וידאו



הספר שכולם חיכו לו

יום ראשון, 25 בינואר, 2015

אחרי שנים רבות של הרצאות על מגילת אסתר מזווית של חוקרת איראן הקדומה, שבסופן אתם באים ושואלים האם יש ספר או מתי יצא הספר, סוף סוף זה קורה. ואם אתם לא בפייסבוק ולא קרובי משפחה שלי מדרגה ראשונה ושנייה, אז יכול להיות שטרם שמעתם. אז הנה…

אתם מוזמנים להיות שותפים שלי לדרך ולתמוך בקמפיין מימון המונים שהעליתי לרשת ביום ראשון האחרון. תוך קצת פחות מ-60 שעות מההשקה עבר הקמפיין את ה-100%, ומאז הוא תקוע, כי אנשים חושבים ש-100% זה המקסימום. חשוב להבין שבמימון המונים, 100% זה לא המקסימום אלא המינימום. זה מבטיח שהפרויקט יוצא לדרך ושיש כיסוי להוצאת המהדורה הראשונית.

מכיוון שאת כל הפרטים תראו בדף הקמפיין, אני בוחרת להסביר כאן את הווידאו לאלה שתרבות דיגיטלית זרה להם (הווידאו גם יישאר כאן לדראון עולם, גם אחרי שאחליף את הווידאו בדף הפרויקט עצמו).

הווידאו מבוסס על ממים. ממים הם תבניות קבועות שנושאות מטען תרבותי, בפרט תמונות שמשמשות בסיס לבדיחות. אני לא מתכוונת לתת כאן סקירה של כל הממים, הקשריהם וכו', אבל הנה אותו סיפור עם הדמויות המקוריות (את המם של "הילד הזה הוא אני" אני מניחה שכבר זיהיתם):

ספר בעקבות הרצאה לפורים על מגילת אסתר

מם "הילד הזה הוא אני". נראה לי שאתם מכירים.

 

ספר בעקבות הרצאה על מגילת אסתר

קמפיין מימון המונים לצורך הוצאת ספר על מגילת אסתר

One does not simply meme

מגילת אסתר מימון המונים ספר הרצאה פורים

מגילת אסתר מימון המונים ספר הרצאה פורים

מגילת אסתר מימון המונים ספר הרצאה פורים

שימו לב בסרטון שענתי הוסיפה לי גם את הלוגו של ערוץ 4.

קמפיין מימון המונים ספר על מגילת אסתר

קמפיין מימון המונים ספר על מגילת אסתר

מגילת אסתר מימון המונים ספר הרצאה פורים

מם "האיש המעניין ביותר בעולם". תמיד מתחיל ב"לא תמיד אני…" וממשיך ב"אבל כשכן…"

קמפיין מימון המונים ספר על מגילת אסתר

overly attached girlfriend מימון המונים להוצאת ספר על מגילת אסתר

מם החברה האובססיבית

מגילת אסתר ספר הרצאה פורים מימון המונים

 

אח"כ כבר שמתי את הממים המקוריים.

רוצים לקרוא עוד? הנה כל הפוסטים בנושא מגילת אסתר. רוצים לשמוע עוד? כדאי לכם להזמין את ההרצאה דרך קמפיין מימון ההמונים של אסתר – מאחורי המסכה, כי המחירים שם יותר טובים. תמכתם? איזה יופי! הפיצו הלאה למי שעדיין לא שמע ועשוי להתעניין, ותבוא הברכה על ראשיכם.

מהולנד ועד כוש

יום שישי, 2 בינואר, 2015

אני פותחת רשמית את עונת הפורים בווידאו של אירוע שהיה בערב גשום וסוער אחד בשנה שעברה בספרייה הלאומית בירושלים. אירוע השקתה של מגילת אסתר מאוירת מהולנד.
לא יודעת מה איתכם, אני נהניתי מכל רגע ומכל אחד מהמשתתפים האחרים, גם על הבמה וגם במטבחון.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני תורמים נדיבים). צרו קשר להזמנת הרצאת העשרה.

אטימולוגיה עממית – הרצאה מהבוידעם

יום רביעי, 9 ביולי, 2014

יו, פתאום גיליתי את זה. מתברר שזה אחד הנצפים שלי (כי זה של אסף ואהוד).

איזה כיף להיזכר!

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני כיף). צרו קשר להזמנת הרצאת העשרה.

 

ערב חדש – התחקיר המלא

יום חמישי, 21 בפברואר, 2013

הערב אני מתראיינת בערב חדש על מגילת אסתר (בעת קריאת שורות אלה: התראיינתי), ומכיוון שהשאלות בתחקיר מתאימות להרבה יותר מאייטם בודד, אני מניחה שלא הכול יופיע. אז הנה לכם התחקיר המלא ששלחתי, לפי השאלות של התחקירנית דנה ירקצי.

תוספת מאוחרת: הנה הווידאו. פעם ראשונה בלי משקפיים.

מגילת אסתר- אמת או בדיה?

הו וואו, זה הנושא של כל ההרצאה, ולפעמים אני נותנת הרצאה שלמה "מגילת אסתר – מסמך היסטורי", ועוד אחת – "מגילת אסתר – סיפור בדיוני". השורה התחתונה היא שאנחנו לא יודעים. אפשר לדעת שמחבר המגילה בקי מאוד בהלכות החצר ובשפה הפרסית העתיקה, נוטע את הסיפור בחצרו של מלך אמיתי, אבל אין הוכחות לסיפור מחוץ למגילה. יש חוקרים שבטוחים שזהו סיפור אמיתי, ויש חוקרים שאומרים שזה בסך הכול "גיור" של מלחמות האלים, אשתר ומרדוך נגד האל האיראני ווהו-מנה.

איזה גרסאות יש למגילת אסתר?
הגרסה של תרגום השבעים (התרגום הקדום ביותר של התנ"ך ליוונית) היא קצת שונה מהגרסה שבידינו. המלך אינו אחשוורוש (קסרקסס) אלא ארתחשסתא (ארתא-קסרקסס), המן אינו אגגי אלא "בוגאיוס" (כנראה תואר דתי כלשהו), יש תפילה של אסתר, חלום של מרדכי, ועוד כמה הבדלים קטנים.

"ארדשיר נאמה", שנכתב בפרסית יהודית קלאסית על ידי המשורר שאהין, גם מזהה את אחשוורוש עם ארדשיר (ארתחשסתא) במקום עם ח'שאיאר (אחשוורוש בפרסית חדשה), ושם הוא גם מספר שאסתר ילדה את כורש (בספר ההיסטוריה – סבא של אחשוורוש, אבי אמו).

מגילת אסתר היא הספר היחיד שלא נמצא במגילות קומראן, אבל יש שם סיפור שמורי ורבי פרופ' שאול שקד קורא לו "מגילת פרוטו-אסתר", ובו סיפור על אינטריגות בחצר המלך (עם סיפור בנוסח בגתן ותרש, אבל בלי יהודייה שמצילה את עמה), ומילים פרסיות.

בספר איראני אנטישמי משנות ה-30 של המאה הקודמת, מצאתי נוסח שמבוסס על מגילת אסתר שלנו + כמה פסוקים בקוראן שאומרים שהיהודים שקרנים. לכן בואו נספר לכם מה באמת היה. לפי הנוסח הזה, מרדכי הוא השר ששיכר את אחרוורוש (ח'שאיאר שאה) ושכנע אותו לזרוק את ושתי ולקחת את אסתר. המן רק ביקש "להגלות את היהודים" (איך מגלים מאימפריה?) משום שגדל לחצם על שאר תושבי האימפריה. ואז אסתר ומרדכי רצחו 77,000 איראנים.
לפני שנתיים-שלוש היו הפגנות של סטודנטים בסיג'ים מול קבר מרדכי ואסתר בהמדאן שדרשו, בהתבסס על הסיפור הזה, להוריד את המילה "זיארתגאה", מקום עלייה לרגל, מהשלט של קבר מרדכי ואסתר, ולהוציא אותו מרשימת אתרי המורשת. ההפגנות הצליחו, המילה הורדה מהשלט, אבל אחר כך בעקבות מחאה של אנשי המדאן (גם המוסלמים), הוחזרה המילה והחזירו את האתר לרשימת אתרי המורשת. זה כבר נעשה בלי שום רעש תקשורתי, אני יודעת על זה ממקורות פרטיים.

אסתר יולדת את כורש והבסיג'ים מפגינים

אסתר יולדת את כורש והבסיג'ים מפגינים. Xerxes – Ars Luminis cc-by-nc-sa

האם יש למגילת אסתר בסיס היסטורי?
כמובן. מחבר מגילת אסתר מכיר היטב את הלכות החצר: למשל הישיבה בשורות "למגדול ועד קטון" כאשר "היושבים ראשונה במלכות", הם השרים החשובים ביותר (פרתמים = הכי ראשונים, הכי קדימה), זה שהמלך מקבל החלטות בשכרות, חשיבות הריח (מתמודדות תחרות "מלכה נולדת" הושרו חצי שנה במרינדה!), שמו של המלך אחשוורוש, השם מרדוקה שהיה שמם של כמה פקידים בתקופה ההיא (אנחנו יודעים מחפירות ארכיאולוגיות), זה שיש שרים שאינם איראנים – יהודי ואגגי – מתאים לפלורליזם של האח'מנים, זה שלא כולם יכולים לראות את פני המלך (ולכן יש "רואי פני המלך" ו"המשרתים את פני המלך").
גם העובדה שבשושן יש בירה (מבצר) ועיר (העיר שושן) – כך באמת הייתה בנויה העיר.
כמו כן, מחבר המגילה משתמש במילים מפרסית עתיקה ששימשו את השלטון של אותה תקופה (אחשדרפנים, פתגם, דת, גנזי המלך).

מה הזוית האיראנית למגילת אסתר?
שוב, זה נושא להרצאה שלמה 🙂
בגדול – מנהגי החצר, מונחי השלטון, וגם השפעות על התחביר של מגילת אסתר. למשל השימוש המופרז בסביל (להינתן דת, נמכרנו אני ועמי ועוד), ובמיוחד במבנים שקוראים להם ארגטיביים, למשל "אני קרוא לה" במקום "היא קראה אותי", ו"הכסף נתון לך" במקום "אתה נתת את הכסף".
מחבר מגילת אסתר מכיר לא רק את המילים אלא גם את פירושיהן. לכן לפעמים הוא אומר "פרתמים" ולפעמים "היושבים ראשונה במלכות", לפעמים "אחשדרפנים" ולפעמים "שרי המדינות", והוא משחק עם אטימולוגיות, למשל "והדת ניתנה, להינתן דת" ("דת", חוק, היא משהו שניתן), וגם משחקי מילים על השמות המן – "המחשבה הטובה" – ו-ושתי, "הטובה ביותר".
גם המספר שבע שחוזר כל כך הרבה, הוא מספר טיפולוגי חשוב מאוד בדת הזורואסטרית. גם שם יש שבעה טובים ושבעה רעים.

איזה שושלת שלטה באיראן בתקופת מגילת אסתר ועל איזה תקופה אנחנו מדברים?
השושלת האח'מנית, ששלטה באיראן (וברוב העולם העתיק) מהמאה ה-6-4 לפנה"ס. אחשוורוש מזוהה עם המלך ח'שירשא הראשון, ששלט בין השנים 486-465 לפנה"ס, והיוונים קוראים לו קסרקסס. ח'שירשא השני שלט רק שנה אחת, ומגילת אסתר מתחילה רק בשנת שלוש למלכו.

מה מחשיד את הסיפור כאגדה ?
דבר ראשון זה שאין תיעוד לסיפור מחוץ לתנ"ך. וזאת בזמן שההיסטוריונים היוונים לא פספסו שום הזדמנות ללכלך על הפרסים, וזה לכלוך רציני, שמלך מרשה לעמו לטבוח במיעוט ואח"כ מרשה למיעוט לטבוח בעמים האחרים.
חוץ מזה יש גם קצת בעיות כרונולוגיות, כמו למשל זה שמרדכי גלה עם גלות יכניה, שהייתה יותר מ-100 שנה לפני סיפור המגילה, התכתבות של אסתר עם החכמים שהחליטו אילו ספרים ייכנסו לאסופת ספרי המקרא, שהייתה כ-500 שנה אחרי האירועים.
בתרגום השבעים מסופר על מלך אחר, והכינוי של המן הוא אחר (אגגי חשוב מאוד כדי לסגור מעגל עם סיפורי תנ"ך אחרים). חלק מהשמות במגילה לא הגיוני שהורים ייתנו לילדיהם, למשל זרש – זריצ'ה – שד הזקנה, גם תרש הוא שם של שד, וגם פרמשתא, בנו השביעי של המן, הוא שם מביך.
שמות הדמויות הראשיות, חוץ מהמלך, שהוא שם היסטורי, הם שמות של אלים: אשתר ומרדוך, האלים הבבליים (אשתר היא אלת האהבה, ואלות האהבה היו מזוהות גם עם ההדס, ולכן שמה העברי הדסה), נגד האל האיראני ווהו-מנה.

האם יש ממצאים ארכיאולוגיים שמבססים את סיפור מגילת אסתר?
סורי, לא.
בשושן יש תל מוזנח, אני לא יודעת כמה ממצאים יש בו, ובשום מקום בכתבי אחשוורוש הוא לא כתב משהו שמזכיר את האירוע הזה. אבל הרפובליקה האסלאמית לא חופרת, אז אולי אחרי נפילתה יתחדשו החפירות וימצאו משהו…

כמה יהודים חיים היום באיראן? בשושן?
באיראן כמה עשרות אלפים. זוהי הקהילה היהודית השנייה בגודלה במזרח התיכון.

בשושן לא חי אף אחד, זהו תל ארכיאולוגי. יהודי המדאן מזהים את המדאן עם שושן, אבל המדאן הייתה בירה אחרת של המלכים האח'מניים (שושן הייתה בירת החורף, המדאן – אקבטנה או הנגמתנה – הייתה בירת הקיץ).
בהמדאן, שבה נמצא גם קבר מרדכי ואסתר (זה לא ממצא ארכיאולוגי, ולא בטוח שמי שקבור שם זה מרדכי ואסתר), יש מעט מאוד יהודים היום – משהו כמו חמש משפחות.

האם באיראן יודעים על המגילה? איך מתייחסים אליה?
על דגל ישראל ששרפו בהפגנה הנ"ל, כתוב "הולוכאסת 77000 איראני".
אבל זו ההתייחסות של האנטישמים. חבר אוהב-ישראל כתב לי שהוא אוהב את אחשוורוש יותר מכל המלכים כי בתקופתו ניצלו היהודים.
רוב האיראנים לא מכירים את הסיפור, אבל כולם מכירים את הסיפור של כורש. אני מקבלת לפעמים הודעות בפייסבוק מאנשים (לא תמיד חברים שלי) שאומרים "כורש הציל אתכם – עכשיו תורכם להציל אותנו".

על ההרצאה ביום רביעי: 

27.2 בשעה 18:00, פורום איראן באוניברסיטת ת"א, גילמן 133. הכניסה חופשית.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בעניינים מלכותיים). צרו קשר כאן.

מיהו אחשוורוש?

יום חמישי, 31 בינואר, 2013

ואנחנו ממשיכים עם סדרת סרטוני הווידאו באיכות מחפירה, אבל עם תוכן מעניין.

הנה השני.

על הבמה זה נראה הרבה יותר טוב. אי לכך ובהתאם לזאת, אתם מוזמנים להעביר לכל מי שעשוי להתעניין בתכנים עצמם, ובפרט לרכזי תרבות, למנהלי משא"ן/רווחה או לכל מסגרת אחרת שמשלמת היטב, כדי שיזמינו אותי להרצות גם אצל(כ)ם. יש לי עוד כמה ערבים פנויים באדר, וזה לא תקין בעיניי. עזרו לי לוודא שזה לא יישאר ככה.

בין המקומות שיש לי בהם הרצאות פתוחות* בנושא מגילת אסתר בעונת תשע"ג:

14.2 בשעה 18:30- בית שמואל בירושלים.

19.2 בשעה 18:00 – קיבוץ נען (ליד רחובות). לפרטים – יעקב – 0522232556

21.2 טרם נסגר סופית, משתה פורים המסורתי של עלמא בת"א.

27.2 בשעה 18:15 באוניברסיטת ת"א, פורום איראן (בניין גילמן, קומת קרקע).

 

*הרצאות פתוחות הן הרצאות שאינן סגורות, וכל אחד יכול לבוא. בנוגע לתשלום – יש לברר עם המקום.

למה סירבה ושתי? חלק א'

יום שלישי, 29 בינואר, 2013

אני משיקה בזאת סדרת סרטוני וידאו באיכות מחפירה, אבל עם תוכן מעניין.

הנה הראשון.

על הבמה זה נראה הרבה יותר טוב. אי לכך ובהתאם לזאת, אתם מוזמנים להעביר לכל מי שעשוי להתעניין בתכנים עצמם, ובפרט לרכזי תרבות, למנהלי משא"ן/רווחה או לכל מסגרת אחרת שמשלמת היטב, כדי שיזמינו אותי להרצות גם אצל(כ)ם. יש לי עוד כמה ערבים פנויים באדר, וזה לא תקין בעיניי. עזרו לי לוודא שזה לא יישאר ככה.

בין המקומות שיש לי בהם הרצאות פתוחות* בנושא מגילת אסתר בעונת תשע"ג:

14.2 בשעה 18:30- בית שמואל בירושלים.

19.2 בשעה 18:00 – קיבוץ נען (ליד רחובות). לפרטים – יעקב – 0522232556

21.2 טרם נסגר סופית, משתה פורים המסורתי של עלמא בת"א.

27.2 בשעה 18:15 באוניברסיטת ת"א, פורום איראן (בניין גילמן, קומת קרקע).

 

*הרצאות פתוחות הן הרצאות שאינן סגורות, וכל אחד יכול לבוא. בנוגע לתשלום – יש לברר עם המקום.

שירי מחאה איראניים

יום חמישי, 29 בדצמבר, 2011

הערב יש לי הרצאה בקיבוץ רמת הכובש, במסגרת קורס בשם שלוש יבשות, שלוש תרבויות, שלוש דתות – אחד אלוהינו! הקורס עוסק במזרח התיכון (אנחנו לא נחשבים. התרבויות הן התרבות האיראנית, הערבית וקצת הטורקית), וההרצאה של היום היא על שירת מחאה באיראן.

אלה הסרטונים שהם הולכים לראות שם, תרגומים ופרשנויות בסדרת פוסטים נפרדים.

נתחיל בביקורת על התרבות, וקצת על השלטון. ללהקה קוראים קיוסק, היא להקת הרוק האיראנית הפופולרית ביותר בתפוצות. במקור, ארש סבחאני חיבר שירים לאחרים. אחרי שאסרו על זמרים לשיר את השירים שלו, הוא החל לשיר אותם בעצמו. אחרי שאסרו על השמעתם הוא הבין שהוא צריך להתחיל לשיר בעצמו, וכשהוא הבין שהצעד הבא הוא שיאסרו אותו עצמו, הוא עבר לארה"ב. כיום הוא חי בוושינגטון ופעיל מאוד בנושא זכויות האדם ושחרור איראן. בסרטון הזה גם יש כתוביות, אבל בפוסט הנפרד התרגום יהיה יותר מדויק ופחות אמנותי, ויהיו עליו גם דברי תורה.

המשורר ד"ר מצטפא באד-כובהא'י כתב שיר שמשתלח בשלטון חבל על הזמן. הסרטון היה להיט היסטרי אחרי מהומות 2011 באיראן, ובעקבותיו הפך ד"ר באד-כובהא'י לאורח של כבוד בכלא אווין למשך מספר חודשים. את מחיאות הכפיים הסוערות ביותר הוא מקבל אחרי בית שאומר "מה לנו ולמסכנות של לבנון ופלסטין, בזמן שהמולדת גונחת ונאנקת".

אזרחית כבוד נוספת בכלא אווין היא המשוררת הכורדית הילא צדיקי. והנה תרגום של אור-אל בילינסון לשיר היפה הזה:

ואם יהיה לנו זמן בסוף ההרצאה, נשמע ונראה גם את הסרטון הזה, שמוחה על זיוף הבחירות לפני שנתיים וחצי. גם אם אתם לא מבינים שום דבר, אתם יכולים ליהנות מהקריקטורות.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, לארגונים ולמסגרות פרטיות שמשלמות טוב (וגם סדרות, כמו זאת של רמת הכובש). העבירו את הקישור לאתר למנהלת הרווחה או התרבות הקרובה אליכם או צרו קשר להזמנת הרצאה.

مصاحبه با آقای منشه آمیر

יום שלישי, 20 בספטמבר, 2011

ببخشید، باید یه لحظه به خوانندگان عادیم هم توضیح بدهم:

ראיון רדיופוני שלי מקול ישראל בפרסית, עם מנשה אמיר. זהו חלק מהיח"צ לספרי המצוין הטוב, הרע והעולם – מסע לאיראן הטרום אסלאמית, שיצא לאחרונה ואתם קונים אותו לכולם מתנה לחג. לתרגום לעברית / לאנגלית – לחצו על CC (בינתיים רק לסרטון הראשון, בקרוב גם לשני).
בעקבות השידור הזה קיבלתי המון תגובות חמות מאיראנים בכל העולם. היה מרגש. באמת.
(למטה תרגמתי כמה מהתגובות שקיבלתי ישירות במייל ובפייסבוק, ותגובות מדף האינטרנט הרלוונטי בעמוד של קול ישראל בפרסית)

بخش اول مصاحبۀ رادیوئی من با منشه آمیر از صدای اسرائیل که اولاً در 24 شهریور پخش شده. در این مصاحبه با آقای آمیر از ایران باستان تعریف میکنم و هم راجع به نادانی اسرائیلیان از تاریخ قدیمی ایران، واژه های فارسی در زبان عبری و تاریخ زبان فارسی صحبت میکنیم.

(اگر کلیپ درست امبد نشد، این لینکهای مستقیم است: بخش اول، بخش دوم.

بخش دوم

با اجازه، کامنتهایتان بعبری ترجمه خواهم کرد، برای طرفداران وفادارم که عبری زبانند.

با دوستی و امید صلح و آزادی.

תרגום טנטטיבי של חלק מהתגובות שקיבלתי מאיראנים ברחבי העולם (כולל "בפנים"). אתם כבר תבינו בעצמכם מה אישי ומה מדף הפייסבוק של קול ישראל:

"הראיון שלך נגמר זה עתה ואני מיד כותבת לך. היה מעולה, סוף הדרך. אני שמחה שהודעת לי. הידע שהעברת היה מעניין מאוד וחשוב. אני מקווה שסוכנויות ידיעות נוספות בפרסית גם יוכלו לראיין אותך. האיראנים חייבים לדעת כמה את אוהבת את איראן ואת האיראנים, ולהעריך את זה. אני עצמי, שאני איראנית, משבחת אותך…"

"השיחה עם הדוקטור הייתה מאוד יפה. היא מדברת על איראן בכנות, באהבה ובאופן מעורר אהבה. תודה אינסופית על אהבתה".

"שלומות, ותודה על הראיון הנעים לאוזן (קשה לתרגם: שכדאי לשמוע, שנעים לשמוע) עם הגברת ד"ר גינדין.
דבריה היו שלמים ומקיפים מאוד, ומראים שיש לה ידע ‏יוצא מן הכלל שלה שלה בנושא הספרות הפרסית הקדומה של איראן והקשרים הקרובים של השפה העברית והשפה הפרסית.
היא ציינה שליהודי איראן היה חלק חשוב בהפצת השפה הפרסית, ואני נזכרתי בסלימאן חיים המנוח, שחיבר, למשל, מילונים אנגלי-פרסי ופרסי-אנגלי במאה הקודמת, ובדרך זו עשה שירות עצום לחברה האיראנית ולתרבות איראן, וגם במאות שלפני כן, בתקופה האילח'אנית המונגולית, ח'ואג'ה רשיד א-דין פצ'ל אללה היה ראש השרים, ועשה שירות גדול למדע ולתרבות הפצועה של איראן.
גם בעשורים הקודמים, מר (פרופ' – תע"ג) נצר המנוח ערך מחקרים רבים באיסוף תעודות של איראנים ושל יהודי איראן.
אני מקווה שעם כינון דמוקרטיה וחופש באיראן ושלום במזרח התיכון, האומה האיראנית והאומה הישראלית יתקרבו זו לזו יותר, וייערכו מחקרים רבים יותר בנושא יחסי הגומלין התרבותיים בין תרבות איראן והתרבות העברית".

"שלומות ליקירים ולעובדי רדיו ישראל. הזמנת הגברת ד"ר גינדין והראיון עמה היו מעניינים מאוד, וגם המבטא החמוד שלה (יש לי בעיה – או שאני עושה מבטא טוב או שאני מדברת שוטף. צריכה להתאמן יותר. תע"ג). אם יהיו לכם בעתיד יותר אורחים בתחום הזה, זה יאפשר לחשוף (השתמש במילה אשכאר, כמו אשכרה) יותר לציבור הרחב את שורשי הידידות והאחווה ששררו בין שתי המדינות מקדמת דנא. למשל באיראן יש הרבה אנשים שעולים לקבריהם של דניאל הנביא, אסתר המלכה וחבקוק הנביא, אבל לא יודעים את העבר ההיסטורי (שלהם). אם תהיה יותר פעילות בנושא הזה, זה יבליט את האהבה שהייתה בעבר בין שתי האומות, והעם האיראני יסור מעל המולות הקיצוניים. "שלום" "

"הקשבתי לראיון שלך בקול ישראל. למדתי המון. את די מדהימה. כבוד להכיר אותך".

"נהנינו מאוד מהתוכנית איתך הערב ברדיו ישראל והידע והמידע שלך בנושא הספרות הפרסית מלפני אלפי שנים ועד עכשיו מראה על גאונות ועל התמדה בנושא ההתמחות שלך".

למי קראת הומוקליד – ההרצאה

יום ראשון, 31 ביולי, 2011

ביום שישי 22.7 נערכה בסלון האינטלקטואלי בדיזנגוף סנטר ההשקה התל אביבית של הספר עברית אינטרנטית. את הספר כתבו אילן גונן (גילוי נאות: אנחנו מכירים כ-31 שנים) וכרמל וייסמן, ערך רוביק רוזנטל, והוא הכותר הראשון בסדרת השפה העברית שעורך רוביק בהוצאת כתר. יום אחד גם אכתוב פוסט שלם על הספר.
מעל 100 אנשים עשו אטנדינג, ורובם גם הגיעו.

זה חלק מההרצאה שנתתי שם. כרמל ערכה והשאירה רק את המקומות ששומעים אותי יותר טוב מאשר את הילדים שמאחוריה, כך שהדבר האחרון שתזכרו מההרצאה זה בת כמה אני. לא נורא, זאת רק אחת מני פדיחות רבות שעשיתי לעצמי בהרצאה.

(אני כבר שעה מנסה להעלות את הסרטון ולא יודעת אם זה פאק בדפדפן שלי או בוורדפרס. בכל מקרה, הנה קישור ישיר ליו-טיוב אם כאן זה לא עובד)

אני בלי משקפיים בגלל כאבי אף. היזהרו מפלסטרי breathe right. גיליתי שבלי משקפיים לא רק שיש ירידה בשמיעה, אלא גם בחשיבה ובזיכרון. לכן גם קשה לי לכתוב משהו אינטליגנטי על ההרצאה שלי או על הרצאות של אחרים שהיו שם. אני רק זוכרת שנהניתי מההרצאות ושהיה חם ומטושטש.

מספר ימים לאחר מכן התכנסנו, כמה מבלשני הרשת המובילים, לארוחת ערב צמחונית לכבוד אילן: לרגל צאת ספרו, לרגל ביקורו בארץ וסתם כי אנחנו אוהבים אותו. הנה תמונה נדירה של  הבלשנים החביבים עליכם:

אמיר אהרוני, אילן גונן, יובל פינטר, איתמר קסטנר, אורן צור, תמר עילם גינדין, בן לי וולק

בלשנים מהאינטרנט ומילונים וספרי בלשנות *מנייר*. קליק להגדלה.

עומדים, מימין לשמאל:

אמיר אהרוניגזניוס, אילן גונן + ספרו ההזוי של פריד "האטימולוגיה האנליטית והסינתטית של הלשון העברית", יובל פינטר (סמל מין) + מילון חידושי שלונסקי, איתמר קסטנרפאניני, אורן צור+ המילון הסוֹגְדִי-פרסי-אנגלי של ע'ריב.

יושבים, גם כן מימין לשמאל: שפחתכם החרופה + הספר עברית אינטרנטית, בן-לי וולק (בלשן של כבוד)+ כרך אקראי ממילון בן-יהודה.

רוצים לשמוע את סוף ההרצאה? במקרה אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני בלשנות פופולרית). העבירו לרכזי תרבות, למנהלי רווחה ולחברים בחוגי בית, וצרו קשר להזמנת הרצאה.

ואם אתם רוצים לקרוא את שאר ההרצאה, זה בעיקרון מעובד מפוסטי המצוין vunuekhsho!. הרוב שם.

קורעים את המגילה מצחוק (ב)

יום שלישי, 22 בפברואר, 2011

משתה פורים שנערך בעלמא, בית לתרבות עברית, בתש"ע.
משתתפים: גיל קופטש, ענבל לורי, ד"ר תמר עילם גינדין.
משתה פורים כולל יין, פירות ומתוקים, אבל עיקרו הוא מגילת אסתר – קריאה ופרשנות.

חלק ב' – 27 דקות. יש עוד ארבעה חלקים, והם נהיים יותר ויותר קצרים.

קורעים את המגילה מצחוק – חלק ב from Thamar Eilam on Vimeo.

חלק ג – ביום שישי 25.2.

רוצים כזה אצלכם בחברה, בבית או ביישוב? במקרה אנחנו ממשיכים לשתף פעולה ומציעים את הפורמט גם בהרכב הזה וגם בהרכבים מעניינים אחרים, לפי תקציב, פניוּת ואופי הקהל. צרו קשר עם מר צים וחבורתו.