ארכיון פוסטים עם התג "איראן"



איך אפשר לאהוב בלי להכיר? הזמנה + הצעת הגשה

יום שני, 26 במרץ, 2012

לפני הכול עליי לומר: מהפכת האהבה שסחפה את העולם בשבוע שעבר וממשיכה להכות גלים, היא בעיניי אחד הדברים הכי יפים שהיו כאן – גם כאן באינטרנט וגם כאן בעולם הפיזי – בשנים האחרונות. אני מקווה שפושפין המכינה לאמנות תרוויח מזה גם חומרית בעולם הזה, אבל ללא ספק את שכרם האמיתי יקבלו רוני אדרי ומיכל טמיר בהיכל ההיסטוריה ובגן העדן.

כמו כל דבר שמצליח, גם על הקמפיין הזה יש ביקורת, והיא משני סוגים עיקריים. המשך…

מבוא לתרבות איראן הקדומה (2)

יום שני, 31 באוגוסט, 2009

מתוך המבוא לסדרה "תרבות איראן הקדומה" ששודרה באוניברסיטה המשודרת בסמסטר אביב 2009.

לחלק א

סיפורנו מתחיל לפני אלפי שנים. כמה אלפים – אף אחד לא יודע בדיוק. השבטים שהיום אנו קוראים להם הודו-אירופים, ישבו במקום שאינו הודו ואינו אירופה. ככל הנראה בערבות הדרומיות של ברית המועצות לשעבר. ואז קבוצה מהם, שנקראה השבטים האריים, החלה לנדוד דרומה. השבטים האריים נקראו בלשונם אַרְיַה. משמעות המילה אריה – אציל. המילה נגזרת מהמילה ארי – אורח. כלומר  מכניסי אורחים.

   
במאה העשרים נעשה שימוש לא נכון במונח ארים לציון גזע אחר לגמרי שלא הצטיין בהכנסת אורחים. הגרמנים אינם ארים מבחינה אתנית, למרות שהיטלר אכן שאל את השם מהשבטים האריים, ומסיבה זו איראן גם תמכה בגרמניה במלחמת העולם השנייה. הדברים המשותפים לגרמנים ולאיראנים – אכזריות יצירתית, שמשתקפת בכתבי ההיסטוריונים היווניים ועד לגזרות על היהודים במאות השש עשרה והתשע עשרה; שאיפה לדיוק, שמשתקפת בלוח השנה הפרסי, שהוא המדויק מכל לוחות השנה; ואהבת חוקים שמשתקפת בשפע ספרי ההלכה מהתקופה הסאסאנית, ובאה לידי ביטוי גם בתקופת המהפכה האסלאמית במאה העשרים.
   

השבטים הארים נדדו דרומה. חלק המשיכו עוד דרומה להודו, וחלק נדדו מערבה, למקום שהם קראו לו (ארצם) של הארים, ובלשונם – אָרְיָאנָאם. השם התקצר עם השנים, הפך בפרסית אמצעית ל-אֵיראן, ובפרסית חדשה ל-איראן. משמעות השם, אם כן – ארצם של הארים.
   

בהודו ניתן לראות את התקדמות הפלישה הארית ההיסטורית בעיניים: ככל שמצפינים בתת היבשת, האנשים בהירים יותר ותווי הפנים שלהם דומים יותר לשלנו, בני המערב. ככל שמדרימים, האנשים כהים יותר ותווי הפנים שלהם שונים. בנוסף לכך, ניתן לשמוע את ההבדלים בין הלשונות המדוברות בצפון הודו, שהן ממוצא הודו אירופי וניתן לזהות בהן מילים כמו אב, אם ואח – לבין לשונות הדרום, שהן דראווידיות – כלומר הלשונות שדוברו בהודו במקור, לפני הפלישה הארית מצפון.
   

ארצם של הארים, הלא היא איראן, משתרעת הרבה מעבר לגבולות איראן המדינית של היום. מבחינה לשונית, אתנית ותרבותית, איראן מגיעה מסין ואפגאנסתאן [זוהי פשרה בין התעתיק המדויק והמזעזע אפע'אנסתאן לבין התעתיק המקובל והמזעזע אפגניסטן] במזרח ועד עראק במערב, ועד לקווקז ולבוכרה בצפון.
ניתן לעקוב אחר מסלול הנדידה ואחר תפוצתם של הארים גם במחקר לשוני וגם בניתוח גנטי. תפוצתן של מוטציות גנטיות שונות מעידה על מסלולי נדידה המתאימים לתפוצת השפות.
  

להמשך

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני איראן הקדומה). צרו קשר דרך האתר שלי

מבוא לתרבות איראן הקדומה (1)

יום שבת, 22 באוגוסט, 2009

באביב האחרון שודר באוניברסיטה המשודרת הקורס שלי על תרבות איראן הקדומה.

למרבה הבעסה, הסמסטר אינו יכול להימשך לנצח, ועם סיום הסמסטר הסתיים גם הקורס.

הספר יתפרסם ברגע שמשרד הביטחון ימצא הוצאה לאור, ובינתיים אני מגישה לקוראיי היקרים את הטיוטה הראשונית של ההרצאה הראשונה בסדרה (מה שיתפרסם בספר יהיה מן הסתם בין הגרסה הזו לתמליל ההרצאה ששודרה).

הוספתי כמה קישורים, והערות למתקדמים בסוגריים מרובעים, ומכיוון שזה ארוך באופן בלתי אינטרנטי בעליל, אני מפצלת ואפרסם בהמשכים.

איראן.
האסוציאציות הראשונות שעולות בראשו של הישראלי הממוצע הן טילים, נשק בלתי קונבנציונלי, איום, אחמדינז'אד, ואסלאם קיצוני.
איראן לא תמיד הייתה כזאת.
עד לפני שלושים שנה בלבד הייתה איראן מדינה חילונית פתוחה למערב שדת רוב תושביה, במקרה, אסלאם שיעי.
ואם נלך עוד אחורה בזמן, כשמוחמד הנביא לעתיד רק למד לזחול, איראן הסאסאנית כבר הייתה אימפריה עם השפעה תרבותית ולשונית בלתי מבוטלת על העמים שסביבה ובתוכה, כולל עם ישראל. הייתה לה ספרות ענפה, בעיקר בתחום הדתי: חוקים ומיתולוגיה.
ואם נמשיך ונחזור בזמן, איראן האָחִ'מֶנִית – זו שמלכיה נזכרים במקרא –  שלטה מהודו ועד כוש יותר מאלף שנים לפני הולדת נביא האסלאם.
ואפילו היום, אמנם איראן היא מדינה מוסלמית קיצונית וגאה, אך לוח השנה הרשמי שלפיו נוהגים משרדים ממשלתיים ועיתונים, הוא לוח זורואסטרי ששמות החודשים בו הם שמות אלוהויות איראניות עתיקות. וכאשר ניסו השלטונות המוסלמים לאסור על חגיגות ראש השנה הפרסי, העם פשוט לא שעה לפקודותיהם. חלק מהמנהגים שונו בעקבות גזירות האסלאם, אך העם לא ויתר על חגו. אפילו המשטר האסלאמי של אחרי המהפכה לא הצליח למנוע את חגיגות ראש השנה כשאלה חלו בזמן העַשוראא – יום האבל המרכזי של השיעים.
אתייחס לכך ביתר פירוט בהרצאה על לוח השנה ועל ראש השנה הפרסי.
יתרה מזו: במאה העשרים, במסגרת מחלוקת סביב שמו של המפרץ רב הנפט אשר לחוף מחוז פארס, הוצע לשנות את שמו של המפרץ הפרסי ל"המפרץ האסלאמי". האיראנים לא הסכימו בשום אופן.  המצב נשאר כזה שארצות ערב קוראות למפרץ "המפרץ הערבי" ובאיראן קוראים לו "המפרץ הפרסי".
ואוי ואבוי למי שיאמר שפרסי וערבי זה אותו דבר.
מיהם, אם כן,  האיראנים?
הרצאה זו תעסוק במוצאם האתני של האיראנים ובקשר שלהם לעמים אחרים (הודו, עמי אירופה), תסקור במבט-על את הלשון, הדת וההיסטוריה של איראן הטרום אסלאמית, ותעמוד אחת ולתמיד על הקשרים וההבדלים בין איראן לפרס.

המשך ב-31.8

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה  במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני איראן הקדומה). צרו קשר דרך האתר שלי.