ברוכים הבאים לאתר של ד"ר תמר עילם גינדין 📖 חדש! הניוזלטר שלי בכל חמישי 16:00 – לחצו כאן להרשמה
ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים
שואל רוני הפנר: היי תמר, קיבלתי שאלה לאתר (השפה העברית) על מקור המילה פרדס. באתרי כתוב "מקום מוקף חומה שבו צדים בעלי חיים לשם הנאה (pairi
הלל גרשוני ראיין אותי בג'יטוק על ספרי המצוין ועל איראן בכלל, ויצא מזה ראיון מקסים ב"בשבע". יום אחד גם ניפגש בחיים האמיתיים. מה שמעניין באמת,
– האם יש קשר בין המילים אמרכל ו-מרכול?
– למה שיהיה?
– אז זהו שיש. ליתר דיוק, זאת אותה מילה בפרסית.
ביום רביעי שעבר התפרסמו חמש שאלות איתי במוסף הארץ ספרים לרגל צאת ספרי המצוין הטוב, הרע והעולם, מסע לאיראן הטרום-אסלאמית. במקור היו שתים עשרה שאלות
مصاحبۀ رادیوئی من بفارسی! ראיון שלי בפרסית עם כתוביות בעברית. בסוף תרגמתי לעברית כמה מהתגובות שקיבלתי בעקבותיו.
נכון השחיין האיראני שמקפיד לא להיכנס לבריכה עם ישראלים? יש לכך שורשים בדת איראן הקדומה.
משתה פורים שנערך בעלמא, בית לתרבות עברית, בתש"ע. משתתפים: גיל קופטש, ענבל לורי, ד"ר תמר עילם גינדין. משתה פורים כולל יין, פירות ומתוקים, אבל עיקרו
משתה פורים שנערך בעלמא, בית לתרבות עברית, בתש"ע. משתתפים: גיל קופטש, ענבל לורי, ד"ר תמר עילם גינדין. משתה פורים כולל יין, פירות ומתוקים, אבל עיקרו
כשאני מספרת בהרצאות על הדברים שתקראו להלן, אנשים חושבים שזה מצחיק. נכון שההרצאות שלי בד"כ מצחיקות, אבל בעיניי הנושא הזה הוא מפחיד יותר מאשר כל
שואל ינשוף: איך בדיוק תומכים האינדולוגים בתאוריה שמתעליינת על הפרסית הקדומה ו"מכפיפה" אותה לסנסקריט? האם הדיאכרוניה אכן לצידם?ו עונה תמר: דבר ראשון, לכל עם ברור
בכל יום חמישי ב-16:00 פותחים את סוף השבוע עם פוסט אסקפיסטי על איראן, וכשיש לי זמן ויש אקטואליה בוערת, גם פותחים את השבוע ביום ראשון עם צרות של אחרים.
כל הזכויות שמורות לד"ר תמר עילם גינדין, 2024
