יום האישה כל כך קרוב לפורים!
זה אומר שרוב ההרצאות שלי מתרכזות בחודש אחד, וגם שיש לי שני קמפיינים להריץ במקביל (ליום האישה כבר קצת מאוחר מדיי, אבל האינטרנט יזכור אותי גם לשנה הבאה).

ליום האישה יש לי שתי הרצאות, הקשה מבין השתיים – גם מבחינה אינטלקטואלית וגם מבחינה קונספטואלית – היא "מעמד האישה באיראן הקדומה". אז נתחיל בווידאו מתוך ההרצאה הקלילה יותר ליום האישה – "תמר, תעשי לי ילד! פונדקאות בגוף ראשון".

הוידאו הבא הוא מתוך מופע משותף וחד פעמי שהיה לי עם הטרסנג'נדר עדי רונן. הקטעים של עדי והקטעים המשותפים נחתכו בשל ענייני זכויות יוצרים, קניין רוחני וכיוצא באלה. לכן זה מתחיל קצת תלוש. במופע המשותף עדי סיפר איך הוא שנא להיות אישה, ואני סיפרתי איך אני אוהבת למצות את הנשיות, שזה כמובן להיות בהריון.

מי שכאן רק בשביל הווידאו ולא רוצה בלשנות, מוזמן לגלול עכשיו למטה עד הווידאו.

כשלומדים פרסית למתחילים, זוכרים שגזע ההווה של הפועל "להכות" הוא  زن zan לפי "ומה עושים עם אישה? מכים". זה מצחיק כשצעירים ומזעזע כשמתבגרים. זה נורא שהמילה ל"אישה" נגזרת מאותו פועל של "להכות". לא?

אז לא. כלומר זה היה נורא אילו זה היה נכון, אבל בלשונות הודו-אירופיות מזרחיות הפכו הצרורות kw, gw ל-k, g בהתאמה (זה מאוד בגדול ובערך, פרטים מדויקים בפוסט עתידי על שפות קֶנְטוּם וסַטֶם), ובשפות האיראניות אבדה הבחנת הנישוף ההודו-אירופית הקדומה (בסנסקריט נישוף מבחין בין פונמות שונות. למשל, יש הבדל בין d ו-dh). כך ששורשים הודו-אירופיים רבים התאחדו להם בפרסית, ביניהם השורש gwen* "ללדת" שממנו גזורה המילה زن zan "אישה", והשורש ghen* שמשמעותו "להרוג, להכות", וממנו גזע ההווה زن zan. השורש ghen* הפך בלטינית ל-fen, ומכאן of-fend ו-de-fend שגם קשורים למכות (להכות נגד או לכיוון ולעשות שלא יהיו מכות, בהתאמה). בענף ההודו-איראני תנועות e ו-o הודו-אירופיות הפכו ל-a, לא לפני שהשאירו את חותמן על העיצור שלפניהן, אם היה רלוונטי להשפיע עליו. במקרה שלנו, ge הפך בפרסית ל-za.

המילה אישה נגזרת מהשורש ללדת בשפות הודו אירופיות רבות. נגעתי בזה גם בפוסט על האזדרכת.

מהשורש ההודו אירופי הקדום gwen* נוצרו יוונית gyne (כמו ב-גינקולוגיה), רוסית žen'a , פרסית زن zan, סנסקריט janī "אישה", וכן אנגלית queen (אנגלית עתיקה cwēn "אישה").

מאותו שורש מגיע גם היסוד היווני-לטיני gen "יצירה, לידה" שקים ב-genesis, במילה genus "עַם" (genocide וכו'), בגנטיקה, ובסיומות של יסודות כימיים כמו מימן – יוצר מים hydro-gen וחמצן שיוצר חומציות oxy-gen. ומשם גם king ו-kin (המַעְתָּק g>k בהתאם לחוק גרים). הסיומת הפרסית -זאדה לשמות משפחה משמעותה "נולד מ-", וגם היא מאותו שורש הודו אירופי.

המילה woman באנגלית לא גזורה מהפועל ללדת, ולצערי גם לא מ-womb, כפי שהציעה חברתי הדולה מגלי מידב. באנגלית עתיקה היה אדם, כלומר גבר man, והיה אדם שהוא אשת איש – wīf-man, שהתקצר ל-woman, ותודה לאל הפך לתאר נשים גם אם אינן נשואות.

טוב, כל הכבוד למי שהגיע עד לכאן. עכשיו אפשר לתת לשכל לנוח:

תמר, תעשי לי ילד! פונדקאות בגוף ראשון from Thamar Eilam on Vimeo.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני בייביסיטר ב-13 ש"ח לשעה).
ההרצאה "תמר, תעשי לי ילד!" מתאימה גם כהרצאה לקהל מקצועי: לרופאים, לאחיות, למיילדות, לפסיכולוגים, לעובדים סוציאליים, לעורכי דין וכיו"ב. היא מתאימה גם כהרצאת העצמה לעסקים בכלל, עם ערכים כמו דבקות במטרה, דבקות באמת הפנימית גם אם אינה נורמטיבית, נתינה משפע ולא מחסר, להתפרנס ממה שנהנים ממנו, וזה בסדר לקבל כסף.

וחבל, כי זה החג שאני הכי אוהבת.

השבוע נפתחה רשמית עונת הפורים שלי, בהרצאה בשם "מגילת אסתר – מסמך היסטורי". בשבוע הבא באותו קורס (מגלים את המגילות, בבית שמואל בירושלים) ההרצאה "מגילת אסתר – סיפור בדיוני".

אז גם כאן אני מכריזה רשמית על פתיחת עונת הפורים, בשידור חוזר של השיחה שלי עם דב אלבוים ב"מקבלים שבת" בשנה שעברה (בסוף יש תוספת)

כשהוא שאל אותי למה ושתי סירבה לבוא, חשבתי רק על מעמדן הגבוה יחסית של הנשים באיראן, ועל כך שמלכות ונסיכות היו בחשניות לא קטנות בחצר האח'מנית ולכן היא לא חשבה שיעשו לה משהו. אבל זה לא מסביר למה היא סירבה לבוא מלכתחילה. לקח לי עוד קצת זמן עד שנפל לי האסימון (ואז הרגשתי מה זה מפגרת שלא חשבתי על זה בזמן אמת).

לפי ההיסטוריונים היוונים, הנשים האח'מניות היו יושבות יחד עם הגברים לשולחן הסעודה כל עוד התקיימה סעודה. ברגע שהגברים השתכרו ורצו להתהולל, הם שלחו את הנשים החוקיות לחדרן, והביאו את הפילגשים ואת המחוללות. אולי אילו היה אחשורוש מזמין את ושתי בזמן הסעודה, היא הייתה באה. אבל מאחר שהוא הזמין אותה כטוב ליבו ביין, זה היה מתחת לכבודה והיא סירבה.

בד"כ המלכים האח'מנים דווקא כיבדו נשים צנועות. יש סיפור על אחד המלכים האח'מנים שפילגש שלו סירבה לתת לו או למשרתיו לגעת בה, והוא אהב אותה על כך יותר מכל פילגשיו האחרות. אבל אילו היה אחשורוש מעריך את צניעותה של ושתי, לא היה סיפור במגילת אסתר, ואז בשביל מה התכנסנו כאן?

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה  במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני מגילת אסתר). צרו קשר להזמנת הרצאה למסיבת פורים.

מצד אחד לפרסם סרטון של ראיון איתי על פונדקאות זה קצת לרמות את קוראיי הנאמנים, כי אין כאן בלשנות (רק קצת סמנטיקה), ומצד שני זה בכל זאת בלוג פרסומי-מסחרי וההרצאה "תמר, תעשי לי ילד!" היא אחת ההרצאות שאני מתפרנסת ממנה הכי טוב.

כששואלים אותי מה הקשר בין איראן לפונדקאות, אני מספרת שהאבא של התינוק הוא פרסי, ונותנת את הדיאלוג שהיה ביני לבין המשפחה שלו בברית (בפרסית עם מבטא משובח). אבל בבלוג זה פחות עובד, אז אספר איך פונדקאות קשורה לעיסוק האקדמי שלי בכל זאת – להודו ואיראן הקדומות. הסרטון בסוף, כי הוא קצת רחב וזה מפריע לכל הווידג'טים כאן בצד.

פונדקאות לשמה לא קיימת באיראן הקדומה, אבל יש מוסד שאפשר לראותו כ"הורות אלטרנטיבית". כשגבר נפטר ללא יורש זכר, אשתו מחויבת להעמיד לו יורש חוקי – עד כאן דומה לייבום ביהדות – אבל ביהדות הילד הוא צאצא לאותה משפחה שיירש את רכוש המנוח, ובנו החוקי של אביו הביולוגי - אחיו או דודנו הקרוב של המנוח. באיראן הקדומה האב הביולוגי יכול להיות כל אחד, והילד הוא היורש החוקי והצאצא החוקי של אביו החוקי בלבד (כלומר בעלה המנוח של אמו). אם האב הביולוגי רוצה שהילד יהיה גם שלו – הוא צריך לאמץ אותו.
נשמע מסובך? חכו חכו לסדרת הפוסטים על מעמד האישה ודיני ירושה באיראן הקדומה.

עכשיו אפשר לשים את הסרטון באין מפריע, ואחריו – הקישור המדהים!!!! הבלתי ייאמן!!!!! ועוד תארים שהולכים נפלא עם סימני קריאה!!!!!!
להודו הקדומה.

ותודה שחזרתם אלינו.
הדבר המגניב באמת הוא שילד הפונדקאות המפורסם ביותר בהיסטוריה האנושית -

שהיה ילד הפונדקאות השני בהיסטוריה האנושית (הראשון היה אחיו הגדול בַּלַרָאמה, אבל הוא פחות מפורסם) –

וזה היה באלף הרביעי לפני הספירה —

הוא לא אחר מאשר —-

האל קרישנה.

קרישנה הוא התגלמות (סנסקריט avatara, כן כן, אותה מילה) של וישנו. דודו של קרישנה, המלך קַמְסַה,קיבל נבואה שילדה השמיני של אחותו דוואקי יהרוג אותו. מה עשה? מה שעושה כל מלך הגיוני: כלא את אחותו ואת בעלה, והרג את כל הילדים שנולדו להם. האלים הבינו שתנאים כאלה הם לא אופטימליים לגידול אל, והעבירו את קרישנה העובר מרחמה של דוואקי לרחמה של ישודא. ישודא הרתה, ילדה וגידלה את קרישנה, וכלל לא ידעה שהיא פונדקאית ושהילד אל. כל ההבדל הוא שבשנות האלפיים, הרופאים משחקים את האלים ומדלגים על תחנה אחת – רחמה של האם האמיתית.

(זאת הגרסה האהובה עליי ללידתו, זו המופיעה בספר סנסקריט - מבוא לשפת האלים. יש גם גרסה שאומרת שרק בלראמה היה ילד פונדקאות ואילו קרישנה נולד לאמו ומייד הועבר לישודא לאומנה, אבל תודו שזאת גרסה פחות שווה).

רוצים לשמוע עוד? בטח שאתם רוצים. הבמה פתוחה לכל שאלה שיש לכם בנושא הליך הפונדקאות האישי שלי. מי שמעוניין בידע פרקטי כדי לעבור את התהליך בעצמו יקליק על הקישור המתאים: פונדקאות עצמאית, או פונדקאות דרך מרכז. ומצטערת, במשך שלוש השנים האחרונות פנו אליי עשרות זוגות לעזרה ורק פונדקאית אחת, ששידכתי לה זוג מהמשפחה שלי. אני לא יכולה לעזור בנושא זה.

וכמובן שחוץ מזה אני גם נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני ההרצאה הכי מפרנסת שלי). צרו קשר כאן.

הפוסט מעובד מכל הטיוטות להרצאה "עיקרי אמונה" מתוך הסדרה על תרבות איראן הקדומה, ששודרה באוניברסיטה המשודרת בגל"צ בסמסטר אביב 2009.

תקציר הפרקים הקודמים:

פוסט המבוא (שגם מסביר מה זה קוסמוגוניה)

פרק א (שגם מסביר את התעתיקים שאני משתמשת בהם)

פרק ב (לוחות זמנים, בעיקר)

פרק ג (ובו סוף סוף קורה משהו).

Last time on Iranian Cosmogony:

אוהרמזד אמנם שיקם את העולם אחרי המתקפה, אבל בשלב העירוב טוב ורע יכולים להתערבב במימד הגשמי. לכן תפקיד האדם בעולם הוא לקדם את הטוב ולהילחם ברע.

והיום נלמד כיצד לעשות זאת.

בדת הזורואסטרית יש בעצם רק שלוש מצוות, שאם נקיים אותם נזכה להגיע לגן העדן. המצוות הן: מעשים טובים, מילים טובות, מחשבות טובות. באמצעות המחשבות הטובות, המילים הטובות והמעשים הטובים, אמור האדם להכניס את כל האמשה ספנטה לתוכו, להפוך אותן לחלק ממנו ולהיות אדם טוב יותר. כך יביס את כוחות הרוע.

הגדרת המעשים הטובים כוללת מגוון מצוות שבין אדם לטבע – הדת הזורואסטרית נחשבת לדת אקולוגית ממש. זאת משום שהאדם הוא הגבוה ביותר מבין שבעת הדברים שנבראו בעולם הראשון: הוא מודע ומסוגל לחשוב, ולבחור בחירות מוסריות. לכן הוא אחראי לדאוג לא רק לבני האדם האחרים, אלא גם לששת הדברים האחרים שנבראו יחד איתו: האדמה, הצמחים, המים, הבקר וחיות מקודשות אחרות כמו צאן וכלבים, וכמובן האש. עליו לשמור עליהם טהורים ופעילים כדי לעזור לטוב להביס את הרע.  מכיוון שהשמים אינם משהו שהאדם יכול להגן עליו – אז עדיין לא ידעו על החור באוזון ועל אפקט החממה – היסוד השישי שיש להגן עליו הוא המתכות, למשל על ידי כך שלא ייתנו כסף וזהב לרשעים.

על דיני טומאה וטהרה ארחיב בהרצאה הבאה, וקיימות גם מצוות כמו טיפול נאות בבקר, שהיא ירושה מהדת הקודמת, וטיפול נאות באש. מאחר שאהרימן ברא את הזוחלים והחרקים, הנקראים באווסטית בשם הכולל חְרַפְסְתְ'רַה (xrafθra) [מילה ראויה להצלה, כל כך חבל שהיא מעולם לא הייתה עברית], אחת המצוות שבין האדם לטבע היא להרוג אותם, כדי להגן על הצמחים ועל האדמה מפניהם.

אחד הציוויים החביבים עליי בספרות השאלות והתשובות האיראנית, שמופיעה ביותר ממקום אחד, היא הציווי בעניין הקיפודים: המוצא קיפוד, עליו להביאו בזהירות לשדה, למקום שבו יהיה בטוח מכל פגע. כי אם קיפוד משתין כל יום בקן נמלים, הוא הורג אלף נמלים. לכן הוא חיה מוגנת.

יש כמובן מצוות שבין אדם לחברו ומצוות שבין אדם לאלוהיו. האחרונות כוללות מזמורים ותפילות כמעט לכל מצב ושעה ביום.

אבל בעצם כל המצוות הן בין אדם לאלוהיו וכל המצוות הן בין אדם לטבע: באמצעות התפילות והמזמורים מרחיק האדם מעליו את כוחות הרוע, וכך שומר גם על עצמו ועל הטבע. באמצעות השמירה על הטבע, האדם מרחיק את כוחות הרוע מן העולם ובכך שומר על עצמו ומקדם את האינטרסים של אוהרמזד בעולם.

באמצעות השמירה על המצוות, אדם לא רק משיג לעצמו חיים טובים בעולם הבא, אלא גם משפר את חייו בעולם הזה. למשל, בקובץ חוקים בשם "מותר ואסור", נאמר שאם לא מתחזקים היטב את האש בבית, יהיו פחות הריונות בנשים, ונזק לאנשים בגוף וברכוש.

בעולם הבא — שהוא נושא להרצאה נפרדת — יכול להיות שכר שונה לאיברים שונים בגוף בהתאם למצוות שקיימו ולחטאים שחטאו. למשל ויראז הצדיק, שעל מסעותיו אספר בהרצאה על העולם הבא, ראה שם איש שכל גופו מטוגן בסיר חוץ מכף רגלו הימנית, כי הוא היה חוטא גדול, אבל בכף רגלו הימנית היה דורך על חרקים וצפרדעים והורג אותם.

מאחר שאדם אינו יכול להימנע כליל מחטאים, שכן אפילו עשיית צרכים היא חטא, כי היא מזהמת את הטבע, פיתחו הזורואסטרים מערכת מסועפת של "הנהלת חשבונות שמיימית", ובה סוגים שונים של חטאים לפי חומרתם, וסוגים שונים של מצוות לפי חשיבותן. צדיקותו של אדם נמדדת במאזן הסופי. אפשר לכפר על חטאים באמצעות מצוות שקולות, למשל הריגת עשר נמלים על השתנה (אלף נמלים אם ההשתנה הייתה בעמידה, שזה חטא גדול הרבה יותר, כנראה משום שזה היה מנהג של אנ-איראן). ניתן לכפר גם ב"קנס". סוג החטא הכבד ביותר נקרא תנאפוהל, שמחירו, או משקלו, 300 סטיר, הון עתק. [רק כדי לשׂבר את האוזן - אדם שנפטר ללא יורש זכר ורכושו הוא פחות מ-60 סטיר, אפילו לא ממנים לו נאמן רכוש. זה בהרצאה אחרת]

דוגמאות לחטאי תנאפוהל: אישה בנידתה שיושבת במרחק של פחות משלושה צעדים מאש או ממנורה, חוטאת חטא בדרגת תנאפוהל. אישה בנידתה שצועדת בגשם צוברת חמישה עשר חטאי תנאפוהל על כל טיפה שנגעה בה. בנות – קחו בחשבון בפעם הבאה. גם גבר שבועל אישה בנידתה חוטא חטא בדרגת תנאפוהל. לעומת זאת אדם שמושה גופה מן המים ומראה אותה לכלב, מקבל מצוות תנאפוהל אחת על כל חלק של הגופה. מבט של כלב חשוב ביותר לנפטר בימים שלאחר המוות, כפי שיתברר בהרצאה על העולם הבא. אחת המצוות החשובות ביותר, ששווה אלפי תנאפוהלים ומכפרת גם על חטאים מזעזעים כמו [קשה לי אפילו להגיד את זה] כמו לשפוך חלב בלילה לכיוון צפון [הו, זה היה קשה אבל משחרר] היא מצוות נישואי קרובים מדרגה ראשונה, וגם זה לא להיום.

דרך נוספת לכפר על עוונות, או לצבור מצוות, היא באמצעות הפולחן.

הסיבה שאין פסילים בדת הזורואסטרית, היא שכל אחד מהאמשה ספנטה מיוצג בעולם החומר על ידי אחד היסודות. פגיעה ביסוד זה היא פגיעה באמשה ספנטה האחראי לו, וכל פעולה לטובת אותו יסוד היא פעולה לטובת האמשה ספנטה המקביל. לכן יש לשמור מכל משמר על האש, המים, הצמחים וכו', להזינם ולא לזהם אותם. כל האמשה ספנטה מיוצגים בטקסי הפולחן: ספנדרמד, האדמה, היא האדמה שעליה עומד המקדש או המזבח. חורדאד, המים, על ידי המים בנסך. אמורדאד על ידי הצמחים והעשבים, והמן על ידי קורבנות הבשר או החלב, שהרוואר על ידי כלי המתכת, ארדוהישת על ידי אש הקודש, ואוהרמזד על ידי הכהן המבצע את הטקס. פרשנות זו מיוחסת לזרתושטרה עצמו.

מכיוון שבני האדם דואגים לרווחת האמשה ספנטה וייצוגיהם הגשמיים, בסוף שלושת אלפים השנים, יבוא העידן הנפלא הנקרא פרשו-קרתי (פרסית אמצעית פרשגרד), מילולית "הבריאה הנפלאה".

ועל כך – בהרצאה על אחרית הימים.

ושוב סקר: האם להמשיך על אסכטולוגיה (אחרית הימים) או שבא לכם סדרה אחרת? מעמד האישה, חוקי ירושה, מצוות וחטאים? משהו לא איראני, למשל סדרה מסודרת על לשונות היהודים וספרויותיהם (עם הרבה כותבים אורחים)?

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני טוב ורע). צרו קשר כאן.