כספית עוברת לסוחר / יאיר פלדמן

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

יש קשר, מילולי וגם ענייני-מעשי, בין סוחרים ובין כסף. וכפי שנראה, הם מאוד אוהבים כסף חי, כזה שמתגלגל מצד לצד.

הסוחר וגם הרוכל הולכים, נעים סחור-סחור, כדי להציע את מרכולתם. לכן השורש סחר משמש גם במשמעות של תנועה (כגון סחרחרה, קרוּסלה) וגם במובן של מסחר. כשהוא עוסק במכירה, הסוחר יכול להיות סיטונאי – מילה שמקורה יוונית, שם sitones הוא מי שקונה תבואה וסוחר בה – או קמעונאי, כשהמקור הארמי הוא קִמעא, מעט. כנראה יש קשר בין קמעא לבין קומץ וקמצוץ שלוקחים ביד קמוצה, והיא שנתנה את שמה לקמצן.

מרקורי. אטימולוגיה, כספית, רגע של טריוויה.
מרקורי רץ

הסוחרים נעים אם כן בדרכים, והם זקוקים למי שיגן עליהם, וכזהו האל מֶרְקוּרְיוּס מן המיתולוגיה הרומית, מקבילו של הֶרְמֶס בזו היוונית, שהוא פטרונם של הסוחרים – ושל הגנבים. שמו קשור למילה הלטינית merx שפירושה סחורה, וממנה נגזרו מאוחר יותר commerce (מסחר), merchant (סוחר), וגם market ובנק מרכנתיל – כולם, ועוד אחרים, מאותו שורש. מרקוריוס היה קודם כל שליח של האלים, וככזה, שמו הונצח בעולם המסחר שם תמצאו אותו לא מעט, על סנדליו המכוּנָפים, בסמלי חברות העוסקות בהובלה, שילוח וכדומה (בתמונה – חברת משלוחי פרחים), וגם במותגים שונים, של מכונית למשל.

אבל, מהירותו וניידותו הביאו להנצחתו בשני תחומים אחרים, מעניינים לא פחות: על שמו נקרא כוכב חמה (לא לבלבל עם השמש!) שהוא כוכב-הלכת הקרוב ביותר לשמש. הוא זה הממהר ביותר להופיע ולהסתלק משמי הלילה, ונראה מצדדיה השונים של השמש, ולכן קראו לכוכב הזה Mercury. וכאילו לא די בכך שזכה להיות "כוכב נולד", גם קראו על שמו את המתכת הידועה בעברית בשם כַּסְפִּית, מפני שזו המתכת היחידה שהיא נוזלית ו"מתגלגלת" בצורתה הטבעית, ואך טבעי היה לייחס לה את שמו של האל הנייד והמהיר. כך נוצר במאה ה-14 החיבור בין גרמי השמיים ובין המתכות: השמש נקשר לזהב, הירח לכסף, המאדים (מארס) האדום שוייך לברזל, והכספית שנקראה גם quicksilver שויכה לכוכב חמה (מרקורי).

והשפה העברית של אותם ימים, גם היא קישרה בין מתכת הכסף לתכונתה של המתכת האחרת, כספית בלשון ימינו, להיות גם דומה לכסף וגם להיות "מתרוצצת" – וקראו לה "כסף חי". וכך מצטטים מפי אחד המקובלים: "והנה נודע כי ז' כוכבים הם בז' רקיעים וכנגדם מתיילדים ומתהווים בארץ בכוח תנועתם שם ז' מתכות, ואמנם סדרם כך: כסף זהב נחושת בדיל עופרת כסף חי (כספית) ברזל והם הם עצמם כנגד ז' כוכבי לכת".

וחכמינו ידעו עוד כמה דברים על טבעם של הסוחרים, האוהבים כסף בכלל, וכסף חי בפרט. הנה מה שכותב ר' עובדיה מברטנורא בפירושו למשנה במסכת כלים, העוסקת בכלי המדידה הנקרא קנה-מאזניים: "הרמאים עושין אותו חלול ומניחין בחללו כסף חי, וכששוקלין מטין בקנה מעט והולך הכסף חי לצד הדבר הנשקל ומכביד ומכריעו". במילים אחרות: לקנה החלול הכניסו כספית שתכונתה להתגלגל בקלות, וכשמטים את הקנה מעט, משקלה מתווסף למשקל הסחורה הנשקלת.

ואם כספית, ובאנגלית Mercury, מהיכן קיבלה את הסימן המדעי Hg בטבלת-היסודות? מחיבור של שתי מילים יווניות, שמבטאות היטב את "נזילות" המתכת: hydr (מים) + argyros (מתכת כסף).

הכובען המטורף, שנת השפה העברית
הכובען המטורף

ומילה אחת של זהירות: עשוּ כסף, ושיהיה לכם לבריאות – אבל עם כספית היזהרו: ראו מה קרה לכובען המטורף בספר על אליס בארץ הפלאות, אשר ככל הנראה לקה במחלה המקצועית של הכובענים, שנשמו אדי כספית בעת בישול הלֶבֶד ששימש לייצור הכובעים, בתמיסה של כספית חנקתית. ואם לא תיזהרו, ידבק בכם הביטוי האנגלי mad as a hatter – המקביל של משוגע, או משיגענע – שזה בדיוק מקורו ההיסטורי.

יאיר פלדמן
יאיר פלדמן
יאיר פלדמן, עיתונאי ואיש פרסום בעברו, והיום עוסק בדברים המהנים באמת: נגרות, מוזיקה, השגחה על הנכד – וכתיבת "רגע של טריוויה" שהוא משגר בדוא"ל מדי שבוע לידידיו, ובו הוא מתחקה אחר מקורן של מילים בעברית ובשפות אחרות, והקשרים ביניהן. בכל שבוע, המסע הזה לוקח אותו ואת הקוראים למחוזות אחרים, וכדרכם של מסעות, הדרך חשובה ומהנה לא פחות – ואולי אף יותר – מן היעד.

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש 7 תגובות

  1. תמר

    כרגיל, כיף לארח אותך.

    כסף חי הוא תרגום מדויק של quicksilver.
    באנגלית עתיקה cwic (קוראים כמו quick של היום) זה "חי", ובסרטי איש הנצח, כאשר איש נצח אחד הורג אחר ומקבל את כוחותיו, קוראים לזה the quickening – לא מ"מהירות" אלא מ"חיים".

  2. אורי

    אז "cwic" ו-"quick" בכלל לא קשורות אטימולוגית וסתם התחילו לכתוב את הראשונה כמו השניה?‬

  3. תמר

    לא, זו אותה מילה, שהתחילו לאיית אותה אחרת. חל בה מעתק סמנטי מ"חי" ל"מהיר" (כמו allegro vivace).
    גם המילה cwēn "מלכה" קיבלה איות אחר בגלל ההשפעה הצרפתית.

  4. אורי

    תודה על ההבהרה.

    אגב, שמתי פעם לב שיש מעט מאד מילים באנגלית שיש בהן גם qu וגם-w. חשבתי שזה בגלל שמילים עם w הן ממוצא גרמני, ואלה עם qu הן ממוצא צרפתי/לטיני, אבל עכשיו מתברר לי שזה לא המצב.
    המילים הבודדות שמצאתי שיש בהן גם qu וגם w (ושאינן הלחמים כמו waterquake ו-quartersaw) הן ממוצא אינדיאני (squaw, musquaw), וכן squawk, שהיא כנראה אונומטופאית.

  5. Morin

    קמעא וקומץ – כמו ארעא, ארק וארץ? כלומר במקור היתה שם ד' נחצית?

  6. תמר

    הדעות חלוקות לכאן ולכאן (יש גם שורש ערבי ק.מ.ע), אבל זוהי אכן אחת ההשערות 🙂

כתיבת תגובה

עוד פוסטים