הערב יש לי הרצאה בקיבוץ רמת הכובש, במסגרת קורס בשם שלוש יבשות, שלוש תרבויות, שלוש דתות – אחד אלוהינו! הקורס עוסק במזרח התיכון (אנחנו לא נחשבים. התרבויות הן התרבות האיראנית, הערבית וקצת הטורקית), וההרצאה של היום היא על שירת מחאה באיראן.
אלה הסרטונים שהם הולכים לראות שם, תרגומים ופרשנויות בסדרת פוסטים נפרדים.
נתחיל בביקורת על התרבות, וקצת על השלטון. ללהקה קוראים קיוסק, היא להקת הרוק האיראנית הפופולרית ביותר בתפוצות. במקור, ארש סבחאני חיבר שירים לאחרים. אחרי שאסרו על זמרים לשיר את השירים שלו, הוא החל לשיר אותם בעצמו. אחרי שאסרו על השמעתם הוא הבין שהוא צריך להתחיל לשיר בעצמו, וכשהוא הבין שהצעד הבא הוא שיאסרו אותו עצמו, הוא עבר לארה"ב. כיום הוא חי בוושינגטון ופעיל מאוד בנושא זכויות האדם ושחרור איראן. בסרטון הזה גם יש כתוביות, אבל בפוסט הנפרד התרגום יהיה יותר מדויק ופחות אמנותי, ויהיו עליו גם דברי תורה.
המשורר ד"ר מצטפא באד-כובהא'י כתב שיר שמשתלח בשלטון חבל על הזמן. הסרטון היה להיט היסטרי אחרי מהומות 2011 באיראן, ובעקבותיו הפך ד"ר באד-כובהא'י לאורח של כבוד בכלא אווין למשך מספר חודשים. את מחיאות הכפיים הסוערות ביותר הוא מקבל אחרי בית שאומר "מה לנו ולמסכנות של לבנון ופלסטין, בזמן שהמולדת גונחת ונאנקת".
אזרחית כבוד נוספת בכלא אווין היא המשוררת הכורדית הילא צדיקי. והנה תרגום של אור-אל בילינסון לשיר היפה הזה:
ואם יהיה לנו זמן בסוף ההרצאה, נשמע ונראה גם את הסרטון הזה, שמוחה על זיוף הבחירות לפני שנתיים וחצי. גם אם אתם לא מבינים שום דבר, אתם יכולים ליהנות מהקריקטורות.
רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, לארגונים ולמסגרות פרטיות שמשלמות טוב (וגם סדרות, כמו זאת של רמת הכובש). העבירו את הקישור לאתר למנהלת הרווחה או התרבות הקרובה אליכם או צרו קשר להזמנת הרצאה.
