Google Translate



אבל לישראל אין נוצות!

יום ראשון, 15 באפריל, 2018

תקציר מנהלים:
סולמיתג חדש בטוויטר של שונאי ישראל, שמבוסס על משחק ילדים.
בסרטון של רשות השידור שמסביר את המשחק יש כתוביות באנגלית.

אללה יוסתור.
אני מסבירה את שגיאות התרגום שאפשר להסביר.


בימים האחרונים נפוץ בטוויטר האיראני הסולמיתג #اسرائیل_پر (אסראא'יל פ'ר). לא כל כך הבנתי מה הוא אומר בדיוק, אבל הבנתי שהוא מדבר על השמדת ישראל. הנה כמה ציוצים לדוגמה.

את הצירוף پر (פ'ר) בפרסית אפשר לקרוא בשני אופנים: פֹּר (porr) – "מלא", או פַּר (par) נוצה, וגם גזע ההווה של הפועל "לעוף, לקפוץ".
אז שאלתי את האינפורמנט שלי מה זה אומר: האם זה פֹּר "מלא"? הכוונה היא שימיה של ישראל מלאו? קיצרו לנו את הדדליין מ-22 שנים (ב-2015 התחילו לספור לנו לאחור 25 שנים) לעכשיו?

אז זהו שלא. מתברר שיש משחק ילדים כזה, בשם کلاغ – پر (כַּלָאע' – פַּ'ר) "עורב – עוף", שמשחקים אותו כך: כולם שמים אצבע על השולחן או על הרצפה, "מנחה" המשחק אומר "עורב – עוף!" וכולם מרימים אצבעות. "דרור – עוף!" וכולם מרימים אצבעות. וכן הלאה עם שמות ציפורים, ואז הוא אומר, למשל "חתול – עוף!" ומרים את האצבע. מי מהשחקנים האחרים שמרים אצבע – נפסל. ואז אומרים:

کلاغ – پر، گنجشک – پر. گربه؟ گربه که پر نداره! هر كی كه دستش بالاست سوخته خبر نداره!

כלומר: "עורב – עוּף! דרור – עוּף! חתול? לחתול הרי אין נוצות! מי שהרים את ידו "נשרף", אין לו מושג!"
בפרסית זה נשמע יותר טוב, כי "נוצות" ו"עוּף" זאת אותה מילה.

אחרי שהבנתי את זה, צייצתי (אני עושה את זה לעתים נדירות למדיי) כך:
עורב – עוף! דרור – עוף! ישראל? לישראל הרי אין נוצות! מי שהשתמש בסולמיתג #ישראל_עופי "נשרף", אין לו מושג!

אה, אופס. יש לי שם תקלדה במילה "דרור"…

הנה סרטון חמוד שהכינו ברשות השידור של המדאן כדי להדגים את המשחק. הוא באיכות מאוד ירודה, אבל לא מצאתי אותו עם הכתוביות בשום מקום אחר.

קודם תראו, אחר כך תראו שוב ותקראו את הכתוביות שמסבירות את המשחק, ואז לא תבינו כלום. ואז תחזרו הנה לקרוא קצת על התרגום. נראה לי שלא השתמשו בגוגל טרנסלייט אלא שזה תרגום אנושי, אבל זה אחד המקרים הנדירים שבהם מתרגם אנושי הוא יותר גרוע מגוגל טרנסלייט… גוגל טרנסלייט מאוד השתפר בשנים האחרונות (הסרטון הועלה ב-1391, שזה לפני 5-6 שנים), אז אני לא יודעת לומר כמה מהטעויות הן משם וכמה של המתרגם, אבל בהחלט יש שם טעויות שלא היו קורות בתרגום מכונה.

כתובית: cast photo to stand.
הטקסט המקורי (מופיע מתחת לסרטון): بازیگران گرد می نشینند – השחקנים יושבים במעגל.
איך? נראה לי ש-cast זה "השחקנים", אין לי מושג איך הגיעו ל-photo ומ"יושבים" ל"לעמוד", ולכן הגעתי למסקנה שזה מתרגם אנושי כושל. לדוברים לא ילידיים זה די טבעי להתבלבל בין "לשבת" ו"לעמוד". גוגל טרנסלייט דווקא מתרגם: actors sit round.

כתובית: One Person can start to read the Avesta.
הטקסט המקורי: یک نفر اوستا می شود که شروع به خواندن می کند –
תרגום: מישהו אחד נבחר ל"מנחה", והוא מתחיל לשיר.
כיצד? אוסתא בפרסית הוא הומוגרף של שתי מילים: אָוֶסְתָא – האווסטה, ספר הקודש של הדת הזורואסטרית (זה התרגום), או אוּסְתָא – הגייה עממית של אוסתאד (מורה, היום: פרופסור), במשמעות בוס, או במשחק – זה שמנחה את המשחק (זה שאומר "הרצל אמר", למשל).
בפרסית הפועל "לקרוא" משמש גם לשירה, תפילה ולימוד, כאשר ההבדל הוא לפי השדה הסמנטי של המושא (לקרוא שיר = לשיר, לקרוא תפילה = להתפלל, לקרוא מתמטיקה = ללמוד).
גוגל טרנסלייט מתרגם עכשיו: One person gets an Avesta who starts to read

כתובית: When the name of a bird of the rest of the members have to say enjoyed "full"
טקסט מקורי: وقتی اسم پرنده ای را می برد بقیه اعضا باید بگویند " پر"
תרגום: כשהוא (=המנחה) אומר שם של ציפור, שאר המשתתפים צריכים לומר "עוּף!"
התרגום פה יחסית בסדר, רק שתי בעיות…
– אין לי מושג מאיפה הקריצו את enjoyed
– אין לי מושג למה החליטו ש"שאר המשתתפים" יהיה לוואי של "שם של ציפור". כשהמילים מופיעות רצוף, אפשר להתבלבל. אבל כאן מפרידים בין "ציפור" לבין "השאר" צורן סיתום (זה ההיפך מיידוע), מילת היחס של מושא ישיר מסוים (זוהי פוסט-פוזיציה ולכן מופיעה אחרי המושא הישיר), ופועל. צריך מתרגם ממש גרוע בשביל לעשות דבר כזה…
גוגל טרנסלייט מתרגם: When the bird's name is given, the rest of the members must say "full" (היידוע הוא בגלל שהם לא למדו אצלי שמילת היחס של המושא הישיר המסוים, לאו דווקא מציינת יידוע).

כתובית: If you take the bird does not pause the nominal
טקסט מקורי: اگر اسمی که می برد پرنده نباشد مکث می کنند.
תרגום: אם השם שהוא מציין אינו ציפור, הם עושים פאוזה (כלומר: לא אומרים כלום).
הא? כיצד?! התחביר המוזר לגמרי, וזה שתרגמו בגוף שני, מעיד שוב שזה מתרגם אנושי גרוע ולא תרגום מכונה. הפועל take הוא מכיוון שהמרכיב הפועלי בפועל המורכב "לנקוב בשם" בפרסית הוא פועל שאחת ממשמעויותיו הנפוצות היא "לקחת". והשאר – סלט עם אותם מרכיבים של המשפט המקורי, בתיבול ובסדר שונים לחלוטין…

כתובית: Later poetry sings:
הטקסט המקורי: بعد شعر می خوانند:
אחר כך הם שרים/מדקלמים:
WTF?! אפילו במשפט כל כך פשוט המתרגם הצליח להחליף תפקידים ולתרגם רבים כיחיד?!

כתובית: No one has any k that is filled with burned slipping
הטקסט המקורי: پر نداره هر كی كه دستش بالاست سوخته خبر نداره (אני אפילו לא בטוחה שזה המשפט שזה מנסה לתרגם…)
תרגום: אין לו נוצות! כל מי שהרים את ידו "נשרף" – אין לו מושג!
אז filled מתרגם את پر, שהוא כאן במשמעות "נוצה", אבל ההומוגרף הנפוץ יותר הוא "מלא". אבל כל השאר, וואללה אין לי מושג איך הגיעו לזה.

כתובית: The crow – Full. Sparrow – Full. CAT? A cat that has no fill
הטקסט המקורי: کلاغ – پر – گنجشک – پر – گربه؟ – گربه كه پر نداره
תרגום: עורב – עוּף! דרור – עוּף! חתול? לחתול הרי אין נוצות!
אנחנו יודעים כבר מקודם שהתרגום של "עוּף" כ"מלא" ושל "נוצות" כ"מילוי" הוא בגלל ההומוגרף پر (פ'ר). ה-that התמוה באמצע הוא תרגום של که (כה, ke) שבאמת משמשת בדרך כלל לשעבוד, אבל יש לה עוד שימושים שלא חופפים לעברית/אנגלית, שאחד מהם נקרא "כֶּה רטורי" – שנפוץ במיוחד במדוברת, בא במקום השני במשפט או בסופו (או בשניהם), ומשמש להדגשה, כמו "הרי".

כתובית: Each k that has burnt 50 no
טקסט מקורי: هر كی كه دستش بالاست سوخته خبر نداره
תרגום: כל מי שהרים את ידו – נשרף, אין לו מושג.
ואין לי מושג איך הגיעו לתרגום הזה.

והנה הסרטון באיכות יותר גבוהה, אבל בלי הגוגל טרנסלייט

השבוע האזנתי לוובינר עסקי שלא אנקוב בשמו כי אני הולכת לומר עליו משהו לא כל כך טוב… בוובינר דיברו, בין השאר, על תרגום לאנגלית (של דברים שאמורים להיות ייצוגיים, לא רוצה לפרט כדי לא להסגיר פרטים), ואמרו שמחיר התרגום משתנה, תלוי אם זה מתרגם מקצועי או סטודנט שמחלטר. אז אני לא אומרת שכל הסטודנטים שמחלטרים הם גרועים. חלקם טובים מאוד (אני רוצה לחשוב שאני הייתי טובה גם כסטודנטית), אבל בכל זאת כדאי לעשות בדיקת איכות ולא רק לבדוק מחירים. סבא רבא שלי נהג לומר "אני לא מספיק עשיר כדי לקנות בזול", ונראה לי שלגבי תרגום זה עוד יותר נכון.

מזמן לא כתבתי פוסט של בלשנות חופרת, אני מקווה שהיה מעניין!

רוצים לשמוע עוד?
קודם כול, אתם מוזמנים ביותר לפודקאסטים שלי! מומלץ תוך כדי נהיגה, פעילות גופנית יבשתית, שטיפת כלים ועבודות בית אחרות.
איראניום מועשר – פודקאסט עצמאי יחד עם עידו קינן, פרקים של 40-80 דקות (השבוע עלה פרק 9 על שינדלר האיראני, ובשבוע הקרוב יעלה פרק 10 על אינדוקטרינציית ילדים בזמן מלחמת איראן-עראק, עם שרונה מזליאן-לוי)
איראן בקטן – מיני-פודקאסט חדש ברדיו תל אביב, פרקים של 10-14 דקות. שלושת הפרקים הראשונים עסקו בראש השנה, והשבוע מתחילים טיול באיראן.
להזמין הרצאות שלי זה דרך אנסטסיה, ורק אם יש תקציב מאוד יפה. אם אין לכם תקציב ממש יפה, כתבו לי דרך הצור קשר כאן מימין, ואמליץ לכם על אחרים (לאנסטסיה גם יש מרצים בתקציבים נמוכים יותר).
אם אתם רוצים להביע את הערכתכם לתכנים שלי, אתם מוזמנים לרכוש ספרים באתר הוצאת זרש ולהמליץ לאחרים לעשות אותו דבר, ואפשר גם סתם לקנות לי קפה.

שנה טובה מחאפט'

יום שלישי, 18 בספטמבר, 2012

בשנה שעברה אירחנו כאן ברכה מאיתאללה ברוג'רדי. השנה אנחנו מצד אחד עולים רמה למשורר הלאומי, מצד שני הוא לא באמת הקדיש לנו את השיר במקור.

משוררנו הלאומי חאפט'. התמונה מהאתר מהר-י מיהן "אהבת המולדת" (במילים פרסיות), cc-by

חאפט', שזה קיצור של ח'ואג'ה שמס אלדין מחמד בן בהאא' אלדין חאפט' שיראזי (חָאגֶ'ה שַׁמְסוֹדִּין מוֹהַמַּד בְּנֶ בַּהָאאוֹדִּין הָאפֶזֶ שִׁירָאזִי), בן המאה ה-14 לספירת הנוצרים (המאה השמינית להג'רה) הוא המשורר הלאומי של איראן. עד היום רוב האיראנים יודעים לדקלם אותו בעל פה, וספר השירים שלו מונח פעמים רבות על שולחן ראש השנה הפרסי. הוא זכה בכינוי חאפט' ("הנוצר"), כי הוא ידע בעל-פה 13 גרסאות של הקוראן, או לפחות כך אומרים.

ספר השירים שלו נחשב כמעט קדוש – על גבול המיסטי, ולכן אפשר גם לגלות באמצעותו מה יהיה גורלך. לפעולה קוראים פאל-י חאפט' (פָאלֶ הָאפֶז), והיא דומה לאסתח'ארה, שהיא התייעצות עם הקוראן, וגם למה שיהודים עושים עם ספר תהלים. פשוט שואלים את השאלה, פותחים בשיר אקראי ובוחרים שורה אקראית, ולפי האווירה באותו בית שיר, יודעים מה התשובה לשאלתכם. רוצים לנסות?

חאפט' כתב ע'זלים (רזלים, בתעתיק פונטי), שהם שירים ארוכים יחסית, מרובעים, שירים בני ארבע שורות, וקטעים, שהם שירים קצרים אבל לאו דווקא במשקל מרובעים. אני מניחה שהוא לא מספר אותם בעצמו, אבל היום אפשר למצוא אותם מקוטלגים לפי סוגי שירים ומספרים.

את השיר הבא – או ליתר דיוק את קטע מס. 21 – הקדיש חברי האיראני רצ'א (רֶזָא), לי ולכולכם. מכיוון שהפרסית של חלקכם עדיין לא מושלמת – הריהו לפניכם בפרסית, בתעתיק מדויק, בתעתיק פונטי (כדי שתדעו איך באמת לקרוא), בתרגום מדויק ובתרגום חופשי. וכמובן בתרגומים של גוגל, כי איך אפשר בלי…

וזה בית השיר ששלח לנו רצ'א:
سال و فال و مال و حال و اصل و نسل و تخت و بخت
بادت اندر شهریاری برقرار و بر دوام
سال خرم فال نیکو مال وافر حال خوش
اصل ثابت نسل باقی تخت عالی بخت رام

כאן הוא נח על משכבו בשלום, או מתהפך בקברו.

קבר חאפט' בשיראז. כאן הוא נח בשלום על משכבו, או מתהפך בקברו. צילום: Ondřej Žváček cc-by

תעתיק מדויק:

סאל ו פאל ו מאל ו חאל ו אצל ו נסל ו תח'ת ו בח'ת
באדת אנדר שהריארי ברקראר ו בר דואם
סאל ח'רם פאל ניכו מאל ואפר חאל ח'וש
אצל ת'אבת נסל באקי תח'ת עאלי בח'ת ראם

בתעתיק פונטי (פונט מודגש = הברה מוטעמת):
סָאלוֹ פָאלוֹ הָאלוֹ אַסְלוֹ תַחְתוֹ בַּחְת
בָּאדַת אַנְדַר שַׁהְרִיָארִיֶ בַּרְרַרָארוֹ בַּר דַוָאם
סָאלֶ חוֹרַّם פָאלֶ נִיכּוּ מָאלֶ וָאפֵר הָאלֶ חוֹש
אַסְלֶ סָאבֶּת נַסְלֶ בָּאקִי תַחְתֶ אָלִי בַּחְתֶ רָאם

הערות לתעתיק הפונטי:
ו' החיבור בפרסית קלסית, ובמידה מרובה גם במדוברת, היא O אנקליטית, כלומר תנועת O שמתחברת למילה שלפניה.
ח (ح) נשמעת בפרסית בדיוק כמו ה, ואילו ח' (خ) נשמעת כמו ח' עברית אשכנזית, או כֿ (כ רפויה).
להבדלים בין קמץ + א לבין פתח, ראו וידאואי המצוין שצילם יובל Rill עופר – מבוא למבטא פרסי ב-30 שניות (זה רק 16).
ק' פרסית נשמעת בסביבות מסוימות (למשל במילה ברקראר) כמו ר' ישראלית. ה-ר' הפרסית היא מתגלגלת אבל רכה יותר מהספרדית והאיטלקית. בסביבות אחרות, כמו באקי, ק' נשמעת כמו ק' ערבית, נחצית (עמוקה כזאת, תחשבו על מבטא עראקי).
השדה (ـّ) מעל ה-ר' אומרת שצריך להכפיל את העיצור, כלומר לגלגל את ה-ר' יותר זמן מהרגיל. זה בעיקרון כמו דגש, אבל בעברית אין דגש ב-ר.
הסגול בסופי מילים אינו מוטעם. זוהי תנועה בשם אצ'אפה (אֶזָאפֶה) המקשרת בין גרעין לבין לוואי בצירופים שמניים, כלומר בין שם לתואר, בין שם לשם אחר שמתאר אותו בצירוף סמיכות, וגם בין תארים ובינוניים למשלימים שלהם, שבאים אחריהם.

תרגום מילולי:
שנה וגורל וקניין ומצב-רוח וייחוס וצאצאים וכס ומזל.
יהי לך במלכות יציבה ונצחית
שנה נעימה/רעננה, גורל יפה, קניין שופע, מצב רוח טוב
ייחוס ברור, דור המשך, כס מרומם, מזל מאולף.
הערה לתרגום המילולי: האיראנים משווים את המזל לסוס, אז מזל מאולף זה כזה שאפשר לרכוב עליו בקלות.
המממ… אני ממש גרועה בתרגומים שיריים. אם אחכה להשראה כדי לתרגם תרגום שירי טוב, כבר יעבור גם יום כיפור ולא יהיה לגיטימי לפרסם פוסט שנה טובה.
מישהו יכול להרים את הכפפה ולעזור לי פה?
אם אתם צריכים עזרה, אז חוץ מהתרגום המילולי, הנה גם תרגום גוגל טרנסלייט, לאנגלית

Years and had the fortune and wealth generation and bed and fortune
Badt involved monarchy and establish a durable
Had great wealth and good fortune in buying good
The basic premise remains the generation of flat-top fortune-ROM

ולעברית:

השנים והיה דור ההון ועושר והמיטה ומזל
Badt מעורב מלוכה ולהקים עמיד
היה עושר רב ומזל טוב בקנייה טובה
נחת היסוד הבסיסית נשארה הדור של-ROM מזל עם הגג שטוח.

וכאן יש תרגום אמנותי לאנגלית של שהריאר שהריארי, שכל הזכויות עליו שמורות (תרגום אמנותי = יפה, לא נאמן)

ברוכים הבאים לאיראן

יום שלישי, 31 בינואר, 2012

שוב פוסט שהוא גם רגע של פרסית, אבל לפחות מחלקו הראשון גם דוברי עברית (ואנגלית) יכולים ליהנות.

אני מקווה בשבילם שזה פוטושופ או בדיחה, אבל התמונה הזאת מסתובבת ברשתות החברתיות בתור משהו אמיתי:

خوش آمدید welcome to the Islamic Republic

ברוכים הבאים לרפובליקה האסלאמית

טוב, זה שגוגל טרנסלייט לא יודע פרסית – את זה אנחנו כבר יודעים. אני גם לא בטוחה שזה גוגל טרנסלייט, כי כשנתתי לו את זה עכשיו, קיבלתי משפט טיפה'לה יותר הגיוני:

Your entry into the territory of Iran Welcome to our passengers.

אלט-טאב: שלחו אליי טופס משוב על גוגל טרנסלייט למלא אונליין. בכל הקטגוריות מילאתי 5 (מתוך 5): הוא עושה מה שאני מצפה ממנו לשביעות רצוני המלאה. מה שאני מצפה ממנו זה להצחיק אותי. שיפט-אלט-טאב.

ייתכן שזה תרגום ישן (גוגל טרנסלייט די מפשל בזמן האחרון ולא מתרגם מספיק מצחיק) או שזאת אחת מתוכנות התרגום האחרות. או שזה באמת לא אמיתי אלא מישהו חמד לצון. והצליח.

בכל מקרה, איך קרה נס התרגום הזה? כאן מתחיל רגע של פרסית לייט. לקראת הסוף הוא נהיה קצת יותר למתקדמים. בואו נראה מי ישרוד.

קודם כול הטקסט הפרסי:

ورود شما مسافران محترم را به خاک جمهوری اسلامی ایران گرامی میداریم.

וזה תרגום נאמן למקור, אבל עדיין עברי:

"נוסעים נכבדים, אנו מוקירים את בואכם אל אדמת הרפובליקה האסלאמית".

עכשיו תרגום נאמן מדיי למקור:

"את כניסתכם, נוסעים יקרים, לאדמת הרפובליקה האסלאמית, יקר אנו מחזיקים (we hold dear)".

ועכשיו תרגום מילה במילה (התעתיק לעברית הוא פונטי, לא מדויק):

ورود (ווֹרוּד) – כניסה (האלגוריתם של גוגל טרנסלייט עובד על סטטיסטיקה. רוב ה-ورود , כלומר הכניסות, הן לאתרי אינטרנט – ולכן "login")

شما (שׁוֹמָא) – אתם (לוואי של "כניסה". ווֹרוּדֶ שׁוֹמָא ביחד זה "הכניסה שלכם").

مسافران محترم (מֹסָאפֶרָאנֶ מֹהְתַרַם) נוסעים נכבדים

را (רָא) – אֶת (בפרסית "את" היא פוסט-פוזיציה, כלומר מילת יחס שמגיעה אחרי המילה, בניגוד לפרה-פוזיציה, שבאה לפני המילה).

به (בֶּה) – ל- פרה-פוזיציה.

אני לא 100% בטוחה למה המכונה תרגמה כאן "to". לא נראה לי שהיא מכיר את ההיסטוריה של הפוסט-פוזיציה را (רא) מספיק כדי לדעת שבפרסית אמצעית, יהודית קדומה וקלסית זה "ל-". בכלל, שתי מילות היחס – גם را וגם הפרה-פוזיציה به (בֶּה), "ל-", קצת רחוקות מדיי מההתחלה. לעניות דעתי הקובעת הוא שייך ל"כניסה", שנאמר: "login to" (ראו מסך שני בתמונה).

خاک (חָ'אכּ) – אדמה.

جمهوری اسلامی ایران – (גֹ'מְהוּרִיֶ אֶסְלָאמִיֶ אִירָאן) – הרפובליקה האסלאמית של איראן (תורגם נכון!). ביחד – חָ'אכֶּ גֹ'מְהוּרִיֶ אֶסְלָאמִיֶ אִירָאן  – אדמת הרפובליקה האסלאמית.

گرامی  (גֶרָאמִי) – יקר, במובן dear. יקר ללב. תורגם celebrated.

میداریم – (מִידָארִים) גוף ראשון רבים ("אנחנו") של הפועל to have.

כאן אנחנו נכנסים לרגע של פרסית חופר למדיי עד שייצא נפט (למי שלא למד אצלי. מי שכן שוחה בזה חופשי), אז הרגישו חופשי לדלג לפסקה האחרונה. הדבר המוזר הראשון שקופץ לכם לעיניים, אם למדתם רק ברמת מתחילים, הוא הקידומת می (מי), קידומת המביעה אספקט ממושך או הרגלי. הפעלים "להיות" ו"to have" הם ממושכים מעצם הווייתם. זה אומר שאין בהם משמעות לאספקט ממושך, ולכן הם לא מקבלים את הקידומת הממושכת (גזע ההווה باش כן מקבל קידומת ממושכת, אבל است/هست, بود، دار ו-داشت לא).

אז למה כאן הוא כן מקבל קידומת ממושכת?

הפועל داشتن יכול לקבל את הקידומת בשני מקרים: כאשר הוא חלק מפועל מורכב, כלומר אין לו באמת משמעות של "to have", או כאשר הקידומת אינה מביעה אספקט ממושך אלא מודוס אי-ריאלי. כמו בתנאי בטל. (תודה למיקה על השתתפותה בהגדרת המקומות האלה).

במקרה שלפנינו, מדובר בפועל המורכב گرامی داشتن, מילולית to hold dear.

אלט-טאב: "להחזיק" זו המשמעות המקורית של הפועל داشتن, עוד מהימים שבהם שייכות הייתה מובעת כמו בעברית, באמצעות "יש ל-". היום המבנה הזה קיים קצת במדוברת, ומוכר בעיקר מהביטוי X سالشه (سال+ش+است) – המקביל לספרותית X سال دارد "יש לו X שנים". שיפט-אלט-טאב.

گرامی כאן הוא מושא פרדיקטיבי: מבנה העומק כולל את המשפט השמני شما گرامی هستید "אתם יקרים". מבנה דומה, שכבר התרחק ממשמעותו המקורית, הוא دوستت دارم "אני אוהב/ת אותך", שגם אותו מצינו עם קידומת می (למשל בווידאו המצ"ב), ובמבנה העומק שלו יש تو دوست هستی "את/ה חבר/ה".

שימו לב שמשמעות הפועל داشتن כאן ו- to hold בפועל המורכב to hold dear הוא לא "להחזיק" פיזית, אלא יותר במשמעותו הסלנגית: "אני מחזיק ממך חבר", "אני מחזיק ממך (אדם) יקר". בדיוק כמו دانستن בדגם הערכיות המשולש, אבל עם יותר רגש.

הערה לעצמי: לכתוב פוסט שלם על מושא פרדיקטיבי.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני נפט). העבירו למנהל הרווחה שלכם, לרכז התרבות או סתם למי שמארגן את מסיבת החנונים השנה, שיזמינו הרצאה לפורים.

שער המרה כפול

יום שלישי, 19 באפריל, 2011

תקציר מנהלים:
קטעים עם גוגל טרנסלייט.
לתרגם משפה שאינה אנגלית לשפה אחרת שאינה אנגלית זה כמו לשלם זלוטי בישראכרט. משלמים גם את שער ההמרה הגבוה זלוטי>דולר וגם את השער הגבוה דולר>שקל.
הקורא המצוי מעדיף חוסר היגיון סמנטי (במשמעות) על פני חוסר היגיון תחבירי או תחביר מתוחכם מדיי.

כלכליסט ציטט השבוע את עופר שושן, מנכ"ל OHT שאמר (לכאורה) שגוגל טרנסלייט לא מושלם.

צחקתי שעה.

מכירים את התרגום שמסתובב עכשיו ברשת, של Veni, vidi, vici "באתי ראיתי אני כבשה"?
אז קודם כול ירים את ידו מי שבקריאה ראשונה לא קרא "אֲנִי כִּבְשָׂה".

אורן צור מסביר בבלוגו "מדע בזיוני" שזה בעצם "אני כָּבְשָׁה", ולמה. הוא מראה שם גם שאם מנסים כל מילה בנפרד, מקבלים: אני בא / ראיתי / הרחוב של. ובמשפט שלם בלי פסיקים, מקבלים עוד תוצאה משתי קודמותיה: "באתי, ראיתי את הרחוב של". בשלב זה "אני כבשה" מתחיל להיראות הגיוני. ובהערות כתוב שמוזר שתרגמו את "אני בא" בהווה במקום בעבר.

Google Translate הוא תמיד מזעזע, גם אם אחת השפות היא אנגלית. וכשלא – יש שער המרה כפול. נכון כשנוסעים לחו"ל ומשלמים בכרטיס אשראי או מושכים מזומנים במטבע שאינו אירו או דולר, אז צריך לשלם גם את שער ההמרה לאירו/דולר וגם את שער ההמרה דולר/אירו לשקל? אז אותו דבר בתרגום: קודם כול יש שגיאות התרגום משפת המקור לאנגלית, ואחר כך השגיאות מאנגלית לשפת היעד.

הדוגמה האהובה עליי (מתוך שיר האהבה "סולטן הלבבות" سلطان قلبها) היא פרסית یه دل می گه نرم نرم. בתרגום אנושי צמוד, זה יוצא "לב אחד אומר "לא אלך, לא אלך", ובתרגום חופשי "חלק ממני רוצה להישאר". בפוסט שבקישורים הסברתי למה התרגום לאנגלית יוצא "I shit a software application". כשמתרגמים מפרסית לעברית, שוב משלמים הפרשי שערים, ויוצא "אני חרא יישום תוכנה".

ההערה של אורן על "אני בא" = הווה, וגם הקריאה הראשונית של כולנו (הבה נודה) "אֲנִי כִּבְשָׂה" זה כבר שער המרה שלישי: המוח שלנו. אילו היה מתורגם "אני באת", או "אני כבשת", היינו מבינים יותר טוב שמדובר בפועל בעבר בגוף לא נכון. אבל בלי ניקוד יש הומוגרפיה בין כִּבְשָׂה ו-כָּבְשָׁה, ו-בָּא (הווה יחיד) ו-בָּא (עבר נסתר) הם הומונימים גם עם ניקוד, ומסתבר שהמוח שלנו, הפילטר השלישי, מעדיף היגיון תחבירי על פני היגיון סמנטי. "אני כבשה" ו"אני בא" יכולים להיות משפטים הגיוניים לחלוטין בעברית בהקשרים אחרים. גם במשפטי חולצה עובד אותו פילטר – אמנם התחביר של המשפטים האלה תקין בדרך כלל, אבל הוא לא התחביר הפשוט יותר (אילו היו כותבים "מטיילת חולצה" במקום "חולצה מטיילת", כל המשפט היה יותר מובן, אבל הרבה פחות כיפי).

החלטתי לבדוק את התיאוריה הזאת: האם זה באמת מקרה של שער המרה כפול, או שגוגל טרנסלייט ממש לא יודע מהחיים שלו? תרגמתי כל מיני צירופים של I came ופעלים נוספים, והנה התוצאה:

גוגל טרנסלייט המלך

ועוד:

we came to class תורגם "באנו בכיתה".

she came to class – היא באה לכיתה.

he came to class – הוא בא לכיתה.

came to class – הגיע לכיתה.

ב-"I came" אני מניחה שמדובר בעבר נסתר, כי ההצעות להחלפה הם "באה, הגיע, באו, הגיעו". מצד שני, גם האופציות להחלפת "רואה" הן בעבר, ושם הצורה בעברית היא חד משמעית. אני מניחה שיש גם עניין סטטיסטי, אבל לגמרי לא ברור לי העניין עם I came to class "אני באה" (שזה גם עבר, כי האפשרויות האחרות הם "בא, הגיע, באו הגיעו"). אולי מישהו שמבין באלגוריתם של גוגל טרנסלייט יכול לעזור כאן. או שזה באמת בגלל שגוגל טרנסלייט לומד מכל מלמדיו, ולרוב מלמדיו יש כוונות זדון.

ולעניין שער ההמרה הכפול – זאת הייתה התוצאה כשניסיתי לתרגם משפה אחת שהפועל בה מבחין גופמספר לשפה אחרת שהפועל בה מבחין גופמספר. הנטייה היא עבר, הווה (ספרותית) הווה (מדוברת). סדר הגופים כמו בהטייה המקובלת בעברית.

Double exchage rate. The wonders of Google Translate

Double exchage rate. The wonders of Google Translate (click to enlarge).y

ולפני סיום – האתר המענג והממכר ביותר שמבוסס על גוגל טרנסלייט – ליפנית. קוראים לו Translation party. תודה לאורי שהכיר לי את האתר הזה, וגם תכנת בזמנו משהו דומה עם שפות אחרות (הקישור נוסף בעקבות ההערה של אורי לפוסט), אבל יידיש-אלבנית יוצא הרבה פחות מצחיק, למרות שערי ההמרה הכפולים.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני כיף). העבירו לרכזי תרבות, למנהלי רווחה ולחברים בחוגי בית, וצרו קשר להזמנת הרצאה.

הפוסט הזה נכתב בתאריך יום שלישי, 12 באפריל, 2011 בשעה 20:06 תחת הקט

a heart of shit

יום שישי, 19 בנובמבר, 2010

It's past midnight.

A group of people of different nationalities walk in a European city.

They sing.

One of these people says she knows a love song, but doesn't remember its name. She sings a few words, or lines, and two of her friends start singing it.

The three – two Iranians and one Israeli – walk through the city at night and sing, almost whisper, one of Iran's fondest love songs, Soltān-e Ghalbhā – "King of hearts" (not the card). It's a memory I will always cherish, with people I will always love.

This is how the singer Monica sings it – in Persian and in English (don't go away, there's another version right after).

I told my friend Uri about this night. He doesn't speak Persian, but can find anything on the web. He found the lyrics and translated them by Google translate.

Now Persian is written in a consonantal alphabet, like Hebrew and unlike English. But while in Hebrew there is usually only one way to spell a word, in Persian morphemes occasionally break away from the word. Thus the non-human plural suffix -hā (ها) may be written either separately, e.g. قلب ها ghalb hā "hearts", or as part of the same word, e.g.قلبها ghalbhā. The continuous prefix mī- می may either be written as part of the word, e.g. میگه mige "says" (colloquial) or separately, e.g. می گه mi ge. This is the spelling in the case of the lyrics Uri chose to translate by Google.

Needless to say, in languages with consonantal alphabets there are a lot more homographs (words that are spelled the same) than in languages like English, that always indicate the vowels. Add to this the multiple ways of spelling so many of the words, and you'll find a heaven for Google-translate jokes.

This is how Soltān-e Ghalbhā sounds when you let Google translate do the job. If you were wondering why employ proper translators instead of using software (Persian  نرم افزار narm afzār, not to be confused with its homograph نرم naram "I should not go").

Wanna hear more? I give enrichment lectures wherever they pay well. This is my Contact form.

ואם אתם דוברי עברית ורוצים ללמוד אצלי פרסית – הנה ההזדמנות שלכם: לימודי פרסית.