סלנג צבאי – התחקיר המלא.

תקציר מנהלים (הממתג שלי אומר שכדאי כי לא כולם יכולים לעמוד בחפרנות שלי):

סלנג צבאי: מקור המילה סלנג (לצערנו לא soldier language), ההבדל בין סלנג לז'רגון, סלנג מימי הפלמ"ח ועד לשנות האלפיים, ודוגמאות אינספור ליצירת סלנג צבאי בדרכים מתוחכמות – החל משימוש במילות ז'רגון במשמעות שאולה, דרך הדבקת סיומות וכלה במדרש ראשי תיבות.

ועכשיו לתודות ולתחקיר:

לפני קצת יותר משבוע ביקשתי את עזרתכם בתחקיר על סלנג צבאי. תחקרתי גם את החברים הצעירים שלי (שנות ה-2000), את המפקד שלי סג"מ א (עכשיו עכשיו), את ההורים שלי (סוף שנות ה-60), את החברים שלהם (פלמ"ח, תחילת שנות ה-50, תחילת שנות ה-60) ואת סבתא שלי (אצ"ל). כרגיל בתחקירים מעין זה, ככל שקיבלתי יותר חומר כך הסתבר שיש עוד ועוד לחקור, ומצד שני זה לא המחקר שלי אלא כולה אייטם של כמה דקות בשורדות בבית לרגל יום הולדתי (תאריך עברי. את המתנה אני מבקשת מכם בפוסט שיפורסם בתאריך הלועזי). הפעם צריך קצת יותר סבלנות כי אני במקטע השביעי (כולל פרסומות) או משהו כזה, אחרי הפרסומות שאחרי הפסיכולוג, קטע שמתחיל בפרומו לפרק האיחוד של הישרדות.

סלנג צבאי ב"שורדות בבית"

ולקוראיי הנאמנים – התחקיר המלא כפי ששלחתי למערכת + כמה דברים שהגיעו אליי אחר כך והערות בסוגריים מרובעים. כמובן זה ממש לא כל מה שיש לומר על סלנג צבאי.

על מקור המילה:
1. שמעתי מאנשים רבים שמקור המילה סלנג ב-soldier language.
נחמד לאללה, אבל זאת אטימולוגיה עממית: אטימולוגיה הוא המדע של מוצא המילים. אטימולוגיה עממית הוא אטימולוגיה שהמציא העם, אבל היא לא נכונה.
אמנם בעברית הצבא הוא אחד ממקורות הסלנג העיקריים (בימינו אפשר לומר ממש העיקרי), אבל במקור התחילו להשתמש במילה דווקא עבור שפה של גנבים ונוודים (אמצע המאה ה-18 בבריטניה), אחר כך עבור ז'רגון של מקצועות מסוימים. השימוש בסלנג במובן שאנחנו משתמשים בו היום הוא מהמאה ה-19. אף אחד לא באמת יודע מאין באה המילה.

2. ההבדל בין סלנג לז'רגון: ז'רגון הוא שפה מקצועית או מגזרית. למשל אני לא יכולה לצפות מהאדם הממוצע שיידע מה זה קונבנציות אורתוגרפיות (זה ז'רגון בלשני), כמו שאתם לא יכולים לצפות מהאדם הממוצע שיידע מה זה – המממ… אני לא כל כך יודעת ז'רגון של טלוויזיה. כאן אתם יכולים לעזור לי.

בשפה צבאית צריך להבדיל בין סלנג צבאי לבין ז'רגון צבאי. סלנג הוא שפה תת-תקנית, ז'רגון הוא שפה תקנית מקצועית [לקוראיי – לא רציתי לבלבל יותר מדיי, ולכן בתוכנית התייחסתי גם לקודים כסלנג. אבל קוד זה דבר שלישי ושונה לחלוטין]

דוגמאות לז'רגון שהוא לא סלנג: צי"ח (ציון ידיעות חשובות, מודיעין), דת"ק (דיר תת קרקעי, חיל האוויר).

בראי ההיסטוריה
סלנג של הפלמ"ח ושל המחתרות היה בעיקר מילים ערביות (קצת יידיש/רוסית, אבל בעיקר ערבית), בעוד שהיום יש סלנג צהל"י שמורכב מרשת"בים וממילות ז'רגון שעברו לסלנג:

אפשר תמיד להעביר מונחים מהז'רגון לסלנג. הדוגמאות שלי לקוחות מהחיל שאני שירתתי בו –
לפני שמתחילים עם מישהו אוספים עליו מל"מ (מודיעין למבצע) ואז יש עליו צי"ח עצבני, וכשמפיצים שמועה מוטעית זה לו"מ (לוחמה מודיעינית). כמובן שיש דוגמאות נוספות, אבל אני לא יכולה לתת אותן.

דוגמאות נוספות:
בזנ"ט בז'רגון צבאי = ברזל זוויתי נגד טנקים (ויש אומרים ברזל זוויתי נטוי או נטוע) – בכל מקרה, אלה מוטות הברזל החזקים האלה עם הזווית. המילה עברה לסלנג ב'שלילי בזנ"ט', או "שלילי בזנ"טי' – שזה "בשום אופן לא".
דפ"ר בז'רגון הצבאי הוא דירוג פסיכוטכני ראשוני. בתחילת שנות ה-60 היו אומרים על טיפשים שהם 'דפ"ר אפס', ועד סוף שנות ה-60 כבר הורידו את ה"אפס". היום כשרוצים לומר שמישהו טיפש מספיק לומר דפ"ר.
פז"מ – בז'רגון הצבאי – פרק זמן מינימלי (לקבלת דרגה, למשל). בסלנג – ותק בצבא. מכאן גם פזמת – תשוקה לסיים את השירות הצבאי, מפלצת פז"מ, עצם הפז"מ ועוד.

בסלנג צבאי יש המון שמות לצעירים ולמי שממש טוב במה שהוא עושה.

כשמישהו ממש טוב, משתמשים הרבה בשמות של כלים: המילה כלי עצמה, תותח, שאקל (אנגלית: אזיקים, שלשלת – דבר חזק מאוד). כשאני הייתי בצבא היה שפיץ, קיצור של שפיץ-פְּלאייר, ובאריכות – שפיץ פלאייר כַּכָּא"ש בַּבָּ"ז – (כלי כלי אחו-שרמוטה בן-בן-זונה).

מילים לחייל חדש – יש המון. למשל:
צ'וֹנג (לא היה בזמני, כי כשאני הייתי חיילת זה היה לפני עידן העובדים הזרים הסינים)
צעיר, אם הוא ממש עדיין עם ריח של בקו"ם אז יש גם "צעיר מת". ושם העצם – צעירוּת.
צפל"ד (צעיר, פעור, לח ודביק) – בתקופתי (תחילת שנות ה-90).

הוספת סיומות
גו'בניק הוא שילוב של ג'וב באנגלית עם הסיומת הרוסית -ניק (בעברית מוסיפים את הסיומת הזאת גם למילים עבריות – פְּטוֹרניק, וגם למילים ערביות – חפיפניק, ורשת"בים – חירניק, קלבניק, פזמניק).
הסיומת האנגלית [ממוצא לטיני/יווני] -יסט: שושואיסט, שוקיסט, שקמיסט, צ'ופריסט.
הסיומת העברית –ִיָּה, סיומת נפוצה מאוד בז'רגון הצבאי: נשקייה, רע"נייה וכו'. אצלנו בקורס הייתה קבוצה שקראה לעצמה השאקלייה, ושמעתי גם אנשים שקראו לגזלן הבגטייה.

מדרש ראשי תיבות
הצבא מאוד חזק ברשת"בים (ראשי תיבות), ולפעמים ממציאים גם ראשי תיבות מחוץ לז'רגון. רוביק רוזנטל קורא לזה מדרש ראשי תיבות: פקצה התחיל כראשי תיבות של פקידה צבאית (+ה לנקבה), והפך מהר מאוד לשם גנאי עם פירושים חדשים – למשל פרחה קטנה צעקנית והמונית, והיום זה בכלל סלנג אינטרנטי שמתאר קהילה שלמה של בנות שיש להן כללי כתיב ועיצוב משלהן.

מדרש ראשי תיבות של שק"ל (שאקל) הוא שועל קרבות לוחם, למרות שהמילה שאקל נמצאת בשימוש גם בקרב ג'ובני'קים שנלחמים מתחת לפלורסנטים הקופחים. זול"א – זיונים ולא אימונים. דוגמה לכך שהצבא מנכס גם מילים שלא התחילו בו. היה איתי בצבא מישהו שהגדיר סחלה בתור "הגרעינים של המיץ של הזבל". אסף שגיא מדורבנות טוען שאלה ראשי תיבות של "סולר, חול, לכלוך, אבק" – הדברים שיכולים לגרום נזק לקנה. לא ברור אם זה המקור או שזה שוב מדרש ראשי תיבות. לי זה נשמע כמו אונומטופיאה, כלומר מילה שהצליל שלה דומה להגדרה: בקבוק, פכפוך, רשרוש וכו' [רוביק רוזנטל במייל אישי גם אומר שזה כנראה מדרש ראשי תיבות, ושזה מעין הלחם של סחי עם לעעעעעעע של גועל].

ויש מדרש ראשי תיבות על ראשי תיבות: סמב"ס – בז'רגון צבאי – סגן מפקד בסיס. בסלנג – סתם מסתובב בבסיס. קמב"ץ – בז'רגון קצין מבצעים, בסלנג קם בצהריים.

הדבר הבא הוא לא מדרש ראשי תיבות אלא סתם מקרה חמוד באופן קיצוני של לשון נקייה בפירוש רשת"בים של סלנג: שבו"ז בסלנג צבאי זה שבור זין. במילון צה"לי רשמי לעולים חדשים שיצא בשנות ה-90 כתוב שבור זנב, אולי בעקבות שיר הסלנג של קובי לוריא/להקת הנח"ל – הבן אדם שבו"ז כי לאור המצב, הוא כל כך מצוברח עד שנשבר לו הזנב. משבוז נגזרת המילה שביזות, ובעיקר שביזות יום א', על משקל "תרבות יום א".

מילים מהמנדט
יש גם מילים שנשארו לנו מהמנדט הבריטי: אפטר (after duty, אטימולוגיה עממית you go after I go), דינטנס (שבירת דיסטנס, משקפי דיסטנס, כובע דיסטאנס, דיסטאנסיונר). קיטבג זה כבר ז'רגון, אבל שאלת קיטבג זה סלנג (ומי ששואל שאלות קיטבג, עושים לו שמיכה, ואם הוא ממש גדול אז עושים לו אוהל).

נושאים נוספים:
ז'רגון צבאי שזולג לאזרחות כמו פֶּגֶש, הֶסֵּעַ (במקום פגישה, הסעה) – נובע אולי מהצורך לקצר.
גם ריבוי של מילים שאין להם רבים בעברית: רכבים, נשקים (במקום כלי רכב, כלי נשק).
ערבוב משלבים / תרגום ביטויי סלנג לשפה גבוהה – הדוגמה שאני קיבלתי הייתה "מלוא הפין" במקום "כל הזין" דווקא מסלנג נהגים בשנות ה-2000.

מילים שכבר לא משתמשים בהן – אני יכולה לעשות להן "חידון":
מסטינג (Mess thing/mess tin) – פנכת אוכל מאלומיניום. חלק מה-מֶסְקִיט – ערכת כלי אוכל. mess במובן דייסה – מימי הבריטים.
תֵיס – טיפש (תיש בערבית) – פלמ"ח
מעליש – לא נורא (פלמ"ח, ערבית. קל יחסית)
חְרֵיק – מילת גנאי, לפי המקורות שלי קשור לדרעק (פלמ"ח)
טרונצ'ו (שנות ה-50) – טמבל.
כוס סודה = כוס אמק (שנות ה-50)
על הפָּאטה = על הזין (שנות ה-50)
מאו מאו – חיילים משכבות סוציו אקונומיות נמוכות, מחזור מאי, מחזור גיוס לא איכותי של אלה שלא צריכים לחכות לסוף י"ב כי הם לא בבי"ס בכלל (שנות ה-60).
אבי געזונט – קוד, סיסמת גיוס של האצ"ל: כשרצו להודיע שיש פעולה למחרת, צעקו ברחובות "אבי געזונט" ומי שהיה צריך להבין – הבין.
וַש (אצ"ל) לא ברור לי אם לקרוא לזה קוד, ז'רגון או סלנג: רובי טומיגן שקיבלנו (סבתא שלי וחבריה) מהפינים, אבל מכיוון שהם ביקשו לשמור על אנונימיות, קראו לזה וַשינגטון ובקיצור וַש.

מילים שקיימות מהפלמ"ח עד היום –
פדלאות (יידיש פדלע)
מסחרה
צ'יזבט (לא בשימוש אבל יודעים מה זה)
קיבינימט (בפלמ"ח אמרו קיביני)

משמעות משתנה / מינוח משתנה.
יש מילים שמשמעותן משתנה עם הזמן או בין החילות השונים, ויש מושגים שמשתמשים עבורם במילה שונה בחילות שונים.

פעור – בטירונות (לפחות בזמני) היה מי שלא מבין את עניין הדיסטנס: נפערנו, הא?
במילון הסלנג של רוביק רוזנטל ההגדרה לפעור היא "תמהוני"
ואצלנו בקורס הצבאי פעור היה מי שעושה עבירות ביטחון שדה חמורות כמו לומר "מחשבים" בחדר האוכל.

המסיבה הקטנה שעושים לכבוד השחרור – אני תמיד הכרתי כשתייה, אבל מסתבר שזה רק בחמ"ן. ברוב צה"ל קוראים לזה פריסה ויש יחידה בחיל שבה קוראים לזה קפה.

הערה: אם אסור להגיד "זין" בטלוויזיה אז התחקיר מתקצר מאוד…

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני שאקליות). צרו קשר כאן.

30 תגובות לפוסט "סלנג צבאי – התחקיר המלא."

  1. שמוליק הגיב:

    הזכרת את הנשקייה – האין זו צורה תקנית של בתי מלאכה כגון "נגריה" ו"מסגריה"?

    בקשר ל"סחלה", שמעתי שזו מילה תקנית לגמרי ברוסית. לא ביררתי את העניין.

    ועוד משהו שמעניין אותי – מה קורה לכל מילות הסלנג תלויות הטכנולוגיה. האם בימינו, למשל, חיילים עדיין "הופכים תקליט" באמצע השירות? מדובר בחיילים שנולדו בעידן הCD.

    האם לאנשים עדיין "נופל האסימון" כשהם מבינים משהו?

    בעניין הרכבים והנשקים – כולם הרי אומרים "כספים", לאו דווקא תופעה צבאית.

  2. הדס הגיב:

    לתומי חשבתי שסחלה זה לכלוך במרוקאית.
    למה?
    ככה הסבירו לי פעם.
    ההסבר עם הסחי של הלחם נראה לי מאולץ וגבוה מדי.

    חבל שלא חזיתי בך, אך נהניתי (כתמיד) לקרוא

  3. אסף הגיב:

    לנו בצבא היו המון י"כ (לקרוא: יו"ד כ"פים). יחידות כוח. כלומר, גנרטור. והיו את הטכנאים שטיפלו בהם, ששכנו, כמובן, בי"כיה (יו"ד-כ"פייה).

    ובאשר לקיבינימט – נקודה משעשעת היא התגובה החריפה של דוברי רוסית כשהם שומעים את הביטוי הזה נזרק בשוויון נפש.

  4. s הגיב:

    כשהייתי בצבא (סוף שנות 80) צעיר היה נקרא ביזון.

  5. משה הגיב:

    אני שרתתי בתחילת שנות ה2000.
    בקשר לשתייה/פריסה, אני לא מכיר את המילים האלה בהוראה של "מסיבה שעושים לכבוד השחרור" בהכרח, אלא בכל אירוע של אוכל/שתייה לכבוד יום הולדת/שחרור/קבלת דרגה של חיילי/נגדי/קציני היחידה.

    המילה שתייה אינה שמורה לחמ"ן במקרה הזה. השירות שלי היה באט"ל בקריה והיו לנו שתיות. למעשה, במילה פריסה השתמשו רק בטירונות שלי במחנה 80, ואז הכוונה הייתה לכל ארוחה שאינה ממניין שלוש הארוחות החשובות של היום בחדר האוכל. הפריסה הייתה בד"כ פעם ביום כהפסקה באמצע אימון כלשהו, ושימשה מעין חטיף ביניים (שוקולד, פרוסות לחם, ריבה. השוקולד הצהלי בד"כ במצב נוקשה לא ברור שהחד בסכינים לא ייאות לו).

  6. תמר הגיב:

    @שמוליק
    כמובן שהסיומת -ייה היא סיומת תקנית בעברית, כמו ש-יסט היא סיומת תקנית במילים לועזיות (הסיומת -ניק תקנית ברוסית אבל שאילות מרוסית הן בסלנג). מה שעשה הסלנג הצבאי הוא להוסיף את הסיומת התקנית למילים שלא אמורות לקבל אותן, למשל ראשי תיבות (יוד-כפייה שהזכיר אסף), ומילים לועזיות (כמו בגטייה).
    בענייני התקדמות הטכנולוגיה אני מבטיחה לברר עם חיילים שמשרתים היום ולחזור עם תשובה (או שיש כאלה בין קוראינו שיכולים לענות?).
    כספים זה לא כמו רכבים ונשקים,

    @ שמוליק והדס, לגבי סחלה: חיפשתי ברוסית ובערבית ולא מצאתי מילה דומה במשמעות קרובה. השערת הסחי וה-לעעעע היא רק השערה, שנאמר "כנראה". סחלה יכול גם להיות סתם אונומטופיאה מתחילתה ועד סופה. האטימולוגיה שמציע אסף קיימת, אבל לא ברור אם זה היה המקור או מדרש ראשי תיבות.
    הסחלה נשאר תעלומה.

    @משה ובעצם כולם – גורמים לי לרצות לחקור כל מילה באופן מדעי. יש לי כל כך הרבה משימות לפנסיה!

  7. מאנגלית jakel תן(ניקוד: פתח); נוכל, נבל; עובד בעבודות בזויות כך אבן שושן הגיע אלינו כניראה מהבריגדה היהודית

  8. מהפלמח. גם הוא נעלם מעט, אך הטעות חדרה לעברית זה שמו העברי של קוםקום הקפה בעברית הטעות שזה שמו של הספלול הערבי בו מגישים את הקפה אטימולוגית מיוונית לוח עץ עליו הגישו את הספלים. כך: אברהם שטאל

  9. משהו מגעיל כניראה מג'יטה גופה בערבית
    איפה השוויצר המפורסם שמקורו היה כול כך מובן מאילו המזיע למען הרושם והפלצן שמקורו לעניות דעתי בפאלס מזוייף באנגלית ואיטלקית פאלסו אלה שהוולגריות בחרה במפליץ למען הרושם

  10. מוטי דיסקין הגיב:

    להתחרפן גם הוא מצאו בערבית חרפן הוא זקן סנילי שמספר סיפורים חוזרים ונישנים על כן הוא התחרפן שונה מהג'ננה זה שנכנס בו הג'ין השד

  11. חנון הוא ילד מפונק חנן בערבית רחמי האם להבדיל מחננה המרוקאיּּ= סמרק

  12. וחלטורה היא ההפך מקולטורה תרבות חל =רע ברוסית אז מי עושה חלטורות

  13. מוטי דיסקין הגיב:

    מס טינג חדר אוכל באנגלית= tin- פחיתmess

  14. ג'ריקן ג'רי הוא הגרמני והקאן הוא הכד כן כד גרמני

  15. צ'ימידןמפרסית לרוסית ולעברית לערבית ג'וזדן תמר עסק שלך

  16. מאו מאו המחזור שלי גיוס מאי65 על שם המחתרת הקנייתית האכזרית בשפתם לבריטים לך-לך כלומר פראי אדם שחורים שוורצע חייה

  17. מוטי דיסקין הגיב:

    זולה לדעתי מערבית זולה סוכה מורחקת ומבודדת אישי מעזול

  18. מוטי דיסקין הגיב:

    פדלאה הגיע אלינו מן האידיש שם משמעה פדלע סוס זקן ועייף

  19. מוטי דיסקין הגיב:

    צ'לבה איך נשכחה הצ'ילבה שלי צ'ילבה מתחנפת מערבית כלבה ממש כמו האידיש קלפתע
    כלבתא צ'לבה וצ'יזבת וצ'פחה ערבית של וואדי ערה גם בדואים מהצפון מבטאים כלב כלב בצ'ילב

  20. אחרונה ודי איך הפילולוגיה(גם האטימולוגיה) צועדות צמוד לאנטרפולוגיה ומי שמתעלם מחמיץ עיקר
    ההיתי לזה מקדיש מאמר אחלה אתגר ולי בראש

  21. ברק הגיב:

    באחד המאמרים קראתי תגובה של שריונר לפרשנות השגויה של בזנ"ט כברזל זוית נגד טנקים: "מבזנ"ט שפוגש טנק נשאר ברזל בלי זוית ובלי נגד טנקים. לטנק לא קורה כלום". בזנ"ט זה ברזל זוית נטוי.
    לגבי פריסה\שתייה: אני מכיר יחידות שבהן "פריסה" זה ארוע שקשור לאוכל, כמו בטור, ואחרות שבהן "פריסה" היא יציאה לשטח ומיקום הכלים (פריסתם) בעמדה. אני מכיר יחס דומה בין "ישיבה" (חילות קרביים) ל"דיון" (ג'ובניקים).

  22. סלנג הגיב:

    כתבה באמת טובה!

  23. אלי יעקובי הגיב:

    בתקופתי (שנות הונים70 בצבא) היה כלי נשק מיושן ללא נוקר שהיה מיועד לאימונים.
    שמו היה 'מכנ"ק' שמשמעתו -מקל כלום נגד כלום.
    אלי

  24. אלי יעקובי הגיב:

    מעניין

  25. gyuval הגיב:

    מתקופתי זאת אומרת ברגעים אלה ממש אז ככה:

    @שתייה ופריסה: פריסה כמו שאת אומרים זה מילה מהז'רגון הצבאי שהפכה לסלנג. בטירונות נהוג בין הארוחות לתת זמן מנוחה לחיילים בו מחלקים אוכל (בדרך כלל לחם עם שוקולד) , הזמן הזה נקרא זמן פריסה.

    כל אירוע "חגיגי" בצבא שכלול באוכל נקרא פריסה אך לרוב מדובר במעין מסיבת שחרור בבסיס ,קבלת דרגות וכו'.
    שתייה זה אותו דבר , אני יודע שהמונח מקובל בעיקר בחיל האוויר.

    @שמוליק , לא הופכים תקליט יותר אלא הופכים דיסקית (אני מניח שזה נגזרת) הכוונה שלוקחים את הדיסקית על הצוואר ומסובבים אותה ככה שהיא תהיה על הגב ולא על החזה.
    מונח נוסף זה לגעת בקיר , הכוונה כמובן זה לעבור חצי משירות. (נגעתי בקיר ועכשיו אני בדרך חזרה)

    @יש עוד מלא מונחים בסלנג הצבאי שכדי לאגד את כולם ייקח הרבה מאוד זמן אבל אני אתן לך דוגמאות כמובן מהסלנג הצבאי בין ימינו

    @לגבי פעור, אני יודע שהפירוש הוא כפי שאת תיארת אותו, או פחות או יותר חייל שלא יודע את מקומו בצבא.

    חפשן – מהנגזרת חפ"ש ,חייל פשוט – חייל שלא עושה כלום כל היום , בדרך כלל מסתובב עושה את המעט הכרחי מקטין ראש.
    שפיץ – חייל מצטיין באיזה משהו מסוים
    למל"מ – לא מועיל לא מזיק
    מנצנץ – חייל שעוקץ, דופק, וכו' וכו'
    קל"בלב (כלבלב) – קרוב לבית לא בבית , חייל שהבסיס שלו נמצא בסמוך לביתו אך הוא עושה בסיס סגור.
    ש"צ – שתוק צעיר או שצפ"מ – שתוק צעיר פעור מת

    יש עוד אינספור מילים וביטויים , בהזדמנת

  26. gyuval הגיב:

    אגב את מוזמנת לבקר במילון העברי צה"לי שפרסמתי לפני ככה וככה זמן:

    חלק 1:http://mevo.us/pakal/insights/the-idf-dictionary/
    חלק 2: http://mevo.us/pakal/insights/the-idf-dictionary-2/
    חלק 3:http://mevo.us/pakal/humor/the-idf-dictionary-3/

  27. תמר הגיב:

    משעשע שאתם הצעירים הופכים את הדיסקית פיזית.
    אצלנו זה היה מטאפורית, והגיוני שהביטוי לא יישאר כשאנשים בקושי יודעים מה זה תקליט.
    נראה לי שהדיסקית החליפה את התקליט בגלל הדמיון הצלילי. זה שאתם גם שמים אותה על הגב זה מעולה 🙂

    בתקופתנו מנצנץ היה מקטין ראש. מלשון "ראש נצנץ".

  28. עד כמה שידוע לי (גם בדקתי קצת) אין מיחה סחלה ברוסית. אולי באוקראינינת…

  29. עומר הגיב:

    טעות בגוף הטור בפירוש המילה פז"מ
    פז"מ = פרק זמן מנוי (לא מינימאלי). קרי התקופה המנויה בין שני אירועים, קבלת דרגה, גיוס וכו'.
    כנגדו עומד ה תב"ן = תקופה בלתי מנויה. התב"ן מתחלק לתבן חיובי ושלילי.
    תב"ן חיובי – פרי חופשה מיוחדת או דח"ש אחרי הגיוס
    תב"ן שלילי – פרי זמן במעצר או כלא

  30. מנחם הגיב:

    פס= אישור יציאה מהבסיס. פזצט"א= פול, זחל, צפה, טווח, אש. שלם= חייל-פקיד, משלם משכורת לחיילים, כל חודש. במזומן. תסס= משקה-קל, לא רע בכלל.

    מחזור מאי[מאו מאו] 1963.

כתיבת תגובה