הטוב, הרע והעולם — מסע לאיראן הטרום אסלאמית

קצת על ספרי המצוין, דוגמיות מתוך הספר, וגם תוספות, תיקונים ועדכונים ויחסי ציבור.

הטוב, הרע והעולם — מסע לאיראן הטרום אסלאמית יצא בהוצאת מודן (האוניברסיטה המשודרת) בשנת 2011.

בשנת 2011, כאשר התחילו להתגלע מתחים בין המנהיג העליון עלי ח'אמנהא'י לבין הנשיא מחמוד אחמדינז'אד, הואשם אחמדינז'אד, בין השאר, בכך שאינו תומך באסכולה האסלאמית אלא באסכולה האיראנית. ולראיה – הוא הילל את כורש הגדול, מייסד האימפריה האח'מנית במאה השישית לפני הספירה.

כורש לא היה מוסלמי.

למעשה, ממלכת פרס האיראנית הייתה מרכזן של שתי אימפריות גדולות זמן רב לפני הולדת נביא האסלאם, ותרבותה של איראן הטרום-אסלאמית השפיעה על היהדות ודרכה על הנצרות ועל תרבויות אחרות בעולם.
ספר זה פורש את סיפורה של איראן הטרום-אסלאמית, נוגע מעט בהיסטוריה והרבה בנושאי דת ותרבות: נלווה את הארים בהגיעם לארצם-של-הארים, היא איראן, ונעקוב אחר התפתחות לשונם; נלווה את זרתושטרה מרגע היווצרותו, דרך היוולדו ועד מותו; נגלה אחת ולתמיד למה אנחנו כאן, ומכיוון שאנחנו חייבים לדעת גם מה יָצא לנו מזה, נעסוק גם בקשר היהודי: השפעות איראניות על היהדות, השפעות על העברית, ופרק מיוחד על מגילת אסתר.
כאשר מתוודעים לשורשים, אפשר להבין טוב יותר את היותה של איראן כר לצמיחתם של זרמים אסלאמיים מיסטיים דוגמת הצופיים ודוגמת "הזרם הסוטה", הגורם בימי פרסום הספר למשבר בין אחמדינז'אד לח'אמנהא'י; אפשר להבין מאפיינים של האסלאם השיעי כגון מנהג הנישואין הזמניים, את הנטייה האיראנית העכשווית לסווג כל דבר וכל אדם כטוב או כרע כמעט ללא גוני אפור ואת סירובם של שחיינים איראניים להיכנס לבריכה יחד עם שחיינים ישראלים.

איפה אפשר לקנות?

אונליין, ברוב חנויות סטימצקי וצומת ספרים (אם מצאתם חנות שאין בה – כתבו לי בדיוק איפה ואני מעבירה להוצאה), בהשקות, ואפשר גם ממני אישית (קניתי מההוצאה סטוקים גדולים בהנחת מחבר).

ועוד קצת קישורים:

פוסט ראשון בסדרת פוסטים המבוססת על פרק המבוא

פוסט ראשון בסדרת פוסטים המבוססת על הפרק "מאין באנו?"

פוסט בודד המבוסס על חלק מהפרק על לוח השנה ועל ראש השנה

דף הספר בפייסבוק

פוסטים מתוך השקות הספר

 

מן התקשורת:

לונדון את קירשנבאום 1.11.2011

עושים סדר עם גל גבאי, יחד עם דיוויד ניסן: דפדפו לפרק 706. 26.10.2011.

مقاله در سایت «رادیو فردا» זה בפרסית, אבל תסתכלו כמה שיירים ותגובות! הרוב אוהדות. 22.10.2011 (30.7.1390)

مصاحبه با منشه آمیر از صدای اسرائیل פרסית עם כתוביות בעברית ובאנגלית. 15.9.2011

חמש שאלות מ"הארץ ספרים" 19.10.2011

המלצה וראיון בבלוג של גנגי "…וזה כל מה שיש" 1.11.2011.

התיקונים

שד השגיאות מכה בכל ספר, ולא פסח גם על ספרי המצוין.
על חלק מהתיקונים ידעתי עוד לפני שהספר ראה אור אבל החלטתי לוותר בשלב הסופי של העריכה כדי שהספר ייצא כבר. אני מתארת לעצמי שיהיו עוד תיקונים שיתעדכנו עם הזמן.
אני מודה לפרופ' שאול שקד שקרא את הספר לפני צאתו. חלק מהתיקונים כאן הם שלו, ואני מביאה גם הערות שלו שהחלטתי בסוף לא לקבל.
הוויתור על התיקונים היה טיפול התנהגותי ב-OCD שלי.
אני לא חושבת שהוא עבד.

אם יש לכם תיקונים נוספים – כתבו בתגובות. את מה שיהיה נכון אכניס לרשימה. גם אם אתם רוצים לדעת איך מאייתים באנגלית מושג ספציפי כדי לחפש אותו באנציקלופדיה איראניקה או לגגל אותו בעצמכם.

תוספות
תיקונים:

תיקוני תוכן
תיקוני OCD
הערות נוספות של פרופ' שקד

רשימת קריאה — קישורים

תוספות:

מפתח לתעתיק:
ā, ē, ī, ō, ū – תנועות ארוכות.
x = ח' "אשכנזית" או כ' רפויה (מלך)
š = ש
θ = ת' רפויה, כמו ث בערבית, וכמו th במילה thin
ç בפרסית עתיקה מציין עיצור שאין יודעים איך לבטאו, כנראה משהו בין s ל-th.
בתעתיק העברי מצוינת תנועת a ארוכה בקמץ + א, ותנועה קצרה בפתח.
תנועת e ארוכה מצוינת בצירי מלא (צירי + י).
ה עם מפיק (הּ) מציינת בתעתיק העברי ה' עיצורית בסוף מילה.
פֿ = f

18: פרדי מרקורי המנוח > פרדי מרקורי (פַרוֹךְ בּוּלְסָרָה) המנוח
62: (מותר לאכול רק בהמות מקודשות – ורק אחרי שהגיעו לבגרות)
93: לוח שנה זה נמצא בשימוש שוטף במסמכים ובפרסומים רשמיים, כתאריך בלעדי או בצירוף התאריך הלועזי. לצרכי דת משתמשים, כמובן, בלוח הירח המוסלמי.

130: פסקה נוספת אחרי MEMRI:
בעת פרסום שורות אלה, מתחולל ברפובליקה האסלאמית המשבר השלטוני הגדול ביותר בתולדותיה. הגורם המרכזי למשבר זה הוא השפעתו של "הזרם הסוטה" על הנשיא אחמדינז'אד. זרם זה מואשם, בין השאר, בהתבטאות בנושאי דת ללא הכשרה מתאימה, בפעילויות מטפיזיות ובהפצת אמונה משיחית מטעה.

135: גם בפרסית אמצעית וחדשה השתנתה המילה והפכה לזַמָאן (למילה זו יש גם אטימולוגיה שמית מתחרה – סִמָאנוּ באכדית).

תיקונים

אני מחלקת ברשותכם את התיקונים לתוכן ול-OCD:

תוכן:

עמ' 12: הפרסית העתיקה כתובה בכתב יתדות, רעיון שאותו שאלו הפרסים מן השומרים והאכדים, ופישטו אותו מעט.
30: הן אוהרמזד והן אהרימן היו, עקרונית, יודעי כול. אבל אוהרמזד
35:  האָוֶסְטָה, או לפחות החלקים שנשתמרו, אינה מתארת את בריאת העולם.
46: מהאסכטולוגיה האיראנית, שם שמו "הקיום הגבוה" – בַּרְזָח'. > מהאסכטולוגיה האיראנית. בפרסית חדשה שמו "הקיום הגבוה" – בַּרְזָח', ובפרסית אמצעית "האמצע"  – הַמֵיסְתַגָאן.
47: ובעזרתם של בני המשפחה. > ובעזרה שיכולים בני המשפחה להעניק לנשמתו של הנפטר על ידי טקסים ומעשים מתאימים.
58: זאת כדי שאדם אחד לא יבוא במגע עם כל הטומאה > זאת כדי שאדם אחד לא יצטרך להתמודד עם כל הטומאה
97-8: בלוחות הזורואסטריים, במקום חלוקה לשבועות הייתה חלוקה לשלוש עשיריות ימים. החל מהתקופה הסאסאנית החודש מחולק לארבעה חלקים – שניים של שבעה ימים ושניים של שמונה. לימים, בשתי השיטות, יש שמות במקום מספרים.
101: בעבר היה שמו סְפַּנְדַרְמַד > בפרסית אמצעית היה שמו סְפַּנְדַרְמַד
103: דומה מאוד לראש השנה ולפסח > דומה מאוד לראש השנה או לפסח.
112: תחינה זו הובילה לבריאה השנייה > תחינה זו הובילה לקריאה השנייה
121: שהנבחרים לא ידרכו חלילה על הרצפה > שהנבחרים לא ידרכו חלילה על האדמה
129: וגם אמונה זו מהדהדת > וגם לאמונה זו ניתן למצוא הד

OCD:

24: אָסוּרָה (בהודו) או אָהוּרַה > אַסוּרַה (בהודו) או אַהוּרַה (ניקוד)
29, 32, 66, 75, 84 אַהוּרָה > אַהוּרַה (ניקוד)
30: אָמַהְרַסְפַּנְד > אַמַהְרַסְפַּנְד (ניקוד)
אַמְרְטָה > אַמְרְטַה (ניקוד)
31: אַיָאדְגָר > אַיָאדְגָאר
38: בָּאזַאי > בָּאזָאי (ז' קמוצה)
43: יַסְנָה > יַסְנַה (פתח ב-נ)
49: דָהָאג > דַהָאג (פתח ב-ד)
71: אַז אָן ינֵי הַמֵאִיג > אַז אָן יִ נֵי הַמֵאִיג (חיריק רווח)
חְ'וֵדוֹדָהּ > חְ'וֵידוֹדָהּ
76: סְפַּנְדַרְמָד, ח'וֹרְדָאד ואָמוּרְדָאד > סְפַּנְדַרְמַד, ח'וֹרְדָאד ואַמוּרְדָאד (פתח ב-מ וב-א)
79: החפצים שהאישה באה עימם במגע בזמן גילוי הווסת, אינם טמאים > החפצים שהאישה באה עימם במגע בזמן גילוי הווסת אינם טמאים (להוריד פסיק)
89: אם היא ילדה בן במסגרת הסטורי > אם היא ילדה בן במסגרת הסְטוּרִי
95: גַרְמָפָּאדָה > גַרְמַפָּאדַה (פתחים)
96: קָארַפַּשְיַה > קָארַפַּשִׁיַּה (חיריק דגש)
תְ'וַיַאוּוָה > תְ'וַיַאוּוָא
99: מַנְדָל > מַנְדַל (פתח. פעמיים)
103: סוֹרְחִ'י־יֵ תוֹ אָז מַן > סוֹרְחִ'י־יֵ תוֹ אַז מַן (פתח)
104: סֶנְג'ד > סֶנְגֶ'ד (ג' בסֶגול)
105: אַמְרְטָט > אַמְרְטַט (פתח)
107:סִיזְדָה בֶּדָר > סִיזְדַהּ בֶּדַר (פתח, מפיק, פתח)
115: פְרָשֵגֵרְד > פֿרַשַגֶרְד (פ' רפויה, פתח *2)
117: הדת המניכאית לא מזכירה > הדת המניכאית אינה מזכירה
141: מָגוּאים, מָגוּ, מָגוּש, מָגִי > מַגוּאים, מַגוּ, מַגוּש, מַגִי (פתח ב-מ)
144: כסרכסס > כְּסֶרְכְּסֶס (לנקד)
145: "הַיּשְֹׁבִים רִאשׁנָֹה, בַּמַּלְכוּת" > "הַיּשְֹׁבִים רִאשׁנָֹה בַּמַּלְכוּת" (להוריד פסיק)
147: והכיר לא רק את המילים אלא גם מה משמעויותיהן המקוריות > והכיר לא רק את המילים אלא גם את משמעויותיהן המקוריות

הערות נוספות של פרופ' שאול שקד:

חלק מהתיקונים שלמעלה נובעים אף הם מהערותיו של פרופ' שקד. ההערות שלהלן הן הערות שאינן דורשות תיקון (בעיניי), או תיקונים שהחלטתי לא לקבל, ומובאים יחד עם הסיבות להחלטה לדבוק בגרסתי.

עמ' 10: השפה הפרסית שייכת לענף הדרום-מערבי של משפחת השפות האיראניות. משפחה זו, כזכור, שייכת לענף הארי, או ההודו-איראני, של משפחת השפות ההודו-אירופיות.
הערת שקד: אינני חושב שנכון לדבר על "הענף הארי" של משפחת השפות ההודו-אירופיות. נכון לקרוא לו הענף ההודו-איראני.
אני החלטתי להביא בכל זאת את שני השמות. השימוש במונח "ארי" פחות נפוץ היום, מסיבות פוליטיות מובָנות (גם כדי לא להזדהות וגם מכיוון שרבים עדיין מזהים את הארים עם הגרמנים), אבל מבחינה היסטורית זוהי עדיין לשונם של השבטים הארים.

עמ' 12: ברגע שהשפה עולה על הכתב היא נעשית גשמית, ובעולם הגשמי טוב ורע יכולים להתערבב.
הערת שקד: אלה הן ספקולציות שאין להן על מה לסמוך.
החלטתי להשאיר. יש תיאורים של אווסטה שהועלתה על הכתב בימי קדם, אבל הם נחשבים לאגדה. ה"עובדות" הן נכונות: הכתב הופך את השפה לגשמית, וטוב ורע יכולים להתערבב רק במימד הגשמי ולא במימד הרוחני. אני בטוחה למדיי שהקישור – שזוהי הסיבה שלקח לאווסטה כל כך הרבה זמן להיכתב, יותר מ-1000 שנים אחרי שהשפה הפרסית הועלתה על הכתב – הוא משהו ששמעתי ו/או קראתי בכמה מקומות בעבר. ואם זה קישור שאני עשיתי – זה נהדר!

עמ' 31: במאה הרביעית לפנה"ס לערך, התפתחה כת זורואסטרית בשם זורוואניזם.
הערת שקד: כפי שאולי ידוע לך, אני חולק על ההנחה שהיתה כת זורוואנית.

עמ' 58: מכיוון שהחשמל עדיין לא היה קיים בזמנו של זרתושטרה, הוא אינו נחשב מקודש, ולכן יש המתירים שריפה בחשמל.
הערת שקד: זה קצת פשטני, נראה לי. הנושא שנוי במחלוקת ככל הידוע לי, ועל כל פנים, יש הבדל בין קרמציה בחום חשמלי לבין שימוש בחום חשמלי עד כדי שריפת הגוויה, אבל אינני בקי בסוגיה הזאת.

עמ' 62, בנושא ההשתנה בעמידה, מוסיף שקד שגם בתלמוד יש הקפדה על ענייני השתנה, והחשש הוא שטיפות שתן יזהמו את אברי הגוף של המשתין.

עמ' 103: קופצים מעליהן [מעל המדורות] ואומרים לאש: זַרְדִי-יֵ מַן אָז תוֹ, סוֹרְחִ'י-יֵ תוֹ אַז מַן, כלומר "הצהיבות שלי אלייך, האדמומיות שלך אלַי."
תיקון שקד: "הצהיבות שלי ממך, האדמומיות שלך ממני"
זהו אמנם התרגום המילולי, אבל למילת היחס از (אז) יש הרבה שימושים שחורגים מהתרגום המילולי שלה כ"מ-". בעצם מה שאומרים הילדים לאש היא: שהצהיבות שלי תהיה שלך, והאדמומיות שלך תהיה שלי. זה "אז" במובן שייכות, כמו "מִשֶּׁלּי, מִשֶּׁלָּךְ".

עמ' 106: יתרה מזו, אפילו הזורואסטרים אינם פורשים מפה כזו, אף שברור שהמנהג מבוסס על מסורת זורואסטרית.
הערת שקד: האמנם? בהמשך את אומרת בעצמך שזאת היא התפתחות מאוחרת.
אני אכן עומדת מאחורי דבריי. זוהי התפתחות מאוחרת שמבוססת על מסורת זורואסטרית. אין מסורת ספציפית כזאת, אבל לכל אחד מהאלמנטים המקודשים יש ייצוג על השולחן, כלומר השולחן מתבסס על המסורת הזורואסטרית. טוב, אולי הייתי צריכה לומד על המסורת הזורואסטרית. חשיבות היידוע.

עמ' 110: בהמשך הכריזה הנצרות על גנוזיס כסגולה משנית לאמונה.
הערת שקד: אינני יודע מאין זה לקוח ומה משמעות האמירה הזאת.
בהתחלה הנצרות העריכה את כל בעלי הידע הנסתר, אך מכיוון שהדתות הגנוסטיות התחרו בנצרות, הנצרות הכריזה שגנוזיס זה לא תנאי מספיק או הכרחי כדי להיות נוצרי טוב, ושאמונה היא חשובה יותר. בלשון לא ממש אקדמית:  גנוזיס זה סבבה, אבל רק אם קודם כול יש אמונה.

עמ' 120: בצפון אפריקה המניכאיזם היה הפוך לגמרי, והדגיש כי האל הוא אחד.
מקור?
"Manichean theology was claimed unreservedly to be a form of monotheism in the Christian milieu of North Africa towards the end of the fourth century CE" זונדרמן 2002.

עמ' 129: וגם אמונה זו מהדהדת בחזון העצמות היבשות.
הערת שקד: אך יש הסבורים שחזון העצמות היבשות אינו משקף אמונה בתחית המתים, אלא רק בתחית עם ישראל.
כמובן. זהו הפירוש המקובל. החזון הוא בסך הכול אלגוריה ואפילו אלוהים אומר את זה בסוף. אבל הדימויים המשמשים בחזון מזכירים מאוד את האמונה שתוארה לעיל (לכן גם שיניתי ל"וגם לאמונה זו ניתן למצוא הד")

עמ' 136 על האטימולוגיה של זמן: הנושא שנוי במחלוקת.
נכון, יש הרואים במילה זמן שאילה מאכדית סִמָאנֻ "תאריך, מועד קבוע". מעניין שהאטימולוגיה הפרסית מדברת על הליכה והאכדית על עמידה. קליין מציין גם אטימולוגיה פרסית שגוזרת את זמן מ-zurvān ופוסל אותה.

עמ' 137: אטימולוגיה זו מסבירה טוב יותר את העיצור ז' במילה.
הסבר שקד ל-ז' ב"פוזמק" לפי האטימולוגיה פַּתִי-מַאוּקַה: בשפות מזרחיות (למשל סוגדית), הקידומת pati הופכת לפעמים ל-pač (דוברי שפות סלאביות, אתם מכירים את זה ממש טוב מהשפות שלכם). אפשר להניח מסלול כזה: פרסית עתיקה pati-mauka* > שפה איראנית מזרחית כלשהי pač-mōk* > פרסית אמצעית pazmōg*.
אני עדיין מעדיפה את האטימולוגיה pāy-jāmag, כי לפחות בפרסית חדשה ידוע גלגול שלה, ואילו לאותו פתי-מאוקה התיעוד היחיד יהיה אותו פוזמק. אבל נכון שעד שלא יומצא המסע בזמן או עד שלא יימצאו טקסטים שיש בהם ממש המילים האלה בשפות הרלוונטיות – לעולם לא נדע.

קישורים ותוספות לרשימת הקריאה:

הספר הוא טעימה על קצה המזלג. בסופו יש רשימת קריאה מנייר למעוניינים להעמיק, ואפשר גם להשכיל אונליין:

אנציקלופדיה איראניקה – יש שם עולם ומלואו. כתבו בתגובות אילו נושאים מעניינים אתכם, ואתן קישורים ישירים.
למשל: מצוות נישואי קרובים.

Haeri, Shahla. Law of Desire: Temporary Marriage in Shi'i Iran (Contemporary Issues in the Middle East). Syracuse, NY, 1989.

שגב, חגי (עורך). אורות וצללים – סיפור איראן והיהודים. תל אביב 2010 (קטלוג התערוכה בבית התפוצות, כולל מאמרים).

הנאום המדובר של נצראללה (ראו גם את התגובות, חלקן באנגלית). דף הפייסבוק נמחק, אני לא יודעת אם בגלל מחאה או בגלל שהשתלטו עליו לבנונים וכתבו דברי שטנה.

26 תגובות לפוסט "הטוב, הרע והעולם — מסע לאיראן הטרום אסלאמית"

  1. מאת אביחי מוכתר:

    שלום תמר,

    שמעתי את הראיון שלך עם ענת דולב ברשת ב'. רצתי, הסתערתי, קניתי את הספר וקראתי אותו ביום אחד. (אגב, בצומת ספרים בקניון אבנת בפתח-תקווה היה אמור להיות עותק אחד בלבד אך גם אותו הם לא מצאו. בסטימצקי באותו קניון מצאתי שני עותקים ומייד קניתי חצי
    מהמלאי)

    בהכירי את פועלך מהתקשורת, חיכיתי זמן רב שתוציאי ספר כזה. אני כתבתי ספר, שנמצא בשלבי עריכה מתקדמים על אסטרולוגיה ומיתולוגיה במגילת אסתר, וסברתי שאת יכולה להוסיף לי מידע חשוב בנושא. לא התבדיתי.

    אגב, קשה לי לקבל את הזיהוי של המן עם ווהו-מנה, מפני שהם שונים במהותם. אני מזהה את המן דווקא עם אהרימן ורואה דמיון בין שני השמות. נכון שיש בעיה, (ותקני אותי אם אני טועה) כי על פי מה שהבנתי מספרך, השמות והמילים הפרסיות במגילה מושפעים מפרסית עתיקה ואילו השם אהרימן הוא במקורו מפרסית אמצעית. האם יש דרך להסביר זאת?

    הספר נפלא. יישר כוח והרבה הצלחה במכירות.

    בברכה,
    אביחי מוכתר

  2. […] – היה או לא היה” ועוד. בימים אלה רואה אור ספרה “הטוב, הרע והעולם — מסע לאיראן הטרום אסלאמית“ 29 בSeptember, 2011 | בנושאים 404, מהנעשה […]

  3. […] שלישי האחרון נערכה ההשקה הגדרתית של ספרי המצוין הטוב, הרע והעולם – מסע לאיראן הטרום-אסלאמית. היה אוכל פרסי משובח ממסעדת גוהר בכפר סבא, היה סיור […]

  4. מאת Reza:

    Doroud bar shoma,

    I have heard a lot about this book in the past couple of days.
    I am wondering if you are going to publish it in Persian, German or English.

    Thank you,
    Reza

  5. מאת ישראל נורליאן:

    לד"ר תמר היקרה
    אין מילים להביע תודותעל ספר נפלא, מרשים ומחכים.
    ספר שקריאתו הנאה צרופה .
    בברכת מחשבות טובות
    מילים טובות
    ומעשים טובים
    ישראל נורליאן

  6. […] חמש שאלות איתי במוסף הארץ ספרים לרגל צאת ספרי המצוין הטוב, הרע והעולם, מסע לאיראן הטרום-אסלאמית. במקור היו שתים עשרה שאלות שעניתי עליהן בחפרנות, […]

  7. […] יתקיים באוניברסיטת ת"א ערב עיון להשקת ספרי המצוין הטוב, הרע והעולם – מסע לאיראן הטרום אסלאמית. בהשקה הזאת ביקשתי מכל הדוברים לקשר בין איראן הטרום […]

  8. מאת malka:

    כיצד ואיפה ניתן לרכוש את הספר בהנחת מחבר כפי שמציינת תמר עילם גינדין ?
    ומה עלותו ?

  9. מאת תמר:

    אפשר ליצור איתי קשר ישירות ולבוא לקחת אותו ממני (כפר סבא) או מאמא שלי (גדרה).
    אפשר גם לבוא להשקות! ההשקה הקרובה היא ב-14.11.2011 בשעה 18:00 באוניברסיטת ת"א.
    המחיר בחנויות הוא 58 ש"ח, בקנייה ישירה זה 50 ש"ח לספר אחד או 45 לספר בקניית יותר מספר אחד.

  10. […] היה” ועוד. ביום שני תתקיים ההשקה התל אביבית של ספרה “הטוב, הרע והעולם — מסע לאיראן הטרום אסלאמית“ 12 בNovember, 2011 | בנושאים […]

  11. מאת קטי:

    שלום תמר, הייתי השבוע בערב ההשקה לספר באוניברסיטת ת"א ומאוד נהניתי מכל אחת מההרצאות ובכלל לראות בקהל חברים. את הספר שרכשתי לפני ההרצאה קראתי בהתלהבות רבה במהלך הלילה לאחר שחזרתי מההרצאה ומאוד נהניתי מהכתיבה השוטפת והענינית. הספר עשה לי סדר במה שאני יודעת וכנראה לא היה ממוקם בצורה נכונה 🙂 וחידש לי בנושא הדת הזורואסטרית.
    נהניתי מאוד. בהצלחה רבה עם הספר ואני בטוחה שהוא יעשה חייל לאחר תרגומו לפרסית ואנגלית.

  12. מאת שיידא:

    שלום תמר,
    קודם כל רציתי לברך אותך על הספר הנפלא שכתבת (אני קוראת אותו עכשיו ונהנית מכל משפט).אני מאוד אוהבת את הלשון החריפה והמדויקת שלך 🙂
    בנוסף רציתי להודות לך (בתור איראנית שנתקלת בהמון בורות לגבי התרבות האיראנית בקרב הישראלים) על כתיבת הספר ומקווה שהמון יקראו את ספרך ויחכימו.
    יש לי שאלה/הערה לגבי הסדר בשלושת העיקרונות בדת הזורואסטרית. ראיתי שבספר כמה פעמים את מציינת את הסדר כ- מעשים טובים, מילים טובות ומחשבות טובות.
    אני מכירה את הסדר בצורה הפוכה ואת יכולה גם למצוא בשפה הפרסית את הסדר בצורה הבאה: מחשבות טובות, מילים טובות ומעשים טובים. پندار نیک گفتار نیک کردار نیک
    כמובן שאני לא היסטוריאן ולא עשיתי שום מחקרים אקדמאים בנושא אבל שחשבתי על הסדר ההגיון אומר לי שהצורה הנכונה היא באמת מתחילה במחשבות טובות. כיוון שמחשבות טובות יובילו למילים טובות ולמעשים טובים ולא להפך (למרות שביהדות מקובל לומר נעשה ונשמע).
    אשמח אם תוכלי להסביר למה דווקא בחרת בסדר הזה.

  13. מאת תמר:

    תודה, שיידא 🙂
    את צודקת, תודה על ההערה 🙂
    הסדר המקובל הוא "מחשבות טובות, מילים טובות, מעשים טובים".
    אני לא יודעת אם זה מכיוון שזה הסדר שבו דברים נעשים אלא מכיוון שזה הסדר מהרוחני אל הגשמי, וכידוע הרוחני חשוב מהגשמי (העולם הגשמי רק משרת את עולם הרוח).
    בספר התייחסתי למצוות כמכלול בלי לתת את דעתי על הסדר, ואולי היה זה התת מודע היהודי שלי, עם "נעשה ונשמע" ("נרגיש" ו"נחשוב" אפילו לא נכלל בסדר הפעולות).

  14. […] גרשוני ראיין אותי בג'יטוק על ספרי המצוין ועל איראן בכלל, ויצא מזה ראיון מקסים ב"בשבע". יום […]

  15. […] ספר על איראן הקדומה, בשם: ‘הטוב הרע והעולם” – מצ”ב קישור לאתר שלה. כל הנוגע לאיראן הקדומה, שהכילה דתות קדומות […]

  16. […] תוספת מאוחרת: הסדרה יצאה לאור כספר באוגוסט 2011: הטוב, הרע והעולם – מסע לאיראן הטרום אסלאמית. […]

  17. […] במוזיאון ארצות המקרא בירושלים השקת ספרי המצוין, הטוב, הרע והעולם – מסע לאיראן הטרום אסלאמית. ההשקה תתקיים בסימן 2700 שנות קשרי ישראל-איראן, וישתתפו […]

  18. שלום תמר.
    שמי אלון תן עמי; על אירן הטרום-איסלמית למדתי אצל פרופ' שאול שקד במסגרת תואר מוסמך בחוג למדעי הדתות באוניברסיטה העברית. בנוסף השלמתי תואר מוסמך במקרא באוניברסיטת תל אביב. הערותיי להלן מתייחסות, בעיקר, לכמה נקודות בהקשר המקרא שעלו בספרך המצוין !
    ראשית אומר כי נהניתי מאוד לקרוא את הספר שחידש לי רבות.
    להלן כמה הערות / הצעות לתיקון, מהן תוכניות ומהן טכניות.
    עמוד 23 – בשורה השמינית נכתב בסוגריים ביחס לתקופה הסאסנית (מאות 3 – 6), זאת בעוד שלאורך הספר נתחמת התקופה של השלטון הסאסאני בכיבושי הערבים במאה ה-7.
    עמוד 31 – בהשוואה בין זרתושטרה לאברהם נכתב: "אברם, לעומתו טען לעליונותו של אל אחד על פני אלים אחרים", ולאחר מכן מובא בסוגרים ציטוט מ"עשרת הדברות" ! (שמות כ 3 = דברים ה 7); על פי הגישה המסורתית הפסוק מתייחס למתן תורה בתקופת משה (ולא בתקופת אברהם), על פי הגישה המחקרית הועלו הדברים על הכתב במאות ה-7 או 6 לפנה"ס ואולי אף מאוחר יותר – בכל מקרה לא ניתן לשייך זאת לאברהם (כדמות היסטורית או מיתית); מה עוד שהפסוק שולל קיום של אלים אחרים ולא טוען לקיומם כנחותים יותר. פסוק מתאים יותר שיכול לבטא את רעיון קיומם של אלים אחרים הנחותים מהאל בו מאמינים הוא: "כי ה אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים וגו' " (דברים י' 17).
    עמוד 132 – הציטוט "הנביא ישעיהו מתנבא במאה השישית לפנה"ס" הנו שגוי ! ישעיהו בן אמוץ חי וניבא במאה השמינית לפנה"ס. חלקו האחרון של ספר ישעיהו (מפרק מ' ואילך) איננו משל הנביא ונכתב בתקופת הבית השני, אולם גם בחלק הראשון של הספר ישנם פרקים שאינם משל ישעיהו, והספר כולו עבר עריכה מאוחרת. פרק י"ד בספר ישעיהו אליו את מתייחסת בעניין אזכור אחרית הימים, אפוקליפסה ותחיית המתים, בעייתי במיוחד, שכן נזכרת בו בבל (י"ד 4) שטרם עלתה בתקופת ישעיהו; יש מי שמפרש זאת על "מלך אשור", ויש שרואים במילים אלו עדות לכך שהפרק מאוחר.
    בהקשר זה, רבים רואים את הדברים המופיעים בספר דניאל בעניין אחרית הימים, והרמיזה לתחיית המתים – "ורבים מישני אדמת עפר יקיצו וגו' " (דניאל י"ב 2) כמאוחרים, ושייכים לתקופה ההלניסטית; שימי לב שהחל מפרק ח' השפה היא עברית ולא ארמית כבתחילת הספר.
    עמוד 133 – בהמשך להערתו של פרופ' שקד – פרק ל"ז ביחזקאל אינו עוסק בתחיית המתים, בניגוד למה שמקובל לחשוב. להלן ציטוט מחוקר המקרא פרופ' יאיר הופמן מאוניברסיטת תל אביב, כפי שמובא בפירוש ספר יחזקאל בהוצאת "עולם התנ"ך" (עמ' 186):
    "…ככל שניתן ללמוד מן המקרא, לא היתה בזמנו של יחזקאל אמונה בתחיית המתים, ובוודאי לא כדוקטרינה ברורה כמו ביהדות המאוחרת. עם זאת אין ספק, שחזונו של יחזקאל תרם לגיבושה המאוחר של האמונה בתחיית המתים".

    בברכה
    אלון

  19. מאת shapur:

    سلام
    من فارسیم ایصور خوب نیست وای شما میشا سم ودر یک جلسه شما بودم ولزت واقهن جا لب است خیلی مم تون
    شاچور

  20. […] נחתומה לפרנסתי. זאת מכיוון שאני קוראת לספרי המצוין הטוב, הרע והעולם – מסע לאיראן הטרום אסלאמית בשם "ספרי המצוין". מכיוון שזו לא פעם ראשונה שאני […]

  21. מאת יוסף פרהדיאן:

    עוד מילה נפוצה מאוד בשפה הפרסית עם מקור בעברית تاریخ
    זאת למדתי מהמורה (לא יהודי) שלי לספרות פרסית בכיתה ט' באיראן
    שורש המילה בעברית "ארך"

  22. מאת תמר:

    למען האמת זהו תחדיש של בן יהודה שמבוסס על ערבית והמקבילות שלה בעברית הן דווקא ירח ו-אורח.
    אילו זו הייתה שאילה מעברית, ה-כ' הייתה ک ולא כֿ.

  23. מאת עופר:

    תמר שלום,

    המסורת של משפחת אגסי מבגדאד הוא שמקור המשפחה מפרס,
    ושהשם אגסי מורכב ממהמילה הפרסית "אגא" שמשמעותה "ניצב" (במשמעות של פקיד בכיר) ועוד חלק שלא ידוע לי.
    מה דעתך?

    תודה,
    עופר

  24. […] נמצאות בספרי המצוין, והשיחה המלאה, כולל השאלות שהוא שאל אותי ולא ידעתי […]

  25. מאת אברהם:

    לתמר, שלום וברכה!

    רכשתי את ספרך 'הטוב הרע והעולם' מעבר לקריאה המהנה ולהעשרה האינטלקטואלית בתחומי הספר שנכתבו בכתיבה שוטפת, סייע לי ספרך בתחומי מחקר בהם אני עוסק (הקשור לחקר סידור התפילה היהודי) בלא מעט הצטלבויות עם אמונות זראוסטריות.
    אודה לך אם תוכלי להפנות אותי למקור אקדמי / דתי זראוסטרי על החלוקה בין עולם השכל לעולם החושים, בין הגוף לנפש והיות הדעת / השכל חלק מהנפש. חלוקה הקיימת בפילוסופיה היוונית (סוקרטס, אפלטון ועוד) ושם מצויין שחלקה שכזו נמצאת גם אצל זרתוסטרא, ואני לא הצלחתי למצוא מקור אקדמי / דתי זראוסטרי המציין זאת.

    אודה מאוד לעזרתך!

    בתודה מראש

    אברהם

  26. מאת תמר:

    אברהם שלום,
    ההפרדה בין עולם החומר לעולם הרוח עומדת בבסיס האמונה הזורואסטרית, ולכן היא תהיה בכל ספר ומאמר בסיסיים.
    אני הייתי ממליצה להתחיל בספרים של מרי בויס (Mary Boyce), למשל Zorostrians, their religious beliefs and practices.
    יש גם כמה מאמרים רלוונטיים באנציקלופדיה איראניקה, למשל המאמר של שאול שקד על מינוג וגיתיג
    בהצלחה!

כתיבת תגובה