יובל התגייס אחרי תואר ראשון בבלשנות.
הוא סיים טירונות ושלח לי שלל דוגמאות של צה"לית. המדגם הוא אחרי סינון עילגויות ורוסיזמים (מבנים שהופיעו רק אצל המ"כים הרוסים ויכול להיות שקשורים לשפה הרוסית או לכך שעברית אינה שפת אימם).
זה יפרנס כמה פוסטים, כי יש שם גם תחביר, גם מורפולוגיה, גם לקסיקולוגיה וגם סתם עילגויות. נתחיל במורפו-סינטקס, שזה בעברית תורת הצורות (איך בנויות מילים, צורנים) + תחביר (בגדול – איך הן מתחברות למשפטים). כי לפעמים אי אפשר להפריד בין השניים.למשל בנושא של…
זמן־אספקט
בעברית בת זמננו אין כל כך הבחנת אספקט. כשאנחנו לומדים אנגלית וצרפתית אנחנו לומדים להבחין בין פרפקט (או פַּרְפֶה), סימפל (סַמְפְּל) ופרוגרסיב, אבל קוראים לכולם זמנים. אז זהו שזה לא זמנים. זה לא קשור לציר הזמן אלא לנקודה שממנה אנחנו משקיפים על הפעולה (מכאן השם אספקט).
האם אנחנו צופים במצב שבו הפעולה כבר הסתיימה? במקרה כזה, האספקט יהיה מושלם. לכן present perfect מתורגם לעברית כעבר, לפעמים עם "כבר". בעצם, כשאומרים I have seen מתכוונים לכך שעכשיו מצבי הוא כזה שכבר ראיתי. זה תמיד יהיה רלוונטי להווה. למשל:
I didn't see him – נקודתי. לא ראיתי אותו. חלק מרצף פעולות שקרה (או לא) בעבר.
I haven't seen him in years – לא ראיתי אותו שנים – או שאני רואה אותו עכשיו אחרי שנים, או שאנחנו מדברים עליו עכשיו ולכן זה רלוונטי שלא ראיתי אותו שנים, ועדיין לא ראיתי אותו.
בעברית תנ"כית יש אספקט: הצורה שאנחנו קוראים לה "זמן עבר" היא בעצם אספקט מושלם (ולכן "והגדת לבנך" – מה שחשוב הוא התוצאה) והצורה שאנחנו קוראים לה "זמן עתיד" היא בעצם הלא-מושלם (ולכן "ויאמר אלוהים" – מסתכלים על הפעולה עצמה). בצה"לית, הפלא ופלא, יש אספקט מושלם, והוא מתבטא ב… נכון! צורת העבר.
אספקט נוסף הוא האספקט הממושך/הרגלי, שאותו מבטאים בתנ"ך באמצעות שימוש בצורת הבינוני, מה שקוראים אצלנו "זמן הווה" (ולא, זה לא מפני שהוא בין הווה לעתיד, אלא כי הוא בין פועל לבין שם עצם. אפשר ליידע אותו כמו שם עצם, ובניגוד לפועל, אין לו גוף). למשל – "ויהי אומן את הדסה".
דוגמאות של יובל מהטירונות לאספקט המושלם:
"שישים שניות הייתה לי מצבה" (מ"כית 5)
"בזמן הבא עשיתם מה שהגדרתי. יש לכם שישים שניות. שישים שניות, זוזו!" (סמלת)
"שימו לב מה עשיתם בזמן הבא" (סמלת)
(המילים "להגדיר" ו-"זמן" הן חלק מרשימת הלקסיקולוגיה של יובל. ב"זמן" הכוונה לפרק זמן מוגדר)
דוגמאות נוספות שאני זוכרת מצה"לית של שנות התשעים –
יחד חסכנו עתידנו הבטחנו, שלושים שניות הייתם פה הייתם שם, נצל כל עיפרון כאילו היה זה האחרון (טוב, זה לא דוגמה לאספקט, אבל זו דוגמה לשירה צה"לית במיטבה).
ומהאזרחות: כשהייתי קטנה עוד לפני שהמציאו את האימובילייזר, הלכתי למנעולן להתקין מנעול על ידית ההילוכים באוטו (אני קונטרול-פריק ומעדיפה גיר ידני. האוטו הבא שלי אוטומטי. עזבו, עניין כאוב). היה שם עוד מישהו שהיה צריך לחזור למחרת בשביל משהו.
אמר לו המנעולן:
"אמא שלי מאוד חולה, ועומדת למות. אם זה קרה הלילה – אני לא אהיה פה בבוקר".
ולהבדיל אלפי הבדלות, דוגמה מענתי, בתי בת השבע וחצי:
(בנסיעה): "אמא, אני הולכת לישון. תעירי אותי כשהגענו".
ישר הסברתי לה מה זה אספקט, והיא הייתה מאוד מרוצה מעצמה.
אספקט ממושך/הרגלי בסגנון תנ"כי גם קיים בעברית בת זמננו. בעברית תקנית משתמשים בו להבעת הרגל בעבר (כל יום היינו אוכלים טארט פירות בפטיסרי מתחת למלון) ו(תסלחו לי) בלשון הערסים משתמשים בו גם להבעת פעולה ממושכת או מצב ממושך בעבר. שבוע אחרי שקיבלתי רישיון נהיגה, עצרתי ברמזור אדום, והנהג שמאחוריי לא עצר. הבת שלו נפצעה. אשתו ישר יצאה מהאוטו והתחילה לצעוק עלינו (לקרוא באינטונציה פְרֶחִית) שהילדה לא הייתה יושבת, היא הייתה עומדת. שזה כמובן אשמתי. אחר כך חצי שנה לא נהגתי, גם מהטראומה וגם כי התחילה מלחמת המפרץ ועברנו לכמה חודשים לירושלים להיות עם סבתא שלי (אבא שלי גם החליט שיותר בטוח שם מאשר בגדרה, אני לא יודעת למה), ושם עוד יותר טראומה לנהוג.
רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני נקודות מבט). צרו קשר להזמנת הרצאה.
המדגם הזה הוא אחרי סינון עילגויות ורוסיזמים (מבנים שהופיעו רק אצל המ"כים הרוסים ויכול להיות שקשורים לשפה הרוסית או לכך שעברית אינה שפת אימם).
לפוסט הזה יש 18 תגובות
את בטוחה שלא החלפת בין העבר והעתיד בדוגמאות התנ"כיות או שאת מדברת על המילה אילו לא היינו מוסיפים לה את וא"ו ההיפוך?
זאת בעצם לא ו"ו ההיפוך אלא ו"ו ההמשכיות 🙂
רק הבהרה, בבקשה:
וְאמר = ו' ההיפוך
וַיאמר = ו' ההמשכיות?
תודה על הטור הנהדר, זה נושא שטרם הצלחתי להבין, וטוב יהיה להכירו. אני לומד כעת רוסית, וגם שם ישנה אבחנה בין פעלים משלמים ובלתי־משלמים.
בפרט, ההפרדה בין זמן ההתרחשות, ובין הזמן בו נמצא הדובר ביחס אליה מענינת אותי.
נאמר שעכביש אכל דבורה.
האם תוכלי לבאר את ההבדל בין:
The spider ate the bee
The spirer has eaten the bee
The spider had eaten the bee
תודה,
נעם
שניהם בעצם ו' החיבור.
מה שקוראים ו' ההיפוך זה בעצם ו' החיבור רגילה, והפועל אחריה הוא באספקט מושלם ("זמן עבר") או לא מושלם ("זמן עתיד").
כשאני מסבירה לתלמידים שלי את ההבדל בין זמן לאספקט, אני אומרת שזמן הוא נקודת ההתייחסות ואספקט הוא נקודת המבט. הווה מושלם הוא כשאנחנו "עומדים בהווה ומסתכלים אחורה".
The spider ate the bee
פשוט מדברים על פעולה שנעשתה בעבר. העכביש אכל את הדבורה. מציין שהפעולה קרתה, לא קשור לפעולות אחרות שמדברים עליהן.
The spider has eaten the bee
העכביש כבר אכל את הדבורה, או העכביש סוף סוף אכל את הדבורה – בד"כ רלוונטי למה שמדברים עליו בהווה. אנחנו עומדים בהווה ומסתכלים אחורה. אולי הוא בדיוק עכשיו גמר לאכול אותה, או ששמנו אותם במיכל אחד ועכשיו בדקנו וראינו שהוא אכל אותה.
The spider had eaten the bee
קרה לפני פעולה אחרת בעבר. כלומר אנחנו עומדים בעבר (תמיד יהיה בסביבה פועל בעבר פשוט או ממושך) ומסתכלים אחורה.
תודה רבה.
דרך אגב, בזמנו היתה נפוצה שאלת־טריויה אצל דתיים: "באיזה פסוק בתורה מופיעים שלושה פעלים רצופים בשלושה זמנים שונים?".
(בראשית לז יז, "שמעתי אומרים נלכה דתינה")
לאחר קריאת הטור שלך, הייתי מנסח את השאלה אחרת.
אני מצטער אם אני נדחף לדיון אבל אני סקרן לדעת –
האם זה אומר שיש 9 אפשרויות של התייחסויות בזמן?
האם יש דבר כזה "לעמוד" בעתיד ולהסתכל על ההווה/עבר/עתיד?….
ואם כן – תוכלי בבקשה לתת דוגמא לכך??
שלום יצחק, ברוך הבא לבלוג. אצלנו לא מתנצלים, פשוט שואלים.
עקרונית יש הרבה יותר מתשע דרכים להתייחסות בזמן.
באנגלית, למשל, אפשר פשוט לציין שפעולה התרחשה בעבר:
The spider ate the bee
העבר הממושך מציין שהפעולה הייתה ממושכת, או בהתהוות:
The spider was eating the bee (when we came there)
העבר המושלם מציין שהפעולה קרתה לפני פעולה אחרת בעבר.
(by the time we got there) the spider had eaten the bee
אפשר גם לציין שהפעולה הייתה אמורה לקרות אחרי פעולה אחרת בעבר.
(I was afraid) the spider would eat the bee
אותה צורה מציינת גם פעולה הרגלית בעבר. מבחינים לפי ההקשר.
Every day we would go to work at the same time
פעולה בעבר יכולה להיות גם ממושכת וגם לפני פעולה אחרת:
I had been working there for 11 years when…
זה עד הרגע שעליו מסופר.
I had worked there for 11 years
יכול להיות עד אותו רגע ויכול היה להסתיים הרבה לפני הרגע שהוא נקודת ההתייחסות.
אפשר גם להסתכל מההווה אחורה:
I've been working there for 11 years
זה עד עכשיו, כולל.
I have worked there for 11 years
זה יכול להיות עד עכשיו ויכול להיות מזמן מזמן, אבל רלוונטי למה שאנחנו מדברים עליו עכשיו.
אפשר להסתכל גם מהעתיד אחורה (עתיד מושלם):
By the time we get there, they will have finished eating
וכמובן קיימים ההווה הפשוט, שמציין פעולה כללית, הרגלית
The spider eats bees
והווה ממושך/מתמשך, שמציין פעולה שמתרחשת ברגע זה ממש:
The spider is eating the bee
והעתיד הפשוט
The spider will eat the bee
ועתיד ממושך:
The spider will be eating the bee
ובטח עוד כמה ששכחתי, כי כל הרשימה הזאת היא בשליפה…
אפרופו רוסית, שמתי לב שהחוקים של הידוע שונים בין עברית (וגם אנגלית) מצד אחד לבין רוסית מצד שני: ברוסית מוסיפים את ה הידיעה לפני שמות, ומשמיטים אותם במקרים אחרים (הנשמעים מובנים מאליהם לדוברי עברית).
אומרים שפעם זו היתה הדרך הפשוטה ביותר לאתר מרגלים מהKGB :–)
ברוסית אין יידוע בכלל.
אולי רוסים מוסיפים יידוע לפני שמות פרטיים כי חוקי היידוע בעברית לא טבעיים להם.
האם יש התייחסות לעתיד כשאנחנו בעתיד? (כמו עבר מושלם)
פינגבק: בשבחה של הבינוניות « עברית וחיות אחרות
וואו, תודה.
לא הייתי מודעת לכך שהשימוש ב"זמן" בשפה, הוא בעצם יותר בעל משמעות מחשבתית-פילוסופית מאשר רצף פשוט של ארועים לאורך ציר זמן ליניארי… מתאים יותר לפיסיקה החדשה 🙂
מרתק.
מאמר מרתק!!
פינגבק: אף עתיד אינו מושלם « דגש קל
חזרתי לפוסט שאהבתי גם בסיבוב הראשון בעקבות האיזכור בדגש קל, ואני רוצה להודות לך. אז תודה. בדיוק כשהייתי צריכה לכתוב עבודה באנגלית (שפתי השנייה…) שכללה ביוגרפיה של מישהו והשפעתה על עבודתו הנוכחית- הפוסט סידר לי את המחשבה על פעלים מתמשכים, שהסתיימו וכאלה שממשיכים להשפיע.
פינגבק: מסע בזמן לפועל הישראלי / נורית דקל « עברית וחיות אחרות