איפה הם היום? / אורלי

איפה הם היום? ולמי שהיה צריך - הוכחה שהקדושים שלנו הכי שווים. פוסט אורח של אורלי רחימיאן
ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

עברית וחיות אחרות גאה לארח את אורלי במסגרת פסטיבל מגילת אסתר באתר של תמר.
מגילת אסתר מהזווית של יהודי איראן

אם אתם שייכים למחנה מגילת אסתר – סיפור היסטורי, האם עצרתם לרגע ותהיתם היכן קבורים אסתר ומרדכי?

על פי המגילה, נס פורים התרחש באיראן וליתר דיוק בעיר המדאן המזוהה עם שושן הבירה על פי מסורת יהודי איראן. בעיר זו, על פי המסורת, נמצאים גם קברים המיוחסים לאסתר ולמרדכי, גיבורי המגילה. לפי האמונה, שהו אסתר ומרדכי בהמדאן הבירה בזמן מותם ושם נקברו.

ביטוי ספרותי לתפיסה זו נמצא ביצירתו השירית של שאהין, המשורר היהודי-האיראני בן המאה הארבע-עשרה, ביצירה "ארדשיר-נאמה" (הכולל את סיפור מגילת אסתר) ועזרא-נאמה הכתובים בשפה הפרסית יהודית. בספר זה, הנסב בעיקר על ישועת העם מגלות בבל, אסתר המלכה היהודייה של ארדשיר מלך איראן, הוא אחשוורוש, היא שיולדת את כורש הגדול, שבהצהרתו התיר לגולי בבל לשוב לארץ ישראל ולבנות את בית המקדש השני. אז מקץ הימים נרמז למרדכי ולאסתר בחלום, כי עליהם ללכת להמדאן ולמצוא שם מנוחת עולמים. למותר לציין כי, השערה זו אינה תואמת את הכרונולוגיה ההיסטורית, שכן כורש מייסד השושלת האח'ימנית, קדם לזמנה של אסתר.

אסתר המלכה יולדת את כורש. איור לכתב יד של ארדשיר נאמה (הכולל את סיפור מגילת אסתר) בפרסית יהודית.
אסתר המלכה יולדת את כורש. איור לכתב יד של ארדשיר נאמה (הכולל את סיפור מגילת אסתר) בפרסית יהודית.

הארכיאולוג היהודי ארנסט הרצפלד מעלה את הסברה שהמצבה בהמדאן שייכת לשושן-דוח'ת (מילולית: בת שושן), אשתו היהודייה של המלך הסאסאני יַזְדֶגֶרְד הראשון (420-399), שהיא אולי שושנה, בתו של ריש גלותא, מר זוטרא או מר כהנא. קברה היה לאתר קדוש ליהודים שכן ציוותה היא בחייה להושיב יהודים בהמדאן ובמשך הדורות נבלעה דמותה של שושן-דוח'ת בדמות אישה דומיננטית יותר בתולדות עם ישראל – אסתר המלכה.

גרסה אחרת, המנסה לסלול את שביל הזהב בין הגרסאות השונות שהועלו, מציינת כי המוזילאום בהמדאן אינו בעצם קבר אלא מקדש, או בית כנסת במובן "מצבה" שהקימו לזכר מרדכי ואסתר המלכה.

הקברים היהודים הקדושים הפכו במשך השנים מקודשים גם למוסלמים ולנוצרים. על-פי אחת האגדות הפרסיות, הקבר וסביבתו הפכו לאזור מקלט לאיראנים בעת הכיבוש הערבי של איראן במאה השביעית לספירה. כאשר הערבים עמדו בשערי איראן, עלו תושבי המדינה לקבר כדי לבקש מרוחותיהם של אסתר ומרדכי כי יגנו עליהם. כיום, נשים מכל הדתות נוהגות לעלות לרגל למקום ולהתפלל למען ילדיהן, לזיווג ולפריון. יהודי איראן נוהגים במשך כל השנה לעלות לרגל לקבריהם של אסתר ומרדכי, אך בעיקר בפורים. רבים מאזינים לקריאת מגילת אסתר שם, רבים מפסיקים את תענית אסתר במקום ובעלי נדר ישנים שם בתקווה כי שהצום וקדושת המקום יצילו אותם.

אורלי היא דוקטורנטית בחוג למזרח תיכון באוניברסיטת בן גוריון בנגב, ומומחית לקהילה היהודית באיראן.

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. יחזקאל

    אם אני זוכר נכון, היו שני סיבובים בעליה חזרה מבבל, התחילו לעלות ולבנות את בית המקדש כבר בזמן כורש הראשון, ואחר כך הופסקה הבניה בשל כתבי שטנה שכתבו אל המלך, ורק אחרי זמן אחשוורוש חזרו לבנות. אולי יחד זה מסתדר.

  2. דורון אומיד

    הי אורלי,
    סבתו של אבי – טאוס , היתה מיילדת בהמדאן בין השנים 1910 ל – 1950 בערך.
    סיפור חייה מאוד מיוחד ודרמטי.
    אני מנסה לאסוף עליה חומר .
    האם יש לך קשר עם זקני המדאן שאולי זוכרים אותה?

    תודה
    דורון

כתיבת תגובה

עוד פוסטים