לשונות היהודים



הלהג הייחודי של יהודי אצפהאן

יום שלישי, 6 בדצמבר, 2016

אני מתאשפזת בהפתעה יום לפני יום עיון בנושא יהודי אצפהאן במרכז דהאן באוניברסיטת בר אילן, ואתם מרוויחים מן ההפקר! הקלטתי את ההרצאה כסרט וידאו להקרין בכנס, והרי הוא לפניכם. את התמסיר תוכלו להוריד מכאן: הלהג של יהודי אצפהאן – תמסיר

מומלץ להדפיס את התמסיר ולראות את ההרצאה במסך מלא.

רוצים לשמוע עוד? די, באמת? מהז'אנר הזה? מפתיע! אני מרצה לפעמים בכנסים ואעלה עוד דברים. חשבתי שאולי אתם רוצים הרצאות לעובדים ולהנהלה, הרצאות העשרה כיפיות ברמה גבוהה במקומות שמשלמים היטב. בכל מקרה, גם להרצאות כאלה וגם להרצאות העשרה – צרו קשר פה מימין (הימין הזה <-).

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – ההרצאה (חלק ד' ואחרון)

יום ראשון, 19 באפריל, 2015

חלקה הרביעי והאחרון של ההרצאה שנתתי לשותפים לדרך בקמפיין מימון ההמונים של מגילת אסתר: מאחורי המסכה ביום שלישי 10.3.2015 במקום לשבט בת"א.

תודה לעשהאל על הצילום.

מי שרוצה להתחיל מהתחלה וטרם ראה את שני החלקים הראשונים – הרי הם:
מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק א

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק ב

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק ג

והנה חלק ד' ואחרון (16:04 דקות)

זה לא עד סוף ההרצאה, כי מתישהו פשוט נגמר הזיכרון במצלמה.
(וגם ההרצאה לא מקיפה הכול. כי אי אפשר. בשביל זה יש הספר מגילת אסתר: מאחורי המסכה).

והנה מספר תמונות סטילס מההרצאה לתומכים בירושלים, שהתקיימה בבית משפחת אברמי (בקישור, חפשו "איראן", וגלו למה שירלי התנדבה לארח אותנו).

מגילת אסתר: מאחורי המסכה - הרצאה לתומכים בירושלים. בית משפחת אברמי לפני.

בית משפחת אברמי לפני.

מגילת אסתר: מאחורי המסכה - הרצאה לתומכים בירושלים. עוד מעט תשמעו דברים שכבר קראתם

עוד מעט תשמעו דברים שכבר קראתם

מגילת אסתר - מאחורי המסכה: הרצאה לתומכים בירושלים. גוהר מסעדה פרסית

בתמונה: שותפים לדרך מאזינים בעניין + ירקות חתוכים + ח'ורשט אלו + אש רשתה (מהמסעדה הפרסית גוהר בכפר סבא).

רוצים גם לשמוע ולטעום? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני מימון), ואפשר לשלב עם אוכל – מטעימות ועד סעודה מגוהר – מסעדה פרסית. צרו קשר פה מימין.

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – הרצאה לתומכים (חלק ג)

יום ראשון, 12 באפריל, 2015

חלקה השלישי של ההרצאה שנתתי לתומכים בקמפיין מימון ההמונים של מגילת אסתר: מאחורי המסכה ביום שלישי 10.3.2015 במקום לשבט בת"א.

תודה לעשהאל על הצילום.

מי שרוצה להתחיל מהתחלה וטרם ראה את שני החלקים הראשונים – הרי הם:
מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק א

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק א

חיתוך הסרטים הוא לפי גחמותיה הפרטיות של המצלמה של עשהאל, ובין 2 ל-3 התחלפו כרטיסי הזיכרון, ולכן יש כמה דקות רווח בין החלק הקודם לחלק הנוכחי.

והנה חלק ג' (38:37 דקות)

והנה
חלק ד' ואחרון – בשבוע הבא.

קורעים את המגילה מצחוק

יום שישי, 18 בפברואר, 2011

משתה פורים שנערך בעלמא, בית לתרבות עברית, בתש"ע.
משתתפים: גיל קופטש, ענבל לורי, ד"ר תמר עילם גינדין.
משתה פורים כולל יין, פירות ומתוקים, אבל עיקרו הוא מגילת אסתר – קריאה ופרשנות.

זה חלק א' שלו. חמש דקות ראשונות הן אווירה, מותר לדלג. אורך החלק הנוכחי (כולל אווירה) 34 דקות. יש עוד חמישה חלקים, והם נהיים יותר ויותר קצרים.

קורעים את המגילה מצחוק from Thamar Eilam on Vimeo.

חלק ב – ביום שלישי 22.2.

רוצים כזה אצלכם בחברה, בבית או ביישוב? במקרה אנחנו ממשיכים לשתף פעולה ומציעים את הפורמט גם בהרכב הזה וגם בהרכבים מעניינים אחרים, לפי תקציב, פניוּת ואופי הקהל. צרו קשר עם מר צים וחבורתו.

מהן המילים – חלק ב

יום חמישי, 25 במרץ, 2010

חלק שני של הפיילוט, ובו פדיחה:
ד"ר תמר עילם גינדין שרה.
אל תגלו.
(אל החלק הראשון של המופע "מהן המילים")

מהן המילים – הרצאת העשרה + שירה בציבור – חלק ב from Thamar Eilam on Vimeo

רוצים לשמוע עוד?אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים בחברות, בארגונים ובמסגרות פרטיות שמשלמות היטב. אתם יכולים להפנות אותם לכאן.

רוצים לשיר עוד? אתר השירה בציבור של דוד בר שלום.

מהן המילים? מופע משותף עם הזמר דוד בר שלום

יום שני, 22 במרץ, 2010

אני עושה ניסוי ומשתפת אתכם בווידאו מתוך פיילוט של מופע.

אני מספרת על מילים שקיבלנו משפות שונות, ודוד בר שלום מפעיל את הקהל בשירה בציבור.

האמת היא שהיה די בסדר חוץ מאיך שהתלבשתי, מהתנועות שלי בזמן השירה (האם אני צריכה ממש לרקוד, לעודד את הקהל למחוא כפיים, או פשוט להיעלם?) וזה שלא כיביתי את המיקרופון בקטעים של השירה. תמיד טוב ללמוד.

משובים (לשימור ולשיפור) יתקבלו בברכה.

מהן המילים? הרצאת העשרה + שירה בציבור from Thamar Eilam on Vimeo.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני משתאות). העבירו לחברים שיש להם חוג בית עם תקציב נאה, שיזמינו הרצאה ליום העצמאות.

הרצאה לפורים: מגילת אסתר – סיפור בדיוני

יום חמישי, 4 בפברואר, 2010

אמש פרסמתי את מגילת אסתר – מסמך היסטורי, וכמובטח – הנה החלק השני של אותה הרצאה – מגילת אסתר – סיפור בדיוני.

אלה שני חלקים של הרצאה אחת בת כשעה וחצי, אבל השנה נתתי בבית שמואל שתי הרצאות שלמות נפרדות בנות שעה וחצי.

הווידאו הוא מהרצאה שנתתי בשנה שעברה (לא להאמין כמה מהר השיער שלי צומח!). כל הכנסות ההרצאה היו תרומה לעמותת רעות, המפעילה את המכינה הקדם צבאית "בית ישראל". המכינה מקרבת בין בני נוער דתיים וחילונים (ללא כפייה משום צד) ומשלבת אותם בעבודה התנדבותית בשכונת מצוקה.

הרצאה לפורים: מגילת אסתר – סיפור בדיוני from Thamar Eilam on Vimeo.

אהבתם? תודה. חוזרת על שתי הבקשות המיוחדות מאמש:

א. קישורים להרצאות תרומה – העיקרון המנחה הוא – רק לבני אדם, ולא פוליטיקה.

ב. אתם כבר יודעים שאני נותנת הרצאות העשרה בנושאים ייחודיים בכל מיני מסגרות, אבל לא כל העולם יודע. ופורים הוא הזדמנות מצוינת לקשר לאתר שלי (ל-http://www.thmrsite.com/?cat=4) מבלוגים, מפורומים ומאתרים, עם מילת הקישור מגילת אסתר. הנה כך: מגילת אסתר. הבלוג שלי ברישיון cc-by-sa בדיוק לשם כך.

הרצאה לפורים: מגילת אסתר – מסמך היסטורי

יום רביעי, 3 בפברואר, 2010

לפני כשנתיים שילמתי שכר לימוד גבוה מאוד כדי ללמוד שאם הצעה עסקית נשמעת טובה מכדי להיות אמיתית, זה כנראה מפני שהיא באמת כזאת (באנגלית זה נשמע יותר טוב: When something sounds too good to be true, it's probably because it is). באותה הזדמנות למדתי שאם מבקשים ממני לכתוב על צ'ק דחוי "לפקודת" (במקום רק ל-), אני צריכה לקחת בחזרה גם את הצ'קים הלא דחויים, ולברוח.

אבל את הדבר החשוב ביותר שלמדתי מאותה פרשת עוקץ, למדתי לא מהנוכלות טלי פרג'ון והילה פרץ, אלא מההילרית מיכל מנדל, שפגשתי על ספסל תחנת המשטרה. שתינו המתנו להגשת אותה תלונה. מיכל נתנה לי עצה עסקית-רוחנית אחת שאני מיישמת מאז באדיקות, כי היא מתאימה בול לפילוסופיית החיים שלי:

אני תורמת כל הרצאה עשירית.

הרצאת תרומה זה אומר הרצאות בפני תורמים, או הרצאות פתוחות שבהן הקהל משלם, אבל כל ההכנסות (לא הרווחים. ההכנסות) הולכות למען מטרה נעלה כלשהי. הרצאת התרומה הראשונה הייתה לעמותת קשת בענן, התומכת במשפחות של ילדים חולי סרטן במהלך המחלה ואחריה. זו העמותה היחידה בארץ שמתמקדת במשפחות ובאחרי. הרצאת התרומה האחרונה (בינתיים) הייתה למען אריאל אקטע, בת של חברים שלי שזקוקה לניתוח דחוף.

ההרצאה שאת חלקה הראשון תראו היום, היא למען מטרה חברתית: עמותת רעות מפעילה את המכינה הקדם צבאית "בית ישראל". במכינה לומדים וחיים ביחד בני נוער דתיים וחילוניים לפני גיוס, והם גרים ומתנדבים בשכונת המצוקה הסמוכה. שתי ציפורים חברתיות חשובות מאוד במכה אחת.

כמו כל ההרצאות שלי, גם ההרצאה לפורים "מגילת אסתר – היה או לא היה?" מותאמת בכל פעם לקהל. בהתחלה אני נותנת קצת מכל דבר – תרבות, היסטוריה, לשון – ורואה איפה הקהל הכי מתלהב. אני גם משתדלת להרגיש את הרמה של הקהל ולהעלות את הרמה או לפשט את ההרצאה בהתאם. כאן הקהל היה תאב דעת ושוחר לשון, ולכן ההרצאה היא ברמה גבוהה עם הרבה פרסית עתיקה.

הרצאה לפורים: מגילת אסתר – מסמך היסטורי from Thamar Eilam on Vimeo.

השתכנעתם? יופי. עכשיו תראו את חלק ב' של ההרצאה: מגילת אסתר – סיפור בדיוני.

חלק ב' יעלה לאתר מחר, ומי שמאוד רוצה יכול לראות אותו בוימאו כבר היום (לא נותנת קישור! רוצה שתחזרו מחר).

אז נכון שאני משתדלת להתאים את הלבוש שלי למסגרת: בהרצאה לעשירי ניו יורק לבשתי שמלת קטיפה, ענדתי פנינים ואספתי את השיער במסרק עם פנינים; בהרצאות למסגרות עסקיות אני לובשת חולצה גברית ועונדת תכשיט של נועה קרייתי שמשדר כוח; בהרצאות למגזר הדתי אני מתלבשת צנוע, אם זה חרדים אז חצאית, ובמקום שרשרת – צעיף משי של ריקי גרין; בהרצאות באוניברסיטה אני מתלבשת כמו בבית; בהרצאות בחוגי בית אני מתלבשת נשי יותר, בחולצות שאני קונה בMekimi (עדיין עם התכשיט של נועה קרייתי. מתה עליו).

אבל הסנדלים וגרביים כאן זה לא בגלל הקהל הירושלמי, אלא בגלל הקור הירושלמי. כשיצאתי מהבית היה קיץ, ובקיץ אני נועלת סנדלים. ואז כשהגעתי לירושלים היה קררררררררררר ומקפיא. בת דודתי הירושלמית יכלה לתת לי גרבים, אבל אנחנו לא מתאימות במספר הנעליים, ולכן נשארתי עם הסנדלים שלי. דוריתה בכר, הצלמת והעורכת (שאין לה אתר לקשר אליו!), שמה לי פס למטה כדי להסתיר את הקלון, אבל לפעמים אני חורגת ממנו…

אהבתם? תודה. היום יש לי שתי בקשות מיוחדות:

א. קישורים להרצאות תרומה – העיקרון המנחה הוא – רק לבני אדם, ולא פוליטיקה.

ב. אתם כבר יודעים שאני נותנת הרצאות העשרה בנושאים ייחודיים בכל מיני מסגרות, אבל לא כל העולם יודע. ופורים הוא הזדמנות מצוינת לקשר לאתר שלי (ל-http://www.thmrsite.com/?cat=4) מבלוגים, מפורומים ומאתרים, עם מילת הקישור מגילת אסתר. הנה כך: מגילת אסתר. הבלוג שלי ברישיון cc-by-sa בדיוק לשם כך.

תרגומי מקרא ללשונות היהודים

יום שלישי, 2 בפברואר, 2010

שואל רפי:

אני עוסק בפסוק שמ"א ז, יז, ומצאתי תרגום פרסי לפסוק זה, באותיות עבריות:

"וְשָׁם שָׁפָט אֶת יִשְׂרָאֵל" (שמ"א ז, יז).
תרגום לפרסית: וְאָנְגָא קָאזִיגִּי מֵיכַּרְד אַזְמַר יִשְׂרָאֵל.
על פי: תנ"ך עם תרגום פרסי הנקרא תפסיר אשר תרגם מע' הח' מו"ה שמעון חכם, ירושלים תרס"ז.
מכיוון שאינני מבין פרסית כלל, אבל עדיין מעוניין בתרגום זה, אשאלך האם תוכלי במטותא לתרגם עבורי בחזרה לעברית?
תודה רבה!

אז ככה:
שמעון חכם קרא ללשונו "לשון פארסי צח", אבל בעצם זוהי תאג'יכית (Tadjik), לשונם של יהודי בוכרה. זהו להג (דיאלקט, ניב) של פרסית, אבל לא הדיאלקט הסטנדרטי. דובר פרסית ודובר תאג'יכית יכולים להבין אחד את השני ללא קושי.

התרגום בחזרה לעברית הוא, על פניו, "ושם שפט את ישראל". אבל:

מילת היחס אזמר מופיעה רק בתרגומים במקום המילה את. בשפה טבעית (כלומר לא מתורגמת) משמעותה ל-. היא ידועה מדיאלקטים מסוימים של פרסית יהודית קדומה, ובפרסית סטנדרטית לא משתמשים בה בכלל.

מילת היחס את בשפה הטבעית היא הפוסט פוזיציה (מילת יחס שמופיעה אחרי השם) רא: ישראל רא = את ישראל.

התרגום אזמר ישראל ממחיש את אחד המאפיינים הבולטים של תרגומי מקרא ללשונות היהודים – היצמדות חסרת פשרות למקור, גם במחיר שפה לא טבעית. כאן זה מתבטא בסדר מילים: גם השימוש בפרפוזיציה (מילת יחס שמופיעה לפני השם) פיקטיבית במקום בפוסט-פוזיציה הנורמלית, וגם זה שהמושא בא אחרי הפועל. בדרך כלל הפועל בפרסית בא בסוף.

קאזיגי מיכרד הוא פועל מורכב. הפרסית מעדיפה משום מה פעלים מורכבים על פני פעלים פשוטים. במקום לומר "אני מקבל", כמו בנאדם נורמלי, הפרסי יאמר בד"כ "אני עושה קבלה". ולכן גם במקום "שפט" יעדיפו "עשה שפיטה/שיפוט".

המרכיב השמני קאזיגי בנוי מ-קאזי "שופט" (קאדי, قاضی. במבטא פרסי מבטאים ض ערבית כ-ז) עם סיומת הפשטה. קאזיגי יהיה (בתרגום צמוד במיוחד) שופטוּת.

הסיומת -גי יפהפיה בעיניי במקום הזה, כי סיומת ההפשטה היא , וה-ג בין השם לסיומת אמורה להופיע רק בשמות פרסיים מסוימים, שבפרסית אמצעית הסתיימו ב-g. שמות עצם ערביים בעצם לא אמורים לקבל סיומת י' במקרים כאלה. יש הרבה דוגמאות כאלה, שהפרסית לוקחת מילה זרה ומטה אותה כאילו הייתה פרסית, עם ההיסטוריה של פרסית.

זה משעשע מאוד כשזה בשפות אחרות, אבל בעצם גם כשאנחנו מדברים, למשל, על ענייני קארמה וקוראים להם בשם התואר קארמטי/קארמתי, אנחנו עושים אותו דבר (צלקות קארמטיות זה משהו של שחזור גלגולים. לא לקוראי הבלוג הזה). נכון שבעברית מילים שמסתיימות ב-ה' בהפסק, מסתיימות ב-ת' במקומות שאינם הפסק (זוהי ת' היסטורית שהפכה ל-ה' בהפסק בלבד, וחוזרת כשיש סיומת או סמיכות), וגם במילים יווניות רבות שמסתיימות ב-a בהפסק, חוזרת ה-t ההיסטורית לפני סיומת (סטיגמה, ברבים סטיגמטה). קארמה בסנסקריט מסתיימת ב-n כשיש סיומות (למשל karmani "במעשה"). אבל אנחנו רגילים לעברית וליוונית ולכן מחילים את אותם כללים על מילים משפות אחרות שמסתיימות ב-a בהפסק.

האמת היא שזה נשמע טיפשי לומר בעברית קארמני, למרות שזה כמו אמריקני ומקסיקני, ולכן אני בעד קארמי (לפי מבחן גוגל, הצורה הנפוצה ביותר היא קארמתי. קארמטי ו-קארמי בערך אותו דבר. גם בלי א' – קרמתי יותר נפוץ מקרמטי, וקַרְמִי הוא הומוגרפי עם קֶרָמִי אז קצת קשה לבדוק).

ובחזרה לפסוק המתורגם:

הפועל מיכרד הוא בעבר ממושך, כלומר מדובר בפעולה הרגלית, או שנמשכה זמן רב.

זה היה פריט האינפורמציה החשוב ביותר לרפי, מכיוון שזוהי חריגה מהתרגום הרגיל – בעברית קלסית אין אספקטים ואי אפשר להביע פעולה הרגלית או ממושכת בצורה נורמלית (אפשר היה + בינוני: היה שופט, אבל זה לא נפוץ), והיא קיימת גם בתרגומי מקרא אחרים. לדבריו, השינוי בניקוד (שָׁפָט במקום שָׁפַט, במקום שאיננו הפסק), הוא משמעותי, וייתכן שזו הייתה דרכם של חכמי המסורה, שניקדו את המקרא שנים רבות לאחר כתיבתו, להפנות את תשומת ליבם של הקוראים הדקדקנים לכך שזו אינה צורת פועל רגילה.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (האמת היא שלא בענייני לשונות היהודים, אלא אם כן מבקשים ממש יפה. צרו קשר להזמנת הרצאת העשרה).

מורפולוגיה ישראלית / גלעד צוקרמן

יום שני, 25 בינואר, 2010

גלעד צוקרמן עונה לרוביק רוזנטל, המשך הדיון מכנס דורבנות. סוגריים מרובעים – שלי, פירושי מילים בלבד (אם יש מילים קשות שלא פירשתי – כתבו לי). את התגובות אכתוב בפוסט נפרד או בתגובות (תלוי כמה ארוך זה ייצא)

חלק ב. אין תקציר מנהלים.

גם המורפולוגיה הישראלית שונה מהמורפולוגיה העברית.
מאות הדוגמאות שאני מביא אינן "בעיקר מן התחביר" אלא גם מכל שאר מרכיבי השפה, למשל פונטיקה, פונולוגיה, סמנטיקה, פרגמטיקה, שיח, אוצר המילים והביטויים ומורפולוגיה.
"צירופי סמיכות בעברית הפוכים בסדרם מצירופי סמיכות אירופיים (גן ילדים ולא ילדים-גן), על פי המודל הקדום" לא מחזיק מים במקרה של "אחלה מאמר", חרא סרט", "מותק של ילד", "יוסי קינוחים" או "רותי תרגומים".
מכיוון שקצרה היריעה מלהכיל, אפרט מספר תופעות מני עשרות דווקא מתחום המורפולוגיה, שהוא לכאורה עברי לחלוטין: (1) אנליטיות הישראלית, סמיכות ושייכות [אנליטיוּת זה כשמשתמשים במילים נפרדות במקום בצורנים. יש הדגמות בהמשך] ו-(2) מבנה פרוזודי [כלומר דפוסי הטעמה ואינטונציה], פרודוקטיביות הבניינים [כלומר שעדיין נוצרים בהם פעלים חדשים] ומעמד השורש. תופעות אלה מראות את השיטתיות בהשפעה האירופית על הישראלית. אפילו במורפולוגיה, שהיא מרכיב שפה חשוב ביותר, ניכרות היידיש ואירופית ממוצעת סטנדרטית, קל וחומר בפונטיקה, בפונולוגיה ובתחביר.

אנליטיות הישראלית, סמיכות ושייכות

בעוד שהעברית היתה סינתטית [משתמשת בצורנים], הישראלית הרבה יותר אנליטית [משתמשת במילים נפרדות], הן בשמות והן בפעלים. מלכה מוצ'ניק (2004) מראה שהישראלית הספרותית מעדיפה מבנים דקדוקיים אנליטיים. אליבא דידי, האנליטיות שבספרות הישראלית נובעת מזו של הלשון הישראלית (המדוברת), שמלכתחילה – עקב התרומה האירופית – היתה הרבה יותר אנליטית מהעברית. במילים אחרות, לא מדובר באנליטיציזציה פנימית של העברית מרובת השנים, אלא באנליטיות אבּ איניטיוֹ – מלכתחילה – של הישראלית, שהינה שפה חדשה בת מאה ועשרים שנה. מה אומרים ליהודי ביום הולדתו ה-120? Have a nice day.

הביטו, למשל, על הסמיכות, תופעה שמית נפוצה. בניגוד לעברית, סמיכות המציינת שייכות איננה פרודוקטיבית בישראלית. השוו את אֵם הילד העברית ל-האמא של הילד הישראלית. האנליטיות הישראלית ניכרת גם בשייכות שאינה סמיכות. הישראלית מעדיפה את מבנה השייכות האנליטי היידי והאירופי, כמו ב- my grandfather, על מבנה סינתטי. כך, בעוד שבעברית נהוג היה לאמר סבי, הרי שבישראלית אומרים סבא שלי.

אך האנליטיות הישראלית ניכרת לא רק בצירופים שמניים. יש הרבה מבנים פריפרסטיים [מורכבים, כלומר שיש בהם מספר מילים] של צירופים פועליים. הביטו על שם צעקה (לעומת צעק), נתן מבט ו-העיף מבט (לעומת הביט). הן הרצון לבטא פעולה מהירה והן המבנה המורפולוגי האנליטי מקורן ביידיש ובאירופית ממוצעת סטנדרטית – ראו, למשל, את הצירופים היידיים gebn a kuk "לתת מבט", ton a kuk "לעשות מבט" ו-khapn a kuk "לתפוס מבט". אל נא תחשבו כי המבנים הישראליים הם רק תרגומי בבואה אד הוקיים. המערכת הישראלית היא פרודוקטיבית ולעיתים קרובות צירוף פועלי אנליטי ספציפי בישראלית לא קיים ביידיש – למשל הרביץ מהירות, הרביץ ארוחה.

'מבנה פְּרוֹזוֹדִי', פרודוקטיביות הבניינים ומעמד השורש

ההשפעה האירופית ניכרת למדיי אפילו בצורות הפועל הלא-פריפראסטיות של הישראלית. ננסה להתאים את transfer, אותו אני מכנה "גזע הפועל", לתבנית של בניין פָּעַל: אתמול הוא טְרָנספַר, היום הוא טְרוֹנספֵר. עד כה, הכול כשורה, 'המבנה הפְּרוֹזוֹדִי' נשמר: רצף העיצורים של הגזע transfer נשמר; שינוי התנועות אינו חשוב, מה שחשוב הוא מיקומן! אבל מה קורה בעתיד? לפי גרם-גורם-יגרום, הרי ש-הוא *יִטְרְנְסְפוֹר. מתעוררות כאן שתי בעיות:

(א) ראשית, רצף העיצורים טרנספ במילה יִטְרְנְסְפוֹר הוא בלתי אפשרי כי הוא מפר את הכללת רצף הצליליות (Sonority Sequencing Generalization), שבישראלית אוסרת צליליות עולה מ-שיא (peak) ההברה לשוליים (margins) שלה (בשפות אחרות צליליות עולה מהשיא לשוליים היא הכרחית). במילים אחרות, ב-Vtr.nsfV, ה-r יותר צלילית מה-t, וה-n יותר צלילית מה-s ומה-f [וכך יוצא שלקראת התנועה – שהיא פסגת ההברה, הסונוריות בין העיצורים דווקא יורדת]

(ב) אך גם אם *יִטְרְנְסְפוֹר היה אפשרי, יש להניח שעדיין בניין פיעל לא היה נבחר לארח ולשבץ את הגזע transfer מכיוון שחוסר התנועה בין ה-r ל-n הורס את המבנה הפְּרוֹזוֹדִי של transfer. זוהי הסיבה לכך שהגזע klik (ראו אנגלית click) משובץ בבניין הפעיל (למעשה: hi⌂(⌂⌂)⌂í⌂) ולא בבניין פיעל (למעשה σiσe, או(⌂)(⌂)⌂i(⌂)(⌂)⌂é⌂(⌂)) או בבניין פעל. בניגוד ל-*קילק ול-*קלק, הצורה הקליק היא היחידה שמשמרת את צרור העיצורים kl.

מסקנה חשובה אחת היא ששיקולים פונולוגיים מבטלים שיקוליים סמנטיים: למרות ש-הפעיל הוא היסטורית של בניין גרימה (causative), הישראלית משתמשת בו – מסיבות פונולוגיות גרידא – לשיבוץ הגזעים shvits ו-klik למשל וליצירת הפועל העומד השוויץ והפועל האמביטרנזיטיווי (בדרך-כלל עומד) הקליק [אמביטרנזיטיוויפועל שיכול להיות גם עומד וגם יוצא]. ואלה רק שתי דוגמאות מני עשרות. אין מדובר כאן על התפתחות סמנטית פנימית!

השלכה חשובה אחרת היא שלמרות שהישראלית עדיין משתמשת בבניינים עבריים, הפרודוקטיביות שלהם נקבעת על-ידי היידיש ושפות אירופיות אחרות השופעות מילים שהפכו חלק בִּלְתִין (בלתי-נפרד \ built-in) אל הישראלית והן מקורם של גזעים רבים בתוך הישראלית. בעוד שבעברית הבניין הפרודוקטיבי ביותר היה פָּעַל, בישראלית הרי הוא פִּיעֵל. אך פרודוקטיביותו של פיעל איננה ניכרת רק בפעלים הגזורים משמות שיש התופסים אותם כזרים כמו במקרה של לשנורר, לטרנפר ולחרופּ. ראו, למשל, לסמרטט, לקודד, לסבן ו-לאותת.

מסקנה קריטית היא שחשיבות השורש השמי בישראלית איננה גבוהה כפי שהיא בעברית. כמו אותי בת-אל (1994) ובניגוד לרוב הלשונאים, אינני מאמין של-שנורר יש שורש. למגנט לא גזור מ-מגנ"ט אלא מהגזע magnet, שהוא במקורו אינטרנציונליזם (מילה בינלאומית). בהשוואה לנטיית הפעלים השמית המסורתית של שורשים עיצוריים, המערכת המוצגת כאן – עם זוגות מזעריים כמו לפקס (focus) ו-לפקסס (fax) –  דומה יותר ל-Ablaut ההודו-אירופי כבגרמנית spr□ch "לדבר" (ראו spricht-sprechen-sprach-gesprochen-Spruch) וכבאנגלית s□ng (sing-sang-song-sung) "לשיר". יוצא שלמרות שעל פניו, הישראלית משתמשת ברכיבים שמיים (בניינים), הרי שהשימוש בהם עונה על צרכים אירופיים. ההסוואה מושלמת!

ישראלי, דבּר ישראלית!