אשמדאי החנטריש

כשתרבויות ולשונות באות במגע, הן משפיעות אחת על השנייה. דוגמאות להשפעות על העברית ועל התרבות הישראלית אפשר למצוא בשמות עסקים רבים ובעסקים עצמם: מסעדות עם מטבחי עולם, קניונים, פאבים ועוד. עם ישראל בא במגע עם לשונות ותרבויות רבות במהלך ההיסטוריה הארוכה שלו. ההשפעות האיראניות על היהדות ועל השפה העברית הן מרחיקות לכת, וכוללות עניינים של אמונה (למשל אחרית הימים), מצוות (למשל החמרה במצוות נידה) ושאילות מילים, החל מהפרסית העתיקה (זמן), דרך הפרסית האמצעית (בוסתן) וכלה בפרסית החדשה (אשכרה!).

בהרצאה בת שעה וחצי מתוודע הקהל לתופעת המגע בין תרבויות ולשונות בכלל ולהשפעות האיראניות על לשוננו ותרבותנו בפרט, כולל המשמעויות המקוריות של המילים האיראניות.



המן, ושתי מרדכי ואחשורוש

יום שלישי, 17 בינואר, 2012

הלל גרשוני ראיין אותי בג'יטוק על ספרי המצוין ועל איראן בכלל, ויצא מזה ראיון מקסים ב"בשבע". יום אחד גם ניפגש בחיים האמיתיים.
מה שמעניין באמת, הוא שמהראיון הזה בעיתון שלא חשבתי שהוא מהנפוצים, קיבלתי יותר תגובות מכל פרסום אחר במדיה העבריים.

המייל של אשר אפרתי מנתיבות העלה שאלות מעניינות מכדי להשאיר אותן בין שנינו. אני מצרפת אותו כלשונו ועונה על כל שאלה במקומה:

ב"ה

ד"ר תמר עילם גינדין, השלום והברכה.

קראתי את הראיון איתך בעיתון "בשבע" ואני רוצה להפנות אליך כמה שאלות והבהרות.

מרדכי ואחשורוש. מיהו אחשורוש של המגילה? האם זהו אחשורוש שהובס ע"י היוונים בקרב סלמיס בשנת 480 לפני הספירה? איך זה מסתדר עם הקביעה של המגילה שמרדכי הוגלה מירושלים בשנת 597? מרדכי אמור להיות בזמן המגילה ישיש מופלג. לפי מה שלמדתי, סדר מלכי פרס הוא: כורש, כנבוזי, דריוש (של קרב מרתון) אחשורוש ואתחשסתא(הבוס של נחמיה). איך כל אלה מסתדרים?

הו וואו. פרה פרה.
אחשורוש של המגילה אכן מזוהה עם ח'שירשא (xšayārša) הראשון, המכונה ביוונית קסרקסס, שמלך משנת 486 ועד 465 לפנה"ס. אני פחות מתעניינת בקרבות, אבל 480 לפנה"ס זה בקדנציה שלו. ח'שירשא השני פשוט לא מלך מספיק זמן (המגילה מתרחשת משנת שלוש ועד שנת שתים עשרה למלכו).

הגיל של מרדכי הוא אחת הסיבות לכך שהחוקרים מטילים ספק בהיסטוריות של המגילה. יש דברים נוספים: ההתכתבות של אסתר עם החכמים במסכת מגילה כחמש מאות שנה אחר הדברים האלה, האמונה של יהודי איראן שאסתר היא שילדה את כורש (שהקים את האימפריה הפרסית ב-539 לפנה"ס), ועוד. לא דיברתי על כך בראיון, אבל יש פרק שלם בספר שמוקדש למגילת אסתר (הקישור הוא לפרק כפי שפורסם בבלוג לפני כשנתיים).

סדר מלכי פרס הוא:

כורש השני (כורש הגדול. השושלת התחילה עוד קודם, וכורש הראשון היה מלך מקומי).
כנבוזי השני
ברדייה (שם פרסי)/סמרדיס (שם יווני). לפי דריווש ולפי היוונים, זה לא היה ברדייה האמיתי אלא גאומטה המגו שהתחזה אליו.
דריווש הראשון (הגדול)
אחשורוש הראשון (מזוהה עם אחשורוש ממגילת אסתר)
ארתחשסתא הראשון
אחשורוש השני (מלך פחות משנה)
סוגדיאנוס השני (זה שמו הלטיני)
דריווש השני
ארתחשסתא השני
ארתחשסתא השלישי
ארתחשסתא הרביעי
דריווש השלישי

ואז בא אלכסנדר מוקדון, המכונה "המקולל" וזה היה סוף האימפריה הפרסית הראשונה.

2. הזר- 1000 . בהונגרית אלף זה אֶזֶר, האם יש איזה קשר?

למיטב ידיעתי לא. אין קשר גנטי בין הונגרית ופרסית, ומספרים בדרך נשארים בשפת המקור. אבל אני יכולה לבדוק עם יודעי הונגרית, אולי בכל זאת הייתה כאן שאילה.

3. צורת הסביל. המעט שאני יודע בגרמנית , הצורה הזו די נפוצה. קראתי את הספר – הספר נקרא לי. לא הבנתי מה משמעות הקביעה "הכסף נתון לך" האם משמעותו אתה תתן לי את הכסף?

המשמעות היא "אתה נתת את הכסף". כשהמן אומר "וגם למחר אני קרוא לה" זה לא מבלבל, כי אנחנו חושבים שהוא נקרא אליה, וזה די קרוב ל"היא קראה לי". הבעיה היא שהפועל "לתת" מקבל מושא ב-"ל". כלומר מי שמקבל את הכסף מופיע עם מילת היחס "ל-". וכאן נוצרה הדו-משמעות:
הספר נקרא לי = אני קראתי את הספר.
הכסף ניתן (=נתון) לך = אתה נתת את הכסף.
המבנה אותו מבנה, אבל מילת היחס המוצרכת של הפועל "לתת" יצרה אי הבנה שדרשה תלי תלים של פרשנויות.

ושתי. מן המעט שאני יודע בפרסית, בזכות הורי אשתי, בהשטיה זה גן עדן , ובהשאלה בית העלמין, שער הכניסה לגן עדן . מה הקשר בין זה לושתי.

vahištī – הטובה ביותר. צורת הנקבה של vahišta.
vahišta-axw, שהתקצר אחר כך ל-vahišt והפך בפרסית חדשה ל-behešt – הקיום הנעלה ביותר, הקיום הטוב ביותר – כינוי לגן העדן.

אודה לך אם תוכלי להאיר את עיני בנושא.

תודה על השאלות!

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני לתת את הכסף). העבירו למנהל הרווחה שלכם, לרכז התרבות או סתם למי שמארגן את מסיבת החנונים השנה, שיזמינו הרצאה לפורים.

האמרכל במרכול.

יום רביעי, 4 בינואר, 2012

מה הקשר בין אמרכל לבין מרכול?
לכאורה אין קשר:
אמרכל הוא מנהל אדמיניסטרטיבי, או בהגדרה המדויקת יותר של מילון מעות:

הממונה על תליכי העזר הבאים להבטיח את הפעולה הסדירה של עבודת היחידה, כגון ניהול ענייני העובדים, מזכירות, גזברות, משק וכד'. (בלועזית: אדמינסטרטור).

ולמה קוראים לו אמרכל? כי הוא אומר הכול. נו, ברור.

מרכול הוא סופרמרקט, כלומר סוג מתקדם מאוד של רוֹכְלוּת.
היום מרכולים הם סופרמרקטים, אבל בשנות השבעים מרכול היה פשוט שם נרדף למכולת. המורה בכיתה ד' הסבירה לנו ש-מַכֹּלֶת בא מ-מרכולת, שבא מאותו שורש – ר.כ.ל, ולא הייתה מאושרת ממני בכל העולם.

גם אמרכל לא תמיד היה מנהל אדמיניסטרטיבי בגופים גדולים (בגופים קטנים קוראים לזה מזכירה, וסליחה , ובגופים בינוניים – מנהל משא"ן). במקור זהו תפקיד בבית המקדש, ובתלמוד הירושלמי קוראים לו… מַרְכֹּל.

הו, רגע. לעצור. מה קורה פה?

נתחיל לעקוב דווקא מהסוף, כי זה הכי קל. איך מרכול הפך מתפקיד במקדש לסופרמרקט?
והתשובה: בדיוק באותה דרך שבה הפכו "רהיטים" מקורות הגג לשם כולל לדברים האלה שיש בבית, בדרך כלל לא מזיזים אותם, ואפשר לערום עליהם בגדים ו/או ניירות. ובדיוק באותו אופן שבו הפך אקדח מאבן טובה לכלי נשק, ובדיוק באותו אופן שבו הפך חשמל מ… המממ… משהו כזה מופלא, לכוח האלקטרי. הייתה מילה בעברית שכבר לא הייתה שימושית (ואפילו אם בית המקדש יקום שוב, אפשר יהיה לחזור לגרסה ב-א'), והיה מושג שהיה צריך בשבילו מילה בעברית. אמנם בהתחלה שימשה המילה מרכול כמילה נרדפת לחנות מכולת, אבל שימו לב שהיא נכנסה יותר לשימוש (אמרתי יותר! לא אמרתי הרבה) כתחליף למילה זרה.

אלט-טאב: אחד התלמידים שלי ציין בפניי השבוע שמכיוון שאפילו זה אף אילו, ואילו זה אם לוּ, אז אפילו אם זה בעצם אף אם אם אם. נראה כמו הומוגרף של קללה עסיסית. שיפט-אלט-טאב.

במקרה של אקדח, הצטרף לכך גם הדמיון לשורש שמי קיים, או במילותיו של אליעזר בן יהודה (מתוך ההגדרה במילונו): "הצעתי השם הזה בהצבי לכלי הנשק הדוחה בכח האש, וגזרתיו מן השורש קדח". אקדח הוא חלול, כלומר יש בו קֶדַח (יו, המילה הזאת עושה אותי צעירה ב-20 שנה! קדח הקנה, חרירית פרפרית). במקרה של מרכול, לא רק שהשורש ר.כ.ל מתאים מאוד, אלא שבספר יחזקאל (כד:כז) מופיעה גם המילה מַרְכֻלְתֵּךְ, שמגיעה באמת מאותו שורש, ומשמעותה "בַּשּׁוּק שלך", שזה כמו מרכול, אבל לפני 2500 שנה. בשני המקרים, לא מדובר בתשמו"ץ (תרגום שומר משמעות וצליל, מונח של גלעד צוקרמן. אני לא מאמינה שזאת הפעם הראשונה שאני כותבת בבלוג הזה את המילה הזאת!), כי א. המשמעות השתנתה לגמרי בעקבות הצליל, ו-ב. זה לא ממש תרגום.

אלט-טאב: הבחירה במילה חשמל לתיאור הכוח האלקטרי מבוססת על תרגומי מקרא קדומים, והבחירה ברהיטים – מבוססת על ההקשר שבו מופיעה המילה במקרא: קֹרוֹת בָּתֵּינוּ אֲרָזִים, רַהִיטֵנוּ בְּרוֹתִים (שיר השירים א:יז, ברותים = ברושים)

בזאת סיימנו עם רשתות השיווק, אפשר לעבור לתלמודים.

תפקיד האמרכל בבית המקדש לא היה שונה בהרבה מתפקידיו בארגונים גדולים היום. והאטימולוגיה?
מאי אמרכל אמר רב חסדא אמר כולא (הוריות יג:א). בתרגום חופשי לעברית – רב חסדא אומר: זה שאומר – או מצווה – הכול. זאת האטימולוגיה המתבקשת, והיא כל כך מתבקשת שאחר כך גזרו לפיה את הסיומת -כָּל, המבוטאת kal כמו ב-אמרכָּל, אבל מתפרשת כקיצור של "כללי". הסיומת משמשת, למשל, בראשי התיבות מנכ"ל ו-מזכ"ל. גם במילה אמרגן יש אנלוגיה לאמרכל, אם כי כאן מדובר בתחדיש רב מקורי: כלומר מלבד אנלוגיה לאמרכל, יש כאן גם הלחם מתוחכם של אמן ו-מארגן.

הגרסה של התלמוד הירושלמי, מרכול, היא ללא א'. התלמוד הירושלמי נוטה להוריד א' תחילית, בין אם פרוסתטית – כלומר כזו שנוספה רק כדי להקל על ההגייה, ובין אם אטימולוגית – כלומר כזו שהיא חלק מהמילה. ואם מורידים את ה-א' – צריך אטימולוגיה חדשה. ואכן – בכמה מקומות בתלמוד הירושלמי מופיעה האטימולוגיה הבאה (הדוגמה היא מתוך מסכת שבת, סב:ב): תני רבי חייה, ולמה נקרא שמו מרכל? שהיה מר על הכל. שזה בעצם אותו דבר כמו קודם: הוא מטיל מרות על כולם.

כאן באמת מדובר בתשמו"ץ, כי התרגום שומר לא רק על הצליל אלא גם על המשמעות.

אלט-טאב: צוקרמן מבחין בין תשמו"ץ לבין תצלול מתושמץ. ההבדל הוא בכוונה: תשמו"ץ הוא יצירה מכוונת שמשתמשת בשורש קיים ובמילה זרה. תצלול מתושמץ זה כמו אלתר-נתיב, או נייר תועלת, כלומר קודם שאלו את המילה כמות שהיא, ואז נתנו לה אטימולוגיה בשפה השואלת (במקרה הזה – עברית). בשני המקרים לאטימולוגיה העממית יש חשיבות עצומה ביצירת מילים חדשות. במקרים רבים לא ניתן לדעת אם האטימולוגיה העממית הייתה חלק מתהליך יצירת המילה, או אטימולוגיה אד-הוק למילה שכבר נשאלה. לכן השם תשמו"ץ משמש לרוב לתיאור שני התהליכים. שיפט-אלט-טאב.

ולמה אני טוענת שזה תשמו"ץ ולא האטימולוגיה המקורית?
שאלה מצוינת. התפקיד הפרסי hamara-kara, מילולית "עושה חשבון", נשאל גם לשפות אחרות, כתיאור של תפקיד בחצר המלך. לא ברור מה בדיוק, אבל זה כנראה כלכלי. הוא מופיע לראשונה במסמך בבלי מתקופת דריוש הראשון (עלה לשלטון ב-י' בתשרי 521 לפנה"ס). האטימולוגיה הפרסית הרבה יותר פשוטה, מבוססת על מילים מוכרות בתוך מבנה סדיר, ואין צורך להסביר אותה.

נשאר רק חוב אחד קטן: המכולת. מה הצטערתי לגלות שבמקור זה בכלל לא היה קשור לרוכלות, אלא למוצרי מזון, כלומר *מַאֲכֹלֶת, כפי שאפשר להבין מההקשר כאן: וּשְׁלֹמֹה נָתַן לְחִירָם עֶשְׂרִים אֶלֶף כֹּר חִטִּים, מַכֹּלֶת לְבֵיתוֹ, וְעֶשְׂרִים כֹּר, שֶׁמֶן כָּתִית (מל"א, ה:כה). הדבר היחיד שעדיין מזין את תקוותי לשורש ר-כ-ל הוא הדגש ב-כ', כי זה דבר ש-א' עושה הרבה פחות מ-ר'.

רוצים לשמוע עוד? ביום חמישי 12.1.2012 בשעה 16:00 אני נותנת במוזיאון ארצות המקרא בירושלים את ההרצאה אשמדאי החנטריש – השפעות איראניות על לשוננו ועל תרבותנו, והאולם חייב להיות מלא. לכן גם המחיר הוא על גבול ההלצה – 20 ש"ח לנפש. בואו, הפיצו ותבוא הברכה על ראשכם. פרטים נוספים בעמוד ההרצאות הפתוחות.

(אלט-טאב: הידעתם? קישור למילה "כאן" לא עוזר בכלל לקידום בגוגל. אלט F4).

12 שאלות במחיר 5

יום רביעי, 26 באוקטובר, 2011

ביום רביעי שעבר התפרסמו חמש שאלות איתי במוסף הארץ ספרים לרגל צאת ספרי המצוין הטוב, הרע והעולם, מסע לאיראן הטרום-אסלאמית. במקור היו שתים עשרה שאלות שעניתי עליהן בחפרנות, ומתוכן זיקקו את חמש השאלות שהתפרסמו.

אז הנה לפניכם הגרסה המלאה. לקח לי זמן כי אני מפרסמת רק אחרי רשות בכתב מהעורך.

1. מדוע אמר חסן נסראללה ב-2009 לא קיימת תרבות איראנית וציוויליזציה איראנית?

זהו חלק מתוך נאום לציבור תומכיו בלבנון. לפי העיתוי ולפי המשך הנאום, הוא אמר את זה כדי להביע תמיכה במשטר באיראן אחרי ההפגנות שהיו ב-2009 (בעקבות זיוף הבחירות). הוא הסביר שאיראן היום היא רפובליקה אסלאמית, מייסדיה הם מצאצאי הנביא והתרבות שלה היא תרבות מוסלמית-ערבית. מבחינתו זאת הייתה מחמאה וראשי הרפובליקה האסלאמית היו רוצים אף הם שהתושבים ישכחו את המורשת האיראנית וידבקו במורשת האסלאמית. יש מתח גדול מאוד בין הגאווה האיראנית בת 2500 השנים, המשותפת לכל העם, לבין האסלאם הקיצוני, שרבים מבני העם מסתייגים ממנו. ההתבטאות הזאת הקימה לנצראללה אויבים רבים בקרב עם האיראני. אסור לומר לאיראני שהוא ערבי! מבחינה אתנית, האיראנים אינם ערבים כי אם ארים, והם גאים מאוד במורשתם הקדומה.

2. איזו דת היתה שלטת באיראן עד להשתלטות האסלאם?

הדת העיקרית הייתה הדת הזורואסטרית, דתו של הנביא זרתושטרה. זרתושטרה גדל כנראה בדת שממנה התפתח ההינדואיזם של היום, אבל הוא הפך את האלים (deva, מאותו שורש של divine), שהם אנושיים עם חולשות, שנאות וכעסים, לשדים שהם רע טהור, ולישות האלוהית הראשית, שהיא טוב טהור, הוא קרא בשם שבו נקראים השדים ההודים (asura). חוץ מהחלפת התפקידים בין טובים ורעים, הוא גם העביר אותם מהמימד הגשמי למימד הרוחני בלבד, וזיקק את הטוב ואת הרוע שלהם. רק בעולם הגשמי רע יכול להתערבב עם טוב, כדי להזיק לו. הקהילה הזורואסטרית הגדולה ביותר נמצאת כיום בהודו, ושני הזורואסטרים המפורסמים של דורנו הם זובין מהטה ופרדי מרקורי. היו גם דתות קטנות יותר, כמו הדת המניכאית, שלה מוקדש פרק אחד בספר, וכת מיתרה.

3. מה היה היחס לנשים באיראן הקדומה?

נהוג לתאר את הדת הזורואסטרית במונח האנכרוניסטי "פמיניסטית". זה נכון יחסית לאחיותיהן במדינות אחרות, אבל אני עדיין שמחה שאני חיה כאן ועכשיו. נשים יכלו להיות בעלות רכוש, לנהל את רכוש המשפחה, לסחור, להשכיר, ללמוד לימודי דת ולנהל טקסי דת לעצמן ולנשים אחרות. מבחינה דתית לנשים ולגברים יש בדיוק אותן חובות ואותן זכויות, מלבד חובות הנידה שמן הסתם גברים לא זכו לקיימן. מלבד סוג נישואין אחד – לקרוב משפחה מדרגה ראשונה (אב, אח, אולי גם בן) – הסכמת הכלה היא הכרחית לנישואין. הסכמת האב – לא תמיד. האישה אמנם נחשבה לרכוש הגבר, אבל אב או בעל יכול היה לתת לאישה אפוטרופסות על עצמה, אם היא מעל גיל 15. מצד שני, לאישה בנידתה אסור אפילו לראות את השמש, בנישואין ללא הסכמת האפוטרופוס ל"בעל" אין מחויבות לאישה ולילדים, והיו כמובן הציפיות הרגילות מנשים – לרצות את בעליהן, ללדת – ולא פחות חשוב – להיניק.

4. אילו השפעות איראניות את מזהה בשפה העברית?

אוצר המילים הפרסי של הישראלי המצוי גדול בהרבה ממה שנהוג לחשוב. בהרצאות שלי אנשים תמיד מתפלאים לגלות שהמילים דת, זמן וגנזך הן מילים פרסיות. המילים האלה (ועוד רבות אחרות) נשאלו מפרסית עתיקה כבר בתקופת התנ"ך, ומבחינת הדוברים המילים האלה הן חלק טבעי מהשפה. בתקופת התלמוד דיברו באיראן פרסית אמצעית, והעברית הייתה מתה למדיי. מילים מפרסית אמצעית נשאלו בעיקר דרך ארמית וערבית קלסית, אל המשלב הגבוה של העברית: גושפנקה ("מגן אצבע קטן", כלומר טבעת חותם), פוזמק (בגד לרגל), בוסתן (מקום הניחוח). רוב המילים שנשאלו מפרסית חדשה הגיעו אלינו דרך שפות אחרות, והדוברים מזהים שהן זרות, או סלנג: קרחנה, מפרסית "בית חרושת", דרך טורקית וערבית "בית בושת", פיג'מה, שהיא במקור "בגד לרגל" והגיעה דרך הינדי ואנגלית, בלגן, במקור "מרפסת" או "עליית גג" שהגיעה דרך רוסית, ועוד רבות וטובות.

5. כחוקרת איראן / כאיראניסטית איזה איראן את מכירה?

מלבד איראן הקדומה, שאליה אני לוקחת אתכם בספר, אני נמצאת בקשר גם עם איראנים בני המאה ה-21. אני מקפידה מאוד להבחין בין איראן לבין הרפובליקה האסלאמית, וכך גם רוב האיראנים. ההפגנות האחרונות, בפברואר, היו בדרישה לדמוקרטיה חילונית. במחאה לקחו חלק גם משוררים ואנשי רוח, וסרטונים של משוררים שקוראים משיריהם (שכתובים בשפה קלאסית) פופולריים מאוד ביו-טיוב. בכלל, לא בכל בית אפשר למצוא קראן, אבל כמעט בכל בית תמצאו את ספר השירים של חאפט', המשורר הלאומי בן המאה הארבע עשרה, ואנשים מצטטים ממנו בעל-פה. רוב האיראנים חילונים, והשלטון הפך רבים מהם לאנטי-מוסלמים. גיליתי (בדרך הקשה) שלא רק שאסור לומר לאיראני שהוא ערבי (האיראנים הם ארים, לא ערבים), אלא שאיראנים רבים נעלבים גם כשאומרים להם שהם מוסלמים. אבל גם בין הדתיים יש סובלנים: בראש השנה פרסמתי בבלוג שלי ברכת שנה טובה מתומכיו של איתאללה – כלומר איש דת בכיר ביותר – שנמק בכלא בגלל תמיכתו בהפרדת הדת מהמדינה.

6. איך הפכת לחוקרת פרסית עתיקה ואיראניסטית?

אני באה ממשפחה של בלשניות, אבל בניגוד לקודמותיי  שעסקו בעברית, אני תמיד חיפשתי שפות שאף אחד לא מדבר. בתיכון הייתה לי חברה שעלתה מאיראן וכל הזמן הייתי מתחקרת אותה, דווקא על החיים במלחמה. בצבא הכול התחבר: אמנם למדתי ערבית בקורס, אבל בכל רגע פנוי הלכתי לפרסים ולמדתי את השפה שלהם. מכיוון שרציתי משהו יותר אזוטרי מפרסית מודרנית, החלטתי ללכת לכיוון של פרסית עתיקה. כבר בראיון שלי לפני תחילת ה-BA בבלשנות הצהרתי שאני כאן כדי ללמוד פרסית עתיקה עם פרופ' שאול שקד. לשון ותרבות הם שני דברים בלתי נפרדים, ומתוך קריאת טקסטים בשפות איראניות שונות התאהבתי גם בתרבות.

7. עד כמה הושפעה הדת היהודית מאיראן הטרום איסלאמית?

הושפעה מאוד, משתי סיבות: אחת – האיראנים אינם עובדים צלמים. כל האלים שלהם הם במימד הרוחני, ובעיקרון הם מאמינים רק באל אחד. העוזרים שלו נבראו מאורו כמו שמדליקים לפיד מלפיד. זאת אותה אש. הסיבה השנייה היא שהאיראנים היו יותר נחמדים אלינו מאשר המצרים או הבבלים, ולראיה – כורש נתן לנו לחזור לישראל ולבנות את בית המקדש. קיבלנו מהם אמונות כמו השטן כישות רעה, את המלאכים ואת השדים, את העולם הבא – גן עדן וגיהנום ויום הדין, אחרית הימים והמשיח. מבחינת מנהגים – נשות ישראל הוסיפו לעצמן את שבעת הנקיים – שבעה ימים נוספים בין תום הווסת לבין ההיטהרות במקווה – כדי להיות צדיקות כמו האיראניות (כך לפחות אמרו לגברים).

8. מה נשאר היום באיראן מכל זה?

קודם כול גאווה גדולה על העבר המפואר. זה כולל שמירה קנאית על שם המפרץ – הפרסי, לא הערבי חלילה, שימוש בשמות פרטיים מהמיתולוגיה, שימוש בלוח השנה הזורואסטרי: למרות שזוהי רפובליקה אסלאמית, לוח השנה הרשמי המשמש גם במסמכים רשמיים של השלטון, הוא לוח שנה שמשי ששמות החודשים בו הם שמות של אלוהויות זורואסטריות (תחילת הספירה – מההיג'רה מחמד או מכורש). מבחינת רבים מהם, איראן היא מדינה כבושה. האסלאם כבש אותה לפני 1300 שנים. אבל גם האסלאם הושפע מהדת הזורואסטרית: באסלאם השיעי, שהתפתח באזור השפעה איראני,יש דמות של משיח שאינה קיימת באסלאם הסוני. לאחמדינז'אד יש התבטאויות בסגנון "הנה המשיח בא", ועל רקע הנטיות המשיחיות שלו (בין השאר), יש היום מתיחות גדולה בינו לבין המנהיג העליון עלי ח'אמנהא'י. מנהג הנישואין הזמניים בשיעה – נישואין שיכולים להימשך כמה חודשים או כמה שעות – מבוסס על מנהג זורואסטרי, אבל בעוד שבשיעה נועדו הנישואין הזמניים לסיפוק יצרים בלבד, בדת הזורואסטרית המטרה הייתה למקסם את פוטנציאל הילודה של האישה.

9. למה הטוב הרע והעולם?

הדת הזורואסטרית, דת איראן הקדומה, מאמינה שבראשית היה רק עולם רוחני ובו האל הטוב אהורה-מזדא, והרוח הרעה אנגרה-מניו. מאחר שטוב ורע אינם יכולים להתערבב במימד הרוחני, הם בנו את העולם שלנו כזירת קרב. טוב ורע יכולים להתערבב – ולכן להילחם – רק במימד הגשמי, ותפקידנו כבני אדם הוא להביא לנצחון הטוב על הרע. לשם כך עלינו להקפיד על טומאה וטהרה ולא רק לא לפגוע באלמנטים המקודשים, אלא ממש להגן עליהם.כל אלמנט מקודש מסמל גם תכונה נעלה מופשטת, ועל שתיהן אחראית אותה ישות אלוהית. למשל האש היא כל תכונותיו של הצדיק, ופגיעה באש כמוה כפגיעה בצדק. פגיעה באש זה לא רק לכבות אותה, אלא גם לאפשר לה להיטמא – בגופה של מת, בחרקים ובכל מה שנשר מהגוף (הפרשות, שערות וכו'). אם נדאג לרווחתן של כל הישויות האלוהיות – במעשים טובים כלפי ייצוגיהן הגשמיים, ובמחשבות טובות ובמילים טובות שייטיבו עם ייצוגיהן הרוחניים – נביא לאחרית הימים, ואז שם הספר יוכל להיות רק "הטוב".

10. למה איראן שימשה כר לצמיחת כתות אסלאמיות מיסטיות?

הדת הזורואסטרית הייתה הדת הראשונה שהיה בה עולם רוחני מפותח שיש לו מקבילות בעולם הגשמי. לעומת האלים ההודים, האנושיים, האלים האיראנים הם מופשטים והם טוב טהור. השדים הם רע טהור. הדת הזורואסטרית מתאפיינת בהפרדה מחד ובקשר בל יינתק מאידך, בין הגשמי לרוחני. הדת גם מפרידה בחדות – אפילו באובססיביות – בין טוב ורע, אור וחושך, טהרה וטומאה, אמת ושקר. זאת מכיוון שתפקיד האדם בעולם הוא להביא לנצחון הטוב על הרע ולאחרית הימים. לפי הדת הזאת כל מעשה שאנחנו עושים בעולם משפיע ישירות על עולם האלים, כל מחשבה ורגש שלנו משפיעים על העולם הגשמי, והשדים כל הזמן נמצאים מסביבנו ומנסים להעביר אותנו לצד שלהם ו/או לפגוע בנו ובאלמנטים המקודשים. גם ליהודי איראן יש יותר אמונות טפלות, קמעות וכו' מאשר לקהילות אחרות.

11. אילו דעות מוטעות חשוב לך לתקן בקשר לאיראן?

בואו נתחיל בשיוך אתני. כשמזמינים אותי לדבר על איראן במסגרת "העולם הערבי" אני שמחה שמזמינים אותי, אבל איראן לא שייכת לעולם הערבי אלא לעולם האסלאם, וגם מזה אסתייג תכף. האיראנים אינם ערבים מבחינה אתנית, כי אם ארים. משמעות השם "איראן" היא "ארצם של הארים". האם זה אומר שהאיראנים הם סוג של גרמנים? לא ממש. הארים האמיתיים הם ההודים והאיראנים. הגרמנים אימצו לעצמם את התואר הזה, אבל הם לא ארים. נכון שהם חולקים מוצא משותף – הודו אירופי – אבל ארים הם לא. מבחינת השיוך הדתי – איראנים רבים – אולי אפילו הרוב – הם חילונים. הרבה מהם אומרים ש"הערבים הרסו לנו את המדינה", ומתכוונים לכיבוש האסלאמי במאה השביעית לספירה. כן כן, קשה לדמיין, אבל עד לפני קצת יותר מ-1300 שנים איראן לא הייתה מוסלמית, ולפני 1400 שנים בכלל לא היה אסלאם. איראנים רבים, גם אם נולדו למשפחות מוסלמיות, טוענים שהם אינם מוסלמים. חלקם ממירים את דתם וחלקם מגדירים את עצמם "בני בלי דת". איראנים שיצא לי לדבר איתם או לשמוע אותם, כועסים על המעורבות של איראן בסכסוך באזורנו, כי זה לא שלהם וזה ממומן מכספי המיסים שלהם במקום להשקיע בתוך איראן. אחת מסיסמאות האופוזיציה היא "לא עזה, לא לבנון – נשמתי קודש לאיראן" (בפרסית זה נשמע יותר טוב). האם זה אומר שאיראנים הם קמצנים? גם לא. למעשה, איראנים הם כן סוחרים טובים ויודעים לנהל את כספם היטב, אבל כחברים וכמארחים הם מאוד מאוד נדיבים. בתוך איראן הסטריאוטיפ של קמצן חל על יהודים ואצפהאנים בלבד. אך הידעתם? הקהילה הפרסית בעולם תורמת לישראל יותר כסף מכל קהילה אחרת!

12. איך מתוך כל המחשבות הטובות, המילים הטובות והמעשים הטובים צמח כזה אסלאם פונדמנטליסטי?

למה יש כזה אסלאם פונדמנטליסטי היום?

באיראן תמיד היו רגשות דתיים חזקים, גם אם חלק גדול מהעם היה חילוני. למעשה, כל המהפכות המשמעותיות התחילו באנשי הדת. המהפכה האסלאמית הייתה ריאקציה לשאה. השאה שאף להדגיש את הפן ההודו אירופי, המערבי, על חשבון הפן הדתי. כפי שהיום יש משמרות צניעות ברחובות, בתקופת השאה היו משמרות אי-צניעות. זאת אומרת שהיו תולשים רעלות ברחוב. האנשים שחוללו את המהפכה והפילו את השאה לא הבינו לקראת מה הם הולכים, והיום רובם מתחרטים על כך. גם דתיים רבים, כי שם המשחק הוא כבר מזמן לא דתיות, אלא תמיכה במשטר, והעובדה היא שיש גם אנשי דת בכירים ביותר שנמקים בכלא, למשל האיתאללה חסין כאט'מיני ברוג'רדי, שתומך בהפרדת הדת מהמדינה. מה שמחזיק את המשטר הנוכחי הוא לא רגשות דתיים בקרב העם, אלא הפחד מכלא אווין הידוע לשמצה.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, לארגונים ולמסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני יותר כסף מכל קהילה אחרת). העבירו את הקישור לאתר למנהלת הרווחה או התרבות הקרובה אליכם, או צרו קשר להזמנת הרצאה.

مصاحبه با آقای منشه آمیر

יום שלישי, 20 בספטמבר, 2011

ببخشید، باید یه لحظه به خوانندگان عادیم هم توضیح بدهم:

ראיון רדיופוני שלי מקול ישראל בפרסית, עם מנשה אמיר. זהו חלק מהיח"צ לספרי המצוין הטוב, הרע והעולם – מסע לאיראן הטרום אסלאמית, שיצא לאחרונה ואתם קונים אותו לכולם מתנה לחג. לתרגום לעברית / לאנגלית – לחצו על CC (בינתיים רק לסרטון הראשון, בקרוב גם לשני).
בעקבות השידור הזה קיבלתי המון תגובות חמות מאיראנים בכל העולם. היה מרגש. באמת.
(למטה תרגמתי כמה מהתגובות שקיבלתי ישירות במייל ובפייסבוק, ותגובות מדף האינטרנט הרלוונטי בעמוד של קול ישראל בפרסית)

بخش اول مصاحبۀ رادیوئی من با منشه آمیر از صدای اسرائیل که اولاً در 24 شهریور پخش شده. در این مصاحبه با آقای آمیر از ایران باستان تعریف میکنم و هم راجع به نادانی اسرائیلیان از تاریخ قدیمی ایران، واژه های فارسی در زبان عبری و تاریخ زبان فارسی صحبت میکنیم.

(اگر کلیپ درست امبد نشد، این لینکهای مستقیم است: بخش اول، بخش دوم.

بخش دوم

با اجازه، کامنتهایتان بعبری ترجمه خواهم کرد، برای طرفداران وفادارم که عبری زبانند.

با دوستی و امید صلح و آزادی.

תרגום טנטטיבי של חלק מהתגובות שקיבלתי מאיראנים ברחבי העולם (כולל "בפנים"). אתם כבר תבינו בעצמכם מה אישי ומה מדף הפייסבוק של קול ישראל:

"הראיון שלך נגמר זה עתה ואני מיד כותבת לך. היה מעולה, סוף הדרך. אני שמחה שהודעת לי. הידע שהעברת היה מעניין מאוד וחשוב. אני מקווה שסוכנויות ידיעות נוספות בפרסית גם יוכלו לראיין אותך. האיראנים חייבים לדעת כמה את אוהבת את איראן ואת האיראנים, ולהעריך את זה. אני עצמי, שאני איראנית, משבחת אותך…"

"השיחה עם הדוקטור הייתה מאוד יפה. היא מדברת על איראן בכנות, באהבה ובאופן מעורר אהבה. תודה אינסופית על אהבתה".

"שלומות, ותודה על הראיון הנעים לאוזן (קשה לתרגם: שכדאי לשמוע, שנעים לשמוע) עם הגברת ד"ר גינדין.
דבריה היו שלמים ומקיפים מאוד, ומראים שיש לה ידע ‏יוצא מן הכלל שלה שלה בנושא הספרות הפרסית הקדומה של איראן והקשרים הקרובים של השפה העברית והשפה הפרסית.
היא ציינה שליהודי איראן היה חלק חשוב בהפצת השפה הפרסית, ואני נזכרתי בסלימאן חיים המנוח, שחיבר, למשל, מילונים אנגלי-פרסי ופרסי-אנגלי במאה הקודמת, ובדרך זו עשה שירות עצום לחברה האיראנית ולתרבות איראן, וגם במאות שלפני כן, בתקופה האילח'אנית המונגולית, ח'ואג'ה רשיד א-דין פצ'ל אללה היה ראש השרים, ועשה שירות גדול למדע ולתרבות הפצועה של איראן.
גם בעשורים הקודמים, מר (פרופ' – תע"ג) נצר המנוח ערך מחקרים רבים באיסוף תעודות של איראנים ושל יהודי איראן.
אני מקווה שעם כינון דמוקרטיה וחופש באיראן ושלום במזרח התיכון, האומה האיראנית והאומה הישראלית יתקרבו זו לזו יותר, וייערכו מחקרים רבים יותר בנושא יחסי הגומלין התרבותיים בין תרבות איראן והתרבות העברית".

"שלומות ליקירים ולעובדי רדיו ישראל. הזמנת הגברת ד"ר גינדין והראיון עמה היו מעניינים מאוד, וגם המבטא החמוד שלה (יש לי בעיה – או שאני עושה מבטא טוב או שאני מדברת שוטף. צריכה להתאמן יותר. תע"ג). אם יהיו לכם בעתיד יותר אורחים בתחום הזה, זה יאפשר לחשוף (השתמש במילה אשכאר, כמו אשכרה) יותר לציבור הרחב את שורשי הידידות והאחווה ששררו בין שתי המדינות מקדמת דנא. למשל באיראן יש הרבה אנשים שעולים לקבריהם של דניאל הנביא, אסתר המלכה וחבקוק הנביא, אבל לא יודעים את העבר ההיסטורי (שלהם). אם תהיה יותר פעילות בנושא הזה, זה יבליט את האהבה שהייתה בעבר בין שתי האומות, והעם האיראני יסור מעל המולות הקיצוניים. "שלום" "

"הקשבתי לראיון שלך בקול ישראל. למדתי המון. את די מדהימה. כבוד להכיר אותך".

"נהנינו מאוד מהתוכנית איתך הערב ברדיו ישראל והידע והמידע שלך בנושא הספרות הפרסית מלפני אלפי שנים ועד עכשיו מראה על גאונות ועל התמדה בנושא ההתמחות שלך".

קורעים את המגילה מצחוק

יום שישי, 18 בפברואר, 2011

משתה פורים שנערך בעלמא, בית לתרבות עברית, בתש"ע.
משתתפים: גיל קופטש, ענבל לורי, ד"ר תמר עילם גינדין.
משתה פורים כולל יין, פירות ומתוקים, אבל עיקרו הוא מגילת אסתר – קריאה ופרשנות.

זה חלק א' שלו. חמש דקות ראשונות הן אווירה, מותר לדלג. אורך החלק הנוכחי (כולל אווירה) 34 דקות. יש עוד חמישה חלקים, והם נהיים יותר ויותר קצרים.

קורעים את המגילה מצחוק from Thamar Eilam on Vimeo.

חלק ב – ביום שלישי 22.2.

רוצים כזה אצלכם בחברה, בבית או ביישוב? במקרה אנחנו ממשיכים לשתף פעולה ומציעים את הפורמט גם בהרכב הזה וגם בהרכבים מעניינים אחרים, לפי תקציב, פניוּת ואופי הקהל. צרו קשר עם מר צים וחבורתו.

מה אוכלים האושפיזין?

יום ראשון, 26 בספטמבר, 2010

השבוע קיבלתי מייל משמח מיאקים מפורום השפה העברית:

אני משתתף פעיל בפורום השפה העברית, ומדי פעם עמיתיי מַפנים שואלים-תוהים שונים אל הבלוג שלך לקבלת מענה על סוגיות שונות.
הבוקר קראתי ב"הארץ" מאמר מאת שאול שקד על מ"י קיסטר, שלימד את שקד בהיותו בן 14 בריאלי שבחיפה. אני למדתי אצל קיסטר בראשית שנות השישים בגבעת רם, י-ם.
כילד אני זוכר את שכניי ממוצא בוכרי-פרסי אוכלים אושפילואו כמאכל תאווה כשהם חופנים אותו בידיהם מן הכֵּרה המרכזית, כשהאורז ניגר מפיותיהם והם מצקצקים בהנאה.
ושאֵלתי היא אם תוכלי לומר לי אם יש איזשהו קשר אטימולוגי או אחר בין המאכל לבין אושפיז/ אושפיזין.
תודה וחג שמח
יאקים.

התשובה היא שאין קשר, אבל מה שיותר חשוב – השאלה הזאת גרמה לי לבחון מחדש את הקשר בין אושפיזין ואשפוז לבין המטבח הפרסי.
מה שידעתי על בטוח:
1. אָשְפַּזִי (آسپزی) בפרסית זה "בישול". אשפזח'אנה (آشپزخانه) הוא המטבח.
2. יש קשר בין אושפיזין ואשפוז. אותו קשר קיים גם בין hospital ו-hospitality.
3. המילים האלה גם קשורות אחת לשנייה (נתון שעלול להיות מופרך בכל רגע).
4. אני הייתי בטוחה גם בקשר בין אשפוז העברי לבין אשפזי הפרסי, אבל אז…

אָש (آش) בפרסית זה תבשיל. פלאו, בפרסית פֹּלוֹ (پلو) הוא סוג מסוים של תבשיל – אורז עם תחתית פריכה (בארץ בד"כ תפוחי אדמה) ודברים טובים בפנים. פז (پز) זה גזע ההווה של הפועל לבשל. אשפז (آشپز) זה טבח, או מילולית "מבשל תבשילים" ו-אשפזי (آشپزی) הוא שם הפעולה הנגזר מ"טבח", כלומר "בישול".

המממ…
עד עכשיו הייתי בטוחה ש"בישול" קשור לאירוח, אבל עכשיו בדקתי גם במילונים של פרסית אמצעית ועתיקה. בפרסית אמצעית יש אָש כ"תבשיל", יש פַּז כגזע ההווה של "לבשל", אבל אין צירוף של השניים. המילה ל"מלון, אכסניה" היא בכלל aspinj, ואינה קשורה לבישול. לא מצאתי את המילה במילון האיראנית העתיקה ובמילון הפרסית העתיקה, אבל זה לא אומר שהיא לא קיימת שם אלא רק שברתולומיי (בעל מילון האיראנית העתיקה) היה, איך לומר, אדם מיוחד ובעל עולם פנימי עשיר.

לפי קליין, המילה אושפיזין הגיעה מארמית, והמילה הארמית היא שאילה מיוונית hospition, לטינית hospitium. אני צריכה לבדוק האם אני מסכימה איתו. במקומות אחרים אני לגמרי לא מסכימה איתו בענייני מילים שאולות מפרסית.

Ruthus, גם הוא מהפורום, שלח לי תחקיר מקיף שערך בעקבות שאלתו של יאקים, והוא מגיע למסקנה שה-אוש ב-אושפלאו בכלל לא קשור ל-אש. בפרסית יש אָשפֹּלוֹ (آشپلو), ולכן אני חושבת שה-אוש ב-אושפלאו הוא כן אותו אש כמו ב"אשפזי" בישול.
מה שבטוח – בקשר לשאלתו של יאקים שנינו מגיעים לאותה מסקנה: התשובה היא "לא". אין קשר בין אושפלאו לבין אושפיזין.

אבל… נראה שחטאתי באטימולוגיה עממית בקישור בין אושפיזין לבין אשפזי. אני מבטיחה לחקור הלאה את תולדות המילה אספינג' (אכסניה) כדי לברר אחת ולתמיד מי שאל ממי ובאילו נסיבות.
אם המילה הלטינית/יוונית אכן גזורה מ-ghost* "אורח" + potis, הרי שאצטרך לבחון את כל הקשר בין המילים מחדש.
אני מפרסמת את הרשומה עכשיו, למרות שהמחקר עדיין לא הסתיים, כי הנושא מתאים לסוכות, ואני לא חושבת שתהיה לי תשובה לפני סוף החג.
אם אני לא כותבת המשך, הרגישו חופשי לנדנד לי.

חג שמח וכשר לכולם, תודה ליאקים על הניעור המחשבתי, ותודה לכל פורום השפה העברית על השרשור ובכלל על קיומכם.
ולאור הדיונים המעמיקים בפורום, אני מבטיחה לכתוב בהקדם גם על שמות המשפחה שלי (יכול להיות נחמד ליום הולדתי. בשנה שעברה כתבתי על שמי הפרטי…).

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני להזכיר אותי). צרו קשר דרך כאן.

מבוא למבטא פרסי ב-30 שניות

יום חמישי, 29 ביולי, 2010

האמת היא שזה ב-16 שניות. יובל Rill עופר קָרַפּ מתוך ההרצאה למי קראת הומופון, שהוא צילם בכנס דורבנות 2010.

המילה שאני מלמדת כאן היא המילה שבה אני מתחילה את ההרצאה – בָּאיַד, "צריך". במבטא ישראלי  זה נשמע בדיוק כמו "בַּיָּד", כלומר זהו הומופון של "ביד".

כמובן שהדרך לזכור את המילה היא לפי השאלה:

צֶ'ה בָּאיַד כַּרְד? "מה צריך לעשות?"

ואת התשובה אתם יודעים…

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (כדאי! בסוף מקבלים מבטא פרסי חינם) צרו קשר להזמנת הרצאה.

מהן המילים – חלק ב

יום חמישי, 25 במרץ, 2010

חלק שני של הפיילוט, ובו פדיחה:
ד"ר תמר עילם גינדין שרה.
אל תגלו.
(אל החלק הראשון של המופע "מהן המילים")

מהן המילים – הרצאת העשרה + שירה בציבור – חלק ב from Thamar Eilam on Vimeo

רוצים לשמוע עוד?אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים בחברות, בארגונים ובמסגרות פרטיות שמשלמות היטב. אתם יכולים להפנות אותם לכאן.

רוצים לשיר עוד? אתר השירה בציבור של דוד בר שלום.

מהן המילים? מופע משותף עם הזמר דוד בר שלום

יום שני, 22 במרץ, 2010

אני עושה ניסוי ומשתפת אתכם בווידאו מתוך פיילוט של מופע.

אני מספרת על מילים שקיבלנו משפות שונות, ודוד בר שלום מפעיל את הקהל בשירה בציבור.

האמת היא שהיה די בסדר חוץ מאיך שהתלבשתי, מהתנועות שלי בזמן השירה (האם אני צריכה ממש לרקוד, לעודד את הקהל למחוא כפיים, או פשוט להיעלם?) וזה שלא כיביתי את המיקרופון בקטעים של השירה. תמיד טוב ללמוד.

משובים (לשימור ולשיפור) יתקבלו בברכה.

מהן המילים? הרצאת העשרה + שירה בציבור from Thamar Eilam on Vimeo.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני משתאות). העבירו לחברים שיש להם חוג בית עם תקציב נאה, שיזמינו הרצאה ליום העצמאות.

הרצאה לפורים: מגילת אסתר – סיפור בדיוני

יום חמישי, 4 בפברואר, 2010

אמש פרסמתי את מגילת אסתר – מסמך היסטורי, וכמובטח – הנה החלק השני של אותה הרצאה – מגילת אסתר – סיפור בדיוני.

אלה שני חלקים של הרצאה אחת בת כשעה וחצי, אבל השנה נתתי בבית שמואל שתי הרצאות שלמות נפרדות בנות שעה וחצי.

הווידאו הוא מהרצאה שנתתי בשנה שעברה (לא להאמין כמה מהר השיער שלי צומח!). כל הכנסות ההרצאה היו תרומה לעמותת רעות, המפעילה את המכינה הקדם צבאית "בית ישראל". המכינה מקרבת בין בני נוער דתיים וחילונים (ללא כפייה משום צד) ומשלבת אותם בעבודה התנדבותית בשכונת מצוקה.

הרצאה לפורים: מגילת אסתר – סיפור בדיוני from Thamar Eilam on Vimeo.

אהבתם? תודה. חוזרת על שתי הבקשות המיוחדות מאמש:

א. קישורים להרצאות תרומה – העיקרון המנחה הוא – רק לבני אדם, ולא פוליטיקה.

ב. אתם כבר יודעים שאני נותנת הרצאות העשרה בנושאים ייחודיים בכל מיני מסגרות, אבל לא כל העולם יודע. ופורים הוא הזדמנות מצוינת לקשר לאתר שלי (ל-http://www.thmrsite.com/?cat=4) מבלוגים, מפורומים ומאתרים, עם מילת הקישור מגילת אסתר. הנה כך: מגילת אסתר. הבלוג שלי ברישיון cc-by-sa בדיוק לשם כך.