ארכיון פוסטים עם התג "ראש השנה"



איראן זה כאן!

יום שני, 24 בספטמבר, 2012

זאת הכותרת שהציעו כמה וכמה מחבריי באופן עצמאי, אז היא נבחרה. אני לא חושבת שזה מדויק, ותיכף אפרט למה. אבל קודם תקציר מנהלים:

באיראן שעון החורף התחיל יום לפני ישראל, והם לא מבינים למה עושים מזה עניין גדול.

השבוע חלה הסערה הקבועה המתחוללת בין דתיים לחילונים סביב מועד הזזת מחוגי השעון לאחור. הפלגות כגון מתעללים באזרחי ישראל, לפידים מול בית אלי ישי, ויאיר לפיד כותב בפייסבוק "היום בשעה שתיים בלילה תתרחש תופעת טבע נדירה – במקום שהחורף יביא את החושך, החושך יביא את החורף. הקדמת שעון החורף היא התעללות מכוערת ברוב אזרחי ישראל המתרחשת רק מסיבה אחת: כי הם יכולים". לפי וואינט, אחד מנושאי הלפידים גם אמר: "באנו לכאן להאיר את עיניו ואוזניו של אלי ישי ולספר לו שזה אבסורד מוחלט שישראל תעבור לשעון חורף בספטמבר, חודשיים לפני שאר העולם".

אז חדשות, חברים. לא לפני כל העולם. באיראן שעון החורף התחיל יום לפני.

לפני שאתם מתנפלים על האיראנים, דעו לכם שלוח השנה שלהם הכי מדויק בעולם (למי שרוצה חפירה רצינית בנושא, מומלץ לעיין בפרק 9 בספרי המצוין), ושאין שום קשר בין תזמון שעון החורף לבין דת האסלאם, או כל דת אחרת – אלא אך ורק לאסטרונומיה.

בעקבות שתי שאלות מצוינות של בז רוזנטל, חקרתי קצת ומצאתי ששעון הקיץ באיראן מתחיל באחד בפַֿרְוַרְדִין, היום הראשון של השנה שהוא גם היום הראשון של האביב: אם השתוות היום והלילה, כלומר השוויון האביבי, חל לפני 12 בצהריים – אחד בפרוורדין הוא יום השוויון, ואם השוויון האביבי חל אחרי 12 בצהריים – זה יום אחרי. שעון הקיץ מסתיים ב-31 בחודש שַׁהְרִיוַר, שהוא, הפלא ופלא, היום האחרון של הקיץ. יום אחר כך, ב-21 או ב-22 בספטמבר (השנה זה היה 22), חל השוויון הסתווי ומתחיל חודש מֶהְר.

האם יש דיון סביב זה? אז זהו שלגמרי לא. חברים איראנים ששאלתי בנושא לא הבינו את השאלה בכלל.

בעבר היה דיון, אבל לא סביב מועד השעון – זה ברור: שתי עונות שעון קיץ – כשהיום ארוך מהלילה, ושתי עונות שעון חורף – כשהלילה ארוך מן היום (אז זהו, מר לפיד, שהחושך כן מביא את החורף. זה הקטע של חורף: כשהימים מתקצרים העולם מתקרר מחצית הכדור הרלוונטית מתקררת, ונהיה חורף. אבל בגלל שלוקח לעולם מחצית הכדור זמן להתקרר, זה לא קורה מייד. בדיוק כמו הקיץ אבל הפוך). הדיון היה האם בכלל לקיים שעון חורף. שעון הקיץ הונהג לראשונה באיראן בתקופת השאה, ואז כן היה דיון סוער בין דתיים וחילוניים. הדתיים התנגדו לעצם הרעיון של הזזת מחוגי השעון, כי הם ראו במעשה זה התערבות במעשה האלוקי. החילונים, מן הסתם, אהבו את הימים הארוכים ואת החיסכון בחשמל.
עם המהפכה האסלאמית אכן בוטל שעון הקיץ ונתנו לאללה להזיז את מחוגי השעון כרגיל, אך אחרי כ-10 שנים, כשח'מיני מת ורפסנג'אני נבחר לנשיאות (הוא לא החליף את ח'מיני. ח'אמנהאי החליף את ח'מיני אבל הוא היה פחות דומיננטי בהתחלה, ובעולם עד היום הנשיא הוא "הפנים של הרפובליקה האסלאמית" במקום בעל הכוח האמיתי), החזירו את שעון הקיץ. אחרי 15 שנים, באספנד 1384 (החודש האחרון בשנה, פברואר-מרץ 2006), בוטל שעון הקיץ במחטף, כי אין באמת הוכחות שזה חוסך בחשמל, אבל מהר מאוד צצו הוכחות כאלה (הכול כתוב, אבל אין לי כוח לכל הרבה מספרים. מי שממש מעניין אותו יכול לקרוא כאן. מי שלא מצליח לקרוא, מוזמן ללמוד פרסית בזמנו החופשי), והיו גם דיונים על שינוי תקופת שעון הקיץ. בסופו של דבר, במרדאד 1386 (אוגוסט 2007) הוחלט ונחתם ונקבע בספר החוקים, ששעון הקיץ יתחיל באחד בפרוורדין בשעה 24:00 ויסתיים בשלושים ואחד בשהריוור בשעה 00:00 (אם תשימו לב היטב, יש פה רמאות קלה, גנבו יום מכל קצה של שעון הקיץ), ובא לציון גואל.

זהו. מאז אין דיונים. אבל גם כשהיו, זה היה על האם ולא על מתי, ובטח לא על דתיים שרוצים לצום. החודש שבו הם צמים הרי נע ונד על פני השנה. בשנים האחרונות זה בשיא הקיץ – כלומר באוגוסט – והוא דווקא זוחל לכיוון הימים הארוכים. בעסה להם.

מצאתי דבר אחד שחשבתי שאולי מתקשר לנושא, באחד העמודים של הבדיחות:

לא מצחיק. מפייסבוק.

מתוך עמוד הפייסבוק ضایع ترین و مسخره ترین عکس ها . . .


1 במֶהְר זה שבת.
יום לפני כן זה שישי. 
עכשיו דמיינו את השקיעה של 31 בשהריוור
(גם אם קשה לדמיין את זה).
פרצוף ששווה-לראות, של ילידי שנות השבעים (מקביל לשנות התשעים שלנו – תע"ג).

שאלתי חבר איראני למה זה מצחיק, והוא הסביר לי, וזה לא.

אחד במהר הוא גם היום הראשון של הסתיו וגם היום הראשון של שנת הלימודים. יום שבת הוא יום העבודה הראשון בשבוע, ויום שישי, בהתאמה, הוא היום האחרון של הסופ"ש (חמישי הוא כמו שישי אצלנו – חלק מהמקומות פתוחים חצי יום וחלק, כמו משרדי ממשלה כמובן, סגורים). השקיעה ביום שישי היא הזמן הכי מבאס, כי זה אומר שהסופ"ש נגמר ומחר מתחיל שבוע עבודה. גם היום האחרון של החופש הגדול זה היום הכי מבאס בשנה, ועכשיו תחשבו שבאותה שקיעה זה גם סוף החופש הגדול וגם סוף הסופ"ש.

אני חושבת שילידי שנות ה-70 (כלומר 90) צוחקים כי רובם כבר סיימו תיכון, ואמנם גם באוניברסיטות שנת הלימודים נפתחת באחד במהר, אבל מי שבאוניברסיטה רוצה להיות שם ומי שבתיכון פחות.

בקיצור, לא מצחיק.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (בד"כ יותר מצחיקות מהתמונה הזאת). ספרו למנהל הרווחה הקרוב לביתכם. יוצרים קשר פה מימין.

שנה טובה מחאפט'

יום שלישי, 18 בספטמבר, 2012

בשנה שעברה אירחנו כאן ברכה מאיתאללה ברוג'רדי. השנה אנחנו מצד אחד עולים רמה למשורר הלאומי, מצד שני הוא לא באמת הקדיש לנו את השיר במקור.

משוררנו הלאומי חאפט'. התמונה מהאתר מהר-י מיהן "אהבת המולדת" (במילים פרסיות), cc-by

חאפט', שזה קיצור של ח'ואג'ה שמס אלדין מחמד בן בהאא' אלדין חאפט' שיראזי (חָאגֶ'ה שַׁמְסוֹדִּין מוֹהַמַּד בְּנֶ בַּהָאאוֹדִּין הָאפֶזֶ שִׁירָאזִי), בן המאה ה-14 לספירת הנוצרים (המאה השמינית להג'רה) הוא המשורר הלאומי של איראן. עד היום רוב האיראנים יודעים לדקלם אותו בעל פה, וספר השירים שלו מונח פעמים רבות על שולחן ראש השנה הפרסי. הוא זכה בכינוי חאפט' ("הנוצר"), כי הוא ידע בעל-פה 13 גרסאות של הקוראן, או לפחות כך אומרים.

ספר השירים שלו נחשב כמעט קדוש – על גבול המיסטי, ולכן אפשר גם לגלות באמצעותו מה יהיה גורלך. לפעולה קוראים פאל-י חאפט' (פָאלֶ הָאפֶז), והיא דומה לאסתח'ארה, שהיא התייעצות עם הקוראן, וגם למה שיהודים עושים עם ספר תהלים. פשוט שואלים את השאלה, פותחים בשיר אקראי ובוחרים שורה אקראית, ולפי האווירה באותו בית שיר, יודעים מה התשובה לשאלתכם. רוצים לנסות?

חאפט' כתב ע'זלים (רזלים, בתעתיק פונטי), שהם שירים ארוכים יחסית, מרובעים, שירים בני ארבע שורות, וקטעים, שהם שירים קצרים אבל לאו דווקא במשקל מרובעים. אני מניחה שהוא לא מספר אותם בעצמו, אבל היום אפשר למצוא אותם מקוטלגים לפי סוגי שירים ומספרים.

את השיר הבא – או ליתר דיוק את קטע מס. 21 – הקדיש חברי האיראני רצ'א (רֶזָא), לי ולכולכם. מכיוון שהפרסית של חלקכם עדיין לא מושלמת – הריהו לפניכם בפרסית, בתעתיק מדויק, בתעתיק פונטי (כדי שתדעו איך באמת לקרוא), בתרגום מדויק ובתרגום חופשי. וכמובן בתרגומים של גוגל, כי איך אפשר בלי…

וזה בית השיר ששלח לנו רצ'א:
سال و فال و مال و حال و اصل و نسل و تخت و بخت
بادت اندر شهریاری برقرار و بر دوام
سال خرم فال نیکو مال وافر حال خوش
اصل ثابت نسل باقی تخت عالی بخت رام

כאן הוא נח על משכבו בשלום, או מתהפך בקברו.

קבר חאפט' בשיראז. כאן הוא נח בשלום על משכבו, או מתהפך בקברו. צילום: Ondřej Žváček cc-by

תעתיק מדויק:

סאל ו פאל ו מאל ו חאל ו אצל ו נסל ו תח'ת ו בח'ת
באדת אנדר שהריארי ברקראר ו בר דואם
סאל ח'רם פאל ניכו מאל ואפר חאל ח'וש
אצל ת'אבת נסל באקי תח'ת עאלי בח'ת ראם

בתעתיק פונטי (פונט מודגש = הברה מוטעמת):
סָאלוֹ פָאלוֹ הָאלוֹ אַסְלוֹ תַחְתוֹ בַּחְת
בָּאדַת אַנְדַר שַׁהְרִיָארִיֶ בַּרְרַרָארוֹ בַּר דַוָאם
סָאלֶ חוֹרַّם פָאלֶ נִיכּוּ מָאלֶ וָאפֵר הָאלֶ חוֹש
אַסְלֶ סָאבֶּת נַסְלֶ בָּאקִי תַחְתֶ אָלִי בַּחְתֶ רָאם

הערות לתעתיק הפונטי:
ו' החיבור בפרסית קלסית, ובמידה מרובה גם במדוברת, היא O אנקליטית, כלומר תנועת O שמתחברת למילה שלפניה.
ח (ح) נשמעת בפרסית בדיוק כמו ה, ואילו ח' (خ) נשמעת כמו ח' עברית אשכנזית, או כֿ (כ רפויה).
להבדלים בין קמץ + א לבין פתח, ראו וידאואי המצוין שצילם יובל Rill עופר – מבוא למבטא פרסי ב-30 שניות (זה רק 16).
ק' פרסית נשמעת בסביבות מסוימות (למשל במילה ברקראר) כמו ר' ישראלית. ה-ר' הפרסית היא מתגלגלת אבל רכה יותר מהספרדית והאיטלקית. בסביבות אחרות, כמו באקי, ק' נשמעת כמו ק' ערבית, נחצית (עמוקה כזאת, תחשבו על מבטא עראקי).
השדה (ـّ) מעל ה-ר' אומרת שצריך להכפיל את העיצור, כלומר לגלגל את ה-ר' יותר זמן מהרגיל. זה בעיקרון כמו דגש, אבל בעברית אין דגש ב-ר.
הסגול בסופי מילים אינו מוטעם. זוהי תנועה בשם אצ'אפה (אֶזָאפֶה) המקשרת בין גרעין לבין לוואי בצירופים שמניים, כלומר בין שם לתואר, בין שם לשם אחר שמתאר אותו בצירוף סמיכות, וגם בין תארים ובינוניים למשלימים שלהם, שבאים אחריהם.

תרגום מילולי:
שנה וגורל וקניין ומצב-רוח וייחוס וצאצאים וכס ומזל.
יהי לך במלכות יציבה ונצחית
שנה נעימה/רעננה, גורל יפה, קניין שופע, מצב רוח טוב
ייחוס ברור, דור המשך, כס מרומם, מזל מאולף.
הערה לתרגום המילולי: האיראנים משווים את המזל לסוס, אז מזל מאולף זה כזה שאפשר לרכוב עליו בקלות.
המממ… אני ממש גרועה בתרגומים שיריים. אם אחכה להשראה כדי לתרגם תרגום שירי טוב, כבר יעבור גם יום כיפור ולא יהיה לגיטימי לפרסם פוסט שנה טובה.
מישהו יכול להרים את הכפפה ולעזור לי פה?
אם אתם צריכים עזרה, אז חוץ מהתרגום המילולי, הנה גם תרגום גוגל טרנסלייט, לאנגלית

Years and had the fortune and wealth generation and bed and fortune
Badt involved monarchy and establish a durable
Had great wealth and good fortune in buying good
The basic premise remains the generation of flat-top fortune-ROM

ולעברית:

השנים והיה דור ההון ועושר והמיטה ומזל
Badt מעורב מלוכה ולהקים עמיד
היה עושר רב ומזל טוב בקנייה טובה
נחת היסוד הבסיסית נשארה הדור של-ROM מזל עם הגג שטוח.

וכאן יש תרגום אמנותי לאנגלית של שהריאר שהריארי, שכל הזכויות עליו שמורות (תרגום אמנותי = יפה, לא נאמן)