מאה המילים היפות



פיילוט לפרויקט הצל מילה: אנפילאות

יום שלישי, 20 באוקטובר, 2009

מילון אוקספורד העלה אתר בשם savethewords, שמטרתו להחזיר מילים נשכחות לשימוש שוטף.

אליעד עמר זרק לי כפפה – להרים פרויקט דומה בעברית.

אמנם זה לא יהיה עם סאונד ואפקטים ויזואליים מגניבים כמו באתר האנגלי, אבל כן יהיו מילים בפסיכומטרית ואולי גם שיתוף פעולה עם גורמים נוספים. הפורמט עדיין לא מגובש, אז אם יש הצעות הן יתקבלו בברכה (גם הצעות למילים).

אחד הרעיונות הוא שבמילים שאין בהן צורך (כי יש כבר מילה אחרת או כי החפץ/מצב כבר לא קיים במציאות של היום), נציע את המילה לגולשי דורבנות כדי שידביקו לה משמעות חדשה.

לרגל הפתיחה החגיגית נתחיל במילה שנכללה ברשימת מאה המילים היפות של גולשי הגלוב:

אנפילאות

בעברית — נעלי בית.

ביוונית — נעלי לֶבֶד.

הפתעת היום – ה-א' היא לא פרוסתטית כי אם אטימולוגית!

En= בתוך, pilos = לֶבֶד.

מכיוון שיש כבר "נעלי בית", ולבד קצת יצא מהאופנה, הצעתי לדורבנות להשתמש במילה אנפילאות עבור נעלי הבית הענקיות האלה בצורת חיות.

אנפילאות

אנפילאות

מודה שיש כאן גם משחק מילים על "פיל", שאותו קיבלנו בכלל מפרסית (ככה זה בפרסית: פִּיל, ובהשפעת הערבית גם פֿיל. העם טוען שמערבית אלפֿיל נשאל השם ללשונות אירופה כ-elephant, אבל המילונים האטימולוגיים שברשותי מתעלמים מכך בתוקף ומתעקשים להיצמד לשפות עתיקות יותר כמו יוונית elephas – שנהב, פיל. עם זאת, לא ברור מאין זה הגיע לשם).

פזמון ליקינטון

יום שני, 12 באוקטובר, 2009

מזמן לא חפרתי במילה ממאה המילים היפות בעברית של קוראי הגלוב.

היקינטון נכנס לרשימה בעיקר בזכות הפזמון המופלא של לאה גולדברג

(מצאתי גם את הביצוע הפחות-יפה-אך-לא-פחות-נוסטלגי הזה).

גם בעיניי המילה משגעת, אבל אני לא בטוחה אם בגלל הצליל והשיר (י-קינ-טון, סול-סול-מי), או בגלל הפרח עצמו: יקינטונים מככבים בשולחן ראש השנה הפרסי, ויש להם ריח נפלא. הילדים שלי יודעים לומר שזה הפרח האהוב על אמא, כי אין עוד פרח שבשבילו אני משתגעת ככה כל שנה במרץ (אם אני זוכרת אני שותלת את הבצלים בדצמבר ואז הם פורחים בדיוק לראש השנה הפרסי).

לפי המקור האמין מאוד יו-טיוב (הקישור הראשון), המלחינה של פזמון ליקינטון, רבקה גווילי-ברוידא, חשבה שיקינטון זו מילה יפנית ולכן חיברה מנגינה בסולם פנטטוני. מוסיקה זה לא התחום שלי, אז אני מאמינה. אבל האמת היא שלא יפנית ולא ארמית – יקינטון, כמו רוב המילים ברשימה, הגיע מיוונית.

באופן כללי, כשיש מילה "עברית" שמסתיימת ב-וֹן ואין לה אטימולוגיה ברורה בעברית – אנא חשדו ביוונית.

מלפפון melo-pepon: המילה הראשונה היא melon – פרי שכולנו מכירים: תפוח, כמובן.

pepon  זה טרי, טעים, מתוק או דלוע (ממשפחת הדלועים). במקור melo-pepon היה שמו של הפרי שאנחנו קוראים לו היום מלון. זכור לי מאיזשהו מקום הביטוי "תפוח האבטיח", אבל לא הצלחתי למצוא מאיפה ואם זה אכן מתייחס למלון.

דורון doron מהשורש ההודו אירופי הנפוץ מאוד da/do שפירושו "לתת" (רוסית 'dat, ספרדית dar צרפתית donner, פרסית dādan ועוד. על data הלטיני עוד ידובר רבות אבל לא עכשיו).

אלכסון – יוונית lixon, עבר בדרכו אלינו דרך הערבית וקיבל אל הידיעה.

וילון הוא תחדיש של אליעזר בן יהודה שמבוסס על לטינית velum, אבל אם משחזרים את היוונית, מקבלים W)elon) (ה-W מייצגת  דיגמה, העיצור האבוד שנכתב כמו F). אז זאת מעין שאילה של מילה שלא מתועדת ממש.

ביוונית יש שלושה מינים — זכר נקבה וסתמי — וחמש או שמונה יחסות (סיומות שם עצם לפי תפקידו במשפט), תלוי את מי שואלים. הסיומת on- היא סיומת של המין הסתמי כאשר הוא נושא המשפט או מושא ישיר. הסיומת של הזכר ביחסת הנושא היא os-, כמו מיתוֹס (סיפור. היה לי באוניברסיטה מורה לספרות שאמר מיתוּס כמו בלטינית, וזה שיגע אותי), נוֹמוֹס (חוק, הגיע אלינו בתור נימוס בתקווה שיגרום לנו להתנהג יותר יפה) וכאוֹס. ביחסת המושא הישיר גם הזכר הוא on-.

קצת מוזר שהמילה יקינטון הגיעה אלינו עם סיומת on-, בזמן שהמילה היוונית המצוטטת היא דווקא (hyakinthos (ὑάκινθος.

ניסיתי להבין למה ועבדתי שעות נוספות בתיאוריות קונספירציה שלא היו מביישות את כל מתנגדי המוסד, ה-CIA וה-ساواک ביחד. אולי בגלל ש-Hyakinthos הוא שמו של עלם החמודות שמליבו השותת עלה הפרח (עוד דמות מיתולוגית שקראו על שמה פרח, כמו נרקיסוס, להבדיל, שעל שמו נקרא הנרקיס), והסיומת הסתמית נועדה להבחין את הפרח מהעלם? זה רעיון שלי, והוא קצת חלש כי ההבחנה הזאת קיימת רק בעברית. ביוונית ההבדל הוא באות ראשונה גדולה (לעלם) לעומת קטנה (לפרח) ושניהם בזכר. דרך אגב, גם לדמות המיתולוגית קוראים בעברית יקינטון. עוד יותר מוזר.

בתרגום השבעים, מופיעה הצורה (hyakinthon (ὑάκινθον (תרגום של "תכלת"), אבל זאת הצורה המקובלת למושא ישיר, אז זה בעצם לא אומר כלום.

תיאוריית הקונספירציה הפרועה ביותר שהגיתי, וגם ביססתי את כל העובדות בה כמו שבודקים לפני שמשלחים תיאוריה כזאת לאוויר העולם (כלומר לא):

לאה גולדברג היא זו שהכניסה את המילה לעברית (לפי אבן שושן המילה קיימת רק מהעברית החדשה), ומכיוון שהיוונית שלה לא הייתה משהו / מאחר שהסיומת -ון יותר התאימה לה לתבנית המשקל והחריזה / מפני שבטקסט היווני שהיא קראה מופיעה המילה ביחסת המושא הישיר, היא הכניסה את המילה לעברית עם סיומת -ון למרות שזה לא כך באף שפה, כולל שפת המקור.

ואז החלטתי שאני חייבת לשאול מישהו שיודע יוונית קצת יותר טוב ממני. שאלתי את ד"ר יוליה קריבורוצ'קו מאוניברסיטת חיפה, כיום עמיתה בפרויקט GBBJ, ובשנות התשעים המאוחרות המורה שלי ליוונית קלסית. ד"ר קריבורוצ'קו ניתצה לי את כל תיאוריות הקונספירציה בכך שאמרה שבכלל לא מוזר שיקינטון הגיע אלינו ביחסת המושא הישיר. לדבריה, שאילת מילים בצורת המושא הישיר היא נפוצה ומקובלת מאוד.

המקבילה הלטינית היא hyacinthus, כאשר בלטינית מוקדמת עוד ביטאו C בכל הסביבות הפונטיות כ-ק. רק מאוחר יותר היא הפכה ל-צ בסביבות מסוימות. סבא שלי עליו השלום נהג לספר על ויכוח בנושא בכנסת הראשונה: מנחם בגין שנשא פעם נאום במליאת הכנסת והזכיר את השם ציצרו. יו"ר הישיבה ויו"ר הכנסת דאז, יוסף שפרינצק, העיר לח"כ בגין: "אומרים קיקרו ולא ציצרו", ואז ענה לו בגין: "תודה רבה על התיקון מר שפרינקק". (מודה שלא זכרתי את הפרטים, אז רעננתי את זכרוני באתר הנפלא שפה עברית) זה מאוד הצחיק את סבא שלי, וגם אותי בילדותי. עכשיו התקלקלתי, ואני אומרת בכובד ראש בלשני אקדמי – אבל שניהם צודקים, תלוי בשלב של הלשון. ככה זה, אחרי כמה זמן באקדמיה חוש ההומור משתנה. עכשיו משעשע אותי שפעם עניין את חברי הכנסת מי זה ציצרו ומה זה לטינית.

hyakinthos ביוונית הוא גם שם של פרח כחול בעל תפרחת שדומה ליקינטון (אבל לא מה שקוראים היום יקינטון), וגם שם של אבן חן כחולה. לפי בן יהודה – אבן הברקת, לפי ויקיפדיה – כדכוד (עכשיו צריך רק להחליט מי יותר אמין).

האיות האנגלי hyacinth קיים מאמצע המאה ה-16. לפני כן שם הפרח (ואבן החן) היה jacinth, צורה שקיימת עד היום אבל פחות נפוצה (ויותר דומה לעברית). דרך אגב, כל המילונים שבידיי מאייתים יקינטון ב-ט', אבל וויקיפדיה וישראלים רבים וטובים מאייתים ב-ת'. האיות ב-ט' הוא הנורמטיבי כי כך נכנסה המילה לעברית לפני שהיו חוקים. יקינתון הוא תעתיק מדויק יותר של השם היווני. במדרשים (שמות כה לח) מצוי השם דְיָקִינתִּין, כמילה שאולה.

על ת', ט', θ ו-τ אדבר ביתר חפרנות ב-6.11.

לפני כמה שנים האביב הגיע מוקדם מדיי ובתחילת מרץ לא היו יקינטונים בכל משתלות המרכז, אז נסעתי עם חברים לצפון וכל הזמן חיפשנו מִשְׁתוֹללָה (ככה אומרים משתלה במבטא פרסי עם טאץ' אסלאמי) עם יקינטונים. החברה שנסעתי איתה היא בלשנית ערביסטית ילידת מוסקבה. סיפרתי לה קצת על האטימולוגיה של יקינטון ועל כך שביוונית העיצור הראשון מנושף. ואז היא אמרה: עכשיו אני מבינה למה אימא שלי קוראת לזה גְיָאצִינְט!

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני נסיעות לצפון). צרו קשר מכאן

קֶלֶס לַקֶּלֶס

יום שני, 21 בספטמבר, 2009

מנימוקי השופטים להכנסת המילה לקלס לרשימת מאה המילים היפות של הגלוב: מילה דו משמעית בעלת שתי משמעויות מנוגדות.

מלבד שתי המשמעויות המנוגדות המוכרות (גם להלל, לשבח לפאר ולקלס, וגם לשים ללעג ולקלס), קיימת גם משמעות שלישית, שגיליתי רק בחיפושיי במילון.

המשמעות הראשונית של קילס, וגם התקלס ב- בעברית, זאת שמתועדת בתנ"ך, היא "לעג, בז, הלעיג, התלוצץ". בימי הביניים מוצאים גם "התקלס" במשמעות הקלסית של התפעל – התבזה, היה ללעג.

המשמעות "שיבח, הילל" קיימת רק מתקופת התלמודים והמדרשים העתיקים, כלומר היא התפתחה, או נכנסה לעברית, מאוחר יותר.

המשמעות השלישית, "רקע ברגלו לאות אבל על מת" (בקרוב פוסט על מילים שצריך משפט שלם כדי לתרגם אותן לשפה אחרת), קיימת אף היא מתקופת התלמודים, אבל עד לרגע זה לא שמעתי עליה.

אבל מילא המשמעויות המנוגדות של המילה. הדבר היפה בעיניי במילה לקלס היא שמדובר בשני פעלים שונים משני מקורות שונים לחלוטין, שבמקרה התאחדו ונראים בדיוק אותו דבר בעברית. הדבר היפה השני הוא שלמשמעות "להלל" יש לפחות שלוש אטימולוגיות מתחרות, אחת מזהה אותה עם שני הקילוסין האחרים, ושתיים משייכות אותה – איך לא – ליוונית השולטתתתת.

נתחיל במה שרוב החוקרים מסכימים עליו: באוגריתית, שהיא אחת השפות השמיות הקרובות ביותר לעברית (מתה לפני איזה 3000 שנים), יש שורש ק.ל.צ שמשמעותו "ללעוג", אבל הגיוני יותר שהמשמעות "ללעוג" נגזרה בהשאלה מהמשמעות "לרקוע" (לדרוס ברגליים, לדרוך על) מאשר להיפך. חלק מהחוקרים חושבים שגם המשמעות "להלל" באה מאותו "לרקוע ברגל" (אולי משום שזה לאות אבל על מי שמת, ו"אַחֲרֵי מוֹת – קדוֹשִׁים אֱמוֹר"?), אבל בעיניי יותר מוצאות חן האפשרויות היווניות, בפרט השנייה.

לפי המילון האטימולוגי של קליין, המילה לקלס באה מיוונית kalos "יפה" (גם כתואר וגם כתואר הפועל). מאותו בסיס יש גם קליגרפיה – כתיבה יפה, קָלֵידוֹסְקוֹפּ (kalos יפה + eidos "צורה" + scope – מראֶה), וגם קָלִיגִינֵפוֹבְּיָה, שזה פחד מנשים יפות (מילה שלמדתי שלשום). ועכשיו רגע של אמת – מי חשב שקלידוסקופ בא מ-collide "להתנגש"? עוד אטימולוגיה עממית נפוצה.

זוכרים את מעגל גרים? בפוסט על אזדרכת דיברתי על חלק אחד מהמעגל, שבו פוצץ קולי הופך בשפות גרמאניות לפוצץ בלתי קולי (הדוגמאות היו dent-tooth, deux-two, dix-ten, gyne-queen). בחלק אחר של אותו מעגל, פוצץ בלתי קולי הופך בשפות גרמאניות למנושף/חוכך. בניגוד לפוצץ, שהוא "עיצור חד פעמי", חוכך יכול להימשך לנצח, כל עוד יש אוויר: ח, פ רפויה, th וכו'. החלק הזה של מעגל גרים מאפשר לנו לקשר את kalos ל-heal, health באנגלית (ק, שהוא פוצץ בלתי קולי, הופך לחוכך. אל תחשבו על איך שאומרים heal באנגלית היום, אלא במבטא פולני: חִיל).

הקשר בין יפה ו-להלל ברור. אבל יש אטימולוגיה עוד יותר יפה, לא רק כי היא פותחת פתח לחפירות נוספות, אלא בעיקר כי משמעות המילה kleos היא "כבוד, תהילה (glory)", והקשר לקילוסין הרבה יותר ברור. משמעות נוספת של kleos ביוונית קלסית היא "שמועה, בשורה", מהפועל kluō "לשמוע" (בעברית מצטטים פועל בצורת השורש – ש.מ.ע, בעבר נסתר – שמע, או בשם הפועל – לשמוע. ביוונית ובלטינית מצטטים את צורת גוף ראשון יחיד בהווה: kluō זה בעצם "אני שומע"). kleos עצמה משוחזרת עם דִיגַמַה – kleFos (מבוטא klewos).

וגם כאן המקבילה האנגלית היא בחוכך – hear.

עיצורי למנ"ר הם דומים מאוד בתכונותיהם, עם יותר קרבה בין מ-נ האפיים (כשמבטאים אותם בשְׁוָא, האף רוטט. נסו) ובין ל-ר (הכוונה בעיקר ל-ר' מתגלגלת כמו בספרדית ואיטלקית), שבשניהם הלשון נוגעת באותו מקום בפה, והאוויר זורם. ב-ל' האוויר זורם משני הצדדים וב-ר' הלשון קופצת קצת. ילדים קטנים מחליפים הרבה מ-נ (הַנְבּוּנְגֶר, למשל, וגם אַנְבּוּלַנְס), ויש ילדים קטנים שאומרים ל' במקום ר'. הסינים והיפנים, במובן זה, נשארים קטנים עד לסוף ימיהם. זה לא שאין להם ל' או שאין להם ר'. אין להם הבדל בין ל ו-ר. בעצם ה-l ב- flied lice (אוֹלֶז מטוגן) וה-r ב-generar erections הם אותו עיצור, בין ל' ל-ר'.

חילופי למנר בין שפות הודו-אירופיות קיימים גם ב- star-stella (כוכב), sun-sol-svar (שמש. האחרון הוא בסנסקריט).

הדבר המעניין יותר במילה kleos הוא המקבילות של העיצור הראשון בשפות הודו אירופיות מזרחיות: רוסית slovo "מילה" (זוכרים את מערכת הבחירות שבתעמולה של מפלגת האופוזיציה היה סְלָבָה, סְלָבָה, סְלָבָה? זו צורת הרבים) ו- 'slušat "לשמוע". בסנסקריט śloka "בית שיר", śru "לשמוע". יש קשר גם לפרסית šenidan, אבל הקשר קצת מורכב מדיי, ומפאת אורך הפוסט (והשעה שבה אני כותבת), אני דוחה את החפירה הזאת לפוסט עתידי.

בינתיים טיזרים שפוזרו בפוסטים קודמים + כמה חדשים:

צ'קרה-wheel-culture-caravan-bazaar; ראג'ה-rex, regal, royal; אזדרכת-גינקולוגיה-king-queen-genesis-רוסית žena-פרסית זַן (אישה); cent-hundred-רוסית sto-פרסית סַד "מאה"; know-gnosis-znat'-dānistan-jñā – אותו שורש באנגלית, יוונית, רוסית, פרסית וסנסקריט.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרהבמגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (לא בענייני מֵאוֹת. אלפים ותמיד עם חשבונית). צרו קשר דרך כאן.

המילים הגאוניות ביותר בעברית

יום חמישי, 3 בספטמבר, 2009

היום נראה לנו מובן מאליו שאנחנו מדברים עברית. אבל בשנת 1911, לפני פחות ממאה שנים, כתב הבלשן וההיסטוריון תיאודור נלדקה מאמר על שפות שמיות באנציקלופדיה בריטניקה. ועל השפה המתה ששמה עברית הוא כתב בזו הלשון:

The dream of some Zionists, that Hebrew – a would-be Hebrew, that is to say – will again become a living, popular language in Palestine, has still less prospect of realization than their vision of a restored Jewish empire in the Holy Land.

כלומר "חלומם של ציונים אחדים, שהעברית – כלומר מה שמתיימרת להיות עברית – תיעשה שוב לשפה חיה ועממית בפלשתינה, סיכוייו להתגשם פחותים עוד יותר מן הסיכויים להתגשמות חזונם על אימפריה יהודית מחודשת בארץ ישראל" (תרגום – אביעזר רביצקי, עמ' 8 )

והיום, פחות ממאה שנים אחרי, אנחנו לא יכולים אפילו לדמיין שהיינו מדברים שפה אחרת. וכל זאת בזכות משוגע אחד בשם אליעזר בן יהודה, שיחד עם נשותיו וילדיו ועם קומץ חברים משוגעים שסחף אחריו, הקים לתחייה את השפה העברית.

כבוד.

בסוף כל הרצאה כמעט, ובעיקר אשמדאי החנטריש ומלפפונים מהפרדס, שואלים אותי: תגידי, יש גם דבר כזה מילים עבריות?

אני מניחה שגם קוראי עברית וחיות אחרות מרגישים ככה לפעמים, כי עד עכשיו נתתי רק אטימולוגיות של מילים שאולות.

אז היום, לכבוד אליעזר בן יהודה וגם לכבוד המילה נזלת, שמכל המילים הגאוניות בעברית גם זכתה להיכלל ברשימת מאה המילים היפות של קוראי הגלוב (ואני לא פסיכולוגית אז אין לי מושג מה זה אומר עליהם) – קצת על תחדישי לשון.

לאליעזר בן יהודה ולמחדשי הלשון האחרים היו כמה דרכים עיקריות לחדש מילים:

לוקחים מילים תנ"כיות שלא יודעים מה משמעותן, כמו חשמל, ומצמידים להן משמעות שאין לה מילה, למשל electricity. הבחירה כאן לא מקרית. בתרגום השבעים, התרגום הקדום ביותר של התנ"ך לשפה זרה – במקרה זה יוונית – מתורגמת המילה חשמל כ-elektron (המילה היוונית לענבר, שעל שמו קרוי גם הכוח האלקטרי בלשונות אירופה).

אפשר גם לקחת מילים תנ"כיות שיודעים מה משמעותן, כמו אקדח, שהוא שם של אבן יקרה, ולהצמיד להן משמעות חדשה.

דרך נוספת ליצור מילים חדשות היא פשוט לקחת שורש עברי או שמי קדום ולהכניס אותו למשקל מסוים. למשל תזמורת (המשקל של תערובת, תרכובת עם השורש ז.מ.ר), שבמקור הייתה אמורה להיות המילה למלודיה. לפחות על פי סוכריות מהשמים של גיל חובב, הספר השני הכי אהוב עליי בספרות העברית והעולמית (הראשון הוא מטבח משפחתי, שלא מצאתי לו קישור בלתי מסחרי. ספר שקראתי אותו לבד בבית והתגלגלתי על הרצפה). למי שלא יודע, גיל חובב הוא הנין של-, ואני מוכנה לעשות לו ילד בכל זמן נתון.

יש גם מילים שהן חיקוי של המילה הלועזית, למשל מברשת שאמנם יש לה משקל עברי, אבל השורש הוא שאילה מלשונות אירופה; או בובה, שמחקה את המילה הצרפתית  poupée. המילה תאריך נשאלה מערבית כמות שהיא, ואדבר עליה בפוסט אטימולוגי לכבוד ראש השנה, בעוד כתשעה ימים.

כמובן שיש גם הֶלְחֵמִים, כמו ראינוע, אבל הם פחות נפוצים מאשר היום (אמנם בדורבנות רוב התחדישים הם הלחמים, סמיכויות ומשחקי מילים, אבל האקדמיה ללשון העברית עדיין מחדשת מילים בעיקר בדרך של שורשים ומשקלים).

המילים העבריות הגאוניות ביותר בעיניי, הן אלה שמצרפות שתיים מהדרכים: שורש שמי במשקל עברי, אבל גם דמיון ללשונות אירופה.

המילה אוירון דומה לavion הצרפתי. הבאתי אותה ראשונה כי היא לא בנויה על שורש שמי, אלא על מילה שאולה שהתאזרחה ונטמעה. המילה אוויר היא כנראה מילה שאולה מיוונית. המילה היווונית היא aer, אבל ביוונית קדומה הייתה אות שמכנים אותה דיגאמא (digamma), כלומר פעמיים גאמא. היא נכתבת כמו F ונהגית כמו W. ביוונית קלסית היא כבר אבדה, אבל ניתן לשחזר aFer. בחלק מלשונות היהודים (למשל פרסית יהודית ולדינו), המילה אויר מנוקדת בצירה; ביאליק כתב קנה אָוֵּיר לנשימה, גנוב אור לעיניים (הרהורי לילה).

המילה נזלת גאונית בעיניי כי היא משלבת את השורש השמי נ.ז.ל עם משקל מחלות, אבל באותו זמן היא דומה ל-nasal האירופי – אַפִּי (שם התואר, קשור לאף).

גלידה אף היא מילה יפהפיה שמשלבת את השורש השמי ג.ל.ד (גליד קרח, גלד – משהו נוזלי שקופא), עם משקל של מאכלים (לביבה, קציצה, רביכה), וזה אפילו יוצא דומה ל-gelato האיטלקי.

המילה הרביעית היא תחדיש של האקדמיה ללשון עברית, שהתוודעתי אליו לפני כמה חודשים ונפעמתי. אַקְוָה היא המילה העברית לאקוויפר, מאגר מי תהום. המילה בנויה מהשורש ק.ו.ה (מקווה מים), ודומה שתי טיפות מים ל-aqua הלטינית. לא שימושי, אבל מרטיט.

תיאודור נלדקה לא כתב מה שכתב מפני שהיה אנטישמי. מן הסתם הוא היה אנטישמי כי כולם היו באותה תקופה, אבל זאת לא הסיבה שהוא כתב כך. כבלשן וכהיסטוריון הוא ידע שבהיסטוריה האנושית אין (כלומר לא היה) אח ורע לתופעה הזאת, ששפה מתה, ומתעוררת, וקמה לתחייה כשפה חיה ומדוברת שהיום מדבר אותה עם שלם.

כך אני מסיימת את ההרצאה "מלפפונים מהפרדס – מילים עבריות מכל הגלויות". רוצים לשמוע גם את ההתחלה? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני גאונות). צרו קשר דרך האתר שלי.

ראי ראי שעל הקיר

יום שלישי, 25 באוגוסט, 2009

או שמא "מראה מראה שעל הקיר"?

בניגוד למילים כמו לאפה/אַש תנור, שההבדל בשימוש הוא גיאוגאפי (לאפה זה בתל אביבית, אש-תנור זה בירושלמית, ובילדותי בגדרה בכלל קראו לזה פיתה עראקית), כאן שתי המילים קיימות זו לצד זו ולא ברור מה ההבדל ביניהן.

רוב האנשים בוחרים אחת אבל משתמשים לפעמים גם בשנייה (שוב בניגוד ללאפה, אש תנור ופיתה עראקית). הדבר שברור הוא ששתי המילים באות מהשורש ר.א.ה / ר.א.י (י' סופית בשורשים עבריים מתבטאת לרוב בסוף מילה כ-ה'), וזה לאכל כך מפתיע. גם המילה הערבית מִרְאָאה (مِرآه) באה מאותו שורש.

המילה ה"עברית" לראי שזכתה להיכלל ברשימת מאה המילים היפות של קוראי יובל דרור, היא אספקלריה. המילה נשאלה לעברית מלטינית specularia, "שִמְשָה", שגזורה מ-speculāris "ראי". השורש spec-, כמו בעברית, הוא "לראות", ומכאן גם אנגלית (שאילות מלטינית) inspection, prospect, suspect, spectacle, perspective, aspect, respect, ועוד. כולן קשורות כמובן לראייה, והקידומת או הסיומת יוצרות את ההבדלים ביניהן.. זהו גם השורש של ספקולום הלטיני. הבנות מכירות את המילה ספקולום בתור מכשיר העינויים של הגינקולוג, אבל בלטינית המשמעות העיקרית של המילה היא ראי. מאותו שורש גם גרמנית Spiegel "ראי".

וה-א?

פרוסתטית, כמובן.

האנגלית שאלה מחצית מאוצר המילים שלה מהצרפתית, וביניהן גם המילה mirror. בצרפתית המילה mirroer באה מהפועל mirer "להביט", שהוא גם השורש של מיראז' – חזיון שרב. מיראז' בא מהמקבילה הצרפתית ל"בניין התפעל" של הפועל, שמשמעותו "להשתקף". לצרפתית התגלגלה המילה מהשורש הלטיני miror, שפירושו "להתפעל, להידהם, להעריץ", ומכאן גם miracle וגם השם מירנדה, שמשמעותו "ראויה להתפעלות או להערצה".

עם השנים עבר הפועל לשקף את מבטי ההתפעלות, הפך למבט ללא קשר להתפעלות, ובצורת ה"התפעל" שלו – השתקפות, משהו שרואים.

עד כאן – מבוסס על קטע שפרסמתי לראשונה בגליון "רגע קאטה" (בטאון המרכז הישראלי לטאי-צ'י) במאי 2007.

ומכאן – למשהו קצת יותר אישי:

אלה שתמיד מסתכלים על עצמם בראי – זה כדי להעריץ את עצמם.

אנשים שלא אוהבים את איך שהם נראים משתדלים להימנע ממראות.

אני?

יש תקופות ויש תקופות. לפעמים נבהלת ונמנעת (הדרך הטובה ביותר להפסיק להשמין – לא להסתכל. אני משתמשת בטקטיקה דומה גם להורדת רמת הכולסטרול בדם).

לפעמים אוהבת את מה שאני רואה.

אחד הרגעים הכי אינטימיים עם בן זוג חדש – לצחצח שיניים ביחד מול הראי.

ויש תקופות בחיים שאני מבלה כמעט כ-ל הזמן מול הראי.

חודשים שלמים מול הראי, עושה פוזות ובודקת מכל הכיוונים כמה אני יפה.

תקופות שאני כל כך אוהבת את איך שאני נראית, שאני פשוט לא רוצה שהן ייגמרו.

אבל מה לעשות, אי אפשר להיות בהריון כל הזמן.

ההריון הוא הזמן הכי יפה שלי, אני בטוחה שאני הכי יפה בעולם, ולא רק שלא צריך להכניס את הבטן – היא חלק מהיופי השלם שלי.

מי שמכיר אותי ו/או ראה את הסרט בערוץ 10, יודע שאני כל כך אוהבת להיות בהריון, שאפילו עשיתי את זה עבור מישהי אחרת, כשהתאים לי הריון ורציתי לתת את כל המשאבים שיש לי לשני הילדים המושלמים שכבר עשיתי לעצמי.

אהבתם את החלק הראשון, הלשוני? בטח תאהבו גם את ההרצאה מלפפונים מהפרדס – מילים עבריות מכל הגלויות. אהבתם את החלק השני, האישי?בטח תאהבו גם את ההרצאה שלי תמר, תעשי לי ילד! פונדקאות בגוף ראשון. אני מרצה בכל מקום שרוצים לשמוע אותי ומשלמים היטב.

קצת סדר באנדרלמוסיה

יום רביעי, 19 באוגוסט, 2009

עוד מילה יוונית ברשימת מאה המילים היפות של קוראי יובל דרור. אולי עוד מילה שנתפסת בעיני הדוברים כארמית.

המילה היוונית היא androlempsia, והצורה המקורית היא androlepsia.

התוספת של עיצור אפי (ב-M, N האוויר יוצא דרך האף. לָכֵד כְּשֶׁבְּצוּדָדִים וְהָאַף סָתוּבּ יוֹצְאִיבּ הַפּוֹצְצִיבּ הַקּוֹלִיִּיבּ הַבַּקְבִּילִיבּ. אפשר גם לשים יד על האף כשמבטאים מ,נ ולהרגיש את הרטט) לפני פוצץ, או הוספת פוצץ אחרי עיצור אפי, ידועה גם משפות אחרות. למשל העיר רַמְבְּלַס בספרד היא העיר התאומה של רמלה (משמעות השם – חולון), לפחות מבחינת השם, והפרסית שאלה מעברית את השם של יום השבת והוסיפה לו מ: שַׁמְבֶּה (מאייתים شنبه).

העברית הורידה את ה-P השורשית, והשאירה דווקא את ה-M הלא-אטימולוגית.

 

androlepsia היא תפיסת (lepsia) אדם (קידומת andro-) שרצח אזרח בחו"ל.

כנראה שהיו די הרבה בלגנים (מילה פרסית שהגיעה גם ללשונות אירופה בתור "בלקון") במעמד תפיסת הרוצח.

 החלק של אנדרו- מוכר לנו מאנדרוגינוס (החלק השני, gyne, חולק שורש משותף עם אזדרכת),

לפסיה – lepsia בא מהפועל היווני lambanein "לתפוס, לקחת". עם הקידומת אפי-, המשמעות היא לתקוף, ואפילפסיה היא שם הפעולה (התקף, התקפה).

מכיוון שהמילה אנדרלמוסיה נשאלה בשלב שבו העברית הייתה פחות או יותר מתה, היא נכנסה למשלב הגבוה של השפה (מאותה סיבה גם רוב המילים מארמית נחשבות גבוהות, ואולי זאת גם הסיבה שמתבלבלים בין מילים ארמיות ויווניות). המילים שנשאלו מרוסית או דרך רוסית, נכנסו לשפה בשלב מאוחר, ולכן מזוהות כסלנג:

סמטוחה – ברוסית סוּמַטוֹכָה – אי סדר.

ברדק – ברוסית בית זונות.

ובלגן, שהגיע מפרסית דרך רוסית

.רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה  במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני קוליות). צרו קשר דרך האתר שלי.

אִצְטַבָּה סְטוֹאִית

יום חמישי, 13 באוגוסט, 2009

המילה אצטבה הופיעה ברשימת מאה המילים היפות ב-א' בסוף, וזה מתקשר לי לתגובה "הארמית שולטתתתת". האמת היא שהשפה השולטת, לפחות באות א', היא יוונית. אבל האיות אצטבא אומר שהדוברים תופסים את המילה כשאילה מארמית. מילים מיוונית ומארמית נשאלו לעברית בערך באותו זמן (כלומר מזמן), וחלק מהמילים היווניות, למשל פסנתר, אפילו עברו דרך ארמית בדרכן לעברית.

לפי מקורותיי, המילה אצטבה באה מיוונית stoa שנשאלה לעברית גם כ-סְטָו: אכסדרת עמודים. משמעויות אחרות של stoa מסדרון. מרפסת.

 ה-א' היא א' פרוסתטית.

הקשר לאצטבה – דבר ישר.

"איש הסטיו" הוא stoikos. אפשר לקצר את הדרך ולומר שמי שיושב על המרפסת חווה שלווה סטואית, אבל האמת היא שזאת מרפסת מסוימת – Stoa Poikile, "הסטיו הססגוני", בשוק באתונה, שם לימד הפילוסוף זנון מקיטיון, מייסד האסכולה הסטואית בפילוסופיה היוונית. האסכולה הסטואית דוגלת, הפלא ופלא, בקבלת הדברים בלא זעזוע, בשלווה ובשוויון נפש.

זה בגלל שביוון העריכו פילוסופים והם לא היו צריכים להתפרנס ממשהו אחר, והנשים היו אלה שגידלו את הילדים.

אכסדרת עמודים במוזיאון אגורה ביוון. צילום Chris Winters cc-by-sa

גם המילה אכסדרה, שלא זכתה להיכנס לרשימה, היא מילה יוונית שמשמעותה מרפסת או מסדרון, במקור – מסדרון מקורה מחוץ לבית עם מקומות ישיבה.

כאן ה-א' היא לא פרוסתטית, אלא חלק מהמילה היוונית exedra, שמורכבת מ-ex "בחוץ" ו-edra "מושב". המילה edra באה מהשורש ההודו אירופי sed "לשבת" (באנגלית sit, כמתחייב ממעתק גרים). ביוונית, S הודו-אירופית בתחילת מילה הופכת לנישוף (H), כפי שניתן לראות בזוגות היוונית-לטינית hyper-super, hypo-sub. הנישוף הולך לאיבוד באמצע מילה, ולכן edra אינה מנושפת.

בחלק מהמילים היווניות שנשאלו לעברית, נשאר הנישוף גם באמצע מילה, כמו למשל במילה סנהדרין – יוונית synedrion – מועצה, מילולית ישיבה ביחד.

מאותו שורש באה גם המילה קתדרה, עם הקידומת kata "למטה". קתדרה היא בסך הכל מושב, וכמו שלמילה כיסא בעברית יש בהקשרים מסוימים משמעויות שלטוניות, המושב הספציפי הזה קיבל משמעות אקדמית.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה  במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני קתדרות, שזו דוגמה למסגרות שלא משלמות טוב). צרו קשר דרך האתר שלי.

והאחשדרפנים

יום שישי, 7 באוגוסט, 2009

המילה הארוכה ביותר בתנ"ך, בספר שאני מתפרנסת ממנו הכי טוב. אחשדרפן הוא תפקיד ממשלתי, כנראה משהו כמו מושל מחוז.

   

ולפני האטימולוגיה של אחשדרפן – מקרא לתעתיק הלטיני:

קו מעל אות – תנועה ארוכה; X = כ רפויה; Š = ש; θ = th בלתי קולי (כמו ב-three).

אני תוהה אם המילה אחשדרפן הייתה נכנסת לרשימת מאה המילים היפות של אנשי רוח ואקדמיה. המילה אמנם מוזכרת בתנ"ך, שכתוב בעברית, אבל זהו חלק ממינוח שלטוני בפרסית עתיקה, שלא נכנס ממש לעברית, בניגוד לגזבר, למשל, שתפס היטב אם כי לא במשמעות המקורית של "שר אוצר", לפתגם, "מסר", שגם קיבל משמעות אחרת בעברית, ועוד.

באחת התגובות לפוסט מאה המילים היפות של יובל דרור, הוצעה המילה דיפלומט במקום אחשדרפן. גם זו לא מילה עברית (והדוברים אפילו מודעים לכך), אבל הסיבה שהיא לא מתאימה להחליף את המילה אחשדרפן, היא שהאחשדרפנים לא היו דיפלומטים.

בפרסית עתיקה xšaθra pāwan שומר הממלכה. זה לא תפקיד חוץ אלא תפקיד פנים.

ה-א' היא א' פרוסתטית. זה לא סוג של פרוסטטה אלא סוג של פרוטזה. "קביים פונטיים" שמוסיפה העברית הקלסית כשהיא מאמצת מילים שמתחילות בצרור עיצורים (כמו ב-אצטדיון, אצטרובל, אצטומכא וכו').xšaθra – ממלכה, מהשורש ההודו איראני xša "להיות יכול, להיות ראוי, למלוך". מאותו שורש באה המילה xšayaθya "מלך", שהפכה בפרסית חדשה ל-שאה.

pāwan – מגן, מהשורש ההודו-אירופי pā. האדם שתפקידו במשפחה הוא להגן, הוא בלטינית pater, מאותו שורש. המילה pāwan היא גם היסוד השני במילה גושפנקה. היסוד הראשון הוא "אצבע", ו-anguštsa-pāwan הוא בעצם טבעת חותם. החותם נותן את הגושפנקה למה שהוא מושם עליו.

גושפנקה - תחתית לכוס מהסדרה הראשונה. ד”ר תמר עילם גינדין

ליוונית (ומשם לאנגלית) נשאלה המילה כ- satrap.

בפרסית חדשה התכווצה המילה xšaθra גם בהגייה – שַׁהְר וגם במשמעות – עיר (אחת המילים הבעייתיות ביותר ללומדי פרסית שלמדו קודם ערבית ורגילים שחצי מאוצר המילים הוא אותו דבר. בערבית זה חודש). הסיומת pāwan התכווצה והפכה ל-בָּאן. שַׁהְרְבָּאן בפרסית חדשה זה סוג של שוטר.

סיפור אישי על צרור עיצורים: כשהבת שלי הייתה קטנה, שלושת הרחובות האהובים עליה בגדרה היו סטרומה, שפרינצק וסברדלוב. אז בגיל שלוש לימדתי אותה לומר "צרור עיצורים", והיא הייתה מבקשת: "אמא, בואי ניסע דרך הרחוב הזה שמתחיל בצרור עיצורים. לא שפרינצק, זה שבדרך להדר".

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני מגילת אסתר). צרו קשר דרך האתר שלי.

 

האחים גרים ועץ האזדרכת

יום שלישי, 4 באוגוסט, 2009

כמובטח – פוסטי אטימולוגיות למאה המילים היפות ביותר עפ"י קוראי הגלוב.

אני משתמשת לפעמים בתעתיק עברי ולפעמים בתעתיק לטיני, שהוא יותר אקדמי. בתעתיק הזה קו מעל אות = תנועה ארוכה (אין בעברית).

 

אזדרכת

שם העץ הגיע אלינו מפרסית אָזָאד דֶרַכְת "העץ החופשי", או "עץ החופשיים". אולי במהומות שהיו לפני חודש וחצי באיראן שמעתם על כיכר אזאדי בתהראן (זה התעתיק המדויק)? זוהי כיכר החופש.

המילה אזאד בנויה מקידומת ā שמשמעותה "קדימה", והבינוני הפעול (V3 באנגלית) zād "נולד". בפרסית אמצעית āzād, מי ש"נולד קדימה", הוא אציל. ומכיוון שרק האצילים היו בני חורין, הפכה המילה ל"חופשי". את המילה zād מכירים רוב הישראלים משמות משפחה המסתיימים ב-זאדה (המקבילה של zād בפרסית חדשה). לכן יעקבזאדה זה בעצם בן-יעקב (מי שנולד ליעקב)..

zād בא מהשורש ההודו-אירופי הקדום "ללדת" שזהו גם השורש של רוסית zhena ויוונית gyne "אישה" (גינקולוגיה), וגם של ג'נדר, גֶן, הקידומת geno ב-genocide ו-genesis "ראשית" וגם ספר בראשית. מאותו שורש באנגלית יש kin, king queen. מסתבר שפעם משפחת המלוכה הייתה קרובת משפחה של העם.

המילה הפרסית דֶרַכְת "עץ" מקבילה ל-tree באנגלית.

גם במקרה של gen-kin וגם ב-דרכת-tree, פוצץ קולי (ג, ד) הופך באנגלית לפוצץ בלתי קולי (ק, ט בהתאמה).

פוצץ הוא סוג של עיצור שבו יש "פיצוץ בפה". אני אוהבת להסביר את זה בתור "עיצור חד פעמי", כי אי אפשר למשוך אותו כמו ל או ס. מי שמצליח "למשוך" ט' (ושלא תהפוך ל-ס!), זוכה בסט תחתיות אטימולוגיות לכוסות.

קוליות היא תכונה של חלק מהעיצורים (ושל כל התנועות). בעיצורים קוליים, יש רטט של שפתות הקול (AKA מיתרי הקול). שימו יד על הגרוגרת ובטאו את העיצור דְ. רוטט, נכון? עכשיו אותו דבר עם טְ. הלשון בדיוק באותו מקום, אופן ההפקה בדיוק אותו דבר, חוץ מזה שאין רטט. זה הבדל של קוליות.

האנגלית שייכת לענף הגרמאני של משפחת הלשונות ההודו אירופיות. בענף הגרמאני התקיים מעתק שקרוי מעתק גרים, על שם הבלשן יעקב גרים. כן, זה שאסף יחד עם אחיו וילהלם אגדות עם, ואחר כך גם ניתח את השפה שלהן. לפי החלק הרלוונטי של מעתק גרים, הנקרא גם מעגל גרים או חוק גרים, פוצץ קולי בהודו אירופית הופך בגרמאנית לפוצץ בלתי קולי. למשל dent-tooth, deux-two, dix-ten.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה  במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני קוליות). צרו קשר דרך האתר שלי.

מהן המילים?

יום שבת, 1 באוגוסט, 2009

האתר alphadictionary פרסם רשימה של מאה המילים היפות ביותר באנגלית, שנבחרה על ידי ד"ר גודוורד (GoodWord, רוברט בירד), מילונאי ומשורר בעל ותק של 40 שנה. על כל מילה כתובה המשמעות שלה, דוגמאות שימוש ואטימולוגיות.

בעקבות פרסום הרשימה, הביע דב אלפון משאלה בטוויטר שיעשו רשימה כזו גם בעברית.

עם או בלי קשר למשאלתו של אלפון, ד"ר יובל דרור הרים את הכפפה וערך סקר בין קוראי ה'גלוב' לבחירת מאה המילים היפות ביותר בעברית. התוצאה מעניינת, בין השאר, כי היא נערכה על ידי גולשים – לא לגמרי אקראיים, אבל גם לא מילונאים ומשוררים ותיקים (לפחות חלקם). יהיה מעניין להשוות אותה לרשימת מילים שתיבחר על ידי אנשי רוח. הרשימה של יובל כוללת רק את המילים, ואני לוקחת על עצמי בהכנעה ובכבוד לכתוב על האטימולוגיות של המילים המעניינות, לאו דווקא לפי הסדר.

בשבועות הקרובים אפרסם כאן אטימולוגיות של חלק מהמילים (בניגוד למה שנכתב בתגובות לפוסט, מי ששולטתתת היא היוונית), אבל לפני כן – התוצאות מעלות שאלה חשובה: מה זה בכלל מילה? 

לפי תוצאות התחרות – מילה היא יחידה גרפית, או בלשון הבלשנים גְרָפֶמָה.

בין התוצאות ניתן למצוא נטיות של פעלים, כמו שְׁחִי ו-אֲגַל (שחי ואגל לך סוד ייסוריי, של ביאליק), צורות רבים כמו ערגונות שמוכר לרובנו מ'זרעי קיץ' של מאיר אריאל, וצורות עם סיומת קניין, כמו סַנְסִנָּיו, מתוך שיר השירים, המיוחס לשלמה המלך אבל בעצם נכתב בתקופת בית המקדש השני (פעם אכתוב גם על זה).

חלק מהמילים שנבחרו, יתורגמו לשפות אחרות כמספר מילים: אגל I shall reveal, סנסניו its palms.

האם מילה היא יחידה מינימלית נושאת משמעות? במקרה זה, ה-א' של אגל תצטרך להיות מילה, כי היא נושאת את המשמעות של עתיד, גוף ראשון, יחיד. וגם הסיומת -ות תצטרך להיות מוגדרת כמילה, כי היא נושאת משמעות של רבים. שלא לדבר על סנסיניו, שאפשר לפרק אותה לשלוש "מילים": סנסן – כפת התמר, -י- שמציין רבים, ו-ו שמציין את השייכות לגוף שלישי יחיד.

כל הדוגמאות האלה כמובן שאינן מילים, אלא צוּרָנִים, מוֹרְפֶמוֹת בלעז. צורן אינו נחשב מילה בפני עצמו, אלא הוא מצטרף למילים קיימות (מה זה מילים?) ומוסיף להן משמעות מסוימת. מה שבשפה מסוימת הוא צורן, יכול להיות מילה עצמאית בשפה אחרת, למשל ה-א' ב-אגל (שהיא אפילו שתי מילים), וגם צורן היידוע שלנו, שמופיע כמילה נפרדת בשפות אחרות (the, le, il וכו')

אז מהי מילה? את כל המילים האלה לא נמצא במילון. במילון נמצאות לֶקְסֶמוֹת, שזו דרך אחרת להגדיר מילה: פריט מילוני.

לפי ההגדרה הזאת, שחי היא צורה של הלקסמה שׁחה, אגל היא צורה של הלקסמה גלה, ערגונות היא צורת הרבים של הלקסמה ערגון, ו-סנסיניו היא צורת הרבים + סיומת קניין של סַנְסַן. לפי זה, אכן "אין מילה כזו" ערגונות, ו"אין מילה כזאת" סנסניו.

אז מהי מילה?

צורן? גרפמה? לקסמה?

גם אם נגדיר "מילה" כגרפמה וגם כלקסמה, יש מחלוקת נוספת בשאלה מהי מילה:

כמה מילים יש במשפט "צפת כוסתה טל, עכו אף היא כוסתה טל". האם יש כאן שמונה מילים (ספרתי כמה יחידות גרפיות יש כאן) או רק חמש, שחלקן מופיעות פעמיים? ומה עם "צִיר", שמופיעה במילון אבן שושן כארבע לקסמות שונות? (דיפלומט, כאבי לידה, המיץ של המרק ו-וו של דלת, ובהשאלה גם מערכת הצירים) האם זו מילה אחת או ארבע מילים?

כאן נכנסת ההבחנה בין תבנית – הצורה הגרפית של המילה, לבין תמנית, או היקרות, שהיא המילה (שוב המילה הזאת) בתוך הקשרה. במשפט שלמעלה יש חמש תבניות בשמונה תמניות. התבנית "ציר" מקבלת את המשמעות שלה מההקשר, בכל תמנית.

ואם נחזור ל-שחי ו-אגל, חלק מהתגובות לפוסט התחרות היו מנוקדות, ופוסט התוצאות היה בלתי מנוקד. חלק מהקוראים (ואני ביניהם), שלא עיינו קודם בפוסט התחרות, חשבו שמדובר ב-שֶׁחִי (אבל הבנתי שלא, כי זאת לא מילה יפה), או שְׂחִי, ו-אֶגֶל. שוב, ללא הקשר וללא ניקוד, אותה תבנית (גרפמה) יכולה להיקרא במספר דרכים שונות, וכדי לדעת מהי הדרך הנכונה צריך לראות את התמנית – כלומר את המילה בהקשרה ("הצירים בוושינגטון"), ולפעמים בהקשרה הרחב ("הצירים בוושינגטון היו הרבה יותר קלים מאשר הצירים בקפלן").

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני מילים). צרו קשר דרך האתר שלי.