בר המצווה הגדולה בעולם

ישראל שוב בספר השיאים של גינס
ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

ביום שישי הבא יישבר עוד שיא גינס בישראל. בר המצווה הגדולה בעולם תתקיים בחולון, וישתתפו בה כ-1,900 בנים ובנות בני 13. הידיעה פורסמה באתר בעל השם ההומוגרפי דופק החדשות של ישראל, במדור בעל השם ההומוגרפי דופק החינוך.

זאת כבר סיבה אחת למסיבה.

הסיבה השנייה היא בר המצווה הגדולה בעולם. איזה תחביר נפלא. אני חוזרת: בר המצווה הגדולה בעולם. לא נפלא?

מצד אחד, יידוע הסמיכות במקום הנכון לפי חוקי השפה העברית: בר המצווה, ולא הבר מצווה, כמו בעברית מדוברת. מצד שני, התאמת המין היא לסומך (המילה השנייה בצירוף סמיכות) – מצווה, ולא לנסמך (המילה הראשונה בצירוף סמיכות) – בר.

אבל רגע, בואו ננסה לומר את זה "נכון", כלומר להתאים לנסמך: כשאני שומעת בר המצווה הגדול בעולם, אני מדמיינת גור ענקים כפות בתפילין. לעומת זאת בר המצווה הגדולה בעולם נשמע לי כמו… כנראה כמו מה שעומד להתחולל בחולון ביום שישי.

דבר דומה קרה ליום הולדת. במקרה של יומולדת אפילו כותבים את זה כמילה אחת, כפי שעשיתי כרגע לנגד עיניכם הנדהמות. אבל עדיין אומרים יומולדת שמח ולא יומולדת שמחה. מצד שני, אומרים יומולדת מגניבה (ואפשר גם יומולדת מגניב). צורת הרבים של יומולדת, בלשון הילדים, היא יוֹמוּלָדְתוֹת (השווא הוא שווא נע).

אני חושבת שליום עצמו מתייחסים תמיד כזכר, ולמסיבה מתייחסים כנקבה (כי זו מסיבה) או כזכר (כי זה מין הצירוף יום הולדת). בלשון ילדים, יומולדת זה קודם כול המסיבה. כשהילדים שלי היו קטנים, הם לא הבינו שיום הולדת זה תאריך. אם אמרתי שצריך להתקשר למיכלי כי היום יום ההולדת שלה, הם הבינו מכך שהיום יש מסיבה, והתאכזבו מאוד כשלא הייתה.

סיבה נוספת להתייחס ליומולדת ולבר מצווה כנקבה, היא הסיומת הנקבית של הצירוף כולו. במילים שאולות מלועזית זה בולט במיוחד – המין הדקדוקי של המילה נקבע לפי הצליל בעברית (בלשון ילדים – דינמיות במלרע, זה הרבים של דינמיט, שַרְבִיּוֹת זה הרבים של שרביט, וענתי גם ביקשה ביסקוויוֹת כשהייתה בת שנה וקצת).

ענת עילם בצעירותה
ענת עילם בת כשנה וחצי, אוכלת גמד (לא ביסקוויות)

דיברתי על זה גם בפוסט המפורסם שהביא אותי למקום הראשון בחיפוש המפוקפק מין באינטרנט, וציינתי שם גם את המילה מדיה, בלטינית רבים של מדיום, אבל בעברית מילה בנקבה יחיד, שנוצרה ממנה צורת הרבים מֶדְיוֹת. כן, כן, חברים, טוויטר ופייסבוק הם מדיה חברתיים. בורקסים, בְּרֶקסים וג'ינסים נכנסים לאותה קטגוריה.

אלט-טאב: באחת ההרצאות של מלפפונים מהפרדס, מישהי מהקהל סיפרה שהיא שמעה אמריקאית אחת מבקשת בּוּרֶקָה, כי איזה מצחיק, היא פירשה את בורקס כרבים. בורקס זה אכן צורת רַבּוֹת בלדינו, שנאמר "הבורקס צוחקות" (גיל חובב, שאם טרם ציינתי, אני מוכנה לעשות לו ילד בכל רגע נתון, בספרו סוכריות מהשמים). שיפט-אלט-טאב.

אבל כמו במילה אינטרנט, שיש המתייחסים אליה בנקבה, גם ב-בר מצווה וגם ביומולדת, הסיבה היא כפולה: גם הסיומת הנקבית של הצירוף כולו, וגם שם הקבוצה. אינטרנט היא רשת האינטרנט. בר המצווה הגדולה בעולם היא מסיבת בר המצווה הגדולה בעולם, וגם יום הולדת היא (הוא? כבר התחלתי להתבלבל) חגיגה נחמדת.

בטור שלי על המילה כסף ב-ynet, כתבתי כסף היא המתכת החיוורת. בתגובה, כתבה לי נאוה:

במאמרך "כסף ובושה – מקורם אחד" שהתפרסם בידיעות ,נפלה טעות לשונית.יש לכתוב- כסף הוא מתכת ולא כפי שכתבת- כסף היא מתכת. אחד מכללי היסוד הוא שההתאמה בתקינות התחבירית במשפט שמני היא בין הנושא לאוגד, ולא בין האוגד לנשוא.

הודיתי לנאוה על כך שכתבה לי באופן פרטי ולא בהערה לכתבה, אבל ביקשתי שכן תכתוב כהערה לכתבה, כדי שאוכל להפנות לרשומה הזאת. התאם האוגד, וגם התאם הפועל במשפט פעלי, יכול להיות לשם עצמו – כסף, יום הולדת, מכבי ת"א – כולם זכרים: כסף היא המתכת החיוורת, יום ההולדת היה מוצלח, מכבי ת"א ניצח את הפועל. הוא יכול להיות גם לשם הקבוצה: המתכת, החגיגה, הקבוצה: כסף היא המתכת החיוורת, יום ההולדת הייתה מוצלחת, מכבי זכתה באליפות אירופה. במקרים מסוימים, טיפשי להתאים לשם עצמו, כמו בדוגמה האלמותית של ריקי בליבוים – בארות יצחק הן קיבוץ. וגם ב(מסיבת) בר המצווה הגדולה בעולם.

גילוי נאות: בר המצווה הגדולה בעולם היא פרויקט של תוכנית "התחדשות" לחינוך לזהות יהודית פלורליסטית, שמנהלת חברתי הטובה לאה ווהל-סגל. תוכנית "התחדשות", מייסודה של עמותת פנים וקרן לגסי הריטג', היא תוכנית חדשנית מסוגה והראשונה שבה מתעצב מודל עירוני לחינוך לזהות יהודית. התוכנית פועלת מזה שלוש שנים בעיר חולון, ועקב פניות נוספות, היא צפויה להתרחב לערים נוספות.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני מסיבות גדולות). עבור מסגרות שמשלמות פחות טוב אבל פחות (החל מ-1500 ש"ח לכל הרצאה) , הקמתי את מר צים וחבורתו. שם אני חלק מסל הרצאות.

http://www.helemtarbut.co.il/archives/1565

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. נדב פרץ

    בהקשר של הריבוי המיותר: צבי טריגר ועמליה רוזנבלום מביאים, ב'ללא מילים', את 'שרימפסים' האלמותי – הוספה של ריבוי מיותר בעברית על ריבוי מוטעה באנגלית.

  2. יובל

    את "בארות יצחק הן קיבוץ" אני דוחה בנחרת בוז עמוקה. זו סתם דמגוגיה – הרי "בארות יצחק" משמש במשפט הזה בתפקיד סימן ולא בתפקיד מובן. המובן שלו הוא קיבוץ, או יישוב, או מקום. לא שם המקום. כאילו מה, "מעין הוא אחותי" זה פתאום אופציה? "יונה היא הנביא האהוב עליי"?

  3. נתן

    מקרה הריבוי המרובה האהוב עלי הוא בלינצ'סים, בו יש לא פחות משלוש סיומות ריבוי.

  4. תמר

    @יובל, זאת דוגמה אבסורדית של ד"ר ריקי בליבוים שממחישה את זה שלפעמים חייבים להתאים לשם הקבוצה (קיבוץ) ופשוט אי אפשר להתאים לשם הפרטי (בארות).

  5. חיים

    פעם שמעתי 'מציות' כריבוי ל'מצית'.

  6. עזרא

    לגבי הבורקס והבורקה באנגלית:
    אני גדלתי בבית שמדברים בו אנגלית, אבל עליתי לארץ בגיל שלוש, כך ששפת האם "האמיתית" שלי היא עברית.
    מאז ומעולם קראתי לבורקס בעברית בורקס, ולבורקס באנגלית בורקה. אף פעם לא חשבתי למה עשיתי את זה (או בעצם, אפילו לא הייתי ממש מודע לזה שעשיתי את זה).
    טוב לגלות את הסיבה 🙂

  7. יחזקאל

    אני יודע שבאתי קצת מאוחר, אבל באמת, זו התנועה ליהדות מתקדמת או משו* כזה? עד שהיהדות מפלה לטובה את הנשים ומכירה בהתבגרותן הנפשית המוקדמת, מאחרים להן את הטקס בשנה?

    * (משובוט לא מסתובב כאן, אני מקווה)

  8. פתח גנובה

    כל כך נהניתי לקרוא. נוספת לרשימת המועדפים שלי בזה הרגע!
    ושאלה לי – ה'סמבוסק' הוא יחיד או רבים? מאיפה ה-ק' צצה לה פתאום?

  9. תמר

    הו וואו, גרמת לי לתחקיר מקיף ששווה פוסט שלם!
    מסתבר שהקשר בין סמוסה לסמבוסק הוא כמו הקשר בין פיג'מה לפוזמק!

  10. סמדר

    פיז'מה לפוזמק? מה עניין גרב לנמנמת? עכשיו אני עוד יותר סקרנית.
    מחכה לפוסט!!!
    ותודה

כתיבת תגובה

עוד פוסטים

כן!

למה המילה "לא" דומה בין שפות דומות, ואילו המילה "כן" שונה בד"כ?

קרא עוד »

קוסמוגוניה (3)

סוף סוף קורה משהו! פוסט שלישי בסדרה על בריאת העולם (האיראני) מתוך האוניברסיטה המשודרת.

קרא עוד »