שיווק ופרסום



כתיבה נייטרלית מגדרית

יום רביעי, 23 באוגוסט, 2017

פוסט פרקטי, לשם שינוי.

אני קוראת בימים אלה שוב את ספרה של כנרת יפרח מיקרו קופי: המדריך המלא. יש לה שם הרבה תובנות מאוד מאוד מועילות, מתישהו גם איישם את כולן באתרים שלי…

אחד הפרקים נקרא "זכר ונקבה במיקרו קופי בעברית", והוא דווקא גרם לי לטפוח לעצמי על השכם בגאווה, כי לכתוב בשפה נייטרלית מגדרית זה אחד האתגרים החביבים עליי. נייטרלית מגדרית זה אומר בלי לוכסנים ובלי נקודות באמצע מילה (אחד המנהגים הנלוזים בעיניי. מה כבר ההבדל מלוכסן?) וכמובן בלי סיומותים מגוחכימות. אמנם זכר הוא המין הבלתי מסומן בעברית ויכול לפנות גם לנקבה, אבל אתגר הנייטרליות המגדרית הוא כיפי, ומתקבל הרבה יותר טוב מאשר חינוך להבנת כללי השפה.

אז אני רוצה לשתף אותך בכמה טריקים של השפה הכתובה (שמת לב מה עשיתי פה?) כדי שגם לך יהיה קל לכתוב בשפה נייטרלית מגדרית.

רוב ההוראות באתרים הן בגוף שני יחיד (רבים זה ממילא לא מסומן מגדרים), אז הבה נתמקד בו. למרבה הצער, רוב הטיפים כאן עובדים רק בשפה כתובה ולא בשפה דבורה.

  1. שמת לב שבעברית בלי ניקוד, צורות העבר נראות אותו דבר ל"את" ו"אתה"? ולראייה – איך קראת את הפעלים במשפט הזה? שימוש בלשון עבר הוא הטריק הכי פשוט. ונא לא להגיד לי עכשיו שעבר יכול לשמש רק לעבר. מה שאנחנו קוראים צורת עבר הוא בעצם אספקט מושלם, ואפשר להשתמש בו גם לזמנים אחרים. למשל: "אחרי שעברת את הכיכר, כדאי לך להתחיל לחפש חנייה".
  2. גם בכינוי החבור (שנייה, תיכף דוגמאות שיסבירו לך יותר טוב מכל הסבר מילולי) אין הבדל בין "את" ו"אתה": מה שמך? כתובתך, מספר הטלפון שלך, אני מאמינה בך, אני אוהבת אותך וכו'.
    הבעיה היא במילות יחס שנוטות כרבים, כי עליך זה זכר ו-עלייך זה נקבה. במקרים כאלה אני נוטה לרמות, כי תכל'ס, כמה אנשים יש שגם מפריעה להם שפה בלתי נייטרלית מגדרית וגם יודעים את כללי הכתיב חסר הניקוד? אז לי זה נראה כמו שנשמעת שריטת ציפורניים על לוח גירים, אבל לרוב הקוראים זה סבבה.
  3. חלק מהפעלים בהווה בגזרת נחי ל"י/ל"ה הם נייטרליים מגדרית, אבל יהיה עליך למצוא פתרונות יצירתיים להשמטת כינוי הגוף. אחד הפתרונות הוא שאלה: רוצה להשתמש בפעלים נייטרליים מגדרית? רואה איך עשיתי את זה?
  4. חג"מים (ביטויים חסרי גוף ומספר) ומבנים עקיפים: מילים כמו "כדאי, מותר, אסור, צריך, אפשר" וכו' יכולות לבוא גם ללא ציון גוף, אבל כשמציינים את הגוף, ברוב המקרים עושים זאת על ידי "לך", שהוא נייטרלי מגדרית: כדאי לך, מותר לך, אסור לך… במקרים של "צריך" ו"אפשר" צריך להשתמש בכינוי גוף. במקרים כאלה יש באפשרותך להשתמש בביטויים אחרים שאומרים אותו דבר. אני סומכת על היצירתיות שלך בנושא 🙂
  5. אפשר להפוך כמעט כל ביטוי פעלי לחג"מ אם משתמשים בצורות סבילות או לחילופין בצורות גרימה: במקום "תיכף תבינ/י" – תיכף אביא דוגמאות שיסבירו לך יותר טוב מכל הסבר מילולי (שמת לב? כתבתי כך לפני כמה סעיפים). ידוע לך שהשפה העברית מאוד גמישה בקטעים האלה.
  6. יאללה, אני מאתגרת אותך לכתוב עכשיו פוסט נייטרלי מגדרית בגוף שני יחיד (או בגופה שנייה יחידה). בבלוג שלך, ברשתות החברתיות או סתם בתגובה כאן למטה. מרשה לך לתייג אותי ו/או לקשר לפוסט!

והנה קישור לסיפור שעצם קישורו לפוסט הזה עושה לו ספוילר ענקי.

נ.ב. יקיר הבלוג ירון שהרבני, מוסיף:

כיוון שאני מאמץ את הגישה הזאת למעלה מעשור, יש מיזמים רבים בקוד פתוח שמתורגמים ככה, למשל: Ubuntu, Firefox, LibreOffice, VLC Media Player, GNOME, Wine (software), Twitter (לא במאת האחוזים אם כי אהרוני ואני מאוד הקפדנו) ויש עוד מגוון שהם קצת פחות ידועים.

שמת לב שאני כבר לא מפצירה בך להזמין אותי להרצאות? אני כבר כמעט לא מרצה, וכשכן אז רק במסגרות שמשלמות ממש ממש יפה, אבל מאוד אשמח לביקורך באתר של הוצאת זרש. בטח יהיה שם איזה ספר או שניים או שלושה או ארבעה שימצאו חן בעיניך…

התייעצות חשובה

יום ראשון, 9 במאי, 2010

תקציר מנהלים: פוסט אישי מאוד,
עם מעט מאוד אטימולוגיה, כלום בלשנות חופרת, הרבה עסקים והתייעצות סמנטית אחת.
וגם התנצלות על כך שבזמן האחרון אני מפשלת בעדכון הבלוג.

נתחיל דווקא מהפריט האחרון – בחודש האחרון אני קצת מפשלת בעדכון הבלוג. זה מסיבות טובות. באפריל לקחתי חודש חופש מהעבודה השוטפת שלי ושמתי יותר דגש על מחקר, וגם יש לי אהבה חדשה.

ככה זה מרגיש בגוף, אותם תסמינים פיזיים ונפשיים, אותה התרוממות רוח, אוכלת יותר נכון פשוט כי ככה בא לי, מתעוררת לפני השעון ומשקיעה המון זמן ומחשבה – והפעם, בניגוד לפעמים קודמות, אני לא מאמינה, אלא פשוט יודעת. זה שם, זה קיים, רק צריך לחשוף את זה. כמו הפסלים של מיכלאנג'לו.

אתם בטח רוצים לדעת איך קוראים לו.
זאת בדיוק הבעיה.
קוראים לו קרטל המרצים. במהלך השבוע אבקש מכם בכל לשון של בקשה להפיץ את הקישור, כרגע עדיין לא. אני קודם רוצה להיסגר על השם.

זה לא באמת קרטל. זה אפילו קצת ההיפך, כי אנחנו מציעים סל הרצאות במחיר אחיד, כאשר אם פונים למרצים ישירות חלקם לוקחים הרבה יותר מהמחיר האחיד הזה וחלקם הרבה פחות. אבל אחרי שמישהו בעל חוש הומור אמר לי "אתם עושים קרטל", נדלקתי על השם.

אני מתה על השם הזה. אנשים שאני מעריכה כקופירייטרים ואמני מילים אוהבים אותו: עידוק אוהב אותו, אחותי אוהבת אותו, הקוסמטיקאית שלי ליאור תבור אוהבת אותו. הבעיה עם כל האנשים שאוהבים אותו – הם צעירים יחסית ללקוחות שלי ובעלי חוש הומור מפותח הרבה מעבר לממוצע. שותפי עפר גביש לא ממש אהב, אבל מכיוון שבזוגיות העסקית שלנו הוא תמיד אומר את המילה האחרונה (כן המפקדת), והוא ראה כמה אני אוהבת את השם – הוא הסכים. אבל הרבה אנשים נרתעים מהשם, בעיקר מהמגזר של הלקוחות שלנו, אנשים בני 50+ עם חוש הומור מסוים אבל לא פרוע כמו שלנו.

ההתייעצות שלי היא כפולה:

א. האם לדעתכם שם כזה באמת מרתיע, או שעם מיתוג מתאים והסבר האטימולוגיה זה יכול כן לתפוס? יש תוכנית מיתוג, אני רק מחכה שהאתר יהיה קצת יותר מסביר פנים לפני שאני מתחילה, וכמובן לבחירת השם כדי שאמתג את השם הנכון. המילה קרטל באה מאיטלקית cartello, שזה בסך הכול פוסטר או פלקט, הקטנה של carta, מלטינית charta "דף, נייר, תעודה" (ומכאן – טבלה). ביוונית xartes זה דף פפירוס. נכון ש-cartello הפך לסוג מסוים מאוד של מסמך, אבל במקרה שלנו זאת הלצה. ואנחנו לא היחידים, כשחיפשתי דומיינים הגעתי ללוח הרכב www.cartel.co.il.

ב. אם לא – איזה שם הייתם מציעים לשירות כזה, שמציע סלי מרצים לחוגי בית ולמועדוני הרצאות במחיר אחיד למרות שרמות המחירים של המרצים שונות? הקריצה המאפיונרית דווקא התחבבה עליי, וגם קריצה קומוניסטית יכולה לבוא בחשבון. נורא קשה לי להיפרד מהשם קרטל, אז זה צריך להיות משהו עוד יותר מגניב. ושיהיה בו השם הרצאות או מרצים, כמובן.
חשבתי על בְּאֵר ההרצאות, שזה לא מצחיק אבל יש בזה קסם ועומק. אבל הפעם בקרטל אני עובדת מהבטן, ולא התאהבתי בשם הזה כמו בשם קרטל המרצים.

תודה!

הרצאה לפורים: מגילת אסתר – מסמך היסטורי

יום רביעי, 3 בפברואר, 2010

לפני כשנתיים שילמתי שכר לימוד גבוה מאוד כדי ללמוד שאם הצעה עסקית נשמעת טובה מכדי להיות אמיתית, זה כנראה מפני שהיא באמת כזאת (באנגלית זה נשמע יותר טוב: When something sounds too good to be true, it's probably because it is). באותה הזדמנות למדתי שאם מבקשים ממני לכתוב על צ'ק דחוי "לפקודת" (במקום רק ל-), אני צריכה לקחת בחזרה גם את הצ'קים הלא דחויים, ולברוח.

אבל את הדבר החשוב ביותר שלמדתי מאותה פרשת עוקץ, למדתי לא מהנוכלות טלי פרג'ון והילה פרץ, אלא מההילרית מיכל מנדל, שפגשתי על ספסל תחנת המשטרה. שתינו המתנו להגשת אותה תלונה. מיכל נתנה לי עצה עסקית-רוחנית אחת שאני מיישמת מאז באדיקות, כי היא מתאימה בול לפילוסופיית החיים שלי:

אני תורמת כל הרצאה עשירית.

הרצאת תרומה זה אומר הרצאות בפני תורמים, או הרצאות פתוחות שבהן הקהל משלם, אבל כל ההכנסות (לא הרווחים. ההכנסות) הולכות למען מטרה נעלה כלשהי. הרצאת התרומה הראשונה הייתה לעמותת קשת בענן, התומכת במשפחות של ילדים חולי סרטן במהלך המחלה ואחריה. זו העמותה היחידה בארץ שמתמקדת במשפחות ובאחרי. הרצאת התרומה האחרונה (בינתיים) הייתה למען אריאל אקטע, בת של חברים שלי שזקוקה לניתוח דחוף.

ההרצאה שאת חלקה הראשון תראו היום, היא למען מטרה חברתית: עמותת רעות מפעילה את המכינה הקדם צבאית "בית ישראל". במכינה לומדים וחיים ביחד בני נוער דתיים וחילוניים לפני גיוס, והם גרים ומתנדבים בשכונת המצוקה הסמוכה. שתי ציפורים חברתיות חשובות מאוד במכה אחת.

כמו כל ההרצאות שלי, גם ההרצאה לפורים "מגילת אסתר – היה או לא היה?" מותאמת בכל פעם לקהל. בהתחלה אני נותנת קצת מכל דבר – תרבות, היסטוריה, לשון – ורואה איפה הקהל הכי מתלהב. אני גם משתדלת להרגיש את הרמה של הקהל ולהעלות את הרמה או לפשט את ההרצאה בהתאם. כאן הקהל היה תאב דעת ושוחר לשון, ולכן ההרצאה היא ברמה גבוהה עם הרבה פרסית עתיקה.

הרצאה לפורים: מגילת אסתר – מסמך היסטורי from Thamar Eilam on Vimeo.

השתכנעתם? יופי. עכשיו תראו את חלק ב' של ההרצאה: מגילת אסתר – סיפור בדיוני.

חלק ב' יעלה לאתר מחר, ומי שמאוד רוצה יכול לראות אותו בוימאו כבר היום (לא נותנת קישור! רוצה שתחזרו מחר).

אז נכון שאני משתדלת להתאים את הלבוש שלי למסגרת: בהרצאה לעשירי ניו יורק לבשתי שמלת קטיפה, ענדתי פנינים ואספתי את השיער במסרק עם פנינים; בהרצאות למסגרות עסקיות אני לובשת חולצה גברית ועונדת תכשיט של נועה קרייתי שמשדר כוח; בהרצאות למגזר הדתי אני מתלבשת צנוע, אם זה חרדים אז חצאית, ובמקום שרשרת – צעיף משי של ריקי גרין; בהרצאות באוניברסיטה אני מתלבשת כמו בבית; בהרצאות בחוגי בית אני מתלבשת נשי יותר, בחולצות שאני קונה בMekimi (עדיין עם התכשיט של נועה קרייתי. מתה עליו).

אבל הסנדלים וגרביים כאן זה לא בגלל הקהל הירושלמי, אלא בגלל הקור הירושלמי. כשיצאתי מהבית היה קיץ, ובקיץ אני נועלת סנדלים. ואז כשהגעתי לירושלים היה קררררררררררר ומקפיא. בת דודתי הירושלמית יכלה לתת לי גרבים, אבל אנחנו לא מתאימות במספר הנעליים, ולכן נשארתי עם הסנדלים שלי. דוריתה בכר, הצלמת והעורכת (שאין לה אתר לקשר אליו!), שמה לי פס למטה כדי להסתיר את הקלון, אבל לפעמים אני חורגת ממנו…

אהבתם? תודה. היום יש לי שתי בקשות מיוחדות:

א. קישורים להרצאות תרומה – העיקרון המנחה הוא – רק לבני אדם, ולא פוליטיקה.

ב. אתם כבר יודעים שאני נותנת הרצאות העשרה בנושאים ייחודיים בכל מיני מסגרות, אבל לא כל העולם יודע. ופורים הוא הזדמנות מצוינת לקשר לאתר שלי (ל-http://www.thmrsite.com/?cat=4) מבלוגים, מפורומים ומאתרים, עם מילת הקישור מגילת אסתר. הנה כך: מגילת אסתר. הבלוג שלי ברישיון cc-by-sa בדיוק לשם כך.

חשיפה ראשונה – התחתיות האטימולוגיות החדשות

יום ראשון, 13 בדצמבר, 2009

בעקבות שאלתו של עזרא, אני חושפת בזאת את התחתיות האטימולוגיות החדשות שלי.

הסדרה הפרסית: כוללת את: אשמדאי ,זמן, פיג'מה, בוסתן, דת, גושפנקה.

הסדרה הצבעונית: כוללת את: כחול, ורוד, סגול, כסף, רבגוני, בלגן.

התחתיות מודפסות על חומר שאני לא זוכרת את שמו, אבל הוא מאוד עמיד ויציב, בהדפסה איכותית ועמידה ביותר. כל סט של 6 תחתיות מגיע בשקית סאטן מהודרת עם הלוגו שלי.

שלוש דרכים וחצי להפוך לבעליהן המאושרים של תחתיות אטימולוגיות לכוסות:

1. לזכות בתחרות בבלוג (וגם ליצור קשר כשאני מכריזה שזכיתם).

2. לרכוש אותן במחיר 100 ש"ח לסט של 6 תחתיות. אפשר באיסוף עצמי, אפשר בסופי הרצאות פתוחות (תסתכלו פה מצד שמאל למעלה מתי יש), ואפשר לקבל אותן בדואר בתוספת דמי משלוח 5 ש"ח (ניתן לשלם בוויזה ומסטרכרד באמצעות איזיפיי, מס. ספק 13293, לפרט ההזמנה בפרטי העסקה).

3. להזמין אותי להרצאה! המארחים מקבלים סט תחתיות אטימולוגיות במתנה.

וחצי – כי זה באיכות ירודה ובלי שקית סאטן מהודרת. מכיוון שכל התכנים באתר שלי הם ברישיון cc-by-sa, אתם יכולים להדפיס את התחתיות ולניילן או ללמנץ. כל עוד הקישור לאתר שלי נשאר – הכול בסדר.

כל הכיתוב לפני התמונות, כי אם כותבים באמצע, זה לא יכול להיראות נורמלי גם בפיירפוקס וגם באינטרנט אקספלורר. תיאלצו לספור או לזכור, ועמכם הסליחה.

כל צילומי הרקע חוץ מגושפנקה ובלגן – מפליקר (www.flickr.com).

אשמדאי. רקע - חוזה א. מורלס קובוס

אשמדאי. צילום רקע - חוזה א. מורלס קובוס (cc-by-nd עיבוד ברשות)Jose A. Morales Cobos - L'Enfant Terrible

בוסתן. צילום - דיוויד פול אוהמר (David Paul Ohmer (cc-by

בוסתן. צילום - דיוויד פול אוהמר (David Paul Ohmer (cc-by

גושפנקה. טבעת - נועה קרייתי, צורפת, כל תכשיט פעם אחת www.noakiryati.co.il

גושפנקה. טבעת - נועה קרייתי, צורפת, כל תכשיט פעם אחת www.noakiryati.co.il

זמן. צילומי רקע - סטיבן דה פולו, מסינייט(?) (Steven Depolo (cc-by), Macinate (cc-by

זמן. צילומי רקע - סטיבן דה פולו, מסינייט(?) (Steven Depolo (cc-by), Macinate (cc-by

דת. צילום מקורי - כורדסתאן Kurdistan کوردستان (cc-by)

דת. צילום מקורי - כורדסתאן Kurdistan کوردستان (cc-by)

פיג'מה. צילום רקע - מרטין פטיט (Martin Pettitt (cc-by

פיג'מה. צילום רקע - מרטין פטיט (Martin Pettitt (cc-by

סגול. צילום רקע - רוב וליסה מיהאן (?) (Roblisameehan (cc-by

סגול. צילום רקע - רוב וליסה מיהאן (?) (Roblisameehan (cc-by

רבגוני. רקע - פיצודיסבו (Pizzodisevo (cc-by-sa

רבגוני. רקע - פיצודיסבו (Pizzodisevo (cc-by-sa

כסף. צילום רקע - (uhuru1701 (cc-by-sa

כסף. צילום רקע - (uhuru1701 (cc-by-sa

בלגן. צילום רקע - הבלגן האותנטי של הילדים שלי...

בלגן. צילום רקע - הבלגן האותנטי של הילדים שלי...

כחול. תחתית אטימולוגית לכוס.

כחול. תחתית אטימולוגית לכוס.

ורד. צילום רקע - אתנה (Athena's pix (cc-by

ורד. צילום רקע - אתנה (Athena's pix (cc-by

חיית הנטוורקינג

יום שישי, 30 באוקטובר, 2009

במקום להודות שאני מתעצלת ושמה סרטון, אני טוענת שאני חושפת את קוראיי לחלק חשוב מאוד בחיים שלי – הנטוורקינג.

נטוורקינג זה בעצם מה שאנחנו עושים כל הזמן כשאנחנו ממליצים על בעל מקצוע טוב, או כשאנחנו מסדרים לחברים שלנו עבודה. יש גם נטוורקינג מאורגן, שבו אנשי עסקים משווקים זה את זה. לצערנו ברוב המקרים הם הופכים ללקוחות זה של זה, אבל הרעיון המקורי הוא להביא אחד לשני לקוחות חדשים. על הבעייתיות בנטוורקינג מאורגן ועל הפתרונות של משה חרלופסקי, מייסד עסקים עושים עסקים, כתבתי פעם הערה בקפה דה-מארקר). אני חברה בעסקים עושים עסקים, ועד לאחרונה הייתי גם יו"ר קבוצה ורכזת קבוצות, אבל החלטתי לפרוש כשהבנתי שאני לא באמת תאומות ושיש לי רק 24 שעות ביממה ומיליון עבודות נוספות.

במסגרת מפגשים של נטוורקינג מאורגן, כל בעל עסק מציג את עצמו ב-60 שניות, וחבר אחד בכל מפגש מקבל חשיפה של 10 דקות. אצלנו קוראים לזה חבר מרכזי. כשהייתי חברה מרכזית בקבוצת "המטרה – הצלחה" של עסקים עושים עסקים, היו לארג'ים איתי ונתנו לי 17 דקות תמימות שאותן אני חולקת איתכם במלואן, כולל פדיחה משותפת עם הזמרת המקסימה איילה לוי-קלוסקי — תימנייה ששרה ביידיש. הקפצתי אותה להשתלב רק כמה דקות לפני תחילת המפגש.

רוב הסרטון הוא אטימולוגיה. בין 12:40-15:40 יש קטע של נטוורקינג – מי שמעוניין לדלג אני לא נעלבת בכ-לל.

מלפפונים מהפרדס – עסקים עושים עסקים from Thamar Eilam on Vimeo.

אני יכולה להסביר במספרים עד כמה הנטוורקינג עובד בשבילי: כשהצטרפתי לראשונה לארגון הנטוורקינג IBC באוגוסט 2007, היו לי בערך 3 הרצאות בשנה, כולן במרץ (מרץ זה החודש שמתעשרים בו). ב-2008 כבר היו לי בממוצע כ-3 הרצאות בחודש (זה ממוצע של חודשים מתים לגמרי ושל מרץ, שהיו לי בו איזה 12 הרצאות). מהקטע שתראו כאן יצאו לי עד כה 2 הרצאות, שמהן נשאר לי משהו כמו 3000 ש"ח אחרי כל המיסים. אני מאלה שמוציאים חשבונית גם כשאומרים לי שלא צריך. שעות השינה המועטות שלי יקרות לי ביותר, ואני רוצה שימליצו עליי בלב שקט גם לחוגי בית שיש בהם מישהו ממס הכנסה, ואולי אף יזמינו אותי כהרצאת העשרה בכנסים של רשויות המס (אני יכולה לספר להם על יחס הפרסים לכסף עוד בתקופות קדומות, או סתם לספר להם מה מקור המילים שהם משתמשים בהן).

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני נטוורקינג). צרו קשר כאן.

רוצים לשמוע עוד על נטוורקינג? הצטרפו לעסקים עושים עסקים (רק אם אתם עצמאים או מייצגים חברה), היכנסו שם לפרופיל שלי וקראו את פינות ההדרכה. ההצטרפות חינם אין כסף, וללא התחייבות כל עוד לא מקבלים כסף מעסקות.

אני יכולה להסביר במספרים עד כמה הנטוורקינג עובד בשבילי: כשהצטרפתי לראשונה לארגון הנטוורקינג IBC באוגוסט 2007, היו לי בערך 3 הרצאות בשנה, כולן במרץ.ב-2008 היו לי בממוצע כ-3 הרצאות בחודש (זה ממוצע של חודשים מתים לגמרי ושל מרץ, שהיו לי בו איזה 12 הרצאות). מהקטע שתראו כאן יצאו לי עד כה 2 הרצאות, שמהן נשאר לי משהו כמו 3000 ש"ח אחרי כל המיסים (אני מאלה שמוציאים חשבונית גם כשאומרים לי שלא צריך, כי שעות השינה המועטות שלי יקרות לי ביותר וגם כי אני רוצה שימליצו עליי גם לחוגי בית שיש בהם מישהו ממס הכנסה).

האמנם בעסקים כמו במלחמה?

יום שישי, 28 באוגוסט, 2009

לפני כמה ימים כתבתי על מינוח צבאי שאנחנו משתמשים בו בעסקים.

אבל למה להתייחס לעסקים כמו למלחמה?

למה להתחרות כשאפשר לשתף פעולה ולפרגן לקולגות ולעמיתים (שזה אותו דבר רק אחד בלטינית ואחד בעברית)?

ומה מקורות המילים?

ובכן:

להתחרות, תחרות:
כמו שתרבות באה מ-ר.ב.ה (הרבה), תחרות באה מהשורש ח.ר.ה.
מה הקשר ל-"הדבר מאוד חרה לי", "החרה החזיק אחריו", ו-"חרון"?
משמעות השורש ח.ר.ה הוא לְלַבּוֹת, לבעור – וברוב השפות השמיות הפועל מופיע הן בהקשר של ליבוי כעס והן בהקשר של להט ההתלהבות. החרה במקור זה "ליבה זעם", והביטוי החרה החזיק אחריו הפך לחיזוק לכל דבר.

במילון מופיעים גם השורשים ת.ח.ר. (תִּחֵר) ו-ת.ח.ר.ה (תִּחֲרָה) .אלה לא שורשים שמיים שורשיים (עכשיו להגיד את זה מהר…), אלא שורשים תנייניים. שורש תִּנְיָנִי הוא שורש משני, שנגזר ממילה אחרת (ערבית תניין – שתיים). במקרה הזה – מהמילה תחרות כמובן.

גם בתחרות יש להט, יש התלהבות, אבל אני יותר מתלהבת משיתופי פעולה ולא מתחרות.
 
לכן אני משתמשת במילים עמיתים וקולגות.
האם יש קשר בין עמית ועימות?

יש חוקרים שחושבים שבסופו של דבר שתי המילים באות מאותו שורש שמשמעותו "קרוב".
עימות זה משהו שאי אפשר לעשות לבד. השורש ע.מ.ת הוא שורש תנייני (אנחנו כבר יודעים מה זה!) שנגזר מהמילה עֻמַּת "מול, נגד" שמופיעה תמיד עם מילת היחס "ל": לעומת.
עומת/לעומת היא צורת סמיכות של עֻמָּה, מילה שלא קיימת בשפה כשלעצמה, ובאה כנראה מהשורש ע.מ.מ. זהו שורש שמי של "יחד, להצטרף" שאינו נוטה בעברית, אבל ממנו באה המילה עַם. כלומר הרבה אנשים שהולכים ביחד (ולכן ההכפלה ב-עממי), וגם מילת היחס עִם (ולכן הדגש בצורות הנוטות: עִמִּי, עִמְּךָ וכו').
מאותו שורש הזה (גם דרך שורש תנייני), נגזרת גם המילה עמית – מישהו שהולך יחד.
 
קולגה – סוף סוף חזרנו ללטינית הישנה והטובה. מילים שמיות הן הרבה יותר קשות…
לפי האיות באנגלית colleague אפשר לנחש שזה מישהו מאותה ליגה.
אז נחמד, אבל לא מדויק.
אני חוששת שהאיות colleague מקורו באטימולוגיה עממית, כלומר במקור שהעם מייחס למילים בטעות.
 
col – צורה של con "יחד, עִם" לפני הצליל ל'.
החלק השני בקולגה בא, לפי אחד ממקורותיי, מהשורש legere שמשמעותו "לבחור, לאסוף".
קולגה הוא אדם שנבחר ביחד איתך.
המילה קולגה קשורה גם לקולג', לטינית collegium, שגם בו יש אנשים שנאספו יחדיו.
 
ליגה, לעומת זאת (נכון שעכשיו כל "לעומת זאת" יקפיץ אתכם?) היא מהשורש הלטיני ligāre "לקשור", כמו שגידים ligaments קושרים את העצמות יחדיו.
את המילה ליגה קיבלנו מלטינית דרך יוונית, ואילו את הקולגה קיבלנו דרך מזרח אירופה.
 
לפי מקור אחר, האלמנט השני הן במילה קולג' והן במילה קולגה, הוא lex, legis כלומר חוק (לגיטימי, legislation). קולגה הוא מי שיש לו אותו חוק (ובפרסית עתיקה – המדתא. אבל זה בפוסט פורים).
 
אין לי ספק שבאטימולוגיה הזאת אשתמש בהרצאותיי על מגילת אסתר מעתה ועד עולם, אבל המקור השני יותר מהימן בעיניי. כאן גם שיתפתי אתכם בקצת ממצוקת הבלשן, כשיש מספר אפשרויות לניתוח אותה מילה. אז גם כאן, האטימולוגיות יכולות להיות מתחרות, או לשתף פעולה ולהתקיים זו בצד זו כאופציות.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה  במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני דיוק). צרו קשר דרך האתר שלי.

בעסקים, כמו במלחמה (2)

יום שני, 10 באוגוסט, 2009

 

אפילו בסצנת הנטוורקינג, שבה החלפנו את המילה מתחרים במילים קולגות ועמיתים, אנחנו עדיין בעסקים. ולפחות לפי המינוח, אפשר לחשוב שאנחנו במלחמה. כשדיברתי עם היועצת השיווקית הכֵּלָה שלי יעל גולדמן שי, היא כל הזמן השתמשה במונחים של מלחמה:

 

אסטרטגיה היא מילה יוונית.

ה-א' במילה "אסטרטגיה" היא א' פרוסתטית, כלומר תוספת של העברית שנועדה להקל על ההגייה.

ביוונית stratēgīa היא תכונתו של המצביא, ה-stratēg(os. המילה stratēgos בנויה מ-strat(os צבא ו-ēgos מוביל, כלומר: מוביל הצבא. הסיומת –ia יוצרת שם עצם מופשט (אבסטרקטי) מתוך המילה, כמו הסיומת -וּת בעברית. לכן אסטרטגיה היא "מצביאוּת".

 

טקטיקה גם היא מילה יוונית, שהגיעה אלינו (ולאנגלית) דרך לטינית.

המילה היוונית taktikos משמעותה "מתאים לסידור". החלק הראשון – tak בא מהפועל tāssein "לסדר", פועל שממנו גזורות מילים נוספות שקשורות לסדר, כמו סינטקס (syntax) "תחביר" – סידור המילים במשפט. הסיומת tik (אנגלית -tic) כמו הסיומת -ic, יוצרת שם תואר.

טקטיקה, בעצם, זה איך שמסדרים את הצבא בהתאם לאסטרטגיה.

אמנם לפעמים טקט הוא חלק מהטקטיקה, אבל המילים אינן קשורות זו לזו. המילה טקט באה מהמילה הלטינית tāctus, "חוש המישוש", שקשורה לפועל האנגלי touch ולמילים tangible, tactile. הכוונה בטקט היא לחוש אנשים (ולדעת מה לומר ומה לא).

  

 

יונים מתאימות לסידור. צילום: m.gifford cc-by-sa

 

המילים בהתחלה לא הודגשו סתם, אבל הן יצטרכו לחכות לפוסט העתידי "האמנם בעסקים כמו במלחמה?".  

 רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה  במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני אסטרטגיה שיווקית). צרו קשר דרך האתר שלי.

בעסקים – כמו במלחמה (1)

יום חמישי, 23 ביולי, 2009

לפי המילים שאנחנו משתמשים בהם בחיינו העסקיים, אפשר לחשוב שאנחנו במלחמה. למשל המילה סלוגן.

כיום היא משמשת לציון משפט או ביטוי המייחד קבוצה או חברה מסוימת, אבל במקור הייתה זו צעקת קרב או צעקה ששימשה לאיסוף השבט בסקוטלנד. מקור המילה סלוגן היא בשפה המקורית של סקוטלנד, גיילית סקוטית (יש גיילית סקוטית וגיילית אירית, שתיהן שפות נכחדות. האירים לקחו דוגמה והשראה מהעברית והם מנסים להחיות את שפתם). בגיילית סקוטית המילה היא sluagh-ghairm. המילה הראשונה sluagh משמעותה "צבא, חַיִל", והמילה ghairm היא "זעקה".

 

זעקת קרב סקוטית. צילום: lamoney cc-by

 

 

המילה סלוגן היא מילה אורחת בעברית. מילים שאולות הן מילים שמבחינתנו הן חלק מהשפה, אבל מקורן בשפות אחרות. מילה אורחת מזוהה כזרה.

 

סלוגן יכול להיות סיסמה או מוטו.

 

סיסמה היא דוגמה למילה שאולה שהדוברים כבר אינם מודעים לכך שמקורה בשפה אחרת.

ביוונית syssema היא צורת הרבים של syssemon, הבנוי מקידומת syn "יחד, עִם", ו-sema, "סימן".

 

הקידמות syn הפכה ל-sys בגלל המילה שאחריה. לפני מילים המתחילות באותיות בומפ היא הופכת ל-מ, למשל במילים "סימפוניה", "סימפטום", "סימפתי", שגם אותן קיבלנו מיוונית.   

 

המילה העברית סימן מקורה בצורה מסוימת של אותה sema יוונית. מאותה מילה באים גם הסמנטיקה, והאסימון, שהוא במקור מטבע לא מסומן (א-סֶמון).

 

המילה מוטו מקורה באיטלקית, לשם הגיעה מהלטינית. muttum בלטינית הוא צליל, אמירה, מילה. המילה המקבילה בצרפתית היא mot.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה  במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני עסקים). צרו קשר דרך האתר שלי.