לפני כמה ימים כתבתי על מינוח צבאי שאנחנו משתמשים בו בעסקים.
אבל למה להתייחס לעסקים כמו למלחמה?
למה להתחרות כשאפשר לשתף פעולה ולפרגן לקולגות ולעמיתים (שזה אותו דבר רק אחד בלטינית ואחד בעברית)?
ומה מקורות המילים?
ובכן:
להתחרות, תחרות:
כמו שתרבות באה מ-ר.ב.ה (הרבה), תחרות באה מהשורש ח.ר.ה.
מה הקשר ל-"הדבר מאוד חרה לי", "החרה החזיק אחריו", ו-"חרון"?
משמעות השורש ח.ר.ה הוא לְלַבּוֹת, לבעור – וברוב השפות השמיות הפועל מופיע הן בהקשר של ליבוי כעס והן בהקשר של להט ההתלהבות. החרה במקור זה "ליבה זעם", והביטוי החרה החזיק אחריו הפך לחיזוק לכל דבר.
במילון מופיעים גם השורשים ת.ח.ר. (תִּחֵר) ו-ת.ח.ר.ה (תִּחֲרָה) .אלה לא שורשים שמיים שורשיים (עכשיו להגיד את זה מהר…), אלא שורשים תנייניים. שורש תִּנְיָנִי הוא שורש משני, שנגזר ממילה אחרת (ערבית תניין – שתיים). במקרה הזה – מהמילה תחרות כמובן.
גם בתחרות יש להט, יש התלהבות, אבל אני יותר מתלהבת משיתופי פעולה ולא מתחרות.
לכן אני משתמשת במילים עמיתים וקולגות.
האם יש קשר בין עמית ועימות?
יש חוקרים שחושבים שבסופו של דבר שתי המילים באות מאותו שורש שמשמעותו "קרוב".
עימות זה משהו שאי אפשר לעשות לבד. השורש ע.מ.ת הוא שורש תנייני (אנחנו כבר יודעים מה זה!) שנגזר מהמילה עֻמַּת "מול, נגד" שמופיעה תמיד עם מילת היחס "ל": לעומת.
עומת/לעומת היא צורת סמיכות של עֻמָּה, מילה שלא קיימת בשפה כשלעצמה, ובאה כנראה מהשורש ע.מ.מ. זהו שורש שמי של "יחד, להצטרף" שאינו נוטה בעברית, אבל ממנו באה המילה עַם. כלומר הרבה אנשים שהולכים ביחד (ולכן ההכפלה ב-עממי), וגם מילת היחס עִם (ולכן הדגש בצורות הנוטות: עִמִּי, עִמְּךָ וכו').
מאותו שורש הזה (גם דרך שורש תנייני), נגזרת גם המילה עמית – מישהו שהולך יחד.
קולגה – סוף סוף חזרנו ללטינית הישנה והטובה. מילים שמיות הן הרבה יותר קשות…
לפי האיות באנגלית colleague אפשר לנחש שזה מישהו מאותה ליגה.
אז נחמד, אבל לא מדויק.
אני חוששת שהאיות colleague מקורו באטימולוגיה עממית, כלומר במקור שהעם מייחס למילים בטעות.
col – צורה של con "יחד, עִם" לפני הצליל ל'.
החלק השני בקולגה בא, לפי אחד ממקורותיי, מהשורש legere שמשמעותו "לבחור, לאסוף".
קולגה הוא אדם שנבחר ביחד איתך.
המילה קולגה קשורה גם לקולג', לטינית collegium, שגם בו יש אנשים שנאספו יחדיו.
ליגה, לעומת זאת (נכון שעכשיו כל "לעומת זאת" יקפיץ אתכם?) היא מהשורש הלטיני ligāre "לקשור", כמו שגידים ligaments קושרים את העצמות יחדיו.
את המילה ליגה קיבלנו מלטינית דרך יוונית, ואילו את הקולגה קיבלנו דרך מזרח אירופה.
לפי מקור אחר, האלמנט השני הן במילה קולג' והן במילה קולגה, הוא lex, legis כלומר חוק (לגיטימי, legislation). קולגה הוא מי שיש לו אותו חוק (ובפרסית עתיקה – המדתא. אבל זה בפוסט פורים).
אין לי ספק שבאטימולוגיה הזאת אשתמש בהרצאותיי על מגילת אסתר מעתה ועד עולם, אבל המקור השני יותר מהימן בעיניי. כאן גם שיתפתי אתכם בקצת ממצוקת הבלשן, כשיש מספר אפשרויות לניתוח אותה מילה. אז גם כאן, האטימולוגיות יכולות להיות מתחרות, או לשתף פעולה ולהתקיים זו בצד זו כאופציות.
רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני דיוק). צרו קשר דרך האתר שלי.
לפוסט הזה יש 6 תגובות
"גם בתחרות יש להט, יש התלהבות, אבל אני יותר מתלהבת משיתופי פעולה ולא מתחרות."
זה בגלל שאת אישה… 😉
יכול להיות.
לנשים יש יותר תודעת שפע (מושג רוחניקי שמשמעותו "יש מספיק לכולם"), ולכן אנחנו יודעות ששיתופי פעולה יוצרים בדרך כלל מוצר טוב יותר ורווח גדול יותר לשני הצדדים.
יש לי דף מרצים מומלצים – לכאורה מתחרים שלי אבל בעצם קולגות – ובכל פעם שרוצים להזמין אותי בתאריך לא מתאים, שהתקציב שלהם לא מספיק כדי להזמין אותי, וגם אחרי כל הרצאה – אני נותנת למזמין את דף המרצים המומלצים. זה חלק מהשירות שלי, וגם העמיתים שלי (כמובן רק כאלה שראיתי ואהבתי) נהנים מזה. וכמובן שגם הם ממליצים עליי.
יש לי גם שיתופי פעולה בהרצאות או מופעים משותפים, שזה קצת יותר בעיה כי זה דורש עבודת צוות ולא תמיד מסתדרים. כמו זה – שיתוף פעולה עם המרצה המדהים עדי רונן (הפסקתי לספור כמה פעמים שמעתי אותו ובכל פעם הוא מרתק, מרגש ומצחיק) שהניב הצגה אחת מעולה אבל גרם לנו להבין שאנחנו לא יכולים לעבוד ביחד.
האמת, אני מסכים שבהרבה מקרים שיתוף פעולה יעיל ופרודוקטיבי יותר מתחרות.
אבל לא תמיד.
ההיסטוריה כמובן רצופה דוגמאות לתחרות פוריה שקשה לדמיין איך האנושות היתה מגיעה להישגים שהיא הגיעה אחרת (כמו המירוץ לחלל במלחמה הקרה, פיתוח התעופה, התחבורה, הגרעין, והמחשב במלחמת העולם השנייה).
וגם אם מסתכלים מה קורה בטבע, הזכרים נלחמים על הזכות להיות זכר-אלפא, וזה הגיוני אבולוציונית.
אז בסדר, אנחנו לא חיות, ואני לא באמת מאמין שמלחמות הם דבר חיובי. אבל כן, קצת תחרות מבוקרת – תביא להישגים, קצת קנאה – תרבה חכמה…
האם השורש של "להתחרות" אינו השורש ח.ר.י עצמו, ולא שורש תנייני? נראה לי שהאות ת' מגיעה מבניין התפעל.
אכן השורשים התנייניים שייכים לפסקה השנייה.
אסור לכתוב פוסטים כל כך מאוחר בלילה.
וגם לתקן באמצע הלילה זה לא כל כך טוב, כי שכחתי להשאיר את המקור השגוי.
נו טוב, שכולם יראו רק את מה שנכון…
תודה, אלעד.
את מודעת לזה שכבר בתנ"ך מופיעה תחרות, כן? "כי את-רגלים רצתה וילאוך, ואיך תתחרה את-הסוסים". (אתגר לקורא המשכיל: נסה לנחש איך מנוקדת המילה "תתחרה".) http://www.mechon-mamre.org/i/t/t1112.htm