עוד שישה שבועות למנאייק, איזה בעסה.

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

דבר ראשון, יודעת כל אם עברייה שהכותרת נכונה.

אבל בלשנית הבית שלכם כמובן לא אומרת דברים בגלל המשמעות שלהם אלא בגלל האטימולוגיה.

והיום פוסט אנאלי במיוחד.

החופש הגדול. עוד שישה שבועות למנאייק. אני חושבת שגם הילדים שלי סופרים, כי הם לא אוהבים שאמא שלהם הופכת למפלצת.

בואו נעשה סדר בבלגן (מילה פרסית).

בלגן. תחתית אטימולוגית מהסדרה הוויזואלית. cc-by

 

מנייאק (קרי manayek) ו-מניוק. מניאק – אין קשר, סתם נשמע דומה ומשמש בעברית למטרות דומות.

יש אגדה אורבנית שטרם הספקתי לאמת, שגורסת שאיש אחד כינה את חברו מניוק. טוב, אולי לא חברו, כי הלה הגיש נגדו תביעת דיבה על השימוש במילה מניוק. חש הנתבע לבקש את עזרת האקדמיה ללשון עברית, באמרו: תגידו לו! מניוק זה כמו מניאק, כולה משוגע. מה קרה?

ובכן, אמרה לו האקדמיה ללשון עברית, אז זהו שלא. מניאק בלשונות אירופה זה משוגע, מלשון מאניה.

אבל מניוק זה סיפור אחר לגמרי. מניוק זה מערבית. זוהי צורת מפעול , כלומר בינוני פעול. כמו מבסוט, מסטול, מברוכ וגם מפרום.

זהו המפעול של הפועל נָאכָּ, שפירושו, איך לומר בעדינות, קיים משכב זכר. לכן מניוק הוא מי שהתקיים בו משכב זכר, ולכן תביעת הדיבה אכן מוצדקת.

אשאיר לעצמי את דעתי האישית בנוגע לכך שהחברה שלנו רואה במשכב זכר עילה מוצדקת לתביעת דיבה ואילו משוגע זה צבאבה (ערבית צבאבה – משהו אהוב, רצוי, מצוין).

צורת הפעיל של הפועל היא נאכ בעבר, ובהווה נָא'אִכּ, אבל אנו הישראלים המצאנו את המנאייק, צורה שלא קיימת בערבית אבל גם היא סוג של בינוני פועל. אז כשאנחנו קוראים למשטרה צבאית מנאייק, זה בגלל שהוא *#&*##()* אותנו. וגם בעוד שישה שבועות ייגמר ה-()*&*$^*! הזה ששמו החופש הגדול.

איך זה קשור לבעסה?

ובכן, בערבית יש פועל בַּעְבַּסַ, שמשמעותו "תחב את אצבעו לפי הטבעת של-", ויש אפילו פתגם – כשהאריה זקן, יבעבסהו התן.

יש כאלה שעבורם זה צבאבה, אבל עבור חלק אחר מהאנשים (כנראה קובעי הטון בשפה), זה לא נעים, ולכן המילה בעסה קיבלה משמעות שלילית.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני צבאבה). צרו קשר דרך האתר שלי.

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש 6 תגובות

  1. B100

    עד כמה שאני מבין, הקשר של הבלאגן לאנדרלמוסיה מגיע מכך שאותו בלאגן רוסי אירח כל מיני קרקסים נודדים וכדומה, שלא הקפידו על סדר ורשמיות.

  2. אפרת

    יש כמה מקומות בארץ שמכונים בעסה על שם הביצה שהייתה במקום לפני שאבותינו הציונים המוצלחים ייבשו את הביצות והפריחו את השממה
    (למשל – ליד מושב בצת – שלא במקרה הוא בצת – אבל גם במקומות אחרים בארץ, שכחתי כרגע היכן)
    תמיד חשבתי שמשם הבעסה. אז טעיתי?

  3. היי אפרת,
    פעם ראשונה שאני שומעת את האטימולוגיה הזאת.
    רצתי גם למילון הסלנג המקיף של רוביק רוזנטל, ושם כתוב:
    ערכית בָּעצָא (צרות, אסונות, בעקבות הוראה מקורית: הכנסת אצבע בעכוזו של אדם אחר)
    בערבית הספרותית מוכר גם השורש ב.א.ס, בָּאאֶס (עלוב, מדוכא).
    לפי ההסבר הזה, נראה שהבעסה היא של בעל האצבע, אבל עדיין אין שם ביצות לייבש.
    אבל עדיין אין שם ביצות לייבש.

  4. אודי

    עד כמה שידוע לי, השורש נאכ חל גם על משכבים באשר הם, לא רק על משכבי זכר.
    אני נהנה מקריאת הבלוג שלך. תודה.

כתיבת תגובה

This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.

 

עוד פוסטים