רגע של טריוויה



מה ליצאניות בבורסה? / יאיר פלדמן

יום שלישי, 29 במרץ, 2011

בעקבות הטור בוואינט על המילה אקזיט, יאיר פלדמן שלח לי "רגע של טריוויה" בדיוק על אותו נושא.

מה יוצא לנו מזה?

exit

exit sign by Barron cc-by-nd

היציאה הרגילה שאנחנו מכירים (כמו יציאה מבניין) היא באנגלית EXIT . באחרונה היא קיבלה משמעות עכשווית כאשר בעלי חברות רבות, בעיקר בתחום ההיי-טק, מבצעים "אקזיט", יוצאים מן הבעלות, בדרך כלל כשהם מוכרים את השליטה בחברה למישהו אחר. ה-EXIT הלטיני בנוי מהתחילית EX (שפירושה החוצה, כמו במונחים כגון אקסטרוברט – מוחצן, ההיפך מאדם מופנם – וגם במילים כמו example, ועוד) + הפועל issir שמשמעותו ללכת. כלומר, ללכת החוצה. מן ה-exire, לצאת, נוצרה המילה האנגלית issue אשר בשלב מאוחר קיבלה את המשמעות המקובלת היום של נושא לדיון, אבל במקור issuing פירושו להוציא. ומה מוציאים? בין השאר מוציאים ספרים (ובעברית זו הוצאה לאור!) והמילה issuing פירושה גם הנפקה של מניות, אגרות חוב, כרטיסי אשראי, דרכון וכד'.
ואיך הגענו מהוצאה להנפקה?
כל מי ששירת בצה"ל מכיר את "טופס ניפּוּק אפסניה" שעליו חותמים בעת קבלת ציוד צבאי. ניפוק והנפקה באו מן השורש נפק, שפירושו להוציא. האפסנאי מנפק ציוד לחייל – כלומר, הוא מוציא אותו. החברה מנפיקה מניות שייסחרו בבורסה, כלומר מוציאה אותן למכירה .
מאי נפקא מינה? ובתרגום לעברית של הביטוי התלמודי הזה: מה יוצא מזה? מה זה משנה? בדרך כלל מופיע הביטוי הזה כדי לשאול מה מחדשת ההלכה שהוזכרה עכשיו, מעבר לאחרות. המשפטנים משתמשים היום במונח המודרני יותר נַפְקוּת כדי לציין את התוקף, המשמעות, של צעד כלשהו. למשל: מה הנפקות המשפטית של העובדה שהרשות המקומית נהגה בניגוד לחוק.

דגל הגאווה, קשת בענן, יוצאים מהארון

Outing. דגל הקשת בענן, by -Marlith- cc-by

גם המַפִּיק שרואים באות ה בכתיב מנוקד בא מאותו שורש: המפיק (שרק קריינים ברדיו מבטאים אותו…) פירושו שיש להוציא, להדגיש, את האות ה, כמו במילים אביהּ (אבא שלה) שֶׁלָּהּ, מדינתהּ (המדינה שלה) וכו'.
ולא נשכח גם את היציאה מן הארון של ההומוסקסואלים, שהשפה האנגלית ייחדה לה את המונח OUTING .
אבל ההנפקה וניפוק האפסניה אינם קצה הסיפור: איך נקראת זונה בעברית תלמודית? נפקנית! והתרגום המודרני: יצאנית, כמובן משורש לצאת. ואבן-שושן במילונו אומר על הנפקנית שהיא מרבה לצאת וממעטת לשבת בבית.
וכך, כולם חיים בשלום בחסות אותו שורש מילולי: היצאנית, האפסנאי, החברה בבורסה – וקריין החדשות.

יאיר פלדמן

יאיר פלדמן

יאיר פלדמן, עיתונאי ואיש פרסום בעברו, והיום עוסק בדברים המהנים באמת: נגרות, מוזיקה, השגחה על הנכדים – וכתיבת "רגע של טריוויה" שהוא משגר בדוא"ל מדי שבוע לידידיו, ובו הוא מתחקה אחר מקורן של מילים בעברית ובשפות אחרות, והקשרים ביניהן. בכל שבוע, המסע הזה לוקח אותו ואת הקוראים למחוזות אחרים, וכדרכם של מסעות, הדרך חשובה ומהנה לא פחות – ואולי אף יותר – מן היעד.


יום האישה שמח (פחחח)

יום שבת, 12 במרץ, 2011

לכבוד יום האישה, פרסמתי השבוע בוואינט טור על האפליה לכאורה בשפה העברית, שמסכם עבור קוראי וואינט כמה פוסטים שכתבתי בעבר על מין דקדוקי + פוסטי המצוין במקום התנצלות. קיבלתי כמה תגובות שהתגובה שלי עליהן שווה פוסט, וברשותכם אני מרכזת אותן כאן. כמו כן, אחרי ששלחתי את הפוסט שמעתי בגלי צה"ל או בגלגל"צ תשדיר שירות שהעליב אותי עד עמקי נשמתי הנשית, וגם אותו אחלוק כאן בסוף.

אני מודעת לכך שפרופילו של הקורא הממוצע בבלוג (רציתי "פרופיל קורא הבלוג הממוצע" אבל זה יצא תלת משמעות תחבירית) שונה במקצת מזה של קוראי וואינט, אבל חשוב גם לדעת מה העם חושב על השפה, שזה כמעט, אבל לא ממש, שונה לחלוטין ממה שמקובל לחשוב במקומותינו.

אז בואו נתחיל בתגובה מספר אחת.

כותב mano1963  מרעננה: השפה עברית היא פרימיטיבית, ומפרט:

זכר נקבה לחפצים……
נותנת מידע מיותר ומסתירה מידע חשוב
דקדוק לא מדויק
פעלים יוצאים מן הכלל
בכלל התפתחות התקשורת הקפיאה את התפתחות השפות
חבל
השפה צריכה להיות משהוא דינמי משהוא שמשתנה ומשתפר. עם הזמן
האונבירסטאות הדפוס התקשורת והחיבור בן מרחקים גדולים בעולם
לא מאפשר לשפה להתפתח

לידיעתם של כל הטהרנים, ולידיעתו של הפרופסור גלעד צוקרמן — יש מי שחושב שהשפה שלנו לא מתפתחת.

אז ככה: השפה דווקא מתפתחת כל הזמן, או כמו שקוראים לכך הטהרנים שבינינו – השפה מתקלקלת כל הזמן.
דווקא כל הדברים שציינת מאפשרים לשפה להתפתח מהר יותר, בעיקר האינטרנט, כי הוא נותן במה לשפה המדוברת, ה"מקולקלת" – כלומר להתפתחות של השפה המקורית. פעם כל דבר מודפס היה עובר הגהה ועריכת לשון, כדי להתאים לחוקי העברית. היום אין דין ואין דיין, ואפילו בלשנים נכבדים כמוני, שמחזיקים מעצמם טהרנים, חוטאים במבני תחביר מבישים כגון "כמובן ש-", בכתיב בלתי חוקי בעליל כמו "מייד" ובשילוב סלנג ומילים זרות בבלוגיהם. שלא לדבר על ת' השימוש, שאינה תקנית בעברית (אלא אם אתה בר כוכבא), אבל מככבת בטוקבקים.

כפי שאתה מציין, כאשר שפות מתפתחות אכן יש נטייה לאבד צורות פועל יוצאות מן הכלל – והעברית הישראלית המדוברת אכן מאבדת לצערנו את צורות ה-פָּעֵל בבינוניים שנתפסים כפועל. בבינוניים שנתפסים כשם תואר, כמו רעב, שמן, רזה וצמא – זה לא קורה. הפועל יָשֵׁן הוא נפוץ יותר, ולכן טועים בו פחות, אבל לצערנו (או לשמחתך) יש מספיק אנשים שאומרים יושנת, ובהקשר זה אני חייבת להזכיר את מבחן היושנת המבריק מספרה של ימימה עברון "שני חדרים בצפון הישן". גם הפועל יכול בעבר מתיישר, לצערנו, עם נטיית הפעלים האחרים.

בַּגְּזָרוֹת הציבור עדיין אינו מחזיר עטרה ליושנה, אבל אולי זה לא מה שהעם "רוצה" (חוץ ממשויה).

בנוגע למתן מידע לא רלוונטי, אני מניחה שאתה מתכוון למינה של הבננה. באשר להסתרת מידע חשוב – האם אתה מציע שבנוסף לזכר, נקבה וסתמי יהיו עוד שני מינים – אחד להבעת מין מעורב ואחד להבעת מין לא ידוע? יש שפות, כמו גרמנית ויידיש, שבהן יש כינוי גוף שמציין אנושי לא ספציפי (מען, man), אבל גם שם שמות התואר, למשל, יהיו במין הלא מסומן, כלומר זכר.

(התייחסתי למנו כזכר כי אני לא יודעת מה מינו. אם את בת, את יכולה לכתוב לי ואתקן בהתאם).

מגיבה מספר שבע כתבה: אני לא נקבה, אני אישה, די כבר לקרוא לנו נקבות.

ומפרטת:

מספיק כבר לקרוא לנו נקבות- מסומנות על ידי הנקב שלנו. אנחנו לא רק זכרים ונקבות אלא נשים וגברים ובני אדם- השפה משעתקת תפיסות דטרמיניסטיות מהותניות. לא צריך להתנצל בפני אף אחד אבל גם לא צריך להיבהל מלהשתמש בשפה באופן שהולם את עמדותינו. השפה היא לא תוצר חיצוני לפרט או לתרבות אלא נבנית על ידה/ו ולכן נתונה לפרשנות ושינוי. אי אפשר לדבר על מה השפה עושה- אלא על מי מייצר את השפה וכיצד.

ובכן, עמך הסליחה, אך נקבה הוא מיננו הטבעי והדקדוקי, והטור מתייחס למין דקדוקי בשפה. כמו כן, יש נקבות שאינן נשים עדיין, וגם אליהן מתייחסים בזכר אם לא יודעים מה מין העובר, אם מדברים על תינוק באופן כללי, או על ילדים ונוער.  האם את חושבת שגם זכרים צריכים להיעלב כשמשתמשים במילה "זכר" לתיאור מינם הטבעי והדקדוקי, או שזה בסדר?

היעלבותך מביאה אותי להיעלבותי האישית – שאולי את דווקא רואה אותה כדבר חיובי: תשדירי השירות בגלגלצ (אולי זה גל"צ, אני לא זוכרת) הפונים לנשים בלבד. כאשר אני שומעת תשדיר שירות או פרסומת בלשון זכר, יחיד או רבים, אני מרגישה שפונים גם אליי, וזאת עוד לפני שידעתי להגדיר את הזכר כמין הבלתי מסומן. לעומת זאת, כשאני שומעת את התשדירים בגלגל"צ שאומרים "מה את עשית היום כדי למנוע את הקטל בכבישים", או "ליד מעברי חצייה היזהרי כפליים" (לא ניסוח מדויק, אבל זה המין), אני ישר חושבת שאלה תשדירים סקסיסטיים שפונים רק לנשים ולא לגברים – הפעם כן לנשים ולא לעוברים, תינוקות וילדים – ומייד נעלבת: מה, הם רומזים שנשים נוהגות פחות טוב? נא בעין, תקראו את הסטיסטיקות ותראו שאת תשדירי השירות צריך לְמַעֵן, אם כבר, אז ספציפית לגברים. וכמו שציינתי בטורי המצוין, כאשר בעבר היו הוראות הפעלה בלשון נקבה – זה העיד על שוביניזם הרבה יותר מאשר ההוראות עוקפות-המין המקובלות כיום.

אז בואו ניקח דברים בפרופורציות, ואם אנחנו רוצות להתרעם על אפליה – הבה נתמקד באפליה שלנו במקומות העבודה, בכך שגבר מקבל על אותה עבודה בדיוק שכר גבוה יותר, ולא על כך שהמזכרים של הבוס כתובים בלשון זכר במקום שכל עובד/ת  יוכל/תוכל לבחור את מינו/ה בין כל הקווים הנטויים.

ודבר אחרון – בעברית אפשר לעקוף את המין הדקדוקי בכתב. כאשר תרגמתי עם ירון שהרבני את התבנית Tarsky לעברית עבור האתר של מר צים, כתבנו את כל הודעות השגיאה בלשון שאפשר לקרוא אותה בשני המינים. הייתי מפנה כאן לסיפורים שאפשר לקרוא בשני אופנים, אבל זה קצת מחרב את הפואנטה בסוף, אז תצטרכו למצוא אותם בעצמכם.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני תשלום נאה לנשים). צרו קשר להזמנת הרצאה.

פלאסידו דומינגו ויעקב אבינו בבית? / יאיר פלדמן

יום שלישי, 18 בינואר, 2011

צפוי שפוליטיקאים שלא צלחו את מכשול הבחירות, יאמרו שאם זהו רצון העם, עכשיו הם יילכו לעשות לבֵיתם. הראשון לדבר על כך היה יעקב אבינו שאמר ללָבָן: "וְעַתָּה, מָתַי אֶעֱשֶׂה גַם-אָנֹכִי לְבֵיתִי". יש מי שפירש זאת שהתכוון כי לאחר שעָבד את לבן, עליו לעשות לביתו – ורש"י פירש: "עכשיו אין עושין לצרכַי אלא בּנַי וצריך אני להיות עושה גם אני עימהם לסמכן".
כך או כך, בּית הוא הדבר המציין יותר מכל את השייכות. כך "בּיתי הוא מבצרי" וכך homepage דף-הבית באתרי אינטרנט. אותו תחום, זה של אתרי האינטרנט, משתמש במילה domain כדי לציין בעלות על "כתובת" של אתר, ויש לזה קשר ישיר למילה הלטינית domus שפירושה בית.
ה- domus הביא ליצירת ה- dominium שפירושו בעלות, וזו הרי מהות ה- domain האינטרנטי. מכאן נגזר למשל condominium שהוא בעלות משותפת (ובלשוננו: בית משותף), וגם ה- domestic כדי לציין מקומי, פנימי (כמו domestic flights , טיסות-פנים).
ה- domus – שאנחנו מכירים אותו גם בגלגולו הכנסייתי, למשל ה- duomo של מילאנו – הוא הבית שממנו נגזרה המילה הלטינית לאדון – dominus (חִשבו על הביטוי העברי אדון-הבית). ברומנית, שפה ששימרה היטב את הלטינית, אדון (כמו mister באנגלית) הוא domnul . אין פלא שה- dominus השליט, האדון, הוא מאוד דומיננטי, כמובן מאותו שורש. ומדינה שיש לה בעלויות ונכסים, כמו האימפריה הבריטית בשעתה, שלטה על דומיניונים בכל העולם. קנדה, למשל, היא עד היום דומיניון של הכתר הבריטי. ואם כבר אנחנו בבריטניה, נחזור ל- domus , הבית, שהפך
ל- Millenium Dome , אותו מבנה חדשני שהוקם בלונדון לרגל חגיגות המילניום והזכיר לנו שבעבר, מילה זו יוחדה בעיקר למבנים כיפתיים, לפני שהיתה לשם מועדון בדרום תל אביב.
ומיהו האדון הנישא מכולם? כמובן, היושב במרומים. ולכן, הצירוף AD אחרי תאריכים מציין שנים שאחרי ישו, והן anno domini כלומר שנת האדון, בניגוד ל- BC שהוא Before Christ. ובלוח השנה רישומו של אותו אדון הוא לא רק בשנים, אלא בכל שבוע. היום הראשון בשבוע היה בעבר סתם יום ראשון, כמו יום שני ויום שלישי. אבל, לאחר מכן, בלשונות מסויימות (כמו באנגלית) החלו לקרוא לימים על שם איתני הטבע, ולכן ליום א' הוצמדה השמש והוא נקרא Sunday . ואילו בלשונות אחרות, בעיקר אלה הלטיניות, יום א' קיבל את שמו של אלוהים: ה- dominus , האל השליט, התגלגל ל- Domenica באיטלקית, Dimanche בצרפתית ו- Domingo בספרדית.

דום פריניון, אטימולוגיה, שנת השפה העברית

דום פריניון - האיש והפקק

ומדוע זכה יום א' להתקדש על ידי הנוצרים ולהפוך ל- die domini , יום האל? מפני שעל פי הברית החדשה, ביום זה קם ישו לתחייה. אבל בתחילה, כאשר הזהות הנוצרית לא היתה מגובשת, יום האלוהים נחוג דווקא בשבת, כמו יהודים טובים, ורק כמאה שנים אחרי ישו, ההתכנסויות הדתיות של הנוצרים עברו ליום א'. יום ראשון זה נתן את שמו לרבים וטובים – החל מזמר האופרה פלאסידו דומינגו, עבור דרך הנזירים הדומיניקנים שמייסד מסדרם היהDomingo de Guzman (Santo Domingo) במאה ה-17 – וכלה בשמפניה המבעבעת Dom Pérignon הקרוייה על שם נזיר צרפתי בשם זה שחי בין השנים 1638-1715, ופרסומו לא בא לו הודות למעשי צדקה או חסידות מיוחדים, אלא עקב כך ש-47 שנים מחייו הקדיש להשבחת המוצר ולחקר תרומתו של פקק השעם.
ומה אומרת מדאם על כל זה? כן, גם dame וגם madame וגם mademoiselle – גבירה, גברתי ועלמתי – נגזרות לשונית מן השורש dem שפירושו בית, או משק בית. כך שפגשנו את כולם: גם את האדון וגם את הגברת והעלמה – וכולם בבית.

יאיר פלדמן

יאיר פלדמן

יאיר פלדמן, עיתונאי ואיש פרסום בעברו, והיום עוסק בדברים המהנים באמת: נגרות, מוזיקה, השגחה על הנכד – וכתיבת "רגע של טריוויה" שהוא משגר בדוא"ל מדי שבוע לידידיו, ובו הוא מתחקה אחר מקורן של מילים בעברית ובשפות אחרות, והקשרים ביניהן. בכל שבוע, המסע הזה לוקח אותו ואת הקוראים למחוזות אחרים, וכדרכם של מסעות, הדרך חשובה ומהנה לא פחות – ואולי אף יותר – מן היעד.

כספית עוברת לסוחר / יאיר פלדמן

יום שבת, 1 בינואר, 2011

יש קשר, מילולי וגם ענייני-מעשי, בין סוחרים ובין כסף. וכפי שנראה, הם מאוד אוהבים כסף חי, כזה שמתגלגל מצד לצד.

הסוחר וגם הרוכל הולכים, נעים סחור-סחור, כדי להציע את מרכולתם. לכן השורש סחר משמש גם במשמעות של תנועה (כגון סחרחרה, קרוּסלה) וגם במובן של מסחר. כשהוא עוסק במכירה, הסוחר יכול להיות סיטונאי – מילה שמקורה יוונית, שם sitones הוא מי שקונה תבואה וסוחר בה – או קמעונאי, כשהמקור הארמי הוא קִמעא, מעט. כנראה יש קשר בין קמעא לבין קומץ וקמצוץ שלוקחים ביד קמוצה, והיא שנתנה את שמה לקמצן.

מרקורי. אטימולוגיה, כספית, רגע של טריוויה.

מרקורי רץ

הסוחרים נעים אם כן בדרכים, והם זקוקים למי שיגן עליהם, וכזהו האל מֶרְקוּרְיוּס מן המיתולוגיה הרומית, מקבילו של הֶרְמֶס בזו היוונית, שהוא פטרונם של הסוחרים – ושל הגנבים. שמו קשור למילה הלטינית merx שפירושה סחורה, וממנה נגזרו מאוחר יותר commerce (מסחר), merchant (סוחר), וגם market ובנק מרכנתיל – כולם, ועוד אחרים, מאותו שורש. מרקוריוס היה קודם כל שליח של האלים, וככזה, שמו הונצח בעולם המסחר שם תמצאו אותו לא מעט, על סנדליו המכוּנָפים, בסמלי חברות העוסקות בהובלה, שילוח וכדומה (בתמונה – חברת משלוחי פרחים), וגם במותגים שונים, של מכונית למשל.

אבל, מהירותו וניידותו הביאו להנצחתו בשני תחומים אחרים, מעניינים לא פחות: על שמו נקרא כוכב חמה (לא לבלבל עם השמש!) שהוא כוכב-הלכת הקרוב ביותר לשמש. הוא זה הממהר ביותר להופיע ולהסתלק משמי הלילה, ונראה מצדדיה השונים של השמש, ולכן קראו לכוכב הזה Mercury. וכאילו לא די בכך שזכה להיות "כוכב נולד", גם קראו על שמו את המתכת הידועה בעברית בשם כַּסְפִּית, מפני שזו המתכת היחידה שהיא נוזלית ו"מתגלגלת" בצורתה הטבעית, ואך טבעי היה לייחס לה את שמו של האל הנייד והמהיר. כך נוצר במאה ה-14 החיבור בין גרמי השמיים ובין המתכות: השמש נקשר לזהב, הירח לכסף, המאדים (מארס) האדום שוייך לברזל, והכספית שנקראה גם quicksilver שויכה לכוכב חמה (מרקורי).

והשפה העברית של אותם ימים, גם היא קישרה בין מתכת הכסף לתכונתה של המתכת האחרת, כספית בלשון ימינו, להיות גם דומה לכסף וגם להיות "מתרוצצת" – וקראו לה "כסף חי". וכך מצטטים מפי אחד המקובלים: "והנה נודע כי ז' כוכבים הם בז' רקיעים וכנגדם מתיילדים ומתהווים בארץ בכוח תנועתם שם ז' מתכות, ואמנם סדרם כך: כסף זהב נחושת בדיל עופרת כסף חי (כספית) ברזל והם הם עצמם כנגד ז' כוכבי לכת".

וחכמינו ידעו עוד כמה דברים על טבעם של הסוחרים, האוהבים כסף בכלל, וכסף חי בפרט. הנה מה שכותב ר' עובדיה מברטנורא בפירושו למשנה במסכת כלים, העוסקת בכלי המדידה הנקרא קנה-מאזניים: "הרמאים עושין אותו חלול ומניחין בחללו כסף חי, וכששוקלין מטין בקנה מעט והולך הכסף חי לצד הדבר הנשקל ומכביד ומכריעו". במילים אחרות: לקנה החלול הכניסו כספית שתכונתה להתגלגל בקלות, וכשמטים את הקנה מעט, משקלה מתווסף למשקל הסחורה הנשקלת.

ואם כספית, ובאנגלית Mercury, מהיכן קיבלה את הסימן המדעי Hg בטבלת-היסודות? מחיבור של שתי מילים יווניות, שמבטאות היטב את "נזילות" המתכת: hydr (מים) + argyros (מתכת כסף).

הכובען המטורף, שנת השפה העברית

הכובען המטורף

ומילה אחת של זהירות: עשוּ כסף, ושיהיה לכם לבריאות – אבל עם כספית היזהרו: ראו מה קרה לכובען המטורף בספר על אליס בארץ הפלאות, אשר ככל הנראה לקה במחלה המקצועית של הכובענים, שנשמו אדי כספית בעת בישול הלֶבֶד ששימש לייצור הכובעים, בתמיסה של כספית חנקתית. ואם לא תיזהרו, ידבק בכם הביטוי האנגלי mad as a hatter – המקביל של משוגע, או משיגענע – שזה בדיוק מקורו ההיסטורי.

יאיר פלדמן

יאיר פלדמן

יאיר פלדמן, עיתונאי ואיש פרסום בעברו, והיום עוסק בדברים המהנים באמת: נגרות, מוזיקה, השגחה על הנכד – וכתיבת "רגע של טריוויה" שהוא משגר בדוא"ל מדי שבוע לידידיו, ובו הוא מתחקה אחר מקורן של מילים בעברית ובשפות אחרות, והקשרים ביניהן. בכל שבוע, המסע הזה לוקח אותו ואת הקוראים למחוזות אחרים, וכדרכם של מסעות, הדרך חשובה ומהנה לא פחות – ואולי אף יותר – מן היעד.

ברל כצנלסון ומשבר הגרעין / יאיר פלדמן

יום שלישי, 23 בנובמבר, 2010

שוֹד ושבר! לשוֹד, המומחים לדבר כבר דואגים מִדי יום, ואנחנו נעסוק בשבר, זה הקשור במשהו שהתחלק, נחצה, התרסק, פשוט נשבר. זהו שבר כפשוטו, שממנו היתה הדרך קצרה לשבר פשוט הנלמד בשיעורי חשבון. אבל לא כל השברים הם פשוטים, והמדובר לאו דווקא בעשרוניים שבהם, אלא במילים הנגזרות מן השבר, ולעתים אף אותה מילה ממש, באותו ניקוד – ובמשמעות אחרת.
השבר הראשון שאינו נראה סובל משבר הוא החיטה, הדגן, שמהם נגזר גם פועל: "וַיֹּאמֶר הִנֵּה שָׁמַעְתִּי כִּי יֶשׁ שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם רְדוּ שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ לָנוּ מִשָּׁם וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת. וַיֵּרְדוּ אֲחֵי יוֹסֵף עֲשָׂרָה לִשְׁבֹּר בָּר מִמִּצְרָיִם". כך מספר לנו ספר בראשית על יעקב השולח את בניו מצרימה בגלל הרעב בכנען. שבר, פירושו גם לקנות ולמכור דגן ומזון בכלל. יש מי שראו את מקור המילה שבר=חיטה במילה בר, חיטה. וסברה אחרת היא שבכל זאת יש קשר בין המילים, כי בר=חיטה, בא בעצם מכך שהיא מזון שבור, כזה שדשו אותו.

ברל כצנלסון

ברל כצנלסון

סיפור יוסף "הַמַּשְׁבִּיר לְכָל עַם הָאָרֶץ" שידע לכלכל את מאגר המזון במצרים הביא את ברל כצנלסון לטבוע את השם "המשביר המרכזי" לארגון הכלכלי שהוקם בעת המשבר של 1916 במטרה לייעל קנייה ושיווק של תשומות חקלאיות ומוצרים.

לוגו המשביר

לוגו המשביר

המשביר לצרכן

המשביר לצרכן

המשביר לצרכן החדש

המשביר החדש לצרכן (כי "המשביר לצרכן החדש" הוא דו משמעי: האם המשביר חדש או שהוא מותאם לצרכן החדש?)

ולאן הגיע החלום הזה? כאן אפשר בהחלט לדבר על החלום ושברו – בשלוש משמעויות: החלום ושִׂבְרוֹ (כלומר החלום ופתרונו, הסברו), החלום ושִׁבְרוֹ (כלומר החלום שהיה וקרס, התנפץ) – אבל גם החלום ושִׁבְרוֹ, באותו ניקוד כמו הקודם, אבל הפעם במשמעות של שֶׁבֶר, פתרון,של החלום. היום היינו אומרים פיצוח חידת החלום. ובמקרא: "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ גִּדְעוֹן אֶת מִסְפַּר הַחֲלוֹם וְאֶת שִׁבְרוֹ".

עוד אנחנו שוברים את הראש מהו הפירוש הנכון, מייד מציפים אותנו גלים ונחשולי-ים: "מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם יְהֹוָה" אומר בעל התהִלים. משברים קיימים לא רק בים, אלא גם בחדר הלידה. מִשְׁבָּר הוא השם העברי לפתח הרֶחֶם, ובתלמוד גם שם הכסא שעליו הושיבו את היולדת. חיפוש של משבר+לידה ב"גוגל" אמנם יניב תוצאה בעניין מִשְׁבָּר הרֶחֶם – אבל הרבה יותר שכיח הוא צירוף המילים בניקוד מַשְׁבֵּר לידה. ליולדת אולי כבר "נשבר" והיא רוצה לחזור הביתה, אף שהביטוי השלם המקורי (חיילי כנראה) היה גברי: "נשבר לי הז…" ומכאן שָׁבוּז ושְׁבִיזוּת.
אז הגענו למשבר, crisis ודומותיה בלשונות שונות, שממנו נגזרו גם ה"קְריז" של הנגמל מסמים, והקריזיונר הגחמני. המקור הוא במילה היוונית krisis ששימשה לציין את נקודת-המפנה במחלה, לטוב ולרע, וככזו השתמשו בה כבר חכמי הרפואה הקדמונים היפּוֹקרטס וגַלֶנוּס. מילולית, פירושה הכרעה, פסיקה, שיפוט. מן הפועל krinein שפירושו להפריד, להחליט, לשפוט, ובלשוננו "לחתוך".
האלמנט הזה של שיפוט והחלטה הוא קריטי להבנת הנגזרות האחרות של המילה – כאשר קריטי הוא אחד מהם: kritikos ביוונית הוא זה שמסוגל לקבל החלטות, שופט. מכאן critic הוא שופט, מבקר, של תיאטרון למשל, וכן to criticize פירושו לבקר. ומכאן גם הקריטיקליות, תופעה מעולם הפיזיקה הגרעינית, ולפיה בכל חומר בקיע, כדוגמת אורניום או פלוטוניום, יש צורך בכמות מינימלית כדי שתיווצר תגובת שרשרת, שהיא הבסיס לפעולתם של כור גרעיני ושל פצצה גרעינית. הכמות המינימלית הזו נקראת מסה קריטית.
שיפוט והבחנה הם גם ביסוד המילה הלטינית מאותו מקור cernere, שממנה נגזר גם הפועל האנגלי to discern במשמעות של להבחין, למיין – ומכאן גם discreet או בכתיב אחר discrete, דיסקרטי, שהוא ה- discretus הלטיני, שפירושו מוּבחן, מיוחד.

יאיר פלדמן

יאיר פלדמן

יאיר פלדמן, עיתונאי ואיש פרסום בעברו, והיום עוסק בדברים המהנים באמת: נגרות, מוזיקה, השגחה על הנכד – וכתיבת "רגע של טריוויה" שהוא משגר בדוא"ל מדי שבוע לידידיו, ובו הוא מתחקה אחר מקורן של מילים בעברית ובשפות אחרות, והקשרים ביניהן. בכל שבוע, המסע הזה לוקח אותו ואת הקוראים למחוזות אחרים, וכדרכם של מסעות, הדרך חשובה ומהנה לא פחות – ואולי אף יותר – מן היעד.

הפוֹנט שמקפיץ לי את הפיוּזים / יאיר פלדמן

יום שני, 6 בספטמבר, 2010

הטקסט הזה נכתב בפוֹנט Arial (ולא אריאֵל. אין זה שם עברי). עם חידושי הטכנולוגיה, בקלות רבה הוא היה יכול להיכתב גם בפונט חיים או בפונט  דוד או בפונט נרקיסים וכמובן בפונט שכולנו מכירים מן הספרים והעיתונים פרנק ריהל. ואילו נכתב באנגלית, היינו בוחרים אולי בפונט Times New Roman.

פוֹנט? והרי יש מילה עברית יפה: גּוּפָן, ויש מי שמעדיף גּוֹפָן. בארץ ישראל, ששאבה רבים ממונחי הדפוס מגרמנית, הגופן של היום נקרא אז שְׁרִיפְט, כלומר צורת האות. חוקר-המילים יצחק אבינרי מספר בספרו "יד הלשון", כי שאל פעם את ראש הממשלה דוד בן-גוריון, באיזה גופן להדפיס את הקדמתו ל"לוח הקואופרציה" (היה פעם דבר כזה). השיב  לו בן-גוריון: "אני מודה לך על מלה חדשה שמצאת במכתבך. מנין גופן – שריפט? דבר זה מסוּר כולו לרשותך. תגפון כרצונך".
המילה גופן שמבטאת היטב את "גוף" האות, היא לא רק יפה, אלא גם וותיקה מאוד, ומגיעה ישר מן התלמוד הבבלי, שם שימשה באותו מובן: הדיון במסכת מגילה עוסק באותיות שבהן נכתבים ספרי הקודש ונאמר שם: "כאן בגופן שלנו וכאן בגופן שלהן" (כלומר, מבדילים בין גופן, אותיות-כתיבה, שלנו, אותיות עבריות, לבין אותיות אחרות). ובכמה מגרסאות התלמוד נכתב גרפן, צורה שקושרת את הגופן לשורש היווני graph ונגזרותיו המתייחסות לסמלים ולאותיות.

חזרנו לפונט שלנו. מהיכן באה המילה הזו ומי יצק לה את משמעותה? מן היציקה! font היא צורה מאוחרת של המילה found שהיא תערובת, התכה, בעיקר של מתכת או זכוכית לצורך יציקה. המקור: הפועל הלטיני fundere שפירושו לשפוך, להַתיך. מכאן המילה האנגלית foundry ליציקה או בית-יציקה.

זה שנשפך, שהותַך, שניצוֹק, הוא fusus  בלטינית. מכאן ה"פְיוּז" שבמערכת החשמל – נתיך בעברית. כאן, הלשון מפגרת אחרי הטכנולוגיה: בעבר, ולא לפני המון שנים, בלוח החשמל שלנו היה "פקק" שקיבל את שמו העברי נתיך, בדיוק מן הסיבה שהיה בו חוט שניתך בעת מעבר זרם גדול מדי. היום, ב"פיוּזים" כבר אין חוט נתיך, ובמקומו יש רכיב ש"מקפיץ" את המנגנון וגורם להפסקת הזרם וכדי לחדשו יש להחזיר למקומו את המתג שקפץ – אבל האביזר הזה ממשיך להיקרא נתיך.  מה שכמובן לא צריך חלילה להקפיץ לכם את הפיוזים…


את ההתכה הזו, באנגלית fusion, אנחנו פוגשים בשתי הזדמנויות שונות לגמרי, ולמרבה המזל, אחת מהן עוד לא חווינו: הראשונה היא המטבח שבו יש "פְיוּזְ'ן" (התכה, מיזוג, של טעמים) – והשנייה היא פצצת המימן, שבניגוד לפצצה גרעינית רגילה המבוססת על ביקוע, fission באנגלית, של חומר רדיואקטיבי להפקת אנרגיה, כאן האנרגיה נוצרת מהיתוך, fusion, של גרעיני מימן.

מבולבלים? כנראה אתם סובלים מ- confusion , מאותו שורש: הכל מתבלבל לכם, מפני ש- confundere שהוא שורש המילה, פירושו לשפוך ביחד, לערבב. ובלבד שלא תגיעו למצב גופני קשה שיצטרכו להתקין לכם אינפוּזיה, in+fusion , עירוי שבו יחדירו, ייצקו, נוזלים לתוך גופכם. חס וחלילה, הנוזלים האלה עוד עלולים לצאת החוצה מגופכם בדרך של דיפוּזיה, diffusion , פִּעְפּוּעַ בעברית של מעבדות ורופאים. ובכל מקרה, כל הטיפול הזה עלול לעלות לכם לא מעט כסף, שספק אם תקבלו אותו בחזרה. אבל אם כן, זה יהיה refund , הֶחזר, של הכסף, כמובן מאותו שורש: זה שנשפך בחזרה, בכיוון ההפוך. הרבה יותר סביר שיסרבו להחזיר לכם את הכסף, ואז תִתקלו ב- refusal, סירוב, דחייה. מיותר לומר שהמקור הלשוני הוא אותו מקור. ובהזדמנות זו אל תשכחו לנַטְרֵל את הפצצה שדיברנו עליה קודם: לנטרל פצצה, באנגלית: to defuse .

יאיר פלדמן

יאיר פלדמן

יאיר פלדמן, עיתונאי ואיש פרסום בעברו, והיום עוסק בדברים המהנים באמת: נגרות, מוזיקה, השגחה על הנכד – וכתיבת "רגע של טריוויה" שהוא משגר בדוא"ל מדי שבוע לידידיו, ובו הוא מתחקה אחר מקורן של מילים בעברית ובשפות אחרות, והקשרים ביניהן. בכל שבוע, המסע הזה לוקח אותו ואת הקוראים למחוזות אחרים, וכדרכם של מסעות, הדרך חשובה ומהנה לא פחות – ואולי אף יותר – מן היעד.

עוד מעט נפט למדורה / יאיר פלדמן

יום שני, 2 באוגוסט, 2010

בעקבות טור הבלשנות הכלכלית שעסק במילה נפט, קיבלתי מייל מיאיר פלדמן, שאני מביאה אותו כלשונו.

ליאיר יש מעין ניוזלטר בשם "רגע של טריוויה" שבו הוא מספר על מקורות מילים ועל קשרים בין מילים. אם תרצו, אני יכולה לארח אותו פה באופן קבוע.

תמר שלום,

נהניתי לקרוא על הנפט ומקורותיו, ואני שמח להוסיף לך מה שכתבתי באחד הגיליונות המוקדמים של "רגע של טריוויה".

שבת שלום.

תן לי 50 ליטר גז, בבקשה!

לא נראה לכם משונה שהנוהג ברכב "נותן גז" כדי להאיץ את המכונית, או שהוא נוהג ב"פול גז" – בשעה שברכב שלו אין בכלל גז, והוא בעצם צורך דלק נוזלי? ובאמת, אין שם גז, אלא בנזין, אבל כיוון שהאמריקאים קוראים gasoline לנוזל שאנחנו מכירים כבנזין – יצא שתחנת תידלוק בארה"ב היא gas station , והנהגים שלנו "נותנים גז".

והגז מנין? מקורו ב"כאוס" היווני, שהיה במקור כינוי ל"מקום ריק", גלגולו של התוהו ובוהו המוכר לנו מן התנ"ך. היוונים הקדמונים (שוב הם אורחים ב"רגע"!) נתנו שם זה לריק העולמי, ולימים הדביקו המדענים את השם למצב הצבירה של חומרים שונים, שאינו מוצק ולא נוזלי. עם הזמן הודבק השם לתערובת גזים דליקים, לאחר מכן לגאז הרדמה וגם לגאז רעיל (ששימש במלחמות).

אגב, גם לנפט המוכר לנו האמריקאים אינם קוראים נפט אלא קרוסין, שם שבא (איך לא?) מהמילה היוונית keros שפירושה שעווה. מכאן cire, שעווה בצרפתית, והוותיקים זוכרים את שירה של פראנס גאל שזכה ב-1965באירוויזיוןPoupée de cire, poupée de son – בובת שעווה, בובת קש.

נפט היא מילה מעניינת מאוד, שמוזכרת כבר בקוראן כשמן לבערה, ואפילו – בתלמוד שלנו, ויש לה גלגולים בערבית ובארמית. מסכת שבת התלמודית העוסקת בנוזלים שמותר להשתמש בהם להדלקה, אומרת כך:

מה יעשו אנשי בבל שאין להם אלא שמן שומשמין, ומה יעשו אנשי מדי שאין להם אלא שמן אגוזים, ומה יעשו אנשי אלכסנדריא שאין להם אלא שמן צנונות, ומה יעשו אנשי קפוטקיא שאין להם לא כך ולא כך אלא נפט?

את הנפט מכירים גם כפטרול או petroleum  שהוא בעצם צירוף של שתי מילים petro (אבן, או סלע – זוכרים את מקדשי פטרה בירדן החצובים בסלע, באבן?) ו-oleum (שהוא שמן, ומכאן oil) – וביחד: סלע+שמן. ואכן בספרים ה"עתיקים" (אלה שנכתבו בשנות ה-40 ו-50 של המאה הקודמת, ז"א לפני משהו כמו 60 שנה בסה"כ…) נפט נקרא שמן-אדמה או שמן-סלעים.

אז כמה נקנה? 50 ליטר? המילה ליטר באה במקורה מן המילה היוונית litra שממנה נגזר למשל הביטוי "ליטרת בשר" שמקורו תלמודי, והיום משמש בעיקר כדי לתאר את החלק שמישהו תובע לעצמו.  והליטרה הזו היא קרובת משפחה של הליברה (מידת משקל שמסומנת על האריזות כ-Lb , שאותה אנחנו מכירים גם כ"פאונד", בערך חצי ק"ג) . כמידת שקילה היא גם היתה קרובה לציין מאזניים, ולכן LIBRA הוא השם הלועזי של מזל מאזניים – וגם equilibrium (שיווי משקל, באנגלית) הוא בעצם איזון (equal) של ליברות.

יאיר פלדמן

יאיר פלדמן

יאיר פלדמן, עיתונאי ואיש פרסום בעברו, והיום עוסק בדברים המהנים באמת: נגרות, מוזיקה, השגחה על הנכד – וכתיבת "רגע של טריוויה" שהוא משגר בדוא"ל מדי שבוע לידידיו, ובו הוא מתחקה אחר מקורן של מילים בעברית ובשפות אחרות, והקשרים ביניהן. בכל שבוע, המסע הזה לוקח אותו ואת הקוראים למחוזות אחרים, וכדרכם של מסעות, הדרך חשובה ומהנה לא פחות – ואולי אף יותר – מן היעד.