כותבים אורחים

« פוסטים ישנים יותר


شادباش نوروزی یک دانشجوی اسراییلی

יום שישי, 21 במרץ, 2014

תלמיד שלי כתב, אני רק תרגמתי בעזרתו האדיבה של בפומט (זה המקור העברי). מפיצה ברשות, אך ללא שם התלמיד הביישן.
אמנם אני מלמדת בעיקר שפה, אבל אני משתמשת בטקסטים כדי להמחיש לתלמידים שאיראן אינה אויבת של ישראל. לאיראן ולישראל יש אויב משותף ששמו הרפובליקה האסלאמית (ויש שיאמרו – יש אויב משותף ששמו אינטרסים בינלאומיים שאינם מעוניינים באנשים אלא בהון ובשררה). ברכות נורוז כאלה גורמות לי להרגיש שהצלחתי.

یکی از دانشجویان گرامی دیروز به عبری نوشته، من ترجمه میکنم:
امروز در ایران نوروز 1393 – سال نو ایرانی را – جشن می گیرند. درست در چند ساعت آینده میلیون ها شهروند ایرانی با خانواده های خود دیدار می کنند، می خورند و می آشامند، آواز می خوانند و به همدیگر مهر می ورزند. دور سفره های هفت سین در هزاران خانه، آدم ها به همراه خانواده ها و دوستانشان می نشینند – کسانی که برای هم گرامی هستند، گرد هم می آیند برای گرامیداشت سنتِ باستانیِ یک قوم شگفت انگیز. من با ایشان هیچ وقت همسخن نشده ام و در نتیجه در جشن هایشان شرکت نکرده ام، اما یقین دارم و مطمئنم که در بیشتر خانه ها هیچ برنامه هسته ای و هیچ توطئۀ توسعۀ امپریالیستی وجود نخواهد داشت، مگر تنها آرزوهای مشترک برای شادی و خوشحالی و زندگی بهتر.
کمتر از ماهی دیگر ما هم پای سفره های پسح (عید پاک) خواهیم نشست – و مانند ایشان، ما هم بخوریم و بیاشامیم، آواز بخوانیم و به هم دیگر مهر بورزیم. ما هم یک سنت باستانی یک قوم شگفت انگیز را گرامی خواهیم داشت، و مانند آنها سر بیشتر سفره هایمان غالباً آرزوهای مشترک برای شادی و خوشحالی و زندگی خوب خواهد بود، و نه حیله های «یک دشمن صهیونیستی».
شاید بگویید حرف هایم پیش پا افتاده است و نیز خودم را ساده لوح بنامید. ولی من این باور را انتخاب می کنم که دشمن تنها در ذهن است – هم در ذهن هر یک از ما، و هم در ذهن مجازی که کشورهای ما را رهبری می کند.
بزرگ ترین ترس آنان این است که در واقع و به حقیقت، ما به همین سادگی چنین شبیه به هم هستیم…
ای کاش که همه ما – اسراییلی ها و ایرانیان – همراه هم نوروز پیروز و خجسته داشته باشیم.

Hebrew-Persian Nowruz Greeting by Ars Luminis. www.arsluminis.com

Nowruz piruz. Ars Luminis, cc-by-nc-sa – click for link

היום חוגגים באיראן את הנורוז של שנת 1393 – ראש השנה הפרסי. ממש בשעות הקרובות ייפגשו מיליוני אזרחים איראנים עם בני משפחותיהם, יסעדו, ישירו, ויאהבו. סביב שולחנות הנורוז באלפי בתים ישבו בני אדם, משפחות וחברים – אנשים יקרים זה לזה שמתאגדים ביחד כדי לציין מסורת ארוכת שנים של עם מופלא. מעולם לא דיברתי איתם, ובטח שלא השתתפתי בחגיגות שלהם – אך אני סמוך ובטוח שברוב הבתים לא יהיו תוכניות גרעין זדוניות או מזימות השתלטות אימפריאליסטיות, אלא רק שאיפות משותפות לאושר ולחיים טובים יותר.
בעוד פחות מחודש מהיום נסב אנחנו לשולחן הפסח – וכמוהם, גם אנחנו נסעד, נשיר, ונאהב. גם אנחנו נציין מסורת ארוכת שנים של עם מופלא, וכמוהם, גם על רוב שולחנותינו יהיו בעיקר שאיפות משותפות לאושר ולחיים טובים, ולא קנוניות של "אויב ציוני".
קראו לי נדוש, ואולי אף תמים – אך אני בוחר להאמין שהאויב הוא רק בראש – הן הפיסי של כל אחד מאיתנו, והן זה הוירטואלי שמוביל את המדינות שלנו.
הפחד הכי גדול שלהם הוא העובדה שבעצם, בבסיס, אנחנו פשוט כל כך דומים…
מי ייתן שיהיה לכולנו – ישראלים ואיראניים כאחד – נורוז שמח ומאושר.

רוצים גם להיות תלמידים שלי? יש לכם הזדמנות! ב-13.7 ייפתח באוניברסיטת חיפה קורס קיץ אינטנסיבי ללימוד השפה הפרסית. חודשיים וקצת אני לא יוצאת לכם מהוורידים, בסוף אתם יודעים פרסית וגם יודעים שאיראן לא אויבת של ישראל. לפרטים – המחלקה לשפות זרות, אוניברסיטת חיפה.

שייך לקטגוריות מאחשורוש ועד אחמדינז'אד, מהנעשה באיראן, איראן, אישי, פרסית, תרגום, לשונות ותרבויות במגע, לוח השנה, חגים ומועדים, כללי, כותבים אורחים | 2 תגובות »

רכבת ההרים של הדולר באיראן – פוסט משותף עם Baphomet.

יום שלישי, 2 באוקטובר, 2012
הבוקר התקשרו מיומן הצהריים וקבעו ראיון בנושא משבר המט"ח באיראן, אבל עד שעשיתי את התחקיר – בסוף לא התקשרו. אולי מצאו מישהו אחר. בכל אופן, התחקיר נעשה, אז הנה קודם כול ראשי הפרקים של התחקיר שלי. מפאת קוצר זמני, זה לא יהיה כתוב יפה…
אחר כך גם מאמר פרשנות של עוד חבר איראני שמעדיף להישאר בעילום שם (עם המקור בסוף).
הערה לפני קריאה: אם אתם רוצים את השערים בריאל, שהוא המטבע הרשמי של איראן – הוסיפו עוד 0. מימין.
ביום ראשון דיברתי עם חברים, והם סיפרו לי שהדולר בנסיקה. בסוף היום הוא הגיע ל-3000 תומאן.
אתמול זה היה משהו כזה: בבוקר מוקדם היה כתוב בוואינט שהדולר הגיע ל-3200 תומאן, בסביבות 10-11 בבוקר חבר כתב לי שהדולר הגיע ל-3300 תומאן, ובצהריים כשדיברתי עם מישהו אחר, הוא כבר היה 3500.
הסיבה, אגב, ששער הדולר מתעדכן גם ביום ראשון וגם בכל מקום, היא ששער הדולר נקבע בשוק החלפנים. השער היציג הוא מספר משעשע ועומד עדיין על משהו כמו 1200 או 1300 תומאן.
הבוקר בפתיחת המסחר הדולר היה 3900 ובמקומות מסוימים הגיע אפילו ל-4000, ואז הצ'יינג' פלייסים פשוט נסגרו. החלפנים בבסטות עדיין עבדו, והדולר התחיל לרדת. דיווחים מדברים על 3600, אח"כ 3400, וכרגע זה משהו כמו 3300. יש לי חבר שקנה בצהריים ב-3500 ושעתיים אח"כ זה כבר היה 3300.
בסטת דולרים

בסטת דולרים. צילום: תיתר אנלאין (כותרת מקוונת).

בבוקר גם הייתה מסיבת עיתונאים שבה ביקש שר התעשייה, המחצבים והמסחר מכוחות הביטחון להתערב בשוק המט"ח. הוא האשים את סוחרי המט"ח בהעלאת המחירים. בעבר עצרו סוחרי מט"ח בזמנים כאלה, אבל החוקים השתנו מאז – כבר לא צריך דרכון וכרטיס טיסה כדי לרכוש מט"ח, ולפי מה שהבנתי מחברים גם למכור דולרים בבסטה זה חוקי.

היורו גם בנסיקה.
לפני 3 שבועות היורו היה 2915.
בשבוע שעבר היה 3500, הבוקר היה 4300 ועכשיו 4600.
עקבו אחרי ההערות, אעדכן שם את השערים המשתנים מדי שעה או משהו כזה.
ולפני שנעבור לניתוח של בפומט, סטטוס מפייסבוק, מהיום בצהריים:
הדולר חצה את קו ה-5500 תומאן!
.
.
.
.
סליחה, פרסמתי מוקדם מדיי. הסטטוס הזה הוא למחר!
והרי המאמר האורח:

משבר המט"ח ברפובליקה האסלאמית, איך ולמה – מאת Baphomet.

הירידה בערך המטבע הלאומי של איראן בעקבות העיצומים העולמיים היה צפוי במידה רבה. אבל אירועי השבועיים האחרונים, יותר משהם סימן עומק השפעותיהם של העיצומים, משקפים סוג של משבר ומתחיחות מלאכותית ומכוונת שנוצרה על ידי קבוצה ו"כת" בלי קשר לעיצומים הבינלאומיים.
אחת העדויות שמאששות ומחזקות את העניין הזה הוא היעדר שינוי ואירועים מיוחדים בשבועיים אלה בזירה הבינלאומית. מאידך, ניתן לראות בתנודתיות של שוק המט"ח עדות תומכת ואינדיקציה לשינויים פנימיים.
אלט-טאב: אני מתרגמת את המאמר עם בַּפוֹמֶט אונליין, כי הוא מאוד קשה (המאמר). מי שמשווה את התרגום למקור או מנסה ללמוד פרסית מהשוואה כזאת – זה לא תרגום צמוד. שיפט-אלט-טאב.
מינו כיאני ראד

מינו כיאני ראד. צילום מתוך "עולם הכלכלה" دنیای اقتصاد.

מזה זמן רב הממשלה מגיבה במשורה לשינויים הבלתי רצויים במטבע, ורק בעקבות לחץ של הפרלמנט ושל מרכזי כוח אחרים ברפובליקה האסלאמית, היא נוקטת צעדים לשליטה בשוק המט"ח, עם מוטיבציה נמוכה מאוד ובחוסר רצון בולט. למשל חדר המסחר המט"ח, שלפי דבריה של מינוּ כיאני ראד, סמנכ"ל מט"ח של הבנק המרכזי, "החדר הזה יפוצץ את בועת האינפלציה במט"ח תוך שבועיים".
אלט-טאב: בפומט מסביר שההתבטאות הזו היא מלפני כשבועיים, והחדר נוסד כדי לספק לסוחרים ולחברות מט"ח בשער נמוך יחסית – 2% פחות משער השוק. שיפט-אלט-טאב.
אך לא רק שהדבר לא קרה, אלא פרץ משבר מט"ח קשה ביותר. ולמעשה, בשבועיים- שלושה האחרונים, צנח הריאל האיראני בכ-100% אל מול מטבעות המערב, במיוחד אל מול הדולר האמריקאי, אל מול היורו של האיחוד האירופי, ואל מול הפאונד הבריטי.
יש כמה דעות שונות לגבי סיבות שאינן קשורות לעיצומים הבילאומיים: למשל דעה שמושמעת הרבה, קשורה למספר שינויים ותגובות של הממשלה, ולמעשה קרובה יותר למציאות, היא התערבות נסתרת של הממשלה באינפלציה הגבוהה בשוק המט"ח, כדי להעלות את הכנסתה ממכירת ממט"ח וכיסוי הגירעון: מחד, מכירות הנפט ירדו לחצי מהכמות הקודמת, וגם בעבור הנפט שכן נמכר יש גישה מוגבלת ביותר להעברת הכספים. מאידך, הרפובליקה האסלאמית מעורבת בסוריה ומוציאה מיליארדים על המלחמה שם, כפי שהתפרסם בעיתון הטיימז הלונדוני (וגם בוואינט – תע"ג).
אלט-טאב: במשך שנים מכרה איראן כשני מיליון חביות נפט ביום. מאז העמקת העיצומים, היא מוכרת בקושי מיליון חביות, וגם בעבור לנפט שהיא מוכרת להודו ולסין – קשה לה לקבל את התמורה, בגלל ניתוקה ממערכת הבנקאות העולמית. שיפט-אלט-טאב.
לאור כל זאת, הממשלה נקלעה למצוקה כספית ולגירעון תקציבי, ולכן היא מרוצה מאוד ממשבר המט"ח. הממשלה מפיקה מהמשבר תועלת כפולה: ראשית המשבר מזרים המזומנים מכיסי האזרחים אל הבור בתקציב הממשלה, ומכסה, לפחות נומינלית, את הגירעון התקציבי. שנית, עם התמעטות המזומנים בשוק, האינפלציה נעלמת, ובמקומה יהיה מיתון כלכלי.
אלט-טאב: מסביר בפומט: כרגע אין השפעה על המחירים בשוק באיראן. הסחורת שנמצאת עכשיו בשוק, נקנתה בדולר של לפני חודשיים, שהיה 2000 תומאן. הסחורה שקונים עכשיו הסוחרים נקנות בדולר של 4000 תומאן, ולכן ההתייקרות תהיה כשימכרו אותן, בעוד כחודשיים. ואז גם הדולר כנראה יירד. אבל לאנשים לא יהיה כסף, כי הם קנו דולרים בכסף רב. עכשיו הדולר שוב יורד, ולאנשים לא נשארו ריאלים. מכיוון שהמחירים יהיו גבוהים ולאנשים לא יהיה כסף, ניכנס למיתון. שזה ההיפך מאינפלציה. הידד! שיפט-אלט-טאב.
אמנם מיתון מסוכן בדיוק כמו אינפלציה, אבל הוא ייקח זמן, וזה נותן לממשלה עוד הזדמנות כדי לברוח מאחריות.
והנה הטקסט המקורי (הוא הסביר לי שפעלים זה לא יפה)
بحران ارزي جمهوري اسلامي، چرايي و چگونگي
كاهش ارزش پول ملي ايران در پي تحريم ها جهاني تا حدود زيادي قابل پيشبيني بوده است ليكن اتفاقاتي كه طي دو هفته گذشته بيش از آن كه نشان از عمق تاثيرات تحريمها باشد نشان دهنده نوعي از بحران و تشنج مصنوعي و عمدي  است كه توسط گروه و دسته (سكتي) غير از تحريم هاي بين المللي باشد. يكي از شواهدي كه اين موضوع را تاييد و تقويت مي كند عدم وجود تحول و اتفاق خاصي در اين بازه زماني دو هفته اخير در سطح بين المللي است. از سوي ديگر شواهدي مقوم و انديكاتور تغييرات و تحولات داخلي در تحت تاثير قرار دادن بازار ارز ديده مي شود. دولت مدتهاست كه كمترين واكنش را به تحولات نامطلوب ارزي نشان مي دهد و بر اثر فشار پارلمان و ديگر مراكز قدرت در جمهوري اسلامي با انگيزه بسيار ضعيف و با اكراه نسبت به انجام بعضي از كارها براي كنترل بازار ارز پرداخته است. از جمله اتاق مبادلات ارزي كه بنا بر گفته مينو كياني معاون ارزي بانك مركزي "اين اتاق در طي دو هفته حباب تورم ارزي را خواهد شكست". اما نه تنها اين اتفاق نيفتاد بلكه بحران بسيار شديد ارزي به وقوع پيوست. و در واقع در طي دو-سه هفته گذشته ارزش برابري ريال ايراني در برابر ارزهاي غربي بخصوص دلار ايالات متحده، يورو اتحاديه اورپا و پوند بريتانيا چيزي حدود ١٠٠٪ افت داشته است.  نظريات مختلفي براي دلايل غير از تحريم هاي بين المللي گفته شده است.  از جمله نظرياتي كه بسيار مطرح مي باشد و با توجه به مجموعه تحولات و واكنشهاي دولت به واقع نزديكتر است همانا دخالت پنهان دولت در تورم شديد ارزي براي كسب درآمد از فروش ارز و جبران كسري بودجه است. با توجه به نصف شدن فروش نفت و دستيابي به شدت محدود براي اتقال همان مقدار نفت فروخته شده و از سوي ديگر درگيري جمهوري اسلامي در سوريه و مخارج جنگي كه در روزنامه تايمز لندن بدان اشاره رفته است، دولت به شدت  تنگنا بي پولي و كسري بودجه مي باشد لذا رضايت و خرسندي دولت از تورم و بحران ارزي براي جمع آوري نقدينگي مردم بهره دوجانبه اي براي دولت دارد نخست كسب منابع قابل توجهي ريال و جبران اسمي كسر بودجه و ديگر با كم شدن نقدينگي در واقع تورم از بين رفته و جاي ان ركودي اقتصادي خواهد بود. هر چند كه ركود به همان اندازه تورم خطرناك است اما زمانبر بودنش فرصتي براي فرار به حلوي دولت خواهد بود.
רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (בשקלים, בדולרים וביורו. לא בריאלים ולא בתומאנים). ספרו למנהל הרווחה הקרוב לביתכם. יוצרים קשר פה מימין.

שייך לקטגוריות מאחשורוש ועד אחמדינז'אד, מהנעשה באיראן, איראן, אישי, פרסית, בפומט, כללי, כותבים אורחים | תגובה אחת »

שנה טובה מחאפט'

יום שלישי, 18 בספטמבר, 2012

בשנה שעברה אירחנו כאן ברכה מאיתאללה ברוג'רדי. השנה אנחנו מצד אחד עולים רמה למשורר הלאומי, מצד שני הוא לא באמת הקדיש לנו את השיר במקור.

משוררנו הלאומי חאפט'. התמונה מהאתר מהר-י מיהן "אהבת המולדת" (במילים פרסיות), cc-by

חאפט', שזה קיצור של ח'ואג'ה שמס אלדין מחמד בן בהאא' אלדין חאפט' שיראזי (חָאגֶ'ה שַׁמְסוֹדִּין מוֹהַמַּד בְּנֶ בַּהָאאוֹדִּין הָאפֶזֶ שִׁירָאזִי), בן המאה ה-14 לספירת הנוצרים (המאה השמינית להג'רה) הוא המשורר הלאומי של איראן. עד היום רוב האיראנים יודעים לדקלם אותו בעל פה, וספר השירים שלו מונח פעמים רבות על שולחן ראש השנה הפרסי. הוא זכה בכינוי חאפט' ("הנוצר"), כי הוא ידע בעל-פה 13 גרסאות של הקוראן, או לפחות כך אומרים.

ספר השירים שלו נחשב כמעט קדוש – על גבול המיסטי, ולכן אפשר גם לגלות באמצעותו מה יהיה גורלך. לפעולה קוראים פאל-י חאפט' (פָאלֶ הָאפֶז), והיא דומה לאסתח'ארה, שהיא התייעצות עם הקוראן, וגם למה שיהודים עושים עם ספר תהלים. פשוט שואלים את השאלה, פותחים בשיר אקראי ובוחרים שורה אקראית, ולפי האווירה באותו בית שיר, יודעים מה התשובה לשאלתכם. רוצים לנסות?

חאפט' כתב ע'זלים (רזלים, בתעתיק פונטי), שהם שירים ארוכים יחסית, מרובעים, שירים בני ארבע שורות, וקטעים, שהם שירים קצרים אבל לאו דווקא במשקל מרובעים. אני מניחה שהוא לא מספר אותם בעצמו, אבל היום אפשר למצוא אותם מקוטלגים לפי סוגי שירים ומספרים.

את השיר הבא – או ליתר דיוק את קטע מס. 21 – הקדיש חברי האיראני רצ'א (רֶזָא), לי ולכולכם. מכיוון שהפרסית של חלקכם עדיין לא מושלמת – הריהו לפניכם בפרסית, בתעתיק מדויק, בתעתיק פונטי (כדי שתדעו איך באמת לקרוא), בתרגום מדויק ובתרגום חופשי. וכמובן בתרגומים של גוגל, כי איך אפשר בלי…

וזה בית השיר ששלח לנו רצ'א:
سال و فال و مال و حال و اصل و نسل و تخت و بخت
بادت اندر شهریاری برقرار و بر دوام
سال خرم فال نیکو مال وافر حال خوش
اصل ثابت نسل باقی تخت عالی بخت رام

כאן הוא נח על משכבו בשלום, או מתהפך בקברו.

קבר חאפט' בשיראז. כאן הוא נח בשלום על משכבו, או מתהפך בקברו. צילום: Ondřej Žváček cc-by

תעתיק מדויק:

סאל ו פאל ו מאל ו חאל ו אצל ו נסל ו תח'ת ו בח'ת
באדת אנדר שהריארי ברקראר ו בר דואם
סאל ח'רם פאל ניכו מאל ואפר חאל ח'וש
אצל ת'אבת נסל באקי תח'ת עאלי בח'ת ראם

בתעתיק פונטי (פונט מודגש = הברה מוטעמת):
סָאלוֹ פָאלוֹ הָאלוֹ אַסְלוֹ תַחְתוֹ בַּחְת
בָּאדַת אַנְדַר שַׁהְרִיָארִיֶ בַּרְרַרָארוֹ בַּר דַוָאם
סָאלֶ חוֹרַّם פָאלֶ נִיכּוּ מָאלֶ וָאפֵר הָאלֶ חוֹש
אַסְלֶ סָאבֶּת נַסְלֶ בָּאקִי תַחְתֶ אָלִי בַּחְתֶ רָאם

הערות לתעתיק הפונטי:
ו' החיבור בפרסית קלסית, ובמידה מרובה גם במדוברת, היא O אנקליטית, כלומר תנועת O שמתחברת למילה שלפניה.
ח (ح) נשמעת בפרסית בדיוק כמו ה, ואילו ח' (خ) נשמעת כמו ח' עברית אשכנזית, או כֿ (כ רפויה).
להבדלים בין קמץ + א לבין פתח, ראו וידאואי המצוין שצילם יובל Rill עופר – מבוא למבטא פרסי ב-30 שניות (זה רק 16).
ק' פרסית נשמעת בסביבות מסוימות (למשל במילה ברקראר) כמו ר' ישראלית. ה-ר' הפרסית היא מתגלגלת אבל רכה יותר מהספרדית והאיטלקית. בסביבות אחרות, כמו באקי, ק' נשמעת כמו ק' ערבית, נחצית (עמוקה כזאת, תחשבו על מבטא עראקי).
השדה (ـّ) מעל ה-ר' אומרת שצריך להכפיל את העיצור, כלומר לגלגל את ה-ר' יותר זמן מהרגיל. זה בעיקרון כמו דגש, אבל בעברית אין דגש ב-ר.
הסגול בסופי מילים אינו מוטעם. זוהי תנועה בשם אצ'אפה (אֶזָאפֶה) המקשרת בין גרעין לבין לוואי בצירופים שמניים, כלומר בין שם לתואר, בין שם לשם אחר שמתאר אותו בצירוף סמיכות, וגם בין תארים ובינוניים למשלימים שלהם, שבאים אחריהם.

תרגום מילולי:
שנה וגורל וקניין ומצב-רוח וייחוס וצאצאים וכס ומזל.
יהי לך במלכות יציבה ונצחית
שנה נעימה/רעננה, גורל יפה, קניין שופע, מצב רוח טוב
ייחוס ברור, דור המשך, כס מרומם, מזל מאולף.
הערה לתרגום המילולי: האיראנים משווים את המזל לסוס, אז מזל מאולף זה כזה שאפשר לרכוב עליו בקלות.
המממ… אני ממש גרועה בתרגומים שיריים. אם אחכה להשראה כדי לתרגם תרגום שירי טוב, כבר יעבור גם יום כיפור ולא יהיה לגיטימי לפרסם פוסט שנה טובה.
מישהו יכול להרים את הכפפה ולעזור לי פה?
אם אתם צריכים עזרה, אז חוץ מהתרגום המילולי, הנה גם תרגום גוגל טרנסלייט, לאנגלית

Years and had the fortune and wealth generation and bed and fortune
Badt involved monarchy and establish a durable
Had great wealth and good fortune in buying good
The basic premise remains the generation of flat-top fortune-ROM

ולעברית:

השנים והיה דור ההון ועושר והמיטה ומזל
Badt מעורב מלוכה ולהקים עמיד
היה עושר רב ומזל טוב בקנייה טובה
נחת היסוד הבסיסית נשארה הדור של-ROM מזל עם הגג שטוח.

וכאן יש תרגום אמנותי לאנגלית של שהריאר שהריארי, שכל הזכויות עליו שמורות (תרגום אמנותי = יפה, לא נאמן)

תגים: , , , , , , , ,
שייך לקטגוריות Google Translate, מר"נים, איראן, פרסית, ראש השנה, תרבות, תרגום, חגים ומועדים, כללי, כותבים אורחים | אין תגובות »

שני מכתבים מאיראן / עלי ועבאס

יום שלישי, 21 באוגוסט, 2012

לפני מספר ימים, קישרתי בפייסבוק לפוסט של ריצ'רד סילברסטין, הכולל תרגום לפרסית של העצומה הקוראת לטייסים לסרב פקודה לתקוף באיראן. קיבלתי כמה תגובות, חלקן בפרטי וחלקן בתגובות לפוסט. שתיים מהן. הוספתי רק הערות מתבקשות, וגם ההדגשות הן שלי.

עלי (שם בדוי):
רוב שלומות וברכות לגברת תמר
קראתי את התרגום שקישרת, וזה היה כתוב היטב.
אני לא מכיר את האווירה התרבותית, החברתית והמדינית שם (בישראל), אבל עניין קטן אחד עולה מהאופן שבו אנימבין את איראן, שאולי אנשים טובים ממני כבר התייחסו אליו (או: אולי אנשים כבר התייחסו אליו באופן טוב יותר ממני), והוא זה:
תקיפה ישראלית באיראן היא בדיוק מה שהמשטר מקווה לו, ובעבורו זו תהיה מתנה, שתחזק את הימשכותו ואת הישארותו באיראן. במקרה של תקיפה, ישראל תחזק את האויב המשותף שלה ושל העם האיראני, ותגרום לכך שיגייסו חיילים אפילו מבין הערבים, הסונים שכרגע יש להם בעיות עם הממשלה הנוכחית שלנו (בגלל אופן החשיבה המשותף של המצביאים), ושישראל תאבד את החברות/אהבה של העם האיראני, ותיכנס למחשבותיו ולזכרונו ההיסטורי של העם האיראני בתור מי שתקף את המים ואת האדמה של איראן (מים ואדמה – הולך ביחד כשמתארים את האהבה למולדת – תע"ג), וגם חיזק את האויב הפנימי של העם.

זה מכתב ארוך. יש לי חברים שעובדים במערכת הממשלתית, בדרגים בינוניים ולפעמים גם גבוהים. דיברתי איתם רבות על נושאים כאלה, ושאלתי על הסיבה לעוינות המטופשת וחסרת הבסיס שלהם לישראל. אבל כשהבאתי טיעונים מהידע המועט שלי, שלמעשה לנו ולישראל יש אויב משותף באזור, ויותר אינטרסים אסטרטגיים משותפים, לא היה להם מה לענות לי!
בהתחלה בכל פעם כשדיברתי איתם הם היו מתעצבנים, אבל אחד החברים המשותפים שלי איתם היה מספר לי שהם מאוד הושפעו מהשיחות איתי, ואפילו במשחקי המחשב הם בוחרים את נבחרת ישראל בתור הנבחרת האהובה עליהם!

הדבר הטוב ביותר שיערער את המשטר הנוכחי הוא קשרים וחברות, כדי שההיכרות ההדדית תהפוך מאותה תמונה מפלצתית ששני הצדדים בנו זה לזה, לאמונה נכונה וחברית. דבר זה, בתנאים הנוכחיים, הַבְּשֵׁלִים מאוד, יגרום לעריקה (מילולית: זליגה) של הרבה מאוד מתומכי המשטר.

כפי שאמרתי, זה היה נאום ארוך מאוד, ואני לא רוצה להאריך דברים ולגמור את סבלנותך.
הווי בריאה ושמחה.

אלט טאב: עלי זנג'אני כבר הפך לשם בדוי גנרי בבלוג. זה לא אותו עלי זנג'אני כמו בפוסטים הקודמים. שיפט-אלט-טאב.

עבאס:

לדעתי לישראל אין שום דרך חוץ מהשמדת היכולת הגרעינית של איראן, אבל הדרך לפתור את זה היא לא מלחמה ותקיפה צבאית מצד ישראל. ישראל צריכה לתמוך באופוזיציה האמיתית של איראן. כמובן לא באופוזיציה מעשה ידיה של הממשלה כמו מפלגת הירוקים (מוסוי, כרובי, הרפורמיסטים של הממשלה וכו' – סוגריים במקור, תע"ג), אלא אנשים שבאמת שואפים לביטול עצם העיקרון של ולאית פקיה (מנהיג-דתי עליון – תע"ג).
ישראל, כמובן, אינה אחראית לשינוי הממשל באיראן, אבל כל סכום שהיא רוצה להוציא לשם מלחמה עם איראן – היא יכולה להשקיע לשינוי המשטר באיראן.

היו גם תגובות נגד, כמו: "זוהי רק מלחמה פסיכולוגית של הרפובליקה האסלאמית נגד העם בישראל. אל תקשיבו למילות השווא האלה. התחשבו באינטרסים שלכם".

עלי ועבאס הם שני אנשים פרטיים, שמייצגים דעה אחת בציבוריות האיראנית.
בדיונים אחרים שהיו בחודשים האחרונים היו גם איראנים שקראו לישראל להפציץ את איראן – חלקם חושבים שזה הכרחי מכיוון שפצצת אטום במזרח התיכון, ולא משנה איפה, תשמיד את כל האזור. איראנים נוספים שמבקשים שהמערב יפציץ את איראן, חושבים שבכך הם ייוושעו משלטון המולות. אחד מהם כתב לי "אתם צריכים להציל את העם האיראני כמו שכורש הציל אתכם".
עכשיו אני עושה משהו שאינני נוטה לעשות – נוקטת עמדה:
אני מסכימה יותר עם עלי ועם עבאס. מומחים גדולים ממני כבר אמרו שתקיפה באיראן יכולה לעכב את הפצצה הגרעינית אבל לא למנוע אותה. כמו כן, אם המערב יתקוף, זה יהיה כדי לפגוע בתשתיות הגרעין, לא כדי להציל את העם. המערב הרי לא שם $%& על העם האיראני. זה משתקף גם במדיניות הסנקציות. המשטר עוקף את הסנקציות בדרכיו היצירתיות, אבל האזרחים נפגעים גם נפגעים: כספם מאבד מערכו, הם אינם יכולים לקנות עוף או ביצים, רבים אינם יכולים לקבל טיפול רפואי הולם כי אין ציוד, ויש 2-3 תאונות תעופה בשנה, כי אין חלפים. ואם לחזור לתגובות אחרות שקיבלתי נגד תקיפה – אחד החברים אמר שאיראן פשוט לא תוכל להתאושש מחורבן נוסף.
רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, לארגונים ולמסגרות פרטיות שמשלמות היטב (אם כבר מדברים על ההשקעה הרצויה). ספרו על כך למנהל הרווחה / רכז התרבות הקרוב אליכם. את הקשר יוצרים בקליק פשוט מצד ימין.
כמו כן, מכתבים נוספים של עבאס ושל עלי מחכים שאתרגם אותם בעבורכם. מקווה לעשות זאת בזמן הקרוב.

טקסטים מקוריים:

עלי:
با سلام و درود بانو تامار

ترجمه ای را که فرموده بودید خواندم و متن بسیار خوبی بود
من جو فرهنگی و اجتماعی و سیاسی آنجا ( اسرائیل) را نمیشناسم
اما یک مطلب کوچک هم بنظر من میرسد با توجه به درکی که از ایران دارم که احتمالا" افرادی بهتر از من نیز با آن اشاره کرده اند و آن اینست:
حمله اسرائیل به ایران دقیقا" همان چیزی است رژیم آرزوی آنرا دارد و این برای آن یک هدیه خواهد بود تا دوام و بقای خود را در ایران تقویت کند و در صورت حمله اسرایل دشمن مشترک خود و مردم ایران را تقویت کرده و نیز موجب میشود تا حتی از میان اعراب سنی مذهب که هم اکنون با حکومت فعلی ما مشکل دارند سرباز گیری کنند (بابت نوعی تفکر مشترک جنگ سالار) و در عوض اسرایل دوستی مردم ایران را از دست خواهد داد و به عنوان یک مهاجم به آب و خاک ایران که دشمن داخلی مردم را نیز تقویت کرده در ذهن و خاطرات تاریخی مردم ایران جای گیرد

سخن بسیار طولانیست من دوستانی دارم که در سیستم حکومتی کار میکنند و در رده های میانی و گاهی هم با لا هستند بارها با آنها در اینگونه مسایل حرف زدم و دلیل دشمنی بیمورد و احمقانه آنها را با اسراییل پرسیده ام اما وقتی با دانش اندک خودم دلیل می آوردم که اتفاقا" ما و اسراییل در منطقه دشمن مشترک داریم و منافع استراتژیک مشترک بیشتری داریم هیچ جوابی نداشتند به من بدهند!
اوایل که صحبت میکردم عصبانی میشدند اما یکی از دوستان مشترک من با آنها میگفت بعد از صحبت های تو آنها شدیدا" تهت تاثیر قرار گرفته اند و حتی در بازی های کامپیوتری تیم اسرایل را به عنوان تیم محبوب خود انتخاب میکنند!

بهترین چیزی که رژیم فعلی را متزلزل خواهد کرد بر قراری ارتباط و دوستی است تا شناخت متقابل از هم آن تصویر هیولا گونه که دو طرف از هم ساخته اند به یک باور درست و دوستانه تبدیل شود و این در شرایط بسیار مساعد فعلی ریزش بسیار فراوانی از هواداران رژیم را موجب خواهد شد

همانطور که عرض کردم سخن بسیار زیاد و طولانیست و نمیخواهم حوصله شما را با زیاده گویی سر بیاورم
سلامت و شاد باشید

עבאס:

به نظر من اسرائیل راهی جز تخریب توان هسته ای ایران ندارد، لیکن راه حل آن جنگ و حمله نظامی از سوی اسرائیل نیست.
بلکه باید از اپوزیسیون واقعی ایران، البته نه از اپوزیسیون ساخت دست حکومت مانند حزب سبز (موسوی و خاتمی و اصلاح طلبان حکومتی و …)، بلکه از کسانی که واقعا خواستار نابودی اصل ولایت فقیه هستند، حمایت نماید.
البته اسرائیل مسئول تغییر حکومت در ایران نیست، ولی هر چه می خواهد برای جنگ با ایران هزینه کند، می تواند برای تغییر رژیم ایران هزینه نماید.

מאזיאר: این فقط جنگ روانی ج ا با مردم اسرا ئیل است. به این حرفهای بیخود گوش ندید منافع را در نظر بگیرید.

תגים: , , , , , , ,
שייך לקטגוריות מאחשורוש ועד אחמדינז'אד, מהנעשה באיראן, איראן, אישי, עלי זנג'אני, עבאס טבאטבאא'י, פרסית, כותבים אורחים | אין תגובות »

שחמט – פוסט משותף עם רות אלמגור-רמון

יום שני, 11 ביוני, 2012

ביום חמישי לפני שבוע וחצי תרמתי את חלקי הקט לפינה של רות אלמגור-רמון בתוכנית של איילה חסון, בנושא שחמט. רותי שאלה שתי שאלות פשוטות, וכרגיל ברגע שמתחילים לחפור מתגלה תמונה הרבה יותר מורכבת. בתיאום מופלא, טל מטלון שלחה לי בדיוק את אותה שאלה מספר ימים לאחר מכן.
מכיוון שחלק מהתחקיר שלי הגיע לרותי מאוחר מדיי וממילא לא היה מקום בפינה לכולו, וגם לא היה זמן בתוכנית לכל הפינה שלה, היא הרשתה לי לפרסם את הטקסט המלא שהכינה מבעוד מועד, עם הערות שלי – גם כאלה מהתחקיר שלא נכנסו לפינה, וגם חדשות שעלו בעקבות דברים שנאמרו בפינה ובהמשך התחקיר שערכתי.

תודה! המשך…

תגים: , , , , , , , , , , , , , , , , , , , ,
שייך לקטגוריות מאחשורוש ועד אחמדינז'אד, מעמד האישה באיראן הקדומה, מלפפונים מהפרדס, אשמדאי החנטריש, אטימולוגיה, אטימולוגיה עממית, איראן, איראן הקדומה, אישי, סנסקריט, עברית, פרסית, רגע של עברית, רגע של פרסית, שאלות הגולשים, לשונות ותרבויות במגע, בלשנות, בלשנות חופרת, האקדמיה ללשון העברית, כותבים אורחים | 6 תגובות »

איך אפשר לאהוב בלי להכיר? הזמנה + הצעת הגשה

יום שני, 26 במרץ, 2012

לפני הכול עליי לומר: מהפכת האהבה שסחפה את העולם בשבוע שעבר וממשיכה להכות גלים, היא בעיניי אחד הדברים הכי יפים שהיו כאן – גם כאן באינטרנט וגם כאן בעולם הפיזי – בשנים האחרונות. אני מקווה שפושפין המכינה לאמנות תרוויח מזה גם חומרית בעולם הזה, אבל ללא ספק את שכרם האמיתי יקבלו רוני אדרי ומיכל טמיר בהיכל ההיסטוריה ובגן העדן.

כמו כל דבר שמצליח, גם על הקמפיין הזה יש ביקורת, והיא משני סוגים עיקריים. המשך…

תגים: , , , , , , ,
שייך לקטגוריות מהנעשה באיראן, אינטרנט, איראן, אישי, השקות, כללי, כותבים אורחים | 3 תגובות »

پیام تبریک و شادباش نوروزی خاخام آوراهام گیسر به مردم شریف ایران (+English +עברית)

יום שישי, 16 במרץ, 2012

עברית וחיות אחרות גאה לארח את ברכתו של הרב אברהם (אבי) גיסר לבני העם האיראני בפרוס עליהם שנה טובה וחדשה.  המקור העברי מובא בסוף הפוסט.

The Persian greeting is followed by an English translation.

پیام تبریک و شادباش نوروزی خاخام آوراهام گیسر* به مردم شریف ایران

המשך…

שייך לקטגוריות English, מהנעשה באיראן, איראן, אישי, פרסית, ראש השנה, חגים ומועדים, הרב אברהם גיסר, כותבים אורחים | 7 תגובות »

אוסקר ל"פרידה": ניצחון איראן על הרפובליקה האסלאמית / רז צימט

יום שלישי, 28 בפברואר, 2012

‏‏עשרות מיליוני איראנים באיראן ומחוצה לה התמלאו הבוקר גאווה לאומית בעקבות זכיית הסרט "פרידה" באוסקר. המשטר האיראני, לעומת זאת, הועמד במבוכה: האם להצטרף לחגיגות הניצחון או להתנער מהסרט, הכולל מסרים חתרניים נגד המשטר וחושף את פניה הבעייתיים של מערכת המשפט האיראנית?

השסע הפוליטי והאידיאולוגי באיראן, שהעמיק עוד יותר מאז המשבר החריף שפרץ לאחר הבחירות לנשיאות בקיץ 2009, ניכר היטב בתגובות הראשונות לזכיית "פרידה" בפרס היוקרתי. עשרות אתרי אינטרנט ובלוגים המזוהים עם האופוזיציה הרפורמיסטית ועם מתנגדי המשטר דיווחו בהרחבה על הזכייה והתפארו בה כהישג לאומי איראני. לעומתם, העדיפו רוב אמצעי התקשורת הממסדיים להצניע את הדיווחים בנוגע לזכייה, לדחוק אותם לשולי עמודי החדשות ולהמשיך להתמקד בהערכות לבחירות למג'לס הצפויות ביום ו' הקרוב. בעוד שעבור מתנגדי המשטר מבטאת זכיית "פרידה" באוסקר את כישלון המשטר ליצור קולנוע ממשלתי ומגויס, הרי שבעיני המשטר היא מסמלת את הקשר הבלתי-ראוי בין יוצריו לבין תעשיית הקולנוע ההוליוודית "המושחתת".

במברק ברכה ששלח הבוקר האינטלקטואל הרפורמיסטי מֹחסן כדיור (Mohsen Kadivar), לבמאי הסרט אצע'ר פרהאדי (Asghar Farhādi), הביע מתנגד המשטר הגולה את תקוותו כי הצלחתו הבינלאומית של "פרידה" תסמן את ראשית פרידתה של איראן מחוסר-צדק, מדיכוי, מאפליה, משחיתות, מעריצות ומשקרים.

לעומת זאת האתר "רג'א ניוז", המזוהה עם האגף הימני-רדיקלי, רמז לכך שתשומת הלב המיוחדת שלה זכה הסרט מצד תעשיית הקולנוע ההוליוודית קשורה ל"תמונה הקודרת שבה מוצגים המאבקים התרבותיים והדתיים באיראן". ערב זכיית הסרט באוסקר התייחס מפקד זרוע הבסיג' [מליציית המתנדבים של משמרות המהפכה; ר"צ] באופן מרומז להכרה הבינלאומית ב"פרידה" והצהיר בכנס "הארגונים הספרותיים והאומנותיים של בסיג' האומנים", כי אומנים "מחוייבים" [לערכי המהפכה; ר"צ] אינם זוכים מצד הוליווד, סמל "ההתנשאות העולמית", אפילו לאפשרות לנשום.

הביקורת מצד בכירי המשטר כלפי "פרידה" אינה חדשה. מבקר קולנוע איראני המזוהה עם המשטר הצהיר לאחרונה בתוכנית ששודרה בטלוויזיה הממלכתית של איראן, שאם יזכה הסרט באוסקר, יהיה זה כתוצאה ממדיניותו העוינת של המערב כלפי הרפובליקה האסלאמית ובגלל הקשר שהמערב מזהה בין יוצריו לבין אופוזיציה האיראנית. הסרט משקף, לדבריו, את תדמית החברה האיראנית כפי שהמערב שואף לצייר, ואינו צריך להתקבל בברכה על ידי העם האיראני.

תגובת סוכנות הידיעות "פארס" לזכיית הסרט באוסקר הייתה מקורית במיוחד. סוכנות הידיעות, המזוהה עם משמרות המהפכה, הצניעה את הדיווח על הזכייה אך במקביל מצאה לנכון "לערוך" את דברי התודה של פרהאדי לאחר זכייתו באופן שיעלה בקנה אחד עם האינטרסים של המשטר בסוגיית הגרעין. לאחר הזכייה אמר במאי הסרט, כי הוא גאה להקדיש את הפרס לעם האיראני, שכיבד לאורך ההיסטוריה הארוכה שלו את כל התרבויות והציוויליזציות והסולד מעוינות ומטינה. הוא אף מתח ביקורת מרומזת על הפוליטיקאים בארצו, והכריז כי הזכייה בפרס מאפשרת הזדמנות לדבר על תרבותה המפוארת של איראן, ש"הוסתרה תחת אבק הפוליטיקה". סוכנות הידיעות "פארס", לעומת זאת, דיווחה, כי פרהאדי הצהיר שהוא גאה להעניק את הפרס לעם האיראני "שניצב בחודשים האחרונים בפני גילויי עוינות סביב תוכנית הגרעין של איראן".

זכייתו של "פרידה" בהכרה בינלאומית חסרת תקדים באה בעיצומו של משבר חריף בין המשטר האיראני לתעשיית הקולנוע המקומית. לאחרונה החליטו השלטונות בטהראן לסגור את "בית הקולנוע", האיגוד המקצועי המרכזי של עובדי תעשיית הקולנוע המקומית. שר ההכוונה האסלאמית, מחמד חסיני (Mohammad Hosseini), נימק את החלטת הסגירה, בין היתר, בהתנהלות ראשי האיגוד, הנוגדת, לדבריו, את ערכי המהפכה האסלאמית. הוא הביא כדוגמא לכך גילוי דעת שפרסם "בית הקולנוע" בספטמבר 2011, בתמיכה ביוצרי סרטים תיעודיים שנעצרו על-ידי השלטונות באשמת שיתוף פעולה עם ה-BBC. עוד טען השר, כי לחגיגות השנתיות שארגן האיגוד הוזמנו מתנגדי משטר המתגוררים בחו"ל, שאף השמיעו הצהרות נגד המשטר.

אצע'ר פרהאדי עצמו עמד בספטמבר 2010 בעיצומה של סערה פוליטית בעקבות זכייתו בפרס במאי הקולנוע הטוב ביותר על סרטו "בנוגע לאלי" במסגרת פסטיבל הקולנוע השנתי, שאורגן על-ידי "בית הקולנוע". בסרט זה כיכבה שחקנית הקולנוע גלשיפתה פראהאני, שעוררה בשנת 2008 סערה-רבתי באיראן בשל השתתפותה במותחן ההוליוודי "גוף השקרים" בכיכובם של ליאונדרו דיקפריו וראסל קרואו [ולפני מספר שבועות עוררה סערה גדולה אף יותר, לאחר שהצטלמה בעירום – תע"ג]. בנאום התודה שלו לרגל קבלת הפרס מתח פרהאדי ביקורת נגד המשטר וקרא לשינוי המצב הפוליטי במדינה.

זכייתו של פרהאדי עם סרטו "פרידה" בפרס האוסקר אתמול לפנות בוקר יכולה אפוא להיחשב לא רק כהישג לאומי איראני וכמקור לגאווה לאומית, אלא גם כניצחונה של איראן בעלת התרבות המפוארת והעתיקה על הרפובליקה האסלאמית, החותרת להפוך את הקולנוע האיראני לזרוע נוספת בשירות המשטר ובפיקוחו.

ד"ר רז צימט הוא חוקר במרכז ללימודים איראניים באוניברסיטת ת"א וחבר יקר. הוא גם כותב את הניוזלטר היחיד שאני קוראת באדיקות – זרקור לאיראן. שווה מנוי.

הפוסט פורסם לראשונה ב-27.2.2012 באתר החדשות מגפון, ומפורסם פה ברשותו של ד"ר צימט, עם עריכה קלה.

שייך לקטגוריות מאחשורוש ועד אחמדינז'אד, מהנעשה באיראן, איראן, רז צימט, תרבות, כללי, כותבים אורחים | אין תגובות »

מסע בזמן לפועל הישראלי / נורית דקל

יום שלישי, 24 בינואר, 2012

לפני שבוע וחצי, בסוף ההרצאה של גלעד צוקרמן בגלריה אורחא בגדרה, הוא נתן לד"ר נורית דקל כמה דקות לספר על המחקר שלה. בסוף ישר ביקשתי ממנה פוסט אורח. לפני שאתם מתחילים לקרוא: ההבחנה של נורית בין עברית וישראלית אינה אותה הבחנה של צוקרמן. היא קוראת לשפה הספרותית שלנו (זו המקפידה על חוקי האקדמיה) עברית – ולמדוברת, שיש לה חוקים משלה – ישראלית (בניגוד לצוקרמן, שקורא לשתיהן ישראלית, בניגוד לעברית שהיא לשון המקרא).

כתושבי מדינת ישראל, כולנו התחנכנו במסגרת אותה מערכת חינוך, וכולנו למדנו שהפעלים שאנחנו משתמשים בהם מציינים שלושה זמנים: עבר, הווה ועתיד. את התורה הזאת אנחנו נושאים איתנו הלאה, כאילו הייתה משהו מקודש, בלי בכלל לחשוב פעמיים. מעין סוג של אקסיומה. ככל שהתבגרתי הבנתי שהשימושים היומיומיים שלנו בפעלים אינם תואמים את ההגדרה הזאת. הסתקרנתי. מאותו רגע החלטתי שאני יוצאת למסע בזמן לתוך הפועל הישראלי, כלומר, אני מנסה להבין איך באמת אנחנו משתמשים במערכת הפועל שלנו. כך נולד המחקר שלי, שהפך כמה שנים מאוחר יותר לעבודת הדוקטור שלי.

כבלשנית, אני יודעת ששפה היא מערכת מסודרת של חוקים המשותפים לכל דובריה, ושימושי הלשון בכל שפה אינם מקריים. לכן, כששמעתי ישראלים, דוברים ילידיים של ישראלית, אומרים: "מחר אנחנו נוסעים לירושלים" או "אתמול אני יושבת לי בכיסא", היה לי ברור ש"נוסעים" ו"יושבת" אינם מציינים זמן הווה, כפי שאנחנו רגילים לחשוב. הרגשתי שמשהו לקוי במערכת ה"זמנים" הזאת שמלווה אותנו לאורך חיינו. לקוי מאוד. הרגשה זו התחזקה עוד יותר, כאשר שמעתי אמירות כמו: "ביי, הלכתי" (אבל אני עדיין כאן) או "תתקשרי שיצאת" (אבל את עדיין שם) – לכאורה צורות "עבר", אלא שאנחנו, הדוברים, משתמשים בהן כדי להתייחס לאירועים עתידיים.

זו הייתה הנקודה שבה התחלתי לאסוף מן השיחות ששמעתי את כל הפעלים שייצרו דוברי ישראלית ילידיים בתוך ההקשרים שלהם. כך התאספו אצלי בקובץ מעט יותר מששת אלפים פעלים, שנאמרו על ידי כחמישים דוברים משכבות אוכלוסייה שונות במשך דקות ארוכות של שיחות ספונטניות. את הפעלים האלה סיווגתי לפי השימושים שלהם בהתאם להגדרות בלשניות קיימות. רוב הפעלים, ליתר דיוק כ- 92% מהם, לא ציינו בכלל זמן.

אם כך, מה כן מציינים הפעלים בישראלית? לפעלים בישראלית יש שלושה שימושים (הסברים בהמשך), וקיימת ביניהם היררכיה ברורה. השימוש העיקרי והמרכזי בפעלים בישראלית הוא אספקטואלי, כלומר, פעלים שמציינים אספקט כלשהו. השימוש השני בהיררכיה הוא מודאלי, כלומר, פעלים שמציינים מודוס. השימוש השלישי הוא ה- 8% הנותרים; אלה הם פעלים שבאמת מציינים זמן.

מהו אספקט?

אספקט הוא דרך ההסתכלות של הדובר על הפעולה או ההתייחסות שלו אליה. קיימים מספר סוגים של מערכות אספקטואליות בשפות העולם, הנפוצה שבהן היא מערכת המחולקת לאספקט פרפקטיבי (מושלם) ולאספקט אימפרפקטיבי (בלתי מושלם). והמשמעות? אספקט פרפקטיבי הוא התייחסותו של הדובר לפעולה שהוא מתאר כפעולה שְׁלֵמָה מנקודת מבט חיצונית; הדובר אינו "נכנס" לתוך הפעולה, ואינו מפרק אותה לרכיבי תוכן בזמן הדיבור. מכאן תוכלו בוודאי לנחש שאספקט אימפרפקטיבי הוא בדיוק ההיפך: התייחסותו של הדובר לפרטי הפעולה שהוא מתאר מנקודת מבט פנימית; הדובר כאילו "נכנס" לתוך הפעולה, והוא מפרק אותה לרכיבי תוכן. כך הוא מתאר בדרך דקדוקית את תכונותיה של הפעולה, כגון: הַמֶּשֶׁך שלה, החזרתיות שלה ותכונות דומות אחרות. בשפות אספקטואליות האספקטים מתבטאים בדרך מורפולוגית, באמצעות צורן במערכת הפועל; הם מהווים רכיב מורפו-סמנטי במערכת, כלומר, חלק מורפולוגי קבוע המבטא משמעות ספציפית קבועה.

למשל, מערכת הפועל בעברית המקראית היא מערכת אספקטואלית, המבוססת על חלוקה לאספקט פרפקטיבי (צורות ה"עבר") ולאספקט אימפרפקטיבי (צורות ה"עתיד"). כך גם בערבית הסטנדרטית. במערכת הפועל הישראלית האספקטים הם אותם אספקטים, אבל החלוקה המורפולוגית שונה: צורות ה"עבר" מביעות אספקט פרפקטיבי, וצורות הבינוני או ה"הווה" מביעות אספקט אימפרפקטיבי.

אספקטים אינם תלויי זמן, ולכן ניתן להשתמש באספקטים כדי לציין פעולות בכל זמן שהוא. זוהי הסיבה שדוברי ישראלית יכולים להשתמש בצורות הבינוני כדי להביע פעולות גם בעבר וגם בעתיד (להזכירכם: "מחר אנחנו נוסעים", "אתמול אני יושבת" וכו'). זוהי גם הסיבה שהם יכולים להשתמש בצורות "עבר" כדי לבטא פעולות עתידיות ("ביי, הלכתי" וכו'). כ- 67% מן הפעלים במחקר שלי הביעו אספקט.

מודאליות ומודוס

מודאליות היא הבעת עמדה של הדובר. למשל, פעלים כמו "רוצה" או "מרגיש" הם פעלים בעלי משמעות מודאלית, כי הם מבטאים רצון או הרגשה של הדובר כלפי האירוע. מודוס הוא הבעה של המודאליות הזאת באמצעות צורן או מבנה. בפעלים כמו "רוצה" ו"מרגיש", המשמעות המודאלית היא לקסיקלית, ומקורה בשורש, כי היא נמצאת לכל אורך הנטייה שלו; גם המילים "רצון" ו"הרגשה" הן בעלות משמעות מודאלית, והן אינן פעלים. אבל אם נשתמש במבנים של צורות ה"עתיד" (בכל הבניינים), נקבל תמיד משמעות מודאלית, גם אם לשורש אין משמעות כזאת. זהו המודוס. לכן, הצורות שאנו רגילים לקרוא להן "עתיד" הן בעצם צורות שמציינות מודוס. דוברי הישראלית משתמשים בצורות "עתיד" כאלה, גם כדי ליצור מילים בעלות משמעות מודאלית שאינן נושאות משמעות של פועל, למשל: "תתחדשי" (ברכה), "תיזהר" (אזהרה) או "תירגע / תרגיע" (בקשה). כ- 25% מן הפעלים במחקר שלי הביעו מודוס.

מהו זמן בַּלָּשׁוֹן?

זמן בלשון (נקרא גם "זמן דקדוקי") הוא תכונה מורפו-סמנטית; בשפות שמחולקות חלוקה של זמן, ניתן לדעת מהו הזמן של הפעולה מתוך הצורה הפועלית עצמה, ולא ניתן להשתמש באותה צורה כדי להביע זמנים אחרים. כך באנגלית, למשל: הצורן –ed מציין עבר, ולא נוכל להשתמש בו לציין שום זמן אחר. כפי שציינתי, פעלים בישראלית אינם מציינים זמן, כי ניתן להשתמש בפעלים ב"עבר" כדי לבטא פעולות בזמן שאינו עבר, בפעלים ב"הווה" כדי לבטא פעולות בזמן שאינו הווה, ובפעלים ב"עתיד"  כדי לבטא פעולות בזמן שאינו עתיד. אבל יש צורה אחת שכן מציינת זמן במערכת הפועל הישראלית, והיא מהווה כ- 8% מן הפעלים שבהם אנו משתמשים בדיבור הספונטני: צורות פועליות המציינות זמן הן צורות נטייה של השורש היה בבניין קל בלבד (כלומר, "נהיה" בבניין נפעל כבר עובד לפי ההיגיון של שאר הצורות הפועליות והוא מציין אספקט, לא זמן). כשאנו משתמשים בצורות כמו "הייתי" – אנחנו באמת יודעים מה הזמן שבו קרה האירוע – זמן עבר.

אז איך אנחנו מביעים זמן?

פשוט מאוד: אנחנו משתמשים בביטויי זמן. "אתמול", "מחר", "לפני שנה", "בעוד יומיים" ואחרים – כל אלה מביעים זמן. לכן כשיש ביטוי זמן כזה בסביבת הדיבור, נדמה לנו שהפועל הוא בזמן עבר או בזמן עתיד, אבל בעצם מה שנותן לנו את המידע של הזמן הוא ביטוי הזמן הלקסיקלי, ולא הפועל. פעלים שאין בסביבה שלהם ביטויי זמן תמיד מביעים אספקט או מודוס, ואין להם אף פעם משמעות של עבר או של עתיד.

ועוד דבר: כשאנחנו מדברים, אנחנו משתמשים בערבוביה בצורות פועל שונות. זה דבר שלא ניתן לעשות אותו, אם השפה היא שפה של זמן. בשפה של זמן, כל צורות הפועל שמתארות את אותו אירוע יהיו זהות, ויתארו את זמן האירוע.

ויש גם תוצרי לוואי למחקר…

תוך כדי מחקר, גיליתי "על הדרך" עוד כמה דברים. הנה החשובים שבהם:

צורות ציווי

כדי להביע ציווי בישראלית, משתמשים בצורות ה"עתיד". חלק מצורות הציווי זהה לצורות ה"עתיד" (למשל "תתלבשי" או "תאמינו לי"), וחלקן נגזר מצורות ה"עתיד" על ידי פעולה פשוטה של השמטת ההברה הראשונה של צורת העתיד (למשל "פְתֶחִי את הדלת" – ב- פ' רפה – או "כַּנְסוּ פנימה"). צורות כמו "לך", "בואו", "קחי", נוצרות בדיוק באותה הדרך של השמטת ההברה הראשונה של "תלך", "תבואו", "תקחי", בהתאמה. הן לא "שרידים" של צורות עתיקות שנשארו בשפה. הן פשוט תוצאה זהה של חוק אחר.

צורות סביל

אין כאלה בישראלית. ישראלים לא מייצרים בדיבור ספונטני צורות פועל סבילות. ישראלים משכילים יכולים לייצר צורות כאלה בדיבור רשמי מתוכנן או חצי-מתוכנן, אבל לא בדיבור ספונטני. מן הבניינים הסבילים יש לנו בישראלית רק צורות בינוני, והן כולן משמשות לתצורת שמות בלבד: שמות עצם או שמות תואר. אני מתייחסת אליהן כאל משקלי שם, לא כחלק ממערכת הפועל.

פעלים משורשרים

ב"פעלים משורשרים" הכוונה היא לא לצירופי פועל, אלא לשרשור של שני פעלים או יותר, כל אחד בעל נטייה עצמאית, בלי שום דבר שחוצץ ביניהם. ישראלים מייצרים בדיבור צורות כמו "יושב חושב" או "עומדת בוחרת", ויש למבנים האלה משמעויות אספקטואליות ומודאליות קבועות. הכוונה היא לא למבנים כמו "יודע לשיר" או "חשב ללכת", כי החלק השני של מבנים כאלה (צורת המקור) הוא לא בעל נטייה עצמאית, הוא קבוע. הכוונה היא גם לא למבנים כמו "עמד וניגן" או "ישב וחשב", כי אלה מכילים ו' חוצצת בין שני הפעלים, ולכן כל אחד מן הפעלים במבנה זה הוא בעל משמעות עצמאית.

שילוב של שני אלמנטים

במערכת הפועל הישראלית יש רק מבנה אחד שיכול להביע משמעות כפולה: עבר הרגלי. המבנה של היה+פועל בבינוני הוא בעל משמעות כפולה: גם זמן (עבר, שבא מתוך הפועל היה) וגם אספקט (אימפרפקטיבי, במבנה הזה תמיד הרגלי, שבא מתוך צורת הבינוני). למשל: "היא הייתה עוברת בשביל" או "הייתי הולך". אותו המבנה בדיוק, דרך אגב, משמש גם להבעת מודוס: "הייתי נוסעת, אם היה לי כרטיס". באופן מפתיע, התפקיד הכפול של המבנה הספציפי הזה נפוץ גם בהרבה שפות אחרות.

נורית דקל היא חוקרת בכירה במרכז לחקר שפה ותקשורת באוניברסיטת אמסטרדם בהולנד ובלשנית ראשית בחברת NSC – תקשורת בדיבור טבעי – המייצרת פתרונות מתקדמים לזיהוי דיבור.
וחוץ מזה היא מגדרה, שזה תמיד כיף לגלות. 

לקריאת המחקר המלא.

לעמוד הספר it's about time באמזון (אותו מחקר, משופץ ומשופצר).

 

שייך לקטגוריות עברית, עברית שפה קשה, צוקרמן, רגע של עברית, בלשנות, בלשנות חופרת, כותבים אורחים, ישראלית | 11 תגובות »

אילו אמאם חסין היה יודע… / באבכ איראן-באן

יום חמישי, 8 בדצמבר, 2011

ביום שלישי השבוע ציינו השיעים את העאשוראא', יום האבל על הירצחו של האמאם חסין בן עלי (חוסיין). הבלוגר והמעצב הגרפי בָּאבַּכּ אִירָאן-בָּאן פרסם ביום שלישי פוסט בשם אילו אמאם חסין היה יודע לא הייתה היום עאשוראא'. אני מתרגמת אותו כלשונו עם כמה הערות.

חסין בן עלי

אני תוהה: אדם הקריב את ראשו עבור אמונתו, כדי להשמיע את קולו. הוא נלחם במלחמה שידע שייהרג בסופה, ובאותו זמן זעק: "אם אין לך דת, היה חופשי!", כלומר לא שינה לו אם לאנשים יש דת או אין. רק אנושיותם הייתה חשובה לו. אני תוהה איך היום ראשים נערפים ונערות נאנסות לפני הוצאתן להורג (כי האסלאם אוסר על רצח בתולות – תע"ג) בעוון אי-קבלת דתו. כיצד, כדי להוכיח את צדקתו ואת צדקת דתו, דוחפים לצעירים בקבוקי משקה "לשם"?
אלט-טאב: הכוונה לאונס של מתנגדי משטר, למשל עצורי ההפגנות, באמצעות בקבוקי קולה. עינוי נפוץ בבתי המעצר ובמתקן הכליאה כהריזכ בדרום טהראן. מיותר לציין שבחברה האיראנית הכתם החברתי הוא על הנאנס/ת ולא על האנס. תע"ג. שיפט-אלט-טאב.

אני תוהה, אילו היה אמאם חסין יודע ש-1400 שנה לאחר מכן יבוא עַם שישתמש בשמו כדי לאנוס ולשדוד ולהכניע אוּמה, וישתמש בסיפור חייו כדי לדכא אומה ולהתאכזר אליה – האם הוא היה נלחם ביזיד באותה גבורה שמתארים?

אני נזכר איך בתקופת השאה, אפילו שותי הערק (כלומר החילונים – תע"ג) נמנעו משתייה למשך חודש לכבוד אמאם חסין. אני נזכר איך באותו זמן – זמן השאה – כולם, מאמינים ולא מאמינים, כיבדו את חודש הרמצ'אן ואת חודש מחרם (החודש המוסלמי הנוכחי – תע"ג) ולא שתו אלכוהול ולא נהגו בחוסר כבוד. אני נזכר איך רבים, למרות שלא הייתה להם שום אמונה באמאם חסין, לבשו שחורים. אבל היום, בזכות המהפכה "האסלאמית" הכול השתנה!

קבוצות ההכאה-על-החזה הפכו לקרנבל ולמנהג של haloween. גם אלה שאינם שותים אלכוהול (בדרך כלל), יוצאים בחופשת המחרם לנופש בצפון המדינה ושותים אלכוהול. אף אחד אינו מכבד יותר את הטקסים, או לפחות מקבל אותם כמו בעבר. אנשים הולכים לסעודות המצווה רק בגלל שאחרת הם לא אוכלים בשר (מכיוון שהמצב הכלכלי כל כך גרוע – תע"ג), או כדי להשיג זיון. הבגדים הם כבר לא בגדי אבלות השחורים והפשוטים של פעם, אלא בגדים מעוצבים בצורות משונות ועם דמויות מוזרות, כדי להרוויח כסף!

השלשלאות (שבהם מכים את עצמם המאמינים – תע"ג) כבר אינן השלשלאות הכבדות הגסות של פעם. כולן הפכו לזיופים זולים, שנועדו רק כדי למשוך תשומת לב!

אתנחתא: תמונות מתוך תהלוכות העאשוראא' בשנה שעברה:


לאורך 1400 השנים מאז שהגיע האסלאם לאיראן, שאפו קבוצות, אנשים ועמים רבים להחוויר את האסלאם באיראן ולאיין אותו. אנשים והוגים שאפו לבלבל או לעורר מוּדעוּת. קמו איראנים שרבים מהם נהרגו או נאלצו לברוח. אכן, לאורך 1400 שנות נוכחות האסלאם באיראן לא הצליח אף אדם, קבוצה, חבורה, עם או ממשלה לערער את אמונת העם ולעקור את הדת הזאת מאיראן, במידה שבה עשתה זאת הממשלה "האסלאמית".

אני חושב שתמיד היינו חייבים לאיתוללות האלה שלטון, ולמרבה הצער החוב כלפיהם התממש בימינו. אני חושב שכולנו למדנו מספיק לקח מהממשלה הדתית של היום. אפילו הילדים הקטנים כבר מתנגדים להתערבות הדת במדינה!

אלט-טאב: "אנחנו חייבים לאיתוללות האלה ממשלה" הוא ציטוט של הוגה הדעות אחמד כסרוי, שחי בתקופת השאה ונרצח על ידי מתנקש אסלאמי קיצוני. הוא אמר: העם האיראני חייב לאיתוללות ממשלה, ועד שלא יסלק את חובו זה, לא ישתחרר מֵעֲרִיצוּת האיתוללות". במילים אחרות, הוא ניבא עוד לפני היות הרפובליקה האסלאמית, שכדי לשחרר את איראן משלטון אנשי הדת, שהתקיים שם ממילא דה-פקטו, יהיה צורך לתת להם לשלוט ולהמאיס את עצמם על העם. תע"ג. שיפט-אלט-טאב.

אכן, 33 שנים סבלנו ונרדפנו, אבל סללנו את הדרך לדור הבא!

הבעיה היחידה שנשארנו תקועים איתה היא ההתנהגות המאוסה, הפוגענית והחייתית של האיתוללות, שצריך לשים לה קץ.

עלינו ללמד את ילדינו כיצד להיות בני אדם. עלינו ללמדם שגסות, פגיעה באחרים, גניבה, נוכלות, אונס, חוסר כבוד והתערבות בחייהם הפרטיים של האנשים אינה דרך החיים הנכונה!

מה שיש היום בחברה שלנו הוא מעשה ידיהם של אותם איתוללות. עלינו להזכיר להם שאיראן והאיראנים הם לא מה שחווינו בשלושים ושלוש השנים האלה. עלינו ללמד אותם שיעור באנושיות וביושר.

בתקווה לעתיד מואר ולאיראן חופשית

באבכ איראן-באן

פוסט זה מצטרף לשלל המקורות להרצאה שונאים סיפור אהבה – איראן והאסלאם. רוצים לשמוע עוד? אני נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, לארגונים ולמסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני ללמד שיעורים). העבירו את הקישור לאתר למנהלת הרווחה או התרבות הקרובה אליכם או צרו קשר להזמנת הרצאה.

שייך לקטגוריות מהנעשה באיראן, איראן, תרבות, תרגום, חגים ומועדים, כותבים אורחים | 5 תגובות »

« פוסטים ישנים יותר