בלשנות חופרת



עידן ותמר לומדים אכדית

יום חמישי, 16 באפריל, 2020

לפני למעלה מעשר שנים, סיפרתי לכם שבהיותי נערה רכה בשנים עם שיער ארוך עד הברכיים קלוע לצמה עד לירכיים, נאלצתי לבחור בחירה קשה אך ברורה: ללמוד סנסקריט או אכדית, כי אי אפשר ביחד.

זה נכון, סנסקריט לוקחת את כל הזמן והנשמה, אבל הפנטזיה ללמוד אכדית נשארה בירכתי התודעה.

מי שיער שמי שיגשים לי את הפנטזיה הזאת היה בזמן אותו ראיון גורלי לחוג לבלשנות, עדיין בשא"ש. ושכדי להגשים אותה נצטרך מגיפה כלל עולמית.

וכך זה התחיל:

עידן ארץ עף על אכדית

וכמה-זמן-שלוקח-להוריד-ספר-מאתר-אקדמיה אחר כך, כבר התחלנו את הפרק הראשון.

בינתיים גם שאלתי את ד"ר אלנתן וייסרט מהאוניברסיטה העברית על ספרי לימוד, וגיליתי שיש כמה ספרי לימוד, על אף אחד מהם הוא לא ממש יכול להמליץ בלב שלם (ולבקש מאנשים את הדפים שהם מלמדים מהם כדי ללמוד בעצמי זה משהו שאני שונאת שעושים לי ולכן לא עושה לחבריי).

הלכנו על הספר של היונגרד, שאפשר להוריד חינם מאתר אקדמיה, כדי שתוכלו להצטרף אלינו בקלות אם תבחרו. ממילא הספר הוא רק כדי שיהיה איזשהו מבנה, את ההסברים אני מסבירה בתור בלשנית. ענבל סאמט גילתה לנו שיש לאוניברסיטת שיקגו מילון אכדי שאפשר לרכוש בנייר או להוריד חינם, ואלעד אהרון עוזר לנו עם בדיקת שיעורי הבית.

אז קבלו: עידן ארץ וד"ר תמר עילם גינדין לומדים אכדית ביחד (פוסט מתעדכן, אני מקווה, עם קישורים לכל הסרטים בסדרה). מוזמנים להוריד את הספר ולהצטרף אלינו…

שיעורים 1+2: הסברים כלליים, מין מספר ויחסה במערכת השם האכדית, המשפט השמני באכדית, חפירות של תמר על בלשנות שמית משווה ובלשנות בכלל (טוב, זה יש בעצם בכל הפרקים).

שיעורי הבית של שיעור 2:

שיעור 3: השורש השמי – יו, כמה הם חופרים! פעלים בבניין קל (אמ;לק: באכדית מה שהמורות שלנו ללשון קוראות "עתיד" וד"ר נורית דקל קוראת בצדק "מודאלי", זה באכדית העבר הבלתי מסומן. עוד יותר מבלבל ש"הוא+היא" זאת אותה צורה, "אתם+אתן" זו אותה צורה, אבל "הם" ו"הן" אלה צורות שונות), קצת פונולוגיה אכדית, וכמובן בלשנות עברית, שמית וכללית.

שיעורי הבית של שיעור 3, שבבדיקתם קיבלנו עזרה מאלעד אהרון:

 

שיעור 4: נטיית שם התואר באכדית, טיפ טיפה פונולוגיה אכדית (לעומת עברית), ושם תואר גזור פועל, כי אילו היו כותבים "בינוני פעול" זה היה מקצר לנו את השיעור בחצי, וחבל. וכמובן בלשנות שמית משווה וזה.

שיעורי בית של שיעור 4:

פרק 5 – מפגש הגאים: נחי פ"נ, מקומות נוספים שיש בהם אסימילציה מלאה של נ', אסימילציה מלאה של דנטלים וחלקית של שורקים לפני ת. וקצת על מילות יחס מוצרכות של פעלים. והרבה הפרעות של אורצ'וק…

שיעורי בית של פרק 5:

פרק 6:

גם אתם שמתם לב שיו-טיוב יותר אוהב את עידן? כל ההצעות של ה-thumbnails רק איתו! ואני לא פחות חופרת!
בכל מקרה, קבלו צ'ופר:

שיעורי בית של פרק 6

יאי, סוף סוף פרק שאני ב-thumbnail!

 

פרק 7

שיעורי בית של פרק 7

 

פרק 8

סליחה על העיכובים, עברו עלינו כמה שבועות אינטנסיביים ונוצר צוואר-בקבוק עריכתי (מכל שיעור יורדת לפחות חצי שעה של דברים בטלים ואני צועקת על הילד)

שיעורי בית של פרק 8

פרק 9

הפוך על הפוך

יום ראשון, 2 בפברואר, 2020

טיפאני שלם שאלה:

עניתי כל כך יפה, שאני חייבת לשתף גם כאן, כי בפייסבוק דברים הולכים לאיבוד בקלות. ואם גם ייתנו לי עוד דוגמאות בעד ונגד ויהיה לי משהו יותר מדויק לומר, אני אוכל פשוט לעדכן את הפוסט.

אז ככה:

אמ;לק: מה שקרה כאן הוא אליפסיס של אותו פועל בדגם ערכיות שונה. לא קביל בז'אנר הזה.

ובארוך ובלשון בני אדם:
נוריד מהשולחן: כן, יש גם דו-משמעות משעשעת כי לא מבינים אם האח הפך או מישל הפך (צריך לקרוא את הכתבה כדי לדעת שזה האח, להלן גדי).

הדבר החשוב:
כאשר פועל אמור לחזור במשפט, אפשר ולפעמים גם רצוי ויפה, להשמיט אותו. אליפסיס (או אליפסה, אבל זה מבלבל מדיי) זה שם שעושה יותר רושם, אבל הוא פשוט אומר "השמטה".

למשל: "אורצ'וק אוהב את ענתי כי היא יפה, ואותי כי יש לי משקפיים" (אמיתי, אגב).
יכולתי לומר "אורצ'וק אוהב את ענתי כי היא יפה, ואורצ'וק אוהב אותי כי יש לי משקפיים", אבל זה יוצא סתם מסורבל. הפועל הוא אותו פועל, הוא מצריך נושא ומושא ישיר. הפועל והנושא הם אותו דבר, רק המושא הישיר ותיאורי הסיבה מתחלפים, אז באמת שאין צורך (אילו לא היו תיאורי סיבה אז אפילו לא היה צורך להסביר את זה).

הכותב רצה לומר: היא פגשה את גדי, שהפך לבעלה, והפך אותה למפתחת גוף.

הבעיה העיקרית כאן היא שלפועל "הפך" יש יותר מדגם ערכיות אחד, וכדי להשמיט את הפועל במופע השני שלו, צריך שזה לא יהיה רק אותו פועל אלא גם אותו דגם ערכיות (אלא אם כן זו שירה/קומדיה, ואז אפשר לעשות את זה בכוונה. משחקים שונים עם דגמי ערכיות יכולים לשמש בתור אמצעים ספרותיים נהדרים, פחות עובדים בעיתונות).

נשמע פשוט?

نتیجه تصویری برای VIZZINI WAIT UNTIL I GET GOING"

 

דגם ערכיות של פועל מורכב משלוש שכבות:
1. מספר המשלימים המוצרכים (משלים מוצרך הוא משלים שהפועל לא שלם בלעדיו. יכולים להיות גם משלימים שהם תיאורים, אפשר להשמיט אותם חופשי והמשפט עדיין יהיה תקין תחבירית. בד"כ המידע המעניין נמצא שם, כי אם לא חייבים לומר את זה אז צריכה להיות סיבה תוכנית ולא רק תחבירית).
2. סוגי המשלימים: נושא יש כמעט תמיד (אני מדברת עכשיו על עברית. בפרסית יש גם פעלים עם ערכיות 0, ואני מכירה לפחות אחד כזה גם בלטינית), נשוא שמני, או מושאים, שגם הם מתחלקים לסוגים, אבל לא עכשיו בבקשה (רק אציין שאני לא נותנת לתלמידים שלי לכתוב "מושא עקיף", כי אי אפשר לדעת ככה איך להשתמש בפועל. תכתבו "מושא ל-", "מושא ב-" וכו'. מה מילת היחס המוצרכת. זה חשוב!)
3. שדות סמנטיים של המשלימים.

הפועל האהוב עליי להדגמת כל הפרמטרים האלה (לא מספיק מספר, צריך סוג, לא מספיק סוג צריך שדה סמנטי) הוא "לרדת". שהרי אין דין "לרדת על גלידה" כ"לרדת על יוסי", ואין דין "לרדת לקומה שבע" כ… טוב, הבנתם.

בואו ניקח את הפועל "הפך":
הוא יכול לבוא עם מושא ישיר: היא הפכה את הכּוֹס (אומרים שזה עוזר למצוא דברים).
הוא יכול לבוא עם נשוא שמני, בלי מילת יחס כמו בדוגמה האהובה על מורים לעברית "שערה הפך לבן", או עם "ל-": גדי הפך לבעלה של איזבל (לא נכנסת כרגע האם שתי הצורות אפשריות באותה מידה ואיפה, אני צריכה עוד להפוך בזה, אבל נראה לי שהתשובה מסתתרת אי שם בפוסט עתיק שלי בשם קשים חיי הנשואים).
והוא יכול לבוא עם מושא ישיר ומושא פרדיקטיבי (זרמו איתי, תבינו מהדוגמה) כמו ב "גדי (נושא) הפך את איזבל (מושא ישיר) לבאדי בילדרית (מושא פרדיקטיבי)".

אליפסיס לא יכול להתקיים כאשר דגמי הערכיות כל כך שונים (אשמח לדוגמאות שדווקא כן, משירה או מקומדיה כדי להמחיש, או לא משירה/קומדיה כדי למצוא נקודות חולשה ולפתח את התיאוריה). גם אם זה אותו מספר משלימים אבל הם לא באותו תפקיד תחבירי, למשל "*גדי חיפש את הנשמה התאומה שלו מלא מלא מלא זמן, בסוף הוא הפך כוס ולבעלה של איזבל", ועל אחת כמה וכמה אם אפילו מספר המשלימים שונה "*גדי הפך לבעלה ואותה לבאדי בילדרית").

"היא ירדה ארבעים קומות ועל גלידה". גם לא עובד. מה עם "ירדנו על חומוס ועל המלצר?" נראה לי שזה עובר. אבל האם זה בגלל שהדבר היחיד ששונה בדגם הערכיות זה השדה הסמנטי, או שזה בכל מקרה יוצא קומי משהו?

בקיצור, תנו לי דוגמות נגד כדי שאוכל להגיע להגדרות מדויקות יותר, וגם דוגמות בעד, כדי לעשות לי נעים באגו.

חפירות משנה: יכול להיות שנשמיט משלים מוצרך אם ברור מההקשר או מִיֶּדַע כללי, ולפעמים אפשר להתווכח אם זו השמטה שכולם מבינים, או כבר דגם חדש. למשל אם אומרים על מישהו בלי שום הקשר ש"הוא התחיל להתשמש בגיל 14" בלי לומר להשתמש במה – ברור מהידע הכללי במה הוא השתמש. אז אפשר לומר שזה דגם נוסף (להשתמש עם משלים מוצרך אחד – נושא אנושי, או להשתמש הרגיל, כאשר "בסמים" ברור מההקשר). או "הוא חש ת'צמו", ואפילו "הוא חש" (עוד אומרים או שזה היה רק בתקופה שהדמות הרלוונטית הייתה בטלוויזיה?)

עוד משחק נאה עם דגם ערכיות שאפשר להשתמש בו בתור אמצעי ספרותי, הוא החלפה של השדה הסמנטי. המקרה הידוע ביותר של זה הוא האנשה – פועל שמצריך נושא אנושי מקבל נושא דומם, כמו "הסבון בכה מאוד". וגם להיפך, כשהמושא אמור להיות כלי או דומם ומחליפים אותו באדם, מעצימים את ההשפלה. כמו: "הם השתמשו בו" (שכבר הפך לדגם שגור).

אז לסיכום:
דגם ערכיות כולל:
1. מספר משלימים מוצרכים
2. סוגיהם
3. השדות הסמנטיים שלהם

אליפסיס (aka אליפסה, השמטה) של הפועל עובדת רק כאשר זה אותו דגם, אבל בשירה או בקומדיה מותר דברים שנוגדים את ההיגיון התחבירי.

 

נ.ב. עדכון מהתגובה של גדי טרוני לפוסט המקורי: כשהם נפגשו היא כבר הייתה באדי בילדרית, אז אפילו התוכן לא נכון 🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️🤦‍♀️

אז מה אתם אומרים? להמשיך להעתיק לכאן כל פעם שיש לי סטטוס חופר בנושא רלוונטי? זו יכולה להיות דרך קלה להחיות את הבלוג…

רוצים לשמוע עוד? אם טרם סיימתם את הפודקסט שלי, אז הנה איראניום מועשר והנה איראן בקטן. ואם אתם רוצים לשמוע אותי בלייב, שזה ממש כדאי, אז המליצו למנהלת הרווחה/רכזת התרבות הקרובה אליכם או לכל מסגרת אחרת שמשלמת היטב, להתקשר לאנסטסיה ולהזמין הרצאות שלי. יש לי עוד הרצאות בנושא שפה בכלל ועברית בפרט, הרצאות בנושא איראן, הרצאות בנושא פונדקאות, הרצאה בנושא אוטיזם (הרצאה שאסור לקחת ברצינות!), הרצאה בנושא ביטחון רשת (על ההאקרים האיראנים שפרצו אליי. הרבה יותר משכנע מהרצאת קב"ט ולא פחות מלמד!), ועוד כל מיני. 

אני שוקלת אם לפתח גם את ההרצאה "לימונדה מלימונים" ולפתוח אותה לקהל הרחב. נתתי אותה פעם אחת בקבוצה הסגורה הבועטות בישבן – קבוצת דרבון הדדי והעצמה לעשייה עסקית והגשמת חלומות, והיה מעולה, אבל זה קצת חורג מהמיתוג שלי. אם כי גם בהרצאה על פונדקאות אני מדברת על יצירת מציאות ועל חשיבה מחוץ לקופסה, אז אולי…

אקדמיה ביער – קורסים שלי בירושלים

יום שני, 28 באוקטובר, 2019

בת דודתי השוקולטיירית המהממת יערה קלמנוביץ', המוכרת יותר כיערה-קקאו מיער הקקאו, החלטנו לפצוח בשיתוף פעולה נועז, ולקיים קורסים שלי אצלה במפעל יער הקקאו בתלפיות, אחרי שעות העבודה.

אז קבלו את…

אקדמיה ביער!

שלושה קורסי העשרה ביער הקקאו, פועלי צדק 2, אולם 317, תלפיות, ירושלים.

יער הקקאו זה כאן (אפשר לחפש גם ב-WAZE או בגוגלמפס בעצמכם)

הקורסים יתקיימו בימי שני בשעות אחה"צ/ערב, בכל אחד 10 מפגשים של 90 דקות. תיכף סילבוסים, קודם זמנים:

16:30-18:00 איראן הטרום אסלאמית

18:30-20:00 בלשנות 101

20:30-22:00 מהנעשה באיראן.

ההרשמה תהיה בין 3-14.11 דרך קמפיין הדסטארט שנמצא כאן: אקדמיה ביער – הפיילוט.

הרשמה דרך הדסטארט אומרת שכרטיס האשראי שלכם מחויב רק אחרי שהקמפיין מגיע ליעדו, כלומר רק כאשר בטוח שהקורסים אכן נפתחים.

סילבוסים (אפשר להירשם לקורס אחד, לשניים או לשלושתם, אפשר גם הרצאות בודדות – הכול יהיה בקמפיין)

איראן – תרבות והיסטוריה (16:30-18:00)

איראן - תרבות והיסטוריה: סילבוס.

שיעור – תאריך

1
2.12

מי אתם האיראנים? היסטוריה מוקדמת + נופים ומראות מאיראן של היום

2
9.12

מאין באנו? בריאת העולם על פי הדת הזורואסטרית

3
16.12

ממיתולוגיה להיסטוריה – 3000 השנים הראשונות לקיום העולם

4
30.12

לאן אנו הולכים ולפני מי אנו עתידים ליתן דין וחשבון? אחרית הימים האישית והעולמית לפי הדת הזורואסטרית

5
6.1

נפלאות השפה הפרסית + שירה פרסית קלסית

6
13.1

יהודי איראן

7
20.1

היסטוריה של המאה ה-19-20 ביעף

8
27.1

דגל איראן והשירים הלאומיים של איראן (מהמנון קאג'אר ועד ההמנון הנוכחי)

9
3.2

מגילת אסתר – היה או לא היה?

10
10.2

אשמדאי החנטריש – השפעות איראניות על לשוננו ועל תרבותנו

 

בלשנות (18:30-20:00)

שיעור ותאריך

(רוב הסיכויים שלא נספיק את כל הנושאים בכל שיעור, אבל זו השאיפה)

1
2.12

מבוא: הפלא הקרוי שפה, langue et parole, היסטוריה של חקר השפה – מפאניני ועד צוקרמן (אולי מפאניני ועד צ'ומסקי), גישות וסיבות לחקר השפה (סינכרוני ודיאכרוני, תארנות לעומת טהרנות; כדי שהאלים יבינו, לצורכי לימוד, תיעוד שפות נכחדות, החייאת שפות ועוד), מהי שפה.

תחומי חקר השפה [לקסיקולוגיה, אטימולוגיה, בלשנות היסטורית, סטרוקטוקלית לעומת גנרטיבית (יכול להיות שיעור שלם או קורס שלם), דקדוק: אורתוגרפיה, פונולוגיה, מורפולוגיה, תחביר.

2
9.12

איך נוצרות שפות: תיאוריית העץ ותיאוריית הגלים, "עצלות הדובר", פונקציות הקשר על פי רומן יאקובסון.

התפתחות הא"ב, סוגי א"ב (מפיקטוגרמות ליתדות להפשטות לשאילות), סדר האותיות במערכות הא"ב השונות (זה לא ממש חקר שפה. זה סתם מגניב).

3
16.12

פונולוגיה: פונולוגיה לעומת פונטיקה, הבדלים בין שפות (מקרה הקיצון של הפונמה r), מאפיינים (קוליות, מקום חיתוך, אופן חיתוך, נישוף, טונאליות), טרפז התנועות, תכונות מבחינות וזוגות מינימליים בשפות שונות, תפיסת פונמות/אלופונים כפונקציה של קיום ההבחנה בשפה (סיפורים: האיראני שלימד אותי גרוזינית, הזמרת ששרה בשפה זרה "אתה חרא", האוהד שקילל במקום לעודד). סוגי חילוף בין אלופונים (מותנה, חופשי, תפוצה משלימה), מבני הברות בשפות שונות (סיפור: ענתי וצרורות העיצורים).
הקשר לאורתוגרפיה [בקצה אחד צרפתית עם הסופיות השקטות ואנגלית – למשל kghotibgh (fish) ובקצה השני סנסקריט שהיא הכי מדויקת]. אסימילציה ודיסימילציה: סנדהי פנימי וחיצוני וביטויו בכתיב + הסיפור על המלך שזרק על המלכה ממתקים. הגדרות: תנועות, עיצורים, תנועות למחצה, דיפתונגים, פונמה, אלופון.

4
30.12

מורפולוגיה: שפות מפרידות, מדביקות ונוטות (דוגמאות), צורני גזירה וצורני נטייה, חלקי דיבר וקטגוריות דקדוקיות, הבדלים בין קטגוריות ודרכי הבעה בשפות שונות – השוואה בין עברית, אנגלית ושפות שיש בהן קטגוריות שאין "לנו" או ש"חסרות" בהן קטגוריות (איך מסתדרים?). מין, מספר, יידוע, יחסה, גוף, זמן, voice, מודוס, אספקט, אקציונסארט, (דוגמה קיצונית: מבנה הפועל בבסקית).

5
6.1

תחביר : הקשר בין מורפולוגיה לתחביר (ציר החופש/פיצוי: ככל שהמורפולוגיה עשירה יותר, סדר המילים חופשי יותר, דוגמאות משפות שונות) המימד הסינטגמטי לעומת המימד הפרדיגמטי.
משפט לעומת מבע; תמה ורמה, נושא לוגי לעומת נושא תחבירי, נושא ופרדיקט, גרעינים ומשלימים, ערכיות הפועל (כולל ארגטיביות וחג"מים), וערכיות של חלקי דיבר אחרים, פסוקיות; גישות בניתוח: תבניתית לעומת צ'ומסקיאנית, יחסים בין משפטים, מבנה עומק ומבנה שטח.

6
13.1

סמנטיקה: מסמן-מסומן-רפרנט, תבנית-תמנית; גישות בסמנטיקה: מאגית, רפרנציאלית, סטרוקטורלית; מילים ורגש (עשוי להכיל מילים גסות, האם צריך אישור או להימנע מחומר לימודי?), מעתקים סמנטיים: מטונימיה, מטאפורה, אליפסה, שאילת משמעות (דוגמה יפה: פוסטמה). שדות סמנטיים, ניתוח סמנטי: דנוטטיבי, קולוקטיבי, קונוטטיבי. אידיומטיות וניבים (דוגמה: "יש לו עין מלוחה").

7
20.1

פרגמטיקה: יש לך שעון?

8
27.1

אלה שהורסים בדיחות: הומופונים, הומוגרפים, הומונימים, פוליסמיה, ערכיות הפועל ועוד.

9
3.2

לשונות במגע: דרכי שאילה ורמות היתוך

10
10.2

העברית – מאין ולאן? (או: השגיאות של היום הם החוקים של מחר)

 

מהנעשה באיראן (20:30-22:00)

(זו שקופיות ישנה. בקורס נראה מה נשתנה)

בניגוד לקורסים האחרים, כאן האירועים האקטואליים יכתיבו את נושאי העומק בכל פגישה. כל פגישה תכלול כמה נושאים, והיבטים שונים של הנושאים השונים יופיעו בכמה פגישות.

בין השאר נשאל: האם הרפובליקה האסלאמית היא דמוקרטיה? נברר את מבנה השלטון: מי נגד מי וכמה כמה? נדון במעמד האישה באיראן לאורך השנים, בדמוגרפיה ובמה שנקרא "הצעירים", בזכויות אדם, באיכות הסביבה, בלהט"בים, במיעוטים אתניים ודתיים, באמנות (מוסיקה, קולנוע, ספרות ועוד), ברשתות החברתיות, בתופעות כמו בריחה מהדת ובריחה מהאסלאם, במהפכה האסלאמית, ועוד. ויש גם מבט לעתיד…

 

תשובות לשאלות נפוצות:

  1. כן, הקורסים ייפתחו רק אם תהיה מספיק הרשמה.
  2. כן, זה הכול או כלום, מימון צולב, סבסוד הדדי – איך שתרצו לקרוא לזה: המימון הוא לכל שלושת הקורסים.
  3. לא צריך להירשם לכל השלושה. אפשר לבחור להירשם לקורס אחד, לשני קורסים או לשלושה קורסים.
  4. עדיף כמובן להגיע בגופכם, אבל אפשר יהיה להשתתף בקורס גם באופן מקוון.
  5. תהיה אפשרות להרצאה בודדת.
  6. אם אתם צריכים ויזה לירושלים אז אפשר גם אחה"צ שלם עם כל שלושת הקורסים.
  7. יש גם אופציה של כל שלוש ההרצאות ביום הראשון ואז להחליט באיזה קורס רוצים להמשיך.
  8. כי ככה.
  9. לא, מה שמתיש אותי זה הנסיעות. ההרצאות דווקא מעלות אדרנלין.
  10. אז אפשר לשאול בתגובות…

 

 

אבל לישראל אין נוצות!

יום ראשון, 15 באפריל, 2018

תקציר מנהלים:
סולמיתג חדש בטוויטר של שונאי ישראל, שמבוסס על משחק ילדים.
בסרטון של רשות השידור שמסביר את המשחק יש כתוביות באנגלית.

אללה יוסתור.
אני מסבירה את שגיאות התרגום שאפשר להסביר.


בימים האחרונים נפוץ בטוויטר האיראני הסולמיתג #اسرائیل_پر (אסראא'יל פ'ר). לא כל כך הבנתי מה הוא אומר בדיוק, אבל הבנתי שהוא מדבר על השמדת ישראל. הנה כמה ציוצים לדוגמה.

את הצירוף پر (פ'ר) בפרסית אפשר לקרוא בשני אופנים: פֹּר (porr) – "מלא", או פַּר (par) נוצה, וגם גזע ההווה של הפועל "לעוף, לקפוץ".
אז שאלתי את האינפורמנט שלי מה זה אומר: האם זה פֹּר "מלא"? הכוונה היא שימיה של ישראל מלאו? קיצרו לנו את הדדליין מ-22 שנים (ב-2015 התחילו לספור לנו לאחור 25 שנים) לעכשיו?

אז זהו שלא. מתברר שיש משחק ילדים כזה, בשם کلاغ – پر (כַּלָאע' – פַּ'ר) "עורב – עוף", שמשחקים אותו כך: כולם שמים אצבע על השולחן או על הרצפה, "מנחה" המשחק אומר "עורב – עוף!" וכולם מרימים אצבעות. "דרור – עוף!" וכולם מרימים אצבעות. וכן הלאה עם שמות ציפורים, ואז הוא אומר, למשל "חתול – עוף!" ומרים את האצבע. מי מהשחקנים האחרים שמרים אצבע – נפסל. ואז אומרים:

کلاغ – پر، گنجشک – پر. گربه؟ گربه که پر نداره! هر كی كه دستش بالاست سوخته خبر نداره!

כלומר: "עורב – עוּף! דרור – עוּף! חתול? לחתול הרי אין נוצות! מי שהרים את ידו "נשרף", אין לו מושג!"
בפרסית זה נשמע יותר טוב, כי "נוצות" ו"עוּף" זאת אותה מילה.

אחרי שהבנתי את זה, צייצתי (אני עושה את זה לעתים נדירות למדיי) כך:
עורב – עוף! דרור – עוף! ישראל? לישראל הרי אין נוצות! מי שהשתמש בסולמיתג #ישראל_עופי "נשרף", אין לו מושג!

אה, אופס. יש לי שם תקלדה במילה "דרור"…

הנה סרטון חמוד שהכינו ברשות השידור של המדאן כדי להדגים את המשחק. הוא באיכות מאוד ירודה, אבל לא מצאתי אותו עם הכתוביות בשום מקום אחר.

קודם תראו, אחר כך תראו שוב ותקראו את הכתוביות שמסבירות את המשחק, ואז לא תבינו כלום. ואז תחזרו הנה לקרוא קצת על התרגום. נראה לי שלא השתמשו בגוגל טרנסלייט אלא שזה תרגום אנושי, אבל זה אחד המקרים הנדירים שבהם מתרגם אנושי הוא יותר גרוע מגוגל טרנסלייט… גוגל טרנסלייט מאוד השתפר בשנים האחרונות (הסרטון הועלה ב-1391, שזה לפני 5-6 שנים), אז אני לא יודעת לומר כמה מהטעויות הן משם וכמה של המתרגם, אבל בהחלט יש שם טעויות שלא היו קורות בתרגום מכונה.

כתובית: cast photo to stand.
הטקסט המקורי (מופיע מתחת לסרטון): بازیگران گرد می نشینند – השחקנים יושבים במעגל.
איך? נראה לי ש-cast זה "השחקנים", אין לי מושג איך הגיעו ל-photo ומ"יושבים" ל"לעמוד", ולכן הגעתי למסקנה שזה מתרגם אנושי כושל. לדוברים לא ילידיים זה די טבעי להתבלבל בין "לשבת" ו"לעמוד". גוגל טרנסלייט דווקא מתרגם: actors sit round.

כתובית: One Person can start to read the Avesta.
הטקסט המקורי: یک نفر اوستا می شود که شروع به خواندن می کند –
תרגום: מישהו אחד נבחר ל"מנחה", והוא מתחיל לשיר.
כיצד? אוסתא בפרסית הוא הומוגרף של שתי מילים: אָוֶסְתָא – האווסטה, ספר הקודש של הדת הזורואסטרית (זה התרגום), או אוּסְתָא – הגייה עממית של אוסתאד (מורה, היום: פרופסור), במשמעות בוס, או במשחק – זה שמנחה את המשחק (זה שאומר "הרצל אמר", למשל).
בפרסית הפועל "לקרוא" משמש גם לשירה, תפילה ולימוד, כאשר ההבדל הוא לפי השדה הסמנטי של המושא (לקרוא שיר = לשיר, לקרוא תפילה = להתפלל, לקרוא מתמטיקה = ללמוד).
גוגל טרנסלייט מתרגם עכשיו: One person gets an Avesta who starts to read

כתובית: When the name of a bird of the rest of the members have to say enjoyed "full"
טקסט מקורי: وقتی اسم پرنده ای را می برد بقیه اعضا باید بگویند " پر"
תרגום: כשהוא (=המנחה) אומר שם של ציפור, שאר המשתתפים צריכים לומר "עוּף!"
התרגום פה יחסית בסדר, רק שתי בעיות…
– אין לי מושג מאיפה הקריצו את enjoyed
– אין לי מושג למה החליטו ש"שאר המשתתפים" יהיה לוואי של "שם של ציפור". כשהמילים מופיעות רצוף, אפשר להתבלבל. אבל כאן מפרידים בין "ציפור" לבין "השאר" צורן סיתום (זה ההיפך מיידוע), מילת היחס של מושא ישיר מסוים (זוהי פוסט-פוזיציה ולכן מופיעה אחרי המושא הישיר), ופועל. צריך מתרגם ממש גרוע בשביל לעשות דבר כזה…
גוגל טרנסלייט מתרגם: When the bird's name is given, the rest of the members must say "full" (היידוע הוא בגלל שהם לא למדו אצלי שמילת היחס של המושא הישיר המסוים, לאו דווקא מציינת יידוע).

כתובית: If you take the bird does not pause the nominal
טקסט מקורי: اگر اسمی که می برد پرنده نباشد مکث می کنند.
תרגום: אם השם שהוא מציין אינו ציפור, הם עושים פאוזה (כלומר: לא אומרים כלום).
הא? כיצד?! התחביר המוזר לגמרי, וזה שתרגמו בגוף שני, מעיד שוב שזה מתרגם אנושי גרוע ולא תרגום מכונה. הפועל take הוא מכיוון שהמרכיב הפועלי בפועל המורכב "לנקוב בשם" בפרסית הוא פועל שאחת ממשמעויותיו הנפוצות היא "לקחת". והשאר – סלט עם אותם מרכיבים של המשפט המקורי, בתיבול ובסדר שונים לחלוטין…

כתובית: Later poetry sings:
הטקסט המקורי: بعد شعر می خوانند:
אחר כך הם שרים/מדקלמים:
WTF?! אפילו במשפט כל כך פשוט המתרגם הצליח להחליף תפקידים ולתרגם רבים כיחיד?!

כתובית: No one has any k that is filled with burned slipping
הטקסט המקורי: پر نداره هر كی كه دستش بالاست سوخته خبر نداره (אני אפילו לא בטוחה שזה המשפט שזה מנסה לתרגם…)
תרגום: אין לו נוצות! כל מי שהרים את ידו "נשרף" – אין לו מושג!
אז filled מתרגם את پر, שהוא כאן במשמעות "נוצה", אבל ההומוגרף הנפוץ יותר הוא "מלא". אבל כל השאר, וואללה אין לי מושג איך הגיעו לזה.

כתובית: The crow – Full. Sparrow – Full. CAT? A cat that has no fill
הטקסט המקורי: کلاغ – پر – گنجشک – پر – گربه؟ – گربه كه پر نداره
תרגום: עורב – עוּף! דרור – עוּף! חתול? לחתול הרי אין נוצות!
אנחנו יודעים כבר מקודם שהתרגום של "עוּף" כ"מלא" ושל "נוצות" כ"מילוי" הוא בגלל ההומוגרף پر (פ'ר). ה-that התמוה באמצע הוא תרגום של که (כה, ke) שבאמת משמשת בדרך כלל לשעבוד, אבל יש לה עוד שימושים שלא חופפים לעברית/אנגלית, שאחד מהם נקרא "כֶּה רטורי" – שנפוץ במיוחד במדוברת, בא במקום השני במשפט או בסופו (או בשניהם), ומשמש להדגשה, כמו "הרי".

כתובית: Each k that has burnt 50 no
טקסט מקורי: هر كی كه دستش بالاست سوخته خبر نداره
תרגום: כל מי שהרים את ידו – נשרף, אין לו מושג.
ואין לי מושג איך הגיעו לתרגום הזה.

והנה הסרטון באיכות יותר גבוהה, אבל בלי הגוגל טרנסלייט

השבוע האזנתי לוובינר עסקי שלא אנקוב בשמו כי אני הולכת לומר עליו משהו לא כל כך טוב… בוובינר דיברו, בין השאר, על תרגום לאנגלית (של דברים שאמורים להיות ייצוגיים, לא רוצה לפרט כדי לא להסגיר פרטים), ואמרו שמחיר התרגום משתנה, תלוי אם זה מתרגם מקצועי או סטודנט שמחלטר. אז אני לא אומרת שכל הסטודנטים שמחלטרים הם גרועים. חלקם טובים מאוד (אני רוצה לחשוב שאני הייתי טובה גם כסטודנטית), אבל בכל זאת כדאי לעשות בדיקת איכות ולא רק לבדוק מחירים. סבא רבא שלי נהג לומר "אני לא מספיק עשיר כדי לקנות בזול", ונראה לי שלגבי תרגום זה עוד יותר נכון.

מזמן לא כתבתי פוסט של בלשנות חופרת, אני מקווה שהיה מעניין!

רוצים לשמוע עוד?
קודם כול, אתם מוזמנים ביותר לפודקאסטים שלי! מומלץ תוך כדי נהיגה, פעילות גופנית יבשתית, שטיפת כלים ועבודות בית אחרות.
איראניום מועשר – פודקאסט עצמאי יחד עם עידו קינן, פרקים של 40-80 דקות (השבוע עלה פרק 9 על שינדלר האיראני, ובשבוע הקרוב יעלה פרק 10 על אינדוקטרינציית ילדים בזמן מלחמת איראן-עראק, עם שרונה מזליאן-לוי)
איראן בקטן – מיני-פודקאסט חדש ברדיו תל אביב, פרקים של 10-14 דקות. שלושת הפרקים הראשונים עסקו בראש השנה, והשבוע מתחילים טיול באיראן.
להזמין הרצאות שלי זה דרך אנסטסיה, ורק אם יש תקציב מאוד יפה. אם אין לכם תקציב ממש יפה, כתבו לי דרך הצור קשר כאן מימין, ואמליץ לכם על אחרים (לאנסטסיה גם יש מרצים בתקציבים נמוכים יותר).
אם אתם רוצים להביע את הערכתכם לתכנים שלי, אתם מוזמנים לרכוש ספרים באתר הוצאת זרש ולהמליץ לאחרים לעשות אותו דבר, ואפשר גם סתם לקנות לי קפה.

הענבלים הגדולים יהדהדו בהמון צלילים

יום שלישי, 27 במרץ, 2018

ירעם נתניהו הפנה את תשומת לבנו לידיעה הבאה שהתפרסמה באחד העיתונים המודפסים:

והנה גם השיר. סבלתי בשבילכם את כל הטכנו המזעזע הזה כדי לומר לכם שהמשפט הרלוונטי מתחיל ב-1:24 (למה צריך להפוך כל מה שטוב לטכנו שאי אפשר לשמוע? מצד שני, עדן בן זקן מתוקה ושיתוף הפעולה בין שתי הזמרות עובד ממש יפה. אותו שיתוף פעולה עם העיבוד המקורי של השיר היה יכול להיות ממש

יפה. ובואו לא נדבר על הבית הנוסף, זה מביך)

אז חוץ מזה שהיה כדאי שלחגיגות השבעים היה ייעוץ לשון מקצועי מלכתחילה, בואו נדבר על תיקון השגיאה.

ההמון כמילה עצמאית המתארת הרבה אנשים, מנוקד כך: הָמוֹן.

הצירוף "המון צלילים" במשמעות "צלילים רבים" הוא סמיכות, ולכן ה-ה' נחטפת, כלומר ניקודה משתנה לחטף פתח: הֲמוֹן צְלִילִים.

מכיוון ש-ה' של הָמון קמוצה ובלתי מוטעמת, ניקודה של ה' הידיעה יהיה הֶ: הֶהמון. אז "הענבלים הגדולים יהדהדו בֶּהָמון צלילים" בעצם אומר שהם יהדהדו צלילים בתוך ההמון.

אם זוהי סמיכות, ומן הסתם לא מיודעת – כלומר הענבלים הגדולים יהדהדו בצלילים רבים, הניקוד יהיה: "הענבלים הגדולים יהדהדו בַּהֲמון צלילים".

הידיעה דיברה על קמץ ושווא. אין כאן קמץ בכלל, ושווא עקרונית היה יכול להיות לפני "הָמון" אם הוא לא מיודע, אבל כשמדברים על הֶהָמוֹן, הוא תמיד מיודע.

אז אם הידיעה לא ציטטה את שמרית אור הפוך לגמרי (וזה קורה, מצ"ב צילום מתנ"ך שטיינזלץ, שנותן לי כבוד ויקר, אבל אומר בדיוק ההיפך ממה שאני אומרת במגילת אסתר – מאחורי המסכה

), הרי שעדן היא זו שמבטאת נכון.

אני כמעט בטוחה שזה לא היה בכוונה. גם אני עד לרגע קריאת הידיעה לא הבנתי שמדובר בהדהוד צלילים בתוך ההמון, גם כי אני מכירה את כללי ניקוד אותיות השימוש, וגם בגלל הלחן, שמקשר את "המון" ל"צלילים".

אבל מה שיצא כאן יפה, זה שבהפוך על הפוך, הפרשנות השגויה בהגייה של עברית מדוברת, היא ההגייה של הפרשנות הנכונה בעברית תקנית.

אה, מעולה. אז לא צריך ייעוץ לשוני. חזל"ש.

ניתוח שינוי מין

יום שלישי, 3 במאי, 2016

במסגרת פרויקט סיום הטיוטות הממתינות, הנה פוסט שהתחלתי לכתוב ב-2011.

בשבוע שעבר (כלומר לפני 5 שנים) נתתי הרצאת אורח בקורס של ד"ר יהודית הנשקה באוניברסיטת חיפה. הקורס עוסק במרכיב העברי בלשונות היהודים, ההרצאה שלי הייתה – מן הסתם – על המרכיב העברי בפרסית יהודית קדומה (וקצת על ההבדל בין המרכיב העברי למרכיב הישראלי), ותוך כדי כך לימדתי גם קצת קצת על פרסית. הסטודנטים הערביים נהנו במיוחד, כי יותר מחצי מאוצר המילים – וכמעט כל אוצר המילים הדקדוקי – הוא ערבי.

כשסיפרתי שבפרסית עתיקה היו שלושה מינים שנעלמו לגמרי בפרסית אמצעית (בה אין מינים כלל – כולל אותה מילה ל"הוא" ו"היא"), שאלה אחת התלמידות אילו צורות הפכו לצורה הבלתי מסומנת. האם זו צורת הזכר, כמו בעברית? התשובה שלי הייתה קצת בשלוף, ולכן כו-לם זוכים לפוסט שמנתח את שינויי קטגוריית המין הדקדוקי בפרסית. יההה!!!

בפרסית עתיקה היו, כאמור, שלושה מינים — זכר, נקבה וסתמי. בין פרסית עתיקה לפרסית אמצעית, קרה מה שקרה בצרפתית של היום: הפסיקו לבטא את ההברות האחרונות. כנראה, בעצם, את כל מה שאחרי הטעם. ירון כתב לי פה פעם תיאוריית קונספירציה על זה שהוסיפו לצרפתית אותיות כדי להגביר את האנאלפביתיות ולשמור על שלטון הכנסייה. זאת תיאוריית קונספירציה יפה מאוד, אבל בעצם מה שקרה הוא שבדרך מלטינית לצרפתית פשוט הפסיקו לבטא את ההברות שאחרי הטעם, ואם ההברה האחרונה הייתה מוטעמת, אז לפחות הפסיקו לבטא את העיצורים הסופיים. כך קרה שמ-parlent (הם מדברים), שבתקופת התהוות הכתיב בוטא, כנראה, פַּרְלֶנְט, נשאר בהגייה רק פַּרְל. כי כל השאר לא היה מוטעם. ב-פַּרלֶז (אתם מדברים) ההברה האחרונה הייתה מוטעמת, כך שרק העיצור האחרון הושמט. אז אותו דבר בפרסית.

בפרסית עתיקה היו גם יחסות, כלומר סיומות של שם העצם/שם התואר/הכינוי לפי תפקידו במשפט. דוגמה לשאריות של יחסות באנגלית תקנית: I  יכול להיות רק נושא המשפט. אם הוא מושא או בא אחרי מילת יחס כלשהי, הוא מקבל צורה אחרת: me, וביחסת הקניין – my. בשמות עצם רגילים, Thamar יכול להיות כל דבר חוץ מקניין. ביחסת הקניין זה יהיה Thamar's.

כמו בכל שפה הודו-אירופית שמכבדת את עצמה, הסיומת של שם העצם מביעה מין מספר ויחסה בעת ובעונה אחת. כמו שבעברית אי אפשר להפריד בין המין והמספר של הסיומת -וֹת (נקבה, רבות), כך גם בפרסית עתיקה אי אפשר להפריד בין המין, המספר והיחסה של dārayavahuš (זכר, יחיד, יחסת הנושא). למי שלא זיהה, זהו שמו של המלך דריוש, מילולית "מחזיק הטוב". הוא תמיד יהיה זכר ויחיד, אבל אם נרצה לומר, למשל, "של דריוש", נאמר dārayavahauš, ואם נרצה לומר "את דריוש" נאמר dārayavahum.

מה שקרה ברוב המילים, זה שהסיומות פשוט נשרו להן, וכך אבד ההבדל בין זכר לנקבה, וגם היחסות.

ברוב השמות הפרטיים הצורה ששרדה היא יחסת הנושא, למשל dārayavahuš, kūruš. אני כמובן מפשטת קלות, כי לקורא הממוצע ההסבר המפורט ייראה כמו סוֹגְדית: בשלב ביניים, לפני איבוד היחסות, היה יישור פרדיגמה וצורת הנושא קיבלה תנועה תמטית ונטתה כמו שם ב-a. להסביר כל כך הרבה מונחים זה לאבד קוראים. אז פשוט נאמר שצורת הנושא היא ששרדה. סבבה?

במילים שבהן עדיין היה הבדל בין היחסות השונות, כמו כינויי גוף, צורת הגֶנִיטִיב (יחסת הקניין) היא שהשתלטה על כל המערכת. בגוף ראשון יחיד עדיין נשאר ההבדל בין "אני" ביחסת הנושא – an, לבין כל היחסות האחרות: אותי, לי, שלי, על ידיי וכו' – man, המבוססת על צורת הגניטיב הקדומה. לכל כינויי הגוף יש בנוסף לצורות המפורשות והמוטעמות, גם צורות מקוצרות שלעולם אינן עומדות בפני עצמן אלא "נשענות" על המילה שלפניהן, והן יכולות לשמש בכל תפקיד במשפט חוץ מאשר נושא.

למשל, בפרסית אמצעית "בתי" יכול להיות:

u-m duxt מילולית: ו+שלי הבת.

man duxt מילולית: שלי הבת.

duxt ī man מילולית: הבת שהיא שלי.

פרסית חדשה שמרה על הצורות המפורשות לצד הצורות האנקליטיות (כך אומרים במילה אחת "מילית שאין לה טעם ונשענת על המילה שלפניה"), וגם בה – הצורות האנקליטיות יכולות להיות בכל תפקיד חוץ מאשר נושא. וכך "בתי" יכול להיות:

doxtar-am (מקביל ל-duxt+m),

או doxtar e man (מקביל ל- duxt ī man).

אבל כאמור ברוב המילים, החלקים שנשרו אחרי הטעם הם אלה שהבחינו בין המינים, ולכן פרסית של היום לא מבחינה בין זכר ונקבה, אפילו בכינויי הגוף: "הוא" ו"היא" זו בדיוק אותה מילה.

למה אני מתעקשת לומר "לא מבחינה זכר ונקבה" ולא "לא מבחינה מין"? כי יש הבחנת מין שהתפתחה מאוחר יחסית, בפרסית חדשה. בין "בעל נשמה" ו"חסר נשמה". ההבחנה הזאת אינה חובה ברוב המקרים, והמקום היחיד שבו החוק חל ב-100% הוא בכינוי לגוף שלישי יחיד בשפה הספרותית: او/وی אוּ / וֵי = "הוא" = "היא" (יצא לי להיתקל בתלמידים רבים בלתי תלויים שהחליטו שאחד מהם הוא זכר והשני נקבה, כי קשה להם עם זה שאין הבדל), ואילו آن אָן = "זה". במדוברת אפשר להשתמש בצורת או לחי, אבל בד"כ משתמשים ב-אוּן (שהוא הצורה המדוברת של אָן) גם לבעל נשמה וגם לחסר נשמה. בדומה לכך, אִישָׁאן (מדוברת לפעמים אישוּן) יכול להתייחס רק לבני אדם ("הם" או "הוא/היא" בכבוד), ואילו אָנְהָא (מדוברת אוּנָא) יכול להתייחס גם לבעלי נשמה וגם לחסרי נשמה. אגב, רוב החיות הן חסרות נשמה לצורך הדקדוק. כלומר בכינויי הגוף בעל הנשמה הוא הצורה המסומנת, וכשמשתמשים ב-אוּן/אָנְהָא/אוּנָא זה יכול להיות גם בעל נשמה וגם חסר נשמה, כלומר הצורה הבלתי מסומנת.

הבדל נוסף בין בעל נשמה וחסר נשמה הוא סיומת הריבוי – -ָאן לבעל נשמה, -הָא בלתי מסומן (כלומר בד"כ חסר נשמה, אבל יכול להיות גם בעל נשמה). סיומת הריבוי יכולה להבחין גם בין שני שימושים שונים של אותה מילה: למשל ראשים: סַרָאן יהיו ראשי מדינות, ראשי אוניברסיטות וכו'. סַרְהָא הוא הריבוי של האיבר "ראש" (למשל אלה שיש להם ראשים תלויים על הקיר).

מקום שבו דווקא חסר הנשמה הוא הצורה המסומנת, היא בתחביר: כאשר נושא המשפט הוא ברבים, אם הנושא אנושי – הפועל חייב להיות ברבים, ואם הוא דומם, הפועל יכול (אבל לא חייב) להיות גם ביחיד. כלומר אם אנחנו רואים פועל ברבים על נושא ברבים אנחנו עדיין לא יודעים אם זה חי או לא, אבל אם הנושא ברבים והפועל ביחיד – ברור שמדובר בחסר נשמה.

הפוסט הזה עונה גם על שאלות ששואלים אותי בדיונים פמיניסטיים על מגדור בשפה. כידוע, בעברית הצורה הבלתי מסומנת מורפולוגית היא גם הבלתי מסומנת סמנטית, וזו לרוב צורת הזכר (שמשתמשים בה גם למין מעורב ולא ידוע, למשל "דרוש יועץ", "המוצא הישר מתבקש", "כל היודע דבר"). במריבות שיש לי על הנושא עם פמיניסטיות, הן אומרות שהעובדה שהזכר הוא המין הבלתי מסומן, היא פטריארכלית כשלעצמה, כי זה אומר שברירת המחדל לאדם היא זכר. לעומת זאת פרסית היא באמת פמיניסטית, כי זה לא שצורות הזכר השתלטו על כל הנטייה, אלא פשוט אבד ההבדל בין זכר ונקבה. לכל אחד מהם היו סיומות שונות ביחסות שונות, והסיומות שהבחינו בין המינים הן שאבדו. ואם כבר יש הבחנה, היא בין בעל נשמה וחסר נשמה.

לכן בסוף כל דיון על השוביניזם של השפה העברית, אני ממליצה למי שזה מפריע לה לעבור לאיראן, אלא אם כן היא מאנשי זב"חנו, ואז היא תתבאס מהסוגנות.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה בעברית, באנגלית ובפרסית במגוון נושאים, לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות היטב (אם אנחנו כבר בענייני חצרות מלוכה). צרו קשר דרך הטופס פה מימין.

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – ההרצאה (חלק ד' ואחרון)

יום ראשון, 19 באפריל, 2015

חלקה הרביעי והאחרון של ההרצאה שנתתי לשותפים לדרך בקמפיין מימון ההמונים של מגילת אסתר: מאחורי המסכה ביום שלישי 10.3.2015 במקום לשבט בת"א.

תודה לעשהאל על הצילום.

מי שרוצה להתחיל מהתחלה וטרם ראה את שני החלקים הראשונים – הרי הם:
מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק א

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק ב

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק ג

והנה חלק ד' ואחרון (16:04 דקות)

זה לא עד סוף ההרצאה, כי מתישהו פשוט נגמר הזיכרון במצלמה.
(וגם ההרצאה לא מקיפה הכול. כי אי אפשר. בשביל זה יש הספר מגילת אסתר: מאחורי המסכה).

והנה מספר תמונות סטילס מההרצאה לתומכים בירושלים, שהתקיימה בבית משפחת אברמי (בקישור, חפשו "איראן", וגלו למה שירלי התנדבה לארח אותנו).

מגילת אסתר: מאחורי המסכה - הרצאה לתומכים בירושלים. בית משפחת אברמי לפני.

בית משפחת אברמי לפני.

מגילת אסתר: מאחורי המסכה - הרצאה לתומכים בירושלים. עוד מעט תשמעו דברים שכבר קראתם

עוד מעט תשמעו דברים שכבר קראתם

מגילת אסתר - מאחורי המסכה: הרצאה לתומכים בירושלים. גוהר מסעדה פרסית

בתמונה: שותפים לדרך מאזינים בעניין + ירקות חתוכים + ח'ורשט אלו + אש רשתה (מהמסעדה הפרסית גוהר בכפר סבא).

רוצים גם לשמוע ולטעום? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני מימון), ואפשר לשלב עם אוכל – מטעימות ועד סעודה מגוהר – מסעדה פרסית. צרו קשר פה מימין.

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – הרצאה לתומכים (חלק ג)

יום ראשון, 12 באפריל, 2015

חלקה השלישי של ההרצאה שנתתי לתומכים בקמפיין מימון ההמונים של מגילת אסתר: מאחורי המסכה ביום שלישי 10.3.2015 במקום לשבט בת"א.

תודה לעשהאל על הצילום.

מי שרוצה להתחיל מהתחלה וטרם ראה את שני החלקים הראשונים – הרי הם:
מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק א

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק א

חיתוך הסרטים הוא לפי גחמותיה הפרטיות של המצלמה של עשהאל, ובין 2 ל-3 התחלפו כרטיסי הזיכרון, ולכן יש כמה דקות רווח בין החלק הקודם לחלק הנוכחי.

והנה חלק ג' (38:37 דקות)

והנה
חלק ד' ואחרון – בשבוע הבא.

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – הרצאה לתומכים (חלק ב)

יום שבת, 4 באפריל, 2015

כמובטח, חלקה השני של ההרצאה שנתתי לתומכים בקמפיין מימון ההמונים של מגילת אסתר: מאחורי המסכה ביום שלישי 10.3.2015 במקום לשבט בת"א.

תודה לעשהאל על הצילום!

מי שרוצה להתחיל מהתחלה וטרם ראה את חלק א' – הנה קישור: מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק א

והנה חלק ב' (33:05 דקות)

והנה תמונה שלי מאחורי הקלעים של תוכנית הבוקר של ערוץ 2 עם מגילת אסתר: מאחורי המסכה.

"מגילת אסתר - מאחורי המסכה", מאחורי הקלעים של תוכנית הבוקר של ערוץ 2, פורים תשע"ה.

"מגילת אסתר – מאחורי המסכה", מאחורי הקלעים של תוכנית הבוקר של ערוץ 2, פורים תשע"ה.

חלק ג' בשבוע הבא.

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – הרצאה לתומכים

יום שישי, 27 במרץ, 2015

לטובת הכלל, מתחילה היום להעלות את ההרצאה שנתתי לתומכים בקמפיין מימון ההמונים של מגילת אסתר: מאחורי המסכה.
ההרצאה התקיימה ביום שלישי 10.3.2015 במקום לשבט בת"א (מההרצאה בירושלים, אבוי, אין לי וידאו!)

כמה מילים למי שמחפש מקום להרצאה או להופעה אינטימית בת"א:
אם הקהל שלכם הוא עד 50-60 איש ואתם לא צריכים מקום נגיש לנכים – מקום לשבט זה ה-מקום. המקום פשוט נעים. זה הדבר הראשון שמרגישים כשנכנסים לחדר. היה לי גם נעים לעבוד מול שחף (מקום) ועדן (כיבוד) בתהליך ההזמנה. החנייה בשפע (לפחות בשעות הערב), המחירים ללא השוואה למקומות אחרים בת"א שביררתי בהם – בקיצור, אני יצאתי מרוצה. מאוד. וגם הקהל. וגם נשאר לי תקציב לכיבוד ולעוד הרצאה בירושלים.
מכיוון שהיו לי אורחים דתיים, תיאמתי עם עדן ירקות ופירות חתוכים מיבול נכרי, אבל בד"כ מזמינים קייטרינג או כיבוד טבעוני מ"הבר-קיימא" למטה (טבעוני זה לא אוטומטית כשר. המסעדה עובדת בשבת ולכן אין לה תעודת כשרות), ומותר לאורחים לקנות אוכל במסעדה ולהעלות לאולם.

זהו. ועכשיו – להרצאה!
תודה לעשהאל על הצילום. חיתוך הסרטים הוא לפי גחמותיה הפרטיות של המצלמה שלו (ובין 2 ל-3 התחלפו כרטיסי הזיכרון אז יש כמה דקות רווח).
חלק א' (37:40 דקות)

והנה עופר צ'יזיק מדגמן בגדים של אנשי דת שיעי שאינו מצאצאי הנביא, ושני ספרים מצוינים.

הטוב הרע והעולם - מסע לאיראן הטרום אסלאמית, מגילת אסתר: מאחורי המסכה, עופר צ'יזיק, איש דת שיעי, פורים, אחשוורוש, המן, אסתר, ושתי

עופר צ'יזיק מדגמן בגדי אח'ונד (איש דת) שיעי שאינו מצאצאי הנביא, וספרים מצוינים על איראן.

חלק ב – בשבוע הבא (אבל מי שממש במתח יכול לחפש אותו בעצמו ביו-טיוב).