יובל התגייס אחרי תואר ראשון בבלשנות.
הוא סיים טירונות ושלח לי שלל דוגמאות של צה"לית. המדגם הוא אחרי סינון עילגויות ורוסיזמים (מבנים שהופיעו רק אצל המ"כים הרוסים ויכול להיות שקשורים לשפה הרוסית או לכך שעברית אינה שפת אימם).
זה יפרנס כמה פוסטים, כי יש שם גם תחביר, גם מורפולוגיה, גם לקסיקולוגיה וגם סתם עילגויות. נתחיל במורפו-סינטקס, שזה בעברית תורת הצורות (איך בנויות מילים, צורנים) + תחביר (בגדול – איך הן מתחברות למשפטים). כי לפעמים אי אפשר להפריד בין השניים.למשל בנושא של…
זמן־אספקט
בעברית בת זמננו אין כל כך הבחנת אספקט. כשאנחנו לומדים אנגלית וצרפתית אנחנו לומדים להבחין בין פרפקט (או פַּרְפֶה), סימפל (סַמְפְּל) ופרוגרסיב, אבל קוראים לכולם זמנים. אז זהו שזה לא זמנים. זה לא קשור לציר הזמן אלא לנקודה שממנה אנחנו משקיפים על הפעולה (מכאן השם אספקט).
האם אנחנו צופים במצב שבו הפעולה כבר הסתיימה? במקרה כזה, האספקט יהיה מושלם. לכן present perfect מתורגם לעברית כעבר, לפעמים עם "כבר". בעצם, כשאומרים I have seen מתכוונים לכך שעכשיו מצבי הוא כזה שכבר ראיתי. זה תמיד יהיה רלוונטי להווה. למשל:
I didn't see him – נקודתי. לא ראיתי אותו. חלק מרצף פעולות שקרה (או לא) בעבר.
I haven't seen him in years – לא ראיתי אותו שנים – או שאני רואה אותו עכשיו אחרי שנים, או שאנחנו מדברים עליו עכשיו ולכן זה רלוונטי שלא ראיתי אותו שנים, ועדיין לא ראיתי אותו.
בעברית תנ"כית יש אספקט: הצורה שאנחנו קוראים לה "זמן עבר" היא בעצם אספקט מושלם (ולכן "והגדת לבנך" – מה שחשוב הוא התוצאה) והצורה שאנחנו קוראים לה "זמן עתיד" היא בעצם הלא-מושלם (ולכן "ויאמר אלוהים" – מסתכלים על הפעולה [...] עוד »

לבלוג המלא »