היום נדבר על מחקר בלשני ועל כלי מחקר בלשניים, כולל הדגמות.
מכיוון שגילינו שהמונח "בלשנות" מתאר כמה מדעים שונים, הבה נגדיר קודם כול מה מטרותיו של כל אחד מהמדעים האלה:

הבלשנות המסורתית, הנורמטיבית/פוסקנית/טהרנית, שואפת לתאר את השפה הנכונה: את השפה של כתבי הקודש, או של היצירות הקלסיות בשפה כלשהי.

הבלשנות המודרנית, הדסקרפטיבית/תיאורית/תארנית, שואפת לתאר את השפה הקיימת, המדוברת.
הבלשנות התבניתית, המזוהה עם פרדיננד דה סוסיר, שואפת להגדיר את הלאנג של שפה מסוימת מתוך הפארול [נסחו את השאיפה הזאת בשפה לא-בלשנית].

הבלשנות הגנרטיבית, המזוהה עם נועם חומסקי, שואפת להגיע לתבניות המולדות, הנותנות את הכשירות לרכישת שפה, מתוך הביצועים בשפות שונות [נסחו גם את השאיפה הזאת בשפה לא-בלשנית].

נעבור עכשיו למספר כלים ושיטות למחקר. בדיון אני רוצה שתדונו ביתרונות ובחסרונות של כל כלי או שיטה, ובהתאמה שלה לכל זרם: בלשנות מסורתית, בלשנות מודרנית-תבניתית, בלשנות גנרטיבית.

קורפוס (מלטינית: גוף) – טקסט, או מספר טקסטים, שעליהם עורכים את המחקר. הקורפוס יכול להיות כתוב או מוקלט. מצד אחד, רצוי שהקורפוס יהיה כמה שיותר הומוגני, אחיד. הקורפוס האידיאלי נכתב על ידי מחבר אחד בתקופת זמן קצרה. מצד שני, אם אנחנו רוצים לתאר את השפה בכללותה, כדאי גם שיהיה מגוון, כי דובר יחיד לא תמיד מייצג את כל האפשרויות שיש בשפה.
המקרא (התנ"ך) אינו קורפוס הומוגני, כי יש בו כתבים של מחברים שונים מתקופות שונות. אפשר לנתח אותו כקורפוס, אבל צריך לקחת בחשבון את ההטרוגניות שלו.

אינפורמנטים: דוברים ילידיים של השפה. עם אינפורמנטים אפשר לעשות כמה דברים כיפיים:

– אפשר להקליט אותם, לתמלל, ליצור קורפוס ואז לחקור את הקורפוס.

– אפשר לתשאל אותם במספר דרכים:
* אפשר לבקש מהם לתרגם משפטים לשפתם. למשל: איך הייתם אומרים בעברית I've read this book?
* אפשר לבקש מהם שיפוטים: להמציא משפט בשפה שלהם ולשאול אותם אם הוא קביל או לא. למשל: האם אפשר לומר "כואב לי הבטן"? האם אפשר לומר "הבטן כואב לי"?

– אפשר לעשות עליהם ניסויים.
דוגמות לניסויים בבלשנות. הניסויים הבאים בודקים, בעצם, חלק מהיפותזת ספיר-וורף, הנקראת על שם הבלשנים האמריקאיים אדוארד ספיר ובנג'מין לי וורף, וגורסת שלשפה יש השפעה על תפיסת המציאות. כלומר דוברי שפות שונות חווים את המציאות בצורה אחרת.

נתנו לילדים למיין ערימה של קלפים עם תמונות של צמחים וחפצים דוממים, ל"בנים" ו"בנות". המטרה הייתה לבדוק האם המין הדקדוקי בשפה משפיע על תפיסת המין של עצמים שאין להם מין טבעי.
ניסוי דומה אבל מתוחכם יותר, עורך בימים אלה אוראל, תלמיד תיכון שאני מנחה בעבודת הגמר. בניסוי הקודם ברור שמדובר בניסוי שבוחן תפיסת מין. אוראל מבקש מילדים בחמש קבוצות שפה שונות, לצייר חתונה בין אפרסק ובננה, ובודק האם המין הדקדוקי משפיע על בחירת התפקידים – מי החתן ומי הכלה.
בניסוי אחר שבודק קשר בין מין דקדוקי ותפיסת מציאות ביקשו מאנשים לתאר דברים שונים (גשר, בניין וכו') וגילו שבמילים ממין נקבה השתמשו יותר בתיאורים כמו "יפה", ובמילים ממין זכר יותר בתיאורים כמו "חזק".

ניסוי נוסף – ביקשו מדוברים של שפות שונות לסדר סדרת תמונות לפי סדר כרונולוגי. בשפות כתובות, רוב הדוברים סידרו מימין לשמאל או משמאל לימין לפי הכיוון שבו כותבים את השפה שלהם. דוברי שפות אבוריג'יניות שבהן אין כתב וגם אין צדדים יחסיים (ימין שמאל) אלא רק כיוונים מוחלטים (צפון-דרום-מזרח-מערב), סידרו את הקלפים ממזרח למערב, בלי קשר לכיוון שבו הם ישבו.

דונו ביתרונות ובחסרונות של כל כלי או שיטה, ובהתאמה שלה לכל זרם: בלשנות מסורתית, בלשנות מודרנית-תבניתית, בלשנות גנרטיבית.

הפוסטים הבאים יכולים לעזור: יודה רונן – קורפוס Vs אינפורמנטים , גבי דנון – גוגל ככלי למחקר בלשני? (ועוד פוסט של גבי דנון, על היפותזת ספיר-וורף ותיאור של ניסוי נוסף: רעיונות ירוקים, רעיונות כחולים).
קחו בחשבון שהכותבים הם אמנם אנשי אקדמיה מלומדים, אבל הפוסטים אינם מאמרים אקדמיים. לטוב (זה קריא!) ולרע (זה לא תמיד מאוזן).

כמו כן, שאלו שאלות, ענו על שאלות של חבריכם, תנו דוגמאות שונות, הקשו קושיות.
העבודה העצמית נמצאת כאן. מומלץ לעשות אותה אחרי שקראתם גם את סיכום השיעור וגם את הפוסטים, ואחרי שנמצה את הדיון כאן. אני אשתדל להישאר מחוץ לדיון עד לשעה 20:00 ביום ראשון, כדי לתת לכם להגיב ולענות אחד לשני. אתערב רק אם יהיו שגיאות גסות.
הגשת העבודה דרך "צור קשר" באתר או במייל ל-mpdpthmr @ ג'ימייל – עד יום שישי 13.1.2012 בשעה 12:00.

לפוסט הזה יש 24 תגובות

  1. אלה אלביליה

    לפי דה סוסיר התינוק הרך נולד עם "לוח" ריק ובמשך השנים נרכשות תבניות וחוקים מתוך התנסות, ככל שהאדם מתנסה יותר כך הוא מפתח תבניות בשפה (בעיקר לשפה הדבורה ולאו דוקא לשפה התקנית). התבניות הנוצרות הן ה-lange, ואילו הביצוע הוא ה-parole.
    (זהו ניסוח למשימה הראשונה באתר).

  2. אלה אלביליה

    האתר של יודה רונן סייע לי להבין מעט את הדברים, ולמעשה אף התחברתי אליהם.
    לדעתי קורפוס הינו חומר אותנטי יותר לעומת האינפורמטי, כפי שמציין יודה רונן באתרו, המידע שהתקבל באינפורמנטים הופרע ע"י הבלשן יתרה מזאת אני חושבת שהמידע שיתקבל עלול להיות מכוון לגישתו של הבלשן, מכיוון ששאלותיו יכולות להוביל את הנשאל אל מקום שאולי תוכנן מראש.

  3. יעל הולן

    אינפורמנטים: מתאים למחקר של בלשנות מודרנית-תבניתית.
    יתרונות- משקף בצורה האותנטית ביותר את השימוש בשפה של הדובר הילידי.

  4. אלדד אלגרבלי

    לפי חומסקי, התינוק נולד עם כללי שפה או ידע לשוני חלקי במוחו ובאמצעותם הוא רוכש את שפתו והידע הלשוני שלו במהלך חייו, זאת בשונה מסוסייר שטוען שהאדם נולד "לוח חלק" ורוכש את הידע הלשוני ע"י התנסויות. לפי חומסקי ההתנסויות הן לא העיקר.

  5. תמר

    אלה ואלדד – כוונתי לא הייתה להסביר מהן התיאוריות של סוסיר וחומסקי, אלא לנסח במילים פשוטות את המשפטים "הבלשנות התבניתית שואפת להגדיר את הלאנג של שפה מסוימת מתוך הפארול" ו-"הבלשנות הגנרטיבית שואפת להגיע לתבניות המולדות, הנותנות את הכשירות לרכישת שפה, מתוך הביצועים בשפות שונות".

  6. צליל אזולאי

    לפי דעתי לתת לדובר הילידי לתרגם משפטים משפה זרה לשפת האם שלו, יכולה ליצור בעיה מפני שיכול להיות שהדובר הילידי לא שולט בשפה הזרה ויתרגם לא נכון את הכתוב ובכך התרגום לשפתו יהיה שגוי, לכן אין להסתמך על שיטה זו.

  7. עינב מידז'נסקי

    לפי דעתי ואם הבנתי נכון, הקורפוס יכול מאוד להתאים לבלשנות הגנרטיבית מכיוון ואת הקורפוס ניתן (וכדאי) לבצע באמצעות מספר אנשים -גם בשביל הגיוון וגם בשביל האמינות. ברגע שנחקור כמה אנשים בעלי אותה שפה אפשר להוכיח את הכשירות לרכישת שפה באמצעות תבניות מולדות ,מתוך הביצועים שלהם בשפה. ז"א אם כמו בדוגמה שניתנת בשיעור, שנותנים משפט בשפה אחת ולתרגם אותה לשפה שלו-אפשר לראות אם כולם ייתנו את אותו התרגום.

  8. אורטל אבוחסירה

    הבלשנות המודרנית שואפת לתאר את השפה הקיימת המדוברת .
    לפי דה סוסייר הבלשנות התבניתית מנסה להגדיר את מערכת החוקים שנמצאים בראש (של האדם) של שפה מסויימת בעזרת הביצוע ( דיבור השפה ).
    כלומר- אדם שמדבר שפה מסויימת לדוגמא עברית , אז יש לו חוקים מסויימים בראש של השפה שמתורגלים בעזרת הביצוע בעזרת הדיבור של השפה מהרגע שנולד .
    (תשובה לשאלה הראשונה . )

  9. שני בן-עזרא

    השאיפה של הבלשנות הגנטרטיבית שהיא שפה טבעית ומולדת, על-פי נועם חומסקי היא להגיע לתבניות שנולדים איתם הנותנות ידע לדובר שפה מסויימת לרכוש שפה חדשה. השפה החדשה נלמדת מתוך השימוש בדיבור ובכתב של השפה החדשה.

  10. ניבין עודה

    מה שהבנתי מיודה רונן ששימוש בקורפוס יש לו יתרון וזה שהוא יכול לעזור לנו המון בחקר שפות ישנות מאוד שאינן קיימות עוד כשפה דבורה ,בהסתמך על טקסט כתוב ושמור של אותה שפה כמו השפה התדמורית או הבבלית .. לעומת האינפורמנטים שבכלי זה אפשר לחקור רק דוברים ילידים של שפה שדוברים אותה עכשיו , הבלשן יחקור את האינפורמנט לגבי השפה שהוא דובר והבלשן צריך להבין את השפה שהאינפורמנט דובר כדי שיוכל לתחקר אותו ולתשאל אותו לגבי אותה שפה .

  11. דיקלה גוטסמן

    אינפורמנטים- מתאים לבלשנות המודרנית- תבניתית.
    חסרונות לכלי מחקר זה- האינפורמנט צריך לדבר את אותה שפה שהבלשן מדבר על מנת שיוכלו לתקשר, ועובדה זו יוצרת מספר בעיות כגון: קבוצה הומוגנית של אינפורמנטים אשר מובילה לכך שחלק גדול מהמיגוון הלשוני הולך לאיבוד.
    בנוסף, האינפורמנט עלול להיות מושפע מציפיות שהוא חש שחלות עליו, למשל שידבר בצורה "נכונה" ולא ישגה.
    כמו כן, עלולה להתקבל תמונה שונה מהמציאות של השפה הנחקרת בשל פערי תרגום שמשפיעים על התוצר הסופי, ואשר נוצרים כשהבלשן משתמש בשפה שונה מזו הנחקרת בעת מחקרו עם האינפורמנט.

  12. דגנית גונן-עמיר

    יודה רונן מתייחס בפוסט שלו לחסרונות המחקר כאשר הוא שואב מתוך האינפורמנט. הוא טוען שהשימוש באינפורמנטים הוא כלי מסוכן שעלול להוביל לתוצאות עקומות ובלתי מדעיות. להרגשתי (הלא מוכחת) אלמנטים נוספים משפיעים על נתונים שיתקבלו משיחה עם איפורמנט והם קשורים לפרסונה עצמה.
    גיל האינפורמנט – האם לפנינו ילד? מבוגר?
    השכלתו – האם הוא סטודנט בחוג ללשון?…
    מגדר – האם הוא גבר/אשה? (אני תמיד 'מרגישה' והוא תמיד 'חושב'…)
    כאמור, מאפיינים אישיותיים והתפתחותיים עשויים גם הם להוות גורם משפיע בנתונים שיתקבלו מן האינפורמנט. בכך אני מחזקת, כמובן, את הטענות שמעלה הפוסט של רונן.

  13. תמר

    העמדת דברים על דיוקם:
    הקורפוס אינו מתאים לבלשנות הגנרטיבית. [למה?]
    קורפוס לא מבצעים, אפשר להשיג או ליצור אותו.
    לתת משפט בשפה אחת ולתרגם לשפה אחרת – לא קורפוס אלא תחקור אינפורמנטים.

  14. מור בוגנים

    בתגובה לדברים של דגנית, וכהמשך לקריאת הפוסט של יודה רונן, עוד אלמנט (לדעתי) שישפיע על הנתונים שיתקבלו מהשיחה יכול להיות קשור גם לרקע הגאוגרפי של הדובר. בזמן השירות הצבאי שלי נחשפתי לאנשים מכל רחבי הארץ ונוכחתי לדעת עד כמה השפה שלי שונה בעקבות הסביבה שבה גדלתי (מבטא ,סלנג) . אני מסיקה שכאשר מתחקרים אינפורמנט יש הרבה אלמנטים שצריך לקחת בחשבון.

  15. נטלי גוטמן

    הבלשנות הגנרטיבית, המזוהה עם נועם חומסקי, שואפת להגיע לתבניות המולדות, הנותנות את הכשירות לרכישת שפה, מתוך הביצועים בשפות שונות .
    הנחת היסוד של חומסקי היא שלכל אדם תבניות מולדות של השפה. אותו תבניות הן תבניות אוניברסליות, כלומר כאלו שחלות על כולם בכל מקום.
    מכאן שהתבניות הן מולדות ולא נלמדות והן נותנות את הכשירות ללמוד שפה- כל שפה ולזהות בה מבנים "נכונים" ו,שגויים".
    הבלשנות תשאף להגיע לתבניות כאלה ולאתר תבניות אוניברסליות, אשר קיימות אצל כל תינוק בכל שפה ולמצוא מכנים משותפים לכלל השפות.

  16. תמי גבאי

    אינני מצליחה להבין כיצד אנחנו מגדירים כלי מחקר ושיטת מחקר. האם קורפוס הוא כלי וניסוי או הקלטה ותמלול הוא שיטה? שיטה היא משהו אופרטיבי שחוקר מבצע?

  17. תמר

    (תגובה לתשובה של שני) לא מדויק. מערבב כמה תחומים. נסו שנית.

  18. גילת סיני

    לפי הקורפוס,טקסט שנכתב ע"י מחבר אחד או מספר מחברים,מתאים לבלשנות המסורתית של כתבי קודש,או יצירות ספרותיות.

  19. חיה חן ארשדי

    יודה רונן דיבר על נושא הבעיות שקשורות במחקר לשוני המתבסס על תשאול האינפורמטים.
    אחת הבעיות המעניינות המתקשרת לעניין פסיכולוגי ועוסקת בתת המודע של האדם ובקבלת עובדות לשוניות בשיטת תחקור האינפורמטים, היא הטיית התשובות של האינפורמט ע"י הבלשן בצורה לא מודעת של הבלשן בדרכים שונות.
    בדרך כלל לבלשן תהיה תיאוריה שהוא ירצה "להצדיק" ע"י תשאול האינפורמט.
    זהו טבעו של האדם והבלשן לא מודע לכך ברגע התשאול.
    וכמובן שההטייה עובדת גם מן הצד השני- האינפורמט, שברוב המקרים מקבל גמול כספי על הזמן שהשקיע, ירצה "לרצות" את הבלשן באופן טבעי ע"י מתן תשובות שהוא חושב שהבלשן מצפה להן- כאן אנו נוגעים בנושא הסוציולוגי חברתי- האינפורמט שואף "להתחבב" על הבלשן כי יש לו אינטרס מסוים.
    אז משום שמדובר בטבעו של האדם, גם אני תומכת בשיטת השימוש בקורפוס.

  20. יהונתן בירן

    נראה לי שיש לעשות הבחנה ברורה בין שתי כלי המחקר – ועל מה אני מדבר?
    ראשית יש לשים לב שמדובר בשתי טכנולוגיות שונות: הכתב (קורפוס) והדיבור (אינפורמנטים)
    לכל אחת יש את האיכויות שלה לצד המחיר שעלינו לשלם בעודנו מפסידים דבר מה.
    כל שיטה מבנה תפיסה שלמה של השפה, כל טכנולוגיה מקפלת בתוכה "אנרגיה" אחרת.
    לצורך העניין: יש הבדל בין להגות את המילה אהבה לבין לכתוב "אהבה".

    שפה היא דבר חי, הקיום שלה תלוי באנשים הדוברים אותה, כמובן שהיא קשורה ברובדים מאוחרים מהעבר המשמשים כאבני יסוד ומקורות ממנה נוצרה השפה החדשה.
    אך השפה המדוברת, החיה העכשווית – יכולה ללמד אותנו רבות מאוד. יש הרבה דברים שניתן ללמוד מהצלילים של השפה, מדרך ההגייה והחיתוך של המילים, האינטונציה של השפה וכו' השפה המדוברת היא מרקם עדין ביותר ש'נשלם' עליו ביוקר אם לא נשמר אותו נכון, אחת הדוגמאות למחיר שאנו משלמים על איבוד אינפורמציה מסוג זה הוא שעד היום אין לנו כ"כ מושג בתורת ההגה איך הוגים גימ"ל או דלי"ת דגושה כיוון שהיום אין לכך היכר מבחינה פונולוגית.
    נראה לי שאנשי הבלשנות המודרנית יעדיפו להיצמד לשפה הנשמעת (המדוברת) ולהתמקד באיכויות האלו, הם יעדיפו להגדיר את השפה כדבר חי ותוסס, כדבר שמתהווה ומשתכלל בכל רגע, לכן אין דרך טובה יותר לחקור את השפה מאשר להמצא בסביבת דוברים ילידים של השפה. (כמו שהזכירה דקלה בתגובתה)

    לעומת זאת, השפה הכתובה היא ללא ספק שפה בעלת אורך נשימה ארוך יותר,
    היא כתובה, ומונצחת היא שורדת תקופות ושנים והיא שופכת לנו המון אור על כל השפה המתהווה, העכשווית. מנקודת מבט של השפה הכתובה, אפשר לומר שהשפה העכשווית היא בבחינת ננס על גבי הענק, כך השהענק פה היא השפה הכתובה.
    הפארול הוא הכלי הנחקר גם על ידי חומסקי, לכן נראה שגם הוא יעדיף להתמקד בעיקר בחקר דוברי השפה הילידים, ואולי הקורפוס ישמש ככלי עזר שיתמלל את השיחה איתם, כפי שיודה רונן הזכיר במאמרו…

  21. אושרת חג'ג'

    לפי מיטב הבנתי…שיטת המחקר של הקורפוס שגם בא לידי ניסוי על הבלשן עצמו יכולה לפגוע בתבניות המולדות של אותה שפת אם של הבלשן ,מכיוון שעפ"י מחקרו של חומסקי התבניות כבר מולדות ובעצם למה לחקור שפה מתוך ניסוי ותעייה ולפגוע באותן תבניות מולדות.וכפי שיודה רונן בעצמו אומר שעדיף שהקורפוס לא יעשה כלל ע"י הבלשן עצמו ובטח שלא ישמש עצמו כאינפורמנט.

  22. יהונתן בירן

    לגבי המשפט: "הבלשנות הגנרטיבית שואפת….מתוך הביצועים בשפות שונות"
    נראה לי שהבנתי: הבלשנות הגנרטיבית מתבססת על ההנחה שלכול בני האדם תבניות דקדוק מולדות, אם הדרך להוכיח את זה תהיה לבדוק פארולים רבים של שפות שונות בכדי למצוא מכניי משותף רבים מהסוג של העדר עדות שלילית – שמתוכם יכולים להסיק שיש טעויות שלעולם האדם לא יעשה בדיקדוק – ולמה? מאחר והוא כנראה נולד עם תבניות דיקדוק בסיסיות.

  23. ינשוף

    משעשע לקרוא ולהזכר בשיעורים שהעביר לי פרופ' אריאל שישה-הלוי לפני כמה שנים. מותר להצטרף לדיון?

  24. ענת פנקר

    לאור הכתוב במאמר ומתוך הבנתי את החומר הנלמד, אני רוצה לציין כי לפי חומסקי, הבלשנות הגנרטיבית, לכל אדם תבניות מולדות של השפה וכי הן אוניברסליות. מכאן אני מסיקה כי הקורפוס, ככלי מחקר, אינו מתקשר לבלשנות זו ואינו מאפשר להוכיח כי התבניות הן מולדות. אדרבה, שימוש בכלי מחקר זה עלול לערער את גישתו של חומסקי לפיה, כאמור י,שנן תבניות מולדות.

כתיבת תגובה