סוכנות הידיעות XT



סוכנות הידיעות XT מציגה: אתר עברי חדש ומצוין!

יום חמישי, 20 בדצמבר, 2012

תקציר מנהלים: אתר של הרפובליקה האסלאמית בעברית. לא רק התכנים מצחיקים אלא גם השפה. המתרגמים הם ערביים ולא פרסיים – אפשר לדעת לפי השגיאות שלהם:
אין שגיאות יידוע ומין דקדוקי כמו שפרסים עושים, ויש המון שגיאות של ערבים, כמו השמטת "את", ב' במקום פּ, ותרגום מילולי של מבנים ערביים כמו "פועלים להצית" ו"מי שהולכים בעקבותיהם מן המדינות", במשמעות "אלה מן המדינות שהולכות בעקבותיהם".

קשה לנו להחליט איזו מהידיעות לצטט קודם: מחשב אירני מועיל לזקנים מופלגיםטילי פטריות בטורקיה, התבטרות ליברמן או העובדה שציפי לבני עסקה בזנות למען "ישראל".

חברנו נימא תמדן הכיר לנו את אתר החדשות האיראני הזה, שכתוב בעברית, או לפחות מתיימר להיות כתוב בעברית. האתר הזה הוא תחליף מעולה לגוגל טרנסלייט, שלאט אט מפסיק לספק את הסחורה שהתרגלנו אליה – פרצי צחוק בלתי נשלטים.

אממה – השגיאות שלהם הן לא איראניות. גם כאן אלה ערבים שכותבים את הידיעות. כידוע, אני (תמר) אוהבת לזהות את מוצאו של הכותב לפי שגיאותיו, ובניגוד לפרסית ורוסית, ערבית ופרסית הן מספיק רחוקות כדי שלא יהיה ספק.

התבטרות ליברמן היא דוגמה מצוינת לפונולוגיה ערבית (בפרסית יש پ, כלומר פּ דגושה, ולכן הם לא יעשו שגיאות כאלה), אבל יש גם דוגמאות תחביריות.

השגיאות החביבות עליי בפרסית הן שגיאות של יידוע. בפוסט על ההאקר ציינתי שרוסים לא רק משמיטים יידוע, אלא גם משתמשים ביידוע כשלא צריך. פרסים, בניגוד לכך, משמיטים יידוע על ימין ועל שמאל, אבל אינם שוגים בסיתום (מוסיפים a באנגלית שכצריך, ולא ישימו יידוע מיותר בעברית). באתר המדובר אין כמעט שגיאות יידוע, למעט מקומות כמו ההתקוממות שוברת כיפת ברזל, וגם שם – השגיאה לא חוזרת בגוף הידיעה (וברור למה היא נעשתה: "כיפת ברזל" מקבלת יידוע כי זה בעצם שם פרטי, אבל מבחינה מורפולוגית זה לא מיודע).

כמו כן, כמעט אין שם שגיאות של מין דקדוקי, שפרסים עושים על ימין ועל שמאל, כי בפרסית אין מין דקדוקי. גם כשיש, זוהי תוצאה של שגיאת דפוס ("טילי ההתקוממות הפלסטינית שפגעו בעיר הקדוש הכבושה, תל אביב והערים הנוספות": בעיר הקדוש = בעיר הקודש = אלקדס), או של מרחק גדול מדיי בין המילים: "בכמה מדינות באירופה היו תיקים פליליים נגדה בגין מעשי רצח וסחיטה מינית אך הצליחה להסירן הודות ללחצים שהפעילה הממשלה הישראלית" (מתוך הידיעה על ציפי לבני). דברים כאלה יכולים לקרות גם בעברית, לפעמים כתוצאה משינוי מילים בעריכה מאוחרת.

הנה ידיעה מעולה, מתוך נאום המנהיג. הבה נראה כיצד יודעים שערבי כתב אותה ולא איראני:

מנהיג המהפכה האיסלאמית באירן אייתאללה סייד עלי ח'מינאי קבע כי ארה"ב והחוגים הציונים עושים להצית מחלוקות בין המוסלמים משרטטים ומתכננים תוכניות ותכסיסים להביא להפחדת הסונים מהשיעים והשיעים מהסונים ובכך יפגעו באומה האיסלאמית.

עושים להצית מחלוקות – מבנה שאינו קיים בפרסית. תרגום רע מפרסית (או עברית של מישהו שחושב בפרסית) היה יכול להיות משהו כמו "ארה"ב והחוגים הציונים עושים צעדים להצתת מחלוקות", או משהו כזה.
ערביסטית הבית שלנו, מילה ניישטדט, מציינת כי בערבית המבנה یفعل ان (יַפְעַל אן) "פּוֹעֵל ל-" הוא מבנה נפוץ ביותר. גם בעברית, "פועלים להצתת מחלוקות" היה יכול לעבוד יופי, אבל המתרגם בחר את המילים הלא נכונות מהמילון: בערבית אין הבדל בין מקור לבין שם פעולה, ולכן אין הבדל בין "להצית" ו"להצתה". כמו כן, הפועל "יפעל" הוא גם "פּוֹעֵל" וגם "עושה", והם פשוט בחרו את הפועל הפחות מתאים כאן.
סימני הפיסוק הבולטים בהיעדרם – זה מאפיין גם של פרסים. גם המשפטים הבלתי נגמרים.

דבר מוזר: השמטת ו' החיבור. גם בפרסית וגם בערבית יש שימוש עודף ב-ו' החיבור. בפרסית אין הצדקה להשמטת ו' החיבור כאן  (הכוונה ל-ו' החסרה ב"משרטטים", או לחילופין, ". הם"), אבל בערבית זה יכול להיות משפט זיקה אסינדטי – כלומר פסוקית שמתארת את המילה "מחלוקות". מצד שני, הפסוקית הזו היא באה בלי שום התראה מוקדמת. התראה מוקדמת במקום כזה יכלה להיות סימן פיסוק (נקודתיים היה עובד יופי), או, למשל, ", בכך שהם".
"ובכך יפגעו באומה האסלאמית" – תחביר ערבי לגמרי. האמת היא שזה המשפט שהפיל לי את הדוזארי.

השימוש בעתיד בעברית דווקא יכול להיות תרגום של הסוביונקטיב הפרסי, אבל אם כבר תרגמו שמות פועל בתחילת המשפט, היה צריך להמשיך עם שמות פועל גם כאן (אם זה המשך של מה שהם עושים), או לכתוב פסוקית תכלית עם מילית שמקבילה ל"כדי".

קונטרול-טי: דוזארי הוא מטבע של אלפיים דינאר, המטבע שקדם לריאל. שווה ערך ל-20 ריאל, או 2 תומאן של היום. הדולר היום הוא 2500 תומאן, תחשבו לבד כמה זה דוזארי. ונחשו מה היה השימוש הקלסי של הדוזארי. התשובה במהופך: כמו אסימון וכמו פני, זה המטבע שהתשמשו בו בטלפונים ציבוריים, והוא נפל ברגע שהתחברה השיחה. קונטרול-דאבליו.

המנהיג אמר בנאום בו פנה לעולי הרגל במכה היום כי ארה"ב והחוגים הציונים תוך שיתוף פעולה עם סוכניהם באזור מציתים המחלוקות בסוריה להסיח את דעת ההמונים מהסכנות המאיימות עליהם לנקום את הממשל בסוריה על התמודדתו בציונים ותמיכתו בהתקוממות בפלסטינה ובלבנון. המנהיג הדגיש את תמיכת אירן בעם הסורי וממשלתו.

"תוך שיתוף פעולה עם סוכניהם באזור" דווקא יכול להיות תחביר פרסי. הם מאוד אוהבים "תוך" או "עִם", אבל תראו: חסר "את" וחסרה מילת שעבוד.
פרסים שמדברים עברית אמנם משמיטים יידוע על ימין ועל שמאל, אבל את מילת היחס "את" לא משמיטים, כי בפרסית דווקא יש מילת יחס כזאת (הפוסט-פוזיציה را, שבד"כ מתרגמים אותה "את", ומציינת מושא ישיר מסוים). לפעמים משתמשים ב-"את" לפני מושא ישיר בלתי מיודע, כי בפרסית היא מציינת ספציפיות, ולאו דווקא יידוע. לפעמים לא מטים אותה נכון ("היא מאוד אהבה את אתה", מתוך הסרט געגוע של אפי בנאי) – אבל לא משמיטים אותה.
תיאורי התכלית באים ללא מילת יחס ("כדי"). במקום "כדי להסיח" ו"כדי לנקום" – רק "להסיח" ו"לנקום". בערבית משתמשים במצדר (המקור) עם מילת היחס ל- כדי לציין תיאור תכלית. עד היום אני זוכרת את للعلم و لاتخاذ اللازم מהקורס בצבא. וגם את התרגומים שלנו "לידיעה, לידיעה, לידיעה, לזהירות, לזהירות ולזהירות".
אילו פרסי היה כותב את תיאורי התכלית האלה בשגיאות, הוא לא היה משמיט מילת שעבוד או מילת יחס, והיה משתמש בשם הפעולה (לא בשם הפועל), או בפסוקית עם פועל בעתיד.
קונטרול-טי: בערבית בעצם אין שם פועל כמו בעברית, יש מקור שהוא שם פעולה, ויש מקור נטוי, כלומר מקור עם מילות יחס מסוימות. גם שם הפועל העברי התחיל את דרכו כמקור נטוי. המקור היה, למשל שֶׁבֶת, ואפשר היה להטות אותו עם מילות יחס שונות: בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ, וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ (דברים יא:יט), וַיְהִי בְמָלְכוֹ כְּשִׁבְתּוֹ עַל-כִּסְאוֹ (מלכים א, טז:יא), וגם להשתמש בו ככה כמו שהוא, כמו ב-הִנֵּה מַה-טּוֹב, וּמַה-נָּעִים– שֶׁבֶת אַחִים גַּם-יָחַד (תהלים קלג:א), הצורה לָשֶׁבֶת, עם מילת היחס ל-, שימשה גם כתיאור תכלית, למשל  וְהָיוּ הֶעָרִים לָהֶם, לָשָׁבֶת (במדבר לה:ג), ומכיוון שהייתה הצורה הנפוצה ביותר של המקור, היא הפכה לשם הפועל. קונטרול-דאבליו, ותודה ליובל שהביאני עד הלום.

"לנקום את הממשל בסוריה על התמודדתו בציונים ותמיכתו בהתקוממות בפלסטינה ובלבנון" – מילת היחס "על" מתאימה לפועל בערבית, מילת היחס "את" סתם מעידה על אי ידיעת עברית. גם בפרסית וגם בערבית נוקמים ממישהו, בפרסית נוקמים "בשביל" או "בגלל", בערבית נוקמים "על". הדוגמה של בפומט היא (בתרגום מילולי עם מילות היחס המוצרכות): אנחנו ניקח נקמה מח'אמנהאי בשביל הריגת צעירינו.
מה שמוביל אותנו לעוד שגיאה שמקומה ריק (בפרסית, כשאומרים "מקומך ריק" מתכוונים שנעדרת וחסרת לנו): פעלים מורכבים. בפרסית של היום משתמשים בפעלים מורכבים הרבה יותר מאשר בפעלים פשוטים, וברמת השגיאות של האתר הזה, היינו מצפים לפעלים מורכבים למכביר.
שימוש היתר בשמות פעולה במקום בפעלים נוטים, אופייני לשתי השפות.

המנהיג קבע כי הפשעים בסוריה נעשים בידי ארה"ב הציונים ומי שהולכים בעקבותיהם ממדינות שממשיכות לשפוך שמן למדורה. המנהיג הדגיש את התנגדות אירן לכל התערבות זרה בסוריה שכל ריפורמה בה ניתנת רק בידי אזרחיה.

כאן אין יותר מדיי שגיאות, ואלה שיש (לא בדיוק שגיאות – יותר סגנון שלא מתאים לעברית) – משותפות לפרסית ולערבית. למשל "המנהיג הדגיש את התנגדות אירן".

ערביסטית הבית מילה ניישטדט ובקי כאן בתגובות מוסיפות: דווקא המבנה "מי שהולכים בעקבותיהם ממדינות…", שנראה נורמלי בעברית, נראה דווקא כמו מבנה ערבי אהוב, המכונה "ما … مِنْ" (מא מִן) או "مَنْ مِنْ" (מַן מִן). הכוונה היא לא לאנשים מהמדינות האלה שהולכים בעקבות ארה"ב והציונים ממדינות אלה (כפי שאפשר היה להבין מהעברית), אלא לאלה מהמדינות שהולכות בעקבותיהם.

עד כאן ניתוח לשוני. סוכנות הידיעות XT מבקשת להודות שוב לערביסטית הבית מילה ניישטדט.

סבבה. הוכחנו שערבים כותבים את האתר. עכשיו לשאלה החשובה יותר – למה? האם אין מספיק איראנים שיודעים עברית מספיק טוב?

התשובה לכך היא כן ולא. לימודי עברית אסורים באוניברסיטות, ועקרונית אסורים גם לאיראנים שאינם יהודים. אבל ועד יהודי תהראן מפרסם את ספר הלימוד שלו באינטרנט, וגם גויים מורידים אותו ללמידה עצמית. העברית של היהודים באיראן היא טובה יחסית. הנה דוגמה, ובה תוכלו לראות שגם כשיש שגיאות והבדלי סגנון מהעברית שלנו, הם שונים לחלוטין מאלה הערביים.

אז למה בכל זאת לקחו ערבים לכתוב את האתר?

שאלה מצוינת. לפי עדויות של מפגינים מ-2009, אנשי הבסיג' שפיזרו את ההפגנות דיברו ביניהם ערבית (אחד המקורות זיהה אותה כערבית לבנונית). הפקידות הבכירה של הבסיג' הם באמת שותי טרופית איראנים, אבל פעילי השטח הם ערבים. בפומט אומר שגם אנשי הבסיג' שנשלחים לעזור לאסד בסוריה אינם איראנים, כי אם בעיקר עראקים שיעים מהמליציה "צבא המהדי" (جیش المهدی. המהדי – האמאם הנעלם – הוא המשיח השיעי) של מקתדא א-צדר. הם גם תומכים ברפובליקה האסלאמית, וגם דוברים ערבית ילידיים. מעל 60% מאוכלוסיית עראק הם שיעים, ויש שם הרבה יותר תמיכה ברפובליקה האסלאמית מאשר בתוך איראן. בין השאר בגלל כסף.

מכיוון שאין לה מספיק תמיכה מבית, הרפובליקה האסלאמית משתמשת בשיעים במדינות ערב (עראק, סוריה – העלווים, לבנון, בחריין, תימן וכו') כדי לשמר את כוחה – הן בעולם הערבי והן בבית פנימה.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, לארגונים ולמסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני כסף ושימור הכוח). העבירו את הקישור לאתר למנהלת הרווחה או התרבות הקרובה אליכם, או צרו קשר להזמנת הרצאה.

סוכנות הידיעות XT: גרמניה מתנצלת

יום שישי, 30 בנובמבר, 2012

תקציר מנהלים: נסרין סתודה שובתת רעב 43 ימים,
תומכיה הפגינו מול שגרירות הרפובליקה האסלאמית בברלין וחדרו לשגרירות,
גרמניה התנצלה בפני הרפובליקה האסלאמית,
וכל זאת בדיווח עם תחביר מהמם.

נסרין סתודה, עו"ד זכויות אדם איראנית, שובתת רעב בכלא אוין כבר 43 ימים. הסיבה שהיא בכלא – היא הגנה על יותר מדיי מתנגדי משטר. הסיבה שהיא שובתת רעב – בתה בת ה-12 גילתה שיש נגדה צו עיכוב יציאה מהרפובליקה האסלאמית, בגלל הפעילות של אמא שלה (שנמצאת בכלא, כאמור).

הנה סרטון שעשו על שביתת הרעב שלה:

לפי דף האירוע בבאלאתרין, שלשום (28.11.2012) הפגינו גולים ופליטים איראנים מול שגרירות הרפובליקה האסלאמית בברלין, במחאה על תנאי מאסרה של נסרין סתודה ובדרישה לשחרר אותה. חלקם תקפו את השגרירות באבנים ובצבע, ועשרה מהם אף טיפסו על סולם, נכנסו לחצר השגרירות, הורידו את דגל הרפובליקה האסלאמית, וניסו לקרוא סיסמאות בזכות נסרין סתודה.
משטרת גרמניה עצרה את העשרה, ושר החוץ הגרמני התנצל בפני עמיתו האיראני.

פרשנות בפומט: כשהם מאפשרים לרפובליקה האסלאמית לרצוח את מתנגדיה על אדמת גרמניה, אף אחד לא מתנצל בפני העם האיראני. אבל כשתומכים של פעילת זכויות אדם ששובתת רעב דורשים את זכויותיה – עוצרים אותם ומתנצלים בפני הרפובליקה האסלאמית. הכוונה היא להסכם שארגוני המודיעין של שתי המדינות (הרפובליקה האסלאמית וגרמניה) הודו בו, שאפשר למרגלים של שתי המדינות לפעול זו על אדמתה של זו. במקרה של הרפובליקה האסלאמית, נגד אזרחיה השוהים בגרמניה. עקרונית גם הגרמנים יכלו לרגל נגד גרמנים השוהים באיראן, אבל הגרמנים לא נוטים להתנקש באזרחיהם, למיטב ידיעתנו. הסכם זה אפשר את רצח מתנגדי המשטר במסעדת מיקונוס בברלין.

רדיו פרדא מדווח על האירוע בלי לציין שההפגנה הייתה למען שחרור נסרין סתודה, ואומר שאף ארגון לא לקח על עצמו את האירוע, אבל סוכנות הידיעות פארס, המקורבת למשמרות המהפכה (הגוף השולט דה-פקטו ברפובליקה האסלאמית) הזדרזה לייחס אותו, על סמך "מקור מוסמך", למג'אהדין ח'לק, ולמחבלים הקשורים למשטר הציוני.
לפי מקור זה, המפגינים נשאו שלטים המוחים נגד תמיכתה של הרפובליקה האסלאמית בעזה ובעם הפלסטיני.

מכיוון שלא היינו שם ולא מצאנו תמונות, אנחנו לא יודעים אם ההפגנה הייתה למען שחרור נסרין סתודה, נגד התמיכה בעזה או גם וגם. מה שאנחנו כן יודעים הוא שגם אם נכון שהמפגינים מחו נגד התמיכה בעזה ובפלסטינים, זה עדיין לא עושה אותם פעילים של המשטר הציוני. העם האיראני כועס על המשטר שלו שתומך בחמאס ובחזבאללה לא בגלל נקיטת עמדה כזו או אחרת בסכסוך הישראלי-פלסטיני. העם האיראני כועס שמבזבזים את כספי המסים שלו על מלחמה שאינה קשורה אליו, על בתי ספר בעזה (זה באמת מה שאומרים להם, וחלק מאמינים!) ועל שיקום ההריסות בלבנון, בזמן שנפגעי רעידת האדמה באזרבייג'אן שוכנים בחורף באוהלים מאולתרים וקופאים למוות בשלג, כי לא שיקמו את האזור שלהם, ובכפרים הנידחים באיראן ילדים לומדים בבית ספר שבו יושבים על אבנים תחת כיפת השמיים.
הצביעות הגדולה היא שאותם שוכני אוהלים ותלמידי מסלעות הם בד"כ מוסלמים אדוקים הרבה יותר מהלבנונים, אבל שוין. הם לא נלחמים באף אחד בשביל הרפובליקה האסלאמית.

נפגעי רעידת האדמה באוהלים בשלג, לבנון מקבלת סיוע.

תרגום: אנשי ורזקאן באוהלים תחת השלג – סיוע של 40 מיליון דולר בלא תמורה של הרפובליקה האסלאמית ללבנון לשם בניית סכרים וכורים. מתוך עמוד הפייסבוק של "שנות החמישים".

על התמיכה באסד זועמים האיראנים גם בגלל בזבוז הכספים (ואין כספים. גם לאנשים שלא איבדו את ביתם ברעידת אדמה אין כסף לבשר, למשל), וגם בגלל שהכספים האלה הולכים על טבח עם. העם האיראני – עכשיו אנחנו מדברים על העם האיראני, לא על השלטון האסלאמי – העם האיראני השיעי ברובו תומך בעם הסורי הסוני במלחמתו נגד השליט העלווי (עלווים הם זרם של השיעה שמאמין בעלי). זאת למרות האיבה ההדדית בין איראנים וערבים, בין שיעים וסונים. זה מראה עד כמה העם האיראני מתעב את המדיניות של הרפובליקה האסלאמית.
אגב, את ההפגנות באיראן עצמה דיכאו אנשים בלבוש אזרחי (לכן לא בטוח לאיזה מכוחות הביטחון הם משתייכים), שלדברי מפגינים, דיברו ביניהם בערבית בניב לבנוני. כשאני (תמר) מספרת את כל הדברים הללו בהרצאות אקטואליה, שואלים אותי אז איך זה שאיראנים כן מסכימים לדכא הפגנות של סוריה בשם המשטר שלהם. התשובה, לפי בפומט – ראשי כוח קֹדס (חלק של משמרות המהפכה שהוא למעשה עצמאי) הם אמנם איראנים, אבל החיילים הם שכירי חרב ערבים, אפגנים, ובעיקר ערבים שיעים עראקים. הם מדכאים את ההפגנות גם באיראן וגם בסוריה.

עכשיו תמר לבד:

אני חייבת רגע של פרסית, כי בידיעה ברדיו פרדא היה משפט מעלף ביופיו. מי שכאן בשביל אקטואליה ולא בשביל פרסית, יכול לעבור לפרסומות (ולהפיץ בין מנהלי משא"ן, רווחה ותרבות!)

به گزارش خبرگزاری ايسنا، وزير امور خارجه ايران نيز در گفت و گو خواستار محاکمه عوامل دخيل در اين اقدام به گفته وی، «زشت» شده و گفته است: «انتظار ما از دولت و پليس آلمان اين بود که با توجه به هشدارهای قبلی سفارت از وقوع چنين حادثه‌ای جلوگيری نموده و وظيفه خود را به خوبی انجام می‌داد.»

יש כאן שני דברים נפלאים: אחד משפט עם לוואי(מושא) ארוך ארוך ארוך ארוך ובאמצעו הסגר, והשני – מודוס אי ריאלי על ציפייה שלא התממשה.

בואו נתחיל דווקא מהשני, כי הוא יותר פשוט:

שר החוץ של הרפובליקה האסלאמית אומר:

انتظار ما از دولت و پليس آلمان اين بود که با توجه به هشدارهای قبلی سفارت از وقوع چنين حادثه‌ای جلوگيری نموده و وظيفه خود را به خوبی انجام می‌داد.

"אנחנו ציפינו שממשלת גרמניה ומשטרתה ימנעו אירועים כאלה ויבצעו את חובתם היטב".

או מילולית: הציפייה שלנו מהממשלה והמשטרה של גרמניה הייתה שלאור התרעותיה הקודמות של השגרירות, היו מונעים מקרים כאלה ומבצעים את חובתם היטב.

הוא משתמש במודוס אי-ריאלי כדי להביע את העובדה שהציפייה לא התממשה. האספקט הוא לא מושלם, כי בזמן שהם ציפו, זה עדיין לא קרה.

וזה החלק הראשון של המשפט היפהפה הזה (תתעלמו מהפסיק, הוא בסך הכול אומר שאי אצ'אפה. לא שאתם אמורים לנשום במקום הזה).

وزير امور خارجه ايران نيز در گفت و گو خواستار محاکمه عوامل دخيل در اين اقدام به گفته وی، «زشت» شده

שר החוץ של איראן דרש בשיחה גם שיעמידו לדין את הגורמים המעורבים בפעולה זו, שאותה הוא כינה "מכוערת".

לטובת הבלשנים שאינם דוברי פרסית – תרגום מילה מילה: השר (של) עניינים (של) חוץ (של) איראן גם בשיחה רוצה/מבקש (של) העמדה-לדין (של) גורמים (אשר) מעורבים בזה הצעד לאמירה שלו "מכוער" נהיה.

תראו איזה יופי: הפועל כאן הוא خواستار شدن, פועל מורכב שהמרכיב השמני שלו הוא בינוני פועל + شدن. בינוני פועל + شدن מביע פעולה אקטיבית. מילולית: נהיה רוצה. אותו מרכיב שמני עם המרכיב הפועלי بودن יביע מצב: خواستار بودن = לִרצות ("היה רוצה", לעומת "נהיה רוצה").

מבנה הבינוני הפועל הוא גזע עבר + ار – מבנה שהוא בעצם ג'וקר ולא פרודוקטיבי: לא פרודוקטיבי – כלומר לא יוצרים ממנו מילים חדשות. מה שיש יש. ג'וקר – כלומר יש מהמבנה הזה גם בינוני פועל, כמו خواستار "מבקש, רוצה"، خریدار "קונה", גם בינוני פעול, כמו گرفتار "שבוי, עסוק", וגם שם פעולה, כמו ساختار "מבנה"، گفتار "אמירה"، کردار "מעשה".

המושא של הפועל הוא: محاکمه عوامل دخيل در اين اقدام به گفته وی، «زشت». מבחינה תחבירית הוא הלוואי של המרכיב השמני, אבל מבחינה הגיונית הוא מושא של הפעל המורכב כולו. אבל זה לא מה שמיוחד פה, כי לזה אנחנו כבר רגילים. מה שגרם לי להזיל ריר על המשפט הזה היה ההסגר באמצע הלוואי(מושא) הזה. התרגום המילולי של הלוואי(מושא): העמדה לדין של גורמים המעורבים בצעד זה, ה-לדבריו- "מכוער" (יש אצ'אפה על اقدام, תודה ששאלתם).

נכון משפט מהמם?

מי שהגיע עד לפה – آفرین! ועכשיו גם אתם יכולים לעבור לפרסומות.

סוכנות הידיעות XT: ד"ר אחמדי-נז'אד, תירגע.

יום ראשון, 21 באוקטובר, 2012

תמר ובפומט משיקים בזאת את סוכנות הידיעות XT. זוהי סוכנות ידיעות פרטית קטנטנה, ובה אנחנו מביאים דברים משולי החדשות ומפרשנים. סוכנות הידיעות שלנו אינה מתחרה בשום אופן בזרקור לאיראן של חברנו ד"ר רז צימט, שעוסקת בחדשות ממש, ומומלץ ביותר לכל מי שרוצה לדעת אילו דברים חשובים קורים ברפובליקה האסלאמית. היא גם לא מתחרה בטור המצוין מהנעשה באיראן בחדר 404, שבו  אנחנו מתמקדים בתגובות הקהל ברשת. הסוכנות היא חלק מהקטגוריה מהנעשה באיראן בבלוג הזה.

אז בואו נתחיל.

אתמול פרסם האתר גויא ניוז כמה פנינים של נשיא הרפובליקה האסלאמית, ד"ר מחמוד אחמדי-נז'אד, מתוך ראיון בטלוויזיה הכווייתית.

ד"ר אחמדי-נז'אד בעיקר חזר שם על דברים שהשמיע בניו יורק – הן בנאומו באו"ם (שאתרגם בהזדמנות קרובה, כי העיתונות לקחה ממנו רק את הדברים הרעים ויש שם גם הרבה קטעים מעולים) והן בראיונות שונים שנתן בטלוויזיה. כותרת הידיעה חוזרת על דברים שאמר בקטע הזה (הווידאו השני בידיעה), ואנחנו רוצים להתרכז בהם.

הכותרת אומרת ככה:

احمدی نژاد: ایران با تمدن ۷ هزار ساله را نمی‌توان با تحریم ساقط کرد

ובעברית – אחמדי נז'אד: אי אפשר להפיל את איראן, עם הציוויליזציה בת 7000 השנה, באמצעות סנקציות.

אז ד"ר אחמדי נז'אד, קודם כול תירגע.

"אם חדל האישים הזה יילך או ימות, שום דבר לא ישתפר. אל תתלו את כל בעיות המדינה על צוואר העגל הזה. הבעיה הבסיסית של איראן והאיראנים היא הרפובליקה האסלאמית". באבכ איראן-באן (כִּתבו את שמו בשדה החיפוש פה משמאל)

אחמדי-נז'אד. מתוך דף הפייסבוק "שנות החמישים" (~שנות השבעים שלנו)

א. אף אחד לא רוצה להפיל את איראן. איראן היא לא אויבת של המערב ולא אויבת של ישראל. לאיראן, למערב ולישראל יש אויב משותף, שקוראים לו הרפובליקה האסלאמית. הנה, תקרא פה משמאל את מה שכתב עליך באבכ איראן-באן. כמו שאומרים אלה שלא יודעים מקורות של ביטויים – כל מילה בסלע.

אלט-טאב: אני עיוורת צדדים, אבל וורדפרס אמרה לי שזה מיושר לשמאל. אם זה מיושר לימין, אז זה בגלל שגם וורדפרס עיוורת צדדים. שיפט-אלט-טאב.

מה שנכון, לצערנו, הוא שהסנקציות פוגעות באיראן ובעם האיראני יותר משהן פוגעות ברפובליקה האסלאמית.

ב, וזה מתקשר ל-א, אתה מסתכן מאוד, אתה יודע. הרפובליקה האסלאמית תחת נשיאותך החליטה למחוק את איראן הקדומה מספרי הלימוד. השמועה טוענת שגם אסור לרשום יותר תינוקות בשם כורש, אבל זה לא מאומת. מה שכן מאומת (לפחות לגבי שנות ה-80-90), הוא שבבתי הספר שלכם הייתה שטיפת מוח לא רק נגדנו הציונים חסרי התרבות (אגב, בזה שאנחנו חסרי תרבות אני מסכימה איתך לגמרי), אלא גם נגד איראן הטרום אסלאמית. כל מה שלפני האסלאם הוא איכס וטאבו ולא נכון. אתה יודע שהאסלאם קיים רק כ-1400 שנה, נכון? ואתה יודע ש-7000 זה יותר מ-1400 ואתה כאילו אומר בזה שאיראן לא תמיד הייתה אסלאמית, כן? ואתה יודע שהרפובליקה האסלאמית קיימת אפילו פחות זמן מהישות הציונית, נכון? ואתה יודע שרבים מבני עמך קוראים לה "הכיבוש הערבי השני"?

האמת, ההתבטאות הזאת גורמת לי (תמר בלבד) טיפה לסמפט אותך. כי היא מעידה על תמיכה באסכולה האיראנית, בניגוד לאסכולה האסלאמית – שתי האסכולות היריבות ברפובליקה האסלאמית של איראן (חברים איראנים, כולל בפומט, אוסרים עליי לקרוא למדינה ככה. הם אומרים שאין שום קשר בין הרפובליקה האסלאמית לבין איראן). ואנחנו יודעים שכבר הסתבכת בעבר בגלל תמיכה באסכולה האיראנית.

ג. וזה גם מתקשר ל-ב', המממ… אין לומר זאת בעדינות. איראן בגבולותיה הנוכחיים לא קיימת 7000 שנה. נכון שרק בשנות ה-30 של המאה ה-20 השתנה שם המדינה באופן רשמי כלפי חוץ, אבל האיראנים תמיד קראו לעצמם איראנים. אבל הם לא תמיד ישבו במקום שקוראים לו איראן. אני מניחה שאתה יודע, אבל אם לא אז אתה מוזמן לקרוא את ההקדמה לספרי המצוין שהתפרסמה פה בבלוג גם כסדרת פוסטים, משמעות השם איראן היא "(ארצם) של הארים", או באווסטית/פרסית עתיקה/סנסקריט – a(i)ryānām (להלן – אריאנאם). אז כן, הארים, ומן הסתם גם צורת הגֶנִיטִיב-רבים אריאנאם היו קיימים כבר לפני המון זמן – קצת קשה לקבוע זמן מדויק כי רוב הטקסטים עברו בע"פ מדור לדור, אבל טקסטים הודים (כן, אדוני הנשיא, הודים) קדומים מתעדים אירועים אסטרונומיים שאכן קרו לפני 5000 ויש אומרים 7000 שנה. שים לב. הודים. צאצאי הארים הם ההודים והאיראנים, ובתקופה ההיא רוב הסיכויים שהארים לא חיו בכלל בטריטוריה שבין הים הכספי למפרץ הפרסי.́

אלט-טאב: גניטיב-רבים = "של" + רבים. גניטיב היא יחסת הקניין, בעיקרון, ויחסה היא סיומת של שם העצם שמעידה על תפקידו במשפט. שיפט-אלט-טאב.

האווסטה – כתבי הקודש של הדת הזורואסטרית, זאת שהייתה לפני האסלאם, אתה יודע – הועלתה על הכתב מאוד מאוחר, אבל רוב החוקרים משערים שהיא נכתבה בזמן שהוא בסביבות 1000-1400 לפנה"ס, במקום שהוא בסביבות "ערבות רוסיה הדרומית" או משהו כזה. לא באיראן המדינית של היום. התיעוד הקדום ביותר לשם "איראן" בטריטוריה שבה נמצאת איראן המדינית של היום (כלומר הרפובליקה האסלאמית, איראן של שושלת פהלווי, של השושלת הקג'ארית שקדמה לה, של הצפוים וכו') הוא כתובות דריווש בבהיסתון, מהמאה השישית לפנה"ס. האיראנים מן הסתם הגיעו לשם קודם, אבל 4500 שנה קודם? אנחנו ממש לא בטוחים.

כמו כן, אתה יודע שאיראן האתנית והלשונית משתרעת הרבה מעבר לאיראן המדינית, וכאן אנחנו חוזרים ל-א' – החרם הוא לא נגד כל איראן, אלא רק נגד הרפובליקה האסלאמית, השוכנת באיראן המדינית הנוכחית. למיטב ידיעתנו אין חרם על אפגנסתאן (אפע'אנסתאן בשבילך, אבל הקוראים שלי רגילים לאפגניסטן, אז הלכתי על משהו באמצע), פאכסתאן (פקיסטן), בח'ארא (בוכרה) כרדסתאן (כורדיסטן) על כל חלקיה וחלקים נבחרים מהקווקז ומעראק. כל אלה חלקים מאיראן הגדולה, שהיא קדומה ביותר, אבל לא בטוח שקיימת 7000 שנה. החרם הוא רק על הרפובליקה האסאלמית. תקן אותנו אם אנחנו טועים.

רוצים לשמוע עוד? הידיעות של סוכנות XT הן חלק מההרצאה "מהנעשה באיראן", וגם מההרצאה שונאים – סיפור אהבה: איראן והאסלאם (אותה קטגוריה בבלוג), וכידוע – אני נותנת הרצאות העשרה בכל מקום שבו משלמים היטב. יוצרים קשר פה משמאל (אולי מהשמאל השני, אם כבר מדברים על עיוורון צדדים. איפה שכתוב "צור קשר").