הארי פוטר בפרסית

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר תמר עילם גינדין

ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים

לפני שנתיים התחלתי ללמד לשונות ותרבויות במגע בבית ספר למחוננים. זאת הייתה שגיאה קשה להאמין שאני אוכל למשמע ילדים מחוננים. הם עדיין יותר ילדים מאשר מחוננים. אבל זה סיפור אחר. הסיפור הוא שהסמסטר התחיל באסיפה באמפי של בית הספר, כאשר כל אחד מהמורים היה צריך לספר על עצמו סיפור אמת וסיפור שקר, והילדים היו צריכים להצביע איזה מהסיפורים אמיתי ואיזה שקרי.

אצלי ההצבעה הייתה בערך 50-50.

האמת הייתה שאני נערת המים האקואיסטית של היפופוטם הפקות יוקרה (הקישור הוא לסרטון שניערתי בו מים וגם הייתי אמא של ההפקה מ-5 בבוקר עד 8 בערב, וגאוותי היא שבסוף היום הייתה רק שקית אחת של זבל רווית, וכל השאר היה זבל מִחזוּר).

השקר היה שאני מתרגמת עכשיו לפרסית את הארי פוטר ואבן החכמים. ובגלל שאמרתי هاری پتر و سنگِ عاقلان בכזה מבטא מרשים, זה שכנע אותם מאוד.

אחר כך, כשברחתי כל עוד נפשי בי (לא לפני שסידרתי לי מחליף נהדר שמלמד שם עד עצם היום הזה ואפילו נהנה מזה), הם שאלו את המחליף שלי אם זה בגלל שהייתה לי יותר מדיי עבודה כנערת מים.

אז אני לא תרגמתי את הארי פוטר לפרסית. הפרסית שלי די טובה אם כי אוצר המילים שלי קצת מיושן (בכל זאת אני מתמחה בפרסית שלפני הכיבוש המונגולי, כלומר עד המאה ה-12), ובניגוד לחוקר, מתרגם רצוי שיהיה דובר ילידי של שפת המטרה. אבל יש אנשים טובים (מסתבר שיותר מאחד) שתרגמו את הארי פוטר לפרסית. כמה מכם גילו לאחרונה את התרגומים במקביל ושלחו לי קישורים. חן חן לשולחים.

לפני הכול, לבקשת רבים וטובים מתלמידיי בעבר ובהווה – אני מצרפת קישור להורדת כל ספרי הארי פוטר בפרסית + תוספות (פורמט rar), וקישור להורדת הארי פוטר 6 בפרסית בתרגום קאסם כיאני (יהיה מעניין להשוות תרגומים). לבחור יש בלוג בארבע שפות – פרסית, ערבית, אנגלית וג'אווה-סקריפט. את שלוש הראשונות אני מבינה, השלישית הרביעית עושה לי חושך בעיניים…

אני קוראת עכשיו את הארי פוטר 6 בתרגום כיאני. את הסיפור אני כבר מכירה מהגרסה הבריטית, ועכשיו נשאר לי רק ליהנות מהשפה.

למשל מזה שלפרופ' סנייפ קוראים אסניפ (اسنیپ), כי פרסית חדשה – בדיוק כמו עברית קלסית – אינה סובלת צרור עיצורים בתחילת מילה, ולכן היא מוסיפה א' פרוסתטית, או שוברת את הצרור באמצעות הכנסת תנועה. אפשר לשמוע את זה גם בדיבור של פרסים בעברית: אסטייק, אספגטי, אסמרטוט, אסליחה, או לחילופין סֶטייק, סֶפאגטי, סֶמארטוט, סֶליחה (ובמבטא יזדי – סַליחה וכו').

וגם מהמִשְׁלַבִּים. מִשְׁלָב הוא רמה של השפה. במחנה יהודה אנחנו מדברים במשלב נמוך, וכשכותבים עבודות לאוניברסיטה כותבים במשלב גבוה. יש הבדלי משלב בולטים בין הסיפור – פרסית ספרותית יפהפיה, לבין הדיבור של הדמויות – בפרסית מדוברת. התלמידים שלי עד עכשיו בהלם מכך שדמבלדור מדבר מדוברת. אלה מהם שדוברים פרסית מהבית גם המומים מזה שהארי קורא לדמבלדור כַּפָּרָה. זה בגלל שקֹרְבָּאן (מדוברת קֹרְבּוּן), בדיוק כמו "שאני אהיה כפרתך" בעברית ומאותה סיבה, יכול להיות גם כינוי חיבה וגם כינוי של כבוד.

ויש שם עוד המון מבנים וצורות ודברים נפלאים שאם אתחיל לספר עליהם לא יישארו לי קוראים, אז אני אשאיר את זה לכיתה. שם אין להם לאן לברוח.

רוצים לשמוע עוד? אני נותנת הרצאות העשרה  במגוון נושאים לחברות, ארגונים ומסגרות פרטיות שמשלמות טוב (אם אנחנו כבר בענייני פרסים). צרו קשר דרך האתר שלי.

שתפו את הפוסט:

Facebook
WhatsApp
Twitter
Telegram
Email
Print

לפוסט הזה יש 11 תגובות

  1. Asael Benyami

    ידעתי שתזכרי את בקשתי, תודה רבה.

    עשהאל.

    נ.ב 1
    זה לא הכי קשור אבל, ממש אאהבתי את ההתחתיות האטימולוגיות לכוסות.

    נ.ב 2
    עוד דבר לא קשור בעליל, קראית את הפוסט שלך בשם "אז היה כתוב בעיתון" ויש לי רק דבר אחד להגיד: לוואי לפני גרעין!!!!!!

  2. ירון שהרבני

    אחחח ג'אווה סקריפט… אפשר לקרוא לזה שפה מתוכננת?
    אני עוד אמצא את עצמי מלמד את ילדי לדבר בג'אווה סקריפט בדומה לבלשן ההוא שלימד את הבן שלו לדבר בקלינגונית כשפת אם (אין גבול לאכזריות מסתבר)

  3. יחזקאל

    מה יש לך נגד אנגלית? (הרביעית.)

    סחטיין על הלינקים, הרי ממילא בעלי הזכויות באיראן לא יגיעו אלייך, מה? 🙂

    הייתי מצפה שיתרגמו את הדיבור של דמויות נכבדות לשפה נמלצת יותר, אני חושב שבעברית זה קצת קיים, לא כ"כ בולט כמו ההבדל בין הדמויות בשר הטבעות (בתרגום של עמנואל לוטם) למשל, אבל קיים.

    המפתיע יותר מכל בעיניי בקשר לאסנייפ הוא שלוקחים כיום ומתאימים מילים לשפה. אצלנו זה פחות קורה, משתדלים לשאול את המילים כמו שהן ובוודאי לא משנים היגוי של שמות שלא מיתרגמים. (גם כן בודק איות, איך יידעו שאני מתכוון "שאי אפשר לתרגם אותם" ולא ל"שלא מתרגמים אותם"? כולה יו"ד כאם קריאה לפני דגש, לא יקרה כלום אם אוסיף אותה.)

  4. תמר

    @יחזקאל
    באיראן אין דבר כזה זכויות יוצרים. וגם אילו היו, צריך שקודם יהיו קשרים כלשהם בין המדינות, וגם אילו היו – הקישורים האלה הם להורדות חינם, אז אני בכל מקרה מכוסתחת.
    (אני אחד האנשים המרובעים ושומרי החוק ביותר שאני מכירה, חוץ מקצת מהירות מופרזת וחנייה בלי לשלם).

    בדקתי במהדורה באנגלית, וחוץ מהאגריד, שמדבר קוקני, האחרים מדברים בשפה תקנית יחסית. הילדים מדברים יותר בקיצורים (you'll, would've), אבל זה כמובן שיקוף יותר של קצב השפה. דמבלדור מדבר כל מילה בנפרד ובשפה טיפה יותר גבוהה.
    בפרסית, כולם מדברים מדוברת. וגם לה כמובן יש רמות. אני צריכה לבדוק לאורך כל הספר אם יש הבדל בין המדוברת של המורים לזו של האחרים. אולי אצל המורים זה רק שינויים פונולוגיים ואצל הילדים גם אוצר מילים ו/או תחביר.
    בקיצור, עשית לי עבודה…
    🙂

    התרגום אסניפ לא מפתיע, כי פרסים באמת ובתמים לא יכולים לומר סנייפ. אם לא ישימו א' פרוסתטית, הם יצטרכו לקרוא סֶנייפ. גם אצלנו מתאימים שמות לשפה, אבל אנחנו לא שמים לב. גם זה שלמנהל קוראים בעברית דמבֶּלדור זאת התאמה לשפה. באנגלית זה דמבלְדור (ל' בשווא), אבל אנחנו לא יכולים לבטא ל בפסגת הברה (זה דומה למה שעשינו להרצְל כשהפכנו אותו להרצֶל).

    (ולא רק שלא יקרה כלום אם תוסיף את ה-י', זה יהיה לא תקני ולא קריא אם לא תוסיף אותה…)

  5. גילי בר-הלל

    הנה, נעניתי להזמנתך והצלחתי למצוא את הפוסט.

    בעניין תרגומי הארי פוטר לפרסית: באיראן, כאמור, לא אוכפים מוסכמות בינלאומיות בעניין זכויות יוצרים. כתוצאה, ככול הנראה הספר "הארי פוטר ואבן החכמים" תורגם לפרסית בכמה מהדורות שונות. בידיעה אחת קראתי שקיימים 16 תרגומים שונים לספר בפרסית; אני לא יודעת להעריך עד כמה אמינה או מדוייקת הידיעה הזאת, אבל הרעיון הכללי מובן. לפני שנים אחדות גם כמה אנשים שלחו לי לינק לכתבה שבה צויין שבכיר כלשהו בממשל האיראני התנגד לספרי הארי פוטר על רקע היותם קנוניה ציונית שנועדה לשבות את לב הנוער הפרסי התמים ולכפות עליו ערכי מוסר מערביים. ושוב, לא אערוב לאמינות הידיעה, אבל עולה ממנה שהארי פוטר כנראה זכה לפופולאריות לא מבוטלת באיראן, עד כדי כך שמישהו ראה בספרים איום.

    לעניין המשלבים: יש מגוון רחב מאוד של משלבים בספרים. האגריד מדבר במבטא לא קוקני, אלא כפרי – רולינג גם ציינה כבר בדיוק מאיזה אזור באנגליה, נדמה לי המערב. יש לו שיבושים, לפי גרסת הסרט גם יש לו שגיאות כתיב. המשלב במקרה זה הוא חלק ברור מאפיון הדמות. את הפתרון המסויים לשפה של האגריד בתרגום העברי לא אני המצאתי, אלא העורך הלשוני שגוייס לצורך העניין. בספרי ההמשך ניסיתי לדבוק כמיטב יכולתי בהמצאות שלו. לגמדוני הבית יש שפה משובשת מיוחדת משלהם, וגם לה ניסיתי להמציא וריאציה עברית כלשהי (הפעם ללא התערבות של עורך).

    יש גם הבדלים דקים יותר במשלבים בין הדמויות. לדוגמה, רון וויזלי מדבר שפה פחות תקנית ומתבל בסלנג ובדימויים ציוריים. הרמיוני מדברת תמיד בשפה תקנית. דמבלדור וסנייפ מדברים בשפה עשירה וגבוהה: אצל דמבלדור זה חלק מהדרת הכבוד הכללית, אצל סנייפ זאת צורה של התנשאות. לכל הדקויות הללו השתדלתי להיות רגישה: אני מקווה שזה עבר בעברית, אבל מדובר במשחק עדין מאוד.

    בספטמבר היה מפגש של מתרגמי הארי פוטר מכל העולם, שם החלפתי חוויות עם כל מיני מתרגמים. המתרגמת התאילנדית נתנה כמה דוגמאות לקשיים הספציפיים בשפה שלה, לדוגמה בכל תרגום של דיאלוג, מילות הפנייה נקבעות לפי דרגת הקרבה והמעמד היחסי של הדמויות המשוחחות, מה שמכריח את המתרגמת להפעיל הרבה מאוד פרשנות. המתרגם ליוונית עתיקה דיבר על קשיי העברה של מושגים בסיסיים ביותר, כגון מחסור במילה שמתארת אישה נשואה, או כתובת רחוב של בית. אין שום דבר מובן מאליו במלאכה הזאת של התרגום: זה מה שעושה אותה מעניינת, וגם מה שעושה אותה לנצח קצת בלתי אפשרית.

  6. יחזקאל

    @גילי,
    אם ראית את שהגבת למעלה, כנראה שהצלחת להעביר זאת היטב, הנה, שמתי לב לזה גם בלי להתעמק יותר מידי. יישר כוחך!

    @תמר,
    בנוגע ליו"ד, מכיוון שהיא לפני דגש חזק, לפי כללי הכתיב חסר הניקוד זה כמו לפני שווא נח והיא לא אמורה להתווסף.

  7. תמר

    בטח שיש י' לפני דגש חזק: בבניין פיעל (דיברנו), במשקל בעלי מום (טיפש), בעתיד של נפעל (אנחנו ניכנס בעתיד לעומת הוא נכנס בעבר ובהווה) ועוד.
    המקום היחיד שאין י' לפני דגש חזק זה בבניין הפעיל בגזרת פ"נ – הפיל, הביט וכו'. לא הצלחתי להבין למה.

  8. תמר

    לבקשת התלמידים, אני מצרפת גם קישורים למילוני פרסית אונליין:
    אריאנפור פרסי אנגלי – יותר נוח לשימוש אבל חסרות בו המון מילים והוא הרבה למטה:
    http://www.aryanpour.com
    דה ח'דא פרסי פרסי – פחות נוח לשימוש (בין השאר כי הוא פרסי פרסי), אבל ההיקף, ההיקף:
    http://www.loghatnaameh.com/home-fa.html

  9. Asael Benyami

    תודה רבה על הקישורים למילונים, אני בטוח שאני אשתמש בהם.

  10. יניב

    תענוג!

כתיבת תגובה

עוד פוסטים

אוסקר ל"פרידה": ניצחון איראן על הרפובליקה האסלאמית / רז צימט

זכייתו של הסרט האיראני "פרידה" בפרס האוסקר אתמול בלילה אינה רק ניצחון אישי של הבמאי או ניצחון על הסרטים האחרים בקטגוריית הסרט הזר. מדובר בניצחון של איראן החילונית, בעלת התרבות המפוארת והעתיקה והשאיפה לעתיד טוב ומיטיב, על "הרפובליקה האסלאמית" המנסה להפוך את הקולנוע המקומי לזרוע תעמולה מפוקחת. פוסט אורח של רז צימט.

קרא עוד »

האמרכל במרכול.

– האם יש קשר בין המילים אמרכל ו-מרכול?
– למה שיהיה?
– אז זהו שיש. ליתר דיוק, זאת אותה מילה בפרסית.

קרא עוד »