צוֹמית והעצומה

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

בתחילת החודש, הסתובבה ברשת עצומה לביטול שעון החורף, שזה דבר משעשע למדיי. אני לא חושבת שהיה ולו שמץ של סיכוי שיבטלו אותו בהתראה של שבועיים, (העצומה נפתחה ב-30.8), אבל נו שוין.

רוב הסיבות של העצומה עושות רושם אמין:
"משמעות החלטה זו היא שמליוני אזרחים עובדים בישראל ישובו הביתה בחשיכה ויקומו בבקר לאחר שהשמש חיממה את ארצינו החמה בלאו הכי. שעון החורף מקצר את זמן האיכות של הורים עם ילדיהם, מגביר את הסיכון לתאונות דרכים בגלל נהיגה נוספת בשעות החשיכה, מעוות את השעון המקומי לעומת השעונים באירופה וביתר העולם ועולה למשק הישראלי מאות מיליוני שקלים".

באשר לטענה שיהיה יותר חושך בשעות הערות – זה נכון, וזה אכן מדכא. באשר לטענה ששעון קיץ חוסך כסף, מחקרים מראים שהוא דווקא עולה יותר כסף כי במקום להוציא על תאורה מוציאים על מיזוג אוויר. תודה לזמבק על ההפניה.

אבל המשפט המשעשע של העצומה הוא:

הסיבה היחידה לאכיפת שעון החורף על ידי ממשלת ישראל היא לקצר כביכול את זמן הצום ביום כיפור. אפילו תירוץ עלוב זה מעוות לחלוטין כיוון שהצום נמשך בכל מקרה 25 שעות והזזת השעון רק מעבירה אותו לשעות חמות יותר לצמים ולמתפללים.

וזה מצחיק ממספר סיבות: קודם כול, כידוע, הצום נכנס ויוצא לפי זמני השקיעה, ולא קשור לשעה בשעון. היום הקשה יותר של הצום הוא היום השני, ואם השקיעה יותר מוקדמת, היום הזה מתקצר בשעה וזה אכן יותר קל.

אבל נשאלת השאלה – למה להקל על הצום? גם כל התכשירים שנועדו להקל על הצמים קצת מפספסים את המטרה.
המטרה בצום ביום כיפור היא "ועיניתם את נפשותיכם". אצלנו היהודים, כשחוגגים אוכלים, וכשצריך להתענות – צמים. אני, למשל, לא ממש מתענה מלא לאכול 25 שעות, ואני לא מתכוונת לא לשתות 25 שעות, ולכן ביום כיפור אני לא אוכלת (בשביל היידישקייט), כן שותה (זה חשוב) ומנקה ומסדרת את כל הבית, שזה העינוי הגדול ביותר בעולם.
אבל נניח שצום הוא אכן עינוי. למה להקל? המצווה היא להתענות, אז תנו להתענות בשקט. האריכו את שעות הערות ביום השני בשעה נוספת, והורידו מהמדפים את הצומית ואת כל התכשירים הדומים.

למי שבכל זאת רוצה לרמות את הקב"ה, הנה קישור עם טיפים לצום קל.

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש 6 תגובות

  1. יובל

    "ארצינו"? זה במקור? סיק?

  2. תמר

    אכן סיק.

  3. אורי

    לדעתי מי שהגה את העצומה פשוט חיפש קצת צוּמי.
    שיהיה צום מענה לך ולמר צים (אם הוא צם).

  4. מוטי

    אנשים שוכחים שפעם היו עוברים לשעון חורף לפני חודש אלול כדי לא לקום לסליחות מוקדם מדי

  5. מירב

    אהבתי את ההגיון שלך, ובייחוד את הרעיון של עבודות בית כעינוי נפש.

  6. צביקה

    הללויה!
    לפעמים הנספחים עושים את כל הכיף.
    שנים אני טוען ששעון קיץ בישראל גורם לביזבוז אנרגיה – מאז שהתחלנו למזג כל מוסד וכן להדליק פלורסנטים תמיד, בלי קשר לרמת התאורה בחוץ.
    סופסוף מחקר שיתמוך בהיפותזה שלי 🙂 תודה!

    לגבי העניין התיאולוגי – הרי אפשר לטעון כך גם לגבי האיסור לבשל גדי בחלב אימו (ההלכה היהודית קצת שונה פה מהטקסט הכתוב. ובכלל אולי זה חֵלֶב ולא חָלָב, כך שהמוני יהודים מבית ישראל סבא מפסידים בולונז כמו שצריך בלי סיבה??) או "שְׁבוּ אִישׁ תַּחְתָּיו, אַל-יֵצֵא אִישׁ מִמְּקֹמוֹ–בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי". כידוע, אנשים יוצאים מהבית לבית הכנסת, למשל, או סתם בשביל הכיף, ואין בזה איסור על פי ההלכה (ככל הידוע לי :))
    השאלה אם מאמינים באל או לא.
    ואם כן, האם מאמינים בתורה שיש בידינו היום כטקסט שבא ממנו.
    ואם כן, האם מאמינים בטקסטים שמפרשים את הציוויים כמחייבים.
    ואם כן, האם יש טקסטים שהם "מסורתיים" יותר מאחרים או לא.
    מי שעונה "כן" שתי השאלות הראשונות ו"לא" על השלישית ו/או הרביעית, צריך להתמודד עם פרשנות עצמית שלו (למשל האם זה חֵלֶב או חָלָב והאם מותר לבשל את הגדי בחלב של דודה-עז? ומשם למהו העינוי שלי ביום כיפור?)
    מי שעונה כן גם לשאלה השלישית והרביעית, פשוט עושה את מה שההלכה היהודית האורתודוכסית אומרת.
    מי שעונה לא כבר לשאלה אחת או שתיים, יכול לצום בשביל הפלוקלור או הרגשת השייכות לעם וכאלה, ואז ממילא אין בעיה שיבחר לו עינוי משלו…
    לכן, כפי הנראה, יצרני המוצרים המקילים על הצום ימשיכו להתפרנס יפה.

    אגב, מבחינה "רעיונית" מבדילים בין צומות החורבן (עשרה בטבת, י"ז בתמוז, תשעה באב וצום גדליה) שבהם יש עניין להתעצב ואולי גם "לסבול" לבין יום כיפור, שאכן מופיע בו "ועיניתם" כמו שציינת, אבל הוא גם נקרא חג "מקרא קודש", ולכן, אולי, יש עניין אפילו לשמוח בו במידה מסויימת. שאלה טובה. לא יודע.

    מה שברור, זה שהדיון על שעון קיץ הוא רק בוקי סריקי שהפולטיקאים של המפלגות המגזריות (ש"ס/אגודה מחד, מרצ/שינוי מאידך) משתפים פעולה בו כדי להגדיל קצת את חלקן מהעוגה הפוליטית. זה טוב לשני הצדדים…
    (בדיוק כמו שמהצד החילוני אין באמת חיסכון כספי אלא רק "תחושה טובה יותר" לחזור הביתה פחות בחושך, גם מהצד הדתי זה לא באמת "היום השני קשה יותר" הרי אפשר להתחיל את התפילה שעה יותר מאוחר ולקום שעה יותר מאוחר – גם שעת התפילה הרי תלוי בזריחה ובשקיעה ולא בשעון של הטלוויזיה).

    ומה שחשוב לזכור – בחורף בישראל יש כ-10 שעות אור לעומת כ-14 בקיץ. אףפוליטיקאי או שעון לא יפתרו את זה…

    צום קל.
    למי שרוצה שיהיה לו קל.
    צום עם סידור בית קשה במיוחד לך, תמר!
    😉

כתיבת תגובה

This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.

 

עוד פוסטים