מעמד האישה באיראן הקדומה

חידה:
בחפירות ארכיאולוגיות שנעשו באיראן, נמצא מבנה קטן, מרוחק כ-15 צעדים מהבית, ובבדיקות כימיות נמצאו שאריות של שתן פרים. למה שימש המבנה?

שאלות נוספות:
האם אישה יכולה להיות נשואה לשני גברים בו-זמנית?

מהם היתרונות הגלומים בנישואי קרובים (ועדיף אבא עם בת, אמא עם בן ואח עם אחות)?

אם יש זוג, יש להם רכוש, ומישהו מהם צריך ללמוד לימודי דת. מי ינהל את הרכוש ומי ילמד לימודי דת?

***

שאלות אלה ועוד העסיקו את חכמי הדת הזורואסטרית, הדת ששלטה באיראן לפני האסלאם.

בהרצאה "מעמד האישה באיראן הקדומה" ניגע בשאלות אלה ובשאלות נוספות הקשורות לזכויות האישה וחובותיה, לאידיאל היופי, לשכר ועונש בעולם הבא ולשאלות נוספות מתחום המשפחה והחברה.

ד"ר תמר עילם גינדין, בלשנית איראנית, מבססת את ההרצאה על טקסטים מקוריים בפרסית אמצעית ועל מחקרים חדשניים.



סִיזְדַה בֶּדַר שמח!

יום רביעי, 3 באפריל, 2013

כך בירכתי היום את בני בשן בהתארחי שנית בפינת הבורות בתוכניתו המצוינת (אני רואה שהפוסט הקודם שפרסמתי הוא מהאירוח הקודם באותה תוכנית. נשבעת לכם שמאז התחלתי חמש טיוטות נוספות, אבל כולן במצב של או-טו-טו פוסט).

אז כמובטח, כמה מילים על החג (אמנם הברכה הייתה לפני שהתחלנו לשאול שאלות, אבל אילו הייתי מסבירה לו מה החג, זה עדיין היה בניגוד לרוח הפינה), כמה מילים על ההגייה של שם החג, והתשובות לשאלות ששאלתי.

סִיזְדַה בֶּדַר, מילולית "שלוש עשרה החוצה", הוא היום השלושה עשר של השנה החדשה, והיום האחרון של ראש השנה. ביום זה יוצאים לפיקניקים בטבע, כדי לחגוג את האביב.

לפני שנתחיל עם התשובות, מילה על ההגייה שלי של שם החג. גם כשבני אמר שקשה לו לבטא את שם החג, לא ביטאתי אותו במבטא ישראלי, עם ר' ישראלית. זאת מכיוון שה-ר' הפרסית היא משהו בין ר' מתגלגלת לבין ר' אמריקאית לבין ל'. כשאני מלמדת להגות אותה, אני אומרת ללחוש ר' איטלקית. למה אני לא יכולה לומר סיזדה בדר במבטא ישראלי וזהו? כי בפרסית מבטאים ק' ו-ע' (ق ו- غ בהתאמה) כמו ר' ישראלית. כך יצא שכאשר אבא שלי רצה לומר לחבר איראני באנגלית שרומא לא נבנתה ביום אחד, יצא לו ש-קום, העיר קדושה לשיעים, לא נבנתה ביום אחד. על כך ענה לו האיראני – אבל היא תיחרב ביום אחד.

אז לשאלות:

1. מהו ההסבר האנטישמי למנהגי סיזדה בדר?

2. לפי חכמי הדת הזורואסטרית, כמה נמלים צריך להרוג כדי לכפר על חטא ההשתנה בישיבה, וכמה כדי לכפר על חטא ההשתנה בעמידה?

3. מה קרה השנה ב-20.3 בשעה 13:01:56 בדיוק?

4. באילו תנאים יכולה כלה סאסאנית לבטל את הנישואין?

5. מה עושות הרווקות בסיזדה בדר?

6. איך קראו לאבא ואמא של אחשורוש?

7. מי היה הזוג הראשון שקיים מצוות נישואי קרובים מדרגה ראשונה?

והתשובות במהופך (התשובות המלאות – בספרי המצוין, כמובן):

המשך…

מיהו אחשוורוש?

יום חמישי, 31 בינואר, 2013

ואנחנו ממשיכים עם סדרת סרטוני הווידאו באיכות מחפירה, אבל עם תוכן מעניין.

הנה השני.

על הבמה זה נראה הרבה יותר טוב. אי לכך ובהתאם לזאת, אתם מוזמנים להעביר לכל מי שעשוי להתעניין בתכנים עצמם, ובפרט לרכזי תרבות, למנהלי משא"ן/רווחה או לכל מסגרת אחרת שמשלמת היטב, כדי שיזמינו אותי להרצות גם אצל(כ)ם. יש לי עוד כמה ערבים פנויים באדר, וזה לא תקין בעיניי. עזרו לי לוודא שזה לא יישאר ככה.

בין המקומות שיש לי בהם הרצאות פתוחות* בנושא מגילת אסתר בעונת תשע"ג:

14.2 בשעה 18:30- בית שמואל בירושלים.

19.2 בשעה 18:00 – קיבוץ נען (ליד רחובות). לפרטים – יעקב – 0522232556

21.2 טרם נסגר סופית, משתה פורים המסורתי של עלמא בת"א.

27.2 בשעה 18:15 באוניברסיטת ת"א, פורום איראן (בניין גילמן, קומת קרקע).

 

*הרצאות פתוחות הן הרצאות שאינן סגורות, וכל אחד יכול לבוא. בנוגע לתשלום – יש לברר עם המקום.

למה סירבה ושתי? חלק א'

יום שלישי, 29 בינואר, 2013

אני משיקה בזאת סדרת סרטוני וידאו באיכות מחפירה, אבל עם תוכן מעניין.

הנה הראשון.

על הבמה זה נראה הרבה יותר טוב. אי לכך ובהתאם לזאת, אתם מוזמנים להעביר לכל מי שעשוי להתעניין בתכנים עצמם, ובפרט לרכזי תרבות, למנהלי משא"ן/רווחה או לכל מסגרת אחרת שמשלמת היטב, כדי שיזמינו אותי להרצות גם אצל(כ)ם. יש לי עוד כמה ערבים פנויים באדר, וזה לא תקין בעיניי. עזרו לי לוודא שזה לא יישאר ככה.

בין המקומות שיש לי בהם הרצאות פתוחות* בנושא מגילת אסתר בעונת תשע"ג:

14.2 בשעה 18:30- בית שמואל בירושלים.

19.2 בשעה 18:00 – קיבוץ נען (ליד רחובות). לפרטים – יעקב – 0522232556

21.2 טרם נסגר סופית, משתה פורים המסורתי של עלמא בת"א.

27.2 בשעה 18:15 באוניברסיטת ת"א, פורום איראן (בניין גילמן, קומת קרקע).

 

*הרצאות פתוחות הן הרצאות שאינן סגורות, וכל אחד יכול לבוא. בנוגע לתשלום – יש לברר עם המקום.

מדור פרסומי לקראת פברואר-מרץ

יום שני, 19 בנובמבר, 2012

והפעם, בלי בושה – פרסומת נטו (טוב, כמעט. מתחת לתמונות אני גם מסבירה את הרציונל העיצובי).

הרגישו חופשי לחלוק עם כל מנהל רווחה ומשאבי אנוש, רכז תרבות או מנהל מסגרת פנאי מתוקצבת אחרת הנקרה בדרככם (גם רכזות, נו. הזכר הוא בלתי מסומן וכולל את כוווווווולם).

התמונה מחולקת כאן כי PDF אי אפשר לאמבד, וקובץ ויזואלי אפשר לקשר רק קישור אחד. הקליקו כדי לראות את ה-PDF השלם, המהמם והמקושר (אני קצת מאוהבת בעיצוב הזה אז תסלחו לי שאני משתמשת במילים נחותות כמו "מהמם", ותודו שזה עדיף על "מדהים"). לוקח לו המון זמן להיטען, אז בינתיים אתם יכולים להקליק על התמונות האלה ולראות קצת קטעי וידאו.

תמר - תעשי לי ילד! הרצאה בנושא פונדקאות ליום המשפחה וליום האישה

מגילת אסתר - היה או לא היה? הרצאה לפורים.

הרצאה ליום האישה - מעמד האישה באיראן (העכשווית, הקדומה או שתיהן)

להזמנת הרצאות נא לפנות לגילת אביב - ייצוג, תוכן והפקה.

צילום ועיצוב גרפי - xerxes - ars luminis

את קסרקסס המעצב מצאתי במקרה, או יותר נכון הוא מצא אותי בפייסבוק, אחרי הראיון אצל מנשה אמיר בקול ישראל בפרסית. הרבה איראנים הודו לי על ספרי המצוין ועל כך שאני מסבירה לישראלים שאיראן והרפובליקה האסלאמית הן שתי ישויות שונות לחלוטין. לאות תודה והוקרה הוא עיצב לי את הלוגו, שאתם רואים בתמונה הרביעית מתוך החמש. אחר כך הוא גם עיצב לי תמונת קאבר לפייסבוק, גם היא בסגנון איראני. ואז לראשונה ביקשתי בעצמי עיצוב. מסגרת בסגנון איראני, שתלך טוב עם הלוגו האיראני שלי. כשהראיתי לו את המוצר המוגמר הוא התחלחל וביקש לעצב את הכול מהתחלה. הוא כן השתמש בפונט שאני בחרתי, גוטמן ארם, וגם במיקומי התמונות בתוך הטקסט. את תמונת הפונדקאות (תמונה שלי עם חיה מתוך הסרט) הוא החליף בתמונה חדשה שלי – עדכנית (מלפני כחודש), בלי פוטושופ אבל גם בלי משקפיים, את ההתלבטות שלי לגבי התמונה של מגילת אסתר הוא פתר בדרך יצירתית (זה בפסקה הבאה, ואת התמונה של אום אל-ליזה הוא השאיר, כי היא משקפת לא רק את מעמד האישה באיראן אלא בכלל את מה שקורה באיראן היום: המונה ליזה מסמלת את העם האיראני, שהוא שוחר חופש ומחובר למערב, והשלטון כופה עליו את האסלאם, שאינו מתאים לו.

ועכשיו לתמונה של מגילת אסתר:

אני התלבטתי בין שתי תמונות: אחת תמונה קלסית של אסתר יולדת את כורש מתוך ארדשיר-נאמה, סאגה בפרסית יהודית קלסית שכתב המשורר שאהין, בן המאה ה-14. השנייה – תמונה אקטואלית של ההפגנות מול קבר אסתר ומרדכי לפני כשנתיים.

קסרקסס פתר לי את ההתלבטות, ויצר עוד תמונת מחאה פוליטית:

אסתר יולדת את כורש והבסיג'ים מפגינים

אסתר יולדת את כורש והבסיג'ים מפגינים

נראה כאילו הם מפגינים נגד כורש, נכון?

זה בדיוק המסר שקסרקסס רצה להעביר (אגב, למי שעדיין לא יודע – קסרקסס הוא שמו היווני של אחשוורוש). הרפובליקה האסלאמית שואפת למחוק לא רק את ישראל, אלא גם את איראן. זאת הקדומה. כבר מחקו אותה מספרי ההיסטוריה שנלמדים בבי"ס, במשרד הפנים – אמנם השמועה שלא מאפשרים לרשום ילדים בשם כורש אינה נכונה, אבל הדיווחים אומרים שכאשר מבקשים לרשום ילד בשם פרסי כמו ג'משיד או פ'רויז, ובמיוחד שם של מלך מן העבר, כמו ח'שיאר (אחשוורוש), כורש, דריוש וכו' – הפקידים ממליצים ושואלים למה לא לתת לילד שם יותר יפה כמו עלי או מחמד.

ובנושא הספציפי של אסתר יולדת את כורש: יש כבר אח'ונדים (מה שקוראים בעברית איתאללות, או אייטולות בכתיב פונטי), שמטיפים ואומרים שהמלכים האח'מניים היו יהודים – מיישרים קו בעצם עם המיתוס היהודי הזה – בקטע של דה-לגיטימציה לאיראן הקדומה, אבל לדעתי זה דווקא אומר שאיראן צריכה להיות חלק ממדינת ישראל.

אלט-טאב: המיתוס היהודי אפשרי רק אם האח'מנים ידעו את סודות הזמן, כי כורש עלה לשלטון כ-80 שנה לפני אחשוורוש. מזכיר לי שבאחד המבחנים נתתי לתלמידים שלי שאלת בונוס לכתוב משפטי יאיר לפיד, ואחד מהם כתב שיאיר לפיד איבד את בתוליו לפני אבא שלו. שיפט-אלט-טאב.

רוצים לשמוע עוד? העבירו את הפוסט הזה למי שאחראי אצלכם על הרצאות העשרה מתוקצבות היטב (חוגי בית זה דרך הצור-קשר שלי, חברות דרך גילת שהמייל שלה נמצא בקישור לתמונה הרביעית). נתראה בפברואר-מרץ בעונת השיא, ואפשר תמיד להזמין אותי גם באמצע השנה. שפה ואיראן קיימות כל השנה.

שחמט – פוסט משותף עם רות אלמגור-רמון

יום שני, 11 ביוני, 2012

ביום חמישי לפני שבוע וחצי תרמתי את חלקי הקט לפינה של רות אלמגור-רמון בתוכנית של איילה חסון, בנושא שחמט. רותי שאלה שתי שאלות פשוטות, וכרגיל ברגע שמתחילים לחפור מתגלה תמונה הרבה יותר מורכבת. בתיאום מופלא, טל מטלון שלחה לי בדיוק את אותה שאלה מספר ימים לאחר מכן.
מכיוון שחלק מהתחקיר שלי הגיע לרותי מאוחר מדיי וממילא לא היה מקום בפינה לכולו, וגם לא היה זמן בתוכנית לכל הפינה שלה, היא הרשתה לי לפרסם את הטקסט המלא שהכינה מבעוד מועד, עם הערות שלי – גם כאלה מהתחקיר שלא נכנסו לפינה, וגם חדשות שעלו בעקבות דברים שנאמרו בפינה ובהמשך התחקיר שערכתי.

תודה! המשך…

12 שאלות במחיר 5

יום רביעי, 26 באוקטובר, 2011

ביום רביעי שעבר התפרסמו חמש שאלות איתי במוסף הארץ ספרים לרגל צאת ספרי המצוין הטוב, הרע והעולם, מסע לאיראן הטרום-אסלאמית. במקור היו שתים עשרה שאלות שעניתי עליהן בחפרנות, ומתוכן זיקקו את חמש השאלות שהתפרסמו.

אז הנה לפניכם הגרסה המלאה. לקח לי זמן כי אני מפרסמת רק אחרי רשות בכתב מהעורך.

1. מדוע אמר חסן נסראללה ב-2009 לא קיימת תרבות איראנית וציוויליזציה איראנית?

זהו חלק מתוך נאום לציבור תומכיו בלבנון. לפי העיתוי ולפי המשך הנאום, הוא אמר את זה כדי להביע תמיכה במשטר באיראן אחרי ההפגנות שהיו ב-2009 (בעקבות זיוף הבחירות). הוא הסביר שאיראן היום היא רפובליקה אסלאמית, מייסדיה הם מצאצאי הנביא והתרבות שלה היא תרבות מוסלמית-ערבית. מבחינתו זאת הייתה מחמאה וראשי הרפובליקה האסלאמית היו רוצים אף הם שהתושבים ישכחו את המורשת האיראנית וידבקו במורשת האסלאמית. יש מתח גדול מאוד בין הגאווה האיראנית בת 2500 השנים, המשותפת לכל העם, לבין האסלאם הקיצוני, שרבים מבני העם מסתייגים ממנו. ההתבטאות הזאת הקימה לנצראללה אויבים רבים בקרב עם האיראני. אסור לומר לאיראני שהוא ערבי! מבחינה אתנית, האיראנים אינם ערבים כי אם ארים, והם גאים מאוד במורשתם הקדומה.

2. איזו דת היתה שלטת באיראן עד להשתלטות האסלאם?

הדת העיקרית הייתה הדת הזורואסטרית, דתו של הנביא זרתושטרה. זרתושטרה גדל כנראה בדת שממנה התפתח ההינדואיזם של היום, אבל הוא הפך את האלים (deva, מאותו שורש של divine), שהם אנושיים עם חולשות, שנאות וכעסים, לשדים שהם רע טהור, ולישות האלוהית הראשית, שהיא טוב טהור, הוא קרא בשם שבו נקראים השדים ההודים (asura). חוץ מהחלפת התפקידים בין טובים ורעים, הוא גם העביר אותם מהמימד הגשמי למימד הרוחני בלבד, וזיקק את הטוב ואת הרוע שלהם. רק בעולם הגשמי רע יכול להתערבב עם טוב, כדי להזיק לו. הקהילה הזורואסטרית הגדולה ביותר נמצאת כיום בהודו, ושני הזורואסטרים המפורסמים של דורנו הם זובין מהטה ופרדי מרקורי. היו גם דתות קטנות יותר, כמו הדת המניכאית, שלה מוקדש פרק אחד בספר, וכת מיתרה.

3. מה היה היחס לנשים באיראן הקדומה?

נהוג לתאר את הדת הזורואסטרית במונח האנכרוניסטי "פמיניסטית". זה נכון יחסית לאחיותיהן במדינות אחרות, אבל אני עדיין שמחה שאני חיה כאן ועכשיו. נשים יכלו להיות בעלות רכוש, לנהל את רכוש המשפחה, לסחור, להשכיר, ללמוד לימודי דת ולנהל טקסי דת לעצמן ולנשים אחרות. מבחינה דתית לנשים ולגברים יש בדיוק אותן חובות ואותן זכויות, מלבד חובות הנידה שמן הסתם גברים לא זכו לקיימן. מלבד סוג נישואין אחד – לקרוב משפחה מדרגה ראשונה (אב, אח, אולי גם בן) – הסכמת הכלה היא הכרחית לנישואין. הסכמת האב – לא תמיד. האישה אמנם נחשבה לרכוש הגבר, אבל אב או בעל יכול היה לתת לאישה אפוטרופסות על עצמה, אם היא מעל גיל 15. מצד שני, לאישה בנידתה אסור אפילו לראות את השמש, בנישואין ללא הסכמת האפוטרופוס ל"בעל" אין מחויבות לאישה ולילדים, והיו כמובן הציפיות הרגילות מנשים – לרצות את בעליהן, ללדת – ולא פחות חשוב – להיניק.

4. אילו השפעות איראניות את מזהה בשפה העברית?

אוצר המילים הפרסי של הישראלי המצוי גדול בהרבה ממה שנהוג לחשוב. בהרצאות שלי אנשים תמיד מתפלאים לגלות שהמילים דת, זמן וגנזך הן מילים פרסיות. המילים האלה (ועוד רבות אחרות) נשאלו מפרסית עתיקה כבר בתקופת התנ"ך, ומבחינת הדוברים המילים האלה הן חלק טבעי מהשפה. בתקופת התלמוד דיברו באיראן פרסית אמצעית, והעברית הייתה מתה למדיי. מילים מפרסית אמצעית נשאלו בעיקר דרך ארמית וערבית קלסית, אל המשלב הגבוה של העברית: גושפנקה ("מגן אצבע קטן", כלומר טבעת חותם), פוזמק (בגד לרגל), בוסתן (מקום הניחוח). רוב המילים שנשאלו מפרסית חדשה הגיעו אלינו דרך שפות אחרות, והדוברים מזהים שהן זרות, או סלנג: קרחנה, מפרסית "בית חרושת", דרך טורקית וערבית "בית בושת", פיג'מה, שהיא במקור "בגד לרגל" והגיעה דרך הינדי ואנגלית, בלגן, במקור "מרפסת" או "עליית גג" שהגיעה דרך רוסית, ועוד רבות וטובות.

5. כחוקרת איראן / כאיראניסטית איזה איראן את מכירה?

מלבד איראן הקדומה, שאליה אני לוקחת אתכם בספר, אני נמצאת בקשר גם עם איראנים בני המאה ה-21. אני מקפידה מאוד להבחין בין איראן לבין הרפובליקה האסלאמית, וכך גם רוב האיראנים. ההפגנות האחרונות, בפברואר, היו בדרישה לדמוקרטיה חילונית. במחאה לקחו חלק גם משוררים ואנשי רוח, וסרטונים של משוררים שקוראים משיריהם (שכתובים בשפה קלאסית) פופולריים מאוד ביו-טיוב. בכלל, לא בכל בית אפשר למצוא קראן, אבל כמעט בכל בית תמצאו את ספר השירים של חאפט', המשורר הלאומי בן המאה הארבע עשרה, ואנשים מצטטים ממנו בעל-פה. רוב האיראנים חילונים, והשלטון הפך רבים מהם לאנטי-מוסלמים. גיליתי (בדרך הקשה) שלא רק שאסור לומר לאיראני שהוא ערבי (האיראנים הם ארים, לא ערבים), אלא שאיראנים רבים נעלבים גם כשאומרים להם שהם מוסלמים. אבל גם בין הדתיים יש סובלנים: בראש השנה פרסמתי בבלוג שלי ברכת שנה טובה מתומכיו של איתאללה – כלומר איש דת בכיר ביותר – שנמק בכלא בגלל תמיכתו בהפרדת הדת מהמדינה.

6. איך הפכת לחוקרת פרסית עתיקה ואיראניסטית?

אני באה ממשפחה של בלשניות, אבל בניגוד לקודמותיי  שעסקו בעברית, אני תמיד חיפשתי שפות שאף אחד לא מדבר. בתיכון הייתה לי חברה שעלתה מאיראן וכל הזמן הייתי מתחקרת אותה, דווקא על החיים במלחמה. בצבא הכול התחבר: אמנם למדתי ערבית בקורס, אבל בכל רגע פנוי הלכתי לפרסים ולמדתי את השפה שלהם. מכיוון שרציתי משהו יותר אזוטרי מפרסית מודרנית, החלטתי ללכת לכיוון של פרסית עתיקה. כבר בראיון שלי לפני תחילת ה-BA בבלשנות הצהרתי שאני כאן כדי ללמוד פרסית עתיקה עם פרופ' שאול שקד. לשון ותרבות הם שני דברים בלתי נפרדים, ומתוך קריאת טקסטים בשפות איראניות שונות התאהבתי גם בתרבות.

7. עד כמה הושפעה הדת היהודית מאיראן הטרום איסלאמית?

הושפעה מאוד, משתי סיבות: אחת – האיראנים אינם עובדים צלמים. כל האלים שלהם הם במימד הרוחני, ובעיקרון הם מאמינים רק באל אחד. העוזרים שלו נבראו מאורו כמו שמדליקים לפיד מלפיד. זאת אותה אש. הסיבה השנייה היא שהאיראנים היו יותר נחמדים אלינו מאשר המצרים או הבבלים, ולראיה – כורש נתן לנו לחזור לישראל ולבנות את בית המקדש. קיבלנו מהם אמונות כמו השטן כישות רעה, את המלאכים ואת השדים, את העולם הבא – גן עדן וגיהנום ויום הדין, אחרית הימים והמשיח. מבחינת מנהגים – נשות ישראל הוסיפו לעצמן את שבעת הנקיים – שבעה ימים נוספים בין תום הווסת לבין ההיטהרות במקווה – כדי להיות צדיקות כמו האיראניות (כך לפחות אמרו לגברים).

8. מה נשאר היום באיראן מכל זה?

קודם כול גאווה גדולה על העבר המפואר. זה כולל שמירה קנאית על שם המפרץ – הפרסי, לא הערבי חלילה, שימוש בשמות פרטיים מהמיתולוגיה, שימוש בלוח השנה הזורואסטרי: למרות שזוהי רפובליקה אסלאמית, לוח השנה הרשמי המשמש גם במסמכים רשמיים של השלטון, הוא לוח שנה שמשי ששמות החודשים בו הם שמות של אלוהויות זורואסטריות (תחילת הספירה – מההיג'רה מחמד או מכורש). מבחינת רבים מהם, איראן היא מדינה כבושה. האסלאם כבש אותה לפני 1300 שנים. אבל גם האסלאם הושפע מהדת הזורואסטרית: באסלאם השיעי, שהתפתח באזור השפעה איראני,יש דמות של משיח שאינה קיימת באסלאם הסוני. לאחמדינז'אד יש התבטאויות בסגנון "הנה המשיח בא", ועל רקע הנטיות המשיחיות שלו (בין השאר), יש היום מתיחות גדולה בינו לבין המנהיג העליון עלי ח'אמנהא'י. מנהג הנישואין הזמניים בשיעה – נישואין שיכולים להימשך כמה חודשים או כמה שעות – מבוסס על מנהג זורואסטרי, אבל בעוד שבשיעה נועדו הנישואין הזמניים לסיפוק יצרים בלבד, בדת הזורואסטרית המטרה הייתה למקסם את פוטנציאל הילודה של האישה.

9. למה הטוב הרע והעולם?

הדת הזורואסטרית, דת איראן הקדומה, מאמינה שבראשית היה רק עולם רוחני ובו האל הטוב אהורה-מזדא, והרוח הרעה אנגרה-מניו. מאחר שטוב ורע אינם יכולים להתערבב במימד הרוחני, הם בנו את העולם שלנו כזירת קרב. טוב ורע יכולים להתערבב – ולכן להילחם – רק במימד הגשמי, ותפקידנו כבני אדם הוא להביא לנצחון הטוב על הרע. לשם כך עלינו להקפיד על טומאה וטהרה ולא רק לא לפגוע באלמנטים המקודשים, אלא ממש להגן עליהם.כל אלמנט מקודש מסמל גם תכונה נעלה מופשטת, ועל שתיהן אחראית אותה ישות אלוהית. למשל האש היא כל תכונותיו של הצדיק, ופגיעה באש כמוה כפגיעה בצדק. פגיעה באש זה לא רק לכבות אותה, אלא גם לאפשר לה להיטמא – בגופה של מת, בחרקים ובכל מה שנשר מהגוף (הפרשות, שערות וכו'). אם נדאג לרווחתן של כל הישויות האלוהיות – במעשים טובים כלפי ייצוגיהן הגשמיים, ובמחשבות טובות ובמילים טובות שייטיבו עם ייצוגיהן הרוחניים – נביא לאחרית הימים, ואז שם הספר יוכל להיות רק "הטוב".

10. למה איראן שימשה כר לצמיחת כתות אסלאמיות מיסטיות?

הדת הזורואסטרית הייתה הדת הראשונה שהיה בה עולם רוחני מפותח שיש לו מקבילות בעולם הגשמי. לעומת האלים ההודים, האנושיים, האלים האיראנים הם מופשטים והם טוב טהור. השדים הם רע טהור. הדת הזורואסטרית מתאפיינת בהפרדה מחד ובקשר בל יינתק מאידך, בין הגשמי לרוחני. הדת גם מפרידה בחדות – אפילו באובססיביות – בין טוב ורע, אור וחושך, טהרה וטומאה, אמת ושקר. זאת מכיוון שתפקיד האדם בעולם הוא להביא לנצחון הטוב על הרע ולאחרית הימים. לפי הדת הזאת כל מעשה שאנחנו עושים בעולם משפיע ישירות על עולם האלים, כל מחשבה ורגש שלנו משפיעים על העולם הגשמי, והשדים כל הזמן נמצאים מסביבנו ומנסים להעביר אותנו לצד שלהם ו/או לפגוע בנו ובאלמנטים המקודשים. גם ליהודי איראן יש יותר אמונות טפלות, קמעות וכו' מאשר לקהילות אחרות.

11. אילו דעות מוטעות חשוב לך לתקן בקשר לאיראן?

בואו נתחיל בשיוך אתני. כשמזמינים אותי לדבר על איראן במסגרת "העולם הערבי" אני שמחה שמזמינים אותי, אבל איראן לא שייכת לעולם הערבי אלא לעולם האסלאם, וגם מזה אסתייג תכף. האיראנים אינם ערבים מבחינה אתנית, כי אם ארים. משמעות השם "איראן" היא "ארצם של הארים". האם זה אומר שהאיראנים הם סוג של גרמנים? לא ממש. הארים האמיתיים הם ההודים והאיראנים. הגרמנים אימצו לעצמם את התואר הזה, אבל הם לא ארים. נכון שהם חולקים מוצא משותף – הודו אירופי – אבל ארים הם לא. מבחינת השיוך הדתי – איראנים רבים – אולי אפילו הרוב – הם חילונים. הרבה מהם אומרים ש"הערבים הרסו לנו את המדינה", ומתכוונים לכיבוש האסלאמי במאה השביעית לספירה. כן כן, קשה לדמיין, אבל עד לפני קצת יותר מ-1300 שנים איראן לא הייתה מוסלמית, ולפני 1400 שנים בכלל לא היה אסלאם. איראנים רבים, גם אם נולדו למשפחות מוסלמיות, טוענים שהם אינם מוסלמים. חלקם ממירים את דתם וחלקם מגדירים את עצמם "בני בלי דת". איראנים שיצא לי לדבר איתם או לשמוע אותם, כועסים על המעורבות של איראן בסכסוך באזורנו, כי זה לא שלהם וזה ממומן מכספי המיסים שלהם במקום להשקיע בתוך איראן. אחת מסיסמאות האופוזיציה היא "לא עזה, לא לבנון – נשמתי קודש לאיראן" (בפרסית זה נשמע יותר טוב). האם זה אומר שאיראנים הם קמצנים? גם לא. למעשה, איראנים הם כן סוחרים טובים ויודעים לנהל את כספם היטב, אבל כחברים וכמארחים הם מאוד מאוד נדיבים. בתוך איראן הסטריאוטיפ של קמצן חל על יהודים ואצפהאנים בלבד. אך הידעתם? הקהילה הפרסית בעולם תורמת לישראל יותר כסף מכל קהילה אחרת!

12. איך מתוך כל המחשבות הטובות, המילים הטובות והמעשים הטובים צמח כזה אסלאם פונדמנטליסטי?

למה יש כזה אסלאם פונדמנטליסטי היום?

באיראן תמיד היו רגשות דתיים חזקים, גם אם חלק גדול מהעם היה חילוני. למעשה, כל המהפכות המשמעותיות התחילו באנשי הדת. המהפכה האסלאמית הייתה ריאקציה לשאה. השאה שאף להדגיש את הפן ההודו אירופי, המערבי, על חשבון הפן הדתי. כפי שהיום יש משמרות צניעות ברחובות, בתקופת השאה היו משמרות אי-צניעות. זאת אומרת שהיו תולשים רעלות ברחוב. האנשים שחוללו את המהפכה והפילו את השאה לא הבינו לקראת מה הם הולכים, והיום רובם מתחרטים על כך. גם דתיים רבים, כי שם המשחק הוא כבר מזמן לא דתיות, אלא תמיכה במשטר, והעובדה היא שיש גם אנשי דת בכירים ביותר שנמקים בכלא, למשל האיתאללה חסין כאט'מיני ברוג'רדי, שתומך בהפרדת הדת מהמדינה. מה שמחזיק את המשטר הנוכחי הוא לא רגשות דתיים בקרב העם, אלא הפחד מכלא אווין הידוע לשמצה.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, לארגונים ולמסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני יותר כסף מכל קהילה אחרת). העבירו את הקישור לאתר למנהלת הרווחה או התרבות הקרובה אליכם, או צרו קשר להזמנת הרצאה.

מים מים בששון

יום ראשון, 24 ביולי, 2011

השחיין האיראני מחמד עלירצ'אא'י (محمد علیرضائی mohammad Alirezā'i) שוב נסע עד סין ואז ויתר על ייצוג מדינתו בתחרויות בינלאומיות, ובלבד שלא ייכנס לבריכה עם שחיין ישראלי. כלומר גם הפעם הוא לא הרגיש טוב. היום זה היה גל נבו באליפות העולם בשנגחאי, בפעם הקודמת זה היה מיקי מלול ברומא, והפעם המפורסמת ביותר הייתה מול תום בארי באולימפיאדת בייג'ינג. ב-BBC בפרסית מצאתי שגם השחיין מחמד בידאריאן סירב להיכנס עם ישראלים לבריכה בקרואטיה, אבל במקור ישראלי היה כתוב שהוא שחה גם שחה.

בטמקא היה כתוב שבמשחה נגד תום בארי הוא הודה בסוף שזה לא באמת היה קלקול קיבה אלא "הזדהות עם מאבקו הצודק של העם הפלסטיני", אבל אולי התבלבלו שם עם הג'ודוקא קל המשקל ארש מיר-אסמאעילי שפרש ממוקדמות אתונה 2004  כדי לא ללכת מכות עם אודי וקס. אני חושבת שהוא דווקא היה צריך יותר להשתדל במכות ולהזדהות עם המאבק בזירה, אבל הוא לא שאל אותי.
על כל פנים, ההבדל העיקרי בין ג'ודו לבין שחייה היא שבג'ודו התחרות היא פנים אל פנים ויש מגע ממש בין המתאבקים, בעוד שבשחייה (וגם בקליעה למטרה) הם ענפי ספורט שאינם "פנים אל פנים" ולכן המדיניות הרשמית של התאחדות הספורט של הרפובליקה האסלאמית היא לא למנוע מספורטאיה להתחרות מול ישראלים בענפים אלה.

ולמה זה רלוונטי לבלוג שלי?

שאלה מצוינת.

בגלל המים.

יהודי איראן סבלו מגזירות גם בתקופות שהייתה הפרדה בין דת ומדינה. במאות ה-19 וה-20 אפילו קראו לזה "חוקי נַגֶ'ס", כלומר חוקי הטמא. היהודים נחשבו טמאים, ואחת הגזירות הייתה שאסור ליהודים ללכת בחוץ בגשם. כי אם טיפת גשם שנגעה ביהודי תיקווה אחר כך בשלולית ומוסלמי ידרוך באותה שלולית – הוא ייטמא, וחבל.

בדת הזורואסטרית, הדת ששלטה באיראן לפני האסלאם, היה חוק דומה (לא קראו לזה גזירה, קראו לזה הלכה) לגבי נידה: אישה בנידתה שהולכת בגשם צוברת חמישה עשר חטאים מסוג תנאפוהל על כל טיפת גשם שנוגעת בה. חטא תנאפוהל הוא החטא הכבד ביותר לפני בן-מוות, ומי שרוצה לדעת יותר על סוגי חטאים, חומרתם, שוויים הכספי ודוגמאות לחטאים מכל סוג, ייאלץ לקרוא את ספרי המצוין "הטוב, הרע והעולם – מסע לאיראן הטרום אסלאמית" שיראה אור בתחילת אוגוסט אי"ה. המים, בדת איראן הקדומה, תופסים טומאה בקלות וגם מעבירים טומאה ולכן חשוב מאוד גם להוציא גופות וחלקיהן מהמים, אלא אם כן יורד גשם.

ביהדות המים הם "מכשירי טומאה", כלומר דברים שאינם יכולים להיטמא כשהם יבשים, יכולים להיטמא כשהם נרטבים בשבעה נוזלים, שאחד מהם הוא מים (ותודה לאבי גולד על פריט המידע הזה). וגם לכך יש מקבילה זורואסטרית – בחוקי הטומאה מקפידים מאוד לציין שבדרך לחדר הנידות יש לפזר חול יבש, והנידה, כדי להיות מספיק טהורה כדי להיטהר בשתן פרים, צריכה להיטהר קודם כול בחול יבש. וחשוב שהחול יהיה יבש, אחרת היא מטמאת גם אותו וחבל.

הדת הזורואסטרית השפיעה על האסלאם גם דרך היהדות, אבל הדתות נתקלו שוב ישירות באיראן במאות ה-7-12, כאשר האיראנים, זורואסטרים ברובם, קיבלו עליהם את דת האסלאם ומאוחר יותר את האמונה השיעית. בהשקה שתהיה באוניברסיטת ת"א בנובמבר (פרטים כשיהיה תאריך), הדגש יהיה על איך שההיסטוריה והתרבות הקדומה מסבירות גם הלכי רוח ותהליכים שקורים היום. בירושלים נדבר יותר על השפעות על היהדות. יהיה שווה.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני שווה). העבירו לרכזי תרבות, למנהלי רווחה ולחברים בחוגי בית, וצרו קשר להזמנת הרצאה.

הרצאה ליום האישה

יום רביעי, 17 בפברואר, 2010

יום האישה כל כך קרוב לפורים!
זה אומר שרוב ההרצאות שלי מתרכזות בחודש אחד, וגם שיש לי שני קמפיינים להריץ במקביל (ליום האישה כבר קצת מאוחר מדיי, אבל האינטרנט יזכור אותי גם לשנה הבאה).

ליום האישה יש לי שתי הרצאות. נתחיל בווידאו מתוך ההרצאה הקלילה יותר ליום האישה – "תמר, תעשי לי ילד! פונדקאות בגוף ראשון". הקשה מבין השתיים – גם מבחינה אינטלקטואלית וגם מבחינה קונספטואלית – היא "מעמד האישה באיראן הקדומה".

הוידאו הבא הוא מתוך מופע משותף וחד פעמי שהיה לי עם הטרסנג'נדר עדי רונן. הקטעים של עדי והקטעים המשותפים נחתכו בשל ענייני זכויות יוצרים, קניין רוחני וכיוצא באלה. לכן זה מתחיל קצת תלוש. במופע המשותף עדי סיפר איך הוא שנא להיות אישה, ואני סיפרתי איך אני אוהבת למצות את הנשיות, שזה כמובן להיות בהריון.

מי שכאן רק בשביל הווידאו ולא רוצה בלשנות, מוזמן לגלול עכשיו למטה עד הווידאו.

כשלומדים פרסית למתחילים, זוכרים שגזע ההווה של הפועל "להכות" הוא  زن zan לפי "ומה עושים עם אישה? מכים". זה מצחיק כשצעירים ומזעזע כשמתבגרים. זה נורא שהמילה ל"אישה" נגזרת מאותו פועל של "להכות". לא?

אז לא. כלומר זה היה נורא אילו זה היה נכון, אבל בלשונות הודו-אירופיות מזרחיות הפכו הצרורות kw, gw ל-k, g בהתאמה (זה מאוד בגדול ובערך, פרטים מדויקים בפוסט עתידי על שפות קֶנְטוּם וסַטֶם), ובשפות האיראניות אבדה הבחנת הנישוף ההודו-אירופית הקדומה (בסנסקריט נישוף מבחין בין פונמות שונות. למשל, יש הבדל בין d ו-dh). כך ששורשים הודו-אירופיים רבים התאחדו להם בפרסית, ביניהם השורש gwen* "ללדת" שממנו גזורה המילה زن zan "אישה", והשורש ghen* שמשמעותו "להרוג, להכות", וממנו גזע ההווה زن zan. השורש ghen* הפך בלטינית ל-fen, ומכאן of-fend ו-de-fend שגם קשורים למכות (להכות נגד או לכיוון ולעשות שלא יהיו מכות, בהתאמה). בענף ההודו-איראני תנועות e ו-o הודו-אירופיות הפכו ל-a, לא לפני שהשאירו את חותמן על העיצור שלפניהן, אם היה רלוונטי להשפיע עליו. במקרה שלנו, ge הפך בפרסית ל-za.

המילה אישה נגזרת מהשורש ללדת בשפות הודו אירופיות רבות. נגעתי בזה גם בפוסט על האזדרכת.

מהשורש ההודו אירופי הקדום gwen* נוצרו יוונית gyne (כמו ב-גינקולוגיה), רוסית žen'a , פרסית زن zan, סנסקריט janī "אישה", וכן אנגלית queen (אנגלית עתיקה cwēn "אישה").

מאותו שורש מגיע גם היסוד היווני-לטיני gen "יצירה, לידה" שקים ב-genesis, במילה genus "עַם" (genocide וכו'), בגנטיקה, ובסיומות של יסודות כימיים כמו מימן – יוצר מים hydro-gen וחמצן שיוצר חומציות oxy-gen. ומשם גם king ו-kin (המַעְתָּק g>k בהתאם לחוק גרים). הסיומת הפרסית -זאדה לשמות משפחה משמעותה "נולד מ-", וגם היא מאותו שורש הודו אירופי.

המילה woman באנגלית לא גזורה מהפועל ללדת, ולצערי גם לא מ-womb, כפי שהציעה חברתי הדולה מגלי מידב. באנגלית עתיקה היה אדם, כלומר גבר man, והיה אדם שהוא אשת איש – wīf-man, שהתקצר ל-woman, ותודה לאל הפך לתאר נשים גם אם אינן נשואות.

טוב, כל הכבוד למי שהגיע עד לכאן. עכשיו אפשר לתת לשכל לנוח:

תמר, תעשי לי ילד! פונדקאות בגוף ראשון from Thamar Eilam on Vimeo.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני בייביסיטר ב-13 ש"ח לשעה).
ההרצאה "תמר, תעשי לי ילד!" מתאימה גם כהרצאה לקהל מקצועי: לרופאים, לאחיות, למיילדות, לפסיכולוגים, לעובדים סוציאליים, לעורכי דין וכיו"ב. היא מתאימה גם כהרצאת העצמה לעסקים בכלל, עם ערכים כמו דבקות במטרה, דבקות באמת הפנימית גם אם אינה נורמטיבית, נתינה משפע ולא מחסר, להתפרנס ממה שנהנים ממנו, וזה בסדר לקבל כסף.

לא כל יום פורים

יום שבת, 9 בינואר, 2010

וחבל, כי זה החג שאני הכי אוהבת.

השבוע נפתחה רשמית עונת הפורים שלי, בהרצאה בשם "מגילת אסתר – מסמך היסטורי". בשבוע הבא באותו קורס (מגלים את המגילות, בבית שמואל בירושלים) ההרצאה "מגילת אסתר – סיפור בדיוני".

אז גם כאן אני מכריזה רשמית על פתיחת עונת הפורים, בשידור חוזר של השיחה שלי עם דב אלבוים ב"מקבלים שבת" בשנה שעברה (בסוף יש תוספת)


כשהוא שאל אותי למה ושתי סירבה לבוא, חשבתי רק על מעמדן הגבוה יחסית של הנשים באיראן, ועל כך שמלכות ונסיכות היו בחשניות לא קטנות בחצר האח'מנית ולכן היא לא חשבה שיעשו לה משהו. אבל זה לא מסביר למה היא סירבה לבוא מלכתחילה. לקח לי עוד קצת זמן עד שנפל לי האסימון (ואז הרגשתי מה זה מפגרת שלא חשבתי על זה בזמן אמת).

לפי ההיסטוריונים היוונים, הנשים האח'מניות היו יושבות יחד עם הגברים לשולחן הסעודה כל עוד התקיימה סעודה. ברגע שהגברים השתכרו ורצו להתהולל, הם שלחו את הנשים החוקיות לחדרן, והביאו את הפילגשים ואת המחוללות. אולי אילו היה אחשורוש מזמין את ושתי בזמן הסעודה, היא הייתה באה. אבל מאחר שהוא הזמין אותה כטוב ליבו ביין, זה היה מתחת לכבודה והיא סירבה.

בד"כ המלכים האח'מנים דווקא כיבדו נשים צנועות. יש סיפור על אחד המלכים האח'מנים שפילגש שלו סירבה לתת לו או למשרתיו לגעת בה, והוא אהב אותה על כך יותר מכל פילגשיו האחרות. אבל אילו היה אחשורוש מעריך את צניעותה של ושתי, לא היה סיפור במגילת אסתר, ואז בשביל מה התכנסנו כאן?

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה  במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני מגילת אסתר). צרו קשר להזמנת הרצאה למסיבת פורים.

הורות אלטרנטיבית מהודו הקדומה ועד ישראל 2006

יום חמישי, 26 בנובמבר, 2009

מצד אחד לפרסם סרטון של ראיון איתי על פונדקאות זה קצת לרמות את קוראיי הנאמנים, כי אין כאן בלשנות (רק קצת סמנטיקה), ומצד שני זה בכל זאת בלוג פרסומי-מסחרי וההרצאה "תמר, תעשי לי ילד!" היא אחת ההרצאות שאני מתפרנסת ממנה הכי טוב.

כששואלים אותי מה הקשר בין איראן לפונדקאות, אני מספרת שהאבא של התינוק הוא פרסי, ונותנת את הדיאלוג שהיה ביני לבין המשפחה שלו בברית (בפרסית עם מבטא משובח). אבל בבלוג זה פחות עובד, אז אספר איך פונדקאות קשורה לעיסוק האקדמי שלי בכל זאת – להודו ואיראן הקדומות. הסרטון בסוף, כי הוא קצת רחב וזה מפריע לכל הווידג'טים כאן בצד.

פונדקאות לשמה לא קיימת באיראן הקדומה, אבל יש מוסד שאפשר לראותו כ"הורות אלטרנטיבית". כשגבר נפטר ללא יורש זכר, אשתו מחויבת להעמיד לו יורש חוקי – עד כאן דומה לייבום ביהדות – אבל ביהדות הילד הוא צאצא לאותה משפחה שיירש את רכוש המנוח, ובנו החוקי של אביו הביולוגי – אחיו או דודנו הקרוב של המנוח. באיראן הקדומה האב הביולוגי יכול להיות כל אחד, והילד הוא היורש החוקי והצאצא החוקי של אביו החוקי בלבד (כלומר בעלה המנוח של אמו). אם האב הביולוגי רוצה שהילד יהיה גם שלו – הוא צריך לאמץ אותו.
נשמע מסובך? חכו חכו לסדרת הפוסטים על מעמד האישה ודיני ירושה באיראן הקדומה.

עכשיו אפשר לשים את הסרטון באין מפריע, ואחריו – הקישור המדהים!!!! הבלתי ייאמן!!!!! ועוד תארים שהולכים נפלא עם סימני קריאה!!!!!!
להודו הקדומה.

ותודה שחזרתם אלינו.
הדבר המגניב באמת הוא שילד הפונדקאות המפורסם ביותר בהיסטוריה האנושית –

שהיה ילד הפונדקאות השני בהיסטוריה האנושית (הראשון היה אחיו הגדול בַּלַרָאמה, אבל הוא פחות מפורסם) —

וזה היה באלף הרביעי לפני הספירה —

הוא לא אחר מאשר —-

האל קרישנה.

קרישנה הוא התגלמות (סנסקריט avatara, כן כן, אותה מילה) של וישנו. דודו של קרישנה, המלך קַמְסַה,קיבל נבואה שילדה השמיני של אחותו דוואקי יהרוג אותו. מה עשה? מה שעושה כל מלך הגיוני: כלא את אחותו ואת בעלה, והרג את כל הילדים שנולדו להם. האלים הבינו שתנאים כאלה הם לא אופטימליים לגידול אל, והעבירו את קרישנה העובר מרחמה של דוואקי לרחמה של ישודא. ישודא הרתה, ילדה וגידלה את קרישנה, וכלל לא ידעה שהיא פונדקאית ושהילד אל. כל ההבדל הוא שבשנות האלפיים, הרופאים משחקים את האלים ומדלגים על תחנה אחת – רחמה של האם האמיתית.

(זאת הגרסה האהובה עליי ללידתו, זו המופיעה בספר סנסקריט – מבוא לשפת האלים. יש גם גרסה שאומרת שרק בלראמה היה ילד פונדקאות ואילו קרישנה נולד לאמו ומייד הועבר לישודא לאומנה, אבל תודו שזאת גרסה פחות שווה).

רוצים לשמוע עוד? בטח שאתם רוצים. הבמה פתוחה לכל שאלה שיש לכם בנושא הליך הפונדקאות האישי שלי. מי שמעוניין בידע פרקטי כדי לעבור את התהליך בעצמו יקליק על הקישור המתאים: פונדקאות עצמאית, או פונדקאות דרך מרכז. ומצטערת, במשך שלוש השנים האחרונות פנו אליי עשרות זוגות לעזרה ורק פונדקאית אחת, ששידכתי לה זוג מהמשפחה שלי. אני לא יכולה לעזור בנושא זה.

וכמובן שחוץ מזה אני גם נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני ההרצאה הכי מפרנסת שלי). צרו קשר כאן.