השבוע זכיתי בכבוד להיות "הבלשן שמביאים כקונטרה לגלעד צוקרמן".
זה עמוד התוכנית, ואנחנו בחלק השני של פרק 582
המסקנה העיקרית מהראיון הזה: ממחר דיאטה.

ד"ר תמר עילם גינדין
ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים
שתפו את הפוסט:
Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print
עוד פוסטים
תרגום עם שערות ברגליים
שלונסקי אמר שתרגום הוא כמו אישה: או שהיא יפה או שהיא נאמנה. על אתגרי תרגום מפרסית ולפרסית.
15/05/2012
6 תגובות
27/04/2012
אין תגובות
16/04/2012
אין תגובות
15/04/2012
אין תגובות
"ספרי המצוין" על שום מה?
למה אני קוראת לספרי המצוין "הטוב הרע והעולם – מסע לאיראן הטרום אסלאמית" בשם "ספרי המצוין"? שאלה מצוינת.
10/04/2012
10 תגובות
איך אפשר לאהוב בלי להכיר? הזמנה + הצעת הגשה
כדי לאהוב (וגם כדי לשנוא) – צריך להכיר. 2700 שנות קשרי ישראל-איראן.
26/03/2012
3 תגובות
پیام تبریک و شادباش نوروزی خاخام آوراهام گیسر به مردم شریف ایران (+English +עברית)
پیام تبریک و شادباش نوروزی خاخام آوراهام گیسر به مردم شریف ایران * ברכת שנה טובה מהרב אברהם גיסר לעם האיראני * Nowruz (New Year) greeting from Rabbi Avraham Gisser to the people of Iran
16/03/2012
8 תגובות
מאחורי הקלעים של הברכה לעם האיראני.
מאחורי הקלעים של ברכת השנטובה של הרב גיסר לעם האיראני.
16/03/2012
תגובה אחת
לפוסט הזה יש 3 תגובות
שאפו תמר!
תפסת את צוקרמן בסתירה שלו!
אומר "ישראלית" ובעצם מעריץ את החייאת העברית ומנסה להחיות עוד ועוד שפות.
אגב, האם צוקרמן מנסה להגיד לאנגלים שהשפה שלהם היא הברידית גרמאנית-לטינית? או גרמאנית-לטינית-נורדית (כבוד לוויקינגים).
אחרי השיעור שלי "דבר הטהרנית: ביקורת על התיאוריה של צוקרמן" בקורס המשותף שלנו, המשכנו לדבר עוד שעתיים על כך שבעצם כל שפה היא היברידית וחלק יותר מאחרות, והוא הסכים איתי שמבחינה סינכרונית פרסית ואנגלית לא פחות היברידיות מעברית חדשה ("ישראלית"), אבל ההיסטוריה של השפות היא שונה, כי בפרסית ובאנגלית זאת התפתחות ישירה (גם לא ממש מדויק כי אלה דיאלקטים שונים, אבל נניח), ואילו העברית היא מוחיית.
כמו כן, כששאלתי אותו למה הוא מתעקש על "ישראלית" הוא אמר שבמקור הוא היה אומר "עברית ישראלית", אבל זה לא מספיק המחיש את העמדה שלו שלפיה זה לא המשך ישיר של העברית. בחו"ל פשוט נותנים שני שמות שונים לעברית מקראית (Hebrew, Hebräisch וכו') לעומת עברית חדשה (Ivrit).
אבל כולנו יודעים שאליעזר בן יהודה לא באמת החייה שפה מתה. הוא בחר בהברה ה"ספרדית" לא רק כדי לברוח מההגייה ה"גלותית" בעיניו אלא גם כי הדוברים דיברו בהברה הזו. אולי שפת אמם הייתה ערבית או לדינו, אבל הם השתמשו בעברית באופן קבוע.
יופי של ראיון, ויש לציין שהמראיין הפתיע אותי לטובה.