זמן גורלי

תקציר מנהלים: צריך ללמוד פרסית.
וגם: חיים ומוות ביד המתרגם. 

והפעם – שתי שאלות במכה אחת, כואבת.

מדי פעם שואלים אותי תלמידיי: בשביל מה זה טוב ללמוד זמ"א-למה (זמן-מודוס-אספקט ולמה השתמשו דווקא בזמ"א הזה)?

היום שאל אותי אבישי עברי: את יכולה לאשר או להפריך אחד משני התרגומים המוצעים כאן לנאום אחמדי-נז'אד?
עד שראיתי את השאלה, כבר עלתה הכתבה בלאטמה, בשם הטיית האישור של ערוץ 2, אבל התשובה בכל זאת שווה פוסט.

(ועוד לפני שהתפרסם הפוסט – ריצ'רד סילברסטין גם פרסם את הפדיחה)

אז קודם כול קצת רקע:
מדובר בנאומו של ד"ר אחמדי-נז'אד אחרי הפיצוץ בבורגס. לפי חדשות ערוץ 2, אחמדי-נז'אד התרברב ש:

אויביו המרים של העם האירני והמהפכה האסלאמית גייסו את מרב כוחותיהם כדי לפגוע בנו. הם אומנם הצליחו להכות בנו לא פעם, אבל זכו בתגובה למהלומה חזקה הרבה יותר.

כפי שקורה פעמים רבות, כל כלי תקשורת שינה קצת את הניסוח, ומפה לשם יצא שאחמדי-נז'אד לקח אחריות על / התפאר בפיגוע בבורגס. הבלוגר נימא שיראזי עלה על הטעות, שלא לומר על ההטעיה, ואמר שכבוד הנשיא בכלל דיבר בטקס של יום המסגד הבינלאומי ולא הזכיר בכלל את בורגס. את התיאורים שלו הוא אמר בזמן עתיד, ולכן לא ייתכן שהוא התכוון לפיגוע בבורגס, ושהתקשורת הישראלית סתם עוינת וממציאה דברים שיתיישבו עם מה שהיא ממילא חושבת.

לדוברים, הנה הקישור לטסקט המלא של הנאום, וללא דוברים, הנה תרגום גרוע למדיי לאנגלית (עם שגיאות שאופייניות לפרסים)

זה החלק הרלוונטי בנאום:

دشمنان با تسلط بر همه مراکز اقتصاد و قدرت در دنيا به صورت شبانه روزي و لحظه اي عليه جمهوري اسلامي اقدام مي کنند و دولت نيز پا به پاي آنها به مقابله برخاسته و اگر هر ضربه اي وارد کنند، ضربه اي دريافت مي کنند كه معمولاً ضربه دريافتي آنها سنگينتر از ضربه اي است که وارد کرده اند.

והנה תרגום גרוע שלי (גרוע במובן שהוא כל כך נאמן, שהוא יוצא לא טבעי בעברית).
ואם זה לא מספיק לא-ברור, הוספתי גם הערות דקדוקיות בקשר לזמ"א-למה של הפעלים, וגם בקשר להיעדר זמ"א של מילת המריבה. זה בהערות שוליים, אם אפשר לקרוא לזה ככה.

האויבים, תוך שליטה על כל מרכזי הכלכלה והכוח בעולם, מסביב לשעון ובכל רגע נוקטים צעדים נגד הרפובליקה האסלאמית, והממשלה גם בעקבותיהם קמה להתמודדות. ואם הם יביאו כל מַכָּה, הם מקבלים מכה, שבד"כ המכה המתקבלת שלהם היא כבדה יותר מהמכה שהם הביאו.

זהירות – מעכשיו זה חפירות כבדות ביותר, עם מינוח מקצועי והכול. מי שכואב לו לקרוא דברים כאלה יכול לדלג לשורה התחתונה, זאת שלפני שאני מבקשת מכם להעביר את האתר שלי למחלקת הרווחה בחברה שלכם או למחלקת התרבות ביישובכם.

́

נוקטים צעדים (اقدام مي کنند):
הווה אינדיקטיב, כלומר מתאר פעולה במציאות (של הדובר), שמתרחשת במציאות באופן הרגלי או ממושך, או שתתרחש בעתיד. במקרה הזה מדובר בהווה שהוא גם הרגלי וגם ממושך, כי הוא כל דקה, מסביב לשעון.

́

קמה להתמודדות (به مقابله برخاسته):
בינוני פעול (perfect passive participle). לבינוני פעול יכולים להיות שלושה תפקידים:
- הוא יכול להיות שם תואר (מצב שהוא תוצאה של פעולה). במקרים כאלה נתרגם אותו כבינוני פעול או כפסוקית, אבל זה לא המצב פה, כי המקום במשפט אינו מתאים לשם תואר.
- הוא יכול להיות פועל מושהה, אבל זה לא המצב פה, כי אין לנו פועל נוטה בהמשך שמתייחס לאותו נושא.
- הוא יכול גם להיות חלק מצורת פועל מורכבת (סביל או אספקט מושלם), שנשמט ממנו פועל העזר. הזמ"א הנפוץ ביותר במקרים כאלה הוא הווה מושלם, וזה בדיוק מה שקורה כאן. הווה מושלם מתאר פעולה שהחלה בעבר וממשיכה בהווה, או מצב שבו פעולה הושלמה. כלומר לא את הפעולה עצמה אלא את המצב שנוצר בעקבותיה.

́

יביאו כל מַכָּה (هر ضربه اي وارد کنند):
משפט תנאי עם סוביונקטיב לא מושלם הוא בד"כ תנאי קיים (כלומר או שכן או שלא) המתייחס להווה או לעתיד, אבל הוא יכול להיות גם תנאי מדומה (כלומר בטוח כן) שמתייחס למצב תיאורטי, היפותטי או כללי, ולא למקרה ספציפי. זה לדעתי המקרה פה, אבל זה יכול להיות גם תנאי קיים. כלומר הוא לא יודע אם הם יביאו מכה או לא.

́

מקבלים מכה (ضربه اي دريافت مي کنند):
הווה אינדיקטיב. התוצאה של התנאי, ולא משנה אם הוא קיים או מדומה, היא המכה. זה יכול להיות במשמעות של הווה הרגלי – אם הם מכים הם מקבלים מכה. כך זה מתורגם (רע) באתר של הנשיא. זה יכול להיות גם עתיד (אם הם יכו הם יקבלו מכה), כפי שתרגם זאת נימא שיראזי. נחשו מה זה לא יכול להיות?
נכון. עבר, כפי שתרגמו את זה בערוץ 2.

́

המכה המתקבלת שלהם (ضربۀ دریافتی آنها):
הפועל הקודם היה ברור, והנה עוד מילת מריבה, ו… אי אפשר לדעת.
دریافتی היא בינוני סביל מסוג נדיר יחסית: שם פעולה + י' נסבת. במקרה הזה שם הפעולה הוא מקור מקוצר, שנראה כמו גזע עבר ולכן זה מבלבל. בד"כ עושים את זה עם שמות פעולה ערביים. דוגמאות מתוך השיר האהוב עליי כוללות: موفقیت تضمینی – הצלחה מובטחת, داروهای تقلبی – תרופות מזויפות, صنایع تصنعی – תעשיות מלאכותיות.
בכל מקרה, זוהי צורה שיכולה לדבר על משהו שכבר התקבל, או על משהו שמתקבל באופן שוטף או בכל פעם. במקרים כאלה נחפש את תיאור הזמן: "בדרך כלל". מסקנה – הוא לא מדבר על פיגוע ספציפי! אילו הייתי מתרגמת את זה לעברית נורמלית, הייתי אומרת "בדרך כלל, המכה שהם מקבלים כואבת יותר מהמכה שנתנו". אפשר גם "בדרך כלל, המכה שהם קיבלו כואבת יותר מהמכה שהם נתנו", אבל גם כאן, אנחנו מתרגמים לעברית בעבר, אבל בעצם, כמו שאמרה נורית דקל בקישור שנתתי בהתחלה – זה לא זמן עבר אלא אספקט מושלם. כלומר אם אנחנו מסתכלים *כל פעם* על שתי המכות אחרי שהן קרו, בדרך כלל המכה שקיבלו יותר כואבת מהמכה שנתנו.

́

היא (است):
הווה אינדיקטיב. מן הסתם הווה הרגלי.

́

המכה שהם הביאו (ضربه اي که وارد کرده اند)
- הווה מושלם, כלומר עבר עם השלכות להווה. זה אומר שבכל פעם המכה שהמערב מביא על איראן קודמת למכה שהוא מקבל מאיראן.

שורה תחתונה?
זה אולי לא עתיד, אבל בטח לא עבר. אחמדי-נז'אד לא מדבר על פיגוע ספציפי אלא על חוקי טבע כלליים.
נימא שיראזי צודק, התקשורת עוינת, וחשוב להבין את מערכת הפועל (כולל בינוניים) לעומק.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, לארגונים ולמסגרות פרטיות שמשלמות היטב (לצערכם לא על נושאים כאלה אלא על נושאים כמו מגילת אסתר, מהנעשה באיראן ובלשנות לעם). ספרו על כך למנהל הרווחה / רכז התרבות הקרוב אליכם. את הקשר יוצרים בקליק פשוט מצד ימין.

ואם אתם דוברי עברית ורוצים ללמוד אצלי פרסית בקורס קיץ מרוכז – הנה ההזדמנות שלכם: לימודי פרסית.

תגים: , , , , , , , , , , ,

כתיבת תגובה