אהבה חופשית

מחרימים את הקפה הטורקי ועושים אהבה חופשית
ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

ארגון ימני דתי מבקש מעלית לשנות את שמו של הקפה הטורקי בעקבות מאורעות המשט בשבוע שעבר, כך דיווח אתמול NRG, משום מה במדור יהדות של החדשות.

בכתבה מצוין, כי בינואר 2004, כאשר הצרפתים הביעו התנגדות למלחמה האמריקאית בעירק הוחלט במסעדה של גבעת הקפיטול שבארה"ב, לשנות את שמו של הצ'יפס המכונה באנגלית French fries ל-Freedom fries ("צ'יפס החירות"). האמת היא שגם זה לא היה השינוי היחיד או הראשון בקפיטריה של בית הנבחרים. בספרון המצוין Stupid History (שמתארך את שינוי שם הצ'יפס למרץ 2003), מסופר שבאותה הזדמנות שינו גם את שמו של ה-French toast (לחם מטוגן) ל-Freedom toast, ובמלחמת העולם השנייה שינו את שמו של הSauerkraut (כרוב חמוץ/כבוש) ל-Liberty Cabbage.

אז קודם כל קצת סדר בהיסטוריה – השינוי של "צרפתי" ל"חופש" היה ב-11.3.2003, והכרוב הכבוש הפך ל"כרוב החֵרוּת" בתקופת מלחמת העולם הראשונה, בעקבות ועדה של הנשיא וודרו וילסון. מצאתי את התאריכים במאמר מבטיח של מתיו פליימינג (Matthew Flaming), על סוגים שונים של חופש (מבטיח כי לא קראתי עד הסוף, אבל ההתחלה מעניינת), שהתחיל משינויי השמות האלה. הוא מבחין בין Liberty שהיא חרות לעשות דברים (חרות חיובית) לבין Freedom שהיא חופש מכבלים, פיזיים ומטפוריים (חרות שלילית).

מבחינת שימוש זה נכון, בערך. יש השימוש I'm free to do what I want, אבל המילה liberty משמשת באנגלית יותר עבור זכויות – חרות חיובית, חופש לעשות דבר מה – מאשר עבור שחרור. to liberate, לעומת זאת, זה כן לשחרר אדמה מכובש או עבד מאדון. במילון וובסטר, שתי המילים משמשות זו בהגדרתה של זו (ההגדרות הבאות הן חלקיות. הגדרות מלאות – בקישורים):

Liberty
1
: the quality or state of being free:
a
: the power to do as one pleases
b
: freedom from physical restraint
c
: freedom from arbitrary or despotic control
d
: the positive enjoyment of various social, political, or economic rights and privileges

Freedom
1 : the quality or state of being free: as
a
: the absence of necessity, coercion, or constraint in choice or action
b : liberation from slavery or restraint or from the power of another :
2 a : a political right

ההבדל האמיתי בין Freedom ו- Liberty הוא הבדל אטימולוגי.

המילה Liberty נשאלה מצרפתית במאה ה-14. בצרפתית liberté זה בדיוק אותו חופש כמו Freedom האנגלי. בלטינית libertas היא "חופש, מצבו של האדם החופשי", מ-liber – חופשי (כמה מפתיע). היסוד ההודו אירופי משמעותו "עם", ובמקור חופשי היה מישהו שמשתייך לעם (מן הסתם למעמד שאינו מעמד העבדים אלא לעם השולט).

Freedom, לעומת זאת, היא מילה אנגלית שורשית, כלומר ממוצא גרמאני. באנגלית עתיקה freo היה חופשי, פטור, ללא כבלים, וגם אציל ושמח. משמעויות אחרות של השורש ההודו אירופי – אהוב, לעזור, שלום, חבר (friend). המעבר מ"חבר, אהוב" ל"חופשי" עובר כנראה במנהג המוזר של אנשי השבט לאהוב את בני מעמדם החופשיים. או שהאצילים (בני החורין) קראו אחד לשני "חבר" והעבדים לא. גם המילים king, queen נוצרו מהשורש של קשרי משפחה וקשורים גם לkindered spirits (נשמות תאומות) ול-kind בשתי משמעויותיו – "סוג" ו"נחמד".

והעבדים נקראו slaves כי בכיבושי ימי הביניים, נלקחו סלאבים רבים בשבי ונמכרו לעבדות.

באנגלית עתיקה freo הייתה גם אשת איש, ולאלת האהבה הנורדית, שהייתה גם אשתו של אודין, האל הראשי (שעל שמו נקרא יום רביעי), קראו Freya או Frigg (תלוי באיזו שפה), והיום שלה היה יום שישי. הקישור בין אהבה ונישואין מצד אחד לבין אהבה וחופש מצד שני, גרם לכך שבגרמנית בינונית (בינוני זה בין עתיק לחדש), הפועל "לשאת אישה", vrien, מגיע מאותו שורש של "חופש".

ואם לסגור מעגל עם ללטינית – liberi בלטינית זה גם ילדים. כלומר גם כאן החופש קשור למשפחה ולקרבת משפחה.

עד כאן אטימולוגיות להיום. מה שיפה יותר בעיניי במעבר מ-Liberty Cabbage ל-Freedom Fries הוא לא המעבר בין סוגים שונים של חופש (למרות שזה מאוד מעניין. תקראו את המאמר של פליימינג), אלא המעבר מלטינית לאנגלית.

לאנגלית יש אמא גרמאנית ואבא צרפתי. השבטים האנגלים והסקסונים הגיעו במאה החמישית ממחוזות אנגלן וזקסן שבגרמניה, והתנחלו באי הבריטי. הם נתנו לו את שמם (ארצם של האנגלים Ängla-land) והשליטו בו את לשונם. אנגלית עתיקה (מכונה גם אנגלו-סקסית, למרות שמה שנשאר ממנה בעצם זה רק סקסונית דרומית), היא בעצם דיאלקט (ניב, להג) של גרמנית. האי הבריטי היה כנראה אטרקטיבי במיוחד, כי הוא עבר כיבושים רבים ופלישות אינספור (יש ספור, זאת אני שלא מתעניינת בהיסטוריה), המשפיעה ביותר מבחינה לשונית הייתה הפלישה הנורמנית במאה ה-11, שהביאה את הצרפתית אל האנגלית. היום אחוז נכבד מאוצר המילים של האנגלית אינו גרמאני אלא רומאני – השפות הרומאניות הן הלטינית ובנותיה – והגיע מצרפתית.

אבל למרות שהלטינית נמצאת בתוך האנגלית כבר כמעט אלף שנים, היא עדיין האבא ולא האמא. תסלחו לי על השוביניזם, אצלנו במשפחה אין הפרדה כזאת, אבל בעיקרון האמא מתקשרת לחום ואהבה והאבא לחינוך. שפת אם היא השפה שגדלים בה, ושפת אב היא שפה שלומדים (שמעתי את המושג לראשונה מפרופ' דוד שולמן בשיעור סנסקריט למתחילים. הסנסקריט הייתה תמיד שפת אב). וגם באנגלית, למרות שהמילים נמצאות במילון ואף מגדירות זו את זו, Freedom נשמעת הרבה יותר חופשית, אמיתית ושמחה מאשר Liberty, שנשמע כמו חופש חנוט בחליפה (Liberté, אולי בגלל המהפכה הצרפתית, נשמע לי הרבה יותר פרוע). גם cordial "לבבי" ממוצא לטיני נשמע רשמי לחלוטין, לעומת hearty שבא מכל הלב.

מה שקרה בתשעים השנים שבין הכרוב לצ'יפס, הוא שהעולם נהיה פחות מעונב. מילים לטיניות כבר לא "עושות לנו את זה". גם בעברית, משתמשים פחות ופחות בביטויים בארמית, שהיא עבור רובנו שפת אב אם בכלל, ויותר בביטויים בעברית או (לצערי אבל אני פה לא בתפקיד הטהרנית אלא התארנית) באנגלית. זה נכון לא רק לגבי ביטויים שאנחנו מזהים כארמית, כמו אליבא דאמת, אלא גם במילים נרדפות שאחת מהן ממוצא ארמי, כמו חֵרוּת – שנשמעת הרבה יותר רשמית מאשר חופש.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני חליפות). צרו קשר להזמנת הרצאה.

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. אופיר זמר

    בעברית, חוץ מחרות וחופש, יש גם דרור. מעניין אם יש קשר לציפור…

  2. יובל

    ההבחנה הכי משעשעת ששמעתי בהקשר הזה של הכפלשון האנגלי (ואין לי כוח לבדוק עכשיו עד כמה זה נכון) הוא שבעוד שמות בעלי החיים באנגלית מקורם גרמאני, שמות אותם בעלי חיים כשהם על הצלחת מקורם צרפתי: cow, pig, chicken, sheep; לעומת beef, pork, poultry, mutton. ועוד ועוד.

  3. ירון שהרבני

    לגבי חרות, ערכתי פעם מחקרונצ'יק בנושא
    אף אחד לא ידע להגיד לי האם חרות (חרותא) אכן מקורה בארמית או שמא בערבית(האנציקלופדיה החופשית – الموسوعة الحرة, בתעתיק – אלמוסוע(ת) א־ח(ו)רה(
    קיוויתי למצוא נחמה כלשהי בוויקיפדיה המלטזית אך לשווא (l-enċiklopedija ħielsa) מכול המילים שנשתמרו מהערבית הברברית שהיוותה בסיס למלטזית דווקא המילה הזאת לא נשמרה (יחד עם עוד הרבה מילים והאמת שבשנים האחרונות יש כמה הצעות בלשניות שמציעות להציג את המלטזית כשפה צאצאית של האיטלקית במקום הערבית כך שזה באמת לא מפתיע).

    הקשר עדכני: מילה שכולנו יותר מכירים מהתקופה האחרונה Hürriyet שהוא העיתון הטורקי שפרסם את התמונות מהשתלטות השייטת על המאבי מרמרה, שמו של העיתון הוא "חופש" בטורקית.

    כל התהייה עלתה לי כאשר פנה אלי בחור ברזילאי שביקש שאכתוב עבורו את המילה Freedom בעברית ואמרתי לו שיש שתי צורות מקובלות בעברית, האחת היא חופש והשנייה היא חרות שמקורה הוא (כנראה) בארמית וכיוון שאני יודע קרוא וכתוב בארמית סורית (אסטרנגלה ונסטוריאני, סרטו לא ניסיתי עדיין אבל אני עוד אלמד מתישהו) שאלתי אותו האם הוא מעוניין בצורה הארמית, הוא נענה וביקשתי ממנו לשלוח אלי את הגופן בו הוא רוצה לעשות את הקעקוע, שם הגופן הוא Qeneshrin (או בעברית – קן נשרים, אם אני זוכר נכון הגופן הוא נסטוריאני), היום מסתובב בחור בברזיל שעל הגב שלו כתובה בגדול המילה ܚܐܪܘܬܐ בכתב הנסטוריאני ויש לי תמונה של הקעקוע הזה במייל

    מה דעתך תמר? חרות היא ארמית? לא מצאתי שום סימוכין לכך (המליצו לי בזמנו על המילון של מיכאל סוקולוף אבל לא הצלחתי למצוא אותו כדי להגיע לתשובה חותכת)

  4. תמר

    בערבית זה חורייה (حریّة) ובארמית זה חירותא, וזה קיים החל מעברית בתר מקראית, שזו תקופה שארמית הייתה שפת הדיבור וערבית עדיין לא השפיעה. ברור שארמית.
    המילה הטורקית היא שאילה מערבית.

  5. תמר

    @יובל – זה נכון. דוגמה שאני מאוד אוהבת (וגם קשורה למסעדות. לא יודעת איך זה לא נכנס לגוף הפוסט!)

  6. מיכאל ספיר

    פוסט כיפי (כרגיל!), אבל אני חייב להתקטנן על משהו, גם אם אני לא אחדש בכך כלום לאף אחד: נראה לי שגוי להגיד שההבדל "האמיתי" בין freedom ו- liberty הוא אטימולוגי. כלומר, כמובן שיש הבדל אטימולוגי, אבל בדיוק הקטע של החיות והבשר מבהיר שההבדל בזוגות שכאלה לא מסתכם באטימולוגיה. הנסיבות החברתיות באנגליה של המאה ה- 14 (או שמא ה- 13?) הובילו למפגש בין אוצר מלים אנגלי לבין אוצר מלים צרפתי, וכנראה שאותן הנסיבות גם הובילו לכך שקבוצה אטימולוגית אחת הפכה משמות צרפתיים של חיות לשמות אנגליים של בשר (שמעתי שזה בגלל שהמשרתים הילידיים דוברי-האנגלית הכירו את שמות החיות בצרפתית בהקשר של המטבח ושל חדר-האוכל של אדוניהם הנורמאנים דוברי-הצרפתית).
    אין כמעט אף פעם מילים נרדפות באמת, וברור מהשימוש של המילים האנגליות (בחיות ובשרים כמו גם בחופש וחירות) שההבדל ביניהן אומנם מתחיל באטימולוגיה אך לא מסתכם רק בה.

  7. איל

    כמו כן, באחת מתכניות הסאטירה היה את מי שהציע לבטל את ה"פרנץ' קיס", ולקרוא לה "פרידום קיס".

כתיבת תגובה

This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.

 

עוד פוסטים