ביום רביעי שעבר התפרסמו חמש שאלות איתי במוסף הארץ ספרים לרגל צאת ספרי המצוין הטוב, הרע והעולם, מסע לאיראן הטרום-אסלאמית. במקור היו שתים עשרה שאלות שעניתי עליהן בחפרנות, ומתוכן זיקקו את חמש השאלות שהתפרסמו.

אז הנה לפניכם הגרסה המלאה. לקח לי זמן כי אני מפרסמת רק אחרי רשות בכתב מהעורך.

1. מדוע אמר חסן נסראללה ב-2009 לא קיימת תרבות איראנית וציוויליזציה איראנית?

זהו חלק מתוך נאום לציבור תומכיו בלבנון. לפי העיתוי ולפי המשך הנאום, הוא אמר את זה כדי להביע תמיכה במשטר באיראן אחרי ההפגנות שהיו ב-2009 (בעקבות זיוף הבחירות). הוא הסביר שאיראן היום היא רפובליקה אסלאמית, מייסדיה הם מצאצאי הנביא והתרבות שלה היא תרבות מוסלמית-ערבית. מבחינתו זאת הייתה מחמאה וראשי הרפובליקה האסלאמית היו רוצים אף הם שהתושבים ישכחו את המורשת האיראנית וידבקו במורשת האסלאמית. יש מתח גדול מאוד בין הגאווה האיראנית בת 2500 השנים, המשותפת לכל העם, לבין האסלאם הקיצוני, שרבים מבני העם מסתייגים ממנו. ההתבטאות הזאת הקימה לנצראללה אויבים רבים בקרב עם האיראני. אסור לומר לאיראני שהוא ערבי! מבחינה אתנית, האיראנים אינם ערבים כי אם ארים, והם גאים מאוד במורשתם הקדומה.

2. איזו דת היתה שלטת באיראן עד להשתלטות האסלאם?

הדת העיקרית הייתה הדת הזורואסטרית, דתו של הנביא זרתושטרה. זרתושטרה גדל כנראה בדת שממנה התפתח ההינדואיזם של היום, אבל הוא הפך את האלים (deva, מאותו שורש של divine), שהם אנושיים עם חולשות, שנאות וכעסים, לשדים שהם רע טהור, ולישות האלוהית הראשית, שהיא טוב טהור, הוא קרא בשם שבו נקראים השדים ההודים (asura). חוץ מהחלפת התפקידים בין טובים ורעים, הוא גם העביר אותם מהמימד הגשמי למימד הרוחני בלבד, וזיקק את הטוב ואת הרוע שלהם. רק בעולם הגשמי רע יכול להתערבב עם טוב, כדי להזיק לו. הקהילה הזורואסטרית הגדולה ביותר נמצאת כיום בהודו, ושני הזורואסטרים המפורסמים של דורנו הם זובין מהטה ופרדי מרקורי. היו גם דתות קטנות יותר, כמו הדת המניכאית, שלה מוקדש פרק אחד בספר, וכת מיתרה.

3. מה היה היחס לנשים באיראן הקדומה?

נהוג לתאר את הדת הזורואסטרית במונח האנכרוניסטי "פמיניסטית". זה נכון יחסית לאחיותיהן במדינות אחרות, אבל אני עדיין שמחה שאני חיה כאן ועכשיו. נשים יכלו להיות בעלות רכוש, לנהל את רכוש המשפחה, לסחור, להשכיר, ללמוד לימודי דת ולנהל טקסי דת לעצמן ולנשים אחרות. מבחינה דתית לנשים ולגברים יש בדיוק אותן חובות ואותן זכויות, מלבד חובות הנידה שמן הסתם גברים לא זכו לקיימן. מלבד סוג נישואין אחד – לקרוב משפחה מדרגה ראשונה (אב, אח, אולי גם בן) – הסכמת הכלה היא הכרחית לנישואין. הסכמת האב – לא תמיד. האישה אמנם נחשבה לרכוש הגבר, אבל אב או בעל יכול היה לתת לאישה אפוטרופסות על עצמה, אם היא מעל גיל 15. מצד שני, לאישה בנידתה אסור אפילו לראות את השמש, בנישואין ללא הסכמת האפוטרופוס ל"בעל" אין מחויבות לאישה ולילדים, והיו כמובן הציפיות הרגילות מנשים – לרצות את בעליהן, ללדת – ולא פחות חשוב – להיניק.

4. אילו השפעות איראניות את מזהה בשפה העברית?

אוצר המילים הפרסי של הישראלי המצוי גדול בהרבה ממה שנהוג לחשוב. בהרצאות שלי אנשים תמיד מתפלאים לגלות שהמילים דת, זמן וגנזך הן מילים פרסיות. המילים האלה (ועוד רבות אחרות) נשאלו מפרסית עתיקה כבר בתקופת התנ"ך, ומבחינת הדוברים המילים האלה הן חלק טבעי מהשפה. בתקופת התלמוד דיברו באיראן פרסית אמצעית, והעברית הייתה מתה למדיי. מילים מפרסית אמצעית נשאלו בעיקר דרך ארמית וערבית קלסית, אל המשלב הגבוה של העברית: גושפנקה ("מגן אצבע קטן", כלומר טבעת חותם), פוזמק (בגד לרגל), בוסתן (מקום הניחוח). רוב המילים שנשאלו מפרסית חדשה הגיעו אלינו דרך שפות אחרות, והדוברים מזהים שהן זרות, או סלנג: קרחנה, מפרסית "בית חרושת", דרך טורקית וערבית "בית בושת", פיג'מה, שהיא במקור "בגד לרגל" והגיעה דרך הינדי ואנגלית, בלגן, במקור "מרפסת" או "עליית גג" שהגיעה דרך רוסית, ועוד רבות וטובות.

5. כחוקרת איראן / כאיראניסטית איזה איראן את מכירה?

מלבד איראן הקדומה, שאליה אני לוקחת אתכם בספר, אני נמצאת בקשר גם עם איראנים בני המאה ה-21. אני מקפידה מאוד להבחין בין איראן לבין הרפובליקה האסלאמית, וכך גם רוב האיראנים. ההפגנות האחרונות, בפברואר, היו בדרישה לדמוקרטיה חילונית. במחאה לקחו חלק גם משוררים ואנשי רוח, וסרטונים של משוררים שקוראים משיריהם (שכתובים בשפה קלאסית) פופולריים מאוד ביו-טיוב. בכלל, לא בכל בית אפשר למצוא קראן, אבל כמעט בכל בית תמצאו את ספר השירים של חאפט', המשורר הלאומי בן המאה הארבע עשרה, ואנשים מצטטים ממנו בעל-פה. רוב האיראנים חילונים, והשלטון הפך רבים מהם לאנטי-מוסלמים. גיליתי (בדרך הקשה) שלא רק שאסור לומר לאיראני שהוא ערבי (האיראנים הם ארים, לא ערבים), אלא שאיראנים רבים נעלבים גם כשאומרים להם שהם מוסלמים. אבל גם בין הדתיים יש סובלנים: בראש השנה פרסמתי בבלוג שלי ברכת שנה טובה מתומכיו של איתאללה – כלומר איש דת בכיר ביותר – שנמק בכלא בגלל תמיכתו בהפרדת הדת מהמדינה.

6. איך הפכת לחוקרת פרסית עתיקה ואיראניסטית?

אני באה ממשפחה של בלשניות, אבל בניגוד לקודמותיי  שעסקו בעברית, אני תמיד חיפשתי שפות שאף אחד לא מדבר. בתיכון הייתה לי חברה שעלתה מאיראן וכל הזמן הייתי מתחקרת אותה, דווקא על החיים במלחמה. בצבא הכול התחבר: אמנם למדתי ערבית בקורס, אבל בכל רגע פנוי הלכתי לפרסים ולמדתי את השפה שלהם. מכיוון שרציתי משהו יותר אזוטרי מפרסית מודרנית, החלטתי ללכת לכיוון של פרסית עתיקה. כבר בראיון שלי לפני תחילת ה-BA בבלשנות הצהרתי שאני כאן כדי ללמוד פרסית עתיקה עם פרופ' שאול שקד. לשון ותרבות הם שני דברים בלתי נפרדים, ומתוך קריאת טקסטים בשפות איראניות שונות התאהבתי גם בתרבות.

7. עד כמה הושפעה הדת היהודית מאיראן הטרום איסלאמית?

הושפעה מאוד, משתי סיבות: אחת – האיראנים אינם עובדים צלמים. כל האלים שלהם הם במימד הרוחני, ובעיקרון הם מאמינים רק באל אחד. העוזרים שלו נבראו מאורו כמו שמדליקים לפיד מלפיד. זאת אותה אש. הסיבה השנייה היא שהאיראנים היו יותר נחמדים אלינו מאשר המצרים או הבבלים, ולראיה – כורש נתן לנו לחזור לישראל ולבנות את בית המקדש. קיבלנו מהם אמונות כמו השטן כישות רעה, את המלאכים ואת השדים, את העולם הבא – גן עדן וגיהנום ויום הדין, אחרית הימים והמשיח. מבחינת מנהגים – נשות ישראל הוסיפו לעצמן את שבעת הנקיים – שבעה ימים נוספים בין תום הווסת לבין ההיטהרות במקווה – כדי להיות צדיקות כמו האיראניות (כך לפחות אמרו לגברים).

8. מה נשאר היום באיראן מכל זה?

קודם כול גאווה גדולה על העבר המפואר. זה כולל שמירה קנאית על שם המפרץ – הפרסי, לא הערבי חלילה, שימוש בשמות פרטיים מהמיתולוגיה, שימוש בלוח השנה הזורואסטרי: למרות שזוהי רפובליקה אסלאמית, לוח השנה הרשמי המשמש גם במסמכים רשמיים של השלטון, הוא לוח שנה שמשי ששמות החודשים בו הם שמות של אלוהויות זורואסטריות (תחילת הספירה – מההיג'רה מחמד או מכורש). מבחינת רבים מהם, איראן היא מדינה כבושה. האסלאם כבש אותה לפני 1300 שנים. אבל גם האסלאם הושפע מהדת הזורואסטרית: באסלאם השיעי, שהתפתח באזור השפעה איראני,יש דמות של משיח שאינה קיימת באסלאם הסוני. לאחמדינז'אד יש התבטאויות בסגנון "הנה המשיח בא", ועל רקע הנטיות המשיחיות שלו (בין השאר), יש היום מתיחות גדולה בינו לבין המנהיג העליון עלי ח'אמנהא'י. מנהג הנישואין הזמניים בשיעה – נישואין שיכולים להימשך כמה חודשים או כמה שעות – מבוסס על מנהג זורואסטרי, אבל בעוד שבשיעה נועדו הנישואין הזמניים לסיפוק יצרים בלבד, בדת הזורואסטרית המטרה הייתה למקסם את פוטנציאל הילודה של האישה.

9. למה הטוב הרע והעולם?

הדת הזורואסטרית, דת איראן הקדומה, מאמינה שבראשית היה רק עולם רוחני ובו האל הטוב אהורה-מזדא, והרוח הרעה אנגרה-מניו. מאחר שטוב ורע אינם יכולים להתערבב במימד הרוחני, הם בנו את העולם שלנו כזירת קרב. טוב ורע יכולים להתערבב – ולכן להילחם – רק במימד הגשמי, ותפקידנו כבני אדם הוא להביא לנצחון הטוב על הרע. לשם כך עלינו להקפיד על טומאה וטהרה ולא רק לא לפגוע באלמנטים המקודשים, אלא ממש להגן עליהם.כל אלמנט מקודש מסמל גם תכונה נעלה מופשטת, ועל שתיהן אחראית אותה ישות אלוהית. למשל האש היא כל תכונותיו של הצדיק, ופגיעה באש כמוה כפגיעה בצדק. פגיעה באש זה לא רק לכבות אותה, אלא גם לאפשר לה להיטמא – בגופה של מת, בחרקים ובכל מה שנשר מהגוף (הפרשות, שערות וכו'). אם נדאג לרווחתן של כל הישויות האלוהיות – במעשים טובים כלפי ייצוגיהן הגשמיים, ובמחשבות טובות ובמילים טובות שייטיבו עם ייצוגיהן הרוחניים – נביא לאחרית הימים, ואז שם הספר יוכל להיות רק "הטוב".

10. למה איראן שימשה כר לצמיחת כתות אסלאמיות מיסטיות?

הדת הזורואסטרית הייתה הדת הראשונה שהיה בה עולם רוחני מפותח שיש לו מקבילות בעולם הגשמי. לעומת האלים ההודים, האנושיים, האלים האיראנים הם מופשטים והם טוב טהור. השדים הם רע טהור. הדת הזורואסטרית מתאפיינת בהפרדה מחד ובקשר בל יינתק מאידך, בין הגשמי לרוחני. הדת גם מפרידה בחדות – אפילו באובססיביות – בין טוב ורע, אור וחושך, טהרה וטומאה, אמת ושקר. זאת מכיוון שתפקיד האדם בעולם הוא להביא לנצחון הטוב על הרע ולאחרית הימים. לפי הדת הזאת כל מעשה שאנחנו עושים בעולם משפיע ישירות על עולם האלים, כל מחשבה ורגש שלנו משפיעים על העולם הגשמי, והשדים כל הזמן נמצאים מסביבנו ומנסים להעביר אותנו לצד שלהם ו/או לפגוע בנו ובאלמנטים המקודשים. גם ליהודי איראן יש יותר אמונות טפלות, קמעות וכו' מאשר לקהילות אחרות.

11. אילו דעות מוטעות חשוב לך לתקן בקשר לאיראן?

בואו נתחיל בשיוך אתני. כשמזמינים אותי לדבר על איראן במסגרת "העולם הערבי" אני שמחה שמזמינים אותי, אבל איראן לא שייכת לעולם הערבי אלא לעולם האסלאם, וגם מזה אסתייג תכף. האיראנים אינם ערבים מבחינה אתנית, כי אם ארים. משמעות השם "איראן" היא "ארצם של הארים". האם זה אומר שהאיראנים הם סוג של גרמנים? לא ממש. הארים האמיתיים הם ההודים והאיראנים. הגרמנים אימצו לעצמם את התואר הזה, אבל הם לא ארים. נכון שהם חולקים מוצא משותף – הודו אירופי – אבל ארים הם לא. מבחינת השיוך הדתי – איראנים רבים – אולי אפילו הרוב – הם חילונים. הרבה מהם אומרים ש"הערבים הרסו לנו את המדינה", ומתכוונים לכיבוש האסלאמי במאה השביעית לספירה. כן כן, קשה לדמיין, אבל עד לפני קצת יותר מ-1300 שנים איראן לא הייתה מוסלמית, ולפני 1400 שנים בכלל לא היה אסלאם. איראנים רבים, גם אם נולדו למשפחות מוסלמיות, טוענים שהם אינם מוסלמים. חלקם ממירים את דתם וחלקם מגדירים את עצמם "בני בלי דת". איראנים שיצא לי לדבר איתם או לשמוע אותם, כועסים על המעורבות של איראן בסכסוך באזורנו, כי זה לא שלהם וזה ממומן מכספי המיסים שלהם במקום להשקיע בתוך איראן. אחת מסיסמאות האופוזיציה היא "לא עזה, לא לבנון – נשמתי קודש לאיראן" (בפרסית זה נשמע יותר טוב). האם זה אומר שאיראנים הם קמצנים? גם לא. למעשה, איראנים הם כן סוחרים טובים ויודעים לנהל את כספם היטב, אבל כחברים וכמארחים הם מאוד מאוד נדיבים. בתוך איראן הסטריאוטיפ של קמצן חל על יהודים ואצפהאנים בלבד. אך הידעתם? הקהילה הפרסית בעולם תורמת לישראל יותר כסף מכל קהילה אחרת!

12. איך מתוך כל המחשבות הטובות, המילים הטובות והמעשים הטובים צמח כזה אסלאם פונדמנטליסטי?

למה יש כזה אסלאם פונדמנטליסטי היום?

באיראן תמיד היו רגשות דתיים חזקים, גם אם חלק גדול מהעם היה חילוני. למעשה, כל המהפכות המשמעותיות התחילו באנשי הדת. המהפכה האסלאמית הייתה ריאקציה לשאה. השאה שאף להדגיש את הפן ההודו אירופי, המערבי, על חשבון הפן הדתי. כפי שהיום יש משמרות צניעות ברחובות, בתקופת השאה היו משמרות אי-צניעות. זאת אומרת שהיו תולשים רעלות ברחוב. האנשים שחוללו את המהפכה והפילו את השאה לא הבינו לקראת מה הם הולכים, והיום רובם מתחרטים על כך. גם דתיים רבים, כי שם המשחק הוא כבר מזמן לא דתיות, אלא תמיכה במשטר, והעובדה היא שיש גם אנשי דת בכירים ביותר שנמקים בכלא, למשל האיתאללה חסין כאט'מיני ברוג'רדי, שתומך בהפרדת הדת מהמדינה. מה שמחזיק את המשטר הנוכחי הוא לא רגשות דתיים בקרב העם, אלא הפחד מכלא אווין הידוע לשמצה.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, לארגונים ולמסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני יותר כסף מכל קהילה אחרת). העבירו את הקישור לאתר למנהלת הרווחה או התרבות הקרובה אליכם, או צרו קשר להזמנת הרצאה.