במקום התנצלות

לא מתנצלת.
ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

כשהייתי בקורס בצבא, בתחילת כל מבחן היה כתוב "המבחן כתוב בלשון זכר אך מתייחס לשני המינים, ועמכן הסליחה". לקראת סוף הקורס, כשהמדריכים התחילו להיפער איתנו, הם כתבו מבחן שלם בלשון נקבה עם התנצלות בפני הבנים, ובמבחן שאחריו הם כתבו התנצלות על כך שהמבחן בלשון חז"ל (אני זוכרת עדיין את הניסוחים, ומתבאסת מכך שאיני יכולה לפרסמם כאן).

זה היה משעשע ביותר.

אבל האמת, מאז שאני בלשנית, ההתנצלויות האינסופיות האלה על לשון הזכר — וגם המתקפה הפמיניסטית על העברית כשפה שוביניסטית — קצת משגעות אותי. העברית לא שוביניסטית, אם כבר אז להיפך.

יש לי מעין ניוזלטר בשם "רגע של פרסית", שאני שולחת במייל לתפוצה של פרסיסטים. באחד הרגעים האחרונים נתתי דוגמאות, ומכיוון שבפרסית אין מין, תרגמתי את כולן ללשון זכר.אני לא זוכרת את הנוסח המדויק, אבל אני רוצה לשתף אתכם ואולי נתחיל להפיץ את הנוסח החדש, שיש בו ערך מוסף חינוכי במקום התנצלויות מגוחכות.

כל הדוגמאות הן בלשון זכר, כי הצורה המשמשת להבעת הזכר היא הצורה הבלתי מסומנת בעברית. כלומר, אם מדובר בנקבה (או בנקבות) בלבד — משתמשים במין נקבה. בכל מקרה אחר — דהיינו זכר, מינים מעורבים או מין לא ידוע — משתמשים בצורה הבלתי מסומנת, הנקראת גם "לשון זכר". שימו לב שבמספרים הצורה הבלתי מסומנת היא לשון נקבה, ובה משתמשים גם כשלא ידוע (ולפעמים כשלא מצוין) מה סופרים. אי לכך ובהתאם לזאת איני רואה כל צורך להתנצל.

(אם כבר, אז צריך להתנצל בפני הזכרים, שאין להם סימון מין משלהם. אבל גם בפניהם אני לא מתנצלת).

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני לא להתנצל). צרו קשר להזמנת הרצאה.

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש 20 תגובות

  1. עדי

    לא הכרתי את הביטוי \להפער\, אם כי דומני שהבנתי מההקשר שזו ההתנהגות שבקורס שלי (אותו צבא לא צבאי ו\נבחר בפינצטה\, כנראה שכמה שנים אח\כ), קראו לה \לשבור דיסטנס\. אצלנו בקורס בשלב הזה נושא המין חצה את גבולות האנושי אל ה-IT, אפרופו עברית וחיות אחרות, והמבחן כולו התייחס אלינו ככבשים נקבות, אך התנצל וטען שהוא מיועד גם למינים אחרים, לרבות תיישים, אילים, עיזים ואפילו מי שאינם ממיני הצאן.

  2. ירון שהרבני

    בפנייה רשמית אני מעדיף שפה עוקפת מגדר, אבל את כבר מכירה את הסיפור שלי יותר מדי טוב ☺.

    בכללי גזר ניסינו לנסח איזשהו משהו שינסה לתת מענה על הבעיה הזאת, בפנייה טכנית למשתמש/ת בחרנו בגישה עוקפת מגדר של הטיה לשמות פעולה ולשמות פועל (הפעלה/להפעיל), בחלק מהמקרים זה סבבה בחלק מהמקרים זה מסרבל, המקום היחידי שבאמת קשה להשתמש בהטיות האלו הוא כשמדובר בהדרכה מליצית, שם זה פשוט נשמע לא מספיק סחבקי ואנחנו צריכים לוותר על ההסתחבקות עם הנשים…

    http://wiki.hamakor.org.il/gezer/?q=rules

  3. מירב

    קבלי "אמן" ענק. גם אותי משגע הקטע הזה.

  4. יובל

    ואצלנו היתה את גרסת נשיכת השפה: "טקסט זה מנוסח בלשון זכר כי זכרים חשובים יותר."

  5. זליג

    קודם כל, יישר כחך על הפוסט החשוב והנחוץ הזה. שנים שאני מתעצבן על ניסוחים בלשון נקבה (aus Trotz, כמו שאומרים אצלנו) או על הניסוחים/התנסחויות המעצבנים/ות האלה/ו עם הלוכסנים. וכבר הובהר לפני שנים ע"י האקדמיה ללשון העברית שצורת סתמי בעברית זהה לצורת זכר.

    עם זאת, השאלה הפמיניסטית (גם אם הלא רלוונטית) שעולה היא: האם צורת הסתמי לא נקבעה כצורת הזכר ממניעים שוביניסטיים, דהיינו: ניסוחים כלליים פנו בעיקר לגברים וקבוצות מעורבות נמדדו (ב"ערכן", if you will) לפי מניין הגברים. הרי כבר בגן מלמדים אותנו שאם מדברים לכמה בנות מטים את הפעלים בצורת רבות, אך מספיק שבן אחד יהיה בקבוצה וכבר כל ההטיה משתנה, לכאורה "לכבודו".

  6. דני

    במספרים, צורת הנקבה היא לא הצורה הבלתי-מסומנת (אומרים \עשרה גברים ונשים\, ולא \עשר גברים ונשים\). לעומת זאת, צורת הנקבה היא הצורה הסתמית (כשסופרים סתם: \אחת, שתיים\ בלי לפרט מה סופרים. וגם זה לא תמיד – לדוגמה \פי חמישה\ ולא \פי חמש\). \סתמית\ נשמע לי אפילו יותר מעליב מאשר \בלתי מסומנת\.

  7. אילן

    מצוין

  8. תמר

    נראה לי שההסבר שלי על המספרים לא היה מספיק ברור: ברגע שידוע מה סופרים, משתמשים במין המתאים. אם סופרים "גברים ונשים", מין הצירוף הוא זכר ולכן גם המספר יתאים להם.
    בספירה סתמית, או אם לא ידוע / לא מציינים מה סופרים – משתמשים בנקבה.
    כשאני אומרת "הצורה הבלתי מסומנת" אני מתכוונת בעיקר לכך שמבחינה מורפולוגית הצורן שמבחין אותה הוא 0 (גורנישט). במערכת השם ובמערכת הפועל, הצורה הבסיסית היא הזכר יחיד. היא לא מסומנת, ושאר המינים/מספרים מסומנים בסיומות שמעידות על המינמספר שלהן. במספרים זה ההיפך. לזכר יש סיומת שמבחינה אותו מהנקבה, בעוד שלנקבה אין סיומת.
    פי מתאים למין הדקדוקי של המילה "פה", ולכן זה בזכר (אם כי זה נשמע די טיפשי. פי הוא בצורת נסמך פֹּה).
    סתמי זה באמת מאוד מעליב. בעיקר את הפמיניסטיות. תתנצל!

  9. א

    הסתמי הוא כל כך זכר, שממש קשה לנסח הודעות כלליות בנושאים נשיים.
    למשל משפט המפתח "כשמניקים את התינוק צריך להחזיק בטן לבטן" לא עובד טוב בשביל אבות.

    וכמובן, גירסת הערבית הספרותית לחובבי איילון-שנער:
    (2) حَامِل רבים حَوَامِلُ [שורש: حمل]
    הָרָה, מְעֻבֶּרֶת

  10. יעל

    ראשית, דיסקליימר: אני אישית לא רואה שום בעיה עם השימוש בצורת זכר כצורת סתמי, ומשתמשת בה בשמחה. אני לא חושבת שהשפה היא 'שוביניסטית' או משהו. שפה היא שפה.

    מה שכן – מנקודת המבט הפמיניסטית, העובדה שצורת הסתמי היא הזכר מעידה על צורת מחשבה שרווחה זמן רב (ועודנה רווחת), לפיה הגבר הוא 'ברירת המחדל', והאשה היא 'יוצא דופן'. כמו שאפשר למצוא איורים של 'גוף האדם' ואז של 'גוף האשה', למשל, או כמו שבעיתונים מסוימים יש כל מיני מוספים כלליים ואז מוסף 'לנשים', כי הן השונות, הן האחר. זה הכל.

  11. צביקה

    התגובה של יעל ("גוף האדם" ו"גוף האישה" וגם מוסף ל"נשים") הזכירה לי איזו בדיחה אינטרנטית הכוללת תמונה של שלט למרפאה ובו כתוב:
    "רופא נשים ומחלות אחרות".

    שנאמר, אותי זה הצחיק.

  12. פוסט משעשע ובעל מסר עמוק ביותר, אבל האמת היא שהפמניסטיות המושבעות לא ממש צריכות סיבה טובה על מנת למחות. לעיתים זה נשמע מגוחך…

  13. Tomata

    נקודת המבט שלי על העניין:

    כשעבדתי בחברת תכנה, הדוגמאות והתיאורים של המשתמשים במערכת תמיד ניתנו בהטייה לזכר*. ההתרשמות שלי היא שכשאנשים קוראים "הוא" הם חושבים על גבר. הם אף פעם לא יחשבו על "הוא" כעל "סתמי שיכול להיות גבר או אישה או אחר", התמונה שבראש תהיה תמיד של גבר. ולתפיסה הזו יש השלכות, ועל ההשלכות האלו יוצא הקצף (ולא על הדיון התאורטי הקטנוני שנטפל לשפה סתם).

    עם כל הכבוד לכוונה המקורית של השפה, אני לא חושבת שנשאר מישהו שבאמת רואה כינוי סתמי ובאמת חושב על סתמי.

    * גם בעברית וגם באנגלית שנכתבה ע"י דוברי עברית (שם זה אף פחות מקצועי מאשר בעברית להשתמש רק ב-he ו-him כשרוצים לדבר על המקרה הכללי).

  14. עופר

    לפעמים יש לזכר צורה מסומנת, לפחות בעברית לא כל כך תקנית:
    נהג זה זכר או נקבה, ונהגת זאת נקבה, אבל נהגוֹס זה ללא ספק זכר.

כתיבת תגובה

עוד פוסטים

עזרתכם 2

מבקשת את עזרתכם בנושא סלנג צבאי: הגיגים, מילים מחילות שונים ומזמנים שונים. תודה!

קרא עוד »