הזמנה למסיבת ראש השנה הפרסי!

19 במרץ, 2017

כבכל שנה, מסיבת ראש השנה הפרסית נקבעת ומתפרסמת ימים ספורים מראש, וכל העולם מוזמן, בלי הזמנות אישיות.

השילוב בין התראה קצרה ורשימת מוזמנים ענקית, מזמן לי תמיד את מספר האנשים המדויק שהבית שלי יכול להכיל. בבית הקודם זה היה 50 איש, בבית הנוכחי 40 – והשנה בני ודוריס התנדבו לארח את המסיבה שלי אצלם, כי יש מקום ליותר אנשים.

מתי: יום חמישי הקרוב, 23.3 בשעה 19:00 (כדי שנוכל להתחיל ב-20:00)

איפה: אצל בני ודוריס ברחובות, כתובת מדויקת תינתן רק לרציניים, כלומר רק למי שממלא את שמו בקובץ המי-מביא-מה.

אלט-טאב: בהתחלה הייתה בקובץ גם עמודה של מיילים, אבל מכיוון שהאקרים איראנים אוהבים להתחזות אליי, החלטתי למחוק את העמודה הזאת. אם אתם לא רשומים לאירוע בפייסבוק וגם אני לא יודעת מי אתם – שלחו לי הודעה פרטית כדי שאשלח לכם את הכתובת… שיפט-אלט-טאב.

מה יהיה: הרבה אנשים, חלק גדול מהם גם אני לא מכירה. זה מה שכיף 🙂 אוכל טעים – פרסים יכולים לבשל, אשכנזים מוזמנים לקנות, ומי שממש רוצה להשקיע אבל לצערו הוא לא מהעדה הנכונה – יש שני דברים שאנחנו מרשים לכם להכין… ראו בקובץ.

אני אתן הרצאה קטנה על נורוז ומנהגיו, ועל הגאווה האיראנית. חברים אחרים יספרו את חוויותיהם מנורוז באיראן, ואולי עוד הרצאות וסיפורים – תלוי בהרכב הקהל.

הנה תמונה מלפני כמה שנים:

noruz

הביצים יהיו על המראה, אבל כבר לא יזוזו. מי שרוצה לראות את הביצים זזות על המראה, יצטרך להניח בעצמו ביצים קשות מקושטות על מראה, ולהסתכל בהן בעיון מחר (יום שני 20.3.2017) בשעה 12:28:40.

אז… מי בא השנה?

משנכנס אדר: ברחובות שושן

2 במרץ, 2017

lk

\kl;

משנכנס אדר: שישים שניות מתוך "מגילת אסתר מאחורי המסכה":

1 במרץ, 2017

ממשיכים בסדרת ההצצות. והיום, ג' אדר, 60 שניות מתוך פרק ג' של מגילת אסתר מאחורי המסכה.

קוראת: עדי סלמור
מגילת אסתר אמנם מתרחשת באיראן, אך הצדדים הנצים אינם איראנים. מרדכי הוא, כידוע, יהודי, והמן הוא אגגי – כלומר, מצאצאי אגג מלך עמלק. מגילת אסתר באה לסגור את החשבון הלא גמור בין ישראל ועמלק. שאול המלך הצטווה למחות את זרע עמלק ולא לקחת שלל במלחמה, אך חייליו לקחו שלל, והוא חס על חיי אגג מלך עמלק. המן הוא מצאצאי אותו אגג, ומרדכי הוא בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני, כלומר מצאצאי קיש משבט בנימין. כלומר הוא קרוב משפחה של שאול המלך – שאול בן קיש משבט בנימין.
האם זו מקריות ששבט בנימין נבחר למחות את זרע עמלק? ברור שלא! נחזור אחורה לספר בראשית, ונבדוק מי היה עמלק. עמלק היה נכדו של עשיו. כאשר יעקב אבינו חזר מגלותו הארוכה אחרי שגנב מעשיו את הבכורה, הוא פחד מאוד מעשיו, ולכן הוא וכל בני ביתו השתחוו בפניו. כולם – חוץ מבנימין. כי הוא עדיין לא נולד.
לכן נבחר שבט בנימין כדי למחות את זרע עמלק.
וכיצד מתחילה היריבות בין המן ומרדכי?
ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה.

נשארתם עם המון שאלות? כל התשובות בספר! אפשר להשיג בחנויות ובאתר ההוצאה לאור: מגילת אסתר מאחורי המסכה (ויש שם גם דוגמית להורדה).

תמונות: כריכת הספר
מפת האימפריה, מתוך ההקדמה לספר, מעובד ברשות מתוך מפה של איאן מלדיוב מאוניברסיטת מישיגן (הקישור לטקסט קצת מאולץ – היו הרבה עמים שונים באימפריה).

 

משנכנס אדר – 60 שניות מתוך "מגילת אסתר מאחורי המסכה – פרק ב'.

28 בפברואר, 2017

והיום נדבר – איך לא – על ניחוחות.

שוב תודה לעדי סלמור על הקריאה 🙂


פרק ב' של מגילת אסתר מלא ניחוחות. משמה העברי של אסתר עולה ניחוח ההדס, חז"ל גילו את בושם המור מסתתר בשמו של מרדכי, וכל מועמדת בתחרות "מלכה נולדת" עוברת השריה של שנה במרינדה של בשמים.
הריח חשוב מאין כמוהו בתרבות איראן הקדומה. אחד מכינוייו של גן העדן הוא מקום הניחוח. בפרסית – בּוּ – ניחוח, סְתָאן – מקום: בוסתאן – מקום הניחוח. אחד מכינוייו של אהרימן, הישות הרעה בדת איראן הטרום אסלאמית, הוא "הרוח המסריחה". לפי אחת האמונות, הזמן שאין לו התחלה ואין לו סוף הרה גם את האל הטוב אהורה מזדא, וגם את אהרימן. אהרימן ידע שהוא פחות מועדף, ולכן יצא מהבטן ראשון. הוא אמר לזמן: האינך שמח לראותי, בנך בכורך אהורה מזדא? והזמן אמר לו: לא יכול להיות. אתה מסריח!

נשארתם עם המון שאלות? כל התשובות בספר!
את הספר אפשר להשיג בחנויות ובאתר ההוצאה לאור: מגילת אסתר: מאחורי המסכה

תמונות: כריכת הספר, הדס.
צילום ההדס: Arrayan * Myrtus communis by Jacinta lluch Valero cc-by-sa.

60 שניות על מגילת אסתר: פרק א' – עוגן במציאות.

27 בפברואר, 2017

מכירים את זה שאתם מתכננים פרויקט כמה זמן מראש, וכשמגיע הזמן להקליט בדיוק הולך לכם הקול? אז אני לוחשת בקושי כבר שלושה ימים, ועל קול אמיתי אין מה לדבר. אבל הפרויקט הוא תלוי זמן, אז קודם כול תודה לעדי סלמור שנחלצה לעזרתי והקליטה את הימים הראשונים. אני מקווה שהקול יחזור אליי מתישהו ואוכל לפחות את סוף הסדרה לעשות בקולי.

אז הפרויקט הוא סדרת פוסטים יומית של 60 שניות בווידאו + אותו תוכן בכתב (כי אולי יש עוד אנשים כמוני שמעדיפים כתוב). התכנון הוא מעכשיו ועד פורים, כל יום משהו מתוך מגילת אסתר. תשעה-עשרה פוסטים לפי סדר הפרקים, ואז עוד כמה.

יאללה. מת-חי-לים.

משנכנס אדר: 60 שניות מתוך "מגילת אסתר מאחורי המסכה".
קריאה: עדי סלמור.

פרק א' של מגילת אסתר הוא העוגן שלנו במציאות. אחשוורוש (חְ'שַׁיָארְשָׁא) הוא שמם של שני מלכים היסטוריים מהשושלת האַַחֶ'מֶנִית. אחשוורוש של מגילת אסתר הוא הראשון, כי השני מלך רק 45 ימים. שושן היא בירת החורף של המלכים האַחֶ'מֶנִיים. המשתאות הראוותניים והבזבזניים מתועדים גם אצל ההיסטוריונים היווניים.
ומה עם העובדה שהמלך מקבל החלטות גורליות כשהוא שיכור? גם נוהל זה מתועד אצל ההיסטוריונים היווניים: אצל הפרסים המלך חייב לקבל החלטות כשהוא שיכור ולאשר כשהוא פיכח, ואם קיבל החלטה בפיכחות – עליו לאשרה כשהוא שיכור. כך ההחלטה מתקבלת גם במצב שחושבים מהראש וגם במצב של השראה אלוהית, וכך בטוחים שהיא נכונה. זה מסביר גם למה המלך והמן ישבו לשתות אחרי שהם מחליטים להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים.

תמונות: כריכת הספר, קופסאות גפרורים מאיראן ועל שתיים מהן תמונה של ח'שיארשא הראשון (אחשוורוש) והשם אפדאנה – הביתן ב"חצר גינת ביתן המלך".

נשארתם עם המון שאלות? כל התשובות בספר! אפשר להשיג אותו בחנויות ובאתר ההוצאה לאור: מגילת אסתר: מאחורי המסכה (באתר ההוצאה אפשר גם להוריד דוגמית שיש בה כל פרק א'). 

 

הלהג הייחודי של יהודי אצפהאן

6 בדצמבר, 2016

אני מתאשפזת בהפתעה יום לפני יום עיון בנושא יהודי אצפהאן במרכז דהאן באוניברסיטת בר אילן, ואתם מרוויחים מן ההפקר! הקלטתי את ההרצאה כסרט וידאו להקרין בכנס, והרי הוא לפניכם. את התמסיר תוכלו להוריד מכאן: הלהג של יהודי אצפהאן – תמסיר

מומלץ להדפיס את התמסיר ולראות את ההרצאה במסך מלא.

רוצים לשמוע עוד? די, באמת? מהז'אנר הזה? מפתיע! אני מרצה לפעמים בכנסים ואעלה עוד דברים. חשבתי שאולי אתם רוצים הרצאות לעובדים ולהנהלה, הרצאות העשרה כיפיות ברמה גבוהה במקומות שמשלמים היטב. בכל מקרה, גם להרצאות כאלה וגם להרצאות העשרה – צרו קשר פה מימין (הימין הזה <-).

יום הולדת שמח לחסן רוחאני! زادروزت خجسته آقای روحانی!

11 בנובמבר, 2016

به فارسی بخوانید

תקציר מנהלים:
1. אבא של חסן רוחאני זייף את תאריך הלידה שלו.
2. הנשיא עצמו שינה את שם משפחתו משם פרסי לשם אסלאמי
2א. אבל אולי זה לא אומר שהוא בוגד, ויש הוכחות במיתולוגיה האיראנית.
3. תמכו בקמפיין מימון ההמונים שלי לספר מיתולוגיה איראנית לכל גיל!
4. ואם כבר תמכתם, תפיצו (בעצם גם אם לא).

בשנים הראשונות של הבלוג פרסמתי ביום ההולדת שלי פוסטים על ה-TH בשמי הפרטי ועל שם משפחתי המַטְרוֹנִימִי. היום אני עושה דבר דומה עם חסן רוחאני. ההצדקה לכך היא קצת עקומה ואולי מבלבלת, אז מי שרוצה יכול לדלג פסקה אחת ולעבור ישר לאנקדוטה, או אפילו ישר לחלק המעניין על שינוי שמו.

לפי תעודת הזהות שלו (ואם תחפשו בוויקיפדיה אז גם שם), רוחאני נולד ב-12.11.1948. השנה 12.11 יוצא י"א בחשוון, שזה יום ההולדת שלי. זה הקשר אליי.
אבל ב-1948 זה היה י' בחשוון. אז הנה ההצדקה העברית.
ההצדקה היותר מוצדקת היא לפי הלוח האיראני: מכיוון שהלוח האיראני הוא סופר מדויק, השנים שיש בהן 366 ימים לא מתאימות בדיוק נמרץ לאלה של הלוח הגרגוריאני, ולכן השנה יום ההולדת שלו האיראני שלו — 21 בחודש אָבָּאן — חל היום.
(בגלל הבדלים דקים בעיבור השנים הלועזיות והאיראניות, בשנים שיש בהן 29 בפברואר, התאריך האיראני זז יום אחד אחורה בלוח הלועזי, בד"כ עד 28 בפברואר הבא, אבל לפעמים רק עד ראש השנה הפרסי, החל ב-20/21 במרץ. השנה התאריך זז לכל השנה, וב-1948 רק עד ראש השנה. משהו עם חוסר דיוק של עיבּורֵי שנים לועזיות).

האנקדוטה המעניינת היא שלדברי אמו הוא בכלל לא נולד ב-21 בחודש אָבָּאן, אלא ב-9 בחודש דֵי. אז למה אבא שלו רשם לו תאריך לידה שהוא חודש וחצי לפני?

קודם כול, איך זה אפשרי: כי באיראן, לפחות בזמן ההוא, מוציאים תעודת לידה ותעודת זהות לפי דברי האב, ולא מבקשים הוכחות כגון תדפיס לידה מבית חולים. יצא לי כבר לקבל תעודות לידה/זהות של משפחה שלמה שרצתה לדעת מתי ימי ההולדת שלהם, ויצא שילדה שנולדה באביב הייתה רשומה בסתיו, ואחותה היא זו שנולדה בסתיו (התאריכים שונו על מנת להגן על פרטיות משפחת יצחקזאדה).

אלט-טאב: מציאת תאריך יום הולדת על סמך צילום טוב של תעודה כלשהי זה שירות שאני נותנת בשביל הנשמה וצבירת קארמה טובה, אז אם יש לכם מישהו שנולד באיראן ולא יודע מתי יום ההולדת שלו – הביאוהו הלום. שיפט-אלט-טאב.

חסן רוחאני מראה לכם את תעודת הזהות שלו עם התאריך המזויף

חסן רוחאני מראה לכם את תעודת הזהות שלו עם התאריך המזויף

יש הרבה הורים שרושמים את בניהם בתאריך יותר מאוחר, כדי לדחות להם את הגיוס לצבא. אבל כאן מדובר בחודש וחצי קודם ומשפחה שלא בדיוק משתמטת מחובתה הלאומית. אז מה קורה פה? הפתרון הוא בלוח המוסלמי: רוחאני לא ב-10 בחודש מחרם, הידוע יותר בשם עאשוראא' — אלא ב-28 בחודש צפר (רוב האיראנים גם לא יודעים איזה חודש מוסלמי זה, אבל רוחאני כנראה בא ממשפחה מאוד דתית). כלומר אבא שלו חיפש תאריך לידה יותר משמעותי, ובחר ביום הקדוש ביותר בשנה. על המשמעות של היום העשירי בשנה ועל תזמון אירועים או שינוי התאריך בספרי ההיסטוריה, כבר כתבתי במגילת אסתר מאחורי המסכה, אז בואו נעבור למה שעדיין לא כתבתי…

***

 

אז איך אמרת שקוראים לך?

לאחיו של חסן רוחאני קוראים חֹסֵין פֶרֶידוּן. חסן וחסין הם שמות של שני אמאמים, שזה מאוד חמוד אבל לא קשור לאיראן הקדומה. מה שחשוב הוא ששם משפחתו הקודם של חסן רוחאני הוא פרידון. עם המהפכה הוא שינה את שמו לרוחאני. זה לא סתם שינוי משם פרסי לשם ערבי, זה שינוי משם איראני שמופיע כבר באווסטה, כתבי הקודש הזורואסטריים — משם של מלך מיתולוגי שהציל את איראן מהדרקון הנורא דהאכה / דהאג / מהמלך המפלצתי זַהָאכּ (גרסות מתקופות שונות לאותו סיפור, שתיהן יופיעו במיתולוגיה איראנית לכל גיל) — לשם ערבי שמשמעותו בפרסית "איש דת". זה מראה לכם איפה הנאמנות שלו.

האמנם?

אז קודם כול, במיתולוגיה האיראנית באופן כללי, וגם במיתולוגיות אחרות, מאוד קשה להרוג דרקונים מבחוץ. ולכן ברוב הסיפורים הורגים אותם מבפנים או דרך נקודות תורפה (הנבל אפרסיאב הוא בן אנוש, אבל טבל במעיין החיים של זרתושטרה ולכן אי אפשר לפגוע בו. אבל הוא עצם עיניים ולכן משם אפשר לחדור ולהרוג). בחלק מסיפורי ההריגה מבפנים נותנים להם לאכול חומרים רעילים או נפיצים, בחלק נותנים להם לבלוע את הטובים כדי להרוג אותם מבפנים בחרב — בשלב מאוחר יותר הדרקון הופך לטירה מבוצרת והדרך לנצח היא להיכנס אליה בעורמה, ע"ע הסוס הטרויאני, וסיפור ארדשיר והתולעת. אז אולי, רק אולי שינוי השם הוא דרך להיכנס אל תוך הדרקון כדי להרוג אותו מבפנים?

על פרידון עצמו גם מסופר שכאשר שלושת בניו חזרו מתימן עם נשותיהם הטריות, הוא התחפש לדרקון כדי לנסות אותם ולראות איך כדאי לקרוא להם (!) לאיזה מהם כדאי להוריש איזה חלק מהעולם. אז אמנם רוחאני לא מנסה אף אחד (אלא אם כן יש לכם רעיון את מי הוא כן מנסה), אבל אולי שינוי השם הוא רק תחפושת?

בכל מקרה, פרידון אמנם הציל את איראן מדהאג באופן זמני, אבל לא הרג אותו. בסיפור המאוחר יותר, מלאך בא אליו ואומר לו שלא הגיע זמנו של זהאכ למות, אז הוא רק כולא אותו בהר דמאונד. בסיפור המוקדם יותר, הוא לא הצליח להרוג אותו, כי בכל פעם שכרת איבר מגופו (ניסה מבחוץ, חחח טעות של מתחילים), האיבר הכרות קיבל חיים משלו בתור מפלצת חדשה. בסוף באו האלים ואמרו — תרגיע, בקצב הזה עוד תמלא את הארץ מפלצות. אז הוא רק כבל אותו וכלא אותו בהר דמאונד, עד כאלף שנים לפני אחרית הימים.

אני לא יודעת אם אתם מודעים לכך, אבל רוחאני, עם כל הרצון הטוב, לא ממש מצליח להרוג את הדרקון: מאז שהושבע כנשיא התגבר קצב ההוצאות להורג. אני לא חושבת שיש לו שליטה על זה, אבל יכול להיות שזה איתות מהשלטון האמיתי (ח'אמנהא'י, נו) לעם שלא יחשבו שאם הצליחו לבחור נשיא מתון (יחסית, יחסית, אחרי סינון של מועצת שומרי החוקה) אז הם יכולים לצפות לשלטון יותר מתון. רוחאני התבטא נגד אכיפה אלימה מדיי של חוקי החג'אב והגיע להסכם עם המערב בנוגע להסרת הסנקציות. התגובה של השלטון הייתה החמרה באכיפת החג'אב ונאומים של פוליטיקאים ואנשי דת בכירים יותר ובכירים פחות נגד חדירת ההשפעה המערבית. עכשיו יש דיבורים על כך שהוא יהיה הנשיא הראשון בהיסטוריה של הרפובליקה האסלאמית שאינו נבחר לכהונה שנייה (חפשו את התמונה מלמעלה בגוגל תמונות בפרסית. ההצעה המילולית היא "נשיא של קדנציה אחת"). ידידי ועמיתי רז צימט מעריך שאלה דיבורים של נצים מימין אבל שגם לשלטון עצמו אין אינטרס להחליף את הנשיא אחרי קדנציה אחת, כי זה עלול לעורר סערה לא רצויה. אני מקווה שהוא צודק, כי סך הכול רוחאני הוא נשיא הרבה יותר טוב מקודמו: יש לו פרסית מובנת ומשובחת והוא משתמש במבנים תחביריים יפים שאני יכולה לתת לתלמידים שלי.

אלט-טאב: אני לא יודעת אם יש לחסן ולחסין עוד 10 אחים עם שמות אמאמים. אמא שלי מספרת שבשכונת ילדותה הייתה משפחה דתית שההורים בה תכננו 12 בנים ולקרוא להם על שם 12 שבטי ישראל. כשעזבו את השכונה היו להם 10 ילדים — 8 בנות ו-2 בנים. שיפט-אלט-טאב.

רוצים לקרוא עוד מיתולוגיה איראנית ואת הסיפורים המלאים? תמכו בקמפיין מימון ההמונים של ספר המיתולוגיה האיראנית לכל גיל. אפשר גם להזמין אותי להרצאה בכל מקום שמשלם היטב. יוצרים קשר פה משמאל. השמאל השני. <<< שם <<<

***

زادروزت خجسته آقای روحانی

زادروز حجت الاسلام والمسلمین حسن روحانی را شادباش می‌گویم (با اینکه به گفتۀ مادر خودشان، اصلا در نهم دیماه به دنیا آمده اند)!

 

***

نام تو، تاریخ تو، مردان کوی‌ات – جاودانه

نام پیشین جناب آقای روحانی فریدون است. در سخنرانی‌هایی که برای شنوندگان اسراییلی برگزار می‌کنم، به این نکته اشاره می‌کنم که پس از انقلاب اسلامی نام خانوادگی خودشان را نه تنها از یک نام فارسی به یک نام عربی تغییر داده اند، بلکه از نام یک شاه پهلوانی که ایران را از دست دهاگ (به پارسی میانه) / ضحاک نجات داد، به یک نام عربی که معنی آن به زبان فارسی «آخوند» است. بعداً به شنوندگان می‌گویم که از زمانی که به رياست جمهوري برگزيد شد، اعدام‌ها خیلی بیشتر شده، الان خودتان بفهمید وفاداری‌اش کجاست.

اما نکته اینکه در هفته‌های اخیر، با خواندن اسطورۀ ایرانی به پارسی میانه و شاه‌نامه و مقاله‌های اسطوره‌شناسی برای کتاب آینده‌ام – اسطورۀ ایرانی برای عبری زبان‌ها – متوجه شدم که قياس اين دو فريدون تامل بسيار بيشتری می‌خواهد.

اولاً اینکه در بیشتر اسطوره‌ها اژدها را نمی‌شود از بیرون کشت. باید از درون کشته شود. در برخی داستان‌ها به اژدها خوراکی انفجاری می دهند و يا اينكه قهرمان اسطوره اجازه می‌دهد كه توسط اژدها بلعيده شود، تا بتواند اژدها را با شمشیر از درون بکشد. این تغییر نام می‌تواند به عنوان "نفوذ به درون اژدها" تعبير شود. يعني نفوذ در گعده آخوندها.

دوماً* خود فریدون اسطوره‌ای (که در اَوِستا «ثرایتاونا» نام دارد)، برای آزمودن پسرانش، به شمايل اژدها در می‌آيد. یعنی این می‌تواند نمایشی بیش نباشد.

سوماً* و به نظر من از همه مهم‌تر – فریدون اسطوره‌ای، با اینکه ایران را از دست دهاگ/ضحاک نجات می‌دهد، دهاگ/ضحاک را نمی‌کشد: در شاه‌نامه فرشته می‌آید و می‌گوید زمانش هنوز نرسیده است، و در داستان‌های پیش‌اسلامی هر وقت فریدون یک قسمتی از دهاگ می‌بُرّد، این قسمت خودش یک هستی ناپاک می‌شود، و ایزدان می‌ترسند که اگر ادامه بدهد، زمین پر از خرفستر (موجودات اهریمنی) ‌شود. بنابراین دهاگ را محکم می‌بندد و در کوه دماوند اسیرش می‌کند.

روحانی هم، هر چند که میانه‌رو به نظر می رسند، اما اعدام‌های روزافزون – که کار رهبری است، و اینکه بعد از مصاحبه‌ای که گفتند که نباید حجاب را به این شدت اجبار کنند – برخورد گشت ارشاد با زنان بدحجاب تشدید یافت. و بعد از برجام همه آخوندها و سیاستمداران سخنرانی‌هایی علیه نفوذ فرهنگ غرب کرده اند. یعنی تلاش برای کاهش قدرت این اژدها باعث افزایش قدرت شده است…

یعنی این فریدون، حتی اگر فریدون با پوشش باشند، نمی‌توانند اژدهای اسلامی را بکشد، اما شاید بتوانند آن را در دماوند اسیر کنند تا ظهور گرشاسپِ سامان (به پارسی میانه: سامان کرساسپ).

ضمنا برای آقای روحانی بهترین ها را آرزو می کنم. فارسسی‌شان از فارسی رییس‌جمهور سابق خیلی بهتر و صحیح‌تر و واضح‌تر و قابل فهم است، و ساختار های نحوی که ازش استفاده می کنند برای خودم و دانشجویانم خیلی جالب است. بوس بوس.

** معلوم است که «دوما» به لحاظ دستوری اشتباه است اما در گفتار رایجه و من به همین خاطر عاشق این ساختم: پسوند عربی با واژۀ فارسی.

הצצה לספר הבא — מיתולוגיה איראנית לכל גיל

6 בנובמבר, 2016

לכבוד יום הולדתי אני נותנת לכם מתנה – דוגמית מתוך מיתולוגיה איראנית לכל גיל. קמפיין מימון המונים מתנהל כרגע (עד 17.11.2016) בהדסטארט, ומתנת היומולדת הכי טובה תהיה תמיכתכם והפצתכם!

זהאכ. איור - ענת עילם. מתוך ספר מיתולוגיה איראנית לכל גיל.

זהאכ. איור – ענת עילם. מתוך ספר מיתולוגיה איראנית לכל גיל.

זַהָאכּ
הָיֹה הָיָה בְּאֶרֶץ עֲרָב מֶלֶךְ טוֹב לֵב, יְשַׁר דֶּרֶךְ וִירֵא שָׁמַיִם בְּשֵׁם מַרְדָאס. מַרְדָאס הָיָה טוֹב וּמֵיטִיב לְכָל בְּנֵי הָאָדָם וְגַם לְבַעֲלֵי הַחַיִּים, וְהֵם הֵשִׁיבוּ לוֹ אַהֲבָה.

לְמַרְדָאס הָיָה בֵּן בְּשֵׁם זַהָאכּ. זַהָאכּ הָיָה אַמִּיץ אַךְ קַל דַעַת, וְלִבּוֹ כֹּה מָלֵא תַּאֲוַת גַּדְלוּת עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בּוֹ מָקוֹם אֲפִלּוּ לְטִפַּת אַהֲבָה. יוֹמָם וָלַיְלָה הִתְאַמֵּן בְּסַיִף כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לִגְבֹּר עַל כָּל יָרִיב.

יוֹם אֶחָד עִם שַׁחַר, בָּא אֵלָיו אֶבְּלִיס, הַשָּׂטָן, מְחֻפָּשׂ לְאִישׁ זָקֵן וְטוֹב לֵב.

אָמַר אֶבְּלִיס לְזַהָאכּ: "אֲנִי יוֹדֵעַ אֶת סוֹד הַכּוֹחַ, וּבִיכָלְתִּי לַהֲפֹךְ אוֹתְךָ לַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁרָאָה הָעוֹלָם. אַךְ תְּחִלָּה עָלֶיךָ לִכְרׂת אִתִּי בְּרִית. הַבְטַח לִי שֶׁתַּעֲשֶׂה כָּל מַה שֶׁאֹמַר לְךָ, וַאֲנִי אֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ זוֹהֵר כַּחַמָּה! הָעוֹלָם כֻּלּוֹ יִהְיֶה לְמַמְלַכְתְּךָ. אָדָם וּבְהֵמָה, עוֹף הַשָּׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם יָסוּרוּ לְמָרוּתְךָ."

הַצָּעִיר קַל הַדַּעַת וּתְאֵב הַכּוֹחַ לֹא הִסֵּס לְרֶגַע וְעָנָה: "נִשְׁבָּע אֲנִי שֶׁאֶשְׁמַע לַעֲצָתְךָ, אֶעֱשֶׂה כִּדְבָרֶיךָ, וְלֹא אֲסַפֵּר לְאַף אֶחָד אֶת סוֹדוֹתֶיךָ. עֲשֵׂה אוֹתִי לַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר שֶׁרָאָה הָעוֹלָם!"

שָׂמַח אֶבְּלִיס בְּלִבּוֹ וְאָמַר לְזַהָאכּ: "הַבְּעָיָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר הָעוֹמֶדֶת בְּפָנֶיךָ הִיא אָבִיךָ. הַזָּקֵן מַאֲרִיךְ יָמִים וְתוֹפֵס בָּעוֹלָם מָקוֹם שֶׁשַּׁיָּךְ לְךָ, וּבֵינְתַיִם נְעוּרֶיךָ חוֹלְפִים וְאַתָּה מְבַזְבֵּז אֶת זְמַנְךָ. לָמָּה לְבַיִת אֶחָד שְׁנֵי מַנְהִיגִים? עֲרֹף אֶת רֹאשׁוֹ שֶׁל אָבִיךָ הֶעָשִׁיר! כְּשֶׁתַּעֲשֶׂה כִּדְבָרַי, תַּהֲפֹךְ לְמֶלֶךְ רָם וּלְשַׁלִּיט עֶלְיוֹן."

זַהָאכּ חָשַׁב עַל דַּם אָבִיו וְלִבּוֹ נִמְלָא כְּאֵב. הוּא אָמַר לְאֶבְּלִיס: "זֶהוּ מַעֲשֶׂה שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה! תֵּן לִי עֵצָה אַחֶרֶת!"
מִתְבָּרֵר שֶׁאֲפִלּוּ בִּנְסִיכִים קַלֵּי דַעַת וּתְאֵבֵי גַּדְלוּת מִתְקַיֶּמֶת מִדַּת כִּבּוּד אָב. אִישׁ חָכָם אֶחָד אָמַר לִי פַּעַם שֶׁאֲפִלּוּ בֵּן סוֹרֵר, שֶׁהוֹפֵךְ לְחַיַּת טֶרֶף, לֹא יִשְׁלַח יָד בְּנֶפֶש אָבִיו. וְאִם שָׁלַח – יֵשׁ לְבָרֵר אֶת הָעִנְיָן עִם הָאֵם.

הֵשִׁיב לוֹ אֶבְּלִיס: "אִם תָּפֵר אֶת פְּקוּדָתִי עַתָּה, יִוָּדַע שִׁמְךָ בְּכָל הָעוֹלָם כְּאָדָם הַמֵּפֵר בְּרִיתוֹת. עַד סוֹף יָמֵיךָ תִּבְעַר נִשְׁמָתְךָ בְּאֵשׁ הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לִי וְתִּשָּׂרֵף בִּלְהָבוֹת הַבְּרִית שֶׁכָּרַתְנוּ. הַשְּׁבוּעָה וְהַבְּרִית יִשָּׁאֲרוּ כְּאוֹת קַיִן עַל מִצְחֲךָ, אָבִיךּ יִשָּׁאֵר שַׁלִּיט אָהוּב וּמָעֳרָךְ, וּמְנַת חֶלְקְךָ תִהְיֶה בּוּז וְהַשְׁפָּלָה."

נְסִיךְ עֲרָב נָפַל בַּפַּח שֶׁטָּמַן לוֹ אֶבְּלִיס. "אֱמֹר נָא לִי מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת," בִּקֵּש. "אֵינִי רוֹצֶה לְהָפֵר בְּרִית שֶׁכָּרַתִּי!"
אֶבְּלִיס אָמַר: "אַל חָשָׁשׁ. יָדֵיךָ יְשָּׁאֲרוּ נְקִיּוֹת. עָלֶיךָ רַק לְהַסְכִּים. אֶת הַמַּעֲשֶׂה עַצְמוֹ הַשְׁאֵר לִי."
זַהָאכּ שָׁתַק.

לַמֶּלֶךְ מַרְדָאס טוֹב הַלֵּב הָיָה בֻּסְתָּן מְשׁוֹבֵב נֶפֶשׁ. בַּלֵּילוֹת הָיָה יוֹצֵא לְגַנּוֹ כְּדֵי לִרְחֹץ אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת גּוּפוֹ בִּבְרֵכָה בְּפִנַּת סֵתֶר בַּגַּן, וּלְהִטָּהֵר לִקְרַאת עֲבוֹדַת הָאֵל. בְּאוֹתוֹ לַיְלָה, כָּרָה אֶבְּלִיס בּוֹר עָמֹק בְּאֶמְצַע הַדֶּרֶך, כִּסָּה אוֹתוֹ בִּזְרָדִים וְיִשֵּׁר אֶת הָאֲדָמָה מֵעָלָיו. כְּשֶׁשָּׂם מַרְדָאס פָּנָיו אֶל הַגִּנָּה בְּדַרְכּוֹ לַטָּהֳרָה הַלֵּילִית, נָפַל לַבּוֹר, שָׁבַר אֶת מִפְרַקְתּוֹ וָמֵת.

וְכָךְ, בְּתַחְבּוּלָה זוֹ, יָשַׁב זַהָאכּ עַל כֵּס אָבִיו, וְשָׂם עַל רֹאשׁוֹ אֶת כֶּתֶר הָעַרְבִים.

אֶבְּלִיס הַמְּחֻפָּשׂ לְזָּקֵן נֶעֱלַם, אַךְ הִמְשִׁיךְ לַעֲקֹב, לְחַכּוֹת לִשְׁעַת כֹּשֶׁר וּלְחַבֵּל תַּחְבּוּלוֹת.

יוֹם אֶחָד הוֹפִיעַ בִּפְנֵי זַהָאכּ אִישׁ צָעִיר וַחֲלַק לָשׁוֹן, וְהִצִּיג אֶת עַצְמוֹ כְּיוֹעֵץ חָכַם וּמְנֻסֶּה. הוּא פָּנָה אֶל זַהָאכּ, הִרְעִיף עָלָיו שְׁבָחִים וּמַחְמָאוֹת, וּבְסוֹף דְּבָרָיו הוֹסִיף וְאָמַר: "טַבָּח אֲנֹכִי וּשְׁמִי הוֹלֵךְ לְפָנַי. אִם תִּמְצָאֵנִי רָאוּי לְשָׁרֵת אֶת פְּנֵי הַמֶּלֶך, קָחֵנִי נָא אֶל מִטְבְּחֵי אַרְמוֹנְךָ!"
זַהָאכּ, שֶׁלא יָדַע שֶׁאֶבְּלִיס הוּא הָעוֹמֵד לְפָנָיו, נִשְבָּה בִּדִבְרֵי הַחֲלָקוֹת, וְהֵאִיר לוֹ פָּנִים. הוּא קִבֵּל אֶת הַצָּעָתוֹ בִּבְרָכָה, נָתַן לוֹ אֶת מַפְתְחוֹת מִטְבַּח הַמֶּלֶךְ, מִנָּה אוֹתוֹ לַטַּבָּח הָרָאשִׁי וְהִפְקִידוֹ עַל מַאֲכָלָיו.

עֲלֵיכֶם לָדַעַת שֶׁבְּאוֹתוֹ זְמַן, בְּנֵי הָאָדָם עֲדַיִן לֹא גִּלּוּ אֶת כָּל הַמַּאֲכָלִים. לָכֵן לֹא עָבַר זְמַן רַב עַד שֶׁהַטַּבָּח שָׁבָה אֶת לִבּוֹ וְאֶת בִּטְנוֹ שֶׁל זַהָאכּ. הוּא גִּלָּה לוֹ אֶת סוֹד אֲכִילַת הַבָּשָׂר, כִּשֵּׁף אוֹתוֹ בְּמַטְעַמָּיו וְהָפַךְ אוֹתוֹ לְבֵן עֲרֻבָּה שֶׁל מַאֲכָלָיו, כִּי אַף אֶחָד אַחֵר עֲדַיִן לֹא יָדַע לְהָכִין מַאֲכָלִים כָּאֵלֶּה.

תְּחִלָּה הִגִּישׁ לוֹ חֶלְמוֹן בֵּיצָה. הַחֶלְמוֹן חִזֵּק אֶת זַהָאכּ וְעָשָׂה אוֹתוֹ בָּרִיא כְּשׁוֹר. הוּא אָכַל וְהִתְעַנֵּג, שָׂמַח וְהִתְמוֹגֵג, וְשִׁבֵּחַ אֶת הַטַּבָּח. וְכָךְ אָמַר אֶבְּלִיס הַנַּכְלוּלִי: "יְחִי מַלְכִּי הָרָם! שְׂמַח, מַלְכִּי, כִּי גַּם מָחָר אֲבַשֵּׁל לְךָ מַטְעַמִּים כָּאֵלֶּה. שֶׁיִּהְיֶה לְךָ לִבְרִיאוּת וּלְעֹנֶג!" וְכָל אוֹתוֹ הַלַּיְלָה חָשַׁב אֶבְּלִיס אֵיזֶה מַאֲכָל מֵזִין, טָעִים וּמַפְתִיעַ יָכִין לְזַהָאכּ מָחָר כְּדֵי לְהַדֵּק אֶת אֲחִיזָתוֹ בְּלֵב הַמֶּלֶךְ.

לְמָחֳרָת הִתְקִין סְעוּדָה מִמַּטְעַמֵּי חוֹגְלוֹת וּפַסְיוֹנִים, וּמֶלֶךְ הָעַרְבִים שָׁלַח יָדוֹ אֶל הַלֶּחֶם וְאֶל הַבָּשָׂר, אָכַל וְהִתְעַנֵּג, שָׂמַח וְהִתְמוֹגֵג, וְהַעֲרָצָתוֹ לַטַּבָּח הִתְעַצְּמָה שִׁבְעָתַיִם.

בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי עָרַךְ אֶבְּלִיס הַטַּבָּח מַפָּה עֲמוּסָה בְּמַעֲדַנֵּי עוֹף וְטָלֶה, וּבַיּוֹם הָרְבִיעִי הֵכִין מַאֲכָלִים מִנֶּתַח גַּב שֶׁל עֵגֶל צָעִיר, מֻשְׁרֶה בְּזַעֲפְרָן וּבְמֵי וְרָדִים, בְּיַיִן יָשָׁן נוֹשָׁן וּבְמוּשְׁק טָהוֹר.

זַהָאכּ הוֹשִׁיט יָדוֹ אֶל הַמַּטְעַמִּים, הֵבִיאָהּ אֶל פִּיו, אָכַל – וְאוֹרוּ עֵינָיו. הוּא נִמְלָא הַפְתָּעָה וְתַדְהֵמָה מֵחָכְמָתוֹ שֶׁל הַטַּבָּח וְאָמַר לוֹ כָּךְ: "טַבָּחִי הַטּוֹב! רוֹצֶה אֲנִי לִגְמֹל לְךָ עַל מַאֲכָלֶיךָ הַטּוֹבִים וְהַמַּבְרִיאִים. אֱמֹר לִי מַה מִשְׁאַלְתְּךָ, וָתֵעַשׂ!"

עָנָה הַטַּבָּח: "מַלְכִּי הָרָם, מִי יִתֵּן וְתִחְיֶה תָּמִיד בְּשִׂמְחָה וּבְאֹשֶׁר וְשִׁלְטוֹנְךָ יִכּוֹן לָעַד. לִבִּי מָלֵא עַד גְּדוֹתָיו בְּאַהֲבָה אֵלֶיךָ. נִשְׁמָתִי מְלֵאָה בְּמַרְאֵה פָּנֶיךָ. אֶחָד וְיָחִיד הוּא רְצוֹנִי: לִהְיוֹת קָרוֹב לְמַלְכִּי. וְאָמְנָם אֵין מַעֲמָדִי רָם מַסְפִּיק כְּדֵי שֶׁיְּצַוֶּה הַמֶּלֶךְ שֶׁאֲנַשֵׁק אֶת כְּתֵפָיו, שֶׁאָנִיחַ עֲלֵיהֶן אֶת רֹאשִׁי וְאֶת פָּנַי…"

זַהָאכּ לֹא יָדַע, כַּמּוּבָן, מִיהוּ טַבָּחוֹ בֶּאֱמֶת וּמַהֵן מַטְרוֹתָיו הַנִּסְתָּרוֹת. הוּא שָׁמַע אֶת דְּבָרָיו וְאָמַר לוֹ: "מִשְׁאַלְתְּךָ תִּתְגַּשֵּׁם. מַגִּיעַ לְךָ אַף יוֹתֵר מִכָּךְ!" וְנָתַן אֶת הַפְּקֻדָּה.

אַךְ נָשַׁק אֶבְּלִיס לִשְׁתֵי כִּתְפֵי הַמֶּלֶך, וְהִנֵּה נֶעֱלַם הַטַּבָּח הַצָּעִיר וְנָמוֹג אֶל תּוֹךְ הָאֲדָמָה.

וְאָז קָרָה דָּבָר שֶׁאַף אָדָם בָּעוֹלָם לֹא רָאָה כָּמוֹהוּ וְלֹא יָכֹל לַחֲזוֹתוֹ: שְׁנֵי נְחָשִׁים שְׁחוֹרִים הֵחֵלוּ לִצְמֹחַ מִתּוֹךְ שְׁתֵי כְּתֵפָיו שֶׁל הַמֶּלֶךְ, בַּמָקוֹם שֶׁבּוֹ נָשַׁק לוֹ אֶבְּלִיס. הַמֶּלֶךְ כִּמְעַט הִתְעַלֵּף מֵהַהַפְתָּעָה וּמִכְּאֵבֵי הַתֹּפֶת. הוּא נִסָּה בְּכָל מְאוֹדוֹ לְסַלֵּק אֶת שְׁנֵי הַנְּחָשִׁים מִכְּתֵפָיו, אַךְ לַשָּׁוְא. בְּכָל פַּעַם שֶׁגָּדַע אוֹתָם הַמֶּלֶךְ בְּחַרְבּוֹ, צָמְחוּ שְׁנֵי נְחָשִׁים שְׁחוֹרִים חֲדָשִׁים מִכְּתֵפָיו, כַּעֲנָפִים רַעֲנָנִים שֶׁל עֵץ.

הַמֶּלֶךְ כִּנֵּס אֶת בְּכִירֵי הָרוֹפְאִים מִכָּל רַחֲבֵי הַמַּמְלָכָה. הֵם יָעֲצוּ עֵצוֹת, חִבְּלוּ תַּחְבּוּלוּת, נִסּוּ נִסְיוֹנוֹת – אַךְ אַף אֶחָד לֹא מָצָא מַרְפֵּא לַבְּעָיָה, וְהַמֶּלֶךְ הִמְשִׁיךְ לִסְבֹּל כְּאֵבֵי תֹּפֶת.

וְאָז הוֹפִיעַ אֶבְּלִיס בַּשְּׁלִישִׁית, הַפַּעַם כְּרוֹפֵא. עָטָה אֲרֶשֶׁת פָּנִים חֲכָמָה וּרְצִינִית, נִגַּשׁ לְזַהָאכּ וְאָמַר: "לְקִיּוּמָם שֶׁל הַיְּצוּרִים הָאֵלֶּה יֵשׁ תַּכְלִית. הַשְׁאֵר אוֹתָם, כִּי יִקְרֶה אֲשֶׁר יִקְרֶה, אֵין לִפְגֹּעַ בָּהֶם. כְּדֵי לְהַשְׁקִיטָם, יֵשׁ לְהַאֲכִילָם. כָּל פִּתְרוֹן אַחֵר אָסוּר בְּתַכְלִית הָאִסּוּר, וְגַם לֹא יַעֲזֹר. מַאֲכָלָם הוּא מוֹחַ שֶׁל בְּנֵי אָדָם. אַל תִּתֵּן לָהֶם דָּבָר לֶאֱכֹל מִלְבַד זֹאת, פֶּן יָמוּתוּ."

רְאֶה מֶה עָשָׂה אֶבְּלִיס וּמַה בִּקֵּש בִּדְבָרָיו אֵלֶּה! אֵיזֶה מְחִיר עַל אַנְשֵׁי הָעוֹלָם לְשַׁלֵּם כְּדֵי לְחַלֵּץ מִצָּרָה אָדָם אֶחָד, קַל דַעַת וּבַעַל שְׂרָרָה.

***

דמותו של זהאכ, בן האנוש שהופך למפלצת, הוא התפתחות של הדרקון דַהָאג, שפגשנו בסיפורים הקודמים. בתקופה הטרום-אסלאמית מתואר דהאג כבבלי, כי אלה היו הרָעים באותו זמן. בזמנו של פרדוסי, הרעים הם הערבים, ולכן גם זהאכ מוצג כנסיך ערבי. מעניין לראות שבסיפורנו האיראנים הם אלה שמזמינים את זהאכ לשלוט עליהם, למרות שהוא מטיל אימה על נתיניו – בדיוק כפי שרוב האיראנים קיבלו בברכה את הכיבוש האסאלמי החל מהמאה השביעית לספירת הנוצרים, קבלה שפרדוסי מותח עליה ביקורת גלויה וסמויה.
"זַהָאכּ" היא הגיית השם בפרסית בת זמננו – ההגייה שנבחרה לכל השמות בספר. שמו של זַהָאכּ נכתב, בתעתיק מדויק, צ'חאכ (ضحاک). זוהי הגייה של השם דַהָאג במבטא ערבי מוגזם, וכנראה כך חשב דובר פרסית מהמאה ה-10 שערבי יהגה את השם.
זהאכ מתואר בסיפור גם כ"בעל מראה הדרקון", "בעל גוף של דרקון" ואפילו "הדרקון". המילה הפרסית לדרקון, עד עצם היום הזה, היא אֶזְ'דֶהָא – מהשם אָז'-י דַהָאג – "הדרקון דהאג" מהסיפור הקודם. חדי הזיכרון שביניכם בוודאי זוכרים שהמילה אז'י "דרקון" מתייחסת במקור לנחש. טשטוש הגבול הסמנטי (עירוב המשמעויות) בין נחש לבין דרקון עדיין משתקף בסיפורו של זהאכ.
חוט מקשר נוסף שעובר בין הסיפורים מהתקופות השונות, הוא ריבוי הישויות בגוף אחד. בסיפור הטרום-אסלאמי, פרידון לא הצליח להרוג את דהאג כי בכל פעם שכרת איבר מגופו האיבר הפך ליצור אופל בפני עצמו. הצמחת המפלצות מהכתפיים מופיעה כבר בדָאדִסְתָאן יִ דֵינִיג, טקסט מאוחר יחסית בפרסית אמצעית, הקודם לפרדוסי בכמאה שנים. שם מתואר דַהָאג כמי ש"מעצם הכתף שלו צומח השד 'שקר' בצורת דרקון".

רוצים לקרוא על נייר? הנה גרסת PDF של סיפורו של זהאכ, יפה ומעומדת להדפסה על נייר (הדפיסו את העמוד הראשון לרוחב, ואת העמודים הבאים לאורך או שניים בעמוד לרוחב). ואם אתם רוצים לשתף בפייסבוק אז הא לכם.
רוצים לקרוא עוד? תמכו בקמפיין מימון ההמונים של ספר מיתולוגיה איראנית, כדי שהספר יצא לאור! התומכים בפרויקט לא רק צוברים קארמה טובה, אלא גם עוזרים לי לקבל החלטות בקבוצת פייסבוק סגורה.
רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה בכל מקום שמשלמים בו היטב! במסגרת קמפיין מימון ההמונים יש תשורה של הרצאות במחירים נמוכים יותר, אז שווה להזמין לחוג בית או למסיבה בתשלום מראש דרך הקמפיין. ואם חשק לבבכם בכרטיס בודד – כשעוברים את ה-100% בעזרת אוהרמזד, כל 25% הם רף שפותח הרצאה לתומכים (כן, חינם חינם, כמו בקמפיין של מגילת אסתר מאחורי המסכה) באזור נוסף בארץ: ב-125% תהיה הרצאה באזור השרון או ת"א, ב-150% בירושלים, ב-175% בחיפה, אבל כשם שאי אפשר להגיע לירושלים בלי לעבור בכרבלא, כך אי אפשר להגיע ל-125% בלי לעבור ב-100%. ואנחנו לא שם ויש עוד קצת פחות משבועיים. אז תמכו, והפצירו גם בחבריכם לתמוך!

חיים טופול מספר מיתולוגיה איראנית

28 באוקטובר, 2016

יש לי קמפיין מימון ההמונים חדש, לספר מיתולוגיה איראנית לכל הגילים!

הוא רץ כרגע בהדסטארט (עד 17.12.2016), ויהיה בו משהו לכל גיל: שיר מחורז וציור לצביעה לבני 3-120 (בתי ענתי מאיירת), הסיפור עצמו מנוקד לבני 6-120, ומכיוון שאני לא יכולה בלי – מידע נוסף, בתיבת טקסט בלתי מנוקדת, למי שרוצה לדעת לא רק את הסיפור אלא גם על הסיפור.

התשורה הפיצית ביותר בקמפיין היא ספרון קטון ובו סיפור אחד, מחורז כולו. בסוף יש גם עמוד עם מידע על הסיפור, אבל בסרטון שלהלן חיים טופול מספר רק את הסיפור (הצובעים לדוגמה הם בני 3-79).

בספר המלא הסיפור יהיה בפרוזה ועם יותר פרטים, שלא היה להם מקום בספרון. הנה קטע אחד כזה (מתוך סרטון הקמפיין)

ואחת התשורות, שעדיין לא נלקחה למרות שלדעתי היא בין השוות, היא גישה אל מאחורי הקלעים. בסרטוני מאחורי הקלעים אראה את תהליך העבודה שלי ושל ענתי, כולל קטעים שנשארו על רצפת חדר העריכה או ששיניתי כי השפה הייתה נמוכה מדיי, או סתם לא ראויה. כמו הקטע הקצר הזה על הסנונית:

רוצים לשמוע עוד? הרצאות פתוחות בנושא מיתולוגיה איראנית ובנושאים אחרים מופיעים למעלה בצד ימין (או שמאל. הצד הזה > ). אפשר גם להזמין אותי אליכם לסלון או לחברה – אני מרצה בכל מקום שמשלם היטב. יוצרים איתי קשר פה מימין (או משמאל. הצד הזה < ).
כדי שתוכלו לקחת את הסיפורים איתכם לכל מקום וגם להשכיל קצת אחרי כל סיפור, קמפיין מימון המונים מתנהל ממש בימים אלה בהדסטארט. אם כולם יחכו לקנות את הספר כשהוא ייצא למדפים, הוא לא ייצא לאור… אם רק אתם תחכו, אז מילא שעל המדפים תצטרכו לשלם יותר (בערך 50% יותר לספר המלא). אתם לא תהיו חלק מפורום מקבלי ההחלטות בנושאים כמו שם הספר ואיור הכריכה! וגם, אם נגיע בלעדיכם ל-125% לפחות, לא תקבלו הזמנות חינם להרצאות פתוחות לתומכים בלבד אחרי סיום הקמפיין. זהו. יותר פולנית מזה לא הצלחתי. הולכת לנוח לבד בחושך בלי סוודר.

מימון המונים – תכנון פיננסי

22 באוקטובר, 2016

תקציר מנהלים:

1. תמכו בקמפיין מימון ההמונים של ספר המיתולגיה האיראנית 

2. העתיקו את הטבלה לתכנון פיננסי של קמפיין מימון המונים. אדום = לא לגעת, זה חישוב.

3. אם לא מובן לכם מאליו – קראו את הפוסט כולו.

לפני יומיים השקנו בהדסטארט קמפיין מימון המונים חדש של הוצאת זרשספר מיתולוגיה איראנית.

ספר מיתולוגיה איראנית - קמפיין מימון המונים

אחרי שני קמפיינים מוצלחים בהדסטארט (מגילת אסתר מאחורי המסכה ובישול טבעוני ישראלי של גלי לופו אלטרץ) ועוד שניים לא מוצלחים (באתרים בינלאומיים שלא נזכיר את שמם, אבל הם לא מתחרזים אפילו עם הדסטארט), וגם ייעוץ מאחורי הקלעים לקמפיין המוצלח של כיפאח דסוקי – מטבח של שלום, יש לנו גם תובנות וגם לקחים. אגב, גם מהקמפיינים המוצלחים הפקנו לקחים. אבל מכשלונות לומדים יותר. אז הלקח הראשון, באופן אישי, הוא שהדסטארט הוא הפלטפורמה למימון המונים לספר בארץ: גם מפני שיש להם הדרכה מעולה ומפורטת באתר והדרכה אישית במייל יד ביד, ולא מאשרים לך להעלות קמפיין לפני שהוא מושלם, והתמיכה הטכנית זמינה תמיד ויעילה – וגם מפני שהם כבר מותג, וכשאומרים מימון המונים, אז הישראלי המצוי קודם כול יחפש בהדסטארט. לא ניסינו את האתרים הישראליים האחרים, ולא ניסינו שום אתר עם פרויקט שאינו ספר.

אבל העצה של היום רלוונטית לכל קמפיין, בכל אתר ולכל סוג מוצר. רוב העצות לקמפיין מימון המונים מתמקדות באיך לגרום לקמפיין להצליח – אין ספק שזה חשוב ביותר, אבל לא פחות חשוב – לחשב סכום יעד בקמפיין כך שלא תפסידו אם הוא יצליח.

אז יאללה, להפשיל שרוולים ולעבודה. העתיקו את הטבלה לתכנון פיננסי של קמפיין מימון המונים אל הדרייב שלכם. הלינק הוא פתוח אבל אתם לא יכולים לערוך על שלנו, כדי שאחרים לא יראו את תכנון הקמפיין שלכם. זה חומר רגיש בעינינו.

הוראות שימוש כלליות בקובץ:

התאים האדומים בכל שורה הם חישובים. אל תשנו מה שכתוב בהם!

כשאתם עורכים את החישובים שלכם ורוצים להוסיף שורה, הוסיפו שורה באמצע דרך insert ואז העתיקו אליה שורה קיימת ושנו את הסכומים הרלוונטיים. כדי שהחישובים יישארו. (אם מוסיפים שורה בסוף או בהתחלה, פונקציות הסכום עלולות לדלג עליה).

אז… כמה כסף צריך?

השלב הראשון הוא להבין כמה כסף אתם צריכים כדי להגשים את החלום שלכם. לשם כך נלך לגיליון התקציב (דפדוף בין הגיליונות – דרך הלשוניות למטה)

guide

1. חשבו על כל ההוצאות שיהיו לכם:

האם תצטרכו לשלם לבייביסיטר? האם כדי לעבוד כמו שצריך תצטרכו לשבת בבתי קפה? מהם כל אנשי המקצוע שתזדקקו להם?

לא לשכוח שכשהמוצר יהיה מוכן (ואולי כבר בשלב הקמפיין) תצטרכו בונה אתרים.

אם עדיין אינכם עוסקים פטורים או מורשים, תצטרכו גם רואה חשבון או יועץ מס.

אם אתם מתכננים תשורות שההוצאה בהן היא לא פֶּר אדם, למשל שכירת מקום להשקה או להופעה – ההוצאה הזאת נכנסת כאן.

אם אתם לא יודעים לעשות את זה לבד, אולי תרצו לשלם למנהל נוכחות רשת, או ליחצ"ן לנוכחות בתקשורת. אלה דברים חיוניים להצלחת הקמפיין, שהפוסט הזה לא דן בהם. כרגע אנחנו רק דואגים שלא תפסידו אם הוא יצליח…

אם אתם צריכים המלצה על אנשי מקצוע אתם מוזמנים לפנות בפרטי.

2. בקשו הצעות מחיר

רצוי לבקש הצעות מחיר מכמה ספקים לכל סעיף, ולבדוק גם איכות ולא רק מחיר.

אם אתם לא בטוחים כרגע כמה עמודים יהיה הספר ומעריכים בין 150-250 עמודים, בקשו הצעת מחיר על 250 – הגבול העליון של הטווח. בתכנון הוצאות תמיד עדיף לעגל סכומים כלפי מעלה ולתכנן על ההוצאה הגבוהה ביותר, כדי שהפתעות יהיו רק לטובתכם. בתכנון הכנסות עושים את ההיפך.

בררו אם המחיר כולל מע"מ או לפני מע"מ או שהספק עוסק פטור, או מתכוון לעבוד בשחור ולא להוציא לכם חשבונית.

3. מלאו את הטבלה. חלקו לשלושה סוגים:

  • עוסק מורשה – מוסיף מע"מ.
  • עוסק פטור/ספק מחו"ל – לא מוסיף מע"מ.

ההבדל בין ספק עוסק מורשה לפטור הוא רלוונטי מאוד אם אתם עוסקים מורשים בעצמכם – כבר עכשיו או אחרי הצלחת הקמפיין (אתם תצטרכו לפתוח עוסק מורשה אם תגייסו יותר מ-99006 ש"ח נכון לרגע כתיבת שורות אלה. התקרות מתעדכנות כל הזמן, והסכום קשור להכנסות ולא לרווחים. שימו לב).

אם אתם לא עוסקים מורשים, מה שחשוב לכם זו השורה התחתונה (הקובייה הממוסגרת). אם אתם עוסקים מורשים, הוסיפו בתכנון מע"מ גם להצעות המחיר של עוסקם פטורים, כי אתם תצטרכו לשלם את המע"מ בכל מקרה. אם לא להם – אז ישירות למדינה (המע"מ שאתם משלמים לעוסק מורשה יורד מהמע"מ שתצטרכו לשלם על ההכנסות מהקמפיין. על ההכנסות שאין כנגדן הוצאה עם מע"מ, תצטרכו לשלם מע"מ ישירות למדינה).

השורה התחתונה היא הסה"כ בטור של "כולל מע"מ" (ממוסגרת)

  • הוצאה לא מוכרת – זה לא משנה אם הם מוסיפים או לא, כי זה לא מוכר במס.

אם החלטתם לקחת ספק שעובד בשחור – רשמו אותו בסעיף זה. אנחנו אישית לא ממליצים ולא עושים את זה, אבל זו החלטה שלכם.

עלי אקספרס הרבה יותר זול מאשר לקנות בארץ, אבל אם אתם יודעים איך מקבלים מהם קבלה או חשבונית – ספרו לי. עד להודעה חדשה, הם בסעיף הזה.

אם אתם עצמאים גם בלי קשר לקמפיין מימון ההמונים, קחו בחשבון שזה הסכום שתצטרכו ביד אחרי שתשלמו מסים: מע"מ אם אתם עוסקים מורשים, מס הכנסה, ביטוח לאומי. מומלץ מאוד להתייעץ לגבי הסעיף הזה עם רואה חשבון – מה צריכה להיות ההכנסה כדי שיישאר בידיכם הסכום הזה אחרי מסים. למשל, אם אתם עוסקים מורשים ומשלמים 15% מס הכנסה ו-16% ביטוח לאומי לעצמאים, זה אומר שיש שאחרי מסים נשארים בידיכם 54% מהסכום שהוצאתם עליו חשבונית (החישוב הוא 100/1.17-15-16). כתבו את האחוז הזה תחת "אחוז הכסף שנשאר לי אחרי מסים" כדי לראות איזו הכנסה תצטרכו כדי לכסות את ההוצאה הזאת.

אמרתי כבר שכדאי מאוד להתייעץ עם רו"ח בנושא הזה?

השורה התחתונה בסעיף זה היא התיבה הממוסגרת השנייה.

סכום שתי התיבות הממוסגרות, בתיבה השחורה-אדומה – זה הסכום שצריך להישאר בידיכם בסוף הקמפיין כדי שלא תצטרכו להוסיף כסף נוסף מכיסכם.

האם זה צריך להיות סכום היעד בקמפיין?

שעשעתם!

נעבור לטאב הבא – טאב תכנון התשורות.

תכנון תשורות בקמפיין מימון המונים

(נחזור לסימונים הכחולים בסוף)

1. חשבו עלויות

מדרגות התמיכה אמנם מכניסות לכם כסף, אבל לא הכול מגיע אליכם. לרוב התשורות יש עלות: אם אתם מזמינים למסיבה, אז חוץ משכירת המקום (שאינה תלויה במספר האנשים), יש גם כיבוד, שהוא כן פר אדם. אם יש מוצר פיזי שאתם שולחים, בררו באתר דואר ישראל כמה עולה לכם לשלוח בדואר רשום ואל תשכחו לחשב גם את עלות המעטפות. דיסקים וספרים צריכים מעטפות פצפצים.

אלט-טאב: את מגילת אסתר מאחורי המסכה שלחנו בדואר 24, רוב הספרים הגיעו באיחור וחלק בכלל לא. כשביקשנו פיצוי, אמרו שאי אפשר כי אין תיעוד (זה לא דואר רשום). אבל אין אפשרות ל-24 רשום. את בישול טבעוני ישראלי שלחנו עם חברת הפצה שהייתה גם זולה יותר מדואר ישראל, גם הבטיחה מעקב וגם מסירה תוך זמן קצר – תקצר היריעה מלתאר את הסבל, החל מהמערכת המסורבלת של הכנסת ברקודים וכלה באחראי על התיאומים שזכה בפינו לכינוי "משיח", כי הוא לא בא וגם לא מטלפן. מי שירצה דיס-המלצה, בפרטי. חזרנו לדואר ישראל, את הספרים הנמכרים בשוטף אנחנו שולחים בדואר רשום, יש לנו תיעוד, זה בד"כ מגיע תוך כמה ימים עד שבועיים, וגם אם לא – אנחנו יכולים לעקוב. עד עכשיו אנחנו מרוצים. שיפט-אלט-טאב.

אם אתם מתכננים סבבי חלוקה כדי לחסוך עלויות משלוח – חשבו שנית. זה לוקח הרבה יותר זמן משזה נדמה לכם, ופקקים ועצבים. ואתם בסוף תשלמו על משלוח, חוץ מאשר ממש באזור שלכם. אפשר גם להגדיר מדרגת תמיכה לתשורות באיסוף עצמי, ואז צריך להגיע אליכם כדי לקחת אותה. זה יכול ליצור כאב ראש די רציני אם אתם מתכננים ימי מסירה מרוכזים. עדיף לקבוע מקומות שבהם אתם יכולים להשאיר את התשורה ואנשים יכולים לתאם ולבוא בזמנים גמישים יחסית. בקמפיין הנוכחי, של ספר המיתולוגיה האיראנית, יש לנו נקודות איסוף בבתינו ובבתי הורינו, וגם נקודת איסוף בדוכן יער הקקאו במתחם התחנה הראשונה בירושלים או בחלק מחברות ההייטק, ומי שאוסף משם מקבל פרלין מתנה עם הספר.

גם כאן, כדאי לחשוב על כל העלויות הנלוות של התשורה, ואם יש טווח מחירים אפשרי, לקחת בחשבון את ההוצאה הגבוהה ביותר.

שימו לב שאם כתבתם את העלות בגיליון התקציב, אתם לא כותבים אותה שוב כאן. כך שאם כתבתם את עלות הדפסת 1000 ספרים בחישוב התקציב הדרוש, עלות התשורה "ספר" היא רק דמי המשלוח.

חוץ מהעלויות של כל תשורה, יש גם העמלה שלוקח האתר. בכל אתר העמלה שונה, והאמת היא שבפעם הראשונה שבחרתי בהדסטארט זה היה בגלל העמלה הנמוכה יחסית – 9% + מע"מ (יוצא קצת יותר מ-10% ולכן בטבלה מעוגל ל-11%). העמודה "עלות" מסכמת את כל רכיבי העלות של התשורות, העמודה "נטו" היא כמה כסף נשאר לכם מהתשורה אחרי עלויות ועמלות, והעמודה החשובה ביותר היא אחוז – שאומרת לכם איזה אחוז מהתמיכה נשאר בידיכם.

אנחנו הכי אוהבים ספרים דיגיטליים (לזמרים – אלבומים להורדה), כי זו מדרגת תמיכה שמשאירה בידיכם 89% מהכסף.

נסו לחשוב מחוץ לקופסה על תשורות שאנשים ירצו ולא עולות לכם יותר מדיי כסף. הרעיון לתשורת החג'אב (שאזלה ראשונה) נולד מכך שאני אוהבת לסרוג בהפסקות בין שיעורים ויש לי המון צמר שמחכה שאסרוג אותו.

בקמפיין שאני מייעצת לו עכשיו (יקושר כאשר יעלה), בעלת הקמפיין היא עו"ד, ואחת התשורות היא חתימת עו"ד על מסמכים שמצריכים זאת. זו תשורה שלא עולה לה כסף בכלל (כלומר תשורה של 89%), ונראה לנו שיהיה לה ביקוש.

 

2. תמחור תשורות / מדרגות תמיכה

מצד אחד כדאי שיישארו בידיכם לפחות 70% ממדרגת התמיכה, ומצד שני גובה התשורה צריך להיות סביר, ואם זה מוצר – אז פחות ממה שישלמו עליו בחוץ. זאת אומרת שכשהספר יצא לחנויות, הוא צריך להיות יקר יותר מאשר בקמפיין. למשל, תומכי בישול טבעוני ישראלי קיבלו את הספר בקמפיין ב-90 ש"ח. מכיוון שבקנייה באינטרנט יש הנחה של 10% ובשבוע הספר הנחה של 20% גם לספרים המוגנים בחוק הספרים – מחיר הספר עכשיו הוא 118 ש"ח, כך שגם אחרי הנחה של 20% תומכי הקמפיין קיבלו אותו במחיר יותר טוב.

אם יש תשורה ממש מגניבה (לא התשורה הבסיסית, שהיא המוצר שלכם) שמשאירה לכם פחות מ-60% ואתם בכל זאת רוצים להשאיר אותה – אנחנו מגיעים ל…

3. הגבלת תשורות

יש אפשרות להגביל מספר תמיכות במדרגה. אנחנו נעשה את זה כאשר:

  • הנטו שלנו יוצא נמוך יחסית (בקמפיין של מיתולוגיה איראנית, אלה מדרגות התמיכה הכוללות שוקולד, המדרגה החדשה של מיתולוגיה איראנית + גילגמש הצעיר אחרי שאזלה הכמות שקיבלנו במתנה, והמופע האישה האיראנית – רכות ועוצמה עם הדיווה חנה ג'האן פרוז, שני נגנים ורקדנית).
  • אם זה דורש מאיתנו משאב מוגבל כמו זמן (מדרגת החג'אב, שמשאירה לי 89% אבל לוקחת זמן סריגה, מדרגות ההרצאות, כי יש לי זמן מוגבל), מקום (בקמפיין של מגילת אסתר הייתה תשורה של סדנת בישול פרסי טבעוני + שיעור פרסית, בקמפיין של בישול טבעוני ישראלי הייתה הרצאה לתומכים במקום שמכיל עד 40 איש) או בישולים (מדרגת הארוחה הפרסית הטבעונית בקמפיין הנוכחי, של ספר המיתולוגיה האיראנית) וכו'.
  • זו תרומה של צד ג', והם תרמו לכם מספר מוגבל של עותקים/טיפולים/כרטיסים/שפופרות קרם וכו'. (שפופרות קרם זה מהקמפיין של קארין ממן "צלילי חיבורים" שרץ ממש בימים אלה. אני תמכתי).

בקמפיינים בחו"ל ראיתי גם שמגבילים מדרגות תמיכה שונות של אותה תשורה. למשל 50 מזמינים ראשונים יוכלו לרכוש ב-100$, 50 המזמינים הבאים ב-150$ וכל השאר ב-200$.

4. קבעו סכום יעד לקמפיין!

סוף סוף הגענו לתכל'ס!

בשלב הזה אתם משחקים עם המספרים בעמודת התומכים – הנה כך:

אחרי שאתם יודעים כמה אחוזים משאירה לכם כל מדרגה, אתם יוצאים מנקודת הנחה שכולם בוחרים את המדרגה שמשאירה לכם הכי מעט כסף. זה אומר שעמודת האחוז היא הנמוכה ביותר. אם זו מדרגה מוגבלת – אז המכסה שלה מלאה, וכולם בוחרים את המדרגה הבאה שמשאירה לכם הכי מעט כסף, ואם גם היא מוגבלת אז כנ"ל. כך אתם מוודאים שגם אם כולם בוחרים את התשורה שמשאירה לכם הכי פחות – נשאר לכם כמה שאתם צריכים.

הנה וידאו קצר שהכנתי על איך שאני מחשבת את מספר התומכים שייקחו את המדרגה הבלתי משתלמת:

סכום היעד האידיאלי שלכם הוא הסכום בתיבה הצהובה המוארת.

עכשיו בדקו אם הסכום ריאלי. אם יצא לכם 270 אלף ש"ח להוצאת ספר, אולי שווה לכם לנסות לחתוך עלויות בתשורות ו/או בהפקה, או להיות ממש ממש ממש מפורסמים, או לקחת בחשבון שיש מצב שתצטרכו להשלים ביום האחרון מכיסכם (זה בסדר לומר שאנשים עושים את זה. אם יש לכם הכסף להשקיע בזה – זה יוצא שווה אם יש לכם הסכום הזה, והסכום שיש לכם ב"סכום נטו בקמפיין" כרגע, גדול מ-11% מהסכום שתצטרכו להשלים). אולי תבחרו מראש להשקיע X שקלים מכספכם בפרויקט, ולהוריד את סכום היעד בידיעה שהקמפיין יכסה רק חלק מהעלויות.

יעד נמוך הוא טוב כי כדאי להתחיל להפיץ קמפיין רק כשהוא מגיע ל-20% מהסכום המבוקש. כשהסכום המבוקש גבוה מאוד, גם 20% ממנו זה הרבה, ויותר קשה להגיע אליו. מצד שני, סכום נמוך מדיי הוא גם לא טוב, כי יש לאנשים נטייה לחשוב שאם עברתם את ה-100% אז כבר לא צריך לתמוך בכם.

זהו! איך לעשות קמפיין מוצלח ולהגיע ליעד – לזה יש הדרכה ממש טובה בהדסטארט. עכשיו גם תהיו בטוחים שלא תפסידו אם תצליחו.

נ.ב. ערכו בקרת כמויות תוך כדי קמפיין

אלט-טאב: נשבעת לכם שקראתי את המונח הזה גם בתור יופמיזם לדיאטה: אחרי שהמעבר לטבעונות/פליאו לא עזר לי לרזות, התחלתי עם בקרת כמויות. שיפט-אלט-טאב.

במקרה של קמפיין מוצלח במיוחד, אתם עשויים לגלות שאתם בעצם צריכים להדפיס יותר ספרים/אלבומים ממה שחשבתם. יש לנו גם חישובים מסובכים בשביל זה, שלא שיתפנו כאן. בעיקרון אחרי שעוברים את ה-100% ולפני לפני שמציבים רף חדש, צריך לקבל הצעות מחיר חדשות לכמויות גדולות יותר (עם בישול טבעוני ישראלי גילינו שהדפסת 3000 ספרים עולה פחות מפי 2 מאשר הדפסת 1000 ספרים) ולחזור לדף התקציב.

בקרת הכמויות מתבצעת בעמודה הכחולה, וזה המקום היחיד שבו אתם צריכים להתעסק בפונקציות. אם התשורה לא כוללת פריט פיזי, שנו את העמודה ל-0. אם התשורה כוללת פריט אחד (ספר אחד של הקמפיין, דיסק אחד וכו'), בכל השורות חוץ מזו המסומנת – החישוב הוא של פריט אחד. אפשר להעתיק שורה כזו. התשורה המסומנת בחץ כחול, כוללת 15 ספרים פיזיים, ולכן החישוב הוא J6 (שש הוא מספר השורה. שורה למעלה זה צריך להיות J5) כפול 15, שזה מספר הספרים.

הנה סרטון קצר שמראה איך כותבים את הפונקציה:

זכרו את החישובים האלה גם כשאתם רואים קמפיין עם סכום יעד שנראה לכם גבוה מדיי. שאלו את עצמכם כמה נשאר להם אחרי תשורות ואילו הוצאות יש להם.

רוצים לשמוע עוד על מיתולוגיה איראנית או על נושאים אחרים הקשורים לאיראן או לבלשנות? אני נותנת הרצאות העשרה בכל מקום שמשלמים בו היטב, ועכשיו יש לי בקמפיין מדרגות תמיכה של הרצאות במחירים נמוכים יותר ממחיריהן מחוץ לקמפיין – חפשו בקמפיין את סיאוש, את "הרצאה אצלכם בין חשוון לשבט" ואת המופע האישה האיראנית – רכות ועוצמה.

בד"כ אני לא עושה את זה, אבל פוסט כזה עשוי להביא לי גם מעפניות (הפניות מעפנות), אז מה שאני לא מחפשת זה: אנשים לייעץ להם בקמפיין – אני עושה את זה בכיף לחברים ובני משפחה ואין לי זמן לזרים, סורי; ואנשים שרוצים שהוצאת זרש תוציא להם ספר. הוצאת זרש מוציאה ספרים שלי וספרים שאני רוצה שייצאו לאור ולוחצת על המחברת לכתוב אותם כבר 10 שנים, כמו בישול טבעוני ישראלי.