הרצאה לפורים

פוסטים מתוך "מגילת אסתר – היה או לא היה?"

הרצאה לפורים שכל אחד יוצא ממנה מחוזק בדעתו הראשונית.



It's all about Rosh Hashana!

יום שישי, 11 בספטמבר, 2015

פוסט זה בעברית: ראש השנה – כל השנה!

My grandfather Shlomo Harari, RIP, used to say that Purim and Kippurim are the same holiday, because both are "pretend holidays": in Purim the Jews pretend to be Goyim (gentiles), and in Kippurim the "Goyim" pretend to be good Jews.

Little did he know, the link between Purim and Kippurim goes way beyond jokes. In fact, it goes thousands of years into the past. In this short series of articles, we will see that these two holidays share deep roots, beliefs, myths and even historical events in the ancient near east. Moreover, Hanukkah, Passover and the Mimuna spring from the same roots, as do New Year events in Islam, New Season holidays in Christianity and other holidays in other cultures. And it's all about New Year's.

Masechet Rosh Hashana says there are four New Years and four judgment days. The names of the Jewish (i.e. Babylonian) months also indicate at least two beginning points: Tishrei (Akkadian Tishritu) means "a beginning", while Marheshvan originates in Akkadian Waraḥ-Shamnu – the eighth month (w-m changes are routine in word-borrowings in the ancient near east, as both are labial – pronounced using the lips) – i.e. a count that begins in the ancient New Year in the month of Nissan.

As a matter of fact, the Tishrei New Year is just as ancient. The vernal (spring) equinox – Nissan – is a symbolic New Year. Nature wakes up, the trees begin to bloom, the days become longer than the nights, the weather is already/still pleasant. It's the national New Near for the Israelites, because in Passover we became a nation. The Mishna tells us it's the New Year for kings: We cannot begin the count of each king's years from the day of coronation, because each king will have a different new year, after several years we won't remember the exact date, and chaos is soon to follow. The solution is that regardless of the coronation date, the king's next year begins in Nissan. Even if he was crowned in Adar. But an agricultural new year in Nissan would be useless, because it would mean that in a Sabbath year, first we won't be allowed to reap what we've sown in the autumn, and then it would be prohibited to sew for next year. The natural and agricultural New Year begins in the autumn, that is, in Tishrei. Two of the judgement days mentioned in the Mishna are in Tishrei: Rosh Hashana is the personal judgement day, and Sukkot is the first judgement day for nature: Will there be enough rain? The other natural judgement days are the other pilgrimage festivals – Passover in Nissan – Will there be enough wheat? And Shavuot in Sivan: Will there be enough fruit?

The New Year has always been a source of excitement as well as fear. In our times it's mostly excitement (or depression), summing-up, intospection and New Year resolutions, but some of us remember the slightly superstitious fear before 5784, Hebrew תשמ"ד which spelled "will be destroyed") and before December 21st 2012 because of the Aztec prophecy, as well as the allegedly rational fear before the year 2000. In the ancient world the new year was also a mix of fear and excitement. Fortunes are about to be decided; the individual, the community and sometimes the whole world – is in danger. This is why we Jews do things we don't normally do throughout the month of Elul and to a greater extent on the first ten days of the year, culminating in Yom Kippur: getting up before dawn for Slichot during these forty days, and fasting on Yom Kippur, when the usual Jewish holiday is about "they tried to kill us, we won, let's eat!".

Let's take a closer look at the last statement. Does this description fit all the holidays? Not really. Sukkot, Shavuot and Tu Bishvat are about eating, but without the hating, though we did see the Mishna regards Sukkot and Shavuot as judgement days (and Tu Bishvat as a New Year). The "they tried to kill us we won" holidays are conveniently located around solstices and equinoxes: The solar, or lunisolar New Year usually begins with a new season: around the spring or autumn equinox (March and September 21st, give or take a day), or around a solstice (December or June 22nd±1 – winter or summer depends on hemisphere). In simpler words – Sun years (whether their months are based on the moon, like the Jewish year, or arbitrary like the Gregorian calendar) usually begin around the longest day or night of the year, or around the time when day and night are equal.

The Midrash tells us that Hanukkah was actually created on the first Kislev of existence, when Adam saw the days are getting shorter and shorter, and feared the world would come to an end (the world is in danger!). He fasted for 8 days (which is something he didn't normally do), and the days began to get longer: the world was saved! The Maccabis chose Kislev 25th because that was the day the Greeks desecrated the temple, and the Greeks chose that day probably because it is connected to the rebirth of the Sun and a time of light holidays all around the globe (the story of the little pot of oil, by the way, is first documented some 200 years after the events and is not flawless). In the Maccabis' story too, the Jews are in danger – spiritual danger – and there had to be a great massacre in order to save the day. If an 8 day holiday of light starting on the 25th of the month sounds familiar, it is because this was also the birth date of the Sun god in pagan Europe, and when the emperor Constantine wanted to make Christianity more appealing, he identified Jesus with the Sun God (and gave him a halo, later copied unto other saints).

Want to read more? crowdfund the English (and Persian) version of The Book of Esther, Unmasked. This article is based on parts of chapter 9 of The Book of Esther, Unmasked. Want to hear more? Invite me to a well-paid lecture. During the crowdfunding campaign – that is, until October 16th, there are serious discounts on lectures as well, so you may want to take advantage of that.

Next time: All Holidays are High! On the "they tried to kill us, we won, let's eat" paradigm of Jewish holidays. (will be linked when published)

***

Before you ask: This article series is licensed cc-by-sa. You may quote or republish it without explicit permission, as long as you give the following credit to the writer, Thamar E. Gindin (including links) + a link to the original article, and allow others to do the same.

Thamar E. Gindin is a faculty member in Shalem College in Jerusalem, researcher at the Ezri Center for Iran and Persian Gulf center in Haifa University, lecturer and author of The Good, the Bad and the World, a Journey to Pre-Islamic Iran (Hebrew) and The Book of Esther, Unmasked (Hebrew, English and Persian). This article is based on the 9th chapter of The Book of Esther, Unmasked.

ראש השנה — כל השנה!

יום שישי, 11 בספטמבר, 2015

This article in English: It's all about Rosh Hashana!

סבי, שלמה הררי מנוחתו עדן, נהג להתלוצץ עם נכדיו ולומר שפורים וכיפורים הם אותו חג: בפורים כל היהודים מתחפשים לגויים, ובכיפורים, כל ה"גויים" מתחפשים ליהודים.

מה שהוא לא ידע, הוא שהקשר בין פורים וכיפורים הוא הרבה מעבר להלצות. למעשה, זהו קשר שעומקו אלפי שנים. בסדרת מאמרים קצרה זו, נראה את השורשים העמוקים במזרח הקדום, את האמונות, את המיתוסים ואפילו את האירועים ההיסטוריים או ההיסטוריים לכאורה, שקושרים בין פורים וכיפורים. יתרה מזו, פסח והמימונה שואבים מאותם מקורות, וכך גם אירועי ראש שנה באסלאם, חגים עונתיים בנצרות, וחגים נוספים בתרבויות אחרות. והכול הכול נסוב סביב ראש השנה.

הרעיון של יותר מראש שנה אחד אינו חידוש: כבר במסכת ראש השנה כתוב שיש ארבעה ראשי שנים וארבעה ימי דין. שמות החודשים העבריים (כלומר הבבליים) מעידים גם כן על שני ראשי שנים לפחות: השם תשרי בא מהמילה האכדית תִּשְׁרִיתֻ "התחלה", ואילו השם מרחשון מקורו לא בהיעדר החגים (שעושים אותו מר) או בגשם הראשון (מר – מילה יחידאית במקרא שמשמעותה טיפה), אלא באכדית וַרַח-שַׁמְנֻ – הירח השמיני – לפי לוח השנה העתיק המתחיל בניסן (חילופי ו-מ נפוצים מאוד בשאילות בין שפות במזרח הקדום).

למען האמת, ראש השנה בתשרי קדום לא פחות מראש השנה בניסן. השוויון האביבי – הנקודה שבה היום והלילה משתווים בסביבות ראש חודש ניסן – היא ראש שנה סמלי. הטבע מתעורר, העצים מתחילים לפרוח, הימים הופכים להיות ארוכים מהלילות, ומזג האוויר כבר/עדיין נעים. זהו ראש השנה הלאומי של בני ישראל – החג שבו הפכנו לעם. המשנה מספרת לנו שזהו ראש השנה למלכים: הרי אי אפשר להתחיל לספור את שנותיו של כל מלך מיום הכתרתו, כי אחרי כמה שנים, או כמה מלכים, כבר לא יזכרו מי הומלך מתי, ויהיה בלגן גדול. הפתרון הוא שללא קשר לתאריך ההכתרה, השנה הבאה של המלך תתחיל בניסן. זה אומר שאם הוא הוכתר באדר, שנתו השנייה תתחיל אחרי פחות מחודש!

אבל ראש שנה חקלאי בניסן הוא לא פרקטי, כי משמעותו היא שבשנת שמיטה לא נוכל לקצור מה שזרענו בשנה שעברה, וגם לא לזרוע לשנה הבאה. ראש השנה החקלאי, של מחזור הצמיחה בטבע, מתחיל בסביבות יום השוויון הסתווי, כלומר בתשרי. שניים מימי הדין המוזכרים במשנה הם בתשרי: ראש השנה הוא יום דין אישי, וסוכות הוא יום הדין הראשון לטבע: האם יהיה מספיק גשם? שני ימי הדין האחרים של הטבע מתאימים לשתי הרגלים האחרות: פסח בניסן: האם תהיה מספיק חיטה? ובשבועות – האם יהיו מספיק פירות?

ראש השנה היה תמיד – ועודנו – מקור להתרגשות ולפחד גם יחד. בימינו זו יותר התרגשות (או דיכאון), סיכומים, חשבון נפש והחלטות לשנה החדשה; אבל חלקנו עוד זוכרים את הפחד לפני שנת תשמ"ד, ואת האמונה הטפלה בנוגע ל-21 בדצמבר 2012 (היום הקצר ביותר בשנה גם הוא ראש שנה, נגיע לכך מיד), בגלל הנבואה האצטקית. נזכור גם את הפחד הרציונלי לכאורה לפני שנת 2000. גם בעולם העתיק ראש השנה התאפיין בהתרגשות מעורבת בפחד. הגורלות עומדים להיקבע; האדם, הקהילה, ולפעמים כל העולם – בסכנה. לכן ב-40 הימים מראש חודש אלול, אנחנו, היהודים, עושים דברים שאנחנו לא עושים בדרך כלל, כמו לקום לפנות בוקר לסליחות, ובשיא התקופה – כלומר ביום האחרון – גם לצום, כשהפרדיגמה הרגילה של חגי ישראל היא "הם ניסו להרוג אותנו, ניצחנו, בואו נאכל!".

נסתכל קצת יותר בעיון במשפט האחרון. האם התיאור הזה מתאים לכל החגים? לא ממש. בסוכות, בשבועות ובט"ו בשבט אנחנו אוכלים בלי לשנוא – וזאת למרות שהמשנה רואה בסוכות ובשבועות ימי דין (וט"ו בשבט הוא אחד מראשי השנה). החגים מסוג "הם ניסו להרוג אותנו, ניצחנו, בואו נאכל!" מתרכזים בנוחות בתחילת עונות: סביב נקודת השוויון האביבי (פורים לפני, פסח אחרי) וסביב הלילה הארוך ביותר בשנה – תחילת החורף (חנוכה). שנות שמש, או שנות שמש-ירח (כמו השנה העברית), מתחילה בד"כ בעונה חדשה: סביב נקודות השוויון באביב (21 במרץ ± יום) ובסתיו (21 בספטמבר ± יום), או בנקודות קיצון של השמש (21 בדצמבר ± יום ו-21 ביוני ± יום. קיץ או חורף תלוי בחצי הכדור שאתם נמצאים בו).

 

המדרש מספר לנו שחג החנוכה נוצר למעשה בכסלו הראשון לקיום העולם, כשאדם הראשון ראה שהימים מתקצרים, וחשש שהעולם עומד להיחרב (העולם בסכנה!) הוא צם במשך שמונה ימים (שזה משהו שהוא לא עשה בד"כ), והימים התחילו להתארך: העולם ניצל! המכבים בחרו את כ"ה בכסלו כי זה היה התאריך שבו היוונים חיללו את המקדש, והיוונים בחרו את התאריך הזה אולי כי הוא קשור ללידתה של השמש, וזהו זמן של חגי אור בכל רחבי העולם. סיפור נס פך השמן מוזכר לראשונה במקורות מאוחרים בכ-200 שנה לאירועים עצמם, והוא אינו חף מבעיות. גם בסיפורם של המכבים עם ישראל נמצא בסכנה – סכנה רוחנית – וחייב להיות טבח גדול כדי להציל את המצב. אם חג אור בן שמונה ימים המתחיל ב-25 בחודש החשוך ביותר בשנה נשמע לכם מוכר, זה מכיוון שזהו יום הולדתו של אל השמש באירופה שלפני הנצרות, וכשהקיסר קונסטנטין רצה לחבב על ההמונים את הדת הנוצרית, הוא זיהה את ישוע עם אל השמש (ולכן יש לישוע הילה, שעברה אחר כך גם לקדושים האחרים).

בפעם הבאה:

כל החגים הם ימים נוראים!
על פרדיגמת "הם ניסו להרוג אותנו, ניצחנו בואו נאכל" של חגי ישראל. (יקושר כשיפורסם).

רוצים לשמוע עוד? עד 16.10.2015 אפשר לקבוע  הרצאות העשרה דרך קמפיין מימון ההמונים של התרגום לאנגלית ולפרסית במחירים נמוכים מהרגיל (511$ במקום 2400 + מע"מ + נסיעות בימי השנה, ו-1023$ במקום 4000+ מע"מ + נסיעות בעונת הפורים), ופה בצד למעלה יש קישורים להרצאות הקרובות שלי לקהל הרחב.

***

זה כתוב בתחתית העמוד אבל אני חוסכת לכם: סדרת מאמרים זו מתפרסמת ברישיון cc-by-sa. זה אומר שאתם יכולים לפרסם את כולו או חלקים ממנו איפה שבא לכם בלי לבקש קודם את רשותי, בתנאי שאתם נותנים את הקרדיט הבא, והפניה לדף זה, ומרשים לאחרים להפיץ באותה דרך.

הקרדיט: ד"ר תמר עילם גינדין היא חברת סגל בחוג למזרח תיכון במרכז האקדמי שלם בירושלים, חוקרת במרכז מאיר ומרים עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי באוניברסיטת חיפה, מרצה בחסד ומחברת הספרים הטוב הרע והעולם – מסע לאיראן הטרום אסלאמית (הוצאת מודן), ומגילת אסתר מאחורי המסכה (הוצאת זרש) סדרה זו מבוססת על חלק מפרק ט' של הספר.אם תעזרו בתמיכה ובהפצה, אז בקרוב יהיה גם באנגלית ובפרסית!).

(אם זה יותר מדיי קישורים, עד 16.10.2015 הקישור החשוב ביותר הוא האחרון – לקמפיין מימון ההמונים של המהדורות האנגלית והפרסית).

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – ההרצאה (חלק ד' ואחרון)

יום ראשון, 19 באפריל, 2015

חלקה הרביעי והאחרון של ההרצאה שנתתי לשותפים לדרך בקמפיין מימון ההמונים של מגילת אסתר: מאחורי המסכה ביום שלישי 10.3.2015 במקום לשבט בת"א.

תודה לעשהאל על הצילום.

מי שרוצה להתחיל מהתחלה וטרם ראה את שני החלקים הראשונים – הרי הם:
מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק א

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק ב

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק ג

והנה חלק ד' ואחרון (16:04 דקות)

זה לא עד סוף ההרצאה, כי מתישהו פשוט נגמר הזיכרון במצלמה.
(וגם ההרצאה לא מקיפה הכול. כי אי אפשר. בשביל זה יש הספר מגילת אסתר: מאחורי המסכה).

והנה מספר תמונות סטילס מההרצאה לתומכים בירושלים, שהתקיימה בבית משפחת אברמי (בקישור, חפשו "איראן", וגלו למה שירלי התנדבה לארח אותנו).

מגילת אסתר: מאחורי המסכה - הרצאה לתומכים בירושלים. בית משפחת אברמי לפני.

בית משפחת אברמי לפני.

מגילת אסתר: מאחורי המסכה - הרצאה לתומכים בירושלים. עוד מעט תשמעו דברים שכבר קראתם

עוד מעט תשמעו דברים שכבר קראתם

מגילת אסתר - מאחורי המסכה: הרצאה לתומכים בירושלים. גוהר מסעדה פרסית

בתמונה: שותפים לדרך מאזינים בעניין + ירקות חתוכים + ח'ורשט אלו + אש רשתה (מהמסעדה הפרסית גוהר בכפר סבא).

רוצים גם לשמוע ולטעום? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני מימון), ואפשר לשלב עם אוכל – מטעימות ועד סעודה מגוהר – מסעדה פרסית. צרו קשר פה מימין.

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – הרצאה לתומכים (חלק ג)

יום ראשון, 12 באפריל, 2015

חלקה השלישי של ההרצאה שנתתי לתומכים בקמפיין מימון ההמונים של מגילת אסתר: מאחורי המסכה ביום שלישי 10.3.2015 במקום לשבט בת"א.

תודה לעשהאל על הצילום.

מי שרוצה להתחיל מהתחלה וטרם ראה את שני החלקים הראשונים – הרי הם:
מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק א

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק א

חיתוך הסרטים הוא לפי גחמותיה הפרטיות של המצלמה של עשהאל, ובין 2 ל-3 התחלפו כרטיסי הזיכרון, ולכן יש כמה דקות רווח בין החלק הקודם לחלק הנוכחי.

והנה חלק ג' (38:37 דקות)

והנה
חלק ד' ואחרון – בשבוע הבא.

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – הרצאה לתומכים (חלק ב)

יום שבת, 4 באפריל, 2015

כמובטח, חלקה השני של ההרצאה שנתתי לתומכים בקמפיין מימון ההמונים של מגילת אסתר: מאחורי המסכה ביום שלישי 10.3.2015 במקום לשבט בת"א.

תודה לעשהאל על הצילום!

מי שרוצה להתחיל מהתחלה וטרם ראה את חלק א' – הנה קישור: מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק א

והנה חלק ב' (33:05 דקות)

והנה תמונה שלי מאחורי הקלעים של תוכנית הבוקר של ערוץ 2 עם מגילת אסתר: מאחורי המסכה.

"מגילת אסתר - מאחורי המסכה", מאחורי הקלעים של תוכנית הבוקר של ערוץ 2, פורים תשע"ה.

"מגילת אסתר – מאחורי המסכה", מאחורי הקלעים של תוכנית הבוקר של ערוץ 2, פורים תשע"ה.

חלק ג' בשבוע הבא.

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – הרצאה לתומכים

יום שישי, 27 במרץ, 2015

לטובת הכלל, מתחילה היום להעלות את ההרצאה שנתתי לתומכים בקמפיין מימון ההמונים של מגילת אסתר: מאחורי המסכה.
ההרצאה התקיימה ביום שלישי 10.3.2015 במקום לשבט בת"א (מההרצאה בירושלים, אבוי, אין לי וידאו!)

כמה מילים למי שמחפש מקום להרצאה או להופעה אינטימית בת"א:
אם הקהל שלכם הוא עד 50-60 איש ואתם לא צריכים מקום נגיש לנכים – מקום לשבט זה ה-מקום. המקום פשוט נעים. זה הדבר הראשון שמרגישים כשנכנסים לחדר. היה לי גם נעים לעבוד מול שחף (מקום) ועדן (כיבוד) בתהליך ההזמנה. החנייה בשפע (לפחות בשעות הערב), המחירים ללא השוואה למקומות אחרים בת"א שביררתי בהם – בקיצור, אני יצאתי מרוצה. מאוד. וגם הקהל. וגם נשאר לי תקציב לכיבוד ולעוד הרצאה בירושלים.
מכיוון שהיו לי אורחים דתיים, תיאמתי עם עדן ירקות ופירות חתוכים מיבול נכרי, אבל בד"כ מזמינים קייטרינג או כיבוד טבעוני מ"הבר-קיימא" למטה (טבעוני זה לא אוטומטית כשר. המסעדה עובדת בשבת ולכן אין לה תעודת כשרות), ומותר לאורחים לקנות אוכל במסעדה ולהעלות לאולם.

זהו. ועכשיו – להרצאה!
תודה לעשהאל על הצילום. חיתוך הסרטים הוא לפי גחמותיה הפרטיות של המצלמה שלו (ובין 2 ל-3 התחלפו כרטיסי הזיכרון אז יש כמה דקות רווח).
חלק א' (37:40 דקות)

והנה עופר צ'יזיק מדגמן בגדים של אנשי דת שיעי שאינו מצאצאי הנביא, ושני ספרים מצוינים.

הטוב הרע והעולם - מסע לאיראן הטרום אסלאמית, מגילת אסתר: מאחורי המסכה, עופר צ'יזיק, איש דת שיעי, פורים, אחשוורוש, המן, אסתר, ושתי

עופר צ'יזיק מדגמן בגדי אח'ונד (איש דת) שיעי שאינו מצאצאי הנביא, וספרים מצוינים על איראן.

חלק ב – בשבוע הבא (אבל מי שממש במתח יכול לחפש אותו בעצמו ביו-טיוב).

הספר שכולם חיכו לו

יום ראשון, 25 בינואר, 2015

אחרי שנים רבות של הרצאות על מגילת אסתר מזווית של חוקרת איראן הקדומה, שבסופן אתם באים ושואלים האם יש ספר או מתי יצא הספר, סוף סוף זה קורה. ואם אתם לא בפייסבוק ולא קרובי משפחה שלי מדרגה ראשונה ושנייה, אז יכול להיות שטרם שמעתם. אז הנה…

אתם מוזמנים להיות שותפים שלי לדרך ולתמוך בקמפיין מימון המונים שהעליתי לרשת ביום ראשון האחרון. תוך קצת פחות מ-60 שעות מההשקה עבר הקמפיין את ה-100%, ומאז הוא תקוע, כי אנשים חושבים ש-100% זה המקסימום. חשוב להבין שבמימון המונים, 100% זה לא המקסימום אלא המינימום. זה מבטיח שהפרויקט יוצא לדרך ושיש כיסוי להוצאת המהדורה הראשונית.

מכיוון שאת כל הפרטים תראו בדף הקמפיין, אני בוחרת להסביר כאן את הווידאו לאלה שתרבות דיגיטלית זרה להם (הווידאו גם יישאר כאן לדראון עולם, גם אחרי שאחליף את הווידאו בדף הפרויקט עצמו).

הווידאו מבוסס על ממים. ממים הם תבניות קבועות שנושאות מטען תרבותי, בפרט תמונות שמשמשות בסיס לבדיחות. אני לא מתכוונת לתת כאן סקירה של כל הממים, הקשריהם וכו', אבל הנה אותו סיפור עם הדמויות המקוריות (את המם של "הילד הזה הוא אני" אני מניחה שכבר זיהיתם):

ספר בעקבות הרצאה לפורים על מגילת אסתר

מם "הילד הזה הוא אני". נראה לי שאתם מכירים.

 

ספר בעקבות הרצאה על מגילת אסתר

קמפיין מימון המונים לצורך הוצאת ספר על מגילת אסתר

One does not simply meme

מגילת אסתר מימון המונים ספר הרצאה פורים

מגילת אסתר מימון המונים ספר הרצאה פורים

מגילת אסתר מימון המונים ספר הרצאה פורים

שימו לב בסרטון שענתי הוסיפה לי גם את הלוגו של ערוץ 4.

קמפיין מימון המונים ספר על מגילת אסתר

קמפיין מימון המונים ספר על מגילת אסתר

מגילת אסתר מימון המונים ספר הרצאה פורים

מם "האיש המעניין ביותר בעולם". תמיד מתחיל ב"לא תמיד אני…" וממשיך ב"אבל כשכן…"

קמפיין מימון המונים ספר על מגילת אסתר

overly attached girlfriend מימון המונים להוצאת ספר על מגילת אסתר

מם החברה האובססיבית

מגילת אסתר ספר הרצאה פורים מימון המונים

 

אח"כ כבר שמתי את הממים המקוריים.

רוצים לקרוא עוד? הנה כל הפוסטים בנושא מגילת אסתר. רוצים לשמוע עוד? כדאי לכם להזמין את ההרצאה דרך קמפיין מימון ההמונים של אסתר – מאחורי המסכה, כי המחירים שם יותר טובים. תמכתם? איזה יופי! הפיצו הלאה למי שעדיין לא שמע ועשוי להתעניין, ותבוא הברכה על ראשיכם.

מהולנד ועד כוש

יום שישי, 2 בינואר, 2015

אני פותחת רשמית את עונת הפורים בווידאו של אירוע שהיה בערב גשום וסוער אחד בשנה שעברה בספרייה הלאומית בירושלים. אירוע השקתה של מגילת אסתר מאוירת מהולנד.
לא יודעת מה איתכם, אני נהניתי מכל רגע ומכל אחד מהמשתתפים האחרים, גם על הבמה וגם במטבחון.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני תורמים נדיבים). צרו קשר להזמנת הרצאת העשרה.

לפחות אייתו את שמי נכון

יום שבת, 1 במרץ, 2014

מלשין* רועי שטינמץ:

ראיתי היום פרסום שנטען בו שהנתונים הינם  מתוך עבודת ד"ר שלך ורציתי לברר האמנם, ( כי נראה לי פשוט היסטורית שהדברים אינם נכונים) אביא את מה שנכתב: "תמצית נתונים מתוך עבודת ד"ר של ד"ר תמר עילם גינדין עבודה שעסקה בהשוואה בין מצב היהודים בארצות אשכנז (ארצות נוצריות אירופאיות) ביחס ליהודים בארצות המזרח (ארצות ערביות מוסלמיות) ב2,000 שנות גלות והנתונים מפליאים. 

(כאן מביא רועי ציטוט של דברים שהם אכן מופלאים, אם כי  א גרויסע ביסלע מופרכים. לא אצטט אותם כאן כדי שאף אחד לא יוכל להוציא אותם מהקשרם ולייחס אותם לי. לסקרנים הנה קישור למקור, והנה צילומסך למקרה שיימחק המקור)

רציתי לשאול אם אכן זה כך כי למיטב ידיעתי ההתבוללות באשכנז התחילה לא בזמן שהיו מבודדים אלא רק מזמן האמנסיפציה, מה עוד שבארצות ערב חלו עליהם חוקי עומר ולא היה מותר להם להתבולל,

אז נתחיל מהחדשות הטובות: אני מספיק חשובה כדי שאנשים ייחסו לי דברים שמעולם לא כתבתי או אמרתי. החדשות העוד יותר טובות הוא שמר פצ'ניק איית את שמי נכון. אני גם מרוצה מזה שיש מתנחלים שרוצים לחיות בשלום עם הערבים ומתנגדים לארגון להב"ה. דו קיום זה טוב.

נעבור להעמדת דברים על דיוקם:

א. כותרת עבודת הדוקטור שלי היא "פרסית יהודית קדומה: לשונו של הפירוש לספר יחזקאל, כתב יד פירקוביץ' II 1682". אם לא ברור מהכותרת, העבודה עוסקת בשפה הכתובה של יהודי איראן (יותר נכון: שני דיאלקטים בו זמניים של פרסית יהודית מהמאה ה-10). המשפט היחיד העוסק בפרעות ובהתבוללות נמצא בהקדמה, והוא אומר שיהודי איראן שמרו על זהותם היהודית למרות הרדיפות הקשות. נכון שבאירופה היו רדיפות יותר קשות, אבל לא כתבתי על זה בדוקטורט שלי. ההשוואה היחידה שאולי יש שם בין יהדות איראן ליהדות אשכנז היא בהיקפו של הרכיב העברי – הן כמותו והן רמת ההיתוך שלו. בשני המקרים ביידיש יש הרבה יותר מאשר בפרסית יהודית. במקרה הזה, אגב, היהודים בארצות ערב יותר דומים ליהודים בארצות אשכנז: בערבית יהודית גם יש הרבה יותר רכיב עברי, והוא מהותך יותר לתוך השפה.

באשר למגורים בשכונות של גויים, כתבתי (לא בדוקטורט, במאמרים שונים על פרסית יהודית, למשל בספר הקהילה – איראן בסדרה של מכון בן צבי, ובאנציקלופדיה איראניקה) שבתחילת המאה ה-20 התחילו היהודים לצאת מהמחלה (mahale, ה"גטו"), ואז גם השפה החלה להשתנות. זה רומז שעד המאה ה-20 גרו בשכונות נפרדות.

אם יהיה ביקוש, אני יכולה לבקש מחברתי, עמיתתי ושותפתי לקורסי פנאי אורלי רחימיאן, לכתוב פוסט אורח בנושא התבוללות ורדיפות במהלך ההיסטוריה של יהודי איראן. זאת המומחיות שלה.

ב. אם אנחנו כבר בהעמדת דברים על דיוקם – "המלך השיעי העתיק" זה כמו… כמו… אני לא מצליחה למצוא מקבילה מניחה את הדעת. זה כמו לומר למתנחל (מלהב"ה!) שדוד המלך היה פלסטיני, רק יותר גרוע. אולי כמו לומר למישהו שהוא דור שני לניצולי שואה שדוד המלך היה חבר במפלגה הנציונל סוציאליסטית, ולא להתכוון לכך באופן מטפורי.

חשירשא (אחשוורוש, Xerxes) הראשון, שאתו מזהה המחקר כאחשוורוש של מגילת אסתר,  שלט באימפריה הפרסית בין השנים 486-465 לפני ספירת הנוצרים. בתרגום השבעים ובמקורות יהודיים מסורתיים מאוחרים יותר (כולל ארדשיר-נאמה של שאהין, המשקף מסורות איראניות), המלך במגילת אסתר אינו חשירשא אלא ארתחשסא (ארתחשסתא, Arta-Xerxes), שמם של ארבעה מלכים אחרים. הרלוונטי מהם לסיפורנו הוא ארתחשסא הראשון, בנו של חשירשא, שמלך אחרי אביו ועד 425 לפנה"ס. חלק מהמקורות האלה גם קוראים להמן נוצרי (למשל גרסת יהודי ארם צובא) ומספרים שאסתר ילדה את כורש, סבא של בעלה (או של חמיה, לפי מסורות יהודיות).

מחמד נביא האסלאם היגר ממכה למדינה וייסד את דת האסלאם בשנת 621 לספירה, והשיעה נפרדה מהסונה בעקבות קרב כרבלא, בשנת 680 לספירה. בזמן הזה חשירשא היה מת כבר  1145 שנים, וארתחשסא – 1105 שנים. אם אסתר ילדה את סבא רבא של בעלה, אז אולי הם ידעו משהו שאנחנו לא יודעים על מסע בזמן, ואז אחשוורוש באמת היה יכול להיות שיעי. בכל תרחיש שמתיישב איכשהו עם מה שאנחנו יודעים היום – הוא כנראה היה זורואסטרי: בכל הכתובות שהוא השאיר, הוא מקפיד לציין שאהורה מזדא, האל הזורואסטרי הראשי, נתן לו את הארץ הזאת. כמו כן, היו בשושלת הרבה נישואי אחים ואבות-בנות, שזו מצווה זורואסטרית. עדיין יש חוקרים הסבורים שזו אינה הוכחה מספקת ושאולי יש הסברים אלטרנטיביים, אבל הוא בטח לא יכול היה להשתייך לפלג אסלאמי שנוצר יותר מאלף שנים אחרי מותו.

ולמה זה מקומם? כי האיראנים מאוד גאים בתרבותם ובמורשתם, זו שהאסלאם השחית. עד לא לפני הרבה זמן, העלבון הכי גדול בעבור איראני, היה שיאמרו לו ערבי (גם לערבים חשובה ההפרדה הזאת, וגם הם רוצים שתדעו שהאיראנים אינם חלק מהאומה הערבית). בשנים האחרונות יש מתח גדול מאוד בין האסכולה האיראנית לאסכולה האסלאמית באיראן. נכון שהשכבה השלטת, וכן אלה ששטיפת המוח שלהם הצליחה, הם בראש ובראשונה מוסלמים ורק אחר כך איראנים. אבל לאיראנים חילונים ומשכילים רבים, הכינוי "מוסלמי" גרוע מהכינוי "ערבי". זאת השפעתה של הרפובליקה האסלאמית. לקרוא לאחשוורוש – אחד ממלכי השושלת האח'מנית, שבה מתגאים כל הלאומנים האיראנים – "שיעי", זה חילול הקודש.

אסתר יולדת את כורש והבסיג'ים מפגינים

אסתר יולדת את כורש וקומץ סטודנטים שטופי מוח מפגינים. Xerxes – Ars Luminis cc-by-nc-sa

אגב, התמונה הזאת הופיעה במקור בפוסט שמראה שאפילו האיראנים שטופי המוח – שזהותם קודם כל אסלאמית ומניפים תמונות של ח'מיני וח'אמנהא'י בהפגנת מחאה על "שואת האיראנים" מול קבר "אסתר ומרדכי הרוצחים", ונגד כוונת הציונים להרוס את מסגד אל-אקצא (מה, לא?) – מזהים את עצמם כאיראנים. סליחה על התחביר הפרסי, זה מידבק.

ממשיך רועי ושואל:

ב- האמת שבחיפושי אחר העבודה ראיתי שאת מלמדת פרסית דבר שהגניב אותי
ורציתי לשאול אם ישנה דרך לבחור כמוני (סטודנט, לא לבלשנות) לשלב קורס כזה בפרסית?

כאן התשובה הרבה יותר פשוטה:

בקיץ הקרוב אלמד קורס פרסית אינטנסיבי באוניברסיטת חיפה (עדיין לא נקבע מיקום ומועד מדויק, ייתכן גם מיקום באזור המרכז) ויהיה גם קורס מקוון, שאותו אפשר יהיה ללמוד עצמאית בפחות לחץ. אינטנסיבי זה אומר שנתיים אקדמיות בכ-10 שבועות. כשנדע יותר – אני מבטיחה לפרסם ללא שהות.

* תוספת מאוחרת מאת רועי: אבל למה מלשין?
זו פשוט הייתה התערבות עם חבר. אני טענתי שלא נראה לי סביר שיש מחקר כזה והוא אמר שכנראה אני לא יודע מספיק כמו הד"ר המצוטט, אז החלטתי לבדוק.

רוצים לשמוע עוד?  אני נותנת הרצאות העשרה בנושא מגילת אסתר ובמגוון נושאים אחרים, לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני העמדת דברים על דיוקם). צרו קשר להזמנת הרצאת העשרה.

 

מהולנד ועד כוש – מגילת אסתר כפי שטרם ראיתם

יום חמישי, 27 בפברואר, 2014

מוטב מאוחר מאשר מאוחר מדיי.
בראשון הקרוב, 2.3.2014 בשעה 20:00, אתם באים לשמוע את ג'קי לוי משוחח עם פרופ' שלום צבר ואיתי על מגילת אסתר. העילה הרשמית היא השקתה של מגילת אסתר מאוירת יפהפיה (וקצת מזוויעה, בעיקר תמונת ברית המילה ההמונית בעקבות "כל עמי הארץ מתייהדים") שנתרמה לאחרונה לספריה על ידי תורם נדיב.
בעצם למה להכביר מילים? הנה ההזמנה. בואו!

השקת מגילת אסתר בספרייה הלאומית בירושלים

הזמנה לאירוע. בואו ושתפו!

וידאו של האירוע אמור לעלות לרשת, ואפרסם אותו גם כאן.

וכמובן, אם אתם רוצים לשמוע עוד – קודם כול, בואו לאירוע. שנית, אם אנחנו כבר בענייני נדיבות – אני נותנת הרצאות העשרה בנושא מגילת אסתר ובנושאים אחרים, במסגרות שמשלמות היטב. העבירו למנהל הרווחה בארגונכם / רכזת התרבות בקיבוצכם הנדיב / אמא של בר המצווה וכו'.