שיר הומופוני נוגה.

אמנם הייתה רק תגובה אחת בבלוג עצמו, אבל השיר הקודם של איה זמנהוף מעלם היה הפוסט שקיבלתי עליו הכי הרבה תגובות מחוץ לבלוג.

ולכן היא חוזרת, והפעם שיר הומופוני נוגה על פרידה ואכזבה (או שיר הומו-phony, נו, גאה, על פְּרֶה-דַע ואַח, זָבָה). מימין שיר רגיל, משמאל זרם תודעה.

עברית וחיות אחרות שוב גאה לארח את סופרת ומשוררת המגירה איה זמנהוף מֻעַלֵּם, כל הזכויות שמורות.

אָז מָה, נִכּוּר. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . הַזְּמָן, עִקּוּר

בֶּאֱמֶת רָצִיתִי. לֹא עָזַר.                                  בְּהֵה מֵת. רָץ אִטִּי. לֹעַ זָר.

לֹא הָיָה פֵייר, אֲפִלּוּ יוֹתֵר.                               לוֹ, הַיָּפֶה, רַף עִלּוּי הוֹתֵר.

אַהֲבָה הִיא לְחַלָּשִׁים, תּוֹעִים.                            אָהָה, וַי לְךָ, לָשׁ עִם תּוֹהִים.

יָדַעְנוּ שֶׁאַתָּה מִמֵּילֶא לֹא תַחְלִיט.                      יָדַע, נוּ. שָׁתָה מִמֵּי לְלֹא תַּכְלִית.

פַּרְנָסָה כָּל אֵלֵיךָ, אַתָּה שַׁרְלְטָן.                         פָּר נָשָׂא קוֹל אֵלֵיךָ, עַתָּה שָׁר לְתַן.

כָּל אוֹהֲבֵיךָ זַכִּים, אַמִּיצִים.                                קוֹלוֹ עָבֶה, חָזָק עִם הַמִּיצִים.

הֶבֶל הֲבָלִים הַכּוֹל הֶבֶל.                                   אֶבֶל, אֲבָל עִם הַקּוֹל לֵב-אֵל.

שוב תודה לאיה זמנהוף מעלם, אני מקווה שהיא תשוב.

ובכל מקרה, בקרוב ובנפרד פוסט שמסביר מה אפשר ללמוד מהשירים של איה על השפה שאנחנו דוברים.

3 תגובות לפוסט "שיר הומופוני נוגה."

  1. תהום נשייה הגיב:

    הצחקת אותי מאוד עם הסגמנטציה השגויה. אלה לא ממש הומופונים (הלא הומופון הוא מלה אמיתית בשפה הנשמעת כמלה אמיתית אחרת), אלא סגמנטציה אחרת של הרצף הפונמי. ועדיין, עשית עבודה נהדרת.

  2. תמר הגיב:

    תודה, העיקר שאהבת.

    המונח הומופון מתייחס בד"כ למילים הומופוניות או לפונמות הומופוניות, אבל גם מבעים ארוכים יותר יכולים להיות הומופוניים.
    יש גם שירים הומופוניים דו-לשוניים (אפיטף למשורר של דורי מנור, למשל), בהם הסגמנטציה כמעט תמיד שונה.
    אני חושבת שכל המילים שאיה השתמשה בהן הן מילים אמיתיות, גם אם המבעים לא יוצאים סופר-הגיוניים (בעיקר ברצף התודעה).

  3. עפר גביש הגיב:

    ועל זה נאמר: אמת לאמיתה – או בהומופונית: אמת להמיתה

כתיבת תגובה