קוסמוגוניה איראנית (2) + אורחים מהודו

תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר. פוסט שני בסדרה על קוסמוגוניה איראנית.
ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

הפוסט מעובד מכל הטיוטות להרצאה "עיקרי אמונה" מתוך הסדרה על תרבות איראן הקדומה, ששודרה באוניברסיטה המשודרת בגל"צ בסמסטר אביב 2009 (כאן יש קטע שלם שלא נכנס להרצאה המשודרת מפאת קוצר הזמן).

תקציר הפרקים הקודמים:

פוסט המבוא (שגם מסביר מה זה קוסמוגוניה)

פרק א (שגם מסביר את התעתיקים שאני משתמשת בהם)

ואז תקף אהרימן את עולם האור. אוהרמזד הציע ברית שלום, אך אהרימן סירב והמלחמה החלה. לבסוף הם הסכימו להילחם במשך זמן מוגדר.

הזמן המוגדר הוא 12,000 שנים, כאשר יש מקורות הכוללים בזמן זה את 3000 השנים שבהן כל אחד ברא את יצוריו הטהורים – טוב טהור ורע טהור, ויש האומרים שהזמן שלפני הקרב הגדול לא ניתן לספירה, כי רק כאשר החלו בקרב הם חילקו את הזמן ליחידות ספירות: ימים, חודשים, שנים. הזמן שאין לו התחלה ואין לו סוף נקרא זורוואן (zurvān), והוא מקביל לאיון היווני.

בסביבות המאה הרביעית לפני הספירה התפתחה כת זורואסטרית בשם זורוואניזם, שטענה שהאל זורוואן, המייצג את הזמן חסר הגבולות, היה קיים לבדו, ורצה בן שיברא "גן עדן וגיהנום וכל מה שבאמצע". הוא הקריב (לא ברור מה הקריב ולמי…) במשך אלף שנים. בשלב מסוים נבט בו ספק באשר ליעילות הקורבנות. ברגע זה הוא הרה את אהורה מזדא (אוהרמזד) בזכות הקורבנות, ואת אהרימן בשל הספק הזה — רגע אחד של אי שלמות. אהרימן ידע שזורוואן ייתן לבכורו את השלטון בעולם, ולכן יצא ראשון מבטן אביו ואמר לו: אתה לא שמח לראות אותי, בכורך אהורה מזדא? אבל זורוואן לא קנה את השקר, ואמר לו: לא יכול להיות, אתה מסריח.  ואכן אחד מכינוייו של אהרימן הוא "הרוח המסריחה". אנקדוטה זו מדגימה את חשיבות הריח בדת הזורואסטרית, דבר שיחזור גם בהרצאות על העולם הבא ועל מגילת אסתר.

מכל מקום, אהרימן בכל זאת יצא ראשון, וזורוואן נאלץ לעמוד בהבטחתו ולתת לו את השלטון בעולם, אבל קצב את התקופה ל-9000 שנה, שבסופה ישלוט אוהרמזד.

שני סיפורי הבריאה מסתיימים בקציבת הזמן ל-9000 של מלחמה בין הטוב והרע. זירת הקרב מוגדרת – העולם. שלושת שלבי הבריאה הם: הבריאה הגשמית, שהחלה מייד לאחר חתימת הסכם המלחמה בין הישויות, עירוב הטוב והרע – זה השלב שבו אנחנו נמצאים – והפרדת הרע מהטוב. זה השלב הבא, שכולנו מחכים לו.

חלוקת הזמן לארבע תקופות (המתנה, בריאה, עירוב והפרדה) מזכירה את החלוקה ההודית ליוּגות, וגם בחלוקה זו, למרבית הפלא, איתרע מזלנו להיוולד בתקופה הקשה ביותר- הקַלִי יוגה.  יש המשווים את היוגות עם תור הזהב, הכסף, הארד והברזל בפילוסופיה היוונית והרומית, והחלוקה המיתולוגית למעגלי אוטופיה וניוון הקשורים לתנועת השמיים, משותפת למעל 30 תרבויות בעולם העתיק.  אני אתייחס בהשוואתי ליוגות ההודיות, כי יש להניח שאם זרתושטרה הכיר חלוקה אחרת של הזמן לארבעה חלקים, זו הייתה החלוקה.

בקוסמולוגיה ההודית, שמדגישה גלגול נשמות, גם העולם מתגלגל בתקופות של 12,0004,320,000 שנים, תלוי את מי שואלים [אני מעדיפה את המספר הגדול יותר ולפי האמונה שלי ממשיך הפוסט. הסיבה לבלבול – המספר הקטן הוא שנות אלים והמספר הגדול הוא שנות אדם]. לתקופה זו קוראים מהא-יוגה, כלומר יוגה גדולה, והיא מתחלקת לתת-יוגות, בנות מספר שנים משתנה: עכשיו אנחנו בקַלִי יוגה, התקופה הקשה ביותר, שאחריה יישמד העולם ויתגלגל מחדש, או יתחיל להשתפר בהדרגה עד שיחזור לקיום המושלם. בהתחלה הייתה סַטְיַה יוגה – מילולית "תקופת האמת" היא התקופה הראשונה, שבה הכל היה ורוד, והארוכה ביותר מבין היוגות – פי ארבעה מהקַלִי יוגה. אחר כך באה טרֶטָה יוגה שבה אפשר לזהות את המספר שלוש והיא ארוכה פי שלושה מקַלִי יוגה, לאחר מכן דְוָאפַּרַה יוגה, הארוכה פי שניים מתקופתנו.

אם למישהו יש ספק באיזו תקופה אנחנו, זה התיאור של הקלי יוגה בוישנו-פוראנה: "יהיו הרבה שליטים שיתחרו זה בזה. לא יהיה להם אופי. אלימות, שקר ורוע ישלטו ברמה…. תשוקה ותאווה יהיו המשיכה היחידה בין המינים…. מלומדים יושמו לצחוק וללעג. מילתו של העשיר תהיה החוק היחיד".

[שמות התקופות הן על שם שמות תוצאות במשחק הקוביה: קלי היא קוביה שיצא בה 1. הכי מפסיד. דואפרה – יצא 2 (שפה הודו אירופית, מזהים את ה-2), טרטה יוגה – 3, וסטיה יוגה – 4. אולי היו להם קוביות של D&D. לפי מקורות אחרים – מספר הרגליים שעליהן עומד שור הדהרמה. עכשיו הוא עומד על רגל אחת ולכן אנחנו ככה]

המשותף לשתי התפיסות, ההודית והאיראנית, הוא שהן מציעות נחמה: בסוף התקופה הזאת יבוא שוב תור זהב, בבחינת "תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר".

קיימים מספר הבדלים חשובים בין החלוקה ליוגות לחלוקת הזמן האיראנית:

א.      היוגות הן מחזוריות – לפי חלק מהדעות מייד לאחר קאלי יוגה תבוא סטיה יוגה ולפי אחרות העלייה תהיה הדרגתית, אבל אחר כך תחול הידרדרות נוספת. בקוסמולוגיה האיראנית, לעומת זאת, הזמן הוא ליניארי, ואחרית הימים תימשך לנצח.

ב.      הבדל נוסף הוא שהחלוקה האיראנית היא לארבע תקופות שוות של 3000 שנה, והתקופות ההודיות הן בנות זמן משתנה, כאשר הקצרה שבהן היא בת 432000 שנה. החלוקה ההודית מעודדת יותר, כי כבר עברו יותר מ-3000 שנה מאז זרתושטרה, והמשיח מבושש לבוא, ואילו הפילוסופיה ההודית תצטרך להתמודד עם ההתפכחות רק בעוד כ-427000 שנים.

ג.        הבדל נוסף הוא שהפילוסופיה ההודית ופילוסופיות אחרות מדברות על קשר לתנועת גרמי השמים, ואילו בחלוקה האיראנית השמים נבראו רק בתחילת התקופה השלישית. כמו כן, החלוקה ליוגות מדברת על כישוריהם של בני האדם ועל אופיים, ואילו החלוקה האיראנית תוחמת את הקיום האנושי כפי שאנו מכירים אותו ל-3000 שנה בלבד לפני אחרית הימים. בתקופות האחרות השחקנים הם הישויות בעולם הרוחני. האיראנים הקדמונים אינם משלים את עצמם בנוגע לטבעם של בני האדם בעבר, אך כן מאמינים שבעתיד יהיה טוב יותר.

אבל אני מקדימה מאוחר למוקדם. העולם רק נברא.

המשך ב-11.11

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת  הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני טוב ורע). צרו קשר כאן.

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש תגובה אחת

  1. שמעון זילבר

    שלום תמר,
    נפלא, מרתק וכתוב בקלילות. כיף לקרוא את דבריך. מרחיב אופקים אמרתי? אז הנה – אמרתי.
    דווקא החלוקה ליוגות נראית הגיונית יותר מן הטעם שציינת שאנחנו כעת בקליוגה, והתיאור של התקופה שנתת תואם מאוד את רוח הדברים בתקופתנו. אשר לחשש שצפויות לנו יותר מ-400,000 שנה של סבל, מה דעתך על הרעיון שבתוך היוגה הזאת יכולה לצמוח בועה בעלת אופי של סטיוגה?
    शीमोन्

כתיבת תגובה

עוד פוסטים