מגילת אסתר

מגילת אסתר מתרחשת בחצר המלכות הפרסית. האם היא משקפת נכונה את מנהגי החצר של התקופה, את הלשון ואת התרבות? האם זהו טקסט היסטורי או אגדה, ואילו סיבות היו להמציא סיפור שכזה?

במהלך ההרצאה הקהל מתוודע לתרבות ולשפה של פרס העתיקה, וגם קצת לאלה של עם ישראל. בסוף ההרצאה, הקהל יודע את פירושי השמות המן, אחשורוש, אסתר ואחרים, וכן את מקורותיהן של מילים כמו דת ופתגם. הקהל גם מפרש (כמעט) בעצמו את השמות של עשרת בני המן (כולל ויזתא).

הרצאה מאלפת וכיפית עם הסברים שמתאימים לידע של הקהל, עד רמה אקדמית. מצוינת למסיבת פורים, בית מדרש, חוגי בית, השתלמויות מורים ועוד.

ביקורת על ההרצאה מתוך האתר מקראנט, 4.3.09

ראיון על מגילת אסתר בתכנית הבוקר של גבי גזית, 103FM,  מרץ 2009

ראיון ב"רדיו-שלום", הרדיו היהודי של מונטריאול, בתכנית "ישראל היום", מראיין אבי קמחי, 10/3/2009

מקבלים שבת עם דב אלבוים – שיחה על מגילת אסתר (6.3.2009): חלק ראשון חלק שני וחלק שלישי



הספר שכולם חיכו לו

יום ראשון, 25 בינואר, 2015

אחרי שנים רבות של הרצאות על מגילת אסתר מזווית של חוקרת איראן הקדומה, שבסופן אתם באים ושואלים האם יש ספר או מתי יצא הספר, סוף סוף זה קורה. ואם אתם לא בפייסבוק ולא קרובי משפחה שלי מדרגה ראשונה ושנייה, אז יכול להיות שטרם שמעתם. אז הנה…

אתם מוזמנים להיות שותפים שלי לדרך ולתמוך בקמפיין מימון המונים שהעליתי לרשת ביום ראשון האחרון. תוך קצת פחות מ-60 שעות מההשקה עבר הקמפיין את ה-100%, ומאז הוא תקוע, כי אנשים חושבים ש-100% זה המקסימום. חשוב להבין שבמימון המונים, 100% זה לא המקסימום אלא המינימום. זה מבטיח שהפרויקט יוצא לדרך ושיש כיסוי להוצאת המהדורה הראשונית.

מכיוון שאת כל הפרטים תראו בדף הקמפיין, אני בוחרת להסביר כאן את הווידאו לאלה שתרבות דיגיטלית זרה להם (הווידאו גם יישאר כאן לדראון עולם, גם אחרי שאחליף את הווידאו בדף הפרויקט עצמו).

הווידאו מבוסס על ממים. ממים הם תבניות קבועות שנושאות מטען תרבותי, בפרט תמונות שמשמשות בסיס לבדיחות. אני לא מתכוונת לתת כאן סקירה של כל הממים, הקשריהם וכו', אבל הנה אותו סיפור עם הדמויות המקוריות (את המם של "הילד הזה הוא אני" אני מניחה שכבר זיהיתם):

ספר בעקבות הרצאה לפורים על מגילת אסתר

מם "הילד הזה הוא אני". נראה לי שאתם מכירים.

 

ספר בעקבות הרצאה על מגילת אסתר

קמפיין מימון המונים לצורך הוצאת ספר על מגילת אסתר

One does not simply meme

מגילת אסתר מימון המונים ספר הרצאה פורים

מגילת אסתר מימון המונים ספר הרצאה פורים

מגילת אסתר מימון המונים ספר הרצאה פורים

שימו לב בסרטון שענתי הוסיפה לי גם את הלוגו של ערוץ 4.

קמפיין מימון המונים ספר על מגילת אסתר

קמפיין מימון המונים ספר על מגילת אסתר

מגילת אסתר מימון המונים ספר הרצאה פורים

מם "האיש המעניין ביותר בעולם". תמיד מתחיל ב"לא תמיד אני…" וממשיך ב"אבל כשכן…"

קמפיין מימון המונים ספר על מגילת אסתר

overly attached girlfriend מימון המונים להוצאת ספר על מגילת אסתר

מם החברה האובססיבית

מגילת אסתר ספר הרצאה פורים מימון המונים

 

אח"כ כבר שמתי את הממים המקוריים.

רוצים לקרוא עוד? הנה כל הפוסטים בנושא מגילת אסתר. רוצים לשמוע עוד? כדאי לכם להזמין את ההרצאה דרך קמפיין מימון ההמונים של אסתר – מאחורי המסכה, כי המחירים שם יותר טובים. תמכתם? איזה יופי! הפיצו הלאה למי שעדיין לא שמע ועשוי להתעניין, ותבוא הברכה על ראשיכם.

מהולנד ועד כוש

יום שישי, 2 בינואר, 2015

אני פותחת רשמית את עונת הפורים בווידאו של אירוע שהיה בערב גשום וסוער אחד בשנה שעברה בספרייה הלאומית בירושלים. אירוע השקתה של מגילת אסתר מאוירת מהולנד.
לא יודעת מה איתכם, אני נהניתי מכל רגע ומכל אחד מהמשתתפים האחרים, גם על הבמה וגם במטבחון.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני תורמים נדיבים). צרו קשר להזמנת הרצאת העשרה.

לפחות אייתו את שמי נכון

יום שבת, 1 במרץ, 2014

מלשין* רועי שטינמץ:

ראיתי היום פרסום שנטען בו שהנתונים הינם  מתוך עבודת ד"ר שלך ורציתי לברר האמנם, ( כי נראה לי פשוט היסטורית שהדברים אינם נכונים) אביא את מה שנכתב: "תמצית נתונים מתוך עבודת ד"ר של ד"ר תמר עילם גינדין עבודה שעסקה בהשוואה בין מצב היהודים בארצות אשכנז (ארצות נוצריות אירופאיות) ביחס ליהודים בארצות המזרח (ארצות ערביות מוסלמיות) ב2,000 שנות גלות והנתונים מפליאים. 

(כאן מביא רועי ציטוט של דברים שהם אכן מופלאים, אם כי  א גרויסע ביסלע מופרכים. לא אצטט אותם כאן כדי שאף אחד לא יוכל להוציא אותם מהקשרם ולייחס אותם לי. לסקרנים הנה קישור למקור, והנה צילומסך למקרה שיימחק המקור)

רציתי לשאול אם אכן זה כך כי למיטב ידיעתי ההתבוללות באשכנז התחילה לא בזמן שהיו מבודדים אלא רק מזמן האמנסיפציה, מה עוד שבארצות ערב חלו עליהם חוקי עומר ולא היה מותר להם להתבולל,

אז נתחיל מהחדשות הטובות: אני מספיק חשובה כדי שאנשים ייחסו לי דברים שמעולם לא כתבתי או אמרתי. החדשות העוד יותר טובות הוא שמר פצ'ניק איית את שמי נכון. אני גם מרוצה מזה שיש מתנחלים שרוצים לחיות בשלום עם הערבים ומתנגדים לארגון להב"ה. דו קיום זה טוב.

נעבור להעמדת דברים על דיוקם:

א. כותרת עבודת הדוקטור שלי היא "פרסית יהודית קדומה: לשונו של הפירוש לספר יחזקאל, כתב יד פירקוביץ' II 1682". אם לא ברור מהכותרת, העבודה עוסקת בשפה הכתובה של יהודי איראן (יותר נכון: שני דיאלקטים בו זמניים של פרסית יהודית מהמאה ה-10). המשפט היחיד העוסק בפרעות ובהתבוללות נמצא בהקדמה, והוא אומר שיהודי איראן שמרו על זהותם היהודית למרות הרדיפות הקשות. נכון שבאירופה היו רדיפות יותר קשות, אבל לא כתבתי על זה בדוקטורט שלי. ההשוואה היחידה שאולי יש שם בין יהדות איראן ליהדות אשכנז היא בהיקפו של הרכיב העברי – הן כמותו והן רמת ההיתוך שלו. בשני המקרים ביידיש יש הרבה יותר מאשר בפרסית יהודית. במקרה הזה, אגב, היהודים בארצות ערב יותר דומים ליהודים בארצות אשכנז: בערבית יהודית גם יש הרבה יותר רכיב עברי, והוא מהותך יותר לתוך השפה.

באשר למגורים בשכונות של גויים, כתבתי (לא בדוקטורט, במאמרים שונים על פרסית יהודית, למשל בספר הקהילה – איראן בסדרה של מכון בן צבי, ובאנציקלופדיה איראניקה) שבתחילת המאה ה-20 התחילו היהודים לצאת מהמחלה (mahale, ה"גטו"), ואז גם השפה החלה להשתנות. זה רומז שעד המאה ה-20 גרו בשכונות נפרדות.

אם יהיה ביקוש, אני יכולה לבקש מחברתי, עמיתתי ושותפתי לקורסי פנאי אורלי רחימיאן, לכתוב פוסט אורח בנושא התבוללות ורדיפות במהלך ההיסטוריה של יהודי איראן. זאת המומחיות שלה.

ב. אם אנחנו כבר בהעמדת דברים על דיוקם – "המלך השיעי העתיק" זה כמו… כמו… אני לא מצליחה למצוא מקבילה מניחה את הדעת. זה כמו לומר למתנחל (מלהב"ה!) שדוד המלך היה פלסטיני, רק יותר גרוע. אולי כמו לומר למישהו שהוא דור שני לניצולי שואה שדוד המלך היה חבר במפלגה הנציונל סוציאליסטית, ולא להתכוון לכך באופן מטפורי.

חשירשא (אחשוורוש, Xerxes) הראשון, שאתו מזהה המחקר כאחשוורוש של מגילת אסתר,  שלט באימפריה הפרסית בין השנים 486-465 לפני ספירת הנוצרים. בתרגום השבעים ובמקורות יהודיים מסורתיים מאוחרים יותר (כולל ארדשיר-נאמה של שאהין, המשקף מסורות איראניות), המלך במגילת אסתר אינו חשירשא אלא ארתחשסא (ארתחשסתא, Arta-Xerxes), שמם של ארבעה מלכים אחרים. הרלוונטי מהם לסיפורנו הוא ארתחשסא הראשון, בנו של חשירשא, שמלך אחרי אביו ועד 425 לפנה"ס. חלק מהמקורות האלה גם קוראים להמן נוצרי (למשל גרסת יהודי ארם צובא) ומספרים שאסתר ילדה את כורש, סבא של בעלה (או של חמיה, לפי מסורות יהודיות).

מחמד נביא האסלאם היגר ממכה למדינה וייסד את דת האסלאם בשנת 621 לספירה, והשיעה נפרדה מהסונה בעקבות קרב כרבלא, בשנת 680 לספירה. בזמן הזה חשירשא היה מת כבר  1145 שנים, וארתחשסא – 1105 שנים. אם אסתר ילדה את סבא רבא של בעלה, אז אולי הם ידעו משהו שאנחנו לא יודעים על מסע בזמן, ואז אחשוורוש באמת היה יכול להיות שיעי. בכל תרחיש שמתיישב איכשהו עם מה שאנחנו יודעים היום – הוא כנראה היה זורואסטרי: בכל הכתובות שהוא השאיר, הוא מקפיד לציין שאהורה מזדא, האל הזורואסטרי הראשי, נתן לו את הארץ הזאת. כמו כן, היו בשושלת הרבה נישואי אחים ואבות-בנות, שזו מצווה זורואסטרית. עדיין יש חוקרים הסבורים שזו אינה הוכחה מספקת ושאולי יש הסברים אלטרנטיביים, אבל הוא בטח לא יכול היה להשתייך לפלג אסלאמי שנוצר יותר מאלף שנים אחרי מותו.

ולמה זה מקומם? כי האיראנים מאוד גאים בתרבותם ובמורשתם, זו שהאסלאם השחית. עד לא לפני הרבה זמן, העלבון הכי גדול בעבור איראני, היה שיאמרו לו ערבי (גם לערבים חשובה ההפרדה הזאת, וגם הם רוצים שתדעו שהאיראנים אינם חלק מהאומה הערבית). בשנים האחרונות יש מתח גדול מאוד בין האסכולה האיראנית לאסכולה האסלאמית באיראן. נכון שהשכבה השלטת, וכן אלה ששטיפת המוח שלהם הצליחה, הם בראש ובראשונה מוסלמים ורק אחר כך איראנים. אבל לאיראנים חילונים ומשכילים רבים, הכינוי "מוסלמי" גרוע מהכינוי "ערבי". זאת השפעתה של הרפובליקה האסלאמית. לקרוא לאחשוורוש – אחד ממלכי השושלת האח'מנית, שבה מתגאים כל הלאומנים האיראנים – "שיעי", זה חילול הקודש.

אסתר יולדת את כורש והבסיג'ים מפגינים

אסתר יולדת את כורש וקומץ סטודנטים שטופי מוח מפגינים. Xerxes – Ars Luminis cc-by-nc-sa

אגב, התמונה הזאת הופיעה במקור בפוסט שמראה שאפילו האיראנים שטופי המוח – שזהותם קודם כל אסלאמית ומניפים תמונות של ח'מיני וח'אמנהא'י בהפגנת מחאה על "שואת האיראנים" מול קבר "אסתר ומרדכי הרוצחים", ונגד כוונת הציונים להרוס את מסגד אל-אקצא (מה, לא?) – מזהים את עצמם כאיראנים. סליחה על התחביר הפרסי, זה מידבק.

ממשיך רועי ושואל:

ב- האמת שבחיפושי אחר העבודה ראיתי שאת מלמדת פרסית דבר שהגניב אותי
ורציתי לשאול אם ישנה דרך לבחור כמוני (סטודנט, לא לבלשנות) לשלב קורס כזה בפרסית?

כאן התשובה הרבה יותר פשוטה:

בקיץ הקרוב אלמד קורס פרסית אינטנסיבי באוניברסיטת חיפה (עדיין לא נקבע מיקום ומועד מדויק, ייתכן גם מיקום באזור המרכז) ויהיה גם קורס מקוון, שאותו אפשר יהיה ללמוד עצמאית בפחות לחץ. אינטנסיבי זה אומר שנתיים אקדמיות בכ-10 שבועות. כשנדע יותר – אני מבטיחה לפרסם ללא שהות.

* תוספת מאוחרת מאת רועי: אבל למה מלשין?
זו פשוט הייתה התערבות עם חבר. אני טענתי שלא נראה לי סביר שיש מחקר כזה והוא אמר שכנראה אני לא יודע מספיק כמו הד"ר המצוטט, אז החלטתי לבדוק.

רוצים לשמוע עוד?  אני נותנת הרצאות העשרה בנושא מגילת אסתר ובמגוון נושאים אחרים, לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני העמדת דברים על דיוקם). צרו קשר להזמנת הרצאת העשרה.

 

מהולנד ועד כוש – מגילת אסתר כפי שטרם ראיתם

יום חמישי, 27 בפברואר, 2014

מוטב מאוחר מאשר מאוחר מדיי.
בראשון הקרוב, 2.3.2014 בשעה 20:00, אתם באים לשמוע את ג'קי לוי משוחח עם פרופ' שלום צבר ואיתי על מגילת אסתר. העילה הרשמית היא השקתה של מגילת אסתר מאוירת יפהפיה (וקצת מזוויעה, בעיקר תמונת ברית המילה ההמונית בעקבות "כל עמי הארץ מתייהדים") שנתרמה לאחרונה לספריה על ידי תורם נדיב.
בעצם למה להכביר מילים? הנה ההזמנה. בואו!

השקת מגילת אסתר בספרייה הלאומית בירושלים

הזמנה לאירוע. בואו ושתפו!

וידאו של האירוע אמור לעלות לרשת, ואפרסם אותו גם כאן.

וכמובן, אם אתם רוצים לשמוע עוד – קודם כול, בואו לאירוע. שנית, אם אנחנו כבר בענייני נדיבות – אני נותנת הרצאות העשרה בנושא מגילת אסתר ובנושאים אחרים, במסגרות שמשלמות היטב. העבירו למנהל הרווחה בארגונכם / רכזת התרבות בקיבוצכם הנדיב / אמא של בר המצווה וכו'.

סִיזְדַה בֶּדַר שמח!

יום רביעי, 3 באפריל, 2013

כך בירכתי היום את בני בשן בהתארחי שנית בפינת הבורות בתוכניתו המצוינת (אני רואה שהפוסט הקודם שפרסמתי הוא מהאירוח הקודם באותה תוכנית. נשבעת לכם שמאז התחלתי חמש טיוטות נוספות, אבל כולן במצב של או-טו-טו פוסט).

אז כמובטח, כמה מילים על החג (אמנם הברכה הייתה לפני שהתחלנו לשאול שאלות, אבל אילו הייתי מסבירה לו מה החג, זה עדיין היה בניגוד לרוח הפינה), כמה מילים על ההגייה של שם החג, והתשובות לשאלות ששאלתי.

סִיזְדַה בֶּדַר, מילולית "שלוש עשרה החוצה", הוא היום השלושה עשר של השנה החדשה, והיום האחרון של ראש השנה. ביום זה יוצאים לפיקניקים בטבע, כדי לחגוג את האביב.

לפני שנתחיל עם התשובות, מילה על ההגייה שלי של שם החג. גם כשבני אמר שקשה לו לבטא את שם החג, לא ביטאתי אותו במבטא ישראלי, עם ר' ישראלית. זאת מכיוון שה-ר' הפרסית היא משהו בין ר' מתגלגלת לבין ר' אמריקאית לבין ל'. כשאני מלמדת להגות אותה, אני אומרת ללחוש ר' איטלקית. למה אני לא יכולה לומר סיזדה בדר במבטא ישראלי וזהו? כי בפרסית מבטאים ק' ו-ע' (ق ו- غ בהתאמה) כמו ר' ישראלית. כך יצא שכאשר אבא שלי רצה לומר לחבר איראני באנגלית שרומא לא נבנתה ביום אחד, יצא לו ש-קום, העיר קדושה לשיעים, לא נבנתה ביום אחד. על כך ענה לו האיראני – אבל היא תיחרב ביום אחד.

אז לשאלות:

1. מהו ההסבר האנטישמי למנהגי סיזדה בדר?

2. לפי חכמי הדת הזורואסטרית, כמה נמלים צריך להרוג כדי לכפר על חטא ההשתנה בישיבה, וכמה כדי לכפר על חטא ההשתנה בעמידה?

3. מה קרה השנה ב-20.3 בשעה 13:01:56 בדיוק?

4. באילו תנאים יכולה כלה סאסאנית לבטל את הנישואין?

5. מה עושות הרווקות בסיזדה בדר?

6. איך קראו לאבא ואמא של אחשורוש?

7. מי היה הזוג הראשון שקיים מצוות נישואי קרובים מדרגה ראשונה?

והתשובות במהופך (התשובות המלאות – בספרי המצוין, כמובן):

המשך…

הפרתמים מתגיירים כהלכה

יום ראשון, 24 בפברואר, 2013

בהמשך לפוסט הקודם, שבו פיציתי אתכם על השמטת הזירה הלשונית ממעריב ומ-NRG של השבוע, אני מפרסמת את החלקים שירדו בעריכה, כי החלטתי שהם קצת אקדמיים מדיי וקצת כבדים לקורא הממוצע (אלה מכם שמקבלים את הפוסטים שלי ברסס קיבלו חלקים ממנו אתמול, כי רק אחרי הפרסום שמתי לב שהעתקתי והדבקתי את אחת הטיוטות המוקדמות). 

מגילת אסתר היא הספר האהוב עליי בכל התנ"ך כולו. לא רק בגלל הסיפור – מין ואלימות זה תמיד מעניין – אלא מכיוון שאפשר ללמוד ממנה כל כך הרבה על איראן הקדומה, על השפה הפרסית העתיקה, ובכלל על מה שקורה כשלשונות ותרבויות באות במגע. מכיוון שהזירה כאן היא לשונית, נתמקד הפעם במגע בין לשונות, ובמיוחד באופיה של מגילת אסתר כטקסט – כמו שאומרים בפרסית – שמעלה ניחוח של תרגום.

כאשר שפה שואלת מילים משפה אחרת, מתרחשים תהליכי היתוך, כלומר התאמה של המילים לשפה השואלת. המילים הפרסיות במגילת אסתר עברו קודם כול היתוך פונולוגי, כלומר התאמה לחוקים הפונטיים של השפה העברית. הבה נזכיר לעצמנו – מדובר בשפה העברית של לפני כאלפיים שנה, לא לשפה העברית העכשווית. למשל המילה פְרַתַמַה (fra-ראשון, קדימה, tama-הכי), הפכה ל-פַּרְתָּם (מוזכרת רק בצורת הרבים – פַּרְתְּמִים): דגש בבג"ד-כפ"ת בראש מילה, ותנועה בין שני העיצורים הראשונים כדי שחס וחלילה לא יהיה לנו צרור עיצורים.

גם המילה חְ'שַתְ'רַה-פָּאוַן (xšaθra – ממלכה, pāwan – מגן) עברה גיור כהלכה לפני שנכנסה לעברית: את בעיית צרור העיצורים פתרה א' פרוסתטית (לא פרוסטטה, פרוטזה: תומכת, עוזרת לבטא) בתחילת המילה. מאוחר יותר גם השתנה הניקוד. העיצור ת' (θ, כמו th במילה thin) אינו קיים בעברית, ולכן החלפנו אותו ב-ד' שזה הכי קרוב. מה יצא? נכון, אחשדרפן.

שתי המילים, אגב, מופיעות גם בצורתן הפרסית בהתאמה פונולוגית לעברית – פרתמים, אחשדרפנים, וגם כתרגום שאילה, כלומר תרגום מילולי של הביטוי: הפרתמים הם "היושבים ראשונה במלכות" (אסתר א:יד), והאחשדרפנים הם "שרי המדינות" (א:ג). בעברית החדשה יש תרגומי שאילה רבים מגרמנית, למשל קופת חולים (krankenkasse), גן ילדים (kindergarten) ומדעי הרוח  (geistwissenschaft), ואם המילה האחרונה מזכירה ghost, זה לא במקרה.

בנוסף להיתוך פונולוגי – כלומר התאמה לחוקי ההגה של העברית – רוב המילים עברו גם היתוך מורפולוגי, כלומר הן גם נוטות בעברית. להיתוך מורפולוגי יש כמה רמות: בפרק ג' המן מציע להביא עשרת אלפים כיכר כסף אל גנזי המלך. המילה הפרסית ganza "אוצר המלך", נקלטה היטב בשפה העברית, ומכיוון שיש בה שלושה עיצורים, אפשר להטות אותה כפועל – לגנוז, גנז, ובשם הפעולה גניזה. להיתוך מורפולוגי כזה קוראים היתוך מורפולוגי פנימי, כי כבר אי אפשר להפריד בין החלק העברי – המשקל – והחלק הפרסי – השורש.

לשר האוצר, ה-גַנְזַה-בַּרַה (bara "נושא", מאותו שורש כמו הפועל האנגלי to bear), יש לצערו יותר משלושה עיצורים, ולכן המילה גִּזְבָּר נכנסה לעברית, דרך ספר עזרא, רק כשם עצם. ההיתוך המורפולוגי שלה הוא רק חיצוני. כלומר אפשר להוסיף לו צורנים – תחיליות וסיומות – משני צדדיו (הגזברים, כמו האחשדרפנים והפרתמים), אבל הוא לא הפך לשורש נוטה.

גם להיתוך מורפולוגי חיצוני יש שתי רמות: הצורנים שמוסיפים למילה יכולים להיות רק צורני נטייה, למשל יידוע או ריבוי (כמו הפרברים, שתיכף נדבר עליהם), ובדרגת היתוך גבוהה יותר נמצא גם צורני גזירה, כלומר צורנים שיוצרים מילה חדשה, כמו גזברות, פרדסנות ו-דתי.

אכן כן, גם פרבר, פרדס ודת הן מילים פרסיות. פרדס הוא מקום מוקף (פַּרִי=מסביב, כמו פֶּרִי ביוונית) חומה (דַאיסַה), וגם המילה פרבר מתחילה באותו פַּרִי "מסביב", ואחר כך אותו גזע פועל bara "נושא". אלה הם בעצם היישובים שנושאים את העיר מסביב. אותה קידומת עם אותו שורש ביוונית – פֶּרִיפֶרְיָה. דת – פרסית עתיקה דָּאתַה "נתון", כלומר מה שניתן, וגם מה שניתן על ידי המלך או על ידי האל – כלומר החוק. מעניין שהשפה העברית שאלה את המילה "חוק" כדי לתאר מערכת הכוללת גם חוקים וגם אמונות. במגילת אסתר, המילה "דת" מקבלת רק צורני נטייה: "דתֵי פרס ומדי", וגם "ודתיהם שונות מכל עם". בעברית החדשה יש גם "דתִי" ו"דתיוּת", כלומר המילה מקבלת גם צורני גזירה – אבל עדיין ההיתוך המורפולוגי הוא רק חיצוני. אין פועל מהשורש הזה.

אסתר יולדת את כורש והבסיג'ים מפגינים

אסתר יולדת את כורש והבסיג'ים מפגינים. Xerxes – Ars Luminis cc-by-nc-sa

משפט השבוע שלנו הוא תשובתו של אחשוורוש להמן: כאשר המן מציע לאחשורוש כסף תמורת הרשות לטבוח ביהודים, אחשוורוש נותן לו תשובה שנראית תמוהה: הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ; וְהָעָם, לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ (ג:יא). מציעים לו כסף והוא נותן במקום לקחת? מוזר. מספר הסברים בלתי-לשוניים ניתנו למשפט הזה, ביניהם – שאחשוורוש השתכנע בנחיצות המבצע והחליט שכדאי אפילו לשלם (אולי כדי לוודא שהדבר יתבצע על הצד הטוב ביותר, כי אם לא משלמים, לרוב מקבלים שירות פחות טוב), ושהמן בעצם מציע אחוזים מהביזה, והכסף הנתון לו הוא העודף מהשלל שיילקח מהיהודים. אבל ההסבר הבלשני הוא פשוט הרבה יותר: מדובר כאן במר"ן, כלומר בשגיאת תרגום (המונח מר"ן נקרא על שם תרגום אומלל של שם השחקן "כריסטיאן סלייטר" כ"מניח רעפים נוצרי"). כאשר יש לנו מר"ן, אנחנו מתרגמים בחזרה לשפת המקור, ובודקים מה באמת היה כתוב שם. אמנם המקור הפרסי אינו מול עינינו – יכול להיות שאין מדובר בתרגום אלא בטקסט שכתב אדם שחשב בפרסית עתיקה, אבל אפשר לשחזר בקלות: הכסף – אַרְדַתַם (אותו שורש של אַרְגֶנְטוּם הלטיני), לך – תַוַה (tava), נתון – דָאתַם, בדיוק כמו המילה דת. אבל בפרסית עתיקה, ardatam tava dātam זה לא "הכסף נתון לך", אלא בעצם "הכסף נתון על ידיך". כלומר "אתה נתת את הכסף". אחשוורוש פשוט אומר להמן – אתה נתת את הכסף – אתה יכול לעשות ביהודים כטוב בעיניך. השימוש ב"לעשות" בתור ציווי, מוכר גם הוא משלבים מוקדמים של השפה הפרסית. אגב, גם כאשר המן מתפאר שאסתר הזמינה אותו שנית, הוא משתמש באותו מבנה: "וגם למחר אני קרוא לה" (ה:יב), כלומר "אני קרוא (מוזמן) על ידיה".

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני גנזי המלך). צרו קשר פה מימין.

הזירה הלשונית שלא תהיה

יום שישי, 22 בפברואר, 2013

הייתי אמורה להתארח השבוע בזירה הלשונית של רוביק רוזנטל לכבוד פורים.

ברגע האחרון קיצרו את גיליון הדפוס ל-20 עמודים וויתרו על טורי המצוין, ומה שלא מתפרסם בפרינט לא מתפרסם גם באינטרנט. אז הנה בשבילכם בלבד (הפוסט הזה  ערוך לקורא הממוצע. מתישהו בימים הקרובים אפרסם את החלקים שירדו בעריכה, כי החלטתי שהם קצת אקדמיים מדיי וקצת כבדים לקורא הממוצע). 

מחבר מגילת אסתר בקי בשפה הפרסית העתיקה, ומכיר לא רק את המילים ואת השמות, אלא גם את האטימולוגיה שלהן, כלומר מאין הן באו. הוא גם סומך על קהל הקוראים שיכיר את המונחים הפרסיים, ולפעמים הוא חושב בפרסית עתיקה במקום בעברית.
הפרסית היא שפה הודו אירופית, כלומר היא חולקת מוצא משותף עם האנגלית, עם הצרפתית, עם הרוסית, עם הגרמנית, ועם רוב לשונות אירופה האחרות (מלבד פינית, הונגרית, אסטונית ובסקית). המשותף בין הלשונות מתגלה בעיקר במספרים (דוֹ = 2, נֹה = 9), באיברי גוף (לַבּ = שפה) ובבני משפחה (מָאדַר = אם, פֶּדַר = אב, בַּרָאדַר = אח. הדוגמאות מפרסית מודרנית). הפרסית המשתקפת בתנ"ך היא פרסית עתיקה, לשונה של האימפריה האח'מנית – ממלכתם של כורש, דריוש, אחשורוש ואחרים. היא השתנתה הרבה במהלך השנים. פרסית של היום דומה לפרסית עתיקה פחות ממה שאנגלית דומה לגרמנית, אבל האיראנים אוהבים לומר שהם מדברים את שפתו של כורש.
במגילת אסתר אפשר למצוא כמה משחקי מילים המעידים על בקיאותו של המחבר בשפה הפרסית: דת – פרסית עתיקה דָּאתַה "נתון", כלומר מה שניתן. מה שניתן על ידי המלך או על ידי האל הוא החוק. מחבר המגילת מכיר את האטימולוגיה הזאת, ומציע לנו משחקי מילים כמו "להינתן דת" (ג:יד), "והדת ניתנה בשושן הבירה" (ג:טו). משחקי מילים נוספים עושים שימוש באטימולוגיה של השמות ושתי ו-המן: ושתי – וַהִשְתִי – הטובה ביותר, ועליה נאמר – "ומלכותה ייתן המלך לרעותה הטובה ממנה" (א:יט). על המן – ווֹהוּ-מַנַה – המחשבה הטובה – נאמר "ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו" (ט:כה).
משפט השבוע שלנו הוא תשובתו של אחשוורוש להמן: כאשר המן מציע לאחשורוש כסף תמורת הרשות לטבוח ביהודים, אחשוורוש נותן לו תשובה שנראית תמוהה: הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ; וְהָעָם, לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ (ג:יא). מציעים לו כסף והוא נותן במקום לקחת? מוזר. ההסבר הבלשני הוא פשוט מאוד: מדובר כאן במר"ן, כלומר בשגיאת תרגום (המונח מר"ן נקרא על שם תרגום אומלל של שם השחקן "כריסטיאן סלייטר" כ"מניח רעפים נוצרי"). אמנם המקור הפרסי אינו מול עינינו, אבל אפשר לשחזר בקלות: הכסף – אַרְדַתַם (אותו שורש של אַרְגֶנְטוּם הלטיני), לך – תַוַה (tava), נתון – דָאתַם, בדיוק כמו המילה דת. אבל בפרסית עתיקה, ardatam tava dātam זה לא בדיוק "הכסף נתון לך", אלא בעצם "הכסף נתון על ידיך". כלומר "אתה נתת את הכסף". אחשוורוש פשוט אומר להמן – אתה נתת את הכסף – אתה יכול לעשות ביהודים כטוב בעיניך. השימוש ב"לעשות" בתור ציווי מוכר גם הוא משלבים מוקדמים של השפה הפרסית. אגב, גם כאשר המן מתפאר שאסתר הזמינה אותו שנית, הוא משתמש באותו מבנה: "וגם למחר אני קרוא לה" (ה:יב), כלומר "אני קרוא (מוזמן) על ידיה".
לא רק מר"ן יפה מספקת המגילה, אלא גם תשמו"ץ משובח. תשמו"ץ הוא תרגום שומר משמעות וצליל (מונח שטבע ידידנו גלעד צוקרמן). בפרק ט' מופיע הביטוי "היהודים הפרוזים" (ט:יט). מנקד המקרא, שחי כמה מאות שנים אחרי שהתקדש הטקסט, לא הכיר את המילה פרוזים, ולכן הקרי כאן הוא פְּרָזִים. ההסבר הוא "היושבים בערי הפרזות", כלומר בערים שאין בהן חומה. אבל האם זה הגיוני? הבה נסתכל במילים הרלוונטיות בפסוקים טו-כ בפרק ט: וַיִּקָּהֲלוּ היהודיים (הַיְּהוּדִים) אֲשֶׁר-בְּשׁוּשָׁן… וּשְׁאָר הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּמְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ … והיהודיים (וְהַיְּהוּדִים) אֲשֶׁר-בְּשׁוּשָׁן… הַיְּהוּדִים הפרוזים (הַפְּרָזִים), הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת…
כלומר "היהודים הפרוזים" עומד בניגוד ל"היהודים אשר בשושן", ומקביל ל"שאר היהודים אשר במדינות המלך". שושן לא הייתה העיר המבוצרת היחידה באימפריה – אפילו לא בפרס ומדי. לכן פחות הגיוני שיהיה מדובר כאן בערים ללא חומה (ערי פרזות), ויותר הגיוני שיהיה מדובר בשאר מדינות המלך.

המלכים האח'מניים נהגו להתפאר בכתובות הסלע ובכתובות הקיר שלהם בגדולתם. אחשוורוש (חְ'שַיַרְשַא הראשון), בכתובות שהשאיר על חומות פרספוליס, מתפאר, בין השאר, בהיותו "מלך של מדינות עם עמים ממוצאים שונים", ובפרסית עתיקה paruzanānām. אם נוריד את הסיומות הדקדוקיות, נישאר עם פַּרוּזַנַה: paru – רב (יוונית פּוֹלִי) zana – מהשורש של "לידה", אותו שורש של גנטיקה וג'נסיס (סיפור בראשית). תשמו"ץ אמור לשמור גם על משמעות וגם על צליל. פרוזים דומה בצליל לפַּרוּזַנַה. המילה הותאמה למשקל עברי (פָּעוּל), וההסבר "היושבים בערי הפרזות" נועד להסביר את הקשר השמי. היהודים הפרוזים הם היהודים ממוצאים שונים, בניגוד ליהודי שושן.
מחבר מגילת אסתר סומך בדרך כלל על הקוראים שיבינו. הוא אינו מפרש את "הפרתמים" ("היושבים ראשונה במלכות") או את "האחשדרפנים" ("שרי המדינות"), אבל כן מסביר את האטימולוגיה של "הפרוזים". המילה היחידה הנוספת שזקוקה לפירוש במגילת אסתר, היא "פור, הוא הגורל" (ג:ז, ט:כד). יש החושבים ששמו של חג הפורים הוא שאילה משמו של חג נשמות האבות האיראני – פְרַוַרְדִיגָאן (שגם בו יש פ',ו',ר' וסיומת ריבוי), והקישור למילה פור הוא רק תירוץ. לכן גם צריך להסביר את המילה הזאת, שאינה מובנת לרוב הקוראים.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני כסף נתון). צרו קשר פה מימין.

ערב חדש – התחקיר המלא

יום חמישי, 21 בפברואר, 2013

הערב אני מתראיינת בערב חדש על מגילת אסתר (בעת קריאת שורות אלה: התראיינתי), ומכיוון שהשאלות בתחקיר מתאימות להרבה יותר מאייטם בודד, אני מניחה שלא הכול יופיע. אז הנה לכם התחקיר המלא ששלחתי, לפי השאלות של התחקירנית דנה ירקצי.

תוספת מאוחרת: הנה הווידאו. פעם ראשונה בלי משקפיים.

מגילת אסתר- אמת או בדיה?

הו וואו, זה הנושא של כל ההרצאה, ולפעמים אני נותנת הרצאה שלמה "מגילת אסתר – מסמך היסטורי", ועוד אחת – "מגילת אסתר – סיפור בדיוני". השורה התחתונה היא שאנחנו לא יודעים. אפשר לדעת שמחבר המגילה בקי מאוד בהלכות החצר ובשפה הפרסית העתיקה, נוטע את הסיפור בחצרו של מלך אמיתי, אבל אין הוכחות לסיפור מחוץ למגילה. יש חוקרים שבטוחים שזהו סיפור אמיתי, ויש חוקרים שאומרים שזה בסך הכול "גיור" של מלחמות האלים, אשתר ומרדוך נגד האל האיראני ווהו-מנה.

איזה גרסאות יש למגילת אסתר?
הגרסה של תרגום השבעים (התרגום הקדום ביותר של התנ"ך ליוונית) היא קצת שונה מהגרסה שבידינו. המלך אינו אחשוורוש (קסרקסס) אלא ארתחשסתא (ארתא-קסרקסס), המן אינו אגגי אלא "בוגאיוס" (כנראה תואר דתי כלשהו), יש תפילה של אסתר, חלום של מרדכי, ועוד כמה הבדלים קטנים.

"ארדשיר נאמה", שנכתב בפרסית יהודית קלאסית על ידי המשורר שאהין, גם מזהה את אחשוורוש עם ארדשיר (ארתחשסתא) במקום עם ח'שאיאר (אחשוורוש בפרסית חדשה), ושם הוא גם מספר שאסתר ילדה את כורש (בספר ההיסטוריה – סבא של אחשוורוש, אבי אמו).

מגילת אסתר היא הספר היחיד שלא נמצא במגילות קומראן, אבל יש שם סיפור שמורי ורבי פרופ' שאול שקד קורא לו "מגילת פרוטו-אסתר", ובו סיפור על אינטריגות בחצר המלך (עם סיפור בנוסח בגתן ותרש, אבל בלי יהודייה שמצילה את עמה), ומילים פרסיות.

בספר איראני אנטישמי משנות ה-30 של המאה הקודמת, מצאתי נוסח שמבוסס על מגילת אסתר שלנו + כמה פסוקים בקוראן שאומרים שהיהודים שקרנים. לכן בואו נספר לכם מה באמת היה. לפי הנוסח הזה, מרדכי הוא השר ששיכר את אחרוורוש (ח'שאיאר שאה) ושכנע אותו לזרוק את ושתי ולקחת את אסתר. המן רק ביקש "להגלות את היהודים" (איך מגלים מאימפריה?) משום שגדל לחצם על שאר תושבי האימפריה. ואז אסתר ומרדכי רצחו 77,000 איראנים.
לפני שנתיים-שלוש היו הפגנות של סטודנטים בסיג'ים מול קבר מרדכי ואסתר בהמדאן שדרשו, בהתבסס על הסיפור הזה, להוריד את המילה "זיארתגאה", מקום עלייה לרגל, מהשלט של קבר מרדכי ואסתר, ולהוציא אותו מרשימת אתרי המורשת. ההפגנות הצליחו, המילה הורדה מהשלט, אבל אחר כך בעקבות מחאה של אנשי המדאן (גם המוסלמים), הוחזרה המילה והחזירו את האתר לרשימת אתרי המורשת. זה כבר נעשה בלי שום רעש תקשורתי, אני יודעת על זה ממקורות פרטיים.

אסתר יולדת את כורש והבסיג'ים מפגינים

אסתר יולדת את כורש והבסיג'ים מפגינים. Xerxes – Ars Luminis cc-by-nc-sa

האם יש למגילת אסתר בסיס היסטורי?
כמובן. מחבר מגילת אסתר מכיר היטב את הלכות החצר: למשל הישיבה בשורות "למגדול ועד קטון" כאשר "היושבים ראשונה במלכות", הם השרים החשובים ביותר (פרתמים = הכי ראשונים, הכי קדימה), זה שהמלך מקבל החלטות בשכרות, חשיבות הריח (מתמודדות תחרות "מלכה נולדת" הושרו חצי שנה במרינדה!), שמו של המלך אחשוורוש, השם מרדוקה שהיה שמם של כמה פקידים בתקופה ההיא (אנחנו יודעים מחפירות ארכיאולוגיות), זה שיש שרים שאינם איראנים – יהודי ואגגי – מתאים לפלורליזם של האח'מנים, זה שלא כולם יכולים לראות את פני המלך (ולכן יש "רואי פני המלך" ו"המשרתים את פני המלך").
גם העובדה שבשושן יש בירה (מבצר) ועיר (העיר שושן) – כך באמת הייתה בנויה העיר.
כמו כן, מחבר המגילה משתמש במילים מפרסית עתיקה ששימשו את השלטון של אותה תקופה (אחשדרפנים, פתגם, דת, גנזי המלך).

מה הזוית האיראנית למגילת אסתר?
שוב, זה נושא להרצאה שלמה 🙂
בגדול – מנהגי החצר, מונחי השלטון, וגם השפעות על התחביר של מגילת אסתר. למשל השימוש המופרז בסביל (להינתן דת, נמכרנו אני ועמי ועוד), ובמיוחד במבנים שקוראים להם ארגטיביים, למשל "אני קרוא לה" במקום "היא קראה אותי", ו"הכסף נתון לך" במקום "אתה נתת את הכסף".
מחבר מגילת אסתר מכיר לא רק את המילים אלא גם את פירושיהן. לכן לפעמים הוא אומר "פרתמים" ולפעמים "היושבים ראשונה במלכות", לפעמים "אחשדרפנים" ולפעמים "שרי המדינות", והוא משחק עם אטימולוגיות, למשל "והדת ניתנה, להינתן דת" ("דת", חוק, היא משהו שניתן), וגם משחקי מילים על השמות המן – "המחשבה הטובה" – ו-ושתי, "הטובה ביותר".
גם המספר שבע שחוזר כל כך הרבה, הוא מספר טיפולוגי חשוב מאוד בדת הזורואסטרית. גם שם יש שבעה טובים ושבעה רעים.

איזה שושלת שלטה באיראן בתקופת מגילת אסתר ועל איזה תקופה אנחנו מדברים?
השושלת האח'מנית, ששלטה באיראן (וברוב העולם העתיק) מהמאה ה-6-4 לפנה"ס. אחשוורוש מזוהה עם המלך ח'שירשא הראשון, ששלט בין השנים 486-465 לפנה"ס, והיוונים קוראים לו קסרקסס. ח'שירשא השני שלט רק שנה אחת, ומגילת אסתר מתחילה רק בשנת שלוש למלכו.

מה מחשיד את הסיפור כאגדה ?
דבר ראשון זה שאין תיעוד לסיפור מחוץ לתנ"ך. וזאת בזמן שההיסטוריונים היוונים לא פספסו שום הזדמנות ללכלך על הפרסים, וזה לכלוך רציני, שמלך מרשה לעמו לטבוח במיעוט ואח"כ מרשה למיעוט לטבוח בעמים האחרים.
חוץ מזה יש גם קצת בעיות כרונולוגיות, כמו למשל זה שמרדכי גלה עם גלות יכניה, שהייתה יותר מ-100 שנה לפני סיפור המגילה, התכתבות של אסתר עם החכמים שהחליטו אילו ספרים ייכנסו לאסופת ספרי המקרא, שהייתה כ-500 שנה אחרי האירועים.
בתרגום השבעים מסופר על מלך אחר, והכינוי של המן הוא אחר (אגגי חשוב מאוד כדי לסגור מעגל עם סיפורי תנ"ך אחרים). חלק מהשמות במגילה לא הגיוני שהורים ייתנו לילדיהם, למשל זרש – זריצ'ה – שד הזקנה, גם תרש הוא שם של שד, וגם פרמשתא, בנו השביעי של המן, הוא שם מביך.
שמות הדמויות הראשיות, חוץ מהמלך, שהוא שם היסטורי, הם שמות של אלים: אשתר ומרדוך, האלים הבבליים (אשתר היא אלת האהבה, ואלות האהבה היו מזוהות גם עם ההדס, ולכן שמה העברי הדסה), נגד האל האיראני ווהו-מנה.

האם יש ממצאים ארכיאולוגיים שמבססים את סיפור מגילת אסתר?
סורי, לא.
בשושן יש תל מוזנח, אני לא יודעת כמה ממצאים יש בו, ובשום מקום בכתבי אחשוורוש הוא לא כתב משהו שמזכיר את האירוע הזה. אבל הרפובליקה האסלאמית לא חופרת, אז אולי אחרי נפילתה יתחדשו החפירות וימצאו משהו…

כמה יהודים חיים היום באיראן? בשושן?
באיראן כמה עשרות אלפים. זוהי הקהילה היהודית השנייה בגודלה במזרח התיכון.

בשושן לא חי אף אחד, זהו תל ארכיאולוגי. יהודי המדאן מזהים את המדאן עם שושן, אבל המדאן הייתה בירה אחרת של המלכים האח'מניים (שושן הייתה בירת החורף, המדאן – אקבטנה או הנגמתנה – הייתה בירת הקיץ).
בהמדאן, שבה נמצא גם קבר מרדכי ואסתר (זה לא ממצא ארכיאולוגי, ולא בטוח שמי שקבור שם זה מרדכי ואסתר), יש מעט מאוד יהודים היום – משהו כמו חמש משפחות.

האם באיראן יודעים על המגילה? איך מתייחסים אליה?
על דגל ישראל ששרפו בהפגנה הנ"ל, כתוב "הולוכאסת 77000 איראני".
אבל זו ההתייחסות של האנטישמים. חבר אוהב-ישראל כתב לי שהוא אוהב את אחשוורוש יותר מכל המלכים כי בתקופתו ניצלו היהודים.
רוב האיראנים לא מכירים את הסיפור, אבל כולם מכירים את הסיפור של כורש. אני מקבלת לפעמים הודעות בפייסבוק מאנשים (לא תמיד חברים שלי) שאומרים "כורש הציל אתכם – עכשיו תורכם להציל אותנו".

על ההרצאה ביום רביעי: 

27.2 בשעה 18:00, פורום איראן באוניברסיטת ת"א, גילמן 133. הכניסה חופשית.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בעניינים מלכותיים). צרו קשר כאן.

מיהו אחשוורוש?

יום חמישי, 31 בינואר, 2013

ואנחנו ממשיכים עם סדרת סרטוני הווידאו באיכות מחפירה, אבל עם תוכן מעניין.

הנה השני.

על הבמה זה נראה הרבה יותר טוב. אי לכך ובהתאם לזאת, אתם מוזמנים להעביר לכל מי שעשוי להתעניין בתכנים עצמם, ובפרט לרכזי תרבות, למנהלי משא"ן/רווחה או לכל מסגרת אחרת שמשלמת היטב, כדי שיזמינו אותי להרצות גם אצל(כ)ם. יש לי עוד כמה ערבים פנויים באדר, וזה לא תקין בעיניי. עזרו לי לוודא שזה לא יישאר ככה.

בין המקומות שיש לי בהם הרצאות פתוחות* בנושא מגילת אסתר בעונת תשע"ג:

14.2 בשעה 18:30- בית שמואל בירושלים.

19.2 בשעה 18:00 – קיבוץ נען (ליד רחובות). לפרטים – יעקב – 0522232556

21.2 טרם נסגר סופית, משתה פורים המסורתי של עלמא בת"א.

27.2 בשעה 18:15 באוניברסיטת ת"א, פורום איראן (בניין גילמן, קומת קרקע).

 

*הרצאות פתוחות הן הרצאות שאינן סגורות, וכל אחד יכול לבוא. בנוגע לתשלום – יש לברר עם המקום.

למה סירבה ושתי? חלק א'

יום שלישי, 29 בינואר, 2013

אני משיקה בזאת סדרת סרטוני וידאו באיכות מחפירה, אבל עם תוכן מעניין.

הנה הראשון.

על הבמה זה נראה הרבה יותר טוב. אי לכך ובהתאם לזאת, אתם מוזמנים להעביר לכל מי שעשוי להתעניין בתכנים עצמם, ובפרט לרכזי תרבות, למנהלי משא"ן/רווחה או לכל מסגרת אחרת שמשלמת היטב, כדי שיזמינו אותי להרצות גם אצל(כ)ם. יש לי עוד כמה ערבים פנויים באדר, וזה לא תקין בעיניי. עזרו לי לוודא שזה לא יישאר ככה.

בין המקומות שיש לי בהם הרצאות פתוחות* בנושא מגילת אסתר בעונת תשע"ג:

14.2 בשעה 18:30- בית שמואל בירושלים.

19.2 בשעה 18:00 – קיבוץ נען (ליד רחובות). לפרטים – יעקב – 0522232556

21.2 טרם נסגר סופית, משתה פורים המסורתי של עלמא בת"א.

27.2 בשעה 18:15 באוניברסיטת ת"א, פורום איראן (בניין גילמן, קומת קרקע).

 

*הרצאות פתוחות הן הרצאות שאינן סגורות, וכל אחד יכול לבוא. בנוגע לתשלום – יש לברר עם המקום.