ארכיון פוסטים עם התג "אטימולוגיה"



המדאן אינה שושן

יום חמישי, 14 ביוני, 2012

ביום שני האחרון, 11.6.2012, התקיימו באוניברסיטת ת"א טקס חנוכת אוסף חביב לוי והגן הפרסי בספריית וינר, ומיד אחריו כנס בנושא יהודי איראן, לרגל אותו אירוע. הנה אני מרצה על תרומתה של הפרסית היהודית לחקר הבלשנות האיראנית. המשך…

שחמט – פוסט משותף עם רות אלמגור-רמון

יום שני, 11 ביוני, 2012

ביום חמישי לפני שבוע וחצי תרמתי את חלקי הקט לפינה של רות אלמגור-רמון בתוכנית של איילה חסון, בנושא שחמט. רותי שאלה שתי שאלות פשוטות, וכרגיל ברגע שמתחילים לחפור מתגלה תמונה הרבה יותר מורכבת. בתיאום מופלא, טל מטלון שלחה לי בדיוק את אותה שאלה מספר ימים לאחר מכן.
מכיוון שחלק מהתחקיר שלי הגיע לרותי מאוחר מדיי וממילא לא היה מקום בפינה לכולו, וגם לא היה זמן בתוכנית לכל הפינה שלה, היא הרשתה לי לפרסם את הטקסט המלא שהכינה מבעוד מועד, עם הערות שלי – גם כאלה מהתחקיר שלא נכנסו לפינה, וגם חדשות שעלו בעקבות דברים שנאמרו בפינה ובהמשך התחקיר שערכתי.

תודה! המשך…

בפרדסים ובשדות (הסמנטיים)

יום שישי, 27 באפריל, 2012

שואל רוני הפנר:

היי תמר, קיבלתי שאלה לאתר (השפה העברית) על מקור המילה פרדס. באתרי כתוב "מקום מוקף חומה שבו צדים בעלי חיים לשם הנאה (pairi – להקיף; daêza – חומה)". כך נכתב גם בספרך (המצוין ;-)). לעומת זאת, בוויקיפדיה האנגלית  ובמילון האטימולוגי מפרשים את המילה daêza לא כחומה אלא כ"לעשות". אני משער שמדובר ברבדים שונים של הפרסית או של האיראנית, אבל אשמח להסבר או לתיקון אם צריך.

ברשותכם, אני פשוט מקפסטת את שלוש התשובות (כמו בזמר, אבל לא) עם מינימום עריכה.

תשובה א:

מוזר מאוד. אין לי מושג מאיפה הם לקחו את המשמעות של "לעשות". זה פועל שונה לגמרי.
אבל מכיוון שאני חייבת לוודא כל ערעור על מה שאני יודעת, בדקתי גם עם שלושה חברים שלי, קנט, ברתולומיי ושרוו (עם שֶׁרְווֹ יש לי גם קשר אישי כי הוא חי, את קנט וברתולומיי הכרתי רק בתור ספרים).
קנט וברתולומיי גורסים ש- daēza באווסטית זה "קיר/חומה, ביצור, מצודה", ומקביל לסנסקריט dehī, יוונית teixos, פרסית עתיקה didā, פרסית חדשה diz, אנגלית dike, ditch. שרוו מתרגם pari-daēza בתור surrounding wall.

אלט-טאב: פרסית היא קבוצת דיאלקטים דרום מערבית, ואחד ההבדלים הפונטיים הבולטים בינה לבין דיאלקטים איראנים אחרים, היא גורלו האכזר של העיצור הפרוטו-הודו-אירופי המכונה "g עם כובע", כלומר g חיכית, הנכתבת כ-ĝ. בדיאלקטים מדיים העיצור הזה הופך ל-z, ובפרסית ל-d. בסנסקריט, אם היה נישוף (כלומר ĝh*), העיצור הפך ל-h, ואילו g חיכית בלתי מנושפת (כלומר ĝ*), היא הפכה ל-j. יום אחד עוד אכתוב (או ששחר שירץ יכתוב, זוכרת לך שהבטחת!) את הפוסט המיוחל על שפות קנטום וסטם. בינתיים מי שמעניין אותו יכול לקרוא גם בפוסט על הקשר בין "אישה" ו"להכות" בפרסית.
בפרסית עתיקה המילה ל"חומה" היא didā או dayada, אבל כבר בפרסית עתיקה יש שאילות מלשונות מֶדִיּוֹת, כלומר דיאלקטים שדוברו במָדַי, ובכלל לשונות שאינן דרום מערביות. המילה הגיעה ללשונותינו ואף נקלטה בפרסית (אפשר לדעת לפי פרסית חדשה diz/dez – دز), בצורתה המדית.  שיפט-אלט-טאב.

תשובה ב:

נו, בוויקיפדיה גם כתוב שאין תיעוד למקבילה בפרסית עתיקה, ויש באחת הכתובות של ארתחשסתא השני בשושן. שם המילה היא paradayada והיא מתורגמת pleasant retreat.

תשובה ג:

ותוספת אחרונה להיום – אני מבינה עכשיו למה ויקיפדיה כתבו "לעשות". כי באטימונליין הם כתבו "(to make, form (a wall". כלומר זה פועל שמתייחס לבניית *קירות/חומות* בלבד, ושם העצם daeza הוא כנראה חומה בנויה או קיר בנוי (בניגוד לצוק, אולי).
זו דוגמה טובה לתלמידים שלי כשאני מדברת על ערכיות: הנה פועל שמשמעותו "ליצור", אבל הוא מקבל רק משלימים מהשדה הסמנטי המצומצם-עד-מאוד "קיר". אה, בעצם יש כזה בעברית: לבנות. אין לי מושג למה הם העדיפו את "ליצור".

אחרי שכתבתי לרוני הלכתי להתחקות עוד קצת אחר שורשי הפועל הזה ונגזרותיו, ומסתבר שבשפות אחרות זה לא רק לקירות, אלא לכל דבר שיוצרים מחומר (חימר) או מבצק (המילה dough היא מאותו שורש), שכולל לישה ועיצוב, אולי. בסנסקריט, למשל, המילה "גוף" גם באה מאותו שורש – deha. שזה קצת מוזר, כי אני לא מכירה מיתוסי בריאה הודיים שמדברים על יצירת הגוף מחומר, אבל אולי זה בגלל החלודה שהעליתי בנושא.

העשרה – הנה המשפט מהכתובת של ארתחשסתא השני בשושן (A2Sd):

vasnā(t) ahura-mazdāhā(h) imām hadiš tya(t) jivadiy paradayadām adam akunavam

בחסדו של אהורה מזדא, זה הארמון שאני בניתי בחיי כבית-קיט נעים (ומוגן, שכן הוא מוקף חומה…)

ולמקרה שיתקנו בוויקיפדיה, הנה צילומסך מפליל:

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם כי לרוב לא בנושאי פונולוגיה הודו-אירופית…). ספרו למנהל הרווחה ו/או לרכז התרבות הקרוב אליכם, וצרו קשר → פה מימין.
ביום שלישי 1.5.2012 אני משתתפת ביריד הספרות האיראנית בחולון. מי שיש לו כבר ספרי המצוין יכול לבוא לקבל חתימה חינם, מי שאין לו יוכל לרכוש ולקבל חתימה חינם, ואפשר גם לקנות ספרים של אחרים (אם אספיק להדפיס תחתיות אטימולוגיות עד אז, שכן הן אזלו – יהיו גם).
ביום שני 21.5.2012 אני גם משתתפת בבוקר חשיפה של מרצים של גילמור הפקות. מנהלי רווחה, רכזי תרבות וכו' –  צרו קשר → פה מימין לפרטים נוספים.

"ספרי המצוין" על שום מה?

יום שלישי, 10 באפריל, 2012

שירלי שני הביעה את שביעות רצונה מכך שאיני נחתומה לפרנסתי. זאת מכיוון שאני קוראת לספרי המצוין הטוב, הרע והעולם – מסע לאיראן הטרום אסלאמית בשם "ספרי המצוין".
המשך…

פיילוט לפרויקט הצל מילה: אנפילאות

יום שלישי, 20 באוקטובר, 2009

מילון אוקספורד העלה אתר בשם savethewords, שמטרתו להחזיר מילים נשכחות לשימוש שוטף.

אליעד עמר זרק לי כפפה – להרים פרויקט דומה בעברית.

אמנם זה לא יהיה עם סאונד ואפקטים ויזואליים מגניבים כמו באתר האנגלי, אבל כן יהיו מילים בפסיכומטרית ואולי גם שיתוף פעולה עם גורמים נוספים. הפורמט עדיין לא מגובש, אז אם יש הצעות הן יתקבלו בברכה (גם הצעות למילים).

אחד הרעיונות הוא שבמילים שאין בהן צורך (כי יש כבר מילה אחרת או כי החפץ/מצב כבר לא קיים במציאות של היום), נציע את המילה לגולשי דורבנות כדי שידביקו לה משמעות חדשה.

לרגל הפתיחה החגיגית נתחיל במילה שנכללה ברשימת מאה המילים היפות של גולשי הגלוב:

אנפילאות

בעברית — נעלי בית.

ביוונית — נעלי לֶבֶד.

הפתעת היום – ה-א' היא לא פרוסתטית כי אם אטימולוגית!

En= בתוך, pilos = לֶבֶד.

מכיוון שיש כבר "נעלי בית", ולבד קצת יצא מהאופנה, הצעתי לדורבנות להשתמש במילה אנפילאות עבור נעלי הבית הענקיות האלה בצורת חיות.

אנפילאות

אנפילאות

מודה שיש כאן גם משחק מילים על "פיל", שאותו קיבלנו בכלל מפרסית (ככה זה בפרסית: פִּיל, ובהשפעת הערבית גם פֿיל. העם טוען שמערבית אלפֿיל נשאל השם ללשונות אירופה כ-elephant, אבל המילונים האטימולוגיים שברשותי מתעלמים מכך בתוקף ומתעקשים להיצמד לשפות עתיקות יותר כמו יוונית elephas – שנהב, פיל. עם זאת, לא ברור מאין זה הגיע לשם).

עוד שישה שבועות למנאייק, איזה בעסה.

יום שלישי, 21 ביולי, 2009

דבר ראשון, יודעת כל אם עברייה שהכותרת נכונה.

אבל בלשנית הבית שלכם כמובן לא אומרת דברים בגלל המשמעות שלהם אלא בגלל האטימולוגיה.

והיום פוסט אנאלי במיוחד.

החופש הגדול. עוד שישה שבועות למנאייק. אני חושבת שגם הילדים שלי סופרים, כי הם לא אוהבים שאמא שלהם הופכת למפלצת.

בואו נעשה סדר בבלגן (מילה פרסית).

בלגן. תחתית אטימולוגית מהסדרה הוויזואלית. cc-by

 

מנייאק (קרי manayek) ו-מניוק. מניאק – אין קשר, סתם נשמע דומה ומשמש בעברית למטרות דומות.

יש אגדה אורבנית שטרם הספקתי לאמת, שגורסת שאיש אחד כינה את חברו מניוק. טוב, אולי לא חברו, כי הלה הגיש נגדו תביעת דיבה על השימוש במילה מניוק. חש הנתבע לבקש את עזרת האקדמיה ללשון עברית, באמרו: תגידו לו! מניוק זה כמו מניאק, כולה משוגע. מה קרה?

ובכן, אמרה לו האקדמיה ללשון עברית, אז זהו שלא. מניאק בלשונות אירופה זה משוגע, מלשון מאניה.

אבל מניוק זה סיפור אחר לגמרי. מניוק זה מערבית. זוהי צורת מפעול , כלומר בינוני פעול. כמו מבסוט, מסטול, מברוכ וגם מפרום.

זהו המפעול של הפועל נָאכָּ, שפירושו, איך לומר בעדינות, קיים משכב זכר. לכן מניוק הוא מי שהתקיים בו משכב זכר, ולכן תביעת הדיבה אכן מוצדקת.

אשאיר לעצמי את דעתי האישית בנוגע לכך שהחברה שלנו רואה במשכב זכר עילה מוצדקת לתביעת דיבה ואילו משוגע זה צבאבה (ערבית צבאבה – משהו אהוב, רצוי, מצוין).

צורת הפעיל של הפועל היא נאכ בעבר, ובהווה נָא'אִכּ, אבל אנו הישראלים המצאנו את המנאייק, צורה שלא קיימת בערבית אבל גם היא סוג של בינוני פועל. אז כשאנחנו קוראים למשטרה צבאית מנאייק, זה בגלל שהוא *#&*##()* אותנו. וגם בעוד שישה שבועות ייגמר ה-()*&*$^*! הזה ששמו החופש הגדול.

איך זה קשור לבעסה?

ובכן, בערבית יש פועל בַּעְבַּסַ, שמשמעותו "תחב את אצבעו לפי הטבעת של-", ויש אפילו פתגם – כשהאריה זקן, יבעבסהו התן.

יש כאלה שעבורם זה צבאבה, אבל עבור חלק אחר מהאנשים (כנראה קובעי הטון בשפה), זה לא נעים, ולכן המילה בעסה קיבלה משמעות שלילית.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני צבאבה). צרו קשר דרך האתר שלי.