ישוע מצטלם היטב / יאיר פלדמן

המסע בעולם המילים לוקח אותנו מבריאת העולם ומיֵשוע הנוצרי – ועד למצלמה שמנציחה קונצרט של מוסיקה קאמרית.

אייקון של אייקון

איקונין

"וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל-הָאָרֶץ וּבְכָל-הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל-הָאָרֶץ" מספר לנו ספר בראשית על מעשיו של בורא-עולם ביום הששי לבריאה. צֶלֶם הוא דמות, ובמקור כנראה משהו שנחתך מתוך, כמו פֶּסֶל שהוא משהו שגוּלַף, פוּסַל. בלשונות האיזור, שורש דומה משמש לציון תמונה, צורה. מכאן נגזרה המילה המודרנית צַלְמִית כדי לציין icon – מילה שאנחנו מכירים גם מהשימוש העברי איקונין, תמונה, וגם דמיון, מן היוונית eikonokon שהיא עצמה נגזרת מהמילה eikos שפירושה דומה, שווה. כך שהאייקונים שיש לנו בשולחן העבודה של המחשב קשורים מילולית לאיקונות של הקדושים בכנסיה המזרחית.
מעניין, כי המילה צלם שימשה במעשה הבריאה, ולכן אנו אומרים "בצלם אלוהים", אבל ספר מלכים מספר: "וַיָּבֹאוּ כָל-עַם הָאָרֶץ בֵּית-הַבַּעַל וַיִּתְּצֻהוּ אֶת-מִזְבְּחֹתָו וְאֶת-צְלָמָיו שִׁבְּרוּ הֵיטֵב". השימוש הרווח של המילה הוא דווקא זה המצוי בביטוי "צלם בהיכל", שמציין משהו לא ראוי במקום קדוש. המשנה מספרת על חמשת הדברים הרעים שקרו בשבעה עשר בתמוז, שנקבע לכן כיום תענית, ואלה הם: "נשתברו הלוחות, ובטל התמיד, והובקעה העיר, ושרף אפסטמוס את התורה, והעמיד צלם בהיכל".
ועוד: המילה צלם משמשת לעיתים קרובות במשמעות של צלָב, או של ישוע הצלוב. מילון בן-יהודה מספר כי יהודי אוסטריה, הונגריה וגרמניה הדרומית נהגו להשתמש בקיצור המילה צֶל, כדי לציין מטבע קטנה מסומנת בצורת צלב, ה- Kreuzer – הלא הוא אחיו המילולי של הקרוזֵירו הברזילאי.
איש-הלשון דוד ילין, בן דורו של אליעזר בן-יהודה ושותפו להקמת ועד הלשון העברית, חידש מן הצלם, הדמות – את המצלמה ואת הצילום.

מצלמה, לשכה אפלה, קמרה אובסקורה, הרצאות העשרה, עברית, אטימולוגיה, שנת השפה העברית

לשכה אפלה

ובאנגלית, מצלמה היא camera – שהיא בעצם חדר, ובספרים ישנים עוד אפשר למצוא התייחסות ל"סבתא" של המצלמה, מעין קופסה צבועה שחור מבפנים ומצויידת בעדשה, שיכלה להטיל, להציג, תמונות של עצמים. ה"מכונה" הזו נקראהcamera obscura (כשמו של בית הספר לצילום) שתורגמה שם ל"לִשְׁכָּה אפֵלָה", כלומר חדר חשוך. וגם ל-camera יש מקור מעניין, ואפילו קשר למילה עברית. ה- camera – שנהפכה באנגלית ל- chamber – היא במקור חדר שיש לו מבנה של קשת. והקשת הזו היא camurus בלטינית – כן, בדיוק מאותו שורש ובאותו מובן של המילה העברית קָמוּר.
החדר לא חייב להיות קמור, אבל הוא תמיד חדר, ומכאן המוזיקה הקאמרית והתיאטרון הקאמרי – כמנוגדים למוזיקה המחייבת תזמורת גדולה ולתיאטרון גדול. ולכן, chamberlain (התפקיד, לא שם המשפחה) הוא חדרן, אבל למעשה קרוב יותר למה שאנחנו מכנים איש-החצר, כלומר נאמן הבית, ובדרך כלל גם הממונה על האוצר. באיטלקית, cameriere הוא מלצר.
ואת הסיבוב מסיימים שוב בשפה העברית, עם סיפור מעניין וכלל לא בדוק: באנגליה של לפני מאות שנים היה מוסד שנקרא star-chamber שבו ישב אחד מבתי המשפט של הממלכה. למקור שמו היו גרסאות שונות, כולל זה שתקרת המקום היתה מקושטת בכוכבים. והנה, המשפטן האנגלי בן המאה ה-18 ויליאם בלקסטון שתיאר את תולדות מערכת המשפט, כותב לא פחות ולא יותר שמקור השם אינו star, כוכב – אלא שיבוש של המילה העברית שְׁטָר, מסמך חוקי. מסמכים כאלה היו היהודים חייבים להפקיד במקום מסויים. תחילה קראו למקום chamber starr על שם השטר – ואח"כ הושמטה r אחת מהמילה, וקיבלנו star, כוכב, שעם הזמן תורגם לצרפתית ונשכח מקורו. נכון? ה- English Dictionary Oxford מתייחס לכך בביטול.

יאיר פלדמן

יאיר פלדמן

יאיר פלדמן, עיתונאי ואיש פרסום בעברו, והיום עוסק בדברים המהנים באמת: נגרות, מוזיקה, השגחה על הנכד – וכתיבת "רגע של טריוויה" שהוא משגר בדוא"ל מדי שבוע לידידיו, ובו הוא מתחקה אחר מקורן של מילים בעברית ובשפות אחרות, והקשרים ביניהן. בכל שבוע, המסע הזה לוקח אותו ואת הקוראים למחוזות אחרים, וכדרכם של מסעות, הדרך חשובה ומהנה לא פחות – ואולי אף יותר – מן היעד.

6 תגובות לפוסט "ישוע מצטלם היטב / יאיר פלדמן"

  1. מוטי הגיב:

    מעניין מאוד – תודה

    הזכרת לי גם את הצל"מ הצה"לי…

  2. אבישי ליוביץ' הגיב:

    שלום רב,
    אשמח לקרוא אסמתא לקשר בין "קמור לCAMURUS.
    המלון האטימולוגי המקוון משייך את מקור CAMERA ונגזרותיה לשפה האינדו-אירופית הקדומה:
    camera
    1708, "vaulted building," from L. camera "vaulted room" (cf. It. camera, Sp. camara, Fr. chambre), from Gk. kamara "vaulted chamber," from PIE base *kam- "to arch." The word also was used early 18c. as a short form of Mod.L. camera obscura "dark chamber" (a black box with a lens that could project images of external objects), contrasted with camera lucida (Latin for "light chamber"), which uses prisms to produce an image on paper beneath the instrument, which can be traced. It became the word for "picture-taking device" when modern photography began, c.1840 (extended to television filming devices 1928). Camera-shy is attested from 1890. O.C.S. komora, Lith. kamara, O.Ir. camra all are borrowings from Latin.
    ראה:
    http://www.etymonline.com/index.php?term=camera

  3. מתוך הערך קמר במילון האטימולוגי של ארנסט קליין:
    To vault, arch [back formation from Gk. kamara (=vault, arched, roof, arch)]… and cognate with L. camur, camurus (=curved)

  4. נורמה הגיב:

    אשמח אם תוכל להרחיב על הקשר בין צלם למצלמה/ צילום, ועל ההיפוך שהשורש מהיות בבראשית חלק מהבריאה להפיכתו לצלם בהיכל. ומדוע נבחר דווקא השורש הזה לשמש את ניגזרות הפוטוגראפיה.
    הרבה תודה

  5. יהודה הגיב:

    (אם אתה עדיין מסתכל פה)
    לגבי היחס בין קמור-camera, ראיתי שיש במשנה אהלות ג ז:
    בּיב שהוא קָמוּר תַחַת הַבַּיִת
    כמובן שסביר להניח שזה לקוח מיוונית\לטינית
    אבל מה שמוזר זה שיש את המילה הערבית לירח – קמר (قمر) , שאני לא מכיר את האטימולוגיה שלה, אבל נראה לי שזה קשור או למשהו שמסתובב (כמו סהר-סחר) או משהו עגול (כנ"ל).
    ולא נשמע לי סביר שהמילה הערבית לירח לקוחה משפה לטינית.
    אז – מה היחס בין קמור-camera-قمر? האם חלק מזה מקרי? יתכן שקמור בעברית זה בכלל מערבית?
    אם זה עדיין מתוחזק אשמח לתשובה,
    תודה.

  6. יאיר פלדמן הגיב:

    זה מה שמצאתי ברשת על אי-הקשר: From the root ق م ر‎ (q-m-r). The Arabic word for the moon is alone in the Semitic languages and of unknown origin.
    תוכל לקרוא עוד מעט על זה כאן: https://en.wiktionary.org/wiki/%D9%82%D9%85%D8%B1

כתיבת תגובה