איראן



אקדמיה ביער – קורסים שלי בירושלים

יום שני, 28 באוקטובר, 2019

בת דודתי השוקולטיירית המהממת יערה קלמנוביץ', המוכרת יותר כיערה-קקאו מיער הקקאו, החלטנו לפצוח בשיתוף פעולה נועז, ולקיים קורסים שלי אצלה במפעל יער הקקאו בתלפיות, אחרי שעות העבודה.

אז קבלו את…

אקדמיה ביער!

שלושה קורסי העשרה ביער הקקאו, פועלי צדק 2, אולם 317, תלפיות, ירושלים.

יער הקקאו זה כאן (אפשר לחפש גם ב-WAZE או בגוגלמפס בעצמכם)

הקורסים יתקיימו בימי שני בשעות אחה"צ/ערב, בכל אחד 10 מפגשים של 90 דקות. תיכף סילבוסים, קודם זמנים:

16:30-18:00 איראן הטרום אסלאמית

18:30-20:00 בלשנות 101

20:30-22:00 מהנעשה באיראן.

ההרשמה תהיה בין 3-14.11 דרך קמפיין הדסטארט שנמצא כאן: אקדמיה ביער – הפיילוט.

הרשמה דרך הדסטארט אומרת שכרטיס האשראי שלכם מחויב רק אחרי שהקמפיין מגיע ליעדו, כלומר רק כאשר בטוח שהקורסים אכן נפתחים.

סילבוסים (אפשר להירשם לקורס אחד, לשניים או לשלושתם, אפשר גם הרצאות בודדות – הכול יהיה בקמפיין)

איראן – תרבות והיסטוריה (16:30-18:00)

איראן - תרבות והיסטוריה: סילבוס.

שיעור – תאריך

1
2.12

מי אתם האיראנים? היסטוריה מוקדמת + נופים ומראות מאיראן של היום

2
9.12

מאין באנו? בריאת העולם על פי הדת הזורואסטרית

3
16.12

ממיתולוגיה להיסטוריה – 3000 השנים הראשונות לקיום העולם

4
30.12

לאן אנו הולכים ולפני מי אנו עתידים ליתן דין וחשבון? אחרית הימים האישית והעולמית לפי הדת הזורואסטרית

5
6.1

נפלאות השפה הפרסית + שירה פרסית קלסית

6
13.1

יהודי איראן

7
20.1

היסטוריה של המאה ה-19-20 ביעף

8
27.1

דגל איראן והשירים הלאומיים של איראן (מהמנון קאג'אר ועד ההמנון הנוכחי)

9
3.2

מגילת אסתר – היה או לא היה?

10
10.2

אשמדאי החנטריש – השפעות איראניות על לשוננו ועל תרבותנו

 

בלשנות (18:30-20:00)

שיעור ותאריך

(רוב הסיכויים שלא נספיק את כל הנושאים בכל שיעור, אבל זו השאיפה)

1
2.12

מבוא: הפלא הקרוי שפה, langue et parole, היסטוריה של חקר השפה – מפאניני ועד צוקרמן (אולי מפאניני ועד צ'ומסקי), גישות וסיבות לחקר השפה (סינכרוני ודיאכרוני, תארנות לעומת טהרנות; כדי שהאלים יבינו, לצורכי לימוד, תיעוד שפות נכחדות, החייאת שפות ועוד), מהי שפה.

תחומי חקר השפה [לקסיקולוגיה, אטימולוגיה, בלשנות היסטורית, סטרוקטוקלית לעומת גנרטיבית (יכול להיות שיעור שלם או קורס שלם), דקדוק: אורתוגרפיה, פונולוגיה, מורפולוגיה, תחביר.

2
9.12

איך נוצרות שפות: תיאוריית העץ ותיאוריית הגלים, "עצלות הדובר", פונקציות הקשר על פי רומן יאקובסון.

התפתחות הא"ב, סוגי א"ב (מפיקטוגרמות ליתדות להפשטות לשאילות), סדר האותיות במערכות הא"ב השונות (זה לא ממש חקר שפה. זה סתם מגניב).

3
16.12

פונולוגיה: פונולוגיה לעומת פונטיקה, הבדלים בין שפות (מקרה הקיצון של הפונמה r), מאפיינים (קוליות, מקום חיתוך, אופן חיתוך, נישוף, טונאליות), טרפז התנועות, תכונות מבחינות וזוגות מינימליים בשפות שונות, תפיסת פונמות/אלופונים כפונקציה של קיום ההבחנה בשפה (סיפורים: האיראני שלימד אותי גרוזינית, הזמרת ששרה בשפה זרה "אתה חרא", האוהד שקילל במקום לעודד). סוגי חילוף בין אלופונים (מותנה, חופשי, תפוצה משלימה), מבני הברות בשפות שונות (סיפור: ענתי וצרורות העיצורים).
הקשר לאורתוגרפיה [בקצה אחד צרפתית עם הסופיות השקטות ואנגלית – למשל kghotibgh (fish) ובקצה השני סנסקריט שהיא הכי מדויקת]. אסימילציה ודיסימילציה: סנדהי פנימי וחיצוני וביטויו בכתיב + הסיפור על המלך שזרק על המלכה ממתקים. הגדרות: תנועות, עיצורים, תנועות למחצה, דיפתונגים, פונמה, אלופון.

4
30.12

מורפולוגיה: שפות מפרידות, מדביקות ונוטות (דוגמאות), צורני גזירה וצורני נטייה, חלקי דיבר וקטגוריות דקדוקיות, הבדלים בין קטגוריות ודרכי הבעה בשפות שונות – השוואה בין עברית, אנגלית ושפות שיש בהן קטגוריות שאין "לנו" או ש"חסרות" בהן קטגוריות (איך מסתדרים?). מין, מספר, יידוע, יחסה, גוף, זמן, voice, מודוס, אספקט, אקציונסארט, (דוגמה קיצונית: מבנה הפועל בבסקית).

5
6.1

תחביר : הקשר בין מורפולוגיה לתחביר (ציר החופש/פיצוי: ככל שהמורפולוגיה עשירה יותר, סדר המילים חופשי יותר, דוגמאות משפות שונות) המימד הסינטגמטי לעומת המימד הפרדיגמטי.
משפט לעומת מבע; תמה ורמה, נושא לוגי לעומת נושא תחבירי, נושא ופרדיקט, גרעינים ומשלימים, ערכיות הפועל (כולל ארגטיביות וחג"מים), וערכיות של חלקי דיבר אחרים, פסוקיות; גישות בניתוח: תבניתית לעומת צ'ומסקיאנית, יחסים בין משפטים, מבנה עומק ומבנה שטח.

6
13.1

סמנטיקה: מסמן-מסומן-רפרנט, תבנית-תמנית; גישות בסמנטיקה: מאגית, רפרנציאלית, סטרוקטורלית; מילים ורגש (עשוי להכיל מילים גסות, האם צריך אישור או להימנע מחומר לימודי?), מעתקים סמנטיים: מטונימיה, מטאפורה, אליפסה, שאילת משמעות (דוגמה יפה: פוסטמה). שדות סמנטיים, ניתוח סמנטי: דנוטטיבי, קולוקטיבי, קונוטטיבי. אידיומטיות וניבים (דוגמה: "יש לו עין מלוחה").

7
20.1

פרגמטיקה: יש לך שעון?

8
27.1

אלה שהורסים בדיחות: הומופונים, הומוגרפים, הומונימים, פוליסמיה, ערכיות הפועל ועוד.

9
3.2

לשונות במגע: דרכי שאילה ורמות היתוך

10
10.2

העברית – מאין ולאן? (או: השגיאות של היום הם החוקים של מחר)

 

מהנעשה באיראן (20:30-22:00)

(זו שקופיות ישנה. בקורס נראה מה נשתנה)

בניגוד לקורסים האחרים, כאן האירועים האקטואליים יכתיבו את נושאי העומק בכל פגישה. כל פגישה תכלול כמה נושאים, והיבטים שונים של הנושאים השונים יופיעו בכמה פגישות.

בין השאר נשאל: האם הרפובליקה האסלאמית היא דמוקרטיה? נברר את מבנה השלטון: מי נגד מי וכמה כמה? נדון במעמד האישה באיראן לאורך השנים, בדמוגרפיה ובמה שנקרא "הצעירים", בזכויות אדם, באיכות הסביבה, בלהט"בים, במיעוטים אתניים ודתיים, באמנות (מוסיקה, קולנוע, ספרות ועוד), ברשתות החברתיות, בתופעות כמו בריחה מהדת ובריחה מהאסלאם, במהפכה האסלאמית, ועוד. ויש גם מבט לעתיד…

 

תשובות לשאלות נפוצות:

  1. כן, הקורסים ייפתחו רק אם תהיה מספיק הרשמה.
  2. כן, זה הכול או כלום, מימון צולב, סבסוד הדדי – איך שתרצו לקרוא לזה: המימון הוא לכל שלושת הקורסים.
  3. לא צריך להירשם לכל השלושה. אפשר לבחור להירשם לקורס אחד, לשני קורסים או לשלושה קורסים.
  4. עדיף כמובן להגיע בגופכם, אבל אפשר יהיה להשתתף בקורס גם באופן מקוון.
  5. תהיה אפשרות להרצאה בודדת.
  6. אם אתם צריכים ויזה לירושלים אז אפשר גם אחה"צ שלם עם כל שלושת הקורסים.
  7. יש גם אופציה של כל שלוש ההרצאות ביום הראשון ואז להחליט באיזה קורס רוצים להמשיך.
  8. כי ככה.
  9. לא, מה שמתיש אותי זה הנסיעות. ההרצאות דווקא מעלות אדרנלין.
  10. אז אפשר לשאול בתגובות…

 

 

אסתר לא הייתה יהודייה? רגע, אסתר הייתה?

יום רביעי, 20 במרץ, 2019

*** עדכון: בעקבות מחאתי שינו את הכותרת. תודה!!!***

הכותרת המתוקנת. תודה!

אז התראיינתי לוואינט. בגדול, מעט מאוד גופי תקשורת משלמים על ראיון או על כתיבת תוכן (ב-14 שנות רומן עם התקשורת לא נזקקתי ליותר מיד אחת כדי למנות את המקרים שזה קרה). אני עושה את זה בשמחה לשם יח"צ, כי באמת ככל שיותר אנשים נחשפים לתוכן שלי ואליי, כך יותר אנשים קונים את ספריי, מאזינים לפודקסטיי איראניום מועשר ואיראן בקטן, תומכים בפועלי באופן קבוע או קונים לי קפה באופן חד פעמי. וכמובן, עולה הסיכוי שגופים שמשלמים היטב ייחשפו אליי ויזמינו הרצאות העשרה מהממות (את זה עושים דרך אנסטסיה).

ואין ספק ש-YNET זה אחלה יח"צ (זכור לטוב טורי הקבוע ב-YNET כלכלה מלפני כ-10 שנים, שהביא לי הרבה פרנסה). אבל!

מה שקרה הפעם הוא ש-YNET שמו את הראיון איתי בחלק הסגור למנויים בלבד! נכון, חודש ראשון זה חינם (כך אמרה העורכת כשהבעתי את תרעומתי), אבל זה בכל זאת הרשמה לאתר, ואפילו אני לא עשיתי את זה! וחוץ מזה גם נתנו כותרת שאני לא אומרת! הכותרת היא "אסתר לא הייתה יהודייה", ומי שלא נותן לוואינט את הפרטים שלו, חושב שאני אמרתי את זה!

הקליקו כדי להגיע למאמר

מה שאני אומרת הוא שאשתו המתועדת של אחשוורוש, אמסטריס בת הותאנה, לא הייתה יהודייה. בקיצור, אחרי שלא אמרו לי (וליצחק טסלר, שהופתע כמוני!) שזה הולך להיות תוכן מוגבל למנויים, ואחרי שנתנו לי כותרת שמוציאה אותי עאמה, נראה לי אֶתִי לחלוטין לתקן את הפדיחה המקצועית ולתת לכם גישה לחומר כקובץ PDF (גם ככה אם חודש ראשון זה חינם והייתם עושים מנוי ומבטלים מיד אז הייתה לכם גישה אליו, נכון? זה מה שהם בעצם רוצים לומר).

אז בבקשה: אסתר בהקשר אקטואלי – שיחה שלי עם יצחק טסלר ל-YNET

(ההרצאה נועדה במקור לקדם את ההרצאה שנתתי בבית אבי-חי ב-10.3, שאני לא נותנת כאן קישור ישיר לווידאו שלה, כי אני רוצה להעלות את האודיו בתור הפרק של 25.3 באיראניום מועשר)

רוצים לשמוע עוד ו/או להביע את הערכתכם? רכשו את ספריי המצוינים – מגילת אסתר מאחורי המסכה, גיבורים מלכים ודרקונים – מיתולוגיה איראנית לכל גיל, והטוב הרע והעולם – מסע לאיראן הטרום אסלאמית. האזינו לפודקסטיי איראניום מועשר ואיראן בקטן! ואתם מוזמנים גם לתמוך בפועלי באופן קבוע או לקנות לי קפה באופן חד פעמי. וכמובן, המליצו למנהלות הרווחה שלכם ולרכזי התרבות ביישובכם להזמין ממני הרצאות העשרה מהממות (את זה עושים דרך אנסטסיה).

מאחורי הקלעים של הרומן ההיסטורי "המלכה"

יום ראשון, 28 באוקטובר, 2018

לפתע חשבתי שאולי לא כולם יודעים שיש לי עכשיו קמפיין הדסטארט למימון הספר המרגש הבא – המלכה.

הוא מרגש אותי מכמה סיבות – קודם כול אני כבר שנה וחצי לומדת לכתוב סיפור. כלומר לנסח אני יודעת, וגם להעביר רעיון, וגם לתרגם. אבל לפתח דמויות ועלילה וזה? לא ניסיתי אפילו. עד שמעיין אשכולי (אשף כתיבה, אבי הביטוי "חוק הדתיים השלובים", מתסריטאי סרוגים, רחוב סומסום ועוד דברים מגניבים) הציע לי לכתוב איתו ביחד את הרומן ההיסטורי שלו, שעד מהרה (אחרי כשנה של כתיבה, האמת) הפך לטרילוגיה, שממש השבוע החלטנו שתתקרא "האפדאנה", על שם חצר המלך החיצונה. לכל אחד מהכרכים אנחנו קוראים על שם שתי הדמויות הראשיות – דמות יהודית ודמות של גוי – שעוברות טרנספורמציה בספר.

אלט-טאב: הנה משהו שלמדתי ממעיין. עלילה זה סבבה, אבל צריכה להיות גם טרנספורמציה. למשל בנסיכה הקסומה, מי עובר טרנספורמציה? ווסטלי עובר אותה מחוץ לעינינו ובתחילת הסיפור, אז זה לא הוא. הנסיכה נורית, בינינו, לא עוברת שום טרנספורמציה. ווסטלי וויל סייב מי זה לא נחשב טרנספורמציה. אז מי?
ניחשתם?
נכון! הילד! פרד סאוואג' בסיפור המסגרת.
לא יודעת עליכם, אבל לי זה היה אסימון מהמם.
שיפט-אלט-טאב (איזה סלנג עתיק יומין, אבל אני עדיין לא יודעת מה קיצורי המקש של מעברי לשוניות. יוצא לי לפעמים בטעות ואני לא מצליחה לשחזר).

אז הנה סרטון הקמפיין שלנו. אנחנו מאוד אוהבים אותו:

תהליך העבודה שונה מאשר עבודה על ספר עיון שכותבים לבד, קודם כול מכיוון שאנחנו כותבים ביחד, אז גם הקצב אטי יותר כי לא כותבים באמצע הלילה או כשמתפנה זמן, אלא בוקר שלם פעם-פעמיים בשבוע בקביעה מראש בזמן שהילדים במסגרות. לפעמים גם שיחות טלפון בזמן שאני בנסיעות מפה לשם משם לפה (פוגע מאוד בהתקדמותי בהאזנה לפודקסטים!)

למדתי ממעיין המון על תהליך הכתיבה, אתם תוכלו לשמוע את זה בפרק של איראניום מועשר שעולה מחר בערב, ואת ההתחלה של פרק א' תוכלו לשמוע בפרק שיעלה מחרתיים באיראן בקטן (הקישורים ייערכו אחרי שיעלו הפרקים). וכך גיליתם, אם עדיין לא ידעתם, שיש לי שני פודקסטים…

ואם אתם בענייני פודקסטים, אז מעיין ואני היינו האורחים בפרק הראשון של ההסכת החדש קול אשחר החופשית של גל אמיר! ויש גם ראיון קצר ומופרע עם מעיין עם הופעת אורח שלי,

אלט-טאב: פודקסט, פודקאסט, או הֶסְכֵּת בעברית, למי שלא יודע, הוא מעין תוכנית רדיו אונליינית. מרגע שעולה פרק הוא זמין להאזנה בכל זמן ובכל מקום, דרך הדפדפן או דרך אפליקציית פודקסטים. שיפט-אלט-טאב.

אז הנה עוד ספוילר, שנותן הצצה גם לאחת מטכניקות הכתיבה שלי ושל מעיין, וגם לתהליך העבודה שלי ושל יובל קפלן על ספרים בהוצאת זרש: אנחנו משתילים בדיחות כדי להצחיק אחד את השני, ומקווים שנזכור למחוק/לערוך את כולן לפני שהספר יוצא לאור.

אז הספוילר הבא, מתוך פרק 7 "המשתה". זו גרסה לפני עריכה ראשונה (ומן הסתם לפני קריאת בטא). עם המון ניסוחים לא אפויים ובדיחות פנימיות שלא יישארו בספר המוגמר, כי זה לא סוג ההומור של הספר:

שנת שלוש למלך אחשוורוש, חודש אדר (מרץ 483).

"הדסה… הדסה… קומי"

הלחישות של חוורנה לא העירו את הדסה והיה עליו לטלטל אותה קלות. היא התעוררה בבהלה.

"מה קרה?! איפה אבא? איפה מרדוכא?!"

"כולם בסדר. אל תדאגי. הם היו צריכים למהר למחנה להכין את החיילים למקרה שיהיו מהומות. אביך שלח אותי לפה להודיע לאמך שהוא לא חוזר ושלא תצאו מהבית בימים הקרובים".

"אמרת לה?"

"כן, אבל רציתי גם לומר לך שלום. אף אחד לא יודע מה יקרה מחר."

חוורנה הבין את מקומו בלבה של הדסה. לבה היה נתון למרדוכא, ובחוורנה ראתה חבר ואח. אמנם יותר מאשר משרת, אולם פחות ממה שהיה רוצה. במהלך החודשים האחרונים בילו יחד בשושן בכל זמן פנוי. הוא עדיין קיווה בסתר לבו שהיא תחייך אליו את החיוך ששמרה למרדוכא, אבל במצב העניינים הנוכחי, הסתפק בכל שביב תשומת לב שיכול היה לקבל ממנה.

"מה יקרה מחר? מה קרה הלילה? מה קרה אחרי שאמא ואני הלכנו?"

"המלך גירש את המלכה".

"מהההההההההההההההההההההההההההההההה???????????????????????????????"

הדסה התיישבה במיטתה, עירנית לגמרי.

"את אמה-סטרי? ה-והישתי? הטובה מכולן?"

חוורנה הנהן בלא מילים.

"נווווווווווווווווווו, פרטים פרטים!" דחקה בו הדסה וניערה אותו בסקרנות מהולה בכעס מעושה.

"אחרי שהלכתן ממשתה המלך, התחילו להגיע כל מיני נשים בתלבושות מוזרות."

"כן כן, הפילגשים והמחוללות. הן באות כטוב לבם של הגברים ביין, כשהנשים המהוגנות הולכות לחדרים."

"הן באמת לא היו מהוגנות! בקושי לבושות, וחלק מהן גם נתנו לכל אחד לגעת בהן. היית צריכה לראות איך מרדוכא שלח ידיו כמו אחרון הפרסים!"

משהו במבטה של הדסה נרתע, אך היא מיד התעשתה: "אבא שלי ומרדוכא אוכלים שם כמעט כל יום כי הם משריו ועבדיו של המלך. גם הפילגשים והמחוללות מגיעות כל יום. אני ואתה ואמא באנו כי היה משתה מיוחד לכל העם הנמצאים בשושן. אתה יכול בבקשה להגיע לסיפור עצמו?"

חוורנה שמח לראות את השינויים במבטה, והחליט להמשיך לסובב את הסכין:

"נכון, זה לא מיוחד שמרדוכא מתנהג כמו הפרסים. כמו שהוא שותה מיין המלך ומתגאל בפת-בג המלך."

"בגלל זה המלך גירש את המלכה? מה הקשר?" הדסה התחילה לאבד סבלנות. היא גלגלה עיניים בייאוש, ואז נאנחה ונעצה אותן בחוורנה בציפייה.

"פתאום שמענו רחשים מהאזור שקרוב לפרגוד המלך וגל של התלחשויות לא ברורות. אנשים התחילו לקום מהכריות ולהתקרב לפרגודים. מרדוכא וחלק מהמפקדים האחרים מיד שלחו אותנו – את הנערים – לרוץ ולברר מה קרה. נדחפנו בין המתגודדים וניסינו לשמוע מה אומרים. אחד החברים שלי שמע ראשון שמישהו אמר שהמלך גירש את המלכה."

הדסה פערה עיניה: "לא יכול להיות!"

"זה בדיוק מה שאני חשבתי! נדחפתי עוד יותר קדימה כדי לשמוע את המבוגרים המתלחשים ולהטות אוזן למה שקורה בשולחנות הקרובים לפרגוד. אנשים באמת אמרו שהמלך גירש את אמה-סטרי!"

"למה שהמלך ירצה לגרש את הטובה ביותר?!"

"הם דיברו על כך שהוא גם השפיל את השרים שלו, ובעיקר את הותאנה אבי אמה-סטרי. כולם אמרו שהוא בטח לא יעבור על כך בשתיקה".

"ברגע שהבנתי שזה נכון, חזרתי מהר לספר לאדוני, לאביך. הוא ומרדוכא הסתכלו אחד על השני, ומיד קמו בלי לדבר בכלל, והתחילו לרוץ מהר. הם הלכו ישירות למחנה, ושלחו אותי לומר לכן להסתגר בבית ולהתכונן, עלולות להיות מהומות."

הדסה קפצה מיצועה, חולפת על פניו של חוורנה המופתע, ורצה מהר לחדר הישיבה, שם כבר ישבה אמה, לבנה כסיד.

"אמא, אבל המלך יכול לעשות מה שהוא רוצה, למה אבא אומר שיכולות להיות מהומות?"

"אני מקווה שאת צודקת," חיבקה אותה טליה בחזקה, "אבל חיל המשמר של המלך צריך להיות מוכן לכל תרחיש."

"גם אני אשמח להבין מה התרחיש שחוששים ממנו," אמר חוורנה, שעמד עתה בפתח חדר הישיבה.

"המלכה אמה-סטרי, הטובה ביותר, היא בתו של השר הותאנה, אחד משבעת אצילי פרס ומדי," הסבירה טליה. "הסכם כרות בין בית המלוכה לבין בתי האצילים שעזרו לדאריוהוש הגדול, אביו של המלך חשיארשא, לשבת על כס המלכות. לפי ההסכם הזה המלכה הראשית חייבת לבוא מאחד משבעת בתי האצולה. הותאנה הוא לא רק אחד האצילים. הוא זה שבזכותו ובזכות בתו הגדולה פאידימה קרה הכול, והוא ויתר מראש על המלוכה. היה זה אך טבעי שחשיארשא בן דאריוהוש יישא לאשה את בתו הצעירה של הותאנה. לגרש אותה בעת הזאת זה מעשה שלא ייעשה. אנחנו לא יודעים מה בדיוק קרה מאחורי הפרגוד, איך השרים בכלל אפשרו לדבר כזה לקרות."

"אז אבא מפחד שעכשיו השרים ינסו למרוד? בגלל זה הוא הלך לחיילים שלו?"

"בדיוק."

חוורנה היטיב את חרבו על ירכו. "עליי לחזור אל אדוני. שמורנה על עצמכן ואל תצאו עד שנגיע עם חדשות מרגיעות."

החרב לא עזבה את ירכו של חוורנה בימים הבאים – ידו האחת עושה במלאכה ואחת מחזקת בנשק. כך גם הנערים האחרים: איש חרבו אסורה על מתניו ועושים במלאכתם – מבשלים, מנקים, ומבצעים שליחויות ברחבי העיר. וכך גם החיילים ומפקדיהם: ביום הם שומרים על הסדר בעיר ומפגינים נוכחות, וגם בלילה אין הם פושטים בגדיהם, אוכלים וישנים כשחרבם על ירכם, מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, איש ונערו.

 

והעיר שושן נבוכה, והעיר שושן רוחשת. ובכל הבתים בחדרי חדרים, ובמחנות הצבא סביב מפות האוכל, ולמרגלות מדרגות הארמון המובילות אל שער המלך, ובסמטאות השוק ובקרב הכובסות על שפת נהר ההו-אספה – רוחשות התלחשויות ותוססות כבשר על מחבת לוהטת: מה קרה שם במשתה?

אביחיל פקד על חוורנה להאזין ולצותת ולנסות לשמוע כל רמיזה על התקוממות ממשמשת. אך אוזניו הכרויות של חוורנה שומעות רק את חרושת השמועות וההשערות: "המלך דרש מהמלכה להופיע בעירום בפני השרים", "אלה הרהורי לבך, ידידי, או של חלק אחר בגופך! המלך לעולם לא ייתן פקודה שתשפיל אותו עצמו"; "אומרים שזה היועץ החדש, שאמר לו לגרש את והישתי. ווהו מנה. הוא אפילו אינו פרסי!" "זה מה שרוצים שנחשוב. המלך היה צריך להעמיד את רואי פניו במקומם לפני צאתו ליוון, הם התערבו יותר מדיי בענייני הממלכה. אולי הוא אפילו ביקש מווהו-מנה לתת לו את העצה הזו בדיוק!" "אינך מבין דבר! המלך מכבד את הבטחות אביו. זוהי נקמה במלכה עצמה! בשל קנאתה נאלץ המלך להרוג את אחיו מאב אחד ומאם אחת"; "המלך רוצה מלכה צעירה יותר, הוא חומד את ארטוונטי אשת בנו דאריוהוש". "אבל הוא לא חייב להפוך אותה למלכה כדי להכניסה למיטתו, כפי שכולם יודעים."

אך על התקוממות לא שמע חוורנה דבר.

אחת התשורות בקמפיין היא גישה לכל הטיוטות שלנו (אנחנו שומרים טיוטות משלבים שונים) אחרי שהספר כבר על המדפים, אם אהבתם את כל השטויות שאנחנו מכניסים באמצע 🙂

ויש גם תשורות נוספות, כולל הרצאות שלי במחיר של בעלת הבית השתגעה (ספרו לוועדת התרבות ביישוב שלכם ולמנהלת הרווחה שלכם!), והרצאות מרתקות של מעיין על מיתולוגיה יהודית, וגם כמה מכירות פומביות שנפרסם במהלך השבוע (מיתון אמצע קמפיין, חייבים ליצור קצת עניין) עם פריטי אספנות של מעיין לגיקים מביני עניין, ויצירות זכוכית שלי.

המכירה הפומבית על הקערות נמצאת כאן

רוצים לקרוא עוד? יש ספר שלם מהטוב הזה! רוצים לשמוע עוד? הזמינו אותנו להרצאה דרך הקמפיין! מוזמנים להצטרף אלינו לדרך, ולהביא גם חברים! המלכה – רומן היסטורי. מתפרסם בזכותך.

 

אבל לישראל אין נוצות!

יום ראשון, 15 באפריל, 2018

תקציר מנהלים:
סולמיתג חדש בטוויטר של שונאי ישראל, שמבוסס על משחק ילדים.
בסרטון של רשות השידור שמסביר את המשחק יש כתוביות באנגלית.

אללה יוסתור.
אני מסבירה את שגיאות התרגום שאפשר להסביר.


בימים האחרונים נפוץ בטוויטר האיראני הסולמיתג #اسرائیل_پر (אסראא'יל פ'ר). לא כל כך הבנתי מה הוא אומר בדיוק, אבל הבנתי שהוא מדבר על השמדת ישראל. הנה כמה ציוצים לדוגמה.

את הצירוף پر (פ'ר) בפרסית אפשר לקרוא בשני אופנים: פֹּר (porr) – "מלא", או פַּר (par) נוצה, וגם גזע ההווה של הפועל "לעוף, לקפוץ".
אז שאלתי את האינפורמנט שלי מה זה אומר: האם זה פֹּר "מלא"? הכוונה היא שימיה של ישראל מלאו? קיצרו לנו את הדדליין מ-22 שנים (ב-2015 התחילו לספור לנו לאחור 25 שנים) לעכשיו?

אז זהו שלא. מתברר שיש משחק ילדים כזה, בשם کلاغ – پر (כַּלָאע' – פַּ'ר) "עורב – עוף", שמשחקים אותו כך: כולם שמים אצבע על השולחן או על הרצפה, "מנחה" המשחק אומר "עורב – עוף!" וכולם מרימים אצבעות. "דרור – עוף!" וכולם מרימים אצבעות. וכן הלאה עם שמות ציפורים, ואז הוא אומר, למשל "חתול – עוף!" ומרים את האצבע. מי מהשחקנים האחרים שמרים אצבע – נפסל. ואז אומרים:

کلاغ – پر، گنجشک – پر. گربه؟ گربه که پر نداره! هر كی كه دستش بالاست سوخته خبر نداره!

כלומר: "עורב – עוּף! דרור – עוּף! חתול? לחתול הרי אין נוצות! מי שהרים את ידו "נשרף", אין לו מושג!"
בפרסית זה נשמע יותר טוב, כי "נוצות" ו"עוּף" זאת אותה מילה.

אחרי שהבנתי את זה, צייצתי (אני עושה את זה לעתים נדירות למדיי) כך:
עורב – עוף! דרור – עוף! ישראל? לישראל הרי אין נוצות! מי שהשתמש בסולמיתג #ישראל_עופי "נשרף", אין לו מושג!

אה, אופס. יש לי שם תקלדה במילה "דרור"…

הנה סרטון חמוד שהכינו ברשות השידור של המדאן כדי להדגים את המשחק. הוא באיכות מאוד ירודה, אבל לא מצאתי אותו עם הכתוביות בשום מקום אחר.

קודם תראו, אחר כך תראו שוב ותקראו את הכתוביות שמסבירות את המשחק, ואז לא תבינו כלום. ואז תחזרו הנה לקרוא קצת על התרגום. נראה לי שלא השתמשו בגוגל טרנסלייט אלא שזה תרגום אנושי, אבל זה אחד המקרים הנדירים שבהם מתרגם אנושי הוא יותר גרוע מגוגל טרנסלייט… גוגל טרנסלייט מאוד השתפר בשנים האחרונות (הסרטון הועלה ב-1391, שזה לפני 5-6 שנים), אז אני לא יודעת לומר כמה מהטעויות הן משם וכמה של המתרגם, אבל בהחלט יש שם טעויות שלא היו קורות בתרגום מכונה.

כתובית: cast photo to stand.
הטקסט המקורי (מופיע מתחת לסרטון): بازیگران گرد می نشینند – השחקנים יושבים במעגל.
איך? נראה לי ש-cast זה "השחקנים", אין לי מושג איך הגיעו ל-photo ומ"יושבים" ל"לעמוד", ולכן הגעתי למסקנה שזה מתרגם אנושי כושל. לדוברים לא ילידיים זה די טבעי להתבלבל בין "לשבת" ו"לעמוד". גוגל טרנסלייט דווקא מתרגם: actors sit round.

כתובית: One Person can start to read the Avesta.
הטקסט המקורי: یک نفر اوستا می شود که شروع به خواندن می کند –
תרגום: מישהו אחד נבחר ל"מנחה", והוא מתחיל לשיר.
כיצד? אוסתא בפרסית הוא הומוגרף של שתי מילים: אָוֶסְתָא – האווסטה, ספר הקודש של הדת הזורואסטרית (זה התרגום), או אוּסְתָא – הגייה עממית של אוסתאד (מורה, היום: פרופסור), במשמעות בוס, או במשחק – זה שמנחה את המשחק (זה שאומר "הרצל אמר", למשל).
בפרסית הפועל "לקרוא" משמש גם לשירה, תפילה ולימוד, כאשר ההבדל הוא לפי השדה הסמנטי של המושא (לקרוא שיר = לשיר, לקרוא תפילה = להתפלל, לקרוא מתמטיקה = ללמוד).
גוגל טרנסלייט מתרגם עכשיו: One person gets an Avesta who starts to read

כתובית: When the name of a bird of the rest of the members have to say enjoyed "full"
טקסט מקורי: وقتی اسم پرنده ای را می برد بقیه اعضا باید بگویند " پر"
תרגום: כשהוא (=המנחה) אומר שם של ציפור, שאר המשתתפים צריכים לומר "עוּף!"
התרגום פה יחסית בסדר, רק שתי בעיות…
– אין לי מושג מאיפה הקריצו את enjoyed
– אין לי מושג למה החליטו ש"שאר המשתתפים" יהיה לוואי של "שם של ציפור". כשהמילים מופיעות רצוף, אפשר להתבלבל. אבל כאן מפרידים בין "ציפור" לבין "השאר" צורן סיתום (זה ההיפך מיידוע), מילת היחס של מושא ישיר מסוים (זוהי פוסט-פוזיציה ולכן מופיעה אחרי המושא הישיר), ופועל. צריך מתרגם ממש גרוע בשביל לעשות דבר כזה…
גוגל טרנסלייט מתרגם: When the bird's name is given, the rest of the members must say "full" (היידוע הוא בגלל שהם לא למדו אצלי שמילת היחס של המושא הישיר המסוים, לאו דווקא מציינת יידוע).

כתובית: If you take the bird does not pause the nominal
טקסט מקורי: اگر اسمی که می برد پرنده نباشد مکث می کنند.
תרגום: אם השם שהוא מציין אינו ציפור, הם עושים פאוזה (כלומר: לא אומרים כלום).
הא? כיצד?! התחביר המוזר לגמרי, וזה שתרגמו בגוף שני, מעיד שוב שזה מתרגם אנושי גרוע ולא תרגום מכונה. הפועל take הוא מכיוון שהמרכיב הפועלי בפועל המורכב "לנקוב בשם" בפרסית הוא פועל שאחת ממשמעויותיו הנפוצות היא "לקחת". והשאר – סלט עם אותם מרכיבים של המשפט המקורי, בתיבול ובסדר שונים לחלוטין…

כתובית: Later poetry sings:
הטקסט המקורי: بعد شعر می خوانند:
אחר כך הם שרים/מדקלמים:
WTF?! אפילו במשפט כל כך פשוט המתרגם הצליח להחליף תפקידים ולתרגם רבים כיחיד?!

כתובית: No one has any k that is filled with burned slipping
הטקסט המקורי: پر نداره هر كی كه دستش بالاست سوخته خبر نداره (אני אפילו לא בטוחה שזה המשפט שזה מנסה לתרגם…)
תרגום: אין לו נוצות! כל מי שהרים את ידו "נשרף" – אין לו מושג!
אז filled מתרגם את پر, שהוא כאן במשמעות "נוצה", אבל ההומוגרף הנפוץ יותר הוא "מלא". אבל כל השאר, וואללה אין לי מושג איך הגיעו לזה.

כתובית: The crow – Full. Sparrow – Full. CAT? A cat that has no fill
הטקסט המקורי: کلاغ – پر – گنجشک – پر – گربه؟ – گربه كه پر نداره
תרגום: עורב – עוּף! דרור – עוּף! חתול? לחתול הרי אין נוצות!
אנחנו יודעים כבר מקודם שהתרגום של "עוּף" כ"מלא" ושל "נוצות" כ"מילוי" הוא בגלל ההומוגרף پر (פ'ר). ה-that התמוה באמצע הוא תרגום של که (כה, ke) שבאמת משמשת בדרך כלל לשעבוד, אבל יש לה עוד שימושים שלא חופפים לעברית/אנגלית, שאחד מהם נקרא "כֶּה רטורי" – שנפוץ במיוחד במדוברת, בא במקום השני במשפט או בסופו (או בשניהם), ומשמש להדגשה, כמו "הרי".

כתובית: Each k that has burnt 50 no
טקסט מקורי: هر كی كه دستش بالاست سوخته خبر نداره
תרגום: כל מי שהרים את ידו – נשרף, אין לו מושג.
ואין לי מושג איך הגיעו לתרגום הזה.

והנה הסרטון באיכות יותר גבוהה, אבל בלי הגוגל טרנסלייט

השבוע האזנתי לוובינר עסקי שלא אנקוב בשמו כי אני הולכת לומר עליו משהו לא כל כך טוב… בוובינר דיברו, בין השאר, על תרגום לאנגלית (של דברים שאמורים להיות ייצוגיים, לא רוצה לפרט כדי לא להסגיר פרטים), ואמרו שמחיר התרגום משתנה, תלוי אם זה מתרגם מקצועי או סטודנט שמחלטר. אז אני לא אומרת שכל הסטודנטים שמחלטרים הם גרועים. חלקם טובים מאוד (אני רוצה לחשוב שאני הייתי טובה גם כסטודנטית), אבל בכל זאת כדאי לעשות בדיקת איכות ולא רק לבדוק מחירים. סבא רבא שלי נהג לומר "אני לא מספיק עשיר כדי לקנות בזול", ונראה לי שלגבי תרגום זה עוד יותר נכון.

מזמן לא כתבתי פוסט של בלשנות חופרת, אני מקווה שהיה מעניין!

רוצים לשמוע עוד?
קודם כול, אתם מוזמנים ביותר לפודקאסטים שלי! מומלץ תוך כדי נהיגה, פעילות גופנית יבשתית, שטיפת כלים ועבודות בית אחרות.
איראניום מועשר – פודקאסט עצמאי יחד עם עידו קינן, פרקים של 40-80 דקות (השבוע עלה פרק 9 על שינדלר האיראני, ובשבוע הקרוב יעלה פרק 10 על אינדוקטרינציית ילדים בזמן מלחמת איראן-עראק, עם שרונה מזליאן-לוי)
איראן בקטן – מיני-פודקאסט חדש ברדיו תל אביב, פרקים של 10-14 דקות. שלושת הפרקים הראשונים עסקו בראש השנה, והשבוע מתחילים טיול באיראן.
להזמין הרצאות שלי זה דרך אנסטסיה, ורק אם יש תקציב מאוד יפה. אם אין לכם תקציב ממש יפה, כתבו לי דרך הצור קשר כאן מימין, ואמליץ לכם על אחרים (לאנסטסיה גם יש מרצים בתקציבים נמוכים יותר).
אם אתם רוצים להביע את הערכתכם לתכנים שלי, אתם מוזמנים לרכוש ספרים באתר הוצאת זרש ולהמליץ לאחרים לעשות אותו דבר, ואפשר גם סתם לקנות לי קפה.

ניוזלטר של נספחת התרבות בטהראן, 2048

יום שני, 9 באפריל, 2018

בשביעי של פסח, פרסם מקור ראשון גיליון שלם של אוטופיות ל-2048. בז'אנר נתנו לנו יד חופשית, ואני בחרתי בניוזלטר.

ניוזלטר אביב 2048 מנספחת התרבות של ישראל באיראן החופשית (זאת אני)

למי שרוצה לדעת איך היה לפני העריכה: האמת היא שהעריכה הייתה מאוד קלה, אבל נו, OCD.

פיצלו פסקה שהייתה אמורה להיות אחת (נראה לי שחוץ ממני אף אחד לא שם לב); את כותרת המשנה לא נתנו לי לערוך לפני העימוד, אחרת היה כתוב טהראן עם א'; קצת קיצצו באירועי האביב, אבל באמת היו שם המון אירועים…

אז כל מי ששוקל להיעלב שלא הכנסתי אותו ללוח אירועי האביב – זה לא אני, זה הקיצוצים!

את אחד האירועים השאירו, אבל שינו את שם הדוברת, אולי כי חשבו שהתבלבלתי, אז יצא שאורלי נוי מופיעה פעמיים, שזה מעולה כי היא באמת המתרגמת הכי טובה בעולם מפרסית לעברית. ויצא שהיא ממש משתפת פעולה עם מדינת ישראל, שזה שיא האוטופיה.

וגם הפכו לי "מועדוני גייז" ל"מועדונים", אבל זה מלכתחילה היה בדיקת גבולות. בכל זאת מקור ראשון…

תודה לישי פלג על ההזדמנות לחלום בפומבי!

 

מעבר לזמן – עם אהרון ברנע

יום ראשון, 25 במרץ, 2018

אז התכנסתי עם אהרל'ה ברנע במרתפי הכנסת כדי לדבר על מה שאני יודעת לדבר עליו הכי טוב.

זה כנראה היה ממש טוב, כי אנשים מצאו לנכון לחפש את מספר הטלפון שלי ולהתקשר אליי כדי לספר לי כמה הם נהנו ומה דעתם על כל מיני דברים שכבר כתבתי עליהם ספרים, כי כנראה יש לי המון זמן פנוי ואני אוהבת לדבר בטלפון (אני לא! אל תתקשרו טלפונית! כמו שאמר דדי שי – אני שונאת שאנשים מתקשרים בזמן לא מתאים, למשל בזמן אחרי שהמציאו את האימייל!)

בקיצור, תראו. היה מספיק ארוך כדי להכניס גם אגנדה אישית 🙂

ואם אתם אוהבים לשמוע ולראות אותי וטרם קניתם את ספריי, אז הנה לינק להוצאת זרש, המפיצה את כל כתבי תע"ג, והנה גם קישור להסכת העצמאי איראניום מועשר, ולינק למיני-פודקאסט איראן בקטן ברדיו תל אביב (הם לא אוהבים שם את המילה הסכת…).

ואם אתם רוצים לראות אותי מרצה בגודל טבעי ויש לכם אחלה תקציב, אז קובעים אצל אנסטסיה, כי אני מסננת 97.63% מהטלפונים.

שנה טובה וחגים שמחים!

הפגנות דֵי 1396 באיראן: סיכום השבוע שלי בתקשורת

יום שישי, 5 בינואר, 2018

ביום ראשון שלפני גל המהומות, התארחתי בגיקונומי והסברתי למה אין הפגנות באיראן. ואז…

יום חמישי 28.12.2017, 7 בחודש דֵי 2576/1396
כאן 11, חדשות הערב, כתבתו של איתמר מאירי:

בשבת ראיתי שצימט התותח כפרה עליו חורך את התקשורת ואליי אף אחד לא מתקשר, אז סִנדלתי את עצמי להתחיל את הפודקאסט שאני מתכננת כבר כמה חודשים. אבל ברוך השם, לצימט יש רק גוף אחד שיכול להיות רק במקום אחד בזמן אחד, ולכן גם אנחנו האיראניסטים האחרים בארץ קיבלנו קצת צומי.
בצאת השבת כבר נקבעו לי כמה אייטמים ליום ראשון, אבל הבטחתי ולכן קיימתי: העליתי פיילוט במוצ"ש, והקלטתי עם עידו קינן פרק יותר מקצועי ביום שלישי, ואנחנו עדיין עורכים אותו. קישור יינתן ברגע שיעלה.

האמת, מהר מאוד הגעתי למצב שגם אני לא ממש עוקבת (וגם חולה, אבל בנס גדול השתעלתי רק בשידור אחד, בשאר שתיתי מים חמים). אבל תודה לאל עדי עומרי מהמשרד של נירשמן ריכזה לי את כל (או לפחות רוב) השיחות שהיו לי בתקשורת. מביאה לכם אותם לפי סדר כרונולוגי, למיטב זכרוני…
יום ראשון: 31.12.2017, 10 בחודש דֵי 2576/1396.

השבוע התחיל בשיחה עם דודו ארז בשלושה שיודעים בכאן תרבות (זה כל השעתיים, אני מתחילה בערך ב-1:17:10)

אולפן וואינט עם אטילה שומפלבי:

גלי ישראל, תוכנית הבוקר עם שרון גל (הקלטות אני לא מאמבדת)

רדיו 103fm, התוכנית של בן כספית ואריה אלדד

אולפן וואלה! חדשות, עם יעקב אילון

כאן 11, "ערב ערב" עם דב גילהר:

יום שני, 11 בדי, 1.1.2018

מה בוער עם רזי ברקאי ובועז ביסמוט ♥ 

כאן ב', "סדר יום" עם קרן נויבך

קול הגליל העליון 

כאן 11, "העולם היום" עם מואב ורדי:

ערוץ i24, "דה רנדאון":

ויהודית יחזקאלי פרסמה ראיון איתי בבלוג העיתונאים.

יום שלישי 2.1.2018, 12 בדי 2576/1306
חדשות הבוקר של רשת, ניב רסקין 

>

חזרתי משם כל כך מתוסכלת אבל מאופרת כל כך יפה, שישר העליתי את הווידאו לייב הזה בפייסבוק:

בצהריים הייתי שוב ב-i24News, בתוכנית Daily Dose, אבל אני לא מוצאת וידאו של זה 🙁

יום רביעי 13 בדי, 3.1.2018

 כשהגעתי בשלישי בבוקר לערוץ 12, פגשתי את צימט, שהלך לאורומיה בערוץ 10. יום אחר כך אני הלכתי לאורומיה [אני כותבת את זה ככה כי זה משעשע אותי ואת כל מי שקצת מכיר את איראן – אורומיה היא עיר בצפון מערב איראן שהייתה בה גם קהילה יהודית גדולה, דוברת לישן דידן (כורדית)], ושם גם השתעלתי בשידור חי. אני עדיין חיה, אבל בלי אספקה סדירה של מים חמים אני משתעלת כאילו אין מחר.

אור הלר ומירי נבו בתוכנית הבוקר של ערוץ 10:

 
במונית בדרך הביתה גם דיברתי עם אבי רצון ברדיו ירושלים.
באותו יום התפרסמה כתבתה של סיגל בן דוד במגזין של מעריב שתרמתי לה כמה הגיגים.
וגם עדכנתי שוב את קרן נויבך בסדר יום ברשת ב'
והסברתי ליעל דן בגלי צה"ל למה כולם צריכים לסתום
בצהריים ערכתי תדרוך טלפוני בשיחת ועידה לעיתונאים זרים במסגרת Media Center. קיבלתי רשות לשתף איתכם את ההקלטה!
(דלגו על חמש הדקות הראשונות, זה רק כניסה של העיתונאים ל"חדר" שיחת הוועידה והצגה עצמית של כל אחד. האקשן מתחיל ב-5:02)
מהתדרוך הזה יצאו כמה כתבות מגניבות בשפות זרות:
אנגלית (ג'רוזלם פוסט)
אנגלית (דויטשה וולה)
צרפתית
והכי מגניב – אינדונזית!
יום חמישי, 14 בדי, 4.1.2018
נפתח בשיחה עם גיל בשלושה שיודעים בכאן תרבות
המשיך בשיחה עם אילה חסון ב-103fm, במונית להקלטת ראיון ברשת CBN, שאעלה כאן כשישודר ששודר יום לאחר מכן (באותה נסיעה גם דיברתי עם איריס מזור מישראל היום, אקשר כשיתפרסם).
נחשו מה עשיתי במונית בדרך הביתה?
מי שניחש שישנתי – צדק.
בצהריים דיברתי עם רדיו אמצע הדרך, 90fm וזחלתי למיטה לעוד כמה שעות.
במהלך השבוע התקשרו גם בערך מכל כלי תקשורת כדי לבקש ממני לשדך להם איראנים שמשתתפים בהפגנות, כדי לראיין אותם בעילום שם ועם עיוות קול. הסברתי להם שאני לא מעמידה חברים שלי בכזאת סכנה, כי לרפובליקה האסלאמית יש (או לפחות השמועה אומרת שיש, כבר כמה שנים) הטכנולוגיה לשחזר את הקול המקורי. ברוב התוכניות פשוט ניסו למצוא מישהו אחר שישדך, אבל יערה מיומן החוץ של גל"צ הבינה שלא כדאי להעמיד אנשים בסכנה, ולכן היא העבירה לי שאלות שהעברתי לחבר ותרגמתי. נתתי להם לבחור בעצמם את השם הבדוי…
שידרו את זה ביומן הצהריים של גלי צה"ל ביום חמישי.
וגם היכו אותי בתור מומחית בסטטוס קוו בגל"צ, באותו יום.
ראיון סקייפ שנעשה ביום הראשון של ההפגנות בנושא לכאורה אחר לגמרי, נכלל במאמר מעניין ביותר של שירה פרנקל, שהתפרסם כעבור שבוע בניו יורק טיימס.
היום, יום שישי 15 בדֵי, 5.1.2018 קצרתי את פירות העבודה של הימים הקודמים:
הראיון ב-CBN פורסם גם באתר שלהם (הכותרת שבחרו היא בדיחה ידועה…), וגם כאייטם שני ב- Jerusalem Dateline, שזה כבוד ממש גדול 🙂
מאמר שכתבתי להארץ על תפיסות נכונות ושגויות בגל ההפגנות האחרון. הנה גם בפרינט:
 WhatsApp Image 2018-01-05 at 10.37.25
אין לי כבר קול לראיונות או יכולת לדבר משפט שלם בלי להשתעל כדי לעשות עוד לייב בפייסבוק, אז אעדכן שההפגנות עקרונית דוכאו, אבל קריאות להפגנות ממשיכות להתפרסם בערוצי הטלגרם של מתנגדי המשטר. בנוסף, יש גל של סרטים שבהם אנשי בסיג' שורפים את התעודות שלהם. זה מעודד שהבסיג' עובר צד, אבל א – זה לא כולם, ב – בסיג' זה ממילא לרוב אנשים פשוטים שמצטרפים למועדון הטבות. בהפגנות החלושות של 2011, השהיד הראשון היה חבר הבסיג' באוניברסיטה שלו ולכן שותי הטרופית טענו שהוא מהצד שלהם, אבל הוריו ומתנגדי המשטר אמרו שהוא היה מהצד של המפגינים.
זהו, יש עוד ראיון ביום שני אצל גל גבאי ובן כספית, ועוד כמה דברים שאמורים להתפרסם, אני אעדכן כאן באותו פוסט כדי לא להציף.

אם אחיה, זאת אומרת.

 

8.1.2018 רז צימט ואני עושים סדר עם גל גבאי.

רוצים לשמוע עוד? באוזניים? יש לי פודקאסט! רוצים לשמוע אותי בהרצאה? הרצאות לחיילים ולמסגרות של צעירים תאבי ידע אפשר להזמין דרך המרכז האקדמי שלם, והרצאות למסגרות שמשלמות היטב אפשר להזמין דרך אצלי – חוויה עם ערך.

אז תרגמתי לכם סרט איראני…

יום שני, 13 בנובמבר, 2017

כשזהר זקס מ"מדברים בסרט" שאל על איזה סרט איראני ארצה לדבר איתם, היה ברור לי שלא אלך על אחד המפורסמים, כמו פרספוליס (המדויק), 300 (הבלתי מדויק) או אחד מזוכי האוסקר – שכל אחד מהם נפלא ומעניין בפני עצמו, אבל.

הסרט "הצ'ק", מ-2012, לא זכה להצלחה כבירה ואפילו רוב האיראנים לא מכירים אותו. אבל הוא משקף באופן נפלא את החברה האיראנית, וגם קצת את הצנזורה, אבל על זה לא הספקנו לדבר בפודקאסט.
את הכתוביות כתבתי בעצמי, ונעזרתי קצת בעורך איראני במקומות שדיברו בהם מהר מדיי…

אז תראו את הסרט (אם אתם דוברים ילידיים ויש לי פדיחות תרגום, אמרו לי בבקשה בפרטי. תרגום משמע זה לא הצד החזק שלי, ואין כתוביות בפרסית)

ותקשיבו לפודקאסט מדברים בסרט, פרק 28 ובשבוע הבא גם פרק 29, שבו אני מדברת עם זהר זקס ודין לנגזם על איראן ועל החיים עצמם.

רוצים לשמוע עוד? גגלו או חפשו ביו-טיוב "תמר עילם גינדין". אני קצת פרשתי מהרצאות לעת עתה, למעט מסגרות של צעירים איכותיים שרוצים הרצאה דרך המרכז האקדמי שלם. ואולי בסייעתא דמזדא יהיה לי עוד מעט פודקאסט משל עצמי, כרגע אני בשלב ההתארחות והלמידה, ואני לא מתחילה שום פודקאסט לפני שאני משיקה סוף סוף את קורס הפרסית המקוון שלי, זה שאני כבר חודשים עומדת בו על המקפצה ואומרת "שלוש ארבע ו-".

הזמנה למסיבת ראש השנה הפרסי!

יום ראשון, 19 במרץ, 2017

כבכל שנה, מסיבת ראש השנה הפרסית נקבעת ומתפרסמת ימים ספורים מראש, וכל העולם מוזמן, בלי הזמנות אישיות.

השילוב בין התראה קצרה ורשימת מוזמנים ענקית, מזמן לי תמיד את מספר האנשים המדויק שהבית שלי יכול להכיל. בבית הקודם זה היה 50 איש, בבית הנוכחי 40 – והשנה בני ודוריס התנדבו לארח את המסיבה שלי אצלם, כי יש מקום ליותר אנשים.

מתי: יום חמישי הקרוב, 23.3 בשעה 19:00 (כדי שנוכל להתחיל ב-20:00)

איפה: אצל בני ודוריס ברחובות, כתובת מדויקת תינתן רק לרציניים, כלומר רק למי שממלא את שמו בקובץ המי-מביא-מה.

אלט-טאב: בהתחלה הייתה בקובץ גם עמודה של מיילים, אבל מכיוון שהאקרים איראנים אוהבים להתחזות אליי, החלטתי למחוק את העמודה הזאת. אם אתם לא רשומים לאירוע בפייסבוק וגם אני לא יודעת מי אתם – שלחו לי הודעה פרטית כדי שאשלח לכם את הכתובת… שיפט-אלט-טאב.

מה יהיה: הרבה אנשים, חלק גדול מהם גם אני לא מכירה. זה מה שכיף 🙂 אוכל טעים – פרסים יכולים לבשל, אשכנזים מוזמנים לקנות, ומי שממש רוצה להשקיע אבל לצערו הוא לא מהעדה הנכונה – יש שני דברים שאנחנו מרשים לכם להכין… ראו בקובץ.

אני אתן הרצאה קטנה על נורוז ומנהגיו, ועל הגאווה האיראנית. חברים אחרים יספרו את חוויותיהם מנורוז באיראן, ואולי עוד הרצאות וסיפורים – תלוי בהרכב הקהל.

הנה תמונה מלפני כמה שנים:

noruz

הביצים יהיו על המראה, אבל כבר לא יזוזו. מי שרוצה לראות את הביצים זזות על המראה, יצטרך להניח בעצמו ביצים קשות מקושטות על מראה, ולהסתכל בהן בעיון מחר (יום שני 20.3.2017) בשעה 12:28:40.

אז… מי בא השנה?

משנכנס אדר: שישים שניות מתוך "מגילת אסתר מאחורי המסכה":

יום רביעי, 1 במרץ, 2017

ממשיכים בסדרת ההצצות. והיום, ג' אדר, 60 שניות מתוך פרק ג' של מגילת אסתר מאחורי המסכה.

קוראת: עדי סלמור
מגילת אסתר אמנם מתרחשת באיראן, אך הצדדים הנצים אינם איראנים. מרדכי הוא, כידוע, יהודי, והמן הוא אגגי – כלומר, מצאצאי אגג מלך עמלק. מגילת אסתר באה לסגור את החשבון הלא גמור בין ישראל ועמלק. שאול המלך הצטווה למחות את זרע עמלק ולא לקחת שלל במלחמה, אך חייליו לקחו שלל, והוא חס על חיי אגג מלך עמלק. המן הוא מצאצאי אותו אגג, ומרדכי הוא בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני, כלומר מצאצאי קיש משבט בנימין. כלומר הוא קרוב משפחה של שאול המלך – שאול בן קיש משבט בנימין.
האם זו מקריות ששבט בנימין נבחר למחות את זרע עמלק? ברור שלא! נחזור אחורה לספר בראשית, ונבדוק מי היה עמלק. עמלק היה נכדו של עשיו. כאשר יעקב אבינו חזר מגלותו הארוכה אחרי שגנב מעשיו את הבכורה, הוא פחד מאוד מעשיו, ולכן הוא וכל בני ביתו השתחוו בפניו. כולם – חוץ מבנימין. כי הוא עדיין לא נולד.
לכן נבחר שבט בנימין כדי למחות את זרע עמלק.
וכיצד מתחילה היריבות בין המן ומרדכי?
ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה.

נשארתם עם המון שאלות? כל התשובות בספר! אפשר להשיג בחנויות ובאתר ההוצאה לאור: מגילת אסתר מאחורי המסכה (ויש שם גם דוגמית להורדה).

תמונות: כריכת הספר
מפת האימפריה, מתוך ההקדמה לספר, מעובד ברשות מתוך מפה של איאן מלדיוב מאוניברסיטת מישיגן (הקישור לטקסט קצת מאולץ – היו הרבה עמים שונים באימפריה).