חגיגות הפורים נמשכות, והפעם עם סדרת פוסטים מעובדת מתוך ההרצאה על מגילת אסתר והאימפריה האח'מנית, מהסדרה על תרבות איראן הקדומה שנתתי באוניברסיטה המשודרת בסמסטר אביב 2009.
ההרצאה על מגילת אסתר הייתה הרצאת הדגל — וההרצאה היחידה שלי — במשך מספר שנים. מאז התפתחתי. מגילת אסתר היא ההרצאה לפורים, ומההקדמה שלה התפתחו בעצם כל ההרצאות האחרות שלי.
וַיְהִי, בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ: הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ, הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד-כּוּשׁ–שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה, מְדִינָה.
שלושה ספרים במקרא מתעדים אירועים שקרו בתקופת האימפריה הפרסית הראשונה – האימפריה האח'מנית. ספרי עזרא ונחמיה מתעדים אירועים היסטוריים בעליל, ואילו מגילת אסתר – הפופולרי מבין שלושת הספרים – שנוי במחלוקת.
האם מגילת אסתר היא אגדה שהייתה באמת, או פיקציה דוקומנטרית?
מחבר המגילה מפגין בקיאות מעוררת התפעלות בהלכות החצר האח'מנית כפי שאנו מכירים אותה מכתבי ההיסטוריונים היווניים, מכיר שמות מלכים ושמות איראניים, ושולט לא רק באוצר המילים הפרסי של אותה תקופה, אלא גם במקורות המילים.
שם המלך – אחשורוש – הוא שמם של שני מלכים מהשושלת האח'מנית. השושלת האח'מנית, שמרכזה היה בפרס, השתרעה בימי גדולתה מצפון הודו ועד מצרים – כלומר מהודו ועד כוש, כאשר כוש מציינת מקום כלשהו באפריקה, לאו דווקא חבש. לשושלת זו שייכים מלכים המוזכרים במקרא, כגון דריווש – בפרסית דאראיאוהוש, כורש וארתחשסתא – בפרסית ארתחשסה. את רוב השמות האלה נשא יותר ממלך אחד. בכתובות הסלע מקפידים המלכים האח'מנים לציין uta parsa uta mada "ופרס ומדי". לכן גם במגילת אסתר פרס מוזכרת תמיד עם מדי.
אחשורוש של מגילת אסתר – מזוהה עם המלך אחשורוש הראשון, הנקרא בפרסית חְשַׁיָרְשַ (xšayārša) וביוונית כסרכסס, שמלך בין השנים 486-435 לפנה"ס.
חשירש הראשון היה בנם הבכור של דריווש הגדול ו-הוטאוסה (hutaosa, ביוונית אַטוֹסָה), בתו של כורש הגדול. על סיפור עלייתו לכס המלכות מספר הרודוטוס שבנו הבכור של דריווש היה אַרְטוֹבַּזַנֶס (זו הגרסה היוונית של השם. בפרסית אין לו תיעוד, אבל מן הסתם האלמנט הראשון הוא arta – כל מה שטוב וצודק), בנה של אשתו הראשונה שלא הייתה מזרע מלכות.
בעצת דמרטוס, מלך ספרטה הגולה, הלך חשירש לאביו וטען לכתר, בטענה שהוא – חשירש – הוא בנו הבכור של דריוש המלך, בעוד שארטובזנס הוא רק בנו הבכור של דריוש האדם הפרטי. מכיוון שהוטאוסה, אמו של חשירש, הייתה רבת השפעה בחצר המלוכה, ומכיוון שחשירש ממילא היה בנו המוכשר יותר של דריוש, הוא זכה לרשת את כס המלכות – ואיתו את המשתאות ואת האויבים מבית ומחוץ.
מההיסטוריונים היווניים אנו יודעים שאכן המלכים האח'מנים היו חובבי משתאות. כמו כל מלכי העולם העתיק, היו למלכי פרס הקדומה שני תחביבים עיקריים: קרב ומשתה. זהו גם אחד החרוזים הנפוצים בשאה נאמה, ספר המלכים הפרסי: رَزم רַזְם "קרב" ו-بَزم בַּזְם "משתה".
לפי החוקרים המצדדים באמיתות ההיסטורית של מגילת אסתר, הסיבה לכך שהמשתה נערך רק בשנה השלישית למלכו היא שבשנתיים הראשונות למלכותו של חשירש הראשון, הוא היה עסוק במלחמות נגד היוונים.
לקריאת מגילת אסתר – היה או לא היה? חלק 2.
רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני מסיבת הפורים של חברת ההיי-טק שלכם). העבירו למנהלת הרווחה שלכם שתזמין הרצאה לפורים.
