מר"נים



מגילת אסתר: מאחורי המסכה – ההרצאה (חלק ד' ואחרון)

יום ראשון, 19 באפריל, 2015

חלקה הרביעי והאחרון של ההרצאה שנתתי לשותפים לדרך בקמפיין מימון ההמונים של מגילת אסתר: מאחורי המסכה ביום שלישי 10.3.2015 במקום לשבט בת"א.

תודה לעשהאל על הצילום.

מי שרוצה להתחיל מהתחלה וטרם ראה את שני החלקים הראשונים – הרי הם:
מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק א

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק ב

מגילת אסתר: מאחורי המסכה – חלק ג

והנה חלק ד' ואחרון (16:04 דקות)

זה לא עד סוף ההרצאה, כי מתישהו פשוט נגמר הזיכרון במצלמה.
(וגם ההרצאה לא מקיפה הכול. כי אי אפשר. בשביל זה יש הספר מגילת אסתר: מאחורי המסכה).

והנה מספר תמונות סטילס מההרצאה לתומכים בירושלים, שהתקיימה בבית משפחת אברמי (בקישור, חפשו "איראן", וגלו למה שירלי התנדבה לארח אותנו).

מגילת אסתר: מאחורי המסכה - הרצאה לתומכים בירושלים. בית משפחת אברמי לפני.

בית משפחת אברמי לפני.

מגילת אסתר: מאחורי המסכה - הרצאה לתומכים בירושלים. עוד מעט תשמעו דברים שכבר קראתם

עוד מעט תשמעו דברים שכבר קראתם

מגילת אסתר - מאחורי המסכה: הרצאה לתומכים בירושלים. גוהר מסעדה פרסית

בתמונה: שותפים לדרך מאזינים בעניין + ירקות חתוכים + ח'ורשט אלו + אש רשתה (מהמסעדה הפרסית גוהר בכפר סבא).

רוצים גם לשמוע ולטעום? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני מימון), ואפשר לשלב עם אוכל – מטעימות ועד סעודה מגוהר – מסעדה פרסית. צרו קשר פה מימין.

הפרתמים מתגיירים כהלכה

יום ראשון, 24 בפברואר, 2013

בהמשך לפוסט הקודם, שבו פיציתי אתכם על השמטת הזירה הלשונית ממעריב ומ-NRG של השבוע, אני מפרסמת את החלקים שירדו בעריכה, כי החלטתי שהם קצת אקדמיים מדיי וקצת כבדים לקורא הממוצע (אלה מכם שמקבלים את הפוסטים שלי ברסס קיבלו חלקים ממנו אתמול, כי רק אחרי הפרסום שמתי לב שהעתקתי והדבקתי את אחת הטיוטות המוקדמות). 

מגילת אסתר היא הספר האהוב עליי בכל התנ"ך כולו. לא רק בגלל הסיפור – מין ואלימות זה תמיד מעניין – אלא מכיוון שאפשר ללמוד ממנה כל כך הרבה על איראן הקדומה, על השפה הפרסית העתיקה, ובכלל על מה שקורה כשלשונות ותרבויות באות במגע. מכיוון שהזירה כאן היא לשונית, נתמקד הפעם במגע בין לשונות, ובמיוחד באופיה של מגילת אסתר כטקסט – כמו שאומרים בפרסית – שמעלה ניחוח של תרגום.

כאשר שפה שואלת מילים משפה אחרת, מתרחשים תהליכי היתוך, כלומר התאמה של המילים לשפה השואלת. המילים הפרסיות במגילת אסתר עברו קודם כול היתוך פונולוגי, כלומר התאמה לחוקים הפונטיים של השפה העברית. הבה נזכיר לעצמנו – מדובר בשפה העברית של לפני כאלפיים שנה, לא לשפה העברית העכשווית. למשל המילה פְרַתַמַה (fra-ראשון, קדימה, tama-הכי), הפכה ל-פַּרְתָּם (מוזכרת רק בצורת הרבים – פַּרְתְּמִים): דגש בבג"ד-כפ"ת בראש מילה, ותנועה בין שני העיצורים הראשונים כדי שחס וחלילה לא יהיה לנו צרור עיצורים.

גם המילה חְ'שַתְ'רַה-פָּאוַן (xšaθra – ממלכה, pāwan – מגן) עברה גיור כהלכה לפני שנכנסה לעברית: את בעיית צרור העיצורים פתרה א' פרוסתטית (לא פרוסטטה, פרוטזה: תומכת, עוזרת לבטא) בתחילת המילה. מאוחר יותר גם השתנה הניקוד. העיצור ת' (θ, כמו th במילה thin) אינו קיים בעברית, ולכן החלפנו אותו ב-ד' שזה הכי קרוב. מה יצא? נכון, אחשדרפן.

שתי המילים, אגב, מופיעות גם בצורתן הפרסית בהתאמה פונולוגית לעברית – פרתמים, אחשדרפנים, וגם כתרגום שאילה, כלומר תרגום מילולי של הביטוי: הפרתמים הם "היושבים ראשונה במלכות" (אסתר א:יד), והאחשדרפנים הם "שרי המדינות" (א:ג). בעברית החדשה יש תרגומי שאילה רבים מגרמנית, למשל קופת חולים (krankenkasse), גן ילדים (kindergarten) ומדעי הרוח  (geistwissenschaft), ואם המילה האחרונה מזכירה ghost, זה לא במקרה.

בנוסף להיתוך פונולוגי – כלומר התאמה לחוקי ההגה של העברית – רוב המילים עברו גם היתוך מורפולוגי, כלומר הן גם נוטות בעברית. להיתוך מורפולוגי יש כמה רמות: בפרק ג' המן מציע להביא עשרת אלפים כיכר כסף אל גנזי המלך. המילה הפרסית ganza "אוצר המלך", נקלטה היטב בשפה העברית, ומכיוון שיש בה שלושה עיצורים, אפשר להטות אותה כפועל – לגנוז, גנז, ובשם הפעולה גניזה. להיתוך מורפולוגי כזה קוראים היתוך מורפולוגי פנימי, כי כבר אי אפשר להפריד בין החלק העברי – המשקל – והחלק הפרסי – השורש.

לשר האוצר, ה-גַנְזַה-בַּרַה (bara "נושא", מאותו שורש כמו הפועל האנגלי to bear), יש לצערו יותר משלושה עיצורים, ולכן המילה גִּזְבָּר נכנסה לעברית, דרך ספר עזרא, רק כשם עצם. ההיתוך המורפולוגי שלה הוא רק חיצוני. כלומר אפשר להוסיף לו צורנים – תחיליות וסיומות – משני צדדיו (הגזברים, כמו האחשדרפנים והפרתמים), אבל הוא לא הפך לשורש נוטה.

גם להיתוך מורפולוגי חיצוני יש שתי רמות: הצורנים שמוסיפים למילה יכולים להיות רק צורני נטייה, למשל יידוע או ריבוי (כמו הפרברים, שתיכף נדבר עליהם), ובדרגת היתוך גבוהה יותר נמצא גם צורני גזירה, כלומר צורנים שיוצרים מילה חדשה, כמו גזברות, פרדסנות ו-דתי.

אכן כן, גם פרבר, פרדס ודת הן מילים פרסיות. פרדס הוא מקום מוקף (פַּרִי=מסביב, כמו פֶּרִי ביוונית) חומה (דַאיסַה), וגם המילה פרבר מתחילה באותו פַּרִי "מסביב", ואחר כך אותו גזע פועל bara "נושא". אלה הם בעצם היישובים שנושאים את העיר מסביב. אותה קידומת עם אותו שורש ביוונית – פֶּרִיפֶרְיָה. דת – פרסית עתיקה דָּאתַה "נתון", כלומר מה שניתן, וגם מה שניתן על ידי המלך או על ידי האל – כלומר החוק. מעניין שהשפה העברית שאלה את המילה "חוק" כדי לתאר מערכת הכוללת גם חוקים וגם אמונות. במגילת אסתר, המילה "דת" מקבלת רק צורני נטייה: "דתֵי פרס ומדי", וגם "ודתיהם שונות מכל עם". בעברית החדשה יש גם "דתִי" ו"דתיוּת", כלומר המילה מקבלת גם צורני גזירה – אבל עדיין ההיתוך המורפולוגי הוא רק חיצוני. אין פועל מהשורש הזה.

אסתר יולדת את כורש והבסיג'ים מפגינים

אסתר יולדת את כורש והבסיג'ים מפגינים. Xerxes – Ars Luminis cc-by-nc-sa

משפט השבוע שלנו הוא תשובתו של אחשוורוש להמן: כאשר המן מציע לאחשורוש כסף תמורת הרשות לטבוח ביהודים, אחשוורוש נותן לו תשובה שנראית תמוהה: הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ; וְהָעָם, לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ (ג:יא). מציעים לו כסף והוא נותן במקום לקחת? מוזר. מספר הסברים בלתי-לשוניים ניתנו למשפט הזה, ביניהם – שאחשוורוש השתכנע בנחיצות המבצע והחליט שכדאי אפילו לשלם (אולי כדי לוודא שהדבר יתבצע על הצד הטוב ביותר, כי אם לא משלמים, לרוב מקבלים שירות פחות טוב), ושהמן בעצם מציע אחוזים מהביזה, והכסף הנתון לו הוא העודף מהשלל שיילקח מהיהודים. אבל ההסבר הבלשני הוא פשוט הרבה יותר: מדובר כאן במר"ן, כלומר בשגיאת תרגום (המונח מר"ן נקרא על שם תרגום אומלל של שם השחקן "כריסטיאן סלייטר" כ"מניח רעפים נוצרי"). כאשר יש לנו מר"ן, אנחנו מתרגמים בחזרה לשפת המקור, ובודקים מה באמת היה כתוב שם. אמנם המקור הפרסי אינו מול עינינו – יכול להיות שאין מדובר בתרגום אלא בטקסט שכתב אדם שחשב בפרסית עתיקה, אבל אפשר לשחזר בקלות: הכסף – אַרְדַתַם (אותו שורש של אַרְגֶנְטוּם הלטיני), לך – תַוַה (tava), נתון – דָאתַם, בדיוק כמו המילה דת. אבל בפרסית עתיקה, ardatam tava dātam זה לא "הכסף נתון לך", אלא בעצם "הכסף נתון על ידיך". כלומר "אתה נתת את הכסף". אחשוורוש פשוט אומר להמן – אתה נתת את הכסף – אתה יכול לעשות ביהודים כטוב בעיניך. השימוש ב"לעשות" בתור ציווי, מוכר גם הוא משלבים מוקדמים של השפה הפרסית. אגב, גם כאשר המן מתפאר שאסתר הזמינה אותו שנית, הוא משתמש באותו מבנה: "וגם למחר אני קרוא לה" (ה:יב), כלומר "אני קרוא (מוזמן) על ידיה".

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני גנזי המלך). צרו קשר פה מימין.

הזירה הלשונית שלא תהיה

יום שישי, 22 בפברואר, 2013

הייתי אמורה להתארח השבוע בזירה הלשונית של רוביק רוזנטל לכבוד פורים.

ברגע האחרון קיצרו את גיליון הדפוס ל-20 עמודים וויתרו על טורי המצוין, ומה שלא מתפרסם בפרינט לא מתפרסם גם באינטרנט. אז הנה בשבילכם בלבד (הפוסט הזה  ערוך לקורא הממוצע. מתישהו בימים הקרובים אפרסם את החלקים שירדו בעריכה, כי החלטתי שהם קצת אקדמיים מדיי וקצת כבדים לקורא הממוצע). 

מחבר מגילת אסתר בקי בשפה הפרסית העתיקה, ומכיר לא רק את המילים ואת השמות, אלא גם את האטימולוגיה שלהן, כלומר מאין הן באו. הוא גם סומך על קהל הקוראים שיכיר את המונחים הפרסיים, ולפעמים הוא חושב בפרסית עתיקה במקום בעברית.
הפרסית היא שפה הודו אירופית, כלומר היא חולקת מוצא משותף עם האנגלית, עם הצרפתית, עם הרוסית, עם הגרמנית, ועם רוב לשונות אירופה האחרות (מלבד פינית, הונגרית, אסטונית ובסקית). המשותף בין הלשונות מתגלה בעיקר במספרים (דוֹ = 2, נֹה = 9), באיברי גוף (לַבּ = שפה) ובבני משפחה (מָאדַר = אם, פֶּדַר = אב, בַּרָאדַר = אח. הדוגמאות מפרסית מודרנית). הפרסית המשתקפת בתנ"ך היא פרסית עתיקה, לשונה של האימפריה האח'מנית – ממלכתם של כורש, דריוש, אחשורוש ואחרים. היא השתנתה הרבה במהלך השנים. פרסית של היום דומה לפרסית עתיקה פחות ממה שאנגלית דומה לגרמנית, אבל האיראנים אוהבים לומר שהם מדברים את שפתו של כורש.
במגילת אסתר אפשר למצוא כמה משחקי מילים המעידים על בקיאותו של המחבר בשפה הפרסית: דת – פרסית עתיקה דָּאתַה "נתון", כלומר מה שניתן. מה שניתן על ידי המלך או על ידי האל הוא החוק. מחבר המגילת מכיר את האטימולוגיה הזאת, ומציע לנו משחקי מילים כמו "להינתן דת" (ג:יד), "והדת ניתנה בשושן הבירה" (ג:טו). משחקי מילים נוספים עושים שימוש באטימולוגיה של השמות ושתי ו-המן: ושתי – וַהִשְתִי – הטובה ביותר, ועליה נאמר – "ומלכותה ייתן המלך לרעותה הטובה ממנה" (א:יט). על המן – ווֹהוּ-מַנַה – המחשבה הטובה – נאמר "ישוב מחשבתו הרעה אשר חשב על היהודים על ראשו" (ט:כה).
משפט השבוע שלנו הוא תשובתו של אחשוורוש להמן: כאשר המן מציע לאחשורוש כסף תמורת הרשות לטבוח ביהודים, אחשוורוש נותן לו תשובה שנראית תמוהה: הַכֶּסֶף נָתוּן לָךְ; וְהָעָם, לַעֲשׂוֹת בּוֹ כַּטּוֹב בְּעֵינֶיךָ (ג:יא). מציעים לו כסף והוא נותן במקום לקחת? מוזר. ההסבר הבלשני הוא פשוט מאוד: מדובר כאן במר"ן, כלומר בשגיאת תרגום (המונח מר"ן נקרא על שם תרגום אומלל של שם השחקן "כריסטיאן סלייטר" כ"מניח רעפים נוצרי"). אמנם המקור הפרסי אינו מול עינינו, אבל אפשר לשחזר בקלות: הכסף – אַרְדַתַם (אותו שורש של אַרְגֶנְטוּם הלטיני), לך – תַוַה (tava), נתון – דָאתַם, בדיוק כמו המילה דת. אבל בפרסית עתיקה, ardatam tava dātam זה לא בדיוק "הכסף נתון לך", אלא בעצם "הכסף נתון על ידיך". כלומר "אתה נתת את הכסף". אחשוורוש פשוט אומר להמן – אתה נתת את הכסף – אתה יכול לעשות ביהודים כטוב בעיניך. השימוש ב"לעשות" בתור ציווי מוכר גם הוא משלבים מוקדמים של השפה הפרסית. אגב, גם כאשר המן מתפאר שאסתר הזמינה אותו שנית, הוא משתמש באותו מבנה: "וגם למחר אני קרוא לה" (ה:יב), כלומר "אני קרוא (מוזמן) על ידיה".
לא רק מר"ן יפה מספקת המגילה, אלא גם תשמו"ץ משובח. תשמו"ץ הוא תרגום שומר משמעות וצליל (מונח שטבע ידידנו גלעד צוקרמן). בפרק ט' מופיע הביטוי "היהודים הפרוזים" (ט:יט). מנקד המקרא, שחי כמה מאות שנים אחרי שהתקדש הטקסט, לא הכיר את המילה פרוזים, ולכן הקרי כאן הוא פְּרָזִים. ההסבר הוא "היושבים בערי הפרזות", כלומר בערים שאין בהן חומה. אבל האם זה הגיוני? הבה נסתכל במילים הרלוונטיות בפסוקים טו-כ בפרק ט: וַיִּקָּהֲלוּ היהודיים (הַיְּהוּדִים) אֲשֶׁר-בְּשׁוּשָׁן… וּשְׁאָר הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בִּמְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ … והיהודיים (וְהַיְּהוּדִים) אֲשֶׁר-בְּשׁוּשָׁן… הַיְּהוּדִים הפרוזים (הַפְּרָזִים), הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת…
כלומר "היהודים הפרוזים" עומד בניגוד ל"היהודים אשר בשושן", ומקביל ל"שאר היהודים אשר במדינות המלך". שושן לא הייתה העיר המבוצרת היחידה באימפריה – אפילו לא בפרס ומדי. לכן פחות הגיוני שיהיה מדובר כאן בערים ללא חומה (ערי פרזות), ויותר הגיוני שיהיה מדובר בשאר מדינות המלך.

המלכים האח'מניים נהגו להתפאר בכתובות הסלע ובכתובות הקיר שלהם בגדולתם. אחשוורוש (חְ'שַיַרְשַא הראשון), בכתובות שהשאיר על חומות פרספוליס, מתפאר, בין השאר, בהיותו "מלך של מדינות עם עמים ממוצאים שונים", ובפרסית עתיקה paruzanānām. אם נוריד את הסיומות הדקדוקיות, נישאר עם פַּרוּזַנַה: paru – רב (יוונית פּוֹלִי) zana – מהשורש של "לידה", אותו שורש של גנטיקה וג'נסיס (סיפור בראשית). תשמו"ץ אמור לשמור גם על משמעות וגם על צליל. פרוזים דומה בצליל לפַּרוּזַנַה. המילה הותאמה למשקל עברי (פָּעוּל), וההסבר "היושבים בערי הפרזות" נועד להסביר את הקשר השמי. היהודים הפרוזים הם היהודים ממוצאים שונים, בניגוד ליהודי שושן.
מחבר מגילת אסתר סומך בדרך כלל על הקוראים שיבינו. הוא אינו מפרש את "הפרתמים" ("היושבים ראשונה במלכות") או את "האחשדרפנים" ("שרי המדינות"), אבל כן מסביר את האטימולוגיה של "הפרוזים". המילה היחידה הנוספת שזקוקה לפירוש במגילת אסתר, היא "פור, הוא הגורל" (ג:ז, ט:כד). יש החושבים ששמו של חג הפורים הוא שאילה משמו של חג נשמות האבות האיראני – פְרַוַרְדִיגָאן (שגם בו יש פ',ו',ר' וסיומת ריבוי), והקישור למילה פור הוא רק תירוץ. לכן גם צריך להסביר את המילה הזאת, שאינה מובנת לרוב הקוראים.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני כסף נתון). צרו קשר פה מימין.

מר"נים איראניים – 2

יום שישי, 7 בדצמבר, 2012

לפני מספר שבועות פרסמתי מר"ן איראני ראשון מתוך שלושה יפים במיוחד שמסתובבים באינטרנט. בפעם הראשונה זה היה בלבול בין משחק ילדים לבין פדופיליה ותרגום מילולי מדיי של ביטוי ציורי, והפעם ביטויים ציוריים אחרים.

אני חוזרת ואומרת: לא מצאתי את המקורות – לא של התרגומים ולא של המשפטים המקוריים. מצאתי רק את המר"נים האלה שרצים ברשת. מי שמוצא לי מקורות או תרגומים – יבורך. עד אז – יכול להיות שזה סתם בדיחה חמודה.

והיום יש לנו מר"ן של יו"ר המג'לס (בית הנבחרים) עלי לריג'אני.

משפט מקורי:  با نشان دادن « لولو» ی شورای امنیت، مردم ایران رو به قبله نمی شوند….

בתרגום מדויק: עם הצגת "המפלצת" של מועצת הביטחון, העם האיראני לא נהיה "עם הפנים לכיוון התפילה (מֶכָּה)".

ובתרגום חופשי: גם כשמציגים את "מפלצת" מועצת הביטחון, העם האיראני לא מת מפחד.

בתרגום יהודי: גם כשמציגים "מפלצת" מועצת הביטחון, העם האיראני לא קורא שמע ישראל.

לולו, המילה שלריג'אני השתמש בה היא לא סתם "מפלצת", אלא מפלצת שמשתמשים בה כדי להפחיד ילדים כדי שיתנהגו כמו שההורים שלהם רוצים: למשל: אם לא תאכל – תבוא לולו ותאכל אותך.

אלט-טאב:

המכשפה – מאת אפרים סידון (שירים רעים לילדים טובים, הוצאת כתר 1991)

ילד אחד היה רזה ולא רצה לאכול.
התרגזה אמו ואמרה בקול:
"אם לא תאכל לא תהיה לי ברירה,
אני אקרא למכשפה נוראה,
שתאכל אותך מיד".
אבל הילד לא פחד –
והאמא הזמינה מכשפה.
באה המכשפה והתחילה לצעוק:
"מה זה, עושים ממני צחוק?
לבוא כל כך מהר ומכל כך רחוק –
בשביל ילד כזה?
קטן ורזה?
אני לא אהיה שבעה מזה!"
ואכלה את האמא.

שיפט-אלט-טאב.

ומה באשר לכיוון התפילה? אדם הנוטה למות, ישכיבוהו וראשו לכיוון מכה. זה יותר טוב למות ככה. אל תנסו בבית. גם שחיטה כשרה חייבת להתבצע כשראשו של הסטייק העתידי לכיוון מכה. כשאומרים שמישהו "שוכב עם הראש לכיוון התפילה", זה אומר שהוא מת, "נשכב עם הראש לכיוון התפילה" זה מתכונן למות, ואם משכיבים אותו עם הראש לכיוון התפילה, זה אומר שמתכוננים למותו, או שהוא כרגע מת (אם זו אישה – לפני כמה זמן יצא פסק הלכה מצרי שאמר שמרגע זה נותרו 6 שעות שמותר לקיים איתה יחסי מין, אח"כ אסור). בעברית אולי היינו אומרים "לכתוב את ההספד", "לחפור את קברו" או "להכין את החבצלת שלו לפרסום" (הנה עוד משהו שצריך לדעת ז'רגון כדי להבין. בעגה עיתונאית חבצלת היא ידיעה מוכנה שיש על כל אדם שהוא חשוב או מפורסם מספיק, כדי שיהיה מוכן אם ימות ללא התראה מוקדמת).

אלט-טאב: הרופא אמר למוישה שנשאר לו עוד שבוע לחיות. בשלב הזה, אילו משה היה מוסלמי, כבר היו משכיבים אותו עם הראש לכיוון התפילה, אבל מכיוון שהוא יהודי הוא מקפיד לומר שמע ישראל בזמנים קבועים. ביום השישי מוישה מריח ריח נפלא של שטרודל התפוחים הנפלא של אשתו מתפשט בכל הבית (קונטרול-טי: אני שונאת שטרודל תפוחים, אבל מוישה זה מזרח אירופה, לא מתאים בראוניז. קונטרול דאבליו). הוא קורא לאשתו ומבקש פרוסה קטנה מהעוגה הנפלאה לפני מותו. "לא", פוסקת אשתו. "זה לשבעה". שיפט-אלט-טאב.

בקיצור, מה שעלי לריג'אני רוצה לומר הוא שהאיראנים הם לא ילדים קטנים שאם אומרים להם "תבוא מפלצת ותטיל עליכם סנקציות" הם ישר ימותו מפחד.

ועכשיו – לתרגומים:

תרגום ניוזוויק: עלי לריג'אני אמר שאם מועצת הביטחון תיראה כמו יצורים שמפחידים את הילדים, העם האיראני לא ישכב בכיוון התפילה של המוסלמים בעולם.

(ובפרסית – علی لاریجانی گفته است كه اگر شورای امنیت مثل موجوداتی كه بچه ها را می ترسانند ظاهر شود، مردم ایران به سوی قبله مسلمانان جهان دراز نمی كشند).

תרגום אל-פאיס הספרדי: עלי לריג'אני אמר שאם מועצת הביטחון תראה לאיראנים אפילו משהו מפחיד, העם האיראני לא יישן יותר בכיוון ערב הסעודית.

(ובפרסית – علی لاریجانی گفت كه اگر شورای امنیت چیز ترسناكی را هم به ایرانیان نشان دهد، باز هم مردم ایران به سوی عربستان سعودی نمی خوابند).

תרגום אומאניטה הצרפתי: עלי לריג'אני אמר ששכיבת האיראנים לכיוון מרכז אמונת המוסלמים תלויה בכך שהם מפחדים/יפחדו מיצורים אגדיים, זה סיפור איראני.

(ובפרסית – علی لاریجانی گفت كه دراز كشیدن ایرانیان به سوی مركز اعتقادات مسلمانان بستگی به این دارد كه آنها از موجودات افسانه ای بترسند، این یك داستان ایرانی است).

בפעם הבאה המר"ן האחרון (לעת עתה) – אחמדי נז'אד בנושא לולו. הישארו עימנו.

 

רוצים ללמוד פרסית? קורס פרסית מרוכז של אוניברסיטת חיפה, מתקיים בתל אביב ובחיפה בחופשת הקיץ. בואו!

מר"נים איראניים – 1

יום רביעי, 17 באוקטובר, 2012

זה שיש מר"נים בתרגום מפרסית – זה ברור. ברגע שאמרנו "תרגום", יש פוטנציאל מר"ן. ממש לא מזמן פרסמתי פה מר"ן שהיה יכול לגרום לתקרית דיפלומטית, אילו היו לנו יחסים להרוס עם הרפובליקה האסלאמית. מתרגם בכל מקרה צריך להכיר את התרבות כדי לתרגם נכון. למשל במר"ן היפהפה "אף פעם לא היה לה קווטר פאונדר", כאשר אילו הייתה המתרגמת יודעת שקווטר פאונדר זה מה שקוראים בעברית מק-רויאל, היא הייתה מתרגמת "היא אף פעם לא אכלה קווטר פאונדר". ובנוסף לכל הצרות פרסית היא שפה ציורית יותר מן הממוצע.

מר"ן אחר (הומופוני).

לא קשור, רק הומופוני. מרן עובדיה יוסף. צילום – מיכאל יעקובסון cc-by-sa

אני לא מכירה אף מתרגם שחף ממר"נים, אבל לפעמים זה משעשע במיוחד, כשאתה מסתכל מכיוון שפת המקור.
יש שלושה מר"נים שמסתובבים באתרי חדשות (למשל פה), בפורומים (למשל פה) במיילים, בבלוגים (למשל פה) ובפייסבוק (למשל פה). אפשר ללמוד מהם הרבה על השפה ועל התרבות, וגם להתבאס שהם נותנים רק את התרגום הפרסי של התרגומים ואני לא מצליחה למצוא את המקורות. מי שמוצא לי את התרגומים המקוריים יבורך לעולמי עד (וכמובן יקבל קרדיט וקישור). אז הנה הראשון מביניהם, והאחרים בקרוב.

אחמדי נז'אד נואם

צילום: דניאלה זלצמן cc-by

אחמדי נז'אד אמר: غرب دست از بچه بازی بردارد و با دم شیر بازی نكند.
ולאלה שפחות שולטים בפרסית – "שהמערב יפסיק עם משחקי הילדים ולא ייקח סיכונים מיותרים (הביטוי האיראני הציורי הוא – לא לשחק עם זנב של אריה)".

העיתון הצרפתי לה מאטין תרגם כך: "אחמדי נז'אד אמר שהמערב יפסיק עם הסטיות ועם אונס ילדים, ולא ישחק עם אריות*".
אל-פאיס הספרדי כתב: "נשיא איראן האשים את המערב בהתעללות בילדים ואמר שאסור למועצת הביטחון לשחק עם אריות".
לה קרודוניה איטליה כתב: "אחמדי נז'אד הזהיר את המערביים שאל להם לאנוס ילדים באופן סוטה ולהרוג את האריות".

*בכל התרגומים זה יכול להיות גם "ברזים", אבל לא מצאתי את המקורות. איזה מעפנים…

איך זה קרה?
הביטויים הבעייתיים הם بچه بازی bače bāzi "משחק ילדים", שעשוי להתפרש גם כ"פדופיליה",  והביטוי הציורי "לשחק עם זנב של אריה".

איך "משחק ילדים" הפך לפדופיליה?

כמו צירופי סמיכות עבריים, גם בפרסית צירופי סמיכות יכולים להיות עם כל מיני יחסים בין המילים (כן, כן, הבדיחה הידועה – ממה עושים שמן זית? ממה עושים שמן חמניות? ממה עושים שמן תינוקות?). הצירוף "משחק ילדים" בפרסית יכול להיות גם משחק של ילדים, משחק כמו של ילדים, גם משחק עם ילדים/ בילדים (פדופיליה).
בכלל, בפרסית התפתחה למילה "משחק" משמעות נוספת, מינית. למשל בפוסט שתרגמתי של באבכ איראן באן, תרגמתי "רק כדי להשיג זיון". המקור היה برای دختر بازی یا پسر بازی – מילולית – לשם משחק-בנות או משחק-בנים. הומוסקסואליות היא  همجنسبازی (هم =אותו – جنس = מין – بازی  = משחק) וכו'.

אלט-טאב לדוברי פרסית, כולל תלמידי העבר שלי: הבינוני הפועל بچه باز ، همجنسباز וכו' הוא גזירה לאחור, כי بازی  במקור הוא לא שם פעולה מהסוג של מ. שמני + ג. הווה + ی مصدری. שיפט-אלט-טאב.

העניין עם האריות משעשע, כי אמנם אפשר להבין שאחמדי נז'אד לא מתכוון למשחק אמיתי עם אריות אמיתיים, אבל בפרסית "אריה" הוא סמל לגבורה, והרבה פעמים קוראים לאנשים גיבורים "איש/ה-אריה" (شیرمرد، شیرزن) אם מתרגמים "לשחק עם אריות" במקום "לקחת סיכונים מיותרים" (או כל ביטוי ציורי אחר, כמו "לתחוב את הראש ללוע הארי") זה נראה כאילו הוא אומר "אל תתעסקו איתנו, אנחנו גיבורים", במקום סתם לומר שהם משחקים באש.

למה זה יכול להיות גם ברזים? בפרסית לברז קוראים אריה, כי לברזים הייתה פעם צורה של אריות. במקור זה شیر ِ آب "אריה המים", ובקיצור – אריה. כלומר ברז. ולמי שרוצה עוד להתבלבל – זה גם הומונימי (לפני 1000 שנה רק הומוגרפי) עם "חלב". אז הנה לכם שלוש מילים לאוצר המילים הפרסי שלכם – במילה אחת: שיר (شیر) זה גם ברז, גם אריה וגם חלב. אני מתארת לעצמי שהם כן תרגמו "אריות", כי אילו היו מתרגמים ברז, התרגום הפרסי היה شیر ِ آب.

זה התרגום הפרסי של המר"נים:
لوماتن چنین نقل كرد: « احمدی نژاد گفت كه غرب دست از لجاجت و تجاوز به كودكان بردارد و با شیرها بازی نكند.» نشریه اسپانیایی ال پائیس نیز نوشت: « رئیس جمهور ایران غرب را متهم به كودك آزاری كرد و گفت كه شورای امنیت نباید با شیرها بازی كند.» نشریه لا كرودونیای ایتالیا نیز نوشت: « احمدی نژاد به غربی ها هشدار داد كه نباید با لجبازی به كودكان تجاوز كنند و شیرها را بكشند.»

שני המר"נים האחרים – בעתיד הנראה לעין (כבר יש טיוטה!)

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני אריות). ספרו למנהל הרווחה הקרוב לביתכם. יוצרים קשר פה מימין.

רוצים ללמוד פרסית אצלי בבית? הנה ההזדמנות שלכם: לימודי פרסית.

שנה טובה מחאפט'

יום שלישי, 18 בספטמבר, 2012

בשנה שעברה אירחנו כאן ברכה מאיתאללה ברוג'רדי. השנה אנחנו מצד אחד עולים רמה למשורר הלאומי, מצד שני הוא לא באמת הקדיש לנו את השיר במקור.

משוררנו הלאומי חאפט'. התמונה מהאתר מהר-י מיהן "אהבת המולדת" (במילים פרסיות), cc-by

חאפט', שזה קיצור של ח'ואג'ה שמס אלדין מחמד בן בהאא' אלדין חאפט' שיראזי (חָאגֶ'ה שַׁמְסוֹדִּין מוֹהַמַּד בְּנֶ בַּהָאאוֹדִּין הָאפֶזֶ שִׁירָאזִי), בן המאה ה-14 לספירת הנוצרים (המאה השמינית להג'רה) הוא המשורר הלאומי של איראן. עד היום רוב האיראנים יודעים לדקלם אותו בעל פה, וספר השירים שלו מונח פעמים רבות על שולחן ראש השנה הפרסי. הוא זכה בכינוי חאפט' ("הנוצר"), כי הוא ידע בעל-פה 13 גרסאות של הקוראן, או לפחות כך אומרים.

ספר השירים שלו נחשב כמעט קדוש – על גבול המיסטי, ולכן אפשר גם לגלות באמצעותו מה יהיה גורלך. לפעולה קוראים פאל-י חאפט' (פָאלֶ הָאפֶז), והיא דומה לאסתח'ארה, שהיא התייעצות עם הקוראן, וגם למה שיהודים עושים עם ספר תהלים. פשוט שואלים את השאלה, פותחים בשיר אקראי ובוחרים שורה אקראית, ולפי האווירה באותו בית שיר, יודעים מה התשובה לשאלתכם. רוצים לנסות?

חאפט' כתב ע'זלים (רזלים, בתעתיק פונטי), שהם שירים ארוכים יחסית, מרובעים, שירים בני ארבע שורות, וקטעים, שהם שירים קצרים אבל לאו דווקא במשקל מרובעים. אני מניחה שהוא לא מספר אותם בעצמו, אבל היום אפשר למצוא אותם מקוטלגים לפי סוגי שירים ומספרים.

את השיר הבא – או ליתר דיוק את קטע מס. 21 – הקדיש חברי האיראני רצ'א (רֶזָא), לי ולכולכם. מכיוון שהפרסית של חלקכם עדיין לא מושלמת – הריהו לפניכם בפרסית, בתעתיק מדויק, בתעתיק פונטי (כדי שתדעו איך באמת לקרוא), בתרגום מדויק ובתרגום חופשי. וכמובן בתרגומים של גוגל, כי איך אפשר בלי…

וזה בית השיר ששלח לנו רצ'א:
سال و فال و مال و حال و اصل و نسل و تخت و بخت
بادت اندر شهریاری برقرار و بر دوام
سال خرم فال نیکو مال وافر حال خوش
اصل ثابت نسل باقی تخت عالی بخت رام

כאן הוא נח על משכבו בשלום, או מתהפך בקברו.

קבר חאפט' בשיראז. כאן הוא נח בשלום על משכבו, או מתהפך בקברו. צילום: Ondřej Žváček cc-by

תעתיק מדויק:

סאל ו פאל ו מאל ו חאל ו אצל ו נסל ו תח'ת ו בח'ת
באדת אנדר שהריארי ברקראר ו בר דואם
סאל ח'רם פאל ניכו מאל ואפר חאל ח'וש
אצל ת'אבת נסל באקי תח'ת עאלי בח'ת ראם

בתעתיק פונטי (פונט מודגש = הברה מוטעמת):
סָאלוֹ פָאלוֹ הָאלוֹ אַסְלוֹ תַחְתוֹ בַּחְת
בָּאדַת אַנְדַר שַׁהְרִיָארִיֶ בַּרְרַרָארוֹ בַּר דַוָאם
סָאלֶ חוֹרַّם פָאלֶ נִיכּוּ מָאלֶ וָאפֵר הָאלֶ חוֹש
אַסְלֶ סָאבֶּת נַסְלֶ בָּאקִי תַחְתֶ אָלִי בַּחְתֶ רָאם

הערות לתעתיק הפונטי:
ו' החיבור בפרסית קלסית, ובמידה מרובה גם במדוברת, היא O אנקליטית, כלומר תנועת O שמתחברת למילה שלפניה.
ח (ح) נשמעת בפרסית בדיוק כמו ה, ואילו ח' (خ) נשמעת כמו ח' עברית אשכנזית, או כֿ (כ רפויה).
להבדלים בין קמץ + א לבין פתח, ראו וידאואי המצוין שצילם יובל Rill עופר – מבוא למבטא פרסי ב-30 שניות (זה רק 16).
ק' פרסית נשמעת בסביבות מסוימות (למשל במילה ברקראר) כמו ר' ישראלית. ה-ר' הפרסית היא מתגלגלת אבל רכה יותר מהספרדית והאיטלקית. בסביבות אחרות, כמו באקי, ק' נשמעת כמו ק' ערבית, נחצית (עמוקה כזאת, תחשבו על מבטא עראקי).
השדה (ـّ) מעל ה-ר' אומרת שצריך להכפיל את העיצור, כלומר לגלגל את ה-ר' יותר זמן מהרגיל. זה בעיקרון כמו דגש, אבל בעברית אין דגש ב-ר.
הסגול בסופי מילים אינו מוטעם. זוהי תנועה בשם אצ'אפה (אֶזָאפֶה) המקשרת בין גרעין לבין לוואי בצירופים שמניים, כלומר בין שם לתואר, בין שם לשם אחר שמתאר אותו בצירוף סמיכות, וגם בין תארים ובינוניים למשלימים שלהם, שבאים אחריהם.

תרגום מילולי:
שנה וגורל וקניין ומצב-רוח וייחוס וצאצאים וכס ומזל.
יהי לך במלכות יציבה ונצחית
שנה נעימה/רעננה, גורל יפה, קניין שופע, מצב רוח טוב
ייחוס ברור, דור המשך, כס מרומם, מזל מאולף.
הערה לתרגום המילולי: האיראנים משווים את המזל לסוס, אז מזל מאולף זה כזה שאפשר לרכוב עליו בקלות.
המממ… אני ממש גרועה בתרגומים שיריים. אם אחכה להשראה כדי לתרגם תרגום שירי טוב, כבר יעבור גם יום כיפור ולא יהיה לגיטימי לפרסם פוסט שנה טובה.
מישהו יכול להרים את הכפפה ולעזור לי פה?
אם אתם צריכים עזרה, אז חוץ מהתרגום המילולי, הנה גם תרגום גוגל טרנסלייט, לאנגלית

Years and had the fortune and wealth generation and bed and fortune
Badt involved monarchy and establish a durable
Had great wealth and good fortune in buying good
The basic premise remains the generation of flat-top fortune-ROM

ולעברית:

השנים והיה דור ההון ועושר והמיטה ומזל
Badt מעורב מלוכה ולהקים עמיד
היה עושר רב ומזל טוב בקנייה טובה
נחת היסוד הבסיסית נשארה הדור של-ROM מזל עם הגג שטוח.

וכאן יש תרגום אמנותי לאנגלית של שהריאר שהריארי, שכל הזכויות עליו שמורות (תרגום אמנותי = יפה, לא נאמן)

ברוכים הבאים לאיראן

יום שלישי, 31 בינואר, 2012

שוב פוסט שהוא גם רגע של פרסית, אבל לפחות מחלקו הראשון גם דוברי עברית (ואנגלית) יכולים ליהנות.

אני מקווה בשבילם שזה פוטושופ או בדיחה, אבל התמונה הזאת מסתובבת ברשתות החברתיות בתור משהו אמיתי:

خوش آمدید welcome to the Islamic Republic

ברוכים הבאים לרפובליקה האסלאמית

טוב, זה שגוגל טרנסלייט לא יודע פרסית – את זה אנחנו כבר יודעים. אני גם לא בטוחה שזה גוגל טרנסלייט, כי כשנתתי לו את זה עכשיו, קיבלתי משפט טיפה'לה יותר הגיוני:

Your entry into the territory of Iran Welcome to our passengers.

אלט-טאב: שלחו אליי טופס משוב על גוגל טרנסלייט למלא אונליין. בכל הקטגוריות מילאתי 5 (מתוך 5): הוא עושה מה שאני מצפה ממנו לשביעות רצוני המלאה. מה שאני מצפה ממנו זה להצחיק אותי. שיפט-אלט-טאב.

ייתכן שזה תרגום ישן (גוגל טרנסלייט די מפשל בזמן האחרון ולא מתרגם מספיק מצחיק) או שזאת אחת מתוכנות התרגום האחרות. או שזה באמת לא אמיתי אלא מישהו חמד לצון. והצליח.

בכל מקרה, איך קרה נס התרגום הזה? כאן מתחיל רגע של פרסית לייט. לקראת הסוף הוא נהיה קצת יותר למתקדמים. בואו נראה מי ישרוד.

קודם כול הטקסט הפרסי:

ورود شما مسافران محترم را به خاک جمهوری اسلامی ایران گرامی میداریم.

וזה תרגום נאמן למקור, אבל עדיין עברי:

"נוסעים נכבדים, אנו מוקירים את בואכם אל אדמת הרפובליקה האסלאמית".

עכשיו תרגום נאמן מדיי למקור:

"את כניסתכם, נוסעים יקרים, לאדמת הרפובליקה האסלאמית, יקר אנו מחזיקים (we hold dear)".

ועכשיו תרגום מילה במילה (התעתיק לעברית הוא פונטי, לא מדויק):

ورود (ווֹרוּד) – כניסה (האלגוריתם של גוגל טרנסלייט עובד על סטטיסטיקה. רוב ה-ورود , כלומר הכניסות, הן לאתרי אינטרנט – ולכן "login")

شما (שׁוֹמָא) – אתם (לוואי של "כניסה". ווֹרוּדֶ שׁוֹמָא ביחד זה "הכניסה שלכם").

مسافران محترم (מֹסָאפֶרָאנֶ מֹהְתַרַם) נוסעים נכבדים

را (רָא) – אֶת (בפרסית "את" היא פוסט-פוזיציה, כלומר מילת יחס שמגיעה אחרי המילה, בניגוד לפרה-פוזיציה, שבאה לפני המילה).

به (בֶּה) – ל- פרה-פוזיציה.

אני לא 100% בטוחה למה המכונה תרגמה כאן "to". לא נראה לי שהיא מכיר את ההיסטוריה של הפוסט-פוזיציה را (רא) מספיק כדי לדעת שבפרסית אמצעית, יהודית קדומה וקלסית זה "ל-". בכלל, שתי מילות היחס – גם را וגם הפרה-פוזיציה به (בֶּה), "ל-", קצת רחוקות מדיי מההתחלה. לעניות דעתי הקובעת הוא שייך ל"כניסה", שנאמר: "login to" (ראו מסך שני בתמונה).

خاک (חָ'אכּ) – אדמה.

جمهوری اسلامی ایران – (גֹ'מְהוּרִיֶ אֶסְלָאמִיֶ אִירָאן) – הרפובליקה האסלאמית של איראן (תורגם נכון!). ביחד – חָ'אכֶּ גֹ'מְהוּרִיֶ אֶסְלָאמִיֶ אִירָאן  – אדמת הרפובליקה האסלאמית.

گرامی  (גֶרָאמִי) – יקר, במובן dear. יקר ללב. תורגם celebrated.

میداریم – (מִידָארִים) גוף ראשון רבים ("אנחנו") של הפועל to have.

כאן אנחנו נכנסים לרגע של פרסית חופר למדיי עד שייצא נפט (למי שלא למד אצלי. מי שכן שוחה בזה חופשי), אז הרגישו חופשי לדלג לפסקה האחרונה. הדבר המוזר הראשון שקופץ לכם לעיניים, אם למדתם רק ברמת מתחילים, הוא הקידומת می (מי), קידומת המביעה אספקט ממושך או הרגלי. הפעלים "להיות" ו"to have" הם ממושכים מעצם הווייתם. זה אומר שאין בהם משמעות לאספקט ממושך, ולכן הם לא מקבלים את הקידומת הממושכת (גזע ההווה باش כן מקבל קידומת ממושכת, אבל است/هست, بود، دار ו-داشت לא).

אז למה כאן הוא כן מקבל קידומת ממושכת?

הפועל داشتن יכול לקבל את הקידומת בשני מקרים: כאשר הוא חלק מפועל מורכב, כלומר אין לו באמת משמעות של "to have", או כאשר הקידומת אינה מביעה אספקט ממושך אלא מודוס אי-ריאלי. כמו בתנאי בטל. (תודה למיקה על השתתפותה בהגדרת המקומות האלה).

במקרה שלפנינו, מדובר בפועל המורכב گرامی داشتن, מילולית to hold dear.

אלט-טאב: "להחזיק" זו המשמעות המקורית של הפועל داشتن, עוד מהימים שבהם שייכות הייתה מובעת כמו בעברית, באמצעות "יש ל-". היום המבנה הזה קיים קצת במדוברת, ומוכר בעיקר מהביטוי X سالشه (سال+ش+است) – המקביל לספרותית X سال دارد "יש לו X שנים". שיפט-אלט-טאב.

گرامی כאן הוא מושא פרדיקטיבי: מבנה העומק כולל את המשפט השמני شما گرامی هستید "אתם יקרים". מבנה דומה, שכבר התרחק ממשמעותו המקורית, הוא دوستت دارم "אני אוהב/ת אותך", שגם אותו מצינו עם קידומת می (למשל בווידאו המצ"ב), ובמבנה העומק שלו יש تو دوست هستی "את/ה חבר/ה".

שימו לב שמשמעות הפועל داشتن כאן ו- to hold בפועל המורכב to hold dear הוא לא "להחזיק" פיזית, אלא יותר במשמעותו הסלנגית: "אני מחזיק ממך חבר", "אני מחזיק ממך (אדם) יקר". בדיוק כמו دانستن בדגם הערכיות המשולש, אבל עם יותר רגש.

הערה לעצמי: לכתוב פוסט שלם על מושא פרדיקטיבי.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני נפט). העבירו למנהל הרווחה שלכם, לרכז התרבות או סתם למי שמארגן את מסיבת החנונים השנה, שיזמינו הרצאה לפורים.

ביידיש זה נשמע יותר טוב

יום שבת, 15 בינואר, 2011

מכירים את הבדיחות האלה שאי אפשר לתרגם?

שני חברים נפגשים בבית קפה, מדברים ונחמד, אבל חסרה קצת אווירה.
אז אחד מהם מוציא מהתיק פסנתרן קטן, שם אותו ליד, והפסנתרן מנגן וממש נחמד.
השני מתלהב: יו! זה פסנתרן אמיתי אבל מיניאטורי! מאיפה לך?
אומר הראשון: יש מכשפה אחת ביער שמגשימה משאלות.
החבר לוקח את הכתובת של המכשפה, הולך אליה, מבקש מיליון דולר.
כשהוא יוצא מבית המכשפה, הוא רואה ברווזים מאופק עד אופק.
חוזר לחבר שלו, אומר לו: החברה שלך, המכשפה, היא לא שומעת כל כך טוב, נכון?
עונה החבר: אתה באמת חושב שהייתי מבקש פסנתרן בגודל 30 ס"מ?

ותודה לגיסי היקר שסיפר לי את הבדיחה הזו.
ועכשיו להיפך הגמור: בדיחה שאפשר להבין גם בלי להבין את המילים. קבלו את אחותי ואת גיסי:

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני צחוקים). צרו קשר דרך כאן

היאור הוא לא רק נהר במצרים

יום חמישי, 30 בספטמבר, 2010

לפני שבועיים התפרסמה הדורבנה הראשונה שלי. לתוהים איך הצלחתי לקבל פרוטקציית-על ולהכניס דורבנה יום אחרי שהגשתי אותה – זו הייתה דורבנה מוזמנת, ביטוי שאני משתמשת בו זה כ-12 שנים, מאז שהתחתמתי עם אבי ילדיי.

מי שאוהב אותי וטרם חימש, מוזמן לעשות זאת, שכן בימים הראשונים הייתי ב-20 הגדולים ומאז ירדתי משם ואני מתבאסת.

באותה הזדמנות הצעתי עוד שתי דורבנות, אחת מן הסתם תתפרסם מתישהו, והשנייה נפסלה על רקע סיבוכיות יתר בהסבר האטימולוגי.

אז איזה מזל שיש לי גם בלוג משלי!

הדורבנה הייתה בַּיְּאוֹר, ומשמעותה – בהכחשה.

האטימולוגיה עוברת דרך משחק מילים הומופוני באנגלית, שלא ניתן לתרגם אותו לעברית. מארק טוויין טבע את הביטוי ِDenial ain't just a river in Egypt, ואני מוצאת את עצמי משתמשת בו פעמים רבות, גם כי הוא חמוד להפליא וגם כי הוא מתאים לכל כך הרבה סיטואציות.

Denial הוא כמובן הומופון של The Nile.

הדוּגמוֹת שלי היו:

"מה נסגר עם רן? הוא עדיין בארון?"
"הוא לא בארון, הוא בַּיְּאוֹר".

וכן

"כולם יודעים מה אשתו עושה עם כולם, ורק הוא חי לו בַּיְּאוֹר"

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב, גם באנגלית (אם אנחנו כבר בענייני חו"ל). צרו קשר דרך כאן.

האלכימיה של המילים / שלומית קדם

יום שלישי, 23 בפברואר, 2010

אלכימיה של מילים היא ההגדרה שלי למלאכת התרגום. מקובל להגדיר תרגום כיציקה מכלי לכלי, אבל לדעתי הגדרה זו נכונה רק כשמדובר בתרגום טכני, אם הוראות הפעלה למכשירים וכדומה, ואם תרגום מקצועי יבש. במקרים כאלה, הדגש חייב להיות על דיוק מקסימלי ואין מקום לניואנסים אישיים, לפרשנות או לשינויי גוונים. מה שנאמר בשפה אחת הוא שייאמר בשפה האחרת, בצורה הברורה, הפשוטה והמובנת ביותר.

בתרגום אמנותי, לעומת זאת, כר האפשרויות נפתח לפני העושה במלאכה, ומידותיו משתנות בהתאם לסוג היצירה, ליכולתו האישית של המתרגם, לעושר הלשוני במקור, למרחק בין שפת המקור לשפת התרגום ובין התרבויות השונות, ועוד. בקצה האחד של הסקאלה נמצאת ספרות עיון והדרכה לסוגיה השונים, הכוללת במקרים רבים גם תיאורי מקרים, דוגמאות, סיפורים אישיים וכדומה, לצד תרגילים, תפריטים, טבלאות ותרשימים. חירות המתרגם תלויה באופי החומר המתורגם.
בקצה האחר של הסקאלה נמצא, כמובן, השיר האמנותי, המציב לפני המתרגם את האתגר הגדול ביותר. למעשה, שיר אי אפשר לתרגם במלוא מובנה של המילה. מי שמנסה לשמר בכל מחיר את מסגרת השיר המקורית – מספר מילים, מבנה תחבירי, צליל  – חזקה עליו שייכשל, אלא במקרה של דמיון מובהק בין שתי השפות. בעצם, המתרגם נדרש לחבר שיר חדש, שכולו מבוסס על שיר קיים – נושא, תוכן, מבנה כללי, אופי – והצלחתו נמדדת לא במידת דמיונו לשיר המקורי אלא באיכותו כשיר העומד לעצמו, בשפת התרגום. בהשוואות תרגומים שונים לשיר אחד אפשר לעמוד על ההבדלים הבולטים בין שתי הגישות – מצד אחד, הניסיון לשמר כל מאפיין של שפת  המקור מביא לא פעם לתוצאות מוזרות ביותר בשפת התרגום, גם אם המתרגם הגאה מצביע על הצלחתו בשימור הפרמטרים המכניים של השיר, ומצד שני, לקיחת חירויות יתרות יכולה להניב שיר יפה כשלעצמו, אבל הקשר היחיד בינו לבין המקור מתמצה בנושא.
תרגום שירה מחייב הליכה על חבל דק. לפעמים מעשה הלוליינות עולה יפה ואנו יכולים להתברך בשיר מעולה, שקול וחרוז בשפה החדשה כמו במקורית ומבטא בהצלחה את המסר שבשיר המקורי; לפעמים אנחנו נוכחים לדעת, שהמעלל אינו לפי כוחנו וחוזרים כבר בתחילת הדרך ולפעמים – וזה הגרוע מכל – נדמה לנו שהצלחנו ואיננו מבחינים, שהחבל נקרע ואנו מקרטעים לא בחלל האוויר אלא על הקרקע, למשל ולשנינה בפי כל קורא.
ויש נקיקים, ששום חבל אינו עשוי לגשר עליהם, ומוטב לנו להישאר מן העבר הזה וליהנות מן הנוף מרחוק. יש דברים שאי אפשר לתרגם, ומוטב לוותר מאשר להוציא מוצר פגום וכושל, לפחות עד שיבוא מי מענקי הדור ויעשה בנפלאותיו.

בתווך, בין שני הקצוות האלה, נמצא תרגום הפרוזה, הספרות היפה לכל סוגיה ורמותיה, מתומס מאן עד לרומן הרומנטי, מאסימוב וניבן אל ספרי מתח ופעולה, מספרות ילדים קלאסית אל ספרות ילדים ונוער קלילה, פופולארית וחסרת ערך כמו ג'אנק פוד, מסאגה של גלסוורתי או טולסטוי עד סיפורים קצרים של דורותי פרקר ואו הנרי, וכל מה שבין אלה לאלה, לטוב ולרע.

למלאכת המחשבת הזאת, אותה לוליינות בין שפה לשפה, אני קוראת האלכימיה של המילים – לא יציקה של אותה מסת חומר מכלי בעל צורה אחת לכלי בעל צורה אחרת, אלא המרת חומר אחד בחומר אחר, בעל משקל סגולי שונה ותכונות אחרות – ובכל זאת תוך שימור המרכיב העיקרי, הלא הוא התוכן הרעיוני, העלילה, המסר – הרוח והנשמה של הדברים, בלבוש שונה ובצורה אחרת. תאמרו, אלכימיה היא מעשה כשפים, יציר אגדה? יפה אמרתם. לפעמים, גם תרגום משובח הוא מעשה כשפים.

*

המתרגם הוא אדם בודד, העושה מלאכתו ביחידות וכל ההכרעות עליו ועל ראשו. יש לו כלי עזר רבים – מילונים, מודפסים ומקוונים; לכסיקונים ואנציקלופדיות; אטלסים; וכמובן – אינטרנט. כשעומדת לפניו שאלת בקיאות בתחום מסוים, הוא יכול להתייעץ עם מומחה וכך גם בשאלות תעתיק, דיוק היסטורי וכדומה. אבל בבעיות תרגום גרידא – שם אין עצה ואין תבונה. שם נאלץ המתרגם לסמוך על עצמו, על הידע והניסיון שצבר במשך השנים ובמקרים רבים – על תחושות בטן ועל מצפון. להלן דוגמאות להתלבטויות כאלה, לצד טעויות תרגום מבדחות שנעשו, מן הסתם, ללא כל התלבטות שהיא.

בשני ספרים של דיק פרנסיס, "קאמבק" ו"מהירות מסוכנת", שיצאו שניהם בהוצאת שלגי ובתרגומו של אותו מתרגם, נתקלתי בפיתרון גרוע לבעיה, שאולי אין לה פיתרון טוב. בראשון אומר אב לבנו החורג, שלא יפנה לעולם אל אמו בתואר "אמא", שיש בו משום יחס מתנשא ושתלטני, אלא ב"אמא'לה", למשל. בספר השני, אב שגידל את בנו, היתום מאם, בשלט-רחוק, אפשר להגיד, ומשתדל להתקרב אליו כשהוא בן שמונה-עשרה,  פוקד על הבן להימנע מלפנות אליו בתואר "אבא" אלא ב"אבא'לה". הבן מרגיש שלא בנוח עם התואר הזה, המרמז, לדעתו, על קרבה מתמדת בין אב לבן משחר הילדות, בניגוד לקשר המרוחק הקיים בינו לבין אביו, שיש בו יותר כבוד מאהבה.
אגב, בסוגריים, התייחסות דומה מופיעה בספרה של לין ריד בנקס, Two is Lonely, השלישי  בטרילוגיה שראשיתה בספר "החדר דמוי L"  (היחיד שתורגם לעברית). ג'יין, אם חד-הורית, מגלה לבנה, בעל כורחה, מיהו אביו האמיתי, שאתו ניתקה במתכוון כל קשר עוד בהריונה והרחיקה אותו מבנם המשותף מאז היוולדו. הילד בן השמונה מתעניין בזהות אביו, שאליו הוא מתייחס כ"Daddy". אמו מסתייגת מכינוי זה ומסבירה לו, ש"דדי" הוא אבא שמטפל בילד, משחק אתו, לוקח אותו לטיולים וכדומה, בניגוד ל"father", שרק הוליד אותו, אבחנה דקה מדי לילד בן שמונה, כמובן.
איפה הבעיה בתרגום? מיד נראה. באנגלית הכוונה, כמובן, לFather" " ו"Mother", בניגוד ל-Dad, Daddy, Pop, Papa ו-Mom, Mammy, Mum וכו'. אלא שבעברית אין הבחנה כזאת. "אמא" היא הפניה המקובלת בין ילדים לאמותיהם בכל גיל, מינקות עד זקנה ושיבה וכך גם  "אבא". הפניה "אבי" ו"אמי", בתרגומים עבריים, מופיעה רק בהקשר דתי, אל כומר או אב מנזר או אל אם מנזר. בעברית אין מקבילה ל-father ו-mother האנגליים, ואפילו ילדים קטנים אינם פונים אל הוריהם, בדרך כלל, ב"אבא'לה" וב"אמא'לה" (אמא'לה מופיעה, אם בכלל, כקריאת אימה בשעת בהלה פתאומית ו"אבא'לה" אולי כפניית זלזול לאדם מבוגר מצד צעיר זר, כמו "דודה" לכל אישה מבוגרת).
איך פותרים את הבעיה, אם כך? אולי לא פותרים. לא הכל אפשר לפתור. אפשר לשים "אדוני" במקום Father ו "אבא" כמקביל ל-Dad"" או Daddy ובאותה שיטה, "גברתי" במקום Mother ו"אמא" לכל שאר האפשרויות. הבעיה היא, שבאנגלית קיימת, בחוגים מסוימים, פניית כבוד Sir לאב וMa’m לאם (קיצור של מאדאם, לא של אמא). אפשר גם להשמיט את כל הדיון, אבל זה לא תמיד רעיון טוב, כיון שהדברים אינם עומדים בפני עצמם ומתקשרים לדברים אחרים. המבחן הטוב ביותר, אולי היחיד, הוא להציב את המילים במסגרת שיחה יום-יומית שגרתית בעברית ולראות, איך הן נקלטות שם, לא כתרגום אלא כדיבור חי ונושם. במקרה הנוכחי, הן אינן נקלטות.

עוד מכשלה אורבת לכל מתרגם גם אם הוא בקיא בשפת המקור ובשפת התרגום, והיא נובעת מכישלונו של המתרגם לזהות מובאות משפתו הוא כשהן מצוטטות בתרגום. התוצאה חמורה ביותר כשמדובר במובאות מן התנ"ך, שהמתרגם השקדן מנסח אותן מחדש בלשונו הוא בלי שיהיה לו צל של מושג, שהוא כותב מחדש את ספר הספרים. נכון, לפעמים קשה מאד לזהות מובאה מן התנ"ך או מדברי חכמים, כשאין שום רמז למקום שממנו נלקחה, ומתרגם מנוסה צריך לפתח חוש שישי  לזיהוי מובאות כאלה. לא פעם מצאתי עצמי עוברת על כל ספר תהילים, למשל, משום שהחוש השישי שלי אמר לי, שהפסוק האנגלי שלפני נלקח מאי-שם בספר זה, אם כי לא היה לכך רמז במקור. כמובן, קונקורדנציה יכולה לעזור מאד במקרה זה, אם יודעים מה להזין לה כשאילתא.

התלבטות, אחת מרבות, הפוקדת מתרגם אחראי היא בשאלה, איך לנהוג בטעות מובהקת של הסופר, שחמקה גם מעינו הצופייה (בשאיפה…) של העורך והתגנבה אל הספר. טעויות כאלה מצאתי לא אחת בתחומים שונים ומשונים – היסטוריה, גיאוגרפיה ואמנות. אם נצא מהנחה, שהמתרגם  מודע לטעות, מה עליו לעשות? האם יתקן אותה על דעת עצמו ויצפין את הטעות מעין הקורא העברי? האם יתקן אותה בתוספת כוכבית והערת שוליים מבארת? או שמא יבחר להתעלם ולתרגם את הטעות כמות שהיא, בבחינת אותם שלושה קופים – לא רואה, לא שומע, לא מדבר?
אין לי תשובה אחת לכל המקרים ולכל המתרגמים. יהיו שיעדיפו לתקן, כשהם בטוחים כליל בצדקתם, וחסל. אחרים יעדיפו את שיטת הכוכבית והערת השוליים או יסתפקו ב(כך במקור) בגוף הטקסט. החששנים ורכי הלבב יעדיפו כנראה להתעלם ולהנציח את הטעות (כמובן, יתכן גם שאינם מודעים לה…). כך או כך, האחריות על המתרגם ועליו בלבד, בכל דרך שיבחר בה.

ועכשיו לקטע הבידורי – להלן כמה טעויות תרגום מבדחות.

1. קשישה שאוהבת "סוג מסוים ויקר להחריד של שמנת קרה שבאה בצנצנות זכוכית חלבית עם מכסה ורוד". ("דלת פתוחה", אליזבת ברג, עמ' 108)   ({cold cream
2. אדם שנחקר בפרשת רצח רוטן: "בסוף הם עוד יאשימו אותי ברצח ממדרגה שלישית".  (הסרט "בכבלי השכחה" עם אינגריד ברגמן וגרגורי פק)   (third degree)
3. אדם אומר לחברו, כי מבין שלוש אפשרויות להשיב לשאלה קשה, הוא בוחר בחמישית. (המקור לא זכור)  (I’ll take the fifth )
4. אישה בריטית מבקרת בסינגפור ומתאכזבת מאופיה הקולוניאלי כל כך.  "היא עדיין לא ראתה קרב צרצרים על המדשאה הכפרית, אבל הייתה בטוחה, שבקרוב תראה גם את זה" ("סולמות ונחשים", מדג' סווינדלס, עמ' 278).  ((cricket
5.  "הרגשתי שאני הולך אגוזים". (מקור נשכח מזמן)   (אני בטוחה שתבינו בעצמכם.)

ועוד דוגמה מבדחת, לא בדיוק טעות תרגום:
יש לנו קרובת משפחה קשישה, שבמהלך נדודיה הספיקה לחיות שנתיים בארץ וכיום היא חיה בגרמניה, כבר יותר מארבעים שנה. למרבה הפלא, השתמר בפיה לא מעט מן העברית שלמדה בנעוריה, אבל הדקויות, מה לעשות – זה כבר לא זה. והנה, בביקורה אצלנו אמרה לי, שבשובה לגרמניה היא מתכוונת לשלוח לנו סמים.
אתם צריכים להבין את הסיטואציה: אלמנה קשישה, מהנדסת בדימוס, אזרחית למופת, שומרת חוק, תושבת פרנקפורט כבודה – מודיעה לי על כוונתה לשלוח לנו, אזרחי ישראל כבודים ושומרי חוק, סמים. בדואר.
כיוון שפירשה נכונה את מבטי הנדהם, הסבירה, תמהה למדי – נו, סמים, שמים באדמה, יוצאים פרחים…
נשמתי לרווחה, כבשתי את צחוקי והסברתי לה: "זרעים, אדית, לא סמים. סמים זה הרואין, קוקאין. פרחים מגדלים מזרעים". (גם אותם אסור לשלוח בדואר, אבל זה כבר סיפור אחר.)

שלומית קדם היא מתרגמת ותיקה, שלאחר תרגום עשרות ספרים בז'אנרים שונים, פעילה כיום בוויקיפדיה, בעיקר בתרגום ערכי מוזיקה מאנגלית

אני רוצה להודות לעמיחי בנעט שהפנה אותי לדף המר"נים המצוין שלה.

דף המר"נים של שלומית קדם – שגיאות תרגום קורעות!.