ד"ר לבלשנות איראנית ומרצה בנושאים שונים
לפני כשבועיים ביקשתי את עזרתכם בנושא טרנדים בשפה העברית.
התוצאה תשודר ביום רביעי הקרוב 21.10.2009 בשורדות בבית בערוץ 10.
כן כן, אני יכולה להתאים את עצמי לכל קהל. אשת שיחה ומרצה בחסד.
יצא כל כך טוב, שהזמינו אותי שוב, והפעם לדבר על סלנג צבאי.
מאחר שאני מכירה בעיקר סלנג צבאי של היחידה שהייתי בה תחילת שנות ה-90, אני מבקשת את עזרתכם גם בהגיגים וגם במילים. אם אפשר, כתבו גם שנים ויחידה/חיל.
שני הנושאים – טרנדים וסלנג צבאי – יזכו לפוסטים מורחבים וחפרניים אחרי שידור האייטם.
תודה!
שגיאת תרגום בנאום של אחמדי-נז'אד. האם המערב עוסק בפדופיליה ומשחק עם אריות?
מי שרוצה רכבת הרים איכותית במיוחד, ייסע לאיראן ויעלה על הדולר או על היורו. הדולר השלים עלייה של 300% בפחות משנה, היורו עלה בשלושת השבועות האחרונים מ-2900 ל-4600. עוד מספרים בפנים, וגם ניתוח של אזרח איראני שמסביר למה לדעתו זה קורה. רמז – לא בגלל הסנקציות.
באיראן שעון החורף התחיל יום לפני ישראל, והם לא מבינים למה עושים מזה עניין גדול.
התקנאתי בערבית ובפרסית שיש להן שפה מדוברת עם דקדוק מתועד היטב. הנה תיאור של תופעה אחת בעברית מדוברת.
לפני מספר ימים, קישרתי בפייסבוק לפוסט של ריצ'רד סילברסטין, הכולל
המדאן ושושן הן שתי ערים שונות באיראן, אחת הייתה בירת החורף ואחת בירת הקיץ. מצ"ב מפות.
מעת לעת אני שולחת מאמר אסקפיסטי על איראן, וכשיש אקטואליה בוערת, אני משתדלת לעדכן.
כל הזכויות שמורות לד"ר תמר עילם גינדין, 2025
10 מחשבות על “עזרתכם 2”
כשאני שירתתי, בין 2003 ל-2007, ידענו שבשאר החילות קוראים להתאספות קטנה לכבוד יומולדת/אירוע משמח "פריסה", בשאר חלקי חיל המודיעין "שתייה", ואצלנו ביחידה "קפה".
שיטוט בפורום מתגייסים בתפוז אמור להעלות את כל המינוח הרלבנטי.
צעיר, פעור, צ'ונג, מורעל …
כשהייתי בטירונות (נח"ל גרעינים, נובמבר 1996) נתקלתי במילון צה"לי לעולים חדשים שהתגייסו. הוצאה רשמית של הצבא, אולי אפילו של חיל החינוך. הפנינה הכי גדולה שם היתה ההגדרה:
שבו"ז – שבור זנב
אגב – כנגד כל הצעירים והפעורים ישנה מפלצת הפז"ם! (אותו חייל ותיק שהפז"ם שלו תפח למימדים מפלצתיים.)
אני שמה לב למילים שזולגות מהצבא אל האזרחות כגון: פגש. עדיין לא הצלחתי להבין לשם מה יש צורך במילה הזאת. מה ההבדל בינה לבין הפגישה הישנה והטובה. גם הפנייה "אחי" המשמשת היום בפי כול באה משם.
תופעה קצת ישנה היא הפיכת שמות קיבוציים לרבים: רכבים, נשקים.
ביטוי ישן עוד יותר: בתכלס במשמעות של משהו ענייני. המשתמשים לא יודעים שבעצם שזו מילה עברית (תכלית) שנכנסה ליידיש וכך היא גם נכתבת. ביידיש מבטאים את הת"ו הלא דגושה כ-סמ"ך.
רם
מה שמשעשע במיוחד בעניין הוא שיש כאן נסיגה לאחור במה שמכונה ה-Euphemism Treadmill: בדרך כלל מילה הופכת להיות גסה, ואז היא מוחלפת במילה נקייה יותר וחוזר חלילה, ואילו כאן מוחלפת המילה במילה שכבר היתה גסה בעבר, הוחלפה, ונשכחה – המילה זין היא כנראה קיצור של זנב, תרגום מילולי של המילה הגרמנית שוואנץ. וראה עוד כאן:
http://www.tau.ac.il/%7Edassaf/articles/Zanav.pdf
ולתמר:
הנושא מאוד רחב, ויש הרבה מה לכתוב עליו. בעיני משעשעת השפה הצבאית במיוחד בשל השילוב בין משלבים גבוהים מאוד למשלבים נמוכים.
תודה לכולכם, אני בהחלט הולכת להשתמש בכל הדוגמאות!
כמו כל נושא שמתחילים להיכנס אליו – מגלים שיש עוד ועוד ועוד ועוד.
אשמח לקבל גם עוד דוגמאות (מרשקולניקוב ומאחרים) לערבוב משלבים.
מיקוד נוסף:
האם תוכלו לתת לי דוגמאות (בלמס"יות כמובן) של מילים שהתחילו בז'רגון היחידתי/חילי/מקצועי (כלומר מינוח מקצועי אבל כזה שלא נחשב לשפה תת-תקנית) ועברו לסלנג היחידתי/חילי?
או עוד מילים (כמו בדוגמה הראשונה, של יובל), למינוחים שונים בחילות שונים?
זה נלקח כנראה מ-spread האנגלי, לא?