הפגנות דֵי 1396 באיראן: סיכום השבוע שלי בתקשורת

5 בינואר, 2018

ביום ראשון שלפני גל המהומות, התארחתי בגיקונומי והסברתי למה אין הפגנות באיראן. ואז…

יום חמישי 28.12.2017, 7 בחודש דֵי 2576/1396
כאן 11, חדשות הערב, כתבתו של איתמר מאירי:

בשבת ראיתי שצימט התותח כפרה עליו חורך את התקשורת ואליי אף אחד לא מתקשר, אז סִנדלתי את עצמי להתחיל את הפודקאסט שאני מתכננת כבר כמה חודשים. אבל ברוך השם, לצימט יש רק גוף אחד שיכול להיות רק במקום אחד בזמן אחד, ולכן גם אנחנו האיראניסטים האחרים בארץ קיבלנו קצת צומי.
בצאת השבת כבר נקבעו לי כמה אייטמים ליום ראשון, אבל הבטחתי ולכן קיימתי: העליתי פיילוט במוצ"ש, והקלטתי עם עידו קינן פרק יותר מקצועי ביום שלישי, ואנחנו עדיין עורכים אותו. קישור יינתן ברגע שיעלה.

האמת, מהר מאוד הגעתי למצב שגם אני לא ממש עוקבת (וגם חולה, אבל בנס גדול השתעלתי רק בשידור אחד, בשאר שתיתי מים חמים). אבל תודה לאל עדי עומרי מהמשרד של נירשמן ריכזה לי את כל (או לפחות רוב) השיחות שהיו לי בתקשורת. מביאה לכם אותם לפי סדר כרונולוגי, למיטב זכרוני…
יום ראשון: 31.12.2017, 10 בחודש דֵי 2576/1396.

השבוע התחיל בשיחה עם דודו ארז בשלושה שיודעים בכאן תרבות (זה כל השעתיים, אני מתחילה בערך ב-1:17:10)

אולפן וואינט עם אטילה שומפלבי:

גלי ישראל, תוכנית הבוקר עם שרון גל (הקלטות אני לא מאמבדת)

רדיו 103fm, התוכנית של בן כספית ואריה אלדד

אולפן וואלה! חדשות, עם יעקב אילון

כאן 11, "ערב ערב" עם דב גילהר:

יום שני, 11 בדי, 1.1.2018

מה בוער עם רזי ברקאי ובועז ביסמוט ♥ 

כאן ב', "סדר יום" עם קרן נויבך

קול הגליל העליון 

כאן 11, "העולם היום" עם מואב ורדי:

ערוץ i24, "דה רנדאון":

ויהודית יחזקאלי פרסמה ראיון איתי בבלוג העיתונאים.

יום שלישי 2.1.2018, 12 בדי 2576/1306
חדשות הבוקר של רשת, ניב רסקין 

>

חזרתי משם כל כך מתוסכלת אבל מאופרת כל כך יפה, שישר העליתי את הווידאו לייב הזה בפייסבוק:

בצהריים הייתי שוב ב-i24News, בתוכנית Daily Dose, אבל אני לא מוצאת וידאו של זה 🙁

יום רביעי 13 בדי, 3.1.2018

 כשהגעתי בשלישי בבוקר לערוץ 12, פגשתי את צימט, שהלך לאורומיה בערוץ 10. יום אחר כך אני הלכתי לאורומיה [אני כותבת את זה ככה כי זה משעשע אותי ואת כל מי שקצת מכיר את איראן – אורומיה היא עיר בצפון מערב איראן שהייתה בה גם קהילה יהודית גדולה, דוברת לישן דידן (כורדית)], ושם גם השתעלתי בשידור חי. אני עדיין חיה, אבל בלי אספקה סדירה של מים חמים אני משתעלת כאילו אין מחר.

אור הלר ומירי נבו בתוכנית הבוקר של ערוץ 10:

 
במונית בדרך הביתה גם דיברתי עם אבי רצון ברדיו ירושלים.
באותו יום התפרסמה כתבתה של סיגל בן דוד במגזין של מעריב שתרמתי לה כמה הגיגים.
וגם עדכנתי שוב את קרן נויבך בסדר יום ברשת ב'
והסברתי ליעל דן בגלי צה"ל למה כולם צריכים לסתום
בצהריים ערכתי תדרוך טלפוני בשיחת ועידה לעיתונאים זרים במסגרת Media Center. קיבלתי רשות לשתף איתכם את ההקלטה!
(דלגו על חמש הדקות הראשונות, זה רק כניסה של העיתונאים ל"חדר" שיחת הוועידה והצגה עצמית של כל אחד. האקשן מתחיל ב-5:02)
מהתדרוך הזה יצאו כמה כתבות מגניבות בשפות זרות:
אנגלית (ג'רוזלם פוסט)
אנגלית (דויטשה וולה)
צרפתית
והכי מגניב – אינדונזית!
יום חמישי, 14 בדי, 4.1.2018
נפתח בשיחה עם גיל בשלושה שיודעים בכאן תרבות
המשיך בשיחה עם אילה חסון ב-103fm, במונית להקלטת ראיון ברשת CBN, שאעלה כאן כשישודר ששודר יום לאחר מכן (באותה נסיעה גם דיברתי עם איריס מזור מישראל היום, אקשר כשיתפרסם).
נחשו מה עשיתי במונית בדרך הביתה?
מי שניחש שישנתי – צדק.
בצהריים דיברתי עם רדיו אמצע הדרך, 90fm וזחלתי למיטה לעוד כמה שעות.
במהלך השבוע התקשרו גם בערך מכל כלי תקשורת כדי לבקש ממני לשדך להם איראנים שמשתתפים בהפגנות, כדי לראיין אותם בעילום שם ועם עיוות קול. הסברתי להם שאני לא מעמידה חברים שלי בכזאת סכנה, כי לרפובליקה האסלאמית יש (או לפחות השמועה אומרת שיש, כבר כמה שנים) הטכנולוגיה לשחזר את הקול המקורי. ברוב התוכניות פשוט ניסו למצוא מישהו אחר שישדך, אבל יערה מיומן החוץ של גל"צ הבינה שלא כדאי להעמיד אנשים בסכנה, ולכן היא העבירה לי שאלות שהעברתי לחבר ותרגמתי. נתתי להם לבחור בעצמם את השם הבדוי…
שידרו את זה ביומן הצהריים של גלי צה"ל ביום חמישי.
וגם היכו אותי בתור מומחית בסטטוס קוו בגל"צ, באותו יום.
ראיון סקייפ שנעשה ביום הראשון של ההפגנות בנושא לכאורה אחר לגמרי, נכלל במאמר מעניין ביותר של שירה פרנקל, שהתפרסם כעבור שבוע בניו יורק טיימס.
היום, יום שישי 15 בדֵי, 5.1.2018 קצרתי את פירות העבודה של הימים הקודמים:
הראיון ב-CBN פורסם גם באתר שלהם (הכותרת שבחרו היא בדיחה ידועה…), וגם כאייטם שני ב- Jerusalem Dateline, שזה כבוד ממש גדול 🙂
מאמר שכתבתי להארץ על תפיסות נכונות ושגויות בגל ההפגנות האחרון. הנה גם בפרינט:
 WhatsApp Image 2018-01-05 at 10.37.25
אין לי כבר קול לראיונות או יכולת לדבר משפט שלם בלי להשתעל כדי לעשות עוד לייב בפייסבוק, אז אעדכן שההפגנות עקרונית דוכאו, אבל קריאות להפגנות ממשיכות להתפרסם בערוצי הטלגרם של מתנגדי המשטר. בנוסף, יש גל של סרטים שבהם אנשי בסיג' שורפים את התעודות שלהם. זה מעודד שהבסיג' עובר צד, אבל א – זה לא כולם, ב – בסיג' זה ממילא לרוב אנשים פשוטים שמצטרפים למועדון הטבות. בהפגנות החלושות של 2011, השהיד הראשון היה חבר הבסיג' באוניברסיטה שלו ולכן שותי הטרופית טענו שהוא מהצד שלהם, אבל הוריו ומתנגדי המשטר אמרו שהוא היה מהצד של המפגינים.
זהו, יש עוד ראיון ביום שני אצל גל גבאי ובן כספית, ועוד כמה דברים שאמורים להתפרסם, אני אעדכן כאן באותו פוסט כדי לא להציף.

אם אחיה, זאת אומרת.

 

8.1.2018 רז צימט ואני עושים סדר עם גל גבאי.

רוצים לשמוע עוד? באוזניים? יש לי פודקאסט! רוצים לשמוע אותי בהרצאה? הרצאות לחיילים ולמסגרות של צעירים תאבי ידע אפשר להזמין דרך המרכז האקדמי שלם, והרצאות למסגרות שמשלמות היטב אפשר להזמין דרך אצלי – חוויה עם ערך.

אז תרגמתי לכם סרט איראני…

13 בנובמבר, 2017

כשזהר זקס מ"מדברים בסרט" שאל על איזה סרט איראני ארצה לדבר איתם, היה ברור לי שלא אלך על אחד המפורסמים, כמו פרספוליס (המדויק), 300 (הבלתי מדויק) או אחד מזוכי האוסקר – שכל אחד מהם נפלא ומעניין בפני עצמו, אבל.

הסרט "הצ'ק", מ-2012, לא זכה להצלחה כבירה ואפילו רוב האיראנים לא מכירים אותו. אבל הוא משקף באופן נפלא את החברה האיראנית, וגם קצת את הצנזורה, אבל על זה לא הספקנו לדבר בפודקאסט.
את הכתוביות כתבתי בעצמי, ונעזרתי קצת בעורך איראני במקומות שדיברו בהם מהר מדיי…

אז תראו את הסרט (אם אתם דוברים ילידיים ויש לי פדיחות תרגום, אמרו לי בבקשה בפרטי. תרגום משמע זה לא הצד החזק שלי, ואין כתוביות בפרסית)

ותקשיבו לפודקאסט מדברים בסרט, פרק 28 ובשבוע הבא גם פרק 29, שבו אני מדברת עם זהר זקס ודין לנגזם על איראן ועל החיים עצמם.

רוצים לשמוע עוד? גגלו או חפשו ביו-טיוב "תמר עילם גינדין". אני קצת פרשתי מהרצאות לעת עתה, למעט מסגרות של צעירים איכותיים שרוצים הרצאה דרך המרכז האקדמי שלם. ואולי בסייעתא דמזדא יהיה לי עוד מעט פודקאסט משל עצמי, כרגע אני בשלב ההתארחות והלמידה, ואני לא מתחילה שום פודקאסט לפני שאני משיקה סוף סוף את קורס הפרסית המקוון שלי, זה שאני כבר חודשים עומדת בו על המקפצה ואומרת "שלוש ארבע ו-".

כתיבה נייטרלית מגדרית

23 באוגוסט, 2017

פוסט פרקטי, לשם שינוי.

אני קוראת בימים אלה שוב את ספרה של כנרת יפרח מיקרו קופי: המדריך המלא. יש לה שם הרבה תובנות מאוד מאוד מועילות, מתישהו גם איישם את כולן באתרים שלי…

אחד הפרקים נקרא "זכר ונקבה במיקרו קופי בעברית", והוא דווקא גרם לי לטפוח לעצמי על השכם בגאווה, כי לכתוב בשפה נייטרלית מגדרית זה אחד האתגרים החביבים עליי. נייטרלית מגדרית זה אומר בלי לוכסנים ובלי נקודות באמצע מילה (אחד המנהגים הנלוזים בעיניי. מה כבר ההבדל מלוכסן?) וכמובן בלי סיומותים מגוחכימות. אמנם זכר הוא המין הבלתי מסומן בעברית ויכול לפנות גם לנקבה, אבל אתגר הנייטרליות המגדרית הוא כיפי, ומתקבל הרבה יותר טוב מאשר חינוך להבנת כללי השפה.

אז אני רוצה לשתף אותך בכמה טריקים של השפה הכתובה (שמת לב מה עשיתי פה?) כדי שגם לך יהיה קל לכתוב בשפה נייטרלית מגדרית.

רוב ההוראות באתרים הן בגוף שני יחיד (רבים זה ממילא לא מסומן מגדרים), אז הבה נתמקד בו. למרבה הצער, רוב הטיפים כאן עובדים רק בשפה כתובה ולא בשפה דבורה.

  1. שמת לב שבעברית בלי ניקוד, צורות העבר נראות אותו דבר ל"את" ו"אתה"? ולראייה – איך קראת את הפעלים במשפט הזה? שימוש בלשון עבר הוא הטריק הכי פשוט. ונא לא להגיד לי עכשיו שעבר יכול לשמש רק לעבר. מה שאנחנו קוראים צורת עבר הוא בעצם אספקט מושלם, ואפשר להשתמש בו גם לזמנים אחרים. למשל: "אחרי שעברת את הכיכר, כדאי לך להתחיל לחפש חנייה".
  2. גם בכינוי החבור (שנייה, תיכף דוגמאות שיסבירו לך יותר טוב מכל הסבר מילולי) אין הבדל בין "את" ו"אתה": מה שמך? כתובתך, מספר הטלפון שלך, אני מאמינה בך, אני אוהבת אותך וכו'.
    הבעיה היא במילות יחס שנוטות כרבים, כי עליך זה זכר ו-עלייך זה נקבה. במקרים כאלה אני נוטה לרמות, כי תכל'ס, כמה אנשים יש שגם מפריעה להם שפה בלתי נייטרלית מגדרית וגם יודעים את כללי הכתיב חסר הניקוד? אז לי זה נראה כמו שנשמעת שריטת ציפורניים על לוח גירים, אבל לרוב הקוראים זה סבבה.
  3. חלק מהפעלים בהווה בגזרת נחי ל"י/ל"ה הם נייטרליים מגדרית, אבל יהיה עליך למצוא פתרונות יצירתיים להשמטת כינוי הגוף. אחד הפתרונות הוא שאלה: רוצה להשתמש בפעלים נייטרליים מגדרית? רואה איך עשיתי את זה?
  4. חג"מים (ביטויים חסרי גוף ומספר) ומבנים עקיפים: מילים כמו "כדאי, מותר, אסור, צריך, אפשר" וכו' יכולות לבוא גם ללא ציון גוף, אבל כשמציינים את הגוף, ברוב המקרים עושים זאת על ידי "לך", שהוא נייטרלי מגדרית: כדאי לך, מותר לך, אסור לך… במקרים של "צריך" ו"אפשר" צריך להשתמש בכינוי גוף. במקרים כאלה יש באפשרותך להשתמש בביטויים אחרים שאומרים אותו דבר. אני סומכת על היצירתיות שלך בנושא 🙂
  5. אפשר להפוך כמעט כל ביטוי פעלי לחג"מ אם משתמשים בצורות סבילות או לחילופין בצורות גרימה: במקום "תיכף תבינ/י" – תיכף אביא דוגמאות שיסבירו לך יותר טוב מכל הסבר מילולי (שמת לב? כתבתי כך לפני כמה סעיפים). ידוע לך שהשפה העברית מאוד גמישה בקטעים האלה.
  6. יאללה, אני מאתגרת אותך לכתוב עכשיו פוסט נייטרלי מגדרית בגוף שני יחיד (או בגופה שנייה יחידה). בבלוג שלך, ברשתות החברתיות או סתם בתגובה כאן למטה. מרשה לך לתייג אותי ו/או לקשר לפוסט!

והנה קישור לסיפור שעצם קישורו לפוסט הזה עושה לו ספוילר ענקי.

נ.ב. יקיר הבלוג ירון שהרבני, מוסיף:

כיוון שאני מאמץ את הגישה הזאת למעלה מעשור, יש מיזמים רבים בקוד פתוח שמתורגמים ככה, למשל: Ubuntu, Firefox, LibreOffice, VLC Media Player, GNOME, Wine (software), Twitter (לא במאת האחוזים אם כי אהרוני ואני מאוד הקפדנו) ויש עוד מגוון שהם קצת פחות ידועים.

שמת לב שאני כבר לא מפצירה בך להזמין אותי להרצאות? אני כבר כמעט לא מרצה, וכשכן אז רק במסגרות שמשלמות ממש ממש יפה, אבל מאוד אשמח לביקורך באתר של הוצאת זרש. בטח יהיה שם איזה ספר או שניים או שלושה או ארבעה שימצאו חן בעיניך…

کتاب اسطوره های ایرانی برای خوانندگان عبری زبان

19 ביולי, 2017

קוראי עברית: הספר "גיבורים, מלכים ודרקונים – מיתולוגיה איראנית לכל גיל" יצא לאור. הקליקו על התמונה למטה כדי לעבור לעמוד הספר!
کتابی تازه به نام «قهرمانان و شاهنشاهان و اژدها – اسطوره‌های ایرانی برای همگان» در اسراییل به چاپ رسیده است. نویسنده این کتاب، دکتر تامار گیندین، خود را «ایران‌شناس و ایران‌دوست اسراییلی» معرفی می‌کند که هدفش ساختن پلی میان ملت‌های اسراییل و ایران است. دکتر گیندین در بخش خاورشناسی مرکز آکادمیک «شالم» در اورشلیم، استاد ایران‌شناسی و زبان فارسی است. وی همچنین پژوهشگر ارشد مرکز پژوهش‌های خلیج فارس «عِزری» دانشگاه حیفا می‌باشد.
نخستین کتاب ایشان برای مخاطب عام، خوب، بد و گیتی – سفری به ایران پیش از اسلام، بر اساس مجموعه برنامه‌های رادیویی دربارۀ ایران پیش از اسلام، در سال 1390 به چاپ رسیده است.

קוראי עברית - הקליקו לקישור לעמוד הספר, הכול שם!

קוראי עברית – הקליקו לקישור לעמוד הספר, הכול שם!

کتاب اسطوره‌های ایرانی شامل بر سیزده روایت برگزیده از میان اساطیر ایرانی است. این اسطوره‌ها از منابع پارسی میانه زرتشتی و شاهنامه فردوسی استخراج شده است. در راستای بهبود ارتباط کتاب با کودکان، برای هر روایت طرحی جهت رنگ‌آمیزی به همراه خلاصه‌ای موزون فراهم شده است. افزون بر آن برای بزرگسالان نیز توضیحاتی دربارۀ داستان و یا کارکترها از جنبه فرهنگی و تاریخی و زبان شناختی نیز تحریر شده است.
دکتر گیندین، لطفا بفرمایید که این کتاب چگونه متولد شد؟
همزمان با چاپ کتاب «خوب، بد و گیتی»، دخترم، عنات، که در آن زمان 9 ساله بود، طی سفری به هامبورگ دچار شکستگی از ناحیه پا شد. دوران نقاهت شش ماهه و ویلچرنشینی باعث شد که از کلاس ورزش محروم شود. در این دوره او تصمیم گرفت که کتاب مادرش را بخواند. عناتی چنان شیفته اسطوره‌های ایرانیِ نقل شده در این کتاب شد، که پیشنهاد کرد این اساطیر را با ساختاری کودکانه با همکاری یکدیگر بازنویسی و تصویرگری کنیم. البته که تصویرگر نیز عنات بود.
زمانی بالنسبه طولانی از تولد ایده تا به نشر کتاب گذشته است، چرا این فرایند شش سال به طول انجامید؟
پنج سال از این زمان صرف طرح و برنامه ریزی و جمع آوری و انتخاب مطلب شد. در سال پنجم انگیزه دیگری بر انگیزهای پیشین افزوده شد. یکی از دروسی که در دوره «تاریخ و فرهنگ ایران» در مرکز شالم به دانشجویان ارائه می دهم، «آشنایی با داستان های شاهنامه» است. دانشجویان طی سال‌های قبل ایلیاد و قرآن و حدیث و دیگر کتاب های بنیادین فرهنگ‌های جهان را می‌خوانند، و البته تورات را هم در مدرسه خوانده‌اند. از همین منظر می‌توانند سنت های گوناگون را مقایسه کنند. در این میان جای متنی موثق و البته ساده و روان و فارغ از اطناب متون تخصصی برای اساطیر ایرانی خالی بود. این نیز انگیزه‌ای افزون شد تا ایده کتاب اساطیر ایرانی را با همت و تلاش بیشتری پیش ببرم.
طی سال گذشته کارهای مختلفی برای آماده‌سازی کتاب به انجام رساندیم. کمپین جذب سرمایه عمومی، گزینش نهایی روایات (که البته گزینش سیزده روایت از میان خیل اساطیر ایرانی امری بسیار سخت و دشوار است.) خواندن و ترجمه و تطبیق منابع و برگردان آن به زبان عبری و تهیه یک چکیده و شعری کوتاه به همراه گزارش کوتاهی از نکات جالب توجه.
آیا اساطیر ایرانی برای مخاطب اسراییلی جالب است؟
به نظر من اسطوره برای هر انسانی فارغ از منبع و ماخذ آن جالب و گیرا است. اسراییلی‌ها به طبع با اساطیر یونانی و روایات توراتی آشنایی بیشتری دارند. نویسندگان اسراییلی که پیش از چاپ کتاب را خوانده اند و همچنین دانش‌آموزان دبستانی که هر هفته برایشان جلسه اساطیرخوانی برگزار کردم (به قول خودشان «درس ایران»)، بسیار استقبال کردند. این بازخوردها موید نیاز مبرم جامعه اسراییلی به چنین تالیفی است.

چه روایاتی از اساطیر ایرانی در این کتاب گنجانده شده است؟
کتاب با گزارش روایت زرتشتی آفرینش آغاز می‌شود. سپس داستان جمشید و ضحاک و فریدون بر پایه ترکیبی از منابع پارسی میانه و شاهنامه. در ادامه داستان زال و سیمرغ، روایت زال و رودابه و زایش رستم به روایت شاهنامه. زایش زرتشت به روایت منابع پارسی میانه زرتشتی. چند شخصیت تاریخی که صورتی شبه-اسطوریه‌ای یافته‌اند. روایت داریوش بر پایه منابع یونانی، داستان داراب، اردشیر و کرم، و گزیده‌ای از داستان‌های بهرام گور. در فصل پایانی نیز به روایات آخرالزمانی گرشاسپ پرداخته شده است. داستان گرشاسپ و نقش آخرالزمانی وی بر پایه نصوص زرتشتی گزارش شده است. با توجه به حجم پیشبینی شده برای این کتاب، تصمیم گرفته شد که روایات رستم و سهراب و سیاوش و آرش کمانگیر و دیگر اساطیر ایرانی در قالب کتاب دیگری آماده شود. برآورد اولیه ما برای این کتاب حدود 100 صفحه بود. اما در عمل حجم کتاب از 200 صفحه نیز گذر کرد. این افزایش حجم باعث شد که به فکر مجلد دومی برای این کتاب باشیم. کتاب بعدی در صورت تامین بودجه و حمایت عمومی تا دو سال دیگر منتشر خواهد شد.
در پایان آیا نکته قابل توجهی در مورد این کتاب هستند که دوست داشته باشید که مطرح شود؟
تطبیق روایات یکی از پیچیده ترین نکات تالیف این کتاب بود. برای نمونه داستان ضحاک و فریدون را می‌توان از پرچالش‌ترین‌ها نام برد. این پیچیدگی به دلیل تفاوت‌های بسیار قابل توجه میان منابع ایران باستان و دوران اسلامی است. ما یک نام و در هر «دو راهی» مهم داستان گزینه خودمان را انتخاب کرده‌ایم، و بقیه نسخه‌ها را در حاشیه آوردیم. از جمله نام کارکتر ضحاک. در اَوستا نام وی «اژی دهاکَ» است. اژی به معنی اژدها یا مار بزرگ (در دنیای باستان اژدها یک نوع مار بزرگ بوده است)، و دهاکَ که نام خاص آن است. در پارسی میانه نام کاراکتر تبدیل به «دهاگ» می شود، و اگر می‌خواستند بگویند «اژدهایی (که نامش) دهاگ (است)»، می‌گفتند «اژ ی دهاگ»، یعنی «اژ ِ دهاگ». این اژ ِ دهاگ در برخی منابع ایران باستان، بابلی محسوب می‌شود، چون آن روزگاران بابلی ها «بَدان» بودند. این «اژ-دهاگ» به فارسی شده «اژدها» – همان جانور اسطوره‌ای. درمنابع دوران اسلامی این کاراکتر باستانی عرب شده، زیرا در دوران فردوسی «بَدان» عرب‌ها بودند. بدین روی نام دهاگ معرب می شود تا عربیت آن بیشتر به نظر آید، و تبدیل به «ضحاک» می شود. سه سر اژدها تبدیل می شود به یک سر آدم و دو سر مار.

هر سوال دیگری که داشتید، حتما بپرسید و با کمال میل جواب می‌دهم.

הזמנה למסיבת ראש השנה הפרסי!

19 במרץ, 2017

כבכל שנה, מסיבת ראש השנה הפרסית נקבעת ומתפרסמת ימים ספורים מראש, וכל העולם מוזמן, בלי הזמנות אישיות.

השילוב בין התראה קצרה ורשימת מוזמנים ענקית, מזמן לי תמיד את מספר האנשים המדויק שהבית שלי יכול להכיל. בבית הקודם זה היה 50 איש, בבית הנוכחי 40 – והשנה בני ודוריס התנדבו לארח את המסיבה שלי אצלם, כי יש מקום ליותר אנשים.

מתי: יום חמישי הקרוב, 23.3 בשעה 19:00 (כדי שנוכל להתחיל ב-20:00)

איפה: אצל בני ודוריס ברחובות, כתובת מדויקת תינתן רק לרציניים, כלומר רק למי שממלא את שמו בקובץ המי-מביא-מה.

אלט-טאב: בהתחלה הייתה בקובץ גם עמודה של מיילים, אבל מכיוון שהאקרים איראנים אוהבים להתחזות אליי, החלטתי למחוק את העמודה הזאת. אם אתם לא רשומים לאירוע בפייסבוק וגם אני לא יודעת מי אתם – שלחו לי הודעה פרטית כדי שאשלח לכם את הכתובת… שיפט-אלט-טאב.

מה יהיה: הרבה אנשים, חלק גדול מהם גם אני לא מכירה. זה מה שכיף 🙂 אוכל טעים – פרסים יכולים לבשל, אשכנזים מוזמנים לקנות, ומי שממש רוצה להשקיע אבל לצערו הוא לא מהעדה הנכונה – יש שני דברים שאנחנו מרשים לכם להכין… ראו בקובץ.

אני אתן הרצאה קטנה על נורוז ומנהגיו, ועל הגאווה האיראנית. חברים אחרים יספרו את חוויותיהם מנורוז באיראן, ואולי עוד הרצאות וסיפורים – תלוי בהרכב הקהל.

הנה תמונה מלפני כמה שנים:

noruz

הביצים יהיו על המראה, אבל כבר לא יזוזו. מי שרוצה לראות את הביצים זזות על המראה, יצטרך להניח בעצמו ביצים קשות מקושטות על מראה, ולהסתכל בהן בעיון מחר (יום שני 20.3.2017) בשעה 12:28:40.

אז… מי בא השנה?

משנכנס אדר: ברחובות שושן

2 במרץ, 2017

lk

\kl;

משנכנס אדר: שישים שניות מתוך "מגילת אסתר מאחורי המסכה":

1 במרץ, 2017

ממשיכים בסדרת ההצצות. והיום, ג' אדר, 60 שניות מתוך פרק ג' של מגילת אסתר מאחורי המסכה.

קוראת: עדי סלמור
מגילת אסתר אמנם מתרחשת באיראן, אך הצדדים הנצים אינם איראנים. מרדכי הוא, כידוע, יהודי, והמן הוא אגגי – כלומר, מצאצאי אגג מלך עמלק. מגילת אסתר באה לסגור את החשבון הלא גמור בין ישראל ועמלק. שאול המלך הצטווה למחות את זרע עמלק ולא לקחת שלל במלחמה, אך חייליו לקחו שלל, והוא חס על חיי אגג מלך עמלק. המן הוא מצאצאי אותו אגג, ומרדכי הוא בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני, כלומר מצאצאי קיש משבט בנימין. כלומר הוא קרוב משפחה של שאול המלך – שאול בן קיש משבט בנימין.
האם זו מקריות ששבט בנימין נבחר למחות את זרע עמלק? ברור שלא! נחזור אחורה לספר בראשית, ונבדוק מי היה עמלק. עמלק היה נכדו של עשיו. כאשר יעקב אבינו חזר מגלותו הארוכה אחרי שגנב מעשיו את הבכורה, הוא פחד מאוד מעשיו, ולכן הוא וכל בני ביתו השתחוו בפניו. כולם – חוץ מבנימין. כי הוא עדיין לא נולד.
לכן נבחר שבט בנימין כדי למחות את זרע עמלק.
וכיצד מתחילה היריבות בין המן ומרדכי?
ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה.

נשארתם עם המון שאלות? כל התשובות בספר! אפשר להשיג בחנויות ובאתר ההוצאה לאור: מגילת אסתר מאחורי המסכה (ויש שם גם דוגמית להורדה).

תמונות: כריכת הספר
מפת האימפריה, מתוך ההקדמה לספר, מעובד ברשות מתוך מפה של איאן מלדיוב מאוניברסיטת מישיגן (הקישור לטקסט קצת מאולץ – היו הרבה עמים שונים באימפריה).

 

משנכנס אדר – 60 שניות מתוך "מגילת אסתר מאחורי המסכה – פרק ב'.

28 בפברואר, 2017

והיום נדבר – איך לא – על ניחוחות.

שוב תודה לעדי סלמור על הקריאה 🙂


פרק ב' של מגילת אסתר מלא ניחוחות. משמה העברי של אסתר עולה ניחוח ההדס, חז"ל גילו את בושם המור מסתתר בשמו של מרדכי, וכל מועמדת בתחרות "מלכה נולדת" עוברת השריה של שנה במרינדה של בשמים.
הריח חשוב מאין כמוהו בתרבות איראן הקדומה. אחד מכינוייו של גן העדן הוא מקום הניחוח. בפרסית – בּוּ – ניחוח, סְתָאן – מקום: בוסתאן – מקום הניחוח. אחד מכינוייו של אהרימן, הישות הרעה בדת איראן הטרום אסלאמית, הוא "הרוח המסריחה". לפי אחת האמונות, הזמן שאין לו התחלה ואין לו סוף הרה גם את האל הטוב אהורה מזדא, וגם את אהרימן. אהרימן ידע שהוא פחות מועדף, ולכן יצא מהבטן ראשון. הוא אמר לזמן: האינך שמח לראותי, בנך בכורך אהורה מזדא? והזמן אמר לו: לא יכול להיות. אתה מסריח!

נשארתם עם המון שאלות? כל התשובות בספר!
את הספר אפשר להשיג בחנויות ובאתר ההוצאה לאור: מגילת אסתר: מאחורי המסכה

תמונות: כריכת הספר, הדס.
צילום ההדס: Arrayan * Myrtus communis by Jacinta lluch Valero cc-by-sa.

60 שניות על מגילת אסתר: פרק א' – עוגן במציאות.

27 בפברואר, 2017

מכירים את זה שאתם מתכננים פרויקט כמה זמן מראש, וכשמגיע הזמן להקליט בדיוק הולך לכם הקול? אז אני לוחשת בקושי כבר שלושה ימים, ועל קול אמיתי אין מה לדבר. אבל הפרויקט הוא תלוי זמן, אז קודם כול תודה לעדי סלמור שנחלצה לעזרתי והקליטה את הימים הראשונים. אני מקווה שהקול יחזור אליי מתישהו ואוכל לפחות את סוף הסדרה לעשות בקולי.

אז הפרויקט הוא סדרת פוסטים יומית של 60 שניות בווידאו + אותו תוכן בכתב (כי אולי יש עוד אנשים כמוני שמעדיפים כתוב). התכנון הוא מעכשיו ועד פורים, כל יום משהו מתוך מגילת אסתר. תשעה-עשרה פוסטים לפי סדר הפרקים, ואז עוד כמה.

יאללה. מת-חי-לים.

משנכנס אדר: 60 שניות מתוך "מגילת אסתר מאחורי המסכה".
קריאה: עדי סלמור.

פרק א' של מגילת אסתר הוא העוגן שלנו במציאות. אחשוורוש (חְ'שַׁיָארְשָׁא) הוא שמם של שני מלכים היסטוריים מהשושלת האַַחֶ'מֶנִית. אחשוורוש של מגילת אסתר הוא הראשון, כי השני מלך רק 45 ימים. שושן היא בירת החורף של המלכים האַחֶ'מֶנִיים. המשתאות הראוותניים והבזבזניים מתועדים גם אצל ההיסטוריונים היווניים.
ומה עם העובדה שהמלך מקבל החלטות גורליות כשהוא שיכור? גם נוהל זה מתועד אצל ההיסטוריונים היווניים: אצל הפרסים המלך חייב לקבל החלטות כשהוא שיכור ולאשר כשהוא פיכח, ואם קיבל החלטה בפיכחות – עליו לאשרה כשהוא שיכור. כך ההחלטה מתקבלת גם במצב שחושבים מהראש וגם במצב של השראה אלוהית, וכך בטוחים שהיא נכונה. זה מסביר גם למה המלך והמן ישבו לשתות אחרי שהם מחליטים להשמיד, להרוג ולאבד את כל היהודים.

תמונות: כריכת הספר, קופסאות גפרורים מאיראן ועל שתיים מהן תמונה של ח'שיארשא הראשון (אחשוורוש) והשם אפדאנה – הביתן ב"חצר גינת ביתן המלך".

נשארתם עם המון שאלות? כל התשובות בספר! אפשר להשיג אותו בחנויות ובאתר ההוצאה לאור: מגילת אסתר: מאחורי המסכה (באתר ההוצאה אפשר גם להוריד דוגמית שיש בה כל פרק א'). 

 

הלהג הייחודי של יהודי אצפהאן

6 בדצמבר, 2016

אני מתאשפזת בהפתעה יום לפני יום עיון בנושא יהודי אצפהאן במרכז דהאן באוניברסיטת בר אילן, ואתם מרוויחים מן ההפקר! הקלטתי את ההרצאה כסרט וידאו להקרין בכנס, והרי הוא לפניכם. את התמסיר תוכלו להוריד מכאן: הלהג של יהודי אצפהאן – תמסיר

מומלץ להדפיס את התמסיר ולראות את ההרצאה במסך מלא.

רוצים לשמוע עוד? די, באמת? מהז'אנר הזה? מפתיע! אני מרצה לפעמים בכנסים ואעלה עוד דברים. חשבתי שאולי אתם רוצים הרצאות לעובדים ולהנהלה, הרצאות העשרה כיפיות ברמה גבוהה במקומות שמשלמים היטב. בכל מקרה, גם להרצאות כאלה וגם להרצאות העשרה – צרו קשר פה מימין (הימין הזה <-).