<?xml version="1.0" encoding="UTF-8"?><rss version="2.0"
	xmlns:content="http://purl.org/rss/1.0/modules/content/"
	xmlns:dc="http://purl.org/dc/elements/1.1/"
	xmlns:atom="http://www.w3.org/2005/Atom"
	xmlns:sy="http://purl.org/rss/1.0/modules/syndication/"
		>
<channel>
	<title>&#8235;תגובות לפוסט: &#34;לא כל יום פורים&#34;&#8236;</title>
	<atom:link href="http://www.thmrsite.com/?feed=rss2&#038;p=588" rel="self" type="application/rss+xml" />
	<link>http://www.thmrsite.com/?p=588</link>
	<description>&#8235;הרצאות העשרה מרתקות בנושאים ייחודיים&#8236;</description> 	<lastBuildDate>Thu, 09 Sep 2010 16:05:16 +0000</lastBuildDate>
	<sy:updatePeriod>hourly</sy:updatePeriod>
	<sy:updateFrequency>1</sy:updateFrequency>
	<generator>http://wordpress.org/?v=3.0</generator>
	<item>
		<title>&#8235;מאת: יחזקאל&#8236;</title>
		<link>http://www.thmrsite.com/?p=588&#038;cpage=1#comment-459</link>
		<dc:creator>&#8235;יחזקאל&#8236;</dc:creator>		<pubDate>Sun, 10 Jan 2010 01:02:08 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://www.thmrsite.com/?p=588#comment-459</guid>
		<description>&#8235;מה קרה לחלק א&#039;?

טוב, פה זה נשמע קצת אחרת ממה שכתבת לי במייל. אז במקרה הזה היא עשתה סעודה נפרדת, כמו שרואים במגילה &quot;גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות אשר למלך אחשוורוש&quot;, בבית, לא בחצר־גינת־ביתן המלך, אבל כשהוא קורא לה מאוחר יותר, ברור לאיזה מעמד זה משייך אותה.

והנה הערותיי (שאת כבר מודעת להן):

&quot;והשתיה כדת, אין אונס&quot;, הפעם לא הכריחו את קיום החוק עם הגביעים הענקיים האלה.

פרס ומדי - בתלמוד מסבירים את ההקפדה להזכיר שוב ושוב את השמות מחוברים כי מדובר על ממלכה שהיא איחוד של פרס ומדי, כפי שאמרת, אחרי המייסדים, כורש הפרסי ודרייוש המדי, עם הסכם רוטציה, אם המלך ממלכה אחת אז השרים מהשנייה, ליצור איזה איזון. (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י&quot;ב, עמוד א&#039;.)

ושתי עירומה - התלמוד מסיק את זה מההדגשה שצריך להביא אותה &quot;בכתר מלכות&quot;. ברור שמלכה מגיעה עם הכתר, לא? לכן ההדגשה היא כדי לרמוז &quot;רק בכתר מלכות&quot;. אחרי ההסבר שהוספת כעת זה עוד יותר בולט.

לאור מעמד האשה בפרס, כפי שאת מסבירה, אני מבין יותר טוב את הצורך בחוק מלכותי &quot;להיות כל איש סורר בביתו&quot;.

מרדכי לא כרע ולא השתחווה, אומר התלמוד, מכיוון שהמן עשה מעצמו אליל ולכן היה בזה חשש של עבודה זרה. לאור המקור של השם שלו זה מקבל משמעות נוספת.

לא היה ויכוח בתלמוד אם להכניס את המגילה או לא, אלא אסתר בקשה מאנשי כנסת הגדולה, שהם ערכו את ספרי הנביאים האחרונים שנותרו לכתיבה וחתמו את התנ&quot;ך, שיכניסו גם את המגילה לתנ&quot;ך. זה שהתלמוד מספר את זה לא הופך את זה לוויכוח בתלמוד, כמו שזה שאני מספר את זה לא הופך את זה לוויכוח בינינו או משהו.

בתלמוד (&lt;a href=&quot;http://kodesh.snunit.k12.il/b/l/l2401_003b.htm&quot; rel=&quot;nofollow&quot;&gt;ראש השנה, דף ג&#039;, עמוד ב&#039;&lt;/a&gt; [והנה לך המקור עם הפסוקים מצוטטים ומלונקקים שם]) יש טענה בהקשר לכמה פסוקים שבכל אחד מוזכר מלך בשם אחר שבעצם הכוונה לאותו המלך: &quot;הוא כורש, הוא דריווש, הוא ארתחשסתא&quot; ומסבירים &quot;ארתחשסתא על שם מלכותו&quot;, כלומר כל המלכים כונו גם ארתחשסתא (כמו פרעה של מצרים, אבימלך של פלשתים, אגג של עמלק, מלכיצדק ואדוני־צדק בירושלים). לכן תרגום השבעים (שהוא ממילא לא המקורי ולך תדע כמה שינויים עבר מההוא האגדי) לא סותר בבחירת השם.

מה שאנחנו קוראים היום &quot;תענית אסתר&quot; לא באה לציין את התאריך ההיסטורי בו הם צמו, כמו שאנחנו גם לא צמים שלושה ימים, אלא להזכיר שהייתה פה גם תפילה וצום לפני שקרה מה שקרה.&#8236;</description> 		<content:encoded><![CDATA[<div style='direction: rtl;'>
<p>מה קרה לחלק א'?</p>
<p>טוב, פה זה נשמע קצת אחרת ממה שכתבת לי במייל. אז במקרה הזה היא עשתה סעודה נפרדת, כמו שרואים במגילה &quot;גם ושתי המלכה עשתה משתה נשים בית המלכות אשר למלך אחשוורוש&quot;, בבית, לא בחצר־גינת־ביתן המלך, אבל כשהוא קורא לה מאוחר יותר, ברור לאיזה מעמד זה משייך אותה.</p>
<p>והנה הערותיי (שאת כבר מודעת להן):</p>
<p>&quot;והשתיה כדת, אין אונס&quot;, הפעם לא הכריחו את קיום החוק עם הגביעים הענקיים האלה.</p>
<p>פרס ומדי &#8211; בתלמוד מסבירים את ההקפדה להזכיר שוב ושוב את השמות מחוברים כי מדובר על ממלכה שהיא איחוד של פרס ומדי, כפי שאמרת, אחרי המייסדים, כורש הפרסי ודרייוש המדי, עם הסכם רוטציה, אם המלך ממלכה אחת אז השרים מהשנייה, ליצור איזה איזון. (תלמוד בבלי, מסכת מגילה, דף י&quot;ב, עמוד א'.)</p>
<p>ושתי עירומה &#8211; התלמוד מסיק את זה מההדגשה שצריך להביא אותה &quot;בכתר מלכות&quot;. ברור שמלכה מגיעה עם הכתר, לא? לכן ההדגשה היא כדי לרמוז &quot;רק בכתר מלכות&quot;. אחרי ההסבר שהוספת כעת זה עוד יותר בולט.</p>
<p>לאור מעמד האשה בפרס, כפי שאת מסבירה, אני מבין יותר טוב את הצורך בחוק מלכותי &quot;להיות כל איש סורר בביתו&quot;.</p>
<p>מרדכי לא כרע ולא השתחווה, אומר התלמוד, מכיוון שהמן עשה מעצמו אליל ולכן היה בזה חשש של עבודה זרה. לאור המקור של השם שלו זה מקבל משמעות נוספת.</p>
<p>לא היה ויכוח בתלמוד אם להכניס את המגילה או לא, אלא אסתר בקשה מאנשי כנסת הגדולה, שהם ערכו את ספרי הנביאים האחרונים שנותרו לכתיבה וחתמו את התנ&quot;ך, שיכניסו גם את המגילה לתנ&quot;ך. זה שהתלמוד מספר את זה לא הופך את זה לוויכוח בתלמוד, כמו שזה שאני מספר את זה לא הופך את זה לוויכוח בינינו או משהו.</p>
<p>בתלמוד (<a href="http://kodesh.snunit.k12.il/b/l/l2401_003b.htm" rel="nofollow">ראש השנה, דף ג', עמוד ב'</a> [והנה לך המקור עם הפסוקים מצוטטים ומלונקקים שם]) יש טענה בהקשר לכמה פסוקים שבכל אחד מוזכר מלך בשם אחר שבעצם הכוונה לאותו המלך: &quot;הוא כורש, הוא דריווש, הוא ארתחשסתא&quot; ומסבירים &quot;ארתחשסתא על שם מלכותו&quot;, כלומר כל המלכים כונו גם ארתחשסתא (כמו פרעה של מצרים, אבימלך של פלשתים, אגג של עמלק, מלכיצדק ואדוני־צדק בירושלים). לכן תרגום השבעים (שהוא ממילא לא המקורי ולך תדע כמה שינויים עבר מההוא האגדי) לא סותר בבחירת השם.</p>
<p>מה שאנחנו קוראים היום &quot;תענית אסתר&quot; לא באה לציין את התאריך ההיסטורי בו הם צמו, כמו שאנחנו גם לא צמים שלושה ימים, אלא להזכיר שהייתה פה גם תפילה וצום לפני שקרה מה שקרה.</p>
</div>
]]></content:encoded>
	</item>
	<item>
		<title>&#8235;מאת: יובל&#8236;</title>
		<link>http://www.thmrsite.com/?p=588&#038;cpage=1#comment-457</link>
		<dc:creator>&#8235;יובל&#8236;</dc:creator>		<pubDate>Sat, 09 Jan 2010 21:53:52 +0000</pubDate>
		<guid isPermaLink="false">http://www.thmrsite.com/?p=588#comment-457</guid>
		<description>&#8235;צרפתית במבטא איטלקי זה בהחלט מה שהעביר לי את הירח דבש בטוסקנה (+ קצת ספרדית).
אבחנה מדויקת, תמר&#8236;</description> 		<content:encoded><![CDATA[<div style='direction: rtl;'>
<p>צרפתית במבטא איטלקי זה בהחלט מה שהעביר לי את הירח דבש בטוסקנה (+ קצת ספרדית).<br />
אבחנה מדויקת, תמר</p>
</div>
]]></content:encoded>
	</item>
</channel>
</rss>
