אבל לישראל אין נוצות!

סולמיתג חדש בטוויטר של שונאי ישראל, שמבוסס על משחק ילדים. בסרטון של רשות השידור שמסביר את המשחק יש כתוביות באנגלית. אללה יוסתור. אני מסבירה את שגיאות התרגום שאפשר להסביר.
ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

תקציר מנהלים:
סולמיתג חדש בטוויטר של שונאי ישראל, שמבוסס על משחק ילדים.
בסרטון של רשות השידור שמסביר את המשחק יש כתוביות באנגלית.

אללה יוסתור.
אני מסבירה את שגיאות התרגום שאפשר להסביר.


בימים האחרונים נפוץ בטוויטר האיראני הסולמיתג #اسرائیل_پر (אסראא'יל פ'ר). לא כל כך הבנתי מה הוא אומר בדיוק, אבל הבנתי שהוא מדבר על השמדת ישראל. הנה כמה ציוצים לדוגמה.

את הצירוף پر (פ'ר) בפרסית אפשר לקרוא בשני אופנים: פֹּר (porr) – "מלא", או פַּר (par) נוצה, וגם גזע ההווה של הפועל "לעוף, לקפוץ".
אז שאלתי את האינפורמנט שלי מה זה אומר: האם זה פֹּר "מלא"? הכוונה היא שימיה של ישראל מלאו? קיצרו לנו את הדדליין מ-22 שנים (ב-2015 התחילו לספור לנו לאחור 25 שנים) לעכשיו?

אז זהו שלא. מתברר שיש משחק ילדים כזה, בשם کلاغ – پر (כַּלָאע' – פַּ'ר) "עורב – עוף", שמשחקים אותו כך: כולם שמים אצבע על השולחן או על הרצפה, "מנחה" המשחק אומר "עורב – עוף!" וכולם מרימים אצבעות. "דרור – עוף!" וכולם מרימים אצבעות. וכן הלאה עם שמות ציפורים, ואז הוא אומר, למשל "חתול – עוף!" ומרים את האצבע. מי מהשחקנים האחרים שמרים אצבע – נפסל. ואז אומרים:

کلاغ – پر، گنجشک – پر. گربه؟ گربه که پر نداره! هر كی كه دستش بالاست سوخته خبر نداره!

כלומר: "עורב – עוּף! דרור – עוּף! חתול? לחתול הרי אין נוצות! מי שהרים את ידו "נשרף", אין לו מושג!"
בפרסית זה נשמע יותר טוב, כי "נוצות" ו"עוּף" זאת אותה מילה.

אחרי שהבנתי את זה, צייצתי (אני עושה את זה לעתים נדירות למדיי) כך:
עורב – עוף! דרור – עוף! ישראל? לישראל הרי אין נוצות! מי שהשתמש בסולמיתג #ישראל_עופי "נשרף", אין לו מושג!

אה, אופס. יש לי שם תקלדה במילה "דרור"…

הנה סרטון חמוד שהכינו ברשות השידור של המדאן כדי להדגים את המשחק. הוא באיכות מאוד ירודה, אבל לא מצאתי אותו עם הכתוביות בשום מקום אחר.

קודם תראו, אחר כך תראו שוב ותקראו את הכתוביות שמסבירות את המשחק, ואז לא תבינו כלום. ואז תחזרו הנה לקרוא קצת על התרגום. נראה לי שלא השתמשו בגוגל טרנסלייט אלא שזה תרגום אנושי, אבל זה אחד המקרים הנדירים שבהם מתרגם אנושי הוא יותר גרוע מגוגל טרנסלייט… גוגל טרנסלייט מאוד השתפר בשנים האחרונות (הסרטון הועלה ב-1391, שזה לפני 5-6 שנים), אז אני לא יודעת לומר כמה מהטעויות הן משם וכמה של המתרגם, אבל בהחלט יש שם טעויות שלא היו קורות בתרגום מכונה.

כתובית: cast photo to stand.
הטקסט המקורי (מופיע מתחת לסרטון): بازیگران گرد می نشینند – השחקנים יושבים במעגל.
איך? נראה לי ש-cast זה "השחקנים", אין לי מושג איך הגיעו ל-photo ומ"יושבים" ל"לעמוד", ולכן הגעתי למסקנה שזה מתרגם אנושי כושל. לדוברים לא ילידיים זה די טבעי להתבלבל בין "לשבת" ו"לעמוד". גוגל טרנסלייט דווקא מתרגם: actors sit round.

כתובית: One Person can start to read the Avesta.
הטקסט המקורי: یک نفر اوستا می شود که شروع به خواندن می کند –
תרגום: מישהו אחד נבחר ל"מנחה", והוא מתחיל לשיר.
כיצד? אוסתא בפרסית הוא הומוגרף של שתי מילים: אָוֶסְתָא – האווסטה, ספר הקודש של הדת הזורואסטרית (זה התרגום), או אוּסְתָא – הגייה עממית של אוסתאד (מורה, היום: פרופסור), במשמעות בוס, או במשחק – זה שמנחה את המשחק (זה שאומר "הרצל אמר", למשל).
בפרסית הפועל "לקרוא" משמש גם לשירה, תפילה ולימוד, כאשר ההבדל הוא לפי השדה הסמנטי של המושא (לקרוא שיר = לשיר, לקרוא תפילה = להתפלל, לקרוא מתמטיקה = ללמוד).
גוגל טרנסלייט מתרגם עכשיו: One person gets an Avesta who starts to read

כתובית: When the name of a bird of the rest of the members have to say enjoyed "full"
טקסט מקורי: وقتی اسم پرنده ای را می برد بقیه اعضا باید بگویند " پر"
תרגום: כשהוא (=המנחה) אומר שם של ציפור, שאר המשתתפים צריכים לומר "עוּף!"
התרגום פה יחסית בסדר, רק שתי בעיות…
– אין לי מושג מאיפה הקריצו את enjoyed
– אין לי מושג למה החליטו ש"שאר המשתתפים" יהיה לוואי של "שם של ציפור". כשהמילים מופיעות רצוף, אפשר להתבלבל. אבל כאן מפרידים בין "ציפור" לבין "השאר" צורן סיתום (זה ההיפך מיידוע), מילת היחס של מושא ישיר מסוים (זוהי פוסט-פוזיציה ולכן מופיעה אחרי המושא הישיר), ופועל. צריך מתרגם ממש גרוע בשביל לעשות דבר כזה…
גוגל טרנסלייט מתרגם: When the bird's name is given, the rest of the members must say "full" (היידוע הוא בגלל שהם לא למדו אצלי שמילת היחס של המושא הישיר המסוים, לאו דווקא מציינת יידוע).

כתובית: If you take the bird does not pause the nominal
טקסט מקורי: اگر اسمی که می برد پرنده نباشد مکث می کنند.
תרגום: אם השם שהוא מציין אינו ציפור, הם עושים פאוזה (כלומר: לא אומרים כלום).
הא? כיצד?! התחביר המוזר לגמרי, וזה שתרגמו בגוף שני, מעיד שוב שזה מתרגם אנושי גרוע ולא תרגום מכונה. הפועל take הוא מכיוון שהמרכיב הפועלי בפועל המורכב "לנקוב בשם" בפרסית הוא פועל שאחת ממשמעויותיו הנפוצות היא "לקחת". והשאר – סלט עם אותם מרכיבים של המשפט המקורי, בתיבול ובסדר שונים לחלוטין…

כתובית: Later poetry sings:
הטקסט המקורי: بعد شعر می خوانند:
אחר כך הם שרים/מדקלמים:
WTF?! אפילו במשפט כל כך פשוט המתרגם הצליח להחליף תפקידים ולתרגם רבים כיחיד?!

כתובית: No one has any k that is filled with burned slipping
הטקסט המקורי: پر نداره هر كی كه دستش بالاست سوخته خبر نداره (אני אפילו לא בטוחה שזה המשפט שזה מנסה לתרגם…)
תרגום: אין לו נוצות! כל מי שהרים את ידו "נשרף" – אין לו מושג!
אז filled מתרגם את پر, שהוא כאן במשמעות "נוצה", אבל ההומוגרף הנפוץ יותר הוא "מלא". אבל כל השאר, וואללה אין לי מושג איך הגיעו לזה.

כתובית: The crow – Full. Sparrow – Full. CAT? A cat that has no fill
הטקסט המקורי: کلاغ – پر – گنجشک – پر – گربه؟ – گربه كه پر نداره
תרגום: עורב – עוּף! דרור – עוּף! חתול? לחתול הרי אין נוצות!
אנחנו יודעים כבר מקודם שהתרגום של "עוּף" כ"מלא" ושל "נוצות" כ"מילוי" הוא בגלל ההומוגרף پر (פ'ר). ה-that התמוה באמצע הוא תרגום של که (כה, ke) שבאמת משמשת בדרך כלל לשעבוד, אבל יש לה עוד שימושים שלא חופפים לעברית/אנגלית, שאחד מהם נקרא "כֶּה רטורי" – שנפוץ במיוחד במדוברת, בא במקום השני במשפט או בסופו (או בשניהם), ומשמש להדגשה, כמו "הרי".

כתובית: Each k that has burnt 50 no
טקסט מקורי: هر كی كه دستش بالاست سوخته خبر نداره
תרגום: כל מי שהרים את ידו – נשרף, אין לו מושג.
ואין לי מושג איך הגיעו לתרגום הזה.

והנה הסרטון באיכות יותר גבוהה, אבל בלי הגוגל טרנסלייט

https://youtu.be/HtT02mFP-nM?t=204

השבוע האזנתי לוובינר עסקי שלא אנקוב בשמו כי אני הולכת לומר עליו משהו לא כל כך טוב… בוובינר דיברו, בין השאר, על תרגום לאנגלית (של דברים שאמורים להיות ייצוגיים, לא רוצה לפרט כדי לא להסגיר פרטים), ואמרו שמחיר התרגום משתנה, תלוי אם זה מתרגם מקצועי או סטודנט שמחלטר. אז אני לא אומרת שכל הסטודנטים שמחלטרים הם גרועים. חלקם טובים מאוד (אני רוצה לחשוב שאני הייתי טובה גם כסטודנטית), אבל בכל זאת כדאי לעשות בדיקת איכות ולא רק לבדוק מחירים. סבא רבא שלי נהג לומר "אני לא מספיק עשיר כדי לקנות בזול", ונראה לי שלגבי תרגום זה עוד יותר נכון.

מזמן לא כתבתי פוסט של בלשנות חופרת, אני מקווה שהיה מעניין!

רוצים לשמוע עוד?
קודם כול, אתם מוזמנים ביותר לפודקאסטים שלי! מומלץ תוך כדי נהיגה, פעילות גופנית יבשתית, שטיפת כלים ועבודות בית אחרות.
איראניום מועשר – פודקאסט עצמאי יחד עם עידו קינן, פרקים של 40-80 דקות (השבוע עלה פרק 9 על שינדלר האיראני, ובשבוע הקרוב יעלה פרק 10 על אינדוקטרינציית ילדים בזמן מלחמת איראן-עראק, עם שרונה מזליאן-לוי)
איראן בקטן – מיני-פודקאסט חדש ברדיו תל אביב, פרקים של 10-14 דקות. שלושת הפרקים הראשונים עסקו בראש השנה, והשבוע מתחילים טיול באיראן.
להזמין הרצאות שלי זה דרך אנסטסיה, ורק אם יש תקציב מאוד יפה. אם אין לכם תקציב ממש יפה, כתבו לי דרך הצור קשר כאן מימין, ואמליץ לכם על אחרים (לאנסטסיה גם יש מרצים בתקציבים נמוכים יותר).
אם אתם רוצים להביע את הערכתכם לתכנים שלי, אתם מוזמנים לרכוש ספרים באתר הוצאת זרש ולהמליץ לאחרים לעשות אותו דבר, ואפשר גם סתם לקנות לי קפה.

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. יובל

    גם סבא-רבא שלי היה אומר את זה (אליבא דאמא). אולי אנחנו קרובים!

כתיבת תגובה

עוד פוסטים

עזרתכם 2

מבקשת את עזרתכם בנושא סלנג צבאי: הגיגים, מילים מחילות שונים ומזמנים שונים. תודה!

קרא עוד »