הרצאה ליום האישה

יום האישה כל כך קרוב לפורים!
זה אומר שרוב ההרצאות שלי מתרכזות בחודש אחד, וגם שיש לי שני קמפיינים להריץ במקביל (ליום האישה כבר קצת מאוחר מדיי, אבל האינטרנט יזכור אותי גם לשנה הבאה).

ליום האישה יש לי שתי הרצאות. נתחיל בווידאו מתוך ההרצאה הקלילה יותר ליום האישה – "תמר, תעשי לי ילד! פונדקאות בגוף ראשון". הקשה מבין השתיים – גם מבחינה אינטלקטואלית וגם מבחינה קונספטואלית – היא "מעמד האישה באיראן הקדומה".

הוידאו הבא הוא מתוך מופע משותף וחד פעמי שהיה לי עם הטרסנג'נדר עדי רונן. הקטעים של עדי והקטעים המשותפים נחתכו בשל ענייני זכויות יוצרים, קניין רוחני וכיוצא באלה. לכן זה מתחיל קצת תלוש. במופע המשותף עדי סיפר איך הוא שנא להיות אישה, ואני סיפרתי איך אני אוהבת למצות את הנשיות, שזה כמובן להיות בהריון.

מי שכאן רק בשביל הווידאו ולא רוצה בלשנות, מוזמן לגלול עכשיו למטה עד הווידאו.

כשלומדים פרסית למתחילים, זוכרים שגזע ההווה של הפועל "להכות" הוא  زن zan לפי "ומה עושים עם אישה? מכים". זה מצחיק כשצעירים ומזעזע כשמתבגרים. זה נורא שהמילה ל"אישה" נגזרת מאותו פועל של "להכות". לא?

אז לא. כלומר זה היה נורא אילו זה היה נכון, אבל בלשונות הודו-אירופיות מזרחיות הפכו הצרורות kw, gw ל-k, g בהתאמה (זה מאוד בגדול ובערך, פרטים מדויקים בפוסט עתידי על שפות קֶנְטוּם וסַטֶם), ובשפות האיראניות אבדה הבחנת הנישוף ההודו-אירופית הקדומה (בסנסקריט נישוף מבחין בין פונמות שונות. למשל, יש הבדל בין d ו-dh). כך ששורשים הודו-אירופיים רבים התאחדו להם בפרסית, ביניהם השורש gwen* "ללדת" שממנו גזורה המילה زن zan "אישה", והשורש ghen* שמשמעותו "להרוג, להכות", וממנו גזע ההווה زن zan. השורש ghen* הפך בלטינית ל-fen, ומכאן of-fend ו-de-fend שגם קשורים למכות (להכות נגד או לכיוון ולעשות שלא יהיו מכות, בהתאמה). בענף ההודו-איראני תנועות e ו-o הודו-אירופיות הפכו ל-a, לא לפני שהשאירו את חותמן על העיצור שלפניהן, אם היה רלוונטי להשפיע עליו. במקרה שלנו, ge הפך בפרסית ל-za.

המילה אישה נגזרת מהשורש ללדת בשפות הודו אירופיות רבות. נגעתי בזה גם בפוסט על האזדרכת.

מהשורש ההודו אירופי הקדום gwen* נוצרו יוונית gyne (כמו ב-גינקולוגיה), רוסית žen'a , פרסית زن zan, סנסקריט janī "אישה", וכן אנגלית queen (אנגלית עתיקה cwēn "אישה").

מאותו שורש מגיע גם היסוד היווני-לטיני gen "יצירה, לידה" שקים ב-genesis, במילה genus "עַם" (genocide וכו'), בגנטיקה, ובסיומות של יסודות כימיים כמו מימן – יוצר מים hydro-gen וחמצן שיוצר חומציות oxy-gen. ומשם גם king ו-kin (המַעְתָּק g>k בהתאם לחוק גרים). הסיומת הפרסית -זאדה לשמות משפחה משמעותה "נולד מ-", וגם היא מאותו שורש הודו אירופי.

המילה woman באנגלית לא גזורה מהפועל ללדת, ולצערי גם לא מ-womb, כפי שהציעה חברתי הדולה מגלי מידב. באנגלית עתיקה היה אדם, כלומר גבר man, והיה אדם שהוא אשת איש – wīf-man, שהתקצר ל-woman, ותודה לאל הפך לתאר נשים גם אם אינן נשואות.

טוב, כל הכבוד למי שהגיע עד לכאן. עכשיו אפשר לתת לשכל לנוח:

תמר, תעשי לי ילד! פונדקאות בגוף ראשון from Thamar Eilam on Vimeo.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני בייביסיטר ב-13 ש"ח לשעה).
ההרצאה "תמר, תעשי לי ילד!" מתאימה גם כהרצאה לקהל מקצועי: לרופאים, לאחיות, למיילדות, לפסיכולוגים, לעובדים סוציאליים, לעורכי דין וכיו"ב. היא מתאימה גם כהרצאת העצמה לעסקים בכלל, עם ערכים כמו דבקות במטרה, דבקות באמת הפנימית גם אם אינה נורמטיבית, נתינה משפע ולא מחסר, להתפרנס ממה שנהנים ממנו, וזה בסדר לקבל כסף.

4 תגובות לפוסט "הרצאה ליום האישה"

  1. מאת איציק ארזוני:

    זה פשוט מרתק לגלות איך כל מיני מילים ומונחים שנראים כשרירותיים לגמרי פתאום מקבלים משמעות וכולם מתחברים ביחד לידי הרמוניה מילולית. :)

  2. מאת תמר:

    ואותי כל פעם מרגש מחדש לגלות שהקוראים שלי יותר אוהבים בלשנות מאשר פונדקאות.
    גם אני.

  3. מאת Asael Benyami:

    בלשנות זה חזק :).

    (עוקב בבלוג, ומחכה לפוסט על "ידידי אמת" ו-"ידידי שקר" [Cognate])

  4. […] וסטם. בינתיים מי שמעניין אותו יכול לקרוא גם בפוסט על הקשר בין "אישה" ו"להכות" בפרסית. בפרסית עתיקה המילה ל"חומה" היא didā או dayada, אבל כבר […]

כתיבת תגובה