פרסום



ניוזלטר של נספחת התרבות בטהראן, 2048

יום שני, 9 באפריל, 2018

בשביעי של פסח, פרסם מקור ראשון גיליון שלם של אוטופיות ל-2048. בז'אנר נתנו לנו יד חופשית, ואני בחרתי בניוזלטר.

ניוזלטר אביב 2048 מנספחת התרבות של ישראל באיראן החופשית (זאת אני)

למי שרוצה לדעת איך היה לפני העריכה: האמת היא שהעריכה הייתה מאוד קלה, אבל נו, OCD.

פיצלו פסקה שהייתה אמורה להיות אחת (נראה לי שחוץ ממני אף אחד לא שם לב); את כותרת המשנה לא נתנו לי לערוך לפני העימוד, אחרת היה כתוב טהראן עם א'; קצת קיצצו באירועי האביב, אבל באמת היו שם המון אירועים…

אז כל מי ששוקל להיעלב שלא הכנסתי אותו ללוח אירועי האביב – זה לא אני, זה הקיצוצים!

את אחד האירועים השאירו, אבל שינו את שם הדוברת, אולי כי חשבו שהתבלבלתי, אז יצא שאורלי נוי מופיעה פעמיים, שזה מעולה כי היא באמת המתרגמת הכי טובה בעולם מפרסית לעברית. ויצא שהיא ממש משתפת פעולה עם מדינת ישראל, שזה שיא האוטופיה.

וגם הפכו לי "מועדוני גייז" ל"מועדונים", אבל זה מלכתחילה היה בדיקת גבולות. בכל זאת מקור ראשון…

תודה לישי פלג על ההזדמנות לחלום בפומבי!

 

כתיבה נייטרלית מגדרית

יום רביעי, 23 באוגוסט, 2017

פוסט פרקטי, לשם שינוי.

אני קוראת בימים אלה שוב את ספרה של כנרת יפרח מיקרו קופי: המדריך המלא. יש לה שם הרבה תובנות מאוד מאוד מועילות, מתישהו גם איישם את כולן באתרים שלי…

אחד הפרקים נקרא "זכר ונקבה במיקרו קופי בעברית", והוא דווקא גרם לי לטפוח לעצמי על השכם בגאווה, כי לכתוב בשפה נייטרלית מגדרית זה אחד האתגרים החביבים עליי. נייטרלית מגדרית זה אומר בלי לוכסנים ובלי נקודות באמצע מילה (אחד המנהגים הנלוזים בעיניי. מה כבר ההבדל מלוכסן?) וכמובן בלי סיומותים מגוחכימות. אמנם זכר הוא המין הבלתי מסומן בעברית ויכול לפנות גם לנקבה, אבל אתגר הנייטרליות המגדרית הוא כיפי, ומתקבל הרבה יותר טוב מאשר חינוך להבנת כללי השפה.

אז אני רוצה לשתף אותך בכמה טריקים של השפה הכתובה (שמת לב מה עשיתי פה?) כדי שגם לך יהיה קל לכתוב בשפה נייטרלית מגדרית.

רוב ההוראות באתרים הן בגוף שני יחיד (רבים זה ממילא לא מסומן מגדרים), אז הבה נתמקד בו. למרבה הצער, רוב הטיפים כאן עובדים רק בשפה כתובה ולא בשפה דבורה.

  1. שמת לב שבעברית בלי ניקוד, צורות העבר נראות אותו דבר ל"את" ו"אתה"? ולראייה – איך קראת את הפעלים במשפט הזה? שימוש בלשון עבר הוא הטריק הכי פשוט. ונא לא להגיד לי עכשיו שעבר יכול לשמש רק לעבר. מה שאנחנו קוראים צורת עבר הוא בעצם אספקט מושלם, ואפשר להשתמש בו גם לזמנים אחרים. למשל: "אחרי שעברת את הכיכר, כדאי לך להתחיל לחפש חנייה".
  2. גם בכינוי החבור (שנייה, תיכף דוגמאות שיסבירו לך יותר טוב מכל הסבר מילולי) אין הבדל בין "את" ו"אתה": מה שמך? כתובתך, מספר הטלפון שלך, אני מאמינה בך, אני אוהבת אותך וכו'.
    הבעיה היא במילות יחס שנוטות כרבים, כי עליך זה זכר ו-עלייך זה נקבה. במקרים כאלה אני נוטה לרמות, כי תכל'ס, כמה אנשים יש שגם מפריעה להם שפה בלתי נייטרלית מגדרית וגם יודעים את כללי הכתיב חסר הניקוד? אז לי זה נראה כמו שנשמעת שריטת ציפורניים על לוח גירים, אבל לרוב הקוראים זה סבבה.
  3. חלק מהפעלים בהווה בגזרת נחי ל"י/ל"ה הם נייטרליים מגדרית, אבל יהיה עליך למצוא פתרונות יצירתיים להשמטת כינוי הגוף. אחד הפתרונות הוא שאלה: רוצה להשתמש בפעלים נייטרליים מגדרית? רואה איך עשיתי את זה?
  4. חג"מים (ביטויים חסרי גוף ומספר) ומבנים עקיפים: מילים כמו "כדאי, מותר, אסור, צריך, אפשר" וכו' יכולות לבוא גם ללא ציון גוף, אבל כשמציינים את הגוף, ברוב המקרים עושים זאת על ידי "לך", שהוא נייטרלי מגדרית: כדאי לך, מותר לך, אסור לך… במקרים של "צריך" ו"אפשר" צריך להשתמש בכינוי גוף. במקרים כאלה יש באפשרותך להשתמש בביטויים אחרים שאומרים אותו דבר. אני סומכת על היצירתיות שלך בנושא 🙂
  5. אפשר להפוך כמעט כל ביטוי פעלי לחג"מ אם משתמשים בצורות סבילות או לחילופין בצורות גרימה: במקום "תיכף תבינ/י" – תיכף אביא דוגמאות שיסבירו לך יותר טוב מכל הסבר מילולי (שמת לב? כתבתי כך לפני כמה סעיפים). ידוע לך שהשפה העברית מאוד גמישה בקטעים האלה.
  6. יאללה, אני מאתגרת אותך לכתוב עכשיו פוסט נייטרלי מגדרית בגוף שני יחיד (או בגופה שנייה יחידה). בבלוג שלך, ברשתות החברתיות או סתם בתגובה כאן למטה. מרשה לך לתייג אותי ו/או לקשר לפוסט!

והנה קישור לסיפור שעצם קישורו לפוסט הזה עושה לו ספוילר ענקי.

נ.ב. יקיר הבלוג ירון שהרבני, מוסיף:

כיוון שאני מאמץ את הגישה הזאת למעלה מעשור, יש מיזמים רבים בקוד פתוח שמתורגמים ככה, למשל: Ubuntu, Firefox, LibreOffice, VLC Media Player, GNOME, Wine (software), Twitter (לא במאת האחוזים אם כי אהרוני ואני מאוד הקפדנו) ויש עוד מגוון שהם קצת פחות ידועים.

שמת לב שאני כבר לא מפצירה בך להזמין אותי להרצאות? אני כבר כמעט לא מרצה, וכשכן אז רק במסגרות שמשלמות ממש ממש יפה, אבל מאוד אשמח לביקורך באתר של הוצאת זרש. בטח יהיה שם איזה ספר או שניים או שלושה או ארבעה שימצאו חן בעיניך…

הספר שכולם חיכו לו

יום ראשון, 25 בינואר, 2015

אחרי שנים רבות של הרצאות על מגילת אסתר מזווית של חוקרת איראן הקדומה, שבסופן אתם באים ושואלים האם יש ספר או מתי יצא הספר, סוף סוף זה קורה. ואם אתם לא בפייסבוק ולא קרובי משפחה שלי מדרגה ראשונה ושנייה, אז יכול להיות שטרם שמעתם. אז הנה…

אתם מוזמנים להיות שותפים שלי לדרך ולתמוך בקמפיין מימון המונים שהעליתי לרשת ביום ראשון האחרון. תוך קצת פחות מ-60 שעות מההשקה עבר הקמפיין את ה-100%, ומאז הוא תקוע, כי אנשים חושבים ש-100% זה המקסימום. חשוב להבין שבמימון המונים, 100% זה לא המקסימום אלא המינימום. זה מבטיח שהפרויקט יוצא לדרך ושיש כיסוי להוצאת המהדורה הראשונית.

מכיוון שאת כל הפרטים תראו בדף הקמפיין, אני בוחרת להסביר כאן את הווידאו לאלה שתרבות דיגיטלית זרה להם (הווידאו גם יישאר כאן לדראון עולם, גם אחרי שאחליף את הווידאו בדף הפרויקט עצמו).

הווידאו מבוסס על ממים. ממים הם תבניות קבועות שנושאות מטען תרבותי, בפרט תמונות שמשמשות בסיס לבדיחות. אני לא מתכוונת לתת כאן סקירה של כל הממים, הקשריהם וכו', אבל הנה אותו סיפור עם הדמויות המקוריות (את המם של "הילד הזה הוא אני" אני מניחה שכבר זיהיתם):

ספר בעקבות הרצאה לפורים על מגילת אסתר

מם "הילד הזה הוא אני". נראה לי שאתם מכירים.

 

ספר בעקבות הרצאה על מגילת אסתר

קמפיין מימון המונים לצורך הוצאת ספר על מגילת אסתר

One does not simply meme

מגילת אסתר מימון המונים ספר הרצאה פורים

מגילת אסתר מימון המונים ספר הרצאה פורים

מגילת אסתר מימון המונים ספר הרצאה פורים

שימו לב בסרטון שענתי הוסיפה לי גם את הלוגו של ערוץ 4.

קמפיין מימון המונים ספר על מגילת אסתר

קמפיין מימון המונים ספר על מגילת אסתר

מגילת אסתר מימון המונים ספר הרצאה פורים

מם "האיש המעניין ביותר בעולם". תמיד מתחיל ב"לא תמיד אני…" וממשיך ב"אבל כשכן…"

קמפיין מימון המונים ספר על מגילת אסתר

overly attached girlfriend מימון המונים להוצאת ספר על מגילת אסתר

מם החברה האובססיבית

מגילת אסתר ספר הרצאה פורים מימון המונים

 

אח"כ כבר שמתי את הממים המקוריים.

רוצים לקרוא עוד? הנה כל הפוסטים בנושא מגילת אסתר. רוצים לשמוע עוד? כדאי לכם להזמין את ההרצאה דרך קמפיין מימון ההמונים של אסתר – מאחורי המסכה, כי המחירים שם יותר טובים. תמכתם? איזה יופי! הפיצו הלאה למי שעדיין לא שמע ועשוי להתעניין, ותבוא הברכה על ראשיכם.

מדור פרסומי לקראת פברואר-מרץ

יום שני, 19 בנובמבר, 2012

והפעם, בלי בושה – פרסומת נטו (טוב, כמעט. מתחת לתמונות אני גם מסבירה את הרציונל העיצובי).

הרגישו חופשי לחלוק עם כל מנהל רווחה ומשאבי אנוש, רכז תרבות או מנהל מסגרת פנאי מתוקצבת אחרת הנקרה בדרככם (גם רכזות, נו. הזכר הוא בלתי מסומן וכולל את כוווווווולם).

התמונה מחולקת כאן כי PDF אי אפשר לאמבד, וקובץ ויזואלי אפשר לקשר רק קישור אחד. הקליקו כדי לראות את ה-PDF השלם, המהמם והמקושר (אני קצת מאוהבת בעיצוב הזה אז תסלחו לי שאני משתמשת במילים נחותות כמו "מהמם", ותודו שזה עדיף על "מדהים"). לוקח לו המון זמן להיטען, אז בינתיים אתם יכולים להקליק על התמונות האלה ולראות קצת קטעי וידאו.

תמר - תעשי לי ילד! הרצאה בנושא פונדקאות ליום המשפחה וליום האישה

מגילת אסתר - היה או לא היה? הרצאה לפורים.

הרצאה ליום האישה - מעמד האישה באיראן (העכשווית, הקדומה או שתיהן)

להזמנת הרצאות נא לפנות לגילת אביב - ייצוג, תוכן והפקה.

צילום ועיצוב גרפי - xerxes - ars luminis

את קסרקסס המעצב מצאתי במקרה, או יותר נכון הוא מצא אותי בפייסבוק, אחרי הראיון אצל מנשה אמיר בקול ישראל בפרסית. הרבה איראנים הודו לי על ספרי המצוין ועל כך שאני מסבירה לישראלים שאיראן והרפובליקה האסלאמית הן שתי ישויות שונות לחלוטין. לאות תודה והוקרה הוא עיצב לי את הלוגו, שאתם רואים בתמונה הרביעית מתוך החמש. אחר כך הוא גם עיצב לי תמונת קאבר לפייסבוק, גם היא בסגנון איראני. ואז לראשונה ביקשתי בעצמי עיצוב. מסגרת בסגנון איראני, שתלך טוב עם הלוגו האיראני שלי. כשהראיתי לו את המוצר המוגמר הוא התחלחל וביקש לעצב את הכול מהתחלה. הוא כן השתמש בפונט שאני בחרתי, גוטמן ארם, וגם במיקומי התמונות בתוך הטקסט. את תמונת הפונדקאות (תמונה שלי עם חיה מתוך הסרט) הוא החליף בתמונה חדשה שלי – עדכנית (מלפני כחודש), בלי פוטושופ אבל גם בלי משקפיים, את ההתלבטות שלי לגבי התמונה של מגילת אסתר הוא פתר בדרך יצירתית (זה בפסקה הבאה, ואת התמונה של אום אל-ליזה הוא השאיר, כי היא משקפת לא רק את מעמד האישה באיראן אלא בכלל את מה שקורה באיראן היום: המונה ליזה מסמלת את העם האיראני, שהוא שוחר חופש ומחובר למערב, והשלטון כופה עליו את האסלאם, שאינו מתאים לו.

ועכשיו לתמונה של מגילת אסתר:

אני התלבטתי בין שתי תמונות: אחת תמונה קלסית של אסתר יולדת את כורש מתוך ארדשיר-נאמה, סאגה בפרסית יהודית קלסית שכתב המשורר שאהין, בן המאה ה-14. השנייה – תמונה אקטואלית של ההפגנות מול קבר אסתר ומרדכי לפני כשנתיים.

קסרקסס פתר לי את ההתלבטות, ויצר עוד תמונת מחאה פוליטית:

אסתר יולדת את כורש והבסיג'ים מפגינים

אסתר יולדת את כורש והבסיג'ים מפגינים

נראה כאילו הם מפגינים נגד כורש, נכון?

זה בדיוק המסר שקסרקסס רצה להעביר (אגב, למי שעדיין לא יודע – קסרקסס הוא שמו היווני של אחשוורוש). הרפובליקה האסלאמית שואפת למחוק לא רק את ישראל, אלא גם את איראן. זאת הקדומה. כבר מחקו אותה מספרי ההיסטוריה שנלמדים בבי"ס, במשרד הפנים – אמנם השמועה שלא מאפשרים לרשום ילדים בשם כורש אינה נכונה, אבל הדיווחים אומרים שכאשר מבקשים לרשום ילד בשם פרסי כמו ג'משיד או פ'רויז, ובמיוחד שם של מלך מן העבר, כמו ח'שיאר (אחשוורוש), כורש, דריוש וכו' – הפקידים ממליצים ושואלים למה לא לתת לילד שם יותר יפה כמו עלי או מחמד.

ובנושא הספציפי של אסתר יולדת את כורש: יש כבר אח'ונדים (מה שקוראים בעברית איתאללות, או אייטולות בכתיב פונטי), שמטיפים ואומרים שהמלכים האח'מניים היו יהודים – מיישרים קו בעצם עם המיתוס היהודי הזה – בקטע של דה-לגיטימציה לאיראן הקדומה, אבל לדעתי זה דווקא אומר שאיראן צריכה להיות חלק ממדינת ישראל.

אלט-טאב: המיתוס היהודי אפשרי רק אם האח'מנים ידעו את סודות הזמן, כי כורש עלה לשלטון כ-80 שנה לפני אחשוורוש. מזכיר לי שבאחד המבחנים נתתי לתלמידים שלי שאלת בונוס לכתוב משפטי יאיר לפיד, ואחד מהם כתב שיאיר לפיד איבד את בתוליו לפני אבא שלו. שיפט-אלט-טאב.

רוצים לשמוע עוד? העבירו את הפוסט הזה למי שאחראי אצלכם על הרצאות העשרה מתוקצבות היטב (חוגי בית זה דרך הצור-קשר שלי, חברות דרך גילת שהמייל שלה נמצא בקישור לתמונה הרביעית). נתראה בפברואר-מרץ בעונת השיא, ואפשר תמיד להזמין אותי גם באמצע השנה. שפה ואיראן קיימות כל השנה.

מבקשת את עזרת הציבור

יום ראשון, 4 ביולי, 2010

בזמן האחרון, בטח שמתם לב, קצת הזנחתי את הבלוג כאן. רק יובל הוובמסטר יודע כמה טיוטות של התחלות כתיבה ורעיונות לפוסטים יש בממשק הניהול.

כמו במשפחות הכי טובות, הסיבה היא לידת האח הצעיר.
זוכרים שלפני כמה חודשים ביקשתי מכם עזרה במציאת שם פחות מפחיד אבל לא פחות שנון מקרטל המרצים?
השם שנבחר בסוף הוא מר צים וחבורתו. הציע אותו איש אחד חכם ונפלא שמסרב לקבל קרדיט או תשלום על הקופירייטינג או על הייעוץ שהוא ממשיך לתת לי (גם מספר הטלפון הממותג אפס שלוש להרצאות 03-5278327 היה רעיון שלו). השם גם חמוד, גם ילדותי כמו שאני אוהבת, גם הומופוני כמו הפעלת הסטנד אפ שלי, וגם מעולה ל-SEO. לא סתם הגענו לעמוד הראשון בחיפוש המילה מרצים (נסו ותיהנו).

אבל עכשיו כשמגיע שלב השיווק, האח הגדול והזנוח יכול להרגיש חלק תורם ואני מבטיחה גם לסיים את כל התחלות הכתיבה ולחזור לפרסום שוטף. מזל שהאינטרנט לא לינארי, כי הנאום המתורגם של ח'מיני פורסם ב-17.3.2010, הפוסט שמאחל מזל טוב לראש ממשלת איסלנד ובת זוגה (המשך והרחבה של בשם האב) יתפרסם בסוף אחרי חזרתן מירח הדבש, אם לא ביום השנה לנישואיהן, וכל מיני פוסטים שאנשים זכו בהם בחידונים שלי בטוויטר ייפדו חודשים אחרי הזכייה. עם כולם הסליחה.

ועכשיו אני מבקשת את עזרת הציבור בהפצת מר צים וחבורתו.

מר צים וחבורתו מרצים מרצה הרצאה הרצאות

זה מר צים

מר צים מאגד כמה  מרצים, את כולם בחרתי בפינצטה, ואנחנו מציעים סלי הרצאות לחוגי בית. מה זה סל הרצאות? זה אומר שבמקום להתקשר ל-10 מרצים שונים, לנהל עם כל אחד מו"מ כדי להתאים אותו לתקציב החוג ולשלם לכל אחד מחיר שונה, מתקשרים למקום אחד, מספרים על אופי חוג הבית ועל סוג ההרצאות שהוא אוהב, ומקבלים 10 מרצים כשעל כל הרצאה משלמים מחיר אחיד (החל מ-1500 ש"ח להרצאה באזור המרכז). כך יותר קל לנהל את תקציב החוג. ואם מרצה פתאום לא יכול, אנחנו אחראים לשלוח מחליף והחוג שומר על שִׁקְטוֹ הנפשי היחסי. 10 זה מספר לדוגמה. אפשר גם יותר או פחות.

התהליך של הקמת החבורה, שעדיין נמשך, הוא באמת מאוד מעניין אבל אני חוששת שלא מספיק מעניין את קהל הבלוג הזה, אבל ריקי הסכימה לארח אותו באימהות אובדות, אז ברגע שאכתוב ויתפרסם – אשנה את הקישור ואת השורה הזאת.

מה אני צריכה מכם?

עזרה בהפצה ויראלית.

חלק מחוגי הבית מזמינים את ההרצאות כבר בתחילת יולי, שזה עכשיו. ולכן אני צריכה את עזרתכם ממש בשבוע זה.

מה אתם יכולים לעשות?

1. להיכנס לבלוג המרצים ולהגיב. הכי טוב – להגיב מהבלוג שלכם תוך קישור לרשומה הרלוונטית. מהיכרות איתכם, נראה לי שיהיה לכם הכי הרבה מה להגיב על הרשומה של גלעד צוקרמן. אבל גם תגובות לרשומה בבלוג עצמו, שייראה שיש תעבורה. מי מכם ששמע אחד מאיתנו בהרצאה ואהב, יכול גם לכתוב תגובה בעמוד המרצה.

מר צים וחבורתו מרצים הרצאה מרצה הרצאות חוג בית חוגי בית

הכריכה של ספר המרצים המהודר

מר צים וחבורתו מרצים הרצאה מרצה הרצאות חוג בית חוגי בית

עמוד אווירה לדוגמה מתוך ספר המרצים המהודר

מר צים וחבורתו מרצים הרצאה מרצה הרצאות חוג בית חוגי בית

וכך נראה עמוד מרצים לדוגמה

2. להפיץ את הקישור לספר המרצים המהודר שלנו: http://www.hamartsim.com/?page_id=208.
לקשר ברשתות חברתיות או לשלוח במייל (יש בכל עמוד באתר אייקונים קטנים של share  בכל מיני רשתות חברתיות + במייל), ללקוחות פוטנציאליים ולמי שעשוי להתעניין בבלוג או בספר המרצים עצמו, שהוא באמת יפהפה.
לקוחות פוטנציאליים = רכזות תרבות של קיבוצים ומושבים, אנשים שחברים בחוגי בית או מרכזים אותם, מרכזים של מועדוני הרצאות מגזריים (גמלאים, נשים וכו') – אבל מתוקצבים היטב. גם מנהלות רווחה ומשאבי אנוש. מי שמרכז ימי עיון (אנחנו מציעים גם כאלה), בקיצור – גופים שמזמינים הרצאות.

ילדים – לשלוח להורים שלכם שיראו איזה יופי, ויפיצו לחברים שלהם שהם חברים בחוגי בית וכו'.

מהדורות חדשות של הספר ייצאו כל הזמן, אבל הן תמיד יהיו באותו עמוד באתר של מר צים.

ודבר אחרון, שקצת לא נעים לי לבקש, אבל יהיה לי עוד יותר נעים אם לא אבקש ואתם מתוך כוונות טובות תשלחו גם למרצים שאינם ברשימה ותמליצו להם להתעניין בהצטרפות לחבורה. לא פעם יסתבר שהם חברים שלי או חברים בעסקים עושים עסקים, ארגון הנטוורקינג שאני חברה בו, ואז יהיה עוד יותר לא נעים. אני אומרת את זה מניסיון, כי מאז שהקמתי את המיזם נתקלתי באי נעימות הזאת כחמש פעמים ביום, ומאז שפרסמתי את עמוד "גיוס מרצים חדשים" שאומר שאין גיוס מרצים חדשים, רק פעם-פעמיים ביום.
אנחנו לא מגייסים מרצים חדשים בשלב זה.
השנה היא שנת ההרצה של המיזם. אני גם לא רוצה להבטיח יותר מדיי עבודה ליותר מדיי מרצים לפני שאני רואה איך הולך לי, וגם מעדיפה להפיק את לקחי השנה הראשונה על גבה של קבוצת מרצים מצומצמת.
אז בבקשה לא להפנות אליי מרצים פוטנציאליים, כי אני רק אומר להם שיחזרו באפריל 2011.
תודה 🙂

Real Life lover

יום רביעי, 31 במרץ, 2010

לפני מספר שבועות זכה ליאור לוין בפוסט מיני עם הקדשה אישית. זה היה בעקבות חידון. עכשיו הוא זוכה שוב, בעקבות ייעוץ SEO שעשה אותי בלתי מנוצחת ב"הרצאות העשרה" וקידם אותי 20 מקומות בשבועיים בחיפוש "מגילת אסתר".

אז הפעם נדבר על יחסים.

כי את הכותרת, הלקוחה היישר מהביו של ליאור בטוויטר, אפשר לקרוא בשלושה אופנים שונים, תלוי בטיב היחסים בין מרכיבי הצירוף.

בדו משמעות תחבירית, בניגוד למשחקי מילים הומופוניים, הומוגרפיים והומונימיים, משמעויות המילים אינן משתנות, אלא רק הַקֶּשֶר ביניהן. ו-Real life lover הוא מקרה קלסי של דו (תלת) משמעות תחבירית. אמנם התרגום העברי של המילה Lover משתנה בהתאם ליחסים השונים במשפט, אבל באנגלית מדובר בשימושים שונים של אותה מילה, לפי – כמובן – היחסים בינה לבין המילים האחרת.

הסיומת er- היא סיומת של עושה הפעולה, ולכן lover הוא מעין בינוני. בינוני הוא צורה שמנית שגזורה מפועל. למורות בתיכון יש נטייה לשקר לתלמידיהן באמרן שלהווה בעברית קוראים בינוני כי הוא בין העבר לעתיד, אבל האמת היא שהוא בין השם לבין הפועל: אין לו גוף כמו לפועל (אני הלכתי, את הלכת, היא הלכה, אבל אני/את/היא הולכת), ובניגוד לפועל, הוא יכול לקבל יידוע (המאזין, אבל לא *היאזין). אבל הוא כן מבטא פעולה ושייך (בעברית) לבניין מסוים של הפועל. לכן הוא בין לבין. אפשר לראות את הטבע השמני של הבינוני בצירופי סמיכות ברבים: מאלפי פילים (לעומת השימוש הפועלי ב-מאלפים פילים). שם, דרך אגב, יכול להיות שם תואר או שם עצם. בשפות שונות יש בינוניים מסוגים שונים. יום אחד אכתוב על זה. יום אחד. שמות המסתיימים ב-er הם לא בדיוק בינוניים. זה יותר כמו סיומת -ן בעברית (רקדן, שקרן, סגפן), אבל אני מרגישה שכאן אפשר ונכון למתוח קצת את ההגדרה של בינוני, במקום להתחיל עם מילים לועזיות כמו נוֹמֶן אַגֶנְטִיס.

בכל צירוף ניתן לדבר על גרעין ומשלימים. גרעין הוא "מרכז הביטוי", הדבר החשוב ביותר מבחינה תחבירית. המשלימים, למרבה הפלא, משלימים את הגרעין. בצירופים שמניים (שהגרעין שלהם הוא שם עצם או שם תואר), המשלימים הם לוואים. בצירוף real life lover, ברור ש-lover הוא הגרעין.

אבל זהו צירוף בן שלוש מילים, מה שאומר שיש שתי דרכים לחלק את הצירוף לשני חלקים, שנקרא להם רכיבים מיידיים (immediate constituents). וכמו בכל תחום בחיים, גם כאן יש היררכיה. כל מי שנכנס אי פעם לכיתה באוניברסיטה אחרי שיעור בבלשנות גנרטיבית מכיר את העץ. זה משהו שגם סטרוקטורליסטים יודעים לעשות (הגרעינים יסומנו בפונט מודגש):

אופציה א היא:

real life lover
/            \
real         life-lover
. /      \
. life    lover

במילים: ברמה הראשונה real הוא הלוואי של (כלומר הוא מתאר את) life lover, וברמת הניתוח השנייה – life הוא הלוואי של lover.

כאן הבינוני lover הוא מי שעושה את הפעולה: אוהב. לא כפועל אלא כשם עצם או שם תואר. אוהב חיים, וברבים – אוהבי חיים. וליאור הוא אוהב-חיים אמיתי.

אופציה ב היא:

real life lover
/            \
real-life         lover
/      \                     .
real    life……………….. .

במילים: ברמה הראשונה real life הוא הלוואי של lover, וברמת הניתוח השנייה – real הוא הלוואי של life.

ויש שתי דרכים להבין את הצירוף הזה, לפי היחסים בין real life לבין lover.

יכול להיות שהלוואי real-life הוא בעצם מושא של הפועל לאהוב, ולכן ליאור אוהב את החיים האמיתיים (שימו לב שבתרגום לעברית כבר השתמשתי בבינוני כפועל לכל דבר. אוהב חיים אמיתיים כצירוף סמיכות פשוט לא עובד כאן).

הלוואי real-life יכול לתפקד גם כתואר, ואז נתרגם את lover לא כאוהב אלא כמאהב: מאהב מהחיים האמיתיים, מאהב בחיים האמיתיים (בניגוד לכל מאהבי הסייבר באשר הם).

ההבדל בין שני האחרונים מתגלה במימד* הפרדיגמטי. בניתוח תבניתי של הלשון אפשר לדבר על המימד הסינטגמטי – זה מה שעשינו עד עכשיו: דיברנו על היחסים בין המילים בתוך המבע (תחביר פשוט). איך הן מצטרפות זו לזו. במימד הפרדיגמטי בודקים באילו מילים ניתן להחליף מילה מסוימת (שדה סמנטי). את real life  ניתן להחליף ב-meat, animal ואז הוא מושא האהבה: אוהב בשר, אוהב חיות, אוהב את החיים האמיתיים. בהקשר השני ניתן להחליף את real life ב-true, excellent, fake, כלומר בשמות תואר. האמת היא ש-cyber lover יכול להיות גם מי שאוהב את מרחב הסייבר, וגם מאהב וירטואלי.

אלט-טאב לידידיי הטַהֲרָנִים ממני: לפני כמה שבועות שאל אותי איש אחד אם אני באמת מרובעת כמו שאני מציגה את עצמי או שיש חוקים שאני כן עוברת עליהם. בהתחלה אמרתי לו רק מהירות קצת וחנייה קצת, אבל אחר כך בבית נזכרתי שאני עוברת לפעמים גם על כללי הכתיב חסר הניקוד. יש תיקונים של האקדמיה ללשון העברית שאני פשוט לא מסוגלת לציית להם. אחד מהם הוא ממד במקום מימד. מרדנית הייתי ומרדנית אשאר. שיפט-אלט-טאב.

כשלימדתי רמה ג' באולפן, לימדנו את השיר היפה הזה של דליה רביקוביץ':

שיר אהבה / דליה רביקוביץ'

שני דגים נחפזו,
וירדו למצולות הים
לספר איש לרעותו
מה גדלה אהבתם.

שני דגים צללו
ושהו במצולות הים
וככל שהרחיקו הלוך
כן גדלה אהבתם.

ולא עוד עלו אל החוף
אוהבי מצולות הים.
ילא הפה מספר
מה גדלה אהבתם.

חברתי לאה ווהל סגל, שהייתה אז תלמידת שנה ג' לתואר ראשון בספרות והיום היא כבר ד"ר, הסבה את תשומת ליבי לצירוף אוהבי מצולות הים. על פניו, הלוואי "מצולות הים" נראה כתיאור מקום. האוהבים שחיים במצולות הים, שנמצאים במצולות הים. אבל בעצם ניתן לראות את מצולות הים גם כמושא האהבה: הדגים פשוט אוהבים את מצולות הים.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים). צרו קשר כאן.

Real life lover הוא מקרה קלסי של דו (תלת) משמעות תחבירית.

שתי התייעצויות

יום שבת, 12 בדצמבר, 2009

הפעם אני שואלת אתכם:

התייעצות א:

חדי העין שביניכם בוודאי הבחינו שהחלפתי תמונת תדמית. התמונה החדשה יותר יפה ויותר דומה לי עכשיו, אבל הקודמת הייתה יותר מרשימה, יותר מושכת את העין.

לשיפוטכם שתי התמונות. איזו מהן כדאי להשאיר באתר? זה לא כזה נורא שזה לא דומה לי. כדי לראות איך אני נראית יש וידאואים. תחשבו כלקוח שמגיע לאתר – מה יגרום לו להישאר, מה יגרום לו להזמין אותי להרצאה.

זאת תמונת התדמית החדשה

זאת תמונת התדמית החדשה

וזאת תמונת התדמית מלפני כמעט שנתיים

וזאת תמונת התדמית מלפני כמעט שנתיים








צילומי תדמית: דני שביט.

התייעצות ב:

אני עומדת להדפיס תחתיות חדשות לכוסות. 250 ראשונות חסול התחסלו. מתנות שיווקיות זה משהו שהולך טוב, ואנשים גם קונים אותן כמתנות לחברים אינטליגנטיים שיש להם הכול. היום במסגרת שמירת השבת כהלכתי, עיצבתי תחתיות חדשות, עם תמונות רקע חדשות.

אני מתלבטת איזו תמונת רקע הכי טובה בשביל "בלגן":

בלגן אותנטי מהבית שלי. הבעיה - המצלמה שלי מגרענת

בלגן אותנטי מהבית שלי. הבעיה - המצלמה שלי מגרענת

בלגן אותנטי של Tranchis מפליקר (cc-by-sa)

בלגן אותנטי של Tranchis מפליקר (cc-by-sa)

ברקע: Survivors של (SC Fiasco (cc-by

ברקע: Survivors של (SC Fiasco (cc-by

תודה!

האמנם בעסקים כמו במלחמה?

יום שישי, 28 באוגוסט, 2009

לפני כמה ימים כתבתי על מינוח צבאי שאנחנו משתמשים בו בעסקים.

אבל למה להתייחס לעסקים כמו למלחמה?

למה להתחרות כשאפשר לשתף פעולה ולפרגן לקולגות ולעמיתים (שזה אותו דבר רק אחד בלטינית ואחד בעברית)?

ומה מקורות המילים?

ובכן:

להתחרות, תחרות:
כמו שתרבות באה מ-ר.ב.ה (הרבה), תחרות באה מהשורש ח.ר.ה.
מה הקשר ל-"הדבר מאוד חרה לי", "החרה החזיק אחריו", ו-"חרון"?
משמעות השורש ח.ר.ה הוא לְלַבּוֹת, לבעור – וברוב השפות השמיות הפועל מופיע הן בהקשר של ליבוי כעס והן בהקשר של להט ההתלהבות. החרה במקור זה "ליבה זעם", והביטוי החרה החזיק אחריו הפך לחיזוק לכל דבר.

במילון מופיעים גם השורשים ת.ח.ר. (תִּחֵר) ו-ת.ח.ר.ה (תִּחֲרָה) .אלה לא שורשים שמיים שורשיים (עכשיו להגיד את זה מהר…), אלא שורשים תנייניים. שורש תִּנְיָנִי הוא שורש משני, שנגזר ממילה אחרת (ערבית תניין – שתיים). במקרה הזה – מהמילה תחרות כמובן.

גם בתחרות יש להט, יש התלהבות, אבל אני יותר מתלהבת משיתופי פעולה ולא מתחרות.
 
לכן אני משתמשת במילים עמיתים וקולגות.
האם יש קשר בין עמית ועימות?

יש חוקרים שחושבים שבסופו של דבר שתי המילים באות מאותו שורש שמשמעותו "קרוב".
עימות זה משהו שאי אפשר לעשות לבד. השורש ע.מ.ת הוא שורש תנייני (אנחנו כבר יודעים מה זה!) שנגזר מהמילה עֻמַּת "מול, נגד" שמופיעה תמיד עם מילת היחס "ל": לעומת.
עומת/לעומת היא צורת סמיכות של עֻמָּה, מילה שלא קיימת בשפה כשלעצמה, ובאה כנראה מהשורש ע.מ.מ. זהו שורש שמי של "יחד, להצטרף" שאינו נוטה בעברית, אבל ממנו באה המילה עַם. כלומר הרבה אנשים שהולכים ביחד (ולכן ההכפלה ב-עממי), וגם מילת היחס עִם (ולכן הדגש בצורות הנוטות: עִמִּי, עִמְּךָ וכו').
מאותו שורש הזה (גם דרך שורש תנייני), נגזרת גם המילה עמית – מישהו שהולך יחד.
 
קולגה – סוף סוף חזרנו ללטינית הישנה והטובה. מילים שמיות הן הרבה יותר קשות…
לפי האיות באנגלית colleague אפשר לנחש שזה מישהו מאותה ליגה.
אז נחמד, אבל לא מדויק.
אני חוששת שהאיות colleague מקורו באטימולוגיה עממית, כלומר במקור שהעם מייחס למילים בטעות.
 
col – צורה של con "יחד, עִם" לפני הצליל ל'.
החלק השני בקולגה בא, לפי אחד ממקורותיי, מהשורש legere שמשמעותו "לבחור, לאסוף".
קולגה הוא אדם שנבחר ביחד איתך.
המילה קולגה קשורה גם לקולג', לטינית collegium, שגם בו יש אנשים שנאספו יחדיו.
 
ליגה, לעומת זאת (נכון שעכשיו כל "לעומת זאת" יקפיץ אתכם?) היא מהשורש הלטיני ligāre "לקשור", כמו שגידים ligaments קושרים את העצמות יחדיו.
את המילה ליגה קיבלנו מלטינית דרך יוונית, ואילו את הקולגה קיבלנו דרך מזרח אירופה.
 
לפי מקור אחר, האלמנט השני הן במילה קולג' והן במילה קולגה, הוא lex, legis כלומר חוק (לגיטימי, legislation). קולגה הוא מי שיש לו אותו חוק (ובפרסית עתיקה – המדתא. אבל זה בפוסט פורים).
 
אין לי ספק שבאטימולוגיה הזאת אשתמש בהרצאותיי על מגילת אסתר מעתה ועד עולם, אבל המקור השני יותר מהימן בעיניי. כאן גם שיתפתי אתכם בקצת ממצוקת הבלשן, כשיש מספר אפשרויות לניתוח אותה מילה. אז גם כאן, האטימולוגיות יכולות להיות מתחרות, או לשתף פעולה ולהתקיים זו בצד זו כאופציות.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה  במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני דיוק). צרו קשר דרך האתר שלי.

בעסקים, כמו במלחמה (2)

יום שני, 10 באוגוסט, 2009

 

אפילו בסצנת הנטוורקינג, שבה החלפנו את המילה מתחרים במילים קולגות ועמיתים, אנחנו עדיין בעסקים. ולפחות לפי המינוח, אפשר לחשוב שאנחנו במלחמה. כשדיברתי עם היועצת השיווקית הכֵּלָה שלי יעל גולדמן שי, היא כל הזמן השתמשה במונחים של מלחמה:

 

אסטרטגיה היא מילה יוונית.

ה-א' במילה "אסטרטגיה" היא א' פרוסתטית, כלומר תוספת של העברית שנועדה להקל על ההגייה.

ביוונית stratēgīa היא תכונתו של המצביא, ה-stratēg(os. המילה stratēgos בנויה מ-strat(os צבא ו-ēgos מוביל, כלומר: מוביל הצבא. הסיומת –ia יוצרת שם עצם מופשט (אבסטרקטי) מתוך המילה, כמו הסיומת -וּת בעברית. לכן אסטרטגיה היא "מצביאוּת".

 

טקטיקה גם היא מילה יוונית, שהגיעה אלינו (ולאנגלית) דרך לטינית.

המילה היוונית taktikos משמעותה "מתאים לסידור". החלק הראשון – tak בא מהפועל tāssein "לסדר", פועל שממנו גזורות מילים נוספות שקשורות לסדר, כמו סינטקס (syntax) "תחביר" – סידור המילים במשפט. הסיומת tik (אנגלית -tic) כמו הסיומת -ic, יוצרת שם תואר.

טקטיקה, בעצם, זה איך שמסדרים את הצבא בהתאם לאסטרטגיה.

אמנם לפעמים טקט הוא חלק מהטקטיקה, אבל המילים אינן קשורות זו לזו. המילה טקט באה מהמילה הלטינית tāctus, "חוש המישוש", שקשורה לפועל האנגלי touch ולמילים tangible, tactile. הכוונה בטקט היא לחוש אנשים (ולדעת מה לומר ומה לא).

  

 

יונים מתאימות לסידור. צילום: m.gifford cc-by-sa

 

המילים בהתחלה לא הודגשו סתם, אבל הן יצטרכו לחכות לפוסט העתידי "האמנם בעסקים כמו במלחמה?".  

 רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה  במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני אסטרטגיה שיווקית). צרו קשר דרך האתר שלי.

בעסקים – כמו במלחמה (1)

יום חמישי, 23 ביולי, 2009

לפי המילים שאנחנו משתמשים בהם בחיינו העסקיים, אפשר לחשוב שאנחנו במלחמה. למשל המילה סלוגן.

כיום היא משמשת לציון משפט או ביטוי המייחד קבוצה או חברה מסוימת, אבל במקור הייתה זו צעקת קרב או צעקה ששימשה לאיסוף השבט בסקוטלנד. מקור המילה סלוגן היא בשפה המקורית של סקוטלנד, גיילית סקוטית (יש גיילית סקוטית וגיילית אירית, שתיהן שפות נכחדות. האירים לקחו דוגמה והשראה מהעברית והם מנסים להחיות את שפתם). בגיילית סקוטית המילה היא sluagh-ghairm. המילה הראשונה sluagh משמעותה "צבא, חַיִל", והמילה ghairm היא "זעקה".

 

זעקת קרב סקוטית. צילום: lamoney cc-by

 

 

המילה סלוגן היא מילה אורחת בעברית. מילים שאולות הן מילים שמבחינתנו הן חלק מהשפה, אבל מקורן בשפות אחרות. מילה אורחת מזוהה כזרה.

 

סלוגן יכול להיות סיסמה או מוטו.

 

סיסמה היא דוגמה למילה שאולה שהדוברים כבר אינם מודעים לכך שמקורה בשפה אחרת.

ביוונית syssema היא צורת הרבים של syssemon, הבנוי מקידומת syn "יחד, עִם", ו-sema, "סימן".

 

הקידמות syn הפכה ל-sys בגלל המילה שאחריה. לפני מילים המתחילות באותיות בומפ היא הופכת ל-מ, למשל במילים "סימפוניה", "סימפטום", "סימפתי", שגם אותן קיבלנו מיוונית.   

 

המילה העברית סימן מקורה בצורה מסוימת של אותה sema יוונית. מאותה מילה באים גם הסמנטיקה, והאסימון, שהוא במקור מטבע לא מסומן (א-סֶמון).

 

המילה מוטו מקורה באיטלקית, לשם הגיעה מהלטינית. muttum בלטינית הוא צליל, אמירה, מילה. המילה המקבילה בצרפתית היא mot.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה  במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני עסקים). צרו קשר דרך האתר שלי.