עברית



הפוך על הפוך

יום ראשון, 2 בפברואר, 2020

טיפאני שלם שאלה:

עניתי כל כך יפה, שאני חייבת לשתף גם כאן, כי בפייסבוק דברים הולכים לאיבוד בקלות. ואם גם ייתנו לי עוד דוגמאות בעד ונגד ויהיה לי משהו יותר מדויק לומר, אני אוכל פשוט לעדכן את הפוסט.

אז ככה:

אמ;לק: מה שקרה כאן הוא אליפסיס של אותו פועל בדגם ערכיות שונה. לא קביל בז'אנר הזה.

ובארוך ובלשון בני אדם:
נוריד מהשולחן: כן, יש גם דו-משמעות משעשעת כי לא מבינים אם האח הפך או מישל הפך (צריך לקרוא את הכתבה כדי לדעת שזה האח, להלן גדי).

הדבר החשוב:
כאשר פועל אמור לחזור במשפט, אפשר ולפעמים גם רצוי ויפה, להשמיט אותו. אליפסיס (או אליפסה, אבל זה מבלבל מדיי) זה שם שעושה יותר רושם, אבל הוא פשוט אומר "השמטה".

למשל: "אורצ'וק אוהב את ענתי כי היא יפה, ואותי כי יש לי משקפיים" (אמיתי, אגב).
יכולתי לומר "אורצ'וק אוהב את ענתי כי היא יפה, ואורצ'וק אוהב אותי כי יש לי משקפיים", אבל זה יוצא סתם מסורבל. הפועל הוא אותו פועל, הוא מצריך נושא ומושא ישיר. הפועל והנושא הם אותו דבר, רק המושא הישיר ותיאורי הסיבה מתחלפים, אז באמת שאין צורך (אילו לא היו תיאורי סיבה אז אפילו לא היה צורך להסביר את זה).

הכותב רצה לומר: היא פגשה את גדי, שהפך לבעלה, והפך אותה למפתחת גוף.

הבעיה העיקרית כאן היא שלפועל "הפך" יש יותר מדגם ערכיות אחד, וכדי להשמיט את הפועל במופע השני שלו, צריך שזה לא יהיה רק אותו פועל אלא גם אותו דגם ערכיות (אלא אם כן זו שירה/קומדיה, ואז אפשר לעשות את זה בכוונה. משחקים שונים עם דגמי ערכיות יכולים לשמש בתור אמצעים ספרותיים נהדרים, פחות עובדים בעיתונות).

נשמע פשוט?

نتیجه تصویری برای VIZZINI WAIT UNTIL I GET GOING"

 

דגם ערכיות של פועל מורכב משלוש שכבות:
1. מספר המשלימים המוצרכים (משלים מוצרך הוא משלים שהפועל לא שלם בלעדיו. יכולים להיות גם משלימים שהם תיאורים, אפשר להשמיט אותם חופשי והמשפט עדיין יהיה תקין תחבירית. בד"כ המידע המעניין נמצא שם, כי אם לא חייבים לומר את זה אז צריכה להיות סיבה תוכנית ולא רק תחבירית).
2. סוגי המשלימים: נושא יש כמעט תמיד (אני מדברת עכשיו על עברית. בפרסית יש גם פעלים עם ערכיות 0, ואני מכירה לפחות אחד כזה גם בלטינית), נשוא שמני, או מושאים, שגם הם מתחלקים לסוגים, אבל לא עכשיו בבקשה (רק אציין שאני לא נותנת לתלמידים שלי לכתוב "מושא עקיף", כי אי אפשר לדעת ככה איך להשתמש בפועל. תכתבו "מושא ל-", "מושא ב-" וכו'. מה מילת היחס המוצרכת. זה חשוב!)
3. שדות סמנטיים של המשלימים.

הפועל האהוב עליי להדגמת כל הפרמטרים האלה (לא מספיק מספר, צריך סוג, לא מספיק סוג צריך שדה סמנטי) הוא "לרדת". שהרי אין דין "לרדת על גלידה" כ"לרדת על יוסי", ואין דין "לרדת לקומה שבע" כ… טוב, הבנתם.

בואו ניקח את הפועל "הפך":
הוא יכול לבוא עם מושא ישיר: היא הפכה את הכּוֹס (אומרים שזה עוזר למצוא דברים).
הוא יכול לבוא עם נשוא שמני, בלי מילת יחס כמו בדוגמה האהובה על מורים לעברית "שערה הפך לבן", או עם "ל-": גדי הפך לבעלה של איזבל (לא נכנסת כרגע האם שתי הצורות אפשריות באותה מידה ואיפה, אני צריכה עוד להפוך בזה, אבל נראה לי שהתשובה מסתתרת אי שם בפוסט עתיק שלי בשם קשים חיי הנשואים).
והוא יכול לבוא עם מושא ישיר ומושא פרדיקטיבי (זרמו איתי, תבינו מהדוגמה) כמו ב "גדי (נושא) הפך את איזבל (מושא ישיר) לבאדי בילדרית (מושא פרדיקטיבי)".

אליפסיס לא יכול להתקיים כאשר דגמי הערכיות כל כך שונים (אשמח לדוגמאות שדווקא כן, משירה או מקומדיה כדי להמחיש, או לא משירה/קומדיה כדי למצוא נקודות חולשה ולפתח את התיאוריה). גם אם זה אותו מספר משלימים אבל הם לא באותו תפקיד תחבירי, למשל "*גדי חיפש את הנשמה התאומה שלו מלא מלא מלא זמן, בסוף הוא הפך כוס ולבעלה של איזבל", ועל אחת כמה וכמה אם אפילו מספר המשלימים שונה "*גדי הפך לבעלה ואותה לבאדי בילדרית").

"היא ירדה ארבעים קומות ועל גלידה". גם לא עובד. מה עם "ירדנו על חומוס ועל המלצר?" נראה לי שזה עובר. אבל האם זה בגלל שהדבר היחיד ששונה בדגם הערכיות זה השדה הסמנטי, או שזה בכל מקרה יוצא קומי משהו?

בקיצור, תנו לי דוגמות נגד כדי שאוכל להגיע להגדרות מדויקות יותר, וגם דוגמות בעד, כדי לעשות לי נעים באגו.

חפירות משנה: יכול להיות שנשמיט משלים מוצרך אם ברור מההקשר או מִיֶּדַע כללי, ולפעמים אפשר להתווכח אם זו השמטה שכולם מבינים, או כבר דגם חדש. למשל אם אומרים על מישהו בלי שום הקשר ש"הוא התחיל להתשמש בגיל 14" בלי לומר להשתמש במה – ברור מהידע הכללי במה הוא השתמש. אז אפשר לומר שזה דגם נוסף (להשתמש עם משלים מוצרך אחד – נושא אנושי, או להשתמש הרגיל, כאשר "בסמים" ברור מההקשר). או "הוא חש ת'צמו", ואפילו "הוא חש" (עוד אומרים או שזה היה רק בתקופה שהדמות הרלוונטית הייתה בטלוויזיה?)

עוד משחק נאה עם דגם ערכיות שאפשר להשתמש בו בתור אמצעי ספרותי, הוא החלפה של השדה הסמנטי. המקרה הידוע ביותר של זה הוא האנשה – פועל שמצריך נושא אנושי מקבל נושא דומם, כמו "הסבון בכה מאוד". וגם להיפך, כשהמושא אמור להיות כלי או דומם ומחליפים אותו באדם, מעצימים את ההשפלה. כמו: "הם השתמשו בו" (שכבר הפך לדגם שגור).

אז לסיכום:
דגם ערכיות כולל:
1. מספר משלימים מוצרכים
2. סוגיהם
3. השדות הסמנטיים שלהם

אליפסיס (aka אליפסה, השמטה) של הפועל עובדת רק כאשר זה אותו דגם, אבל בשירה או בקומדיה מותר דברים שנוגדים את ההיגיון התחבירי.

 

נ.ב. עדכון מהתגובה של גדי טרוני לפוסט המקורי: כשהם נפגשו היא כבר הייתה באדי בילדרית, אז אפילו התוכן לא נכון 🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️

אז מה אתם אומרים? להמשיך להעתיק לכאן כל פעם שיש לי סטטוס חופר בנושא רלוונטי? זו יכולה להיות דרך קלה להחיות את הבלוג…

רוצים לשמוע עוד? אם טרם סיימתם את הפודקסט שלי, אז הנה איראניום מועשר והנה איראן בקטן. ואם אתם רוצים לשמוע אותי בלייב, שזה ממש כדאי, אז המליצו למנהלת הרווחה/רכזת התרבות הקרובה אליכם או לכל מסגרת אחרת שמשלמת היטב, להתקשר לאנסטסיה ולהזמין הרצאות שלי. יש לי עוד הרצאות בנושא שפה בכלל ועברית בפרט, הרצאות בנושא איראן, הרצאות בנושא פונדקאות, הרצאה בנושא אוטיזם (הרצאה שאסור לקחת ברצינות!), הרצאה בנושא ביטחון רשת (על ההאקרים האיראנים שפרצו אליי. הרבה יותר משכנע מהרצאת קב"ט ולא פחות מלמד!), ועוד כל מיני. 

אני שוקלת אם לפתח גם את ההרצאה "לימונדה מלימונים" ולפתוח אותה לקהל הרחב. נתתי אותה פעם אחת בקבוצה הסגורה הבועטות בישבן – קבוצת דרבון הדדי והעצמה לעשייה עסקית והגשמת חלומות, והיה מעולה, אבל זה קצת חורג מהמיתוג שלי. אם כי גם בהרצאה על פונדקאות אני מדברת על יצירת מציאות ועל חשיבה מחוץ לקופסה, אז אולי…

אקדמיה ביער – קורסים שלי בירושלים

יום שני, 28 באוקטובר, 2019

בת דודתי השוקולטיירית המהממת יערה קלמנוביץ', המוכרת יותר כיערה-קקאו מיער הקקאו, החלטנו לפצוח בשיתוף פעולה נועז, ולקיים קורסים שלי אצלה במפעל יער הקקאו בתלפיות, אחרי שעות העבודה.

אז קבלו את…

אקדמיה ביער!

שלושה קורסי העשרה ביער הקקאו, פועלי צדק 2, אולם 317, תלפיות, ירושלים.

יער הקקאו זה כאן (אפשר לחפש גם ב-WAZE או בגוגלמפס בעצמכם)

הקורסים יתקיימו בימי שני בשעות אחה"צ/ערב, בכל אחד 10 מפגשים של 90 דקות. תיכף סילבוסים, קודם זמנים:

16:30-18:00 איראן הטרום אסלאמית

18:30-20:00 בלשנות 101

20:30-22:00 מהנעשה באיראן.

ההרשמה תהיה בין 3-14.11 דרך קמפיין הדסטארט שנמצא כאן: אקדמיה ביער – הפיילוט.

הרשמה דרך הדסטארט אומרת שכרטיס האשראי שלכם מחויב רק אחרי שהקמפיין מגיע ליעדו, כלומר רק כאשר בטוח שהקורסים אכן נפתחים.

סילבוסים (אפשר להירשם לקורס אחד, לשניים או לשלושתם, אפשר גם הרצאות בודדות – הכול יהיה בקמפיין)

איראן – תרבות והיסטוריה (16:30-18:00)

איראן - תרבות והיסטוריה: סילבוס.

שיעור – תאריך

1
2.12

מי אתם האיראנים? היסטוריה מוקדמת + נופים ומראות מאיראן של היום

2
9.12

מאין באנו? בריאת העולם על פי הדת הזורואסטרית

3
16.12

ממיתולוגיה להיסטוריה – 3000 השנים הראשונות לקיום העולם

4
30.12

לאן אנו הולכים ולפני מי אנו עתידים ליתן דין וחשבון? אחרית הימים האישית והעולמית לפי הדת הזורואסטרית

5
6.1

נפלאות השפה הפרסית + שירה פרסית קלסית

6
13.1

יהודי איראן

7
20.1

היסטוריה של המאה ה-19-20 ביעף

8
27.1

דגל איראן והשירים הלאומיים של איראן (מהמנון קאג'אר ועד ההמנון הנוכחי)

9
3.2

מגילת אסתר – היה או לא היה?

10
10.2

אשמדאי החנטריש – השפעות איראניות על לשוננו ועל תרבותנו

 

בלשנות (18:30-20:00)

שיעור ותאריך

(רוב הסיכויים שלא נספיק את כל הנושאים בכל שיעור, אבל זו השאיפה)

1
2.12

מבוא: הפלא הקרוי שפה, langue et parole, היסטוריה של חקר השפה – מפאניני ועד צוקרמן (אולי מפאניני ועד צ'ומסקי), גישות וסיבות לחקר השפה (סינכרוני ודיאכרוני, תארנות לעומת טהרנות; כדי שהאלים יבינו, לצורכי לימוד, תיעוד שפות נכחדות, החייאת שפות ועוד), מהי שפה.

תחומי חקר השפה [לקסיקולוגיה, אטימולוגיה, בלשנות היסטורית, סטרוקטוקלית לעומת גנרטיבית (יכול להיות שיעור שלם או קורס שלם), דקדוק: אורתוגרפיה, פונולוגיה, מורפולוגיה, תחביר.

2
9.12

איך נוצרות שפות: תיאוריית העץ ותיאוריית הגלים, "עצלות הדובר", פונקציות הקשר על פי רומן יאקובסון.

התפתחות הא"ב, סוגי א"ב (מפיקטוגרמות ליתדות להפשטות לשאילות), סדר האותיות במערכות הא"ב השונות (זה לא ממש חקר שפה. זה סתם מגניב).

3
16.12

פונולוגיה: פונולוגיה לעומת פונטיקה, הבדלים בין שפות (מקרה הקיצון של הפונמה r), מאפיינים (קוליות, מקום חיתוך, אופן חיתוך, נישוף, טונאליות), טרפז התנועות, תכונות מבחינות וזוגות מינימליים בשפות שונות, תפיסת פונמות/אלופונים כפונקציה של קיום ההבחנה בשפה (סיפורים: האיראני שלימד אותי גרוזינית, הזמרת ששרה בשפה זרה "אתה חרא", האוהד שקילל במקום לעודד). סוגי חילוף בין אלופונים (מותנה, חופשי, תפוצה משלימה), מבני הברות בשפות שונות (סיפור: ענתי וצרורות העיצורים).
הקשר לאורתוגרפיה [בקצה אחד צרפתית עם הסופיות השקטות ואנגלית – למשל kghotibgh (fish) ובקצה השני סנסקריט שהיא הכי מדויקת]. אסימילציה ודיסימילציה: סנדהי פנימי וחיצוני וביטויו בכתיב + הסיפור על המלך שזרק על המלכה ממתקים. הגדרות: תנועות, עיצורים, תנועות למחצה, דיפתונגים, פונמה, אלופון.

4
30.12

מורפולוגיה: שפות מפרידות, מדביקות ונוטות (דוגמאות), צורני גזירה וצורני נטייה, חלקי דיבר וקטגוריות דקדוקיות, הבדלים בין קטגוריות ודרכי הבעה בשפות שונות – השוואה בין עברית, אנגלית ושפות שיש בהן קטגוריות שאין "לנו" או ש"חסרות" בהן קטגוריות (איך מסתדרים?). מין, מספר, יידוע, יחסה, גוף, זמן, voice, מודוס, אספקט, אקציונסארט, (דוגמה קיצונית: מבנה הפועל בבסקית).

5
6.1

תחביר : הקשר בין מורפולוגיה לתחביר (ציר החופש/פיצוי: ככל שהמורפולוגיה עשירה יותר, סדר המילים חופשי יותר, דוגמאות משפות שונות) המימד הסינטגמטי לעומת המימד הפרדיגמטי.
משפט לעומת מבע; תמה ורמה, נושא לוגי לעומת נושא תחבירי, נושא ופרדיקט, גרעינים ומשלימים, ערכיות הפועל (כולל ארגטיביות וחג"מים), וערכיות של חלקי דיבר אחרים, פסוקיות; גישות בניתוח: תבניתית לעומת צ'ומסקיאנית, יחסים בין משפטים, מבנה עומק ומבנה שטח.

6
13.1

סמנטיקה: מסמן-מסומן-רפרנט, תבנית-תמנית; גישות בסמנטיקה: מאגית, רפרנציאלית, סטרוקטורלית; מילים ורגש (עשוי להכיל מילים גסות, האם צריך אישור או להימנע מחומר לימודי?), מעתקים סמנטיים: מטונימיה, מטאפורה, אליפסה, שאילת משמעות (דוגמה יפה: פוסטמה). שדות סמנטיים, ניתוח סמנטי: דנוטטיבי, קולוקטיבי, קונוטטיבי. אידיומטיות וניבים (דוגמה: "יש לו עין מלוחה").

7
20.1

פרגמטיקה: יש לך שעון?

8
27.1

אלה שהורסים בדיחות: הומופונים, הומוגרפים, הומונימים, פוליסמיה, ערכיות הפועל ועוד.

9
3.2

לשונות במגע: דרכי שאילה ורמות היתוך

10
10.2

העברית – מאין ולאן? (או: השגיאות של היום הם החוקים של מחר)

 

מהנעשה באיראן (20:30-22:00)

(זו שקופיות ישנה. בקורס נראה מה נשתנה)

בניגוד לקורסים האחרים, כאן האירועים האקטואליים יכתיבו את נושאי העומק בכל פגישה. כל פגישה תכלול כמה נושאים, והיבטים שונים של הנושאים השונים יופיעו בכמה פגישות.

בין השאר נשאל: האם הרפובליקה האסלאמית היא דמוקרטיה? נברר את מבנה השלטון: מי נגד מי וכמה כמה? נדון במעמד האישה באיראן לאורך השנים, בדמוגרפיה ובמה שנקרא "הצעירים", בזכויות אדם, באיכות הסביבה, בלהט"בים, במיעוטים אתניים ודתיים, באמנות (מוסיקה, קולנוע, ספרות ועוד), ברשתות החברתיות, בתופעות כמו בריחה מהדת ובריחה מהאסלאם, במהפכה האסלאמית, ועוד. ויש גם מבט לעתיד…

 

תשובות לשאלות נפוצות:

  1. כן, הקורסים ייפתחו רק אם תהיה מספיק הרשמה.
  2. כן, זה הכול או כלום, מימון צולב, סבסוד הדדי – איך שתרצו לקרוא לזה: המימון הוא לכל שלושת הקורסים.
  3. לא צריך להירשם לכל השלושה. אפשר לבחור להירשם לקורס אחד, לשני קורסים או לשלושה קורסים.
  4. עדיף כמובן להגיע בגופכם, אבל אפשר יהיה להשתתף בקורס גם באופן מקוון.
  5. תהיה אפשרות להרצאה בודדת.
  6. אם אתם צריכים ויזה לירושלים אז אפשר גם אחה"צ שלם עם כל שלושת הקורסים.
  7. יש גם אופציה של כל שלוש ההרצאות ביום הראשון ואז להחליט באיזה קורס רוצים להמשיך.
  8. כי ככה.
  9. לא, מה שמתיש אותי זה הנסיעות. ההרצאות דווקא מעלות אדרנלין.
  10. אז אפשר לשאול בתגובות…

 

 

הענבלים הגדולים יהדהדו בהמון צלילים

יום שלישי, 27 במרץ, 2018

ירעם נתניהו הפנה את תשומת לבנו לידיעה הבאה שהתפרסמה באחד העיתונים המודפסים:

והנה גם השיר. סבלתי בשבילכם את כל הטכנו המזעזע הזה כדי לומר לכם שהמשפט הרלוונטי מתחיל ב-1:24 (למה צריך להפוך כל מה שטוב לטכנו שאי אפשר לשמוע? מצד שני, עדן בן זקן מתוקה ושיתוף הפעולה בין שתי הזמרות עובד ממש יפה. אותו שיתוף פעולה עם העיבוד המקורי של השיר היה יכול להיות ממש

יפה. ובואו לא נדבר על הבית הנוסף, זה מביך)

אז חוץ מזה שהיה כדאי שלחגיגות השבעים היה ייעוץ לשון מקצועי מלכתחילה, בואו נדבר על תיקון השגיאה.

ההמון כמילה עצמאית המתארת הרבה אנשים, מנוקד כך: הָמוֹן.

הצירוף "המון צלילים" במשמעות "צלילים רבים" הוא סמיכות, ולכן ה-ה' נחטפת, כלומר ניקודה משתנה לחטף פתח: הֲמוֹן צְלִילִים.

מכיוון ש-ה' של הָמון קמוצה ובלתי מוטעמת, ניקודה של ה' הידיעה יהיה הֶ: הֶהמון. אז "הענבלים הגדולים יהדהדו בֶּהָמון צלילים" בעצם אומר שהם יהדהדו צלילים בתוך ההמון.

אם זוהי סמיכות, ומן הסתם לא מיודעת – כלומר הענבלים הגדולים יהדהדו בצלילים רבים, הניקוד יהיה: "הענבלים הגדולים יהדהדו בַּהֲמון צלילים".

הידיעה דיברה על קמץ ושווא. אין כאן קמץ בכלל, ושווא עקרונית היה יכול להיות לפני "הָמון" אם הוא לא מיודע, אבל כשמדברים על הֶהָמוֹן, הוא תמיד מיודע.

אז אם הידיעה לא ציטטה את שמרית אור הפוך לגמרי (וזה קורה, מצ"ב צילום מתנ"ך שטיינזלץ, שנותן לי כבוד ויקר, אבל אומר בדיוק ההיפך ממה שאני אומרת במגילת אסתר – מאחורי המסכה

), הרי שעדן היא זו שמבטאת נכון.

אני כמעט בטוחה שזה לא היה בכוונה. גם אני עד לרגע קריאת הידיעה לא הבנתי שמדובר בהדהוד צלילים בתוך ההמון, גם כי אני מכירה את כללי ניקוד אותיות השימוש, וגם בגלל הלחן, שמקשר את "המון" ל"צלילים".

אבל מה שיצא כאן יפה, זה שבהפוך על הפוך, הפרשנות השגויה בהגייה של עברית מדוברת, היא ההגייה של הפרשנות הנכונה בעברית תקנית.

אה, מעולה. אז לא צריך ייעוץ לשוני. חזל"ש.

כתיבה נייטרלית מגדרית

יום רביעי, 23 באוגוסט, 2017

פוסט פרקטי, לשם שינוי.

אני קוראת בימים אלה שוב את ספרה של כנרת יפרח מיקרו קופי: המדריך המלא. יש לה שם הרבה תובנות מאוד מאוד מועילות, מתישהו גם איישם את כולן באתרים שלי…

אחד הפרקים נקרא "זכר ונקבה במיקרו קופי בעברית", והוא דווקא גרם לי לטפוח לעצמי על השכם בגאווה, כי לכתוב בשפה נייטרלית מגדרית זה אחד האתגרים החביבים עליי. נייטרלית מגדרית זה אומר בלי לוכסנים ובלי נקודות באמצע מילה (אחד המנהגים הנלוזים בעיניי. מה כבר ההבדל מלוכסן?) וכמובן בלי סיומותים מגוחכימות. אמנם זכר הוא המין הבלתי מסומן בעברית ויכול לפנות גם לנקבה, אבל אתגר הנייטרליות המגדרית הוא כיפי, ומתקבל הרבה יותר טוב מאשר חינוך להבנת כללי השפה.

אז אני רוצה לשתף אותך בכמה טריקים של השפה הכתובה (שמת לב מה עשיתי פה?) כדי שגם לך יהיה קל לכתוב בשפה נייטרלית מגדרית.

רוב ההוראות באתרים הן בגוף שני יחיד (רבים זה ממילא לא מסומן מגדרים), אז הבה נתמקד בו. למרבה הצער, רוב הטיפים כאן עובדים רק בשפה כתובה ולא בשפה דבורה.

  1. שמת לב שבעברית בלי ניקוד, צורות העבר נראות אותו דבר ל"את" ו"אתה"? ולראייה – איך קראת את הפעלים במשפט הזה? שימוש בלשון עבר הוא הטריק הכי פשוט. ונא לא להגיד לי עכשיו שעבר יכול לשמש רק לעבר. מה שאנחנו קוראים צורת עבר הוא בעצם אספקט מושלם, ואפשר להשתמש בו גם לזמנים אחרים. למשל: "אחרי שעברת את הכיכר, כדאי לך להתחיל לחפש חנייה".
  2. גם בכינוי החבור (שנייה, תיכף דוגמאות שיסבירו לך יותר טוב מכל הסבר מילולי) אין הבדל בין "את" ו"אתה": מה שמך? כתובתך, מספר הטלפון שלך, אני מאמינה בך, אני אוהבת אותך וכו'.
    הבעיה היא במילות יחס שנוטות כרבים, כי עליך זה זכר ו-עלייך זה נקבה. במקרים כאלה אני נוטה לרמות, כי תכל'ס, כמה אנשים יש שגם מפריעה להם שפה בלתי נייטרלית מגדרית וגם יודעים את כללי הכתיב חסר הניקוד? אז לי זה נראה כמו שנשמעת שריטת ציפורניים על לוח גירים, אבל לרוב הקוראים זה סבבה.
  3. חלק מהפעלים בהווה בגזרת נחי ל"י/ל"ה הם נייטרליים מגדרית, אבל יהיה עליך למצוא פתרונות יצירתיים להשמטת כינוי הגוף. אחד הפתרונות הוא שאלה: רוצה להשתמש בפעלים נייטרליים מגדרית? רואה איך עשיתי את זה?
  4. חג"מים (ביטויים חסרי גוף ומספר) ומבנים עקיפים: מילים כמו "כדאי, מותר, אסור, צריך, אפשר" וכו' יכולות לבוא גם ללא ציון גוף, אבל כשמציינים את הגוף, ברוב המקרים עושים זאת על ידי "לך", שהוא נייטרלי מגדרית: כדאי לך, מותר לך, אסור לך… במקרים של "צריך" ו"אפשר" צריך להשתמש בכינוי גוף. במקרים כאלה יש באפשרותך להשתמש בביטויים אחרים שאומרים אותו דבר. אני סומכת על היצירתיות שלך בנושא 🙂
  5. אפשר להפוך כמעט כל ביטוי פעלי לחג"מ אם משתמשים בצורות סבילות או לחילופין בצורות גרימה: במקום "תיכף תבינ/י" – תיכף אביא דוגמאות שיסבירו לך יותר טוב מכל הסבר מילולי (שמת לב? כתבתי כך לפני כמה סעיפים). ידוע לך שהשפה העברית מאוד גמישה בקטעים האלה.
  6. יאללה, אני מאתגרת אותך לכתוב עכשיו פוסט נייטרלי מגדרית בגוף שני יחיד (או בגופה שנייה יחידה). בבלוג שלך, ברשתות החברתיות או סתם בתגובה כאן למטה. מרשה לך לתייג אותי ו/או לקשר לפוסט!

והנה קישור לסיפור שעצם קישורו לפוסט הזה עושה לו ספוילר ענקי.

נ.ב. יקיר הבלוג ירון שהרבני, מוסיף:

כיוון שאני מאמץ את הגישה הזאת למעלה מעשור, יש מיזמים רבים בקוד פתוח שמתורגמים ככה, למשל: Ubuntu, Firefox, LibreOffice, VLC Media Player, GNOME, Wine (software), Twitter (לא במאת האחוזים אם כי אהרוני ואני מאוד הקפדנו) ויש עוד מגוון שהם קצת פחות ידועים.

שמת לב שאני כבר לא מפצירה בך להזמין אותי להרצאות? אני כבר כמעט לא מרצה, וכשכן אז רק במסגרות שמשלמות ממש ממש יפה, אבל מאוד אשמח לביקורך באתר של הוצאת זרש. בטח יהיה שם איזה ספר או שניים או שלושה או ארבעה שימצאו חן בעיניך…

It's all about Rosh Hashana!

יום שישי, 11 בספטמבר, 2015

פוסט זה בעברית: ראש השנה – כל השנה!

My grandfather Shlomo Harari, RIP, used to say that Purim and Kippurim are the same holiday, because both are "pretend holidays": in Purim the Jews pretend to be Goyim (gentiles), and in Kippurim the "Goyim" pretend to be good Jews.

Little did he know, the link between Purim and Kippurim goes way beyond jokes. In fact, it goes thousands of years into the past. In this short series of articles, we will see that these two holidays share deep roots, beliefs, myths and even historical events in the ancient near east. Moreover, Hanukkah, Passover and the Mimuna spring from the same roots, as do New Year events in Islam, New Season holidays in Christianity and other holidays in other cultures. And it's all about New Year's.

Masechet Rosh Hashana says there are four New Years and four judgment days. The names of the Jewish (i.e. Babylonian) months also indicate at least two beginning points: Tishrei (Akkadian Tishritu) means "a beginning", while Marheshvan originates in Akkadian Waraḥ-Shamnu – the eighth month (w-m changes are routine in word-borrowings in the ancient near east, as both are labial – pronounced using the lips) – i.e. a count that begins in the ancient New Year in the month of Nissan.

As a matter of fact, the Tishrei New Year is just as ancient. The vernal (spring) equinox – Nissan – is a symbolic New Year. Nature wakes up, the trees begin to bloom, the days become longer than the nights, the weather is already/still pleasant. It's the national New Near for the Israelites, because in Passover we became a nation. The Mishna tells us it's the New Year for kings: We cannot begin the count of each king's years from the day of coronation, because each king will have a different new year, after several years we won't remember the exact date, and chaos is soon to follow. The solution is that regardless of the coronation date, the king's next year begins in Nissan. Even if he was crowned in Adar. But an agricultural new year in Nissan would be useless, because it would mean that in a Sabbath year, first we won't be allowed to reap what we've sown in the autumn, and then it would be prohibited to sew for next year. The natural and agricultural New Year begins in the autumn, that is, in Tishrei. Two of the judgement days mentioned in the Mishna are in Tishrei: Rosh Hashana is the personal judgement day, and Sukkot is the first judgement day for nature: Will there be enough rain? The other natural judgement days are the other pilgrimage festivals – Passover in Nissan – Will there be enough wheat? And Shavuot in Sivan: Will there be enough fruit?

The New Year has always been a source of excitement as well as fear. In our times it's mostly excitement (or depression), summing-up, intospection and New Year resolutions, but some of us remember the slightly superstitious fear before 5784, Hebrew תשמ"ד which spelled "will be destroyed") and before December 21st 2012 because of the Aztec prophecy, as well as the allegedly rational fear before the year 2000. In the ancient world the new year was also a mix of fear and excitement. Fortunes are about to be decided; the individual, the community and sometimes the whole world – is in danger. This is why we Jews do things we don't normally do throughout the month of Elul and to a greater extent on the first ten days of the year, culminating in Yom Kippur: getting up before dawn for Slichot during these forty days, and fasting on Yom Kippur, when the usual Jewish holiday is about "they tried to kill us, we won, let's eat!".

Let's take a closer look at the last statement. Does this description fit all the holidays? Not really. Sukkot, Shavuot and Tu Bishvat are about eating, but without the hating, though we did see the Mishna regards Sukkot and Shavuot as judgement days (and Tu Bishvat as a New Year). The "they tried to kill us we won" holidays are conveniently located around solstices and equinoxes: The solar, or lunisolar New Year usually begins with a new season: around the spring or autumn equinox (March and September 21st, give or take a day), or around a solstice (December or June 22nd±1 – winter or summer depends on hemisphere). In simpler words – Sun years (whether their months are based on the moon, like the Jewish year, or arbitrary like the Gregorian calendar) usually begin around the longest day or night of the year, or around the time when day and night are equal.

The Midrash tells us that Hanukkah was actually created on the first Kislev of existence, when Adam saw the days are getting shorter and shorter, and feared the world would come to an end (the world is in danger!). He fasted for 8 days (which is something he didn't normally do), and the days began to get longer: the world was saved! The Maccabis chose Kislev 25th because that was the day the Greeks desecrated the temple, and the Greeks chose that day probably because it is connected to the rebirth of the Sun and a time of light holidays all around the globe (the story of the little pot of oil, by the way, is first documented some 200 years after the events and is not flawless). In the Maccabis' story too, the Jews are in danger – spiritual danger – and there had to be a great massacre in order to save the day. If an 8 day holiday of light starting on the 25th of the month sounds familiar, it is because this was also the birth date of the Sun god in pagan Europe, and when the emperor Constantine wanted to make Christianity more appealing, he identified Jesus with the Sun God (and gave him a halo, later copied unto other saints).

Want to read more? crowdfund the English (and Persian) version of The Book of Esther, Unmasked. This article is based on parts of chapter 9 of The Book of Esther, Unmasked. Want to hear more? Invite me to a well-paid lecture. During the crowdfunding campaign – that is, until October 16th, there are serious discounts on lectures as well, so you may want to take advantage of that.

Next time: All Holidays are High! On the "they tried to kill us, we won, let's eat" paradigm of Jewish holidays. (will be linked when published)

***

Before you ask: This article series is licensed cc-by-sa. You may quote or republish it without explicit permission, as long as you give the following credit to the writer, Thamar E. Gindin (including links) + a link to the original article, and allow others to do the same.

Thamar E. Gindin is a faculty member in Shalem College in Jerusalem, researcher at the Ezri Center for Iran and Persian Gulf center in Haifa University, lecturer and author of The Good, the Bad and the World, a Journey to Pre-Islamic Iran (Hebrew) and The Book of Esther, Unmasked (Hebrew, English and Persian). This article is based on the 9th chapter of The Book of Esther, Unmasked.

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – ההרצאה (חלק ד' ואחרון)

יום ראשון, 19 באפריל, 2015

חלקה הרביעי והאחרון של ההרצאה שנתתי לשותפים לדרך בקמפיין מימון ההמונים של מגילת אסתר: מאחורי המסכה ביום שלישי 10.3.2015 במקום לשבט בת"א.

תודה לעשהאל על הצילום.

מי שרוצה להתחיל מהתחלה וטרם ראה את שני החלקים הראשונים – הרי הם:
מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק א

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק ב

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק ג

והנה חלק ד' ואחרון (16:04 דקות)

זה לא עד סוף ההרצאה, כי מתישהו פשוט נגמר הזיכרון במצלמה.
(וגם ההרצאה לא מקיפה הכול. כי אי אפשר. בשביל זה יש הספר מגילת אסתר: מאחורי המסכה).

והנה מספר תמונות סטילס מההרצאה לתומכים בירושלים, שהתקיימה בבית משפחת אברמי (בקישור, חפשו "איראן", וגלו למה שירלי התנדבה לארח אותנו).

מגילת אסתר: מאחורי המסכה - הרצאה לתומכים בירושלים. בית משפחת אברמי לפני.

בית משפחת אברמי לפני.

מגילת אסתר: מאחורי המסכה - הרצאה לתומכים בירושלים. עוד מעט תשמעו דברים שכבר קראתם

עוד מעט תשמעו דברים שכבר קראתם

מגילת אסתר - מאחורי המסכה: הרצאה לתומכים בירושלים. גוהר מסעדה פרסית

בתמונה: שותפים לדרך מאזינים בעניין + ירקות חתוכים + ח'ורשט אלו + אש רשתה (מהמסעדה הפרסית גוהר בכפר סבא).

רוצים גם לשמוע ולטעום? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני מימון), ואפשר לשלב עם אוכל – מטעימות ועד סעודה מגוהר – מסעדה פרסית. צרו קשר פה מימין.

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – הרצאה לתומכים (חלק ג)

יום ראשון, 12 באפריל, 2015

חלקה השלישי של ההרצאה שנתתי לתומכים בקמפיין מימון ההמונים של מגילת אסתר: מאחורי המסכה ביום שלישי 10.3.2015 במקום לשבט בת"א.

תודה לעשהאל על הצילום.

מי שרוצה להתחיל מהתחלה וטרם ראה את שני החלקים הראשונים – הרי הם:
מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק א

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק א

חיתוך הסרטים הוא לפי גחמותיה הפרטיות של המצלמה של עשהאל, ובין 2 ל-3 התחלפו כרטיסי הזיכרון, ולכן יש כמה דקות רווח בין החלק הקודם לחלק הנוכחי.

והנה חלק ג' (38:37 דקות)

והנה
חלק ד' ואחרון – בשבוע הבא.

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – הרצאה לתומכים (חלק ב)

יום שבת, 4 באפריל, 2015

כמובטח, חלקה השני של ההרצאה שנתתי לתומכים בקמפיין מימון ההמונים של מגילת אסתר: מאחורי המסכה ביום שלישי 10.3.2015 במקום לשבט בת"א.

תודה לעשהאל על הצילום!

מי שרוצה להתחיל מהתחלה וטרם ראה את חלק א' – הנה קישור: מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק א

והנה חלק ב' (33:05 דקות)

והנה תמונה שלי מאחורי הקלעים של תוכנית הבוקר של ערוץ 2 עם מגילת אסתר: מאחורי המסכה.

"מגילת אסתר - מאחורי המסכה", מאחורי הקלעים של תוכנית הבוקר של ערוץ 2, פורים תשע"ה.

"מגילת אסתר – מאחורי המסכה", מאחורי הקלעים של תוכנית הבוקר של ערוץ 2, פורים תשע"ה.

חלק ג' בשבוע הבא.

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – הרצאה לתומכים

יום שישי, 27 במרץ, 2015

לטובת הכלל, מתחילה היום להעלות את ההרצאה שנתתי לתומכים בקמפיין מימון ההמונים של מגילת אסתר: מאחורי המסכה.
ההרצאה התקיימה ביום שלישי 10.3.2015 במקום לשבט בת"א (מההרצאה בירושלים, אבוי, אין לי וידאו!)

כמה מילים למי שמחפש מקום להרצאה או להופעה אינטימית בת"א:
אם הקהל שלכם הוא עד 50-60 איש ואתם לא צריכים מקום נגיש לנכים – מקום לשבט זה ה-מקום. המקום פשוט נעים. זה הדבר הראשון שמרגישים כשנכנסים לחדר. היה לי גם נעים לעבוד מול שחף (מקום) ועדן (כיבוד) בתהליך ההזמנה. החנייה בשפע (לפחות בשעות הערב), המחירים ללא השוואה למקומות אחרים בת"א שביררתי בהם – בקיצור, אני יצאתי מרוצה. מאוד. וגם הקהל. וגם נשאר לי תקציב לכיבוד ולעוד הרצאה בירושלים.
מכיוון שהיו לי אורחים דתיים, תיאמתי עם עדן ירקות ופירות חתוכים מיבול נכרי, אבל בד"כ מזמינים קייטרינג או כיבוד טבעוני מ"הבר-קיימא" למטה (טבעוני זה לא אוטומטית כשר. המסעדה עובדת בשבת ולכן אין לה תעודת כשרות), ומותר לאורחים לקנות אוכל במסעדה ולהעלות לאולם.

זהו. ועכשיו – להרצאה!
תודה לעשהאל על הצילום. חיתוך הסרטים הוא לפי גחמותיה הפרטיות של המצלמה שלו (ובין 2 ל-3 התחלפו כרטיסי הזיכרון אז יש כמה דקות רווח).
חלק א' (37:40 דקות)

והנה עופר צ'יזיק מדגמן בגדים של אנשי דת שיעי שאינו מצאצאי הנביא, ושני ספרים מצוינים.

הטוב הרע והעולם - מסע לאיראן הטרום אסלאמית, מגילת אסתר: מאחורי המסכה, עופר צ'יזיק, איש דת שיעי, פורים, אחשוורוש, המן, אסתר, ושתי

עופר צ'יזיק מדגמן בגדי אח'ונד (איש דת) שיעי שאינו מצאצאי הנביא, וספרים מצוינים על איראן.

חלק ב – בשבוע הבא (אבל מי שממש במתח יכול לחפש אותו בעצמו ביו-טיוב).

אטימולוגיה עממית – הרצאה מהבוידעם

יום רביעי, 9 ביולי, 2014

יו, פתאום גיליתי את זה. מתברר שזה אחד הנצפים שלי (כי זה של אסף ואהוד).

איזה כיף להיזכר!

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני כיף). צרו קשר להזמנת הרצאת העשרה.